אֲכִילָה - Otzar HaYirah

Rabbi Nachman of Breslov

Sections

51
52
53
54
55
56
57
58
59
60
61
62
63
64
65
66
67
68
69
70
71
72
73
74
75
76
77
78
79
80
81
82
83
84
85
86
87
88
89
90
91
92
93
94
95
96
97
98
99
100
101
102
103
104
105
106
107
108
109
110
111
112
113
114
115
116
117
118
119
120
121
122
123
124
125
51
52
53
54
55
56
57
58
59
60
61
62
63
64
65
66
67
68
69
70
71
72
73
74
75
76
77
78
79
80
81
82
83
84
85
86
87
88
89
90
91
92
93
94
95
96
97
98
99
100
101
102
103
104
105
106
107
108
109
110
111
112
113
114
115
116
117
118
119
120
121
122
123
124
125
51
52
53
54
55
56
57
58
59
60
61
62
63
64
65
66
67
68
69
70
71
72
73
74
75
76
77
78
79
80
81
82
83
84
85
86
87
88
89
90
91
92
93
94
95
96
97
98
99
100
101
102
103
104
105
106
107
108
109
110
111
112
113
114
115
116
117
118
119
120
121
122
123
124
125
51
52
53
54
55
56
57
58
59
60
61
62
63
64
65
66
67
68
69
70
71
72
73
74
75
76
77
78
79
80
81
82
83
84
85
86
87
88
89
90
91
92
93
94
95
96
97
98
99
100
101
102
103
104
105
106
107
108
109
110
111
112
113
114
115
116
117
118
119
120
121
122
123
124
125
127
128
129
130
131
132
133
127
128
129
130
131
132
133
127
128
129
130
131
132
133
127
128
129
130
131
132
133
136
137
136
137
136
137
136
137
139
140
141
142
143
144
145
146
147
148
149
150
151
139
140
141
142
143
144
145
146
147
148
149
150
151
139
140
141
142
143
144
145
146
147
148
149
150
151
139
140
141
142
143
144
145
146
147
148
149
150
151
153
154
155
156
157
158
159
160
161
162
163
164
165
166
167
168
169
170
153
154
155
156
157
158
159
160
161
162
163
164
165
166
167
168
169
170
153
154
155
156
157
158
159
160
161
162
163
164
165
166
167
168
169
170
172
173
174
175
176
177
172
173
174
175
176
177
172
173
174
175
176
177
172
173
174
175
176
177
179
180
181
182
183
184
185
186
187
188
189
190
191
192
193
194
195
196
197
198
199
200
201
202
203
204
205
206
207
179
180
181
182
183
184
185
186
187
188
189
190
191
192
193
194
195
196
197
198
199
200
201
202
203
204
205
206
207
179
180
181
182
183
184
185
186
187
188
189
190
191
192
193
194
195
196
197
198
199
200
201
202
203
204
205
206
207

אֲכִילָה

Acheela (Eating)

אוצר היראה - Otzar HaYirah

← Previous Book Index All Books Next →

51

אֲנַחְנוּ עַם קָדוֹשׁ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין שֶׁיִּהְיֶה כָּל אֲכִילָתֵנוּ וּמְזוֹנוֹתֵינוּ מִשֶּׁפַע שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲבָל שֶׁפַע וַאֲכִילָה שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ אֵינוֹ כְּדַאי לָנוּ, כִּי חוּץ־לָאָרֶץ הוּא אֲוִיר טָמֵא וְהוּא תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְאֵינוֹ רָאוּי הַשְׁפָּעָתָהּ לְיִשְׂרָאֵל. וְעַל־יְדֵי הַבְּרָכָה שֶׁאָנוּ מְבָרְכִין עַל כָּל דָּבָר, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן אֲכִילָתֵנוּ וּשְׁתִיָּתֵנוּ שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת שֶׁפַע שֶׁל אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כְּאִלּוּ יוֹצֵא וְנִתְגַּדֵּל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עַל־יְדֵי הַבְּרָכָה אָנוּ מַמְשִׁיכִין קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גַּם לְמָקוֹם שֶׁגָּדַל בּוֹ הַפְּרִי וְלִמְקוֹמֵנוּ שֶׁאָנוּ שָׁם; וְעַל־כֵּן שִׁבְעָה מִינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם מֻקְדָמִין לִבְרָכָה, כִּי עַל שִׁבְעָה מִינִין אֵלּוּ נִמְשָׁךְ בְּיוֹתֵר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעַל־כֵּן הֵם קוֹדְמִין לִבְרָכָה (שם הל' כ).

51

The food of Israel must be in very great holiness. For when one does not eat in holiness, through this the daas [higher consciousness/knowledge] of emunás ha-hashgacha [faith in Divine Providence] becomes damaged, and one falls into the error of chochmas ha-teva [the "wisdom of nature" — the heretical view that nature operates independently of G-d], G-d forbid.

52

בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם וּבְכָל הַמַּאֲכָלִים יֵשׁ נְפָשׁוֹת הַמְגֻלְגָּלִים, וְעִקַּר תִּקּוּן וַעֲלִיַּת הַנְּפָשׁוֹת הוּא עַל־יְדֵי אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הֶבֶל שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא, וְעַל־יְדֵי הַבְּרָכָה שֶׁמְּבָרְכִין עַל כָּל דָּבָר, עַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין בְּחִינַת אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא מְקוֹר כָּל הַבְּרָכוֹת וְשָׁם עוֹלִין כָּל הַתְּפִלּוֹת וּבְרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת, עַל־כֵּן עִקַּר בִּרְכַּת־הַמָּזוֹן הוּא עַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל כַּמָּה פְּעָמִים (עַיֵּן פְּנִים); וְכֵן עַל־יְדֵי כָּל בִּרְכַּת הַנֶּהֱנִין, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְלָל הַדָּבָר בִּבְחִינַת אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה עוֹלֶה הַנֶּפֶשׁ הַמְלֻבָּשׁ בּוֹ וְנִכְנָע הַחָמְרִיּוּת שֶׁבּוֹ וְנִדְחֶה הַדִּין וְהַחשֶׁךְ וְנִמְשָׁךְ חֶסֶד בָּעוֹלָם. וּמֵחֲמַת שֶׁשֹּׁרֶשׁ הַנֶּפֶשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹרָה, הוּא בְּחִינַת כָּבוֹד דִּקְדֻשָּׁה, הַיְנוּ כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַל־כֵּן צְרִיכִין לִנְהֹג כָּבוֹד בָּאֳכָלִין כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כְּדֵי שֶׁיִּתְעַלֶּה הַנֶּפֶשׁ שֶׁבָּהֶם לְהַכָּבוֹד שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַכֹּל (עַיֵּן פְּנִים). וְעַל־כֵּן גַּם בְּבִרְכַּת הַנֶּהֱנִין תִּקְּנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל עַל כָּל דָּבָר הֶחָשׁוּב יוֹתֵר בְּרָכָה פְּרָטִית בִּפְנֵי עַצְמוֹ, מֵחֲמַת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בּוֹ בְּחִינַת נֶפֶשׁ גָּבֹהַּ בְּיוֹתֵר. וְזֶה בְּחִינַת דִּין קְדִימָה בִּבְרָכוֹת, כִּי כָל דָּבָר שֶׁמְּלֻבָּשׁ בּוֹ נֶפֶשׁ גָּבֹהַּ בְּיוֹתֵר, צְרִיכִין לִתֵּן לוֹ כָּבוֹד גַּם בָּזֶה לְהַקְדִּים בִּרְכָתוֹ, וְעִקַּר הַחֲשִׁיבוּת הֵם לְשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁעִקַּר עֲלִיַּת הַנְּפָשׁוֹת הוּא עַל־יְדֵי אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל יֵשׁ בָּהֶם נְפָשׁוֹת גְּבוֹהוֹת בְּיוֹתֵר וּצְרִיכִים לְהַקְדִּים בִּרְכָתָן, כִּי זֶה עִקַּר הַבְּרָכָה, לְהַמְשִׁיךְ אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל. וְעַל־ כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל עַל כָּל הַשִּׁבְעָה מִינִין אֵלּוּ: לְשִׁעוּרִין נֶאֶמְרוּ, הַיְנוּ שֶׁמְּשַׁעֲרִין בָּהֶם שִׁעוּרֵישׂתוֹרָה, כִּי יֵשׁ בָּהֶם נְפָשׁוֹת גְּבוֹהוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת תּוֹרָה, וְעַל־כֵּן מְשַׁעֲרִין בָּהֶם שִׁעוּרֵי־תוֹרָה (שם הל' ג, אותיות א ב ג).

52

As it is written: "Lest you eat and be sated…and you say in your heart: 'My strength and the power of my hand made me all this prosperity'" [Devarim 8:12,17] — meaning, he attributes it to nature, G-d forbid, as though his sustenance comes through his own strength and the might of his hand, and he does not acknowledge Divine Providence. And on this, the verse concluded: "And you shall remember Hashem your G-d etc." — meaning that everything is in His providence, blessed be He, alone. Therefore Israel must sanctify their eating greatly. This is the aspect of the many commandments that are connected to eating and drinking. And this is the aspect of: "And you shall eat and be sated and bless [Hashem your G-d]" [Devarim 8:10] — that you bless Hashem after eating, so that you know that everything comes from Him in His providence alone. And this is: "upon the good land" —

53

כָּל שִׁעוּרִין שֶׁבַּתּוֹרָה רֻבָּן בְּכַזַּיִת, וְכֵן שִׁעוּר אֲכִילָה לְעִנְיַן בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה הִיא בְּכַזַּיִת, כִּי זֵית שֶׁמֶן הוּא בְּחִינַת נֶפֶשׁ הַמְלֻבָּשׁ בְּגוּף, כִּי גוּף וָנֶפֶשׁ הֵם בְּחִינַת שִׁכְחָה וְזִכָּרוֹן, וְכֵן הַזַּיִת מֵבִיא לְשִׁכְחָה וְהַשֶּׁמֶן מֵבִיא לְזִכָּרוֹן כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וּכְמוֹ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַשֶּׁמֶן מֵהַזַּיִת כִּי־אִם עַל־יְדֵי כְּתִיתָה, כְּמוֹ־כֵן מַמָּשׁ אִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת אוֹר הַנֶּפֶשׁ הַמְלֻבָּשׁ בַּגּוּף כִּי־אִם עַל־יְדֵי שֶׁכּוֹתְתִין הַגּוּף, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל וּכְמַאֲמַר הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ: "גּוּפָא דְּלָא סָלֵק בֵּהּ נְהוֹרָא דְּנִשְׁמְתָא, מְבַטְּשִׁין לֵהּ". וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קִיּוּם מִצְו?ֹת הַתּוֹרָה הוּא דַּיְקָא עַל־יְדֵי הַגּוּף וָנֶפֶשׁ, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁהַנֶּפֶשׁ מְלֻבָּשׁ בַּגּוּף, עַל־כֵּן רֹב שִׁעוּרֵי תוֹרָה בְּכַזַּיִת (שם אות ד).

53

for Eretz Yisrael is the aspect of hashgacha [Divine Providence], as is well known. And when one believes that sustenance comes entirely from Hashem, blessed be He, in His providence alone, without any natural process whatsoever — this is the aspect of achilas ha-man [eating the manna]. And this is also the aspect of eating matzah on Pesach —

54

עִקַּר הָאֲכִילָה הוּא בִּשְׁבִיל לְהַעֲלוֹת הַנֶּפֶשׁ הַמְלֻבָּשׁ בַּמַּאֲכָל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתּוֹסֵף הֶאָרָה וְחַיּוּת גַם בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם הָאוֹכֵל, וְהַנֶּפֶשׁ הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן, וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי אֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה בִּבְחִינַת "צַדִּיק אֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ", עַל־יְדֵי־זֶה מֵאִיר נַפְשׁוֹ בְּיוֹתֵר וְזוֹכֶה לְזִכָּרוֹן וּלְתוֹרָה. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד בִּשְׁעַת אֲכִילָה שֶׁלֹּא יְהֵא כָּרוּךְ אַחַר הַתַּאֲוָה הַגּוּפָנִית, שֶׁלֹּא יִתְגַּבֵּר, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה הַגּוּף שֶׁהוּא בְּחִינַת שִׁכְחָה כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁהִזְהִיר הַכָּתוּב: "פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ וְכוּ' וְשָׁכַחְתָּ אֶת ה' וְכוּ', וְזָכַרְתָּ אֶת ה'", כִּי צְרִיכִין לִזָּהֵר שֶׁלֹּא יָבוֹא עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה לְשִׁכְחָה, חַס וְשָׁלוֹם, רַק אַדְּרַבָּא יִתְעַלֶּה עַל־יָדוֹ הַנֶּפֶשׁ וְהַזִּכָּרוֹן. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר מַעֲלַת הַזִּכָּרוֹן הוּא בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ שִׁכְחָה, שֶׁזֶּה מַעֲלַת הָאָדָם הָעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ דַּיְקָא בִּזְמַן שֶׁהַנֶּפֶשׁ מְלֻבָּשׁ בַּגּוּף, כִּי זֶה בְּחִינַת "כְּיִתְרוֹן הָאוֹר מִן הַחשֶׁךְ" דַּיְקָא, עַל כֵּן שִׁעוּר אֲכִילָה בְּכַזַּיִת (שם אות ה).

54

at the beginning of Israel's drawing close to their Father in Heaven — for matzah is likewise an aspect of the manna, as our Rabbis of blessed memory have taught. For through eating matzah on Pesach, a great daas is drawn down, and one knows that everything is in His providence alone — and through this comes the essential drawing-close of Israel to their Father in Heaven. Eating vessels that were in the possession of a non-Jew — if a forbidden

55

הַבְּרָכָה רִאשׁוֹנָה הִיא בִּשְׁבִיל הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַנֶּפֶשׁ הַמְלֻבָּשׁ בַּמַּאֲכָל; וּבְרָכָה אַחֲרוֹנָה הִיא בִּשְׁבִיל לִשְׁמֹר אֶת הַדַּעַת וְהַנֶּפֶשׁ שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי שִׁכְחָה. וְעַל־כֵּן בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה אֵין צְרִיכָה שִׁעוּר, וּבְרָכָה אַחֲרוֹנָה צְרִיכָה שִׁעוּר. עַיֵּן פְּנִים (שם אות ו).

55

substance was absorbed into them through fire, they require libun [direct-flame purging] or hagaala [immersion in boiling water].

56

יַיִן יֵשׁ בּוֹ שְׁתֵּי בְּחִינוֹת: כְּשֶׁאֵין זוֹכִין, הוּא בְּחִינַת שִׁכְחָה, אֲבָל כְּשֶׁזּוֹכִין, אֲזַי אַדְּרַבָּא הוּא בִּבְחִינַת זִכָּרוֹן. וְאָז כְּשֶׁהַיַּיִן בִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעוֹלֶה מִבְּחִינַת שִׁכְחָה לִבְחִינַת זִכָּרוֹן, שֶׁזֶּה עִקַּר מַעֲלַת הַזִּכָּרוֹן בְּמָקוֹם שֶׁשַּׁיָּךְ שִׁכְחָה כַּנַּ"ל, עַל־כֵּן אָז עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת עַל־יְדֵי הַיַּיִן דַּיְקָא. וְזֶה בְּחִינַת בִּרְכַּת־הַמָּזוֹן עַל הַיַּיִן, כִּי עַל־יְדֵי בִּרְכַּת־ הַמָּזוֹן מַעֲלִין הָאֲכִילָה מִבְּחִינַת שִׁכְחָה לִבְחִינַת זִכָּרוֹן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יַיִן דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל (שם אותיות ז ט).

56

And if no forbidden substance was absorbed in them, even so — since they were in the possession of a non-Jew, that is, under the domain of his daas. For the essential [identity] of a person is his daas, and likewise the essential domain

57

שָׁלשׁ בְּרָכוֹת שֶׁל בִּרְכַּת־הַמָּזוֹן הֵם כְּנֶגֶד שְׁלשָׁה אָבוֹת שֶׁמִּתְגַּלִּין בָּעוֹלָם לְהָגֵן מִן הַדִּין וְהַחשֶׁךְ וְכוּ', שֶׁהוּא בְּחִינַת גּוּף, וּלְהַעֲלוֹת הַנֶּפֶשׁ, שֶׁכָּל זֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁמַּמְשִׁיכִין עַל־יְדֵי בִּרְכַּת־הַמָּזוֹן, וְעַל־כֵּן מַזְכִּירִין בּוֹ אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל וְתוֹרָה שֶׁהוּא בְּחִינַת הַנֶּפֶשׁ כַּנַּ"ל (שם אות ט).

57

of a person is his daas — his knowing in his mind that these objects belong to him and are under his authority. And since the daas of the non-Jew and the

58

צָרִיךְ הָאָדָם לִבְלִי לְקַבֵּל הֲנָאָה וְתַעֲנוּג מִגּוּף הַדָּבָר שֶׁאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וְכוּ', רַק לְהַעֲלוֹת הַתַּעֲנוּג וְהָאַהֲבָה שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּזֶה הַדָּבָר לְשָׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן שֶׁבַּקְּדֻשָּׁה. וְשֹׁרֶשׁ הָעֶלְיוֹן שֶׁל כָּל הָאֲהָבוֹת וְהַתַּעֲנוּגִים הוּא בְּחִינַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן, שֶׁמִּשָּׁם נִשְׁתַּלְשְׁלִין וְנִמְשָׁכִין כָּל נְעִימַת הַטְּעָמִים וְהַתַּעֲנוּגִים שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, בְּחִינַת "מַה יָּפִית וּמַה נָּעַמְתְּ אַהֲבָה בַּתַּעֲנוּגִים"; וּבִשְׁבִיל זֶה צְרִיכִין לְבָרֵךְ עַל כָּל דָּבָר שֶׁרוֹצֶה לֵהָנוֹת מִמֶּנּוּ, כִּי עַל־יְדֵי הַבְּרָכָה הוּא מְקַשֵּׁר וּמַעֲלֶה הַדָּבָר לְשָׁרְשׁוֹ לִבְחִינַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן, כִּי כָל הַבְּרָכוֹת וְשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת שֶׁמְּבָרְכִין וּמְשַׁבְּחִין לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הֵם בְּחִינַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן, בְּחִינַת "זַמְּרוּ לִשְׁמוֹ כִּי נָעִים", בְּחִינַת "כִּי נָעִים נָאוָה תְהִלָּה", בְּחִינַת "נְעִים זְמִירוֹת יִשְׂרָאֵל", כִּי אִי אֶפְשָׁר לִדְבַּק בְּהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' כִּי־אִם עַל־יְדֵי דִּבּוּרֵי בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת וּתְפִלּוֹת וְשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת, נִמְצָא, שֶׁכָּל הַבְּרָכוֹת הֵם בִּבְחִינַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן, וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי הַבְּרָכָה מַעֲלִין וּמְקַשְּׁרִין כָּל הָאֲהָבוֹת וְהַתַּעֲנוּגִים לְשָׁרְשָׁן לִבְחִינַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן. וְעַל־כֵּן עִקַּר בִּרְכַּת־הַמָּזוֹן [שֶׁהוּא דְּאוֹרַיְתָא, וּמִשָּׁם אָנוּ לְמֵדִין כָּל הַבְּרָכוֹת] הוּא עַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עִקַּר הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן עִקַּר קְדֻשַּׁת הָאֲכִילָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כָּל הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם הֵם בְּמִינֵי מַאֲכָל, וְעַל־יְדֵי הַבְּרָכָה שֶׁמְּבָרְכִין עַל כָּל דָּבָר, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מַמְשִׁיכִין קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן, שֶׁזֶּה שֹׁרֶשׁ הָעֶלְיוֹן שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁל כָּל הַטְּעָמִים וְהָאֲהָבוֹת וְהַתַּעֲנוּגִים שֶׁבָּעוֹלָם כַּנַּ"ל. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי הַשְׁפָּעַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן (עַיֵּן פְּנִים), מִשָּׁם נִשְׁתַּלְשֵׁל מַה שֶּׁרֹב הַכָּבוֹד שֶׁבְּנֵי־אָדָם מְכַבְּדִין זֶה אֶת זֶה הוּא בְּמִינֵי מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה, וְכֵן בִּלְשׁוֹן רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "חֲתִיכָה הָרְאוּיָה לְהִתְכַּבֵּד", מֵחֲמַת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בָּהֶם שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה נִמְשָׁךְ הִתְגַּלּוּת הַכָּבוֹד. וְעַל־כֵּן תִּקְּנוּ חֲכָמֵינוּ זַ"ל דִּין קְדִימָה בְּבִרְכַּת הַפֵּרוֹת כְּפִי מַעֲלַת וַחֲשִׁיבוּת הַמַּאֲכָלִים, כִּי שָׁם כָּל הַכָּבוֹד וַחֲשִׁיבוּת דִּקְדֻשָּׁה. וְעַל־כֵּן שִׁבְעָה מִינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קוֹדְמִין לִבְרָכָה, מֵחֲמַת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בָּהֶן בְּיוֹתֵר שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן, שֶׁזֶּה עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ עִם הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ד, אותיות א ב ג).

58

Sitra Achra [the "Other Side," the realm of impurity] derive from the aspect of teva [nature], and are far from the daas of emunás ha-hashgacha [faith in Divine Providence] — therefore a vessel that was in the possession and daas of a non-Jew is not fit for the meal of Israel, whose essential repair comes through emunás ha-hashgacha. Therefore it requires immersion in a mikveh — which is the aspect of the World to Come (alma d'asay), the aspect of the waters of daas — the revelation of emunás ha-hashgacha that is drawn from the aspect of the World to Come, the final ketz [end-time]. And if a forbidden substance was absorbed into the vessel through fire — it also requires purification through fire, as it is written: "Every thing that comes into fire, you shall pass through fire" [Bamidbar 31:23] — which is the aspect of subduing the wisdom of nature at its root, the aspect of: "For from fire they came forth, and fire shall consume them" [Yechezkel 15:7] — for fire is the aspect of the root of nature. Wine has two aspects: When one merits, his daas is elevated through the wine, and he attains emunás ha-hashgacha

59

עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה הוּא עַל־ יְדֵי צְדָקָה, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לְהַפְרִישׁ לִצְדָקָה קֹדֶם הָאֲכִילָה וּלְהַזְמִין לְעָנִי עַל שֻׁלְחָנוֹ, כַּמְבֹאָר בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁעַל־יְדֵי צְדָקָה נַעֲשֶׂה כְּלִי לְקַבֵּל הַשְׁפָּעַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה לְקַשֵּׁר הַטַּעַם וּנְעִימַת הַמַּאֲכָל וְהַמַּשְׁקֶה לְשָׁרְשׁוֹ לִבְחִינַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל (שם אות ט).

59

in its fullness — which is the very essence of daas. And when one does not merit, it is the reverse — through it one damages the daas of hashgacha, and through this

60

צָרִיךְ כָּל אָדָם לִזָּהֵר לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַפֵּרוֹת בְּכַוָּנָה גְדוֹלָה, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לִמְצֹא בְּחִינַת הָאֲבֵדוֹת הַנַּ"ל שֶׁצְּרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לְבַקְשָׁם הֵיטֵב, כִּי זֶה כָּל הָאָדָם שֶׁנִּבְרָא רַק בִּשְׁבִיל זֶה לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ אַחַר הָאֲבֵדוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת נִיצוֹצוֹת הַנְּפוּלִין הַנַּ"ל, וּכְשֶׁיְּבַקֵּשׁ וִיחַפֵּשׂ הֵיטֵב, בְּוַדַּאי יִמְצָא, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: יָגַעְתִּי וְלֹא מָצָאתִי, אַל תַּאֲמִין. וְעִקַּר קִבּוּץ כָּל הָאֲבֵדוֹת וְהַחְזָרָתָם אֶת הַקְּדֻשָּׁה הוּא לַהֲשִׁיבָם לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם וְכוּ', וֶהֱבִיאֲךָ אֶל הָאָרֶץ וְכוּ'", וּכְתִיב: "וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר וְכוּ' וְהִשְׁתַּחֲווּ לַה' בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלָיִם". וְעַל־כֵּן פֵּרוֹת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הַיְנוּ שִׁבְעָה מִינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, קוֹדְמִין לִבְרָכָה, וְכֵן כָּל הַבְּרָכוֹת נִלְמָדִין מִבִּרְכַּת־ הַמָּזוֹן, וְעִקַּר בִּרְכַּת־הַמָּזוֹן הוּא עַל אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל כַּמָּה פְּעָמִים. כִּי זֶה עִקַּר הַבְּרָכָה, לְגַלּוֹת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם הֲשָׁבַת כָּל הָאֲבֵדוֹת לִמְקוֹמָם כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן כָּל בְּרָכָה שֶׁאֵין בָּהּ מַלְכוּת אֵינָהּ בְּרָכָה, כִּי אֵלּוּ הָאֲבֵדוֹת הֵם מְפֻזָּרִין וְנִדָּחִין בְּכָל הָעוֹלָם, וְעַל־יְדֵי שֶׁמַּזְכִּירִין בִּבְרָכָה "מֶלֶךְ הָעוֹלָם", הַיְנוּ שֶׁמַּלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה וּבְכָל מְקוֹמוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ, וְאֵין שׁוּם נִיצוֹץ נֶאֱבָד וְנִדָּח מִמֶּנּוּ לְעוֹלָם, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ יְכוֹלִין לִמְצֹא הָאֲבֵדוֹת מִכָּל מָקוֹם שֶׁהֵם (שם הל' ה, אותיות א ב).

60

poverty comes, the aspect of: "He who did not merit — became impoverished". And likewise when one merits — through the wine one is awakened from sleep, and perfected speech, which comes from daas, is drawn [into him], as is known. This is the aspect of: "And your palate like the best wine…moving gently the lips of the sleeping" [Shir HaShirim 7:10] — this is the aspect of hashgacha, which is the aspect of being awakened from sleep. And when one does not merit — then on the contrary, the wine brings sleep, which is the aspect of teva and the concealment of hashgacha. And these two aspects spoken of above are the aspect of yayin

61

בְּכָל מַדְרֵגָה וּמַדְרֵגָה יֵשׁ בְּחִינַת קְלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ כֹּחַ הַמְדַמֶּה, כֹּחַ הַבַּהֲמִיּוּת, וְצָרִיךְ לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר אוֹתָהּ, וְהוּא עַל־יְדֵי שֶׁמַּזְכִּירִין גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָעִין. וְזֶה עִנְיַן כָּל בִּרְכוֹת הַנֶּהֱנִין שֶׁלִּפְנֵיהֶם וְשֶׁלְּאַחֲרֵיהֶם, כִּי עִקַּר כַּוָּנַת הָאֲכִילָה כְּדֵי לְבָרֵר נִיצוֹצוֹת הַמְלֻבָּשִׁים בְּדוֹמֵם צוֹמֵחַ חַי, לְהַעֲלוֹתָן לִבְחִינַת מְדַבֵּר. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְבָרֵךְ קֹדֶם הָאֲכִילָה, כִּי הַבְּרָכָה הִיא שֶׁבַח ה' וּגְדֻלָּתוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָע כֹּחַ הַמְדַמֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת כֹּחַ הַבַּהֲמִיּוּת, וַאֲזַי יָכוֹל הַנֶּפֶשׁ וְהַנִּיצוֹץ שֶׁיֵּשׁ שָׁם לַעֲלוֹת מִמַּדְרֵגָתוֹ שֶׁהוּא דּוֹמֵם צוֹמֵחַ חַי, לְמַדְרֵגַת מְדַבֵּר, וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁאוֹכֵל, וַאֲזַי הַמָּזוֹן נִתְחַלֵּק בָּאֵיבָרִים, וּמִתְּחִלָּה נִזּוֹן הַכָּבֵד שֶׁשָּׁם נֶפֶשׁ הַמִּתְאַוָּה,וּמִשָּׁם יְנִיקַת הַכְּסִילוּת שֶׁהוּא כֹּחַ הַמְדַמֶּה, וְצָרִיךְ לְבָרֵר הַמַּאֲכָל שֶׁנֶּאֱכַל כְּבָר לְהַעֲלוֹתוֹ מִן הַכָּבֵד אֶל הַמֹּחַ, שֶׁזֶּה עֲלִיָּה מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה, וְצָרִיךְ לְהַכְנִיעַ שֵׁנִית כֹּחַ הַמְדַמֶּה שֶׁבְּגוּף הָאָדָם בְּעַצְמוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַדָּם שֶׁבַּכָּבֵד, וּלְהַעֲלוֹת חַיּוּת הַמַּאֲכָל אֶל הַמֹּחַ. וְעַל־כֵּן אַחַר הָאֲכִילָה צָרִיךְ לְבָרֵךְ שֵׁנִית הַבְּרָכָה אַחֲרוֹנָה, כְּדֵי לְהַכְנִיעַ שֵׁנִית הַכֹּחַ הַמְדַמֶּה שֶׁבְּתוֹךְ הָאָדָם בְּעַצְמוֹ, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל הַמַּאֲכָל לְהִתְבָּרֵר וְלַעֲלוֹת אֶל הַמֹּחַ כַּנַּ"ל וְכַמּוּבָא בִּסְפָרִים, שֶׁהַבְּרָכָה הוּא בִּשְׁבִיל בֵּרוּר הַמַּאֲכָלִים וַעֲלִיָּתָן. וְעַל־כֵּן אִם כְּבָר נִתְעַכֵּל הַמָּזוֹן, אֵין מְבָרְכִין עוֹד בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה, כִּי אֵין צֹרֶךְ עוֹד לְבָרֵר, כִּי מָה דַּהֲוָה הֲוָה. וְעַל־כֵּן עַל הָרֵיחַ אֵין מְבָרְכִין בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה, כִּי מֵהָרֵיחַ אֵין יְנִיקָה לְכֹחַ הַמְדַמֶּה וְהוּא עוֹלֶה תֵּכֶף אֶל הַמֹּחַ, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֵיזֶהוּ דָּבָר שֶׁהַנְּשָׁמָה נֶהֱנֵית מִמֶּנּוּ וְלֹא הַגּוּף? הֱוֵי אוֹמֵר זֶה הָרֵיחַ, וְעַל־כֵּן אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ כִּי־אִם בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה קֹדֶם שֶׁמֵּרִיחַ, שֶׁאָז הָרֵיחַ מְלֻבָּשׁ בְּהַדָּבָר הַגַּשְׁמִי, דּוֹמֵם צוֹמֵחַ חַי, שֶׁהוּא בְּחִינַת כֹּחַ הַבַּהֲמִיּוּת, וְאָז מְבָרְכִין עָלָיו כְּדֵי לְהַעֲלוֹתוֹ; אֲבָל אַחַר שֶׁמֵּרִיחַ, אָז תֵּכֶף עוֹלֶה אֶל הַמֹּחַ וְאֵין לְכֹחַ הַמְדַמֶּה יְנִיקָה מִמֶּנּוּ, עַל־כֵּן אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ אַחֲרָיו כִּי אֵין צָרִיךְ בֵּרוּר עוֹד. וְעַל־כֵּן מְבָרְכִין בְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת עַל הַבְּשָׂמִים כְּדֵי לְחַזֵּק הַנְּשָׁמָה, כִּי מֵאֲכִילַת שַׁבָּת הַמֹּחַ שֶׁהוּא הַנְּשָׁמָה נִזּוֹן תְּחִלָּה, וְהַכָּבֵד נִכְנָע אָז, וּבְמוֹצָאֵי־שַׁבָּת שֶׁאָז מַתְחִיל שְׁלִיטַת הַכָּבֵד, עַל־כֵּן מְחַזְקִין הַנְּשָׁמָה שֶׁהוּא הַמֹּחַ עַל־יְדֵי הָרֵיחַ שֶׁאֵינוֹ עוֹלֶה כִּי־אִם אֶל הַמֹּחַ כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' א, אותיות א ב).

61

ha-mesamayach [wine that gladdens] — which is the aspect of the World to Come, as is known, which is the aspect of hashgacha — and the opposite is the aspect of yayin ha-meshakker [wine that intoxicates], the aspect of confusion of the daas. Therefore one must guard wine from the touch of a non-Jew with his hands, for through his mere touching, the grip of the Sitra Achra — which derives from the aspect of teva — is drawn onto the wine. Through this it becomes unfit for Israel's drinking. For Israel's eating and drinking must be in holiness, in the aspect of the daas of hashgacha, as stated above. Wine has two aspects — yayin ha-mesamayach [wine that gladdens] and yayin ha-meshakker [wine that intoxicates] — as stated above. For wine by its nature brings sleep, and sleep is the aspect of the koach ha-medameh [the faculty of imagination]; and also because one's daas is somewhat withdrawn through drinking wine, just as in the time of sleep, leaving only the koach ha-medameh. Therefore, one who merits to clarify his koach ha-medameh — for him the wine is in holiness, for his daas

62

שֹׁרֶשׁ כָּל הַנִּבְרָאִים כֻּלָּם הוּא דְּבַר ה', כִּי "בִּדְבַר ה' שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ וְכוּ'". וְעַל־יְדֵי הַבְּרָכָה שֶׁאָנוּ מְבָרְכִין קֹדֶם שֶׁאוֹכְלִין שׁוּם דָּבָר, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֶּה וְנִתְרוֹמֵם הַדָּבָר שֶׁאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה לְשָׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא דְּבַר ה'; נִמְצָא, כְּשֶׁאוֹכְלִין עַל־יְדֵי בְּרָכָה בְּכַוָּנָה כָּרָאוּי, אֲזַי אוֹכֵל מִשֻּׁלְחַן־גָּבֹהַּ, מִבְּחִינַת הַשֹּׁרֶשׁ הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא דְּבַר ה', שֶׁשָּׁם כְּלוּלִין כָּל הַכֹּחוֹת יַחַד. וְאַחַר־כָּךְ אָנוּ מְבָרְכִין בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה, כְּדֵי לַחֲזֹר וּלְהַמְשִׁיךְ מִבְּחִינַת דְּבַר ה' כָּל הַכֹּחוֹת שֶׁאָנוּ צְרִיכִין לְתוֹךְ גּוּפֵנוּ, כְּגוֹן רְפוּאָה אוֹ כַּיּוֹצֵא, לְכָל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁצָּרִיךְ, אַף־עַל־פִּי שֶׁקָּרוֹב לְוַדַּאי שֶׁלֹּא אָכַל מַה שֶּׁצָּרִיךְ לוֹ עַל־פִּי רְפוּאָה, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־יְדֵי הַבְּרָכָה שֶׁהוּא דְּבַר ה', שֶׁשָּׁם כְּלוּלִים כָּל הַכֹּחוֹת יַחַד, יְכוֹלִין לְהַמְשִׁיךְ כֹּחוֹת הָרְפוּאָה וְכַיּוֹצֵא כְּפִי מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ עַל־יְדֵי אוֹתוֹ הַמַּאֲכָל שֶׁאָכַל, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ מְסֻגָּל לָזֶה עַל־פִּי חָכְמַת טֶבַע הָרְפוּאָה וְכַיּוֹצֵא. וּמֵחֲמַת כִּי עִקַּר שִׁנּוּי הַכֹּחוֹת הֵם רַק בִּבְחִינַת הַגּוּף אֲבָל הַנְּשָׁמָה הִיא בִּבְחִינַת עֶצֶם פָּשׁוּט, בְּחִינַת דְּבַר ה', שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם שִׁנּוּי כֹּחַ, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־כֵּן עַל הָרֵיחַ אֵין צָרִיךְ בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה, כִּי עִקַּר הַבְּרָכָה אַחֲרוֹנָה הוּא בִּשְׁבִיל לַחֲזֹר וּלְהַמְשִׁיךְ לְתוֹךְ הַגּוּף אוֹתוֹ הַכֹּחַ שֶׁהוּא צָרִיךְ, וְזֶה שַׁיָּךְ אֵצֶל אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה שֶׁהַגּוּף נֶהֱנֶה מֵהֶם, וְהַגּוּף יֵשׁ בּוֹ הִתְחַלְּקוּת הַכֹּחוֹת: פְּעָמִים צָרִיךְ לִשְׂבִיעָה וּפְעָמִים לִרְפוּאָה, וּפְעָמִים לִרְפוּאָה זוֹ וּפְעָמִים לִרְפוּאָה אַחֶרֶת; אֲבָל הָרֵיחַ, שֶׁאֵין כֹּחוֹתָיו נִמְשָׁכִין לְתוֹךְ הַגּוּף, שֶׁמְּשֻׁנֶּה וּמִתְחַלֵּק בְּכֹחוֹתָיו, רַק הוּא מְהַנֶּה הַנְּשָׁמָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם שִׁנּוּי וְהִתְחַלְּקוּת הַכֹּחוֹת כְּלָל, עַל־כֵּן אֵין צָרִיךְ רַק בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה לְהַעֲלוֹתוֹ מִמַּה שֶּׁמְּלֻבָּשׁ בּוֹ בִּדְבַר גַּשְׁמִי, וּלְהַעֲלוֹתוֹ לְשָׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא דְּבַר ה', אֲבָל בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה אֵין צָרִיךְ, כִּי מִמֵּילָא הוּא מְחַיֶּה אֶת הַנְּשָׁמָה שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַכֹּחוֹת כֻּלָּם בִּבְחִינַת דְּבַר ה' כַּנַּ"ל (שם הל' ב, אותיות ב ג ד).

62

is elevated and his koach ha-medameh is further refined. Just as we find that true Tzadikim merit to receive the aspect of Ruach HaKodesh [Divine Spirit] and prophecy specifically during sleep — the aspect of: "In a dream I speak to him" [Bamidbar 12:6]. And therefore also through wine, which brings sleep and imagination, the Tzadikim merit the beiur ha-medameh [clarification/refinement of the imaginative faculty] — through which they attain emunah [faith] and the shir [song] that will be revealed in the future, which is the root of all songs and all joys. This is the aspect of yayin ha-mesamayach, the aspect of: "He who merited — it gladdens him" — and this is the aspect of: "Song is recited only over wine." And this is the aspect of the kos yayin [cup of wine] of Kiddush, for the essential holiness of Shabbos and Yom Tov is through the revelation of emunah that is revealed

63

עַל־יְדֵי בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה שֶׁמְּבָרְכִין עַל כָּל דָּבָר וּמְגַלִּין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא אוֹתוֹ הַדָּבָר, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָע וְנוֹפֵל הָרַע הַנֶּאֱחָז בְּאוֹתוֹ הַדָּבָר, וְנִתְרוֹמֵם וְנִתְגַּלֶּה הַטּוֹב שֶׁבּוֹ, הַיְנוּ הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים וְהַחַיּוּת שֶׁבּוֹ עוֹלֶה וְנִכְלָל בְּשָׁרְשׁוֹ, וַאֲזַי רָאוּי הַדָּבָר לַאֲכִילַת אָדָם, וְאַחַר־כָּךְ אַחַר הָאֲכִילָה מְבָרְכִין בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה עַל שֶׁהִזְמִין לָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ זֶה הַדָּבָר לָזוּן אוֹתָנוּ וּלְהַחֲיוֹת אֶת נַפְשֵׁנוּ. וְעִקַּר שְׂבִיעַת הָאָדָם, דְּהַיְנוּ שְׂבִיעַת הַנֶּפֶשׁ שֶׁעַל־יְדֵי הָאֲכִילָה, בִּבְחִינַת "צַדִּיק אֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ", הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁהָאָדָם אוֹכֵל בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה כָּרָאוּי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עוֹלִין הַנִּיצוֹצוֹת וְהַנְּפָשׁוֹת הַנֶּעְלָמִים בְּזֶה הַמַּאֲכָל וְעוֹלִים וְנִכְלָלִים בְּנַפְשׁוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתּוֹסֵף הֶאָרָה גְדוֹלָה בְּנַפְשׁוֹ, עַד שֶׁזּוֹכֶה לָבוֹא עַל־יְדֵי־זֶה לִבְחִינַת בִּטּוּל אֶל אוֹר אֵין־סוֹף בִּבְחִינַת רָצוֹא וָשׁוֹב. וְזֶה עִקַּר שְׂבִיעַת הַנֶּפֶשׁ שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, בִּבְחִינַת "וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ", כִּי הַזְּרִיחָה שֶׁל הַבִּטּוּל הַנַּ"ל הוּא בְּחִינַת אוֹרוֹת הַצַּחְצָחוֹת, וְזֶה בְּחִינַת "וַיֶּחֱזוּ אֶת הָאֱלֹקִים, וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ", שֶׁעַל־יְדֵי אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה בִּקְדֻשָּׁה כָּרָאוּי זוֹכִין לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה'. וְזֶה בְּחִינַת בִּרְכַּת־הַמָּזוֹן וּבְרָכָה אַחֲרוֹנָה שֶׁל אַחַר הָאֲכִילָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַשְּׂבִיעָה כַּמּוּבָא, הַיְנוּ לִזְכּוֹת לִבְחִינַת שְׂבִיעַת הַנֶּפֶשׁ הַנַּ"ל. וְעַל־כֵּן מְבָרְכִין אָז "הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב", כִּי אוֹר הַבִּטּוּל הַזֶּה הוּא בְּחִינַת הַשָּׂגַת הַתַּכְלִית שֶׁל הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁאָז יְבָרְכוּ עַל הַכֹּל "הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב", כִּי שָׁם כֻּלּוֹ אֶחָד, כֻּלּוֹ טוֹב, וְעַל־יְדֵי הַבִּטּוּל אֶל הַתַּכְלִית הַזֶּה זוֹכִין לְשִׂמְחָה; וְזֶה בְּחִינַת "לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׂמֹחַ וְלִרְאוֹת טוֹב" (קהלת), דְּהַיְנוּ לִזְכּוֹת לִבְחִינַת הַבִּטּוּל עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב ה'", כִּי שָׁם כֻּלּוֹ טוֹב. וְעַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה הַזֹּאת זוֹכִין לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה, וְזֶה בְּחִינַת "לֹא נִתְּנָה תּוֹרָה אֶלָּא לְאוֹכְלֵי הַמָּן", כִּי אֲכִילָה כָּזוֹ הוּא בְּחִינַת אֲכִילַת מָן מַמָּשׁ כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעַל־כֵּן מְבָרְכִין עַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּבִרְכַּת־ הַמָּזוֹן, כִּי עִקַּר מְקוֹם הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (ע' ארץ ישראל, אות יט), וְהַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת הַזֹּאת הוּא בְּחִינַת רֵיחַ, בְּחִינַת 'כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא' בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, רֵיחַ גַּןשׂעֵדֶן, תַּעֲנוּג עוֹלָם הַבָּא, בְּחִינַת חַיּוּת הַנְּשָׁמָה שֶׁהוּא רַק מֵהָרֵיחַ. וְעַל־כֵּן הָיוּ נוֹהֲגִין לְהָבִיא אֶת הַמֻּגְמָר לְאַחַר הַסְּעוּדָה, כִּי זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַסְּעוּדָה לִזְכּוֹת עַל־יָדָהּ לִבְחִינַת הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁהוּא בְּחִינַת רֵיחַ, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה מְבָרְכִין בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן עַל הָרֵיחַ בְּעַצְמוֹ אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה, כִּי הוּא בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת חַיּוּת הַנְּשָׁמָה עַל־יְדֵי הַזְּרִיחָה וְהִתְנוֹצְצוּת מֵעֲרֵבוּת נְעִימוּת הַבִּטּוּל אֶל אֵין־סוֹף, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא כַּנַּ"ל (שם הלכה ג).

63

then — which is the very essence of holiness. Then the defilement of the serpent is banished, then the medameh [imagination] is clarified and rectified, and then the wine is in holiness — in the aspect of yayin ha-mesamayach — for through the clarification of the medameh one attains emunah and the aforementioned song. This is the aspect of Kiddush — the aspect of the song recited specifically over wine. And this is the aspect of the kos [cup] of Birchas ha-Mazon [Grace after Meals], for we need to clarify the eating so that it shall be in the aspect of mezona d'nishmasa [sustenance of the soul], the aspect of: "The Tzadik eats to the satisfaction of his soul" [Mishlei 13:25]. And through the aforementioned song, one merits to strengthen mezona d'nishmasa [soul-sustenance] over mezona d'gufa [bodily sustenance]. And to draw down that song, it is through the clarification of the medameh and the perfection of emunah — which is the aspect of Birchas ha-Mazon, where we bless "upon the good land," for the essential holiness of the Land of Israel is that there one merits the clarification of the medameh and complete emunah. All this is the aspect of holy wine, and therefore we recite Birchas ha-Mazon over a cup. But when the medameh is not clarified,

64

הָרֵיחַ הוּא בְּחִינָה גְּבוֹהָה מְאֹד, כִּי הוּא חַיּוּת הַנְּשָׁמָה כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הוּא בְּחִינַת תַּעֲנוּג עוֹלָם הַבָּא, רֵיחַ גַּן־עֵדֶן, כִּי הָרֵיחַ הַטּוֹב הוּא בְּחִינַת הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל אֶל אוֹר הָאֵין־סוֹף בָּרוּךְ הוּא בִּבְחִינַת רָצוֹא וָשׁוֹב, שֶׁמַּרְגִּישִׁין עֲרֵבוּת וּמְתִיקַת הַדְּבֵקוּת וּבִטּוּל אֶל הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה בִּבְחִינַת רֵיחַ טוֹב, כִּי לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, רַק כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְזֶה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁל עֲבוֹדַת הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה לִזְכּוֹת לִבְחִינַת הַבִּטּוּל הַנַּ"ל בִּבְחִינַת רָצוֹא וָשׁוֹב, שֶׁיִּזְכֶּה לָדַעַת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי הָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל, שֶׁזֶּה עִקַּר תַּעֲנוּג עוֹלָם הַבָּא (שם אות א).

64

then the wine is in the aspect of yayin ha-meshakker, and the medameh becomes more confused through it — and through this the emunah is further damaged, G-d forbid. Through the separating of challah [the portion of dough set aside for the Kohen], one merits that the bread and sustenance should be in the aspect

65

כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ לוֹ הַתְחָלָה וְתַכְלִית, וְעִקָּר הוּא הַתַּכְלִית, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לֹא בָּרָא שׁוּם דָּבָר לָרִיק, חַס וְשָׁלוֹם, רַק כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, דּוֹמֵם צוֹמֵחַ חַי מְדַבֵּר, הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל צָרִיךְ שֶׁיָּבוֹא אֶל הַתַּכְלִית הַטּוֹב, דְּהַיְנוּ בְּעֵת שֶׁיִּהְיֶה חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד, שֶׁאָז יִהְיוּ נִכְלָלִין כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם בְּשֹׁרֶשׁ חַיּוּתָם, וְאָז יַעֲלֶה וְיָבוֹא כָּל דָּבָר לְתַכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי, וְעִקַּר עֲלִיַּת כָּל הַדְּבָרִים יִהְיֶה עַל־יְדֵי הָאָדָם, שֶׁבִּשְׁבִילוֹ נִבְרָא הַכֹּל כַּיָּדוּעַ, וְעַל־יְדֵי הַחַיּוּת שֶׁהָאָדָם מְקַבֵּל מֵאֵיזֶה דָּבָר בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה וּבִבְרָכָה בְּכַוָּנָה כָּרָאוּי עַל־פִּי דַּת תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, עַל־יְדֵי־זֶה מַעֲלֶה הַדָּבָר לְשָׁרְשׁוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה יָבוֹא הַדָּבָר לְתַכְלִיתוֹ בְּעֵת שֶׁיִּהְיֶה חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד. וְעַל־כֵּן עַל כָּל דָּבָר שֶׁאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה צָרִיךְ לְבָרֵךְ בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה וְאַחֲרוֹנָה, וְכָל זֶה בִּשְׁבִיל לְגַלּוֹת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם; רַק שֶׁבִּבְרָכָה רִאשׁוֹנָה מְגַלִּין אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁזֶּה עִנְיַן הַבְּרָכָה שֶׁמְּבָרְכִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל שֶׁבָּרָא זֶה הַדָּבָר, "פְּרִי אֲדָמָה" אוֹ "פְּרִי עֵץ" אוֹ "הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ", וְאַחַר שֶׁאוֹכֵל, שֶׁאָז כְּבָר הִגִּיעַ הַסּוֹף שֶׁל הַדָּבָר שֶׁאָכַל, כִּי כְבָר עָבַר וּבָטֵל מִן הָעוֹלָם, אָז עִקַּר הַבְּרָכָה שֶׁמְּבָרְכִין עַל חַיּוּת שֶׁקִּבַּלְנוּ מִזֶּה הַמַּאֲכָל, בִּכְדֵי שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הַבְּרָכָה יַעֲלֶה זֶה הַחַיּוּת שֶׁל הַדָּבָר שֶׁאָכַל לְתַכְלִיתוֹ וְשָׁרְשׁוֹ בְּעֵת שֶׁיִּהְיֶה חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד, שֶׁאָז יֻגְמַר בִּשְׁלֵמוּת הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם כַּיָּדוּעַ. וּבִשְׁבִיל זֶה מְבָרְכִין עַל־ פִּי־רֹב בִּבְרָכָה הָאַחֲרוֹנָה "בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת וְכוּ'", בְּחִינַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד, שֶׁהוּא עוֹלַם הַנְּשָׁמוֹת וְהַנְּפָשׁוֹת. וּבִשְׁבִיל זֶה, עַל הַלֶּחֶם שֶׁעִקַּר הַחַיּוּת מִמֶּנּוּ, מְבָרְכִין בִּרְכַּת־ הַמָּזוֹן וּמַזְכִּירִין בּוֹ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה וְכוּ'", כִּי חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה חֲשׁוּבָה יוֹתֵר מִבְּרָכָה רִאשׁוֹנָה, כִּי בִּרְכַּת־הַמָּזוֹן הוּא דְּאוֹרַיְתָא, כִּי בְּוַדַּאי חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד חָשׁוּב יוֹתֵר מֵחִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁל עַכְשָׁו, כִּי הַכֹּל נִבְרָא רַק בִּשְׁבִיל הַתַּכְלִית שֶׁלֶּעָתִיד. וְעַל־כֵּן עַל הָרֵיחַ אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה, כִּי כָל עִקַּר הָרֵיחַ נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד, כִּי עַל־יְדֵי הַקּוֹל שֶׁל הַשִּׁיר שֶׁיִּתְּעַר לֶעָתִיד, עַל־יְדֵי־זֶה גְּדֵלִים כָּל הָרֵיחוֹת שֶׁבְּגַן־עֵדֶן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעַל־כֵּן הָרֵיחַ הוּא חַיּוּת הַנְּשָׁמָה כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד שֶׁהוּא עוֹלַם הַנְּשָׁמוֹת, אֲשֶׁר כָּל תְּשׁוּקַת הַנְּשָׁמָה וְחַיּוּתָהּ וְשַׁעֲשׁוּעֶיהָ הוּא רַק מִשָּׁם. וְעַל־כֵּן אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ עַל הָרֵיחַ בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה לְגַלּוֹת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד, מֵאַחַר שֶׁכָּל עִקַּר הָרֵיחַ נִמְשָׁךְ רַק מִשָּׁם (שם הל' ד, אותיות יא יב).

65

of mezona d'nishmasa [soul-sustenance] — in the aspect of the eating of the Tzadikim, the aspect of: "The Tzadik eats to the satisfaction of his soul" [Mishlei 13:25]. The primary vitality is drawn to a person through eating — as is plainly observed. Therefore, eating must be in holiness according to the Torah, and then through eating the vitality from the Torah is drawn [into the person] — which is the aspect of the eternal life of the World to Come, which is true humility, which is the aspect of ayin [nothingness/nullity]. For eating is what completely annihilates the food — and through this, it refines from within it the inner vitality, which are the nitzotzohs ha-kedushah [sparks of holiness] contained within it, which are entirely spiritual, which are the aspect of ayin. For in truth, a person is not nourished from the physical substance of food at all — for the physical substance becomes completely waste and is expelled to the outside. Rather, the essential vitality comes from the vitality of the food, which is spiritual, the aspect of ayin, the aspect of humility — which is the aspect of eternal life, from where the root of life derives. And one who eats in this bechina [aspect/level] — without any admixture of waste —

66

כָּל הַבְּרָכוֹת שֶׁאָנוּ מְבָרְכִין תְּחִלָּה וָסוֹף בִּשְׁבִיל לְגַלּוֹת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁל עַכְשָׁו וְשֶׁלֶּעָתִיד כַּנַּ"ל, כָּל זֶה הוּא רַק בִּשְׁבִיל בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לֶאֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, כִּי מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְכֵן עַל־יְדֵי הַחֲטָאִים שֶׁל כָּל אֶחָד, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּלְבֵּל הַמְדַמֶּה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֲחִיזַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, וּלְבָרֵר הַמְדַמֶּה אִי אֶפְשָׁר כִּי־אִם עַל־יְדֵי נְבוּאָה וְרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ, וּבִשְׁבִיל זֶה צְרִיכִין לוֹמַר כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַתְּפִלּוֹת וְכוּ' בְּפֶה מָלֵא דַּיְקָא, כְּדֵי לְבָרֵר הַמְדַמֶּה עַל־יְדֵי־זֶה, כִּי הַדִּבּוּר דִּקְדֻשָּׁה הוּא בִּבְחִינַת רוּחַ ה', רוּחַ נְבוּאָה וְרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ, בְּחִינַת "רוּחַ ה' דִּבֶּר בִּי", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי־ זֶה מִתְבָּרֵר הַמְדַמֶּה שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה. וְעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא רַק בַּעֲשִׂיָּה גַשְׁמִית דַּיְקָא, שֶׁשָּׁם יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לְבַלְבֵּל וְשָׁם צְרִיכִין עִקַּר הַבֵּרוּר, וְעַל־כֵּן עַל כָּל הַדְּבָרִים שֶׁאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה צְרִיכִין לְבָרֵךְ בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה גַּם־כֵּן, כִּי גַּם אַחַר הָאֲכִילָה עֲדַיִן נִשְׁאָר בַּגּוּף גַּשְׁמִיּוּת הַמַּאֲכָל, וּצְרִיכִין לְבָרֵר פְּנִימִיּוּת הַחַיּוּת שֶׁבּוֹ מִכֹּחַ הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחָז בְּהַגַּשְׁמִיּוּת, כְּדֵי לְכָלְלוֹ בְּהַתַּכְלִית שֶׁהוּא בְּחִינַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד; אֲבָל עַל הָרֵיחַ אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ עָלָיו רַק בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה, שֶׁאָז עֲדַיִן נֶאֱחָז הָרֵיחַ בַּדָּבָר הַגַּשְׁמִי, אֲבָל אַחַר שֶׁקִּבֵּל הֲנָאַת הָרֵיחַ, שֶׁאָז הָרֵיחַ שֶׁקִּבֵּל כְּבָר אֵינוֹ מְלֻבָּשׁ בְּשׁוּם דָּבָר גַּשְׁמִי וְהוּא רַק חַיּוּת הַנְּשָׁמָה, שֶׁשָּׁם אֵין שְׁלִיטָה לְהַמְדַמֶּה לְבַלְבֵּל, חַס וְשָׁלוֹם, עַל כֵּן אֵין צָרִיךְ בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה (שם אותיות יג יד טו).

66

he surely lives forever. This is the aspect of: "Tzadikim, even in their death, are called living" [Berachos 18a]. However, due to the admixtures that exist in eating — on account of the sin of the Tree of Knowledge, when all things became intermingled — it is therefore impossible to be nourished from the holy vitality within the food (which is the aspect of humility and ayin, as above) except through the holy Torah, which refines all things — the aspect of "and Your Torah is within my innards" [Tehillim 40:9] — and through reciting a blessing before and after. Therefore one must draw upon oneself great shame [bushah] at the time of eating — to the point of being ashamed to bring the

67

כָּל הַבְּרָכוֹת שֶׁמְּבָרְכִין עַל כָּל הַדְּבָרִים, כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת מוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, כִּי קֹדֶם שֶׁמְּבָרְכִין עַל הַדָּבָר וּמוֹדִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּרָא אוֹתוֹ הַדָּבָר, קֹדֶם לָזֶה אֵין שְׁלֵמוּת לְאוֹתוֹ הַדָּבָר, כִּי הַכֹּל נִבְרָא רַק לִכְבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ כְּדֵי שֶׁיְּבָרְכוּ וְיוֹדוּ אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל כָּל דָּבָר; נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי הַבְּרָכָה, עַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין עִקַּר שְׁלֵמוּת בְּרִיאַת אוֹתוֹ הַפְּרִי וְכַיּוֹצֵא, וּכְאִלּוּ עַכְשָׁו נִבְרֵאת מַמָּשׁ עַל־יְדֵי הַבְּרָכָה שֶׁבֵּרַךְ עָלֶיהָ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ שְׁלֵמוּת חַיּוּתָהּ דִּקְדֻשָּׁה; נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה, עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל וּמַמְשִׁיכִין שְׁלֵמוּת חַיּוּתוֹ שֶׁל דָּבָר זֶה שֶׁמְּבָרְכִין עָלָיו כַּנַּ"ל. וְאַחַר־כָּךְ צָרִיךְ לְבָרֵךְ בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה, כִּי כָל דָּבָר שֶׁנִּבְרָא יֵשׁ לוֹ תַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה הַתַּכְלִית נִבְרָא וְיָצָא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, וְעִקַּר תַּכְלִיתָם הוּא עַל־יְדֵי שֶׁאוֹכֵל וְנֶהֱנֶה מֵהֶן הָאָדָם, וְעַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ כֹּחַ בְּהָאָדָם לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי־זֶה עוֹלֶה כָּל דָּבָר לְשָׁרְשׁוֹ וְתַכְלִיתוֹ. וְזֶהוּ עִנְיַן בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה שֶׁמְּבָרְכִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל שֶׁהִזְמִין לָנוּ זֶה הַדָּבָר לְהַחֲיוֹת בּוֹ אֶת נַפְשֵׁנוּ, כְּמוֹ שֶׁתִּקְּנוּ: "עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ לְהַחֲיוֹת בָּהֶם וְכוּ'", וְכֵן בְּבִרְכַּת־הַמָּזוֹן, וְזֶהוּ הַתַּכְלִית שֶׁל הַמַּאֲכָל, כִּי זֶה תַּכְלִיתוֹ כְּשֶׁמְּחַיֶּה אֶת הָאָדָם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ כֹּח בְּהָאָדָם לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל, וְעִקַּר תַּכְלִית עֲבוֹדַת־ הַשֵּׁם הוּא הָרָצוֹן דִּקְדֻשָּׁה כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (וע' רצון, אותיות יב יג). נִמְצָא שֶׁזֶּה תַּכְלִית הַמַּאֲכָל, שֶׁנִּכְלָל בְּהָאָדָם וְהֶחֱיָה אוֹתוֹ עַד שֶׁזָּכָה עַל־יְדֵי־זֶה לְרָצוֹן חָזָק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה עֲבוֹדַת כָּל הָאָדָם, כִּי הָעִקָּר הוּא הָרָצוֹן, שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ הַנֶּפֶשׁ שֶׁהוּא לְשׁוֹן רָצוֹן, בִּפְרָט כְּפִי הַמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר שֶׁעַל־יְדֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה זוֹכִין לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, נִמְצָא שֶׁזֶּה תַּכְלִית הַמַּאֲכָל, וְעַל זֶה מְבָרְכִין בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה, כְּדֵי לְהַעֲלוֹת הַמַּאֲכָל לְשָׁרְשׁוֹ וְלַהֲבִיאוֹ לְתַכְלִיתוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת רָצוֹן דִּקְדֻשָּׁה. וְעַל־כֵּן עַל הָרֵיחַ אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה, כִּי כָל הָרָצוֹן וְהַכֹּחַ דִּקְדֻשָּׁה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא, וּמִשָּׁם שֹׁרֶשׁ כָּל הָרֵיחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, וְתֵכֶף כְּשֶׁהָאָדָם נֶהֱנֶה מִמֶּנּוּ עַל־ יְדֵי בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה, תֵּכֶף עוֹלֶה לְשָׁרְשׁוֹ וְתַכְלִיתוֹ, כִּי הָרֵיחַ טוֹב בְּעַצְמוֹ הוּא בְּחִינַת רָצוֹן וְחֵשֶׁק דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא עִקַּר הַתַּכְלִית כַּנַּ"ל (שם ה"ה, אות ג ד ו).

67

food to one's mouth — in order to merit specifically thereby eternal life, the aspect of true humility, which one attains through the aforementioned bushah, as explained within. For this reason the Torah warns especially against coming to arrogance specifically through eating, as it is written: "Lest you eat and be sated…and your heart grows haughty" [Devarim 8:12,14]. For when one does not eat in holiness according to the Torah, one does not stir and draw down eternal life as above — rather one's vitality comes from the waste of the eating, which is the aspect of pride and haughtiness — the vitality of the Sitra Achra — which is in truth the aspect of death. Therefore one must be especially vigilant to sanctify one's eating, and to eat with great shame as above — in order to draw down through eating true and eternal life, which is humility and lowliness as above. The Overarching Theme: These opening entries establish a profound spiritual framework: eating is not merely a physical act — it is a cosmic arena where emunás ha-hashgacha (faith in

68

מִי שֶׁזּוֹכֶה לֶאֱכֹל בִּקְדֻשָּׁה לְשֵׁם הַשֵּׁם, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲזַי זוֹכֶה עַל־יְדֵי אֲכִילָתוֹ לְהַכְנִיעַ הָאֵשׁ הַטִּבְעִי שֶׁבְּגוּף הָאָדָם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָעִין בְּחִינַת מְאוֹרֵי־אֵשׁ, שֶׁהֵם בְּחִינַת תַּאֲווֹת הַגּוּף הַנִּמְשָׁכִים מִבְּחִינַת שְׁמוֹת הַטֻּמְאָה, שֵׁמוֹת הַחִיצוֹנִיִּים, וּמְחַיִּין אֶת הַנֶּפֶשׁ דִּקְדֻשָּׁה שֶׁכָּל חַיּוּתָהּ הוּא רַק מִשֵּׁם הַשֵּׁם, שֶׁמִּשָּׁם שֹׁרֶשׁ הַנֶּפֶשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת שֵׁם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ" כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְכָל תַּאֲוָתָהּ וּתְשׁוּקָתָהּ שֶׁל הַנֶּפֶשׁ דִּקְדֻשָּׁה הוּא רַק לְהִכָּלֵל בְּשָׁרְשָׁהּ שֶׁהוּא שֵׁם הַשֵּׁם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְשִׁמְךָ וּלְזִכְרְךָ תַּאֲוַת נָפֶשׁ", וְשֵׁם הַשֵּׁם הוּא בְּחִינַת מְאוֹרֵי־אוֹר, וְזֶה בְּחִינַת "הִנֵּה אֹרוּ עֵינַי כִּי טָעַמְתִּי מְעַט דְּבַשׁ הַזֶּה" שֶׁאָמַר יְהוֹנָתָן, כִּי אֲכִילַת הַצַּדִּיק הוּא בְּחִינַת הַכְנָעַת מְאוֹרֵי־ אֵשׁ וְהִתְגַּבְּרוּת מְאוֹרֵי־אוֹר שֶׁהוּא בְּחִינַת שֵׁם הַשֵּׁם, מֵחֲמַת שֶׁכָּל אֲכִילָתוֹ הוּא רַק לְשֵׁם הַשֵּׁם. וְזֶה עִקַּר שְׂבִיעַת הַנֶּפֶשׁ דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, וְזֶה בְּחִינַת "צַדִּיק אֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ"; אֲבָל לְהֵפֶךְ, כְּשֶׁאוֹכְלִין חַס וְשָׁלוֹם בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת הַגּוּף שֶׁיְּנִיקָתָם מִבְּחִינַת מְאוֹרֵי־אֵשׁ, אֲזַי עַל־יְדֵי אֲכִילָתוֹ מִתְגַּבְּרִין בְּיוֹתֵר הַמְּאוֹרֵי־אֵשׁ, וְעַל אֲכִילָה כָּזוֹ נֶאֱמַר: "וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסַר", כִּי אֵינוֹ מַכְנִיעַ וּמַשְׁקִיט הַמְּאוֹרֵי־אֵשׁ עַל־יְדֵי אֲכִילָתוֹ, עַל־ כֵּן כָּל מַה שֶׁאוֹכֵל בְּיוֹתֵר, מִתְגַּבְּרִין בּוֹ הַתַּאֲווֹת וְהַמְּאוֹרֵי־אֵשׁ בְּיוֹתֵר וְעַל־כֵּן אֵין לוֹ שְׂבִיעָה לְעוֹלָם, וְאָז אֲכִילָתוֹ בִּבְחִינַת "בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה", הֵפֶךְ הַמְּאוֹרֵי־אוֹר שֶׁהֵם בְּחִינַת שֵׁם הַשֵּׁם שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַשִּׂמְחָה, בְּחִינַת "בְּשִׁמְךָ יְגִילוּן כָּל הַיּוֹם". וְעַל־כֵּן עִקַּר קְדֻשַּׁת הָאֲכִילָה הוּא כְּשֶׁזּוֹכִין לִשְׂמֹחַ בְּשֵׁם הַשֵּׁם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וְכוּ' כִּי חֶדְוַת ה' הִיא מָעֻזְּכֶם", כִּי עִקַּר קְדֻשַּׁת הָאֲכִילָה נִמְשָׁךְ מִשֵּׁם הַשֵּׁם שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר כָּל הַשִּׂמְחָה. וְעַל־כֵּן בְּשַׁבָּת וְיָמִים טוֹבִים שֶׁהֵם עִקַּר הַגְדָּלַת שֵׁם הַשֵּׁם, אָז מִצְוָה גְדוֹלָה לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׂמֹחַ בְּשֵׁם הַשֵּׁם, כִּי אָז הָאֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה בִּבְחִינַת שֵׁם הַשֵּׁם שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַשִּׂמְחָה כַּנַּ"ל (הלכות שבת הלכה ה, אות טז).

68

G-d's personal, direct Providence) is either affirmed or undermined. Entry 1 sets the foundation: Israel's food must be sanctified, because eating without holiness leads to attributing sustenance to natural forces rather than G-d — which is the root error of "My strength made this." The antidote is matzah and man consciousness — recognizing G-d's direct hand in all nourishment. Entry 2 extends this to vessels: a utensil in a non-Jew's possession has absorbed his daas (consciousness), which is distant from hashgacha. Hence immersion in a mikveh is required — the mikveh being the "waters of the World to Come," waters of pure daas. Entries 3–4 explore wine's dual nature: wine dissolves the daas and leaves only the koach ha-medameh (imagination). For one who has refined his imagination — wine elevates to prophecy, faith, and song. For others — it brings confusion and poverty. This explains Kiddush wine, Birchas ha-Mazon wine,

69

יָדוּעַ הַחִלּוּק שֶׁבֵּין אֲכִילַת חֹל, שֶׁאָז הַכָּבֵד נִזּוֹן תְּחִלָּה וְאַחַר־כָּךְ הַמֹּחַ, אֲבָל מֵאֲכִילַת שַׁבָּת הַמֹּחַ נִזּוֹן תְּחִלָּה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; אַךְ יִשְׂרָאֵל מַמְשִׁיכִין קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל, וְעַל־כֵּן כָּל אֲכִילַת יִשְׂרָאֵל קֹדֶשׁ, כִּי יִשְׂרָאֵל אֵינָם אוֹכְלִין שׁוּם מַאֲכָל מִיָּד, רַק צְרִיכִין לְהַמְתִּין הַרְבֵּה קֹדֶם שֶׁאוֹכְלִין, וְעַל־יְדֵי־זֶה הֵם מַמְשִׁיכִין עֲלֵיהֶם בְּכָל אֲכִילָתָם בְּחִינַת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחַ נִזּוֹן תְּחִלָּה, כִּי אִישׁ יִשְׂרָאֵל צָרִיךְ לְהַמְתִּין קֹדֶם שֶׁאוֹכֵל עַד שֶׁיִּתְפַּלֵּל בַּבֹּקֶר וְיִטֹּל יָדָיו וִיבָרֵךְ [וְהַכְּשֵׁרִים וְהַיְרֵאִים מַמְתִּינִים יוֹתֵר, כִּי גַּם לוֹמְדִים אַחַר הַתְּפִלָּה], וְכֵן בַּאֲכִילַת בָּשָׂר צְרִיכִין לְהַמְתִּין עַל שְׁחִיטָה וְנִקּוּר וּמְלִיחָה וַהֲדָחָה, וְכֵן לֶחֶם צְרִיכִין לִקַּח מִתְּחִלָּה חַלָּה, נִמְצָא שֶׁכָּל אֲכִילַת יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־ יְדֵי הַמְתָּנָה הַרְבֵּה, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין עַל אֲכִילָתָן בְּחִינַת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, וּמַכְנִיעִין בְּחִינַת הַכָּבֵד, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵשָׂו שֶׁחוֹטֵף אֲכִילָתוֹ מִיָּד בִּבְחִינַת "הַלְעִיטֵנִי נָא" הַנֶּאֱמָר בְּעֵשָׂו. אֲבָל מֵחֲמַת טִרְדַּת הָעוֹלָם הַזֶּה וְתַאֲווֹתָיו יוּכַל לִהְיוֹת שֶׁגַּם אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי יִשְׁכַּח, חַס וְשָׁלוֹם, בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה וְכַיּוֹצֵא אֶת הַתַּכְלִית, עַל־כֵּן צְרִיכִין לִזְכֹּר בְּכָל פַּעַם אֶת הַשַּׁבָּת, דְּהַיְנוּ שֶׁבְּתוֹךְ תֹּקֶף הַטִּרְדָּא שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה, אוֹ כְּשֶׁבָּא לֶאֱכֹל, יְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵיזֶה שָׁעָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שַׁבָּת, וְאָז יִזְכֶּה שֶׁהַמֹּחַ יִהְיֶה נִזּוֹן תְּחִלָּה, הַיְנוּ שֶׁיְּכַוֵּן בְּכָל עֲסָקָיו רַק בִּשְׁבִיל הַתַּכְלִית לְבָד (שם הל' ו, אות ה).

69

and the prohibition of yayin nesech. Entry 5 teaches that separating challah elevates bread to mezona d'nishmasa — soul-sustenance, the Tzadik's eating. Entry 6 reveals the mystical mechanics of digestion: the physical substance of food is mere waste — what truly nourishes us are the holy nitzotzohs (sparks) within it, pure spiritual vitality. Eating in holiness refines these sparks — the aspect of ayin and eternal life. But due to the sin of the Tree of Knowledge, this purification now requires Torah, blessings before and after, and — most strikingly — eating with great shame and humility (bushah), to the point of feeling ashamed to bring food to one's mouth. Eating without

70

עַל־יְדֵי הַבְּרָכוֹת שֶׁמְּבָרְכִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל כָּל דָּבָר שֶׁנֶּהֱנִין מִמֶּנּוּ, עַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין עַל עַצְמָן קְדֻשַּׁת שַׁבָּת שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַבְּרָכוֹת, כִּי הוּא מְקוֹר הַבְּרָכָה, וְאָז אֲכִילָתוֹ וַהֲנָאָתוֹ בִּבְחִינַת עֹנֶג־שַׁבָּת. אַךְ מִי שֶׁהוּא קַפְּדָן, שֶׁזֶּה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת כָּבֵד כּוֹעֵס, שֶׁעִקַּר שְׁלִיטָתוֹ עַל־יְדֵי אֲכִילַת חֹל שֶׁאָז הַכָּבֵד נִזּוֹן תְּחִלָּה, עַל־כֵּן הוּא צָרִיךְ לִזָּהֵר בְּיוֹתֵר לְהַמְשִׁיךְ עַל אֲכִילָתוֹ קְדֻשַּׁת שַׁבָּת שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת הַמֹּחַ נִזּוֹן תְּחִלָּה, בְּחִינַת בִּטּוּל הַכַּעַס. וְזֶהוּ סוֹד מַה שֶּׁשַּׁמַּאי שֶׁהָיָה קַפְּדָן הָיָה אוֹכֵל כָּל יָמָיו לִכְבוֹד שַׁבָּת כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שם אות ו).

70

this holiness draws vitality from the waste of the food — the realm of pride and the Sitra Achra — which is in truth the aspect of death. נ נח נחמ נחמן מאומן Wine has two aspects as stated above. When one does not merit to drink it in holiness, then through this the sitra d'mosa [the

71

גּוּף וָנֶפֶשׁ הֵם בְּחִינַת נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה וּנְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁל הָאָלֶף, וְהַחַיּוּת שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה שֶׁמִּתְחַבֵּר הַגּוּף וְהַנֶּפֶשׁ, זֶה בְּחִינַת הַוָּו שֶׁבְּתוֹךְ הָאָלֶף שֶׁמְּחַבֶּרֶת הַנְּקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁעַל הָאָלֶף עִם הַנְּקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה, וְעַל־כֵּן כָּל כַּוָּנוֹת הָאֲכִילָה הוּא בִּבְחִינָה זֹאת שֶׁל הָאָלֶף הַנַּ"ל, כִּי הַוָּו שֶׁבְּתוֹךְ הָאָלֶף שַׁיֶּכֶת לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, וְעַל־כֵּן הוּא בְּחִינַת יוּד וָו לְמַעְלָה וְיוּד וָו לְמַטָּה, שֶׁזֶּהוּ סוֹד הַל"ב שִׁנַּיִם, ל"ב נְתִיבוֹת חָכְמָה, כַּמְבֹאָר כָּל זֶה בַּכַּוָּנוֹת. וְעִקַּר חַיּוּת הָאֲכִילָה נִמְשָׁךְ אֶל הַלֵּב שֶׁשָּׁם כָּל רְתִיחַת הַדָּמִים, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לֶאֱכֹל בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ עַל־יְדֵי־ זֶה הַחַיּוּת מֵהַנְּשָׁמָה אֶל הַגּוּף בִּקְדֻשָּׁה, בְּאֹפֶן שֶׁיְּחַיֶּה אֶת הַדָּמִים שֶׁבַּלֵּב בִּקְדֻשָּׁה וְלֹא תִתְגַּבֵּר הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁאֲחִיזָתָם בַּדָּם שֶׁבֶּחָלָל הַשְּׂמָאלִי שֶׁבַּלֵּב; וְאָז כְּשֶׁהַדָּמִים זַכִּים בַּלֵּב כָּרָאוּי וּמְקַבְּלִים רַק חַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה, אֲזַי נַעֲשֶׂה בְּחִינַת אָדָם - בְּחִינַת אָלֶף דָּם [כִּי לֵית אָדָם בְּלָא אָלֶף כַּמְבֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ], הַיְנוּ בְּחִינַת תִּקּוּן הָאָלֶף וְתִקּוּן הַדָּמִים הַנַּ"ל, וְכָל הַחֲטָאִים נִמְשָׁכִין מִפְּגַם הַדָּמִים שֶׁבֶּחָלָל הַשְּׂמָאלִי, וְעַל־כֵּן הַבַּעַל־תְּשׁוּבָה צָרִיךְ לְתַעֲנִיתִים, לְהַכְנִיעַ בְּחִינַת הַסִּטְרָא־ אָחֳרָא שֶׁאֲחִיזָתָהּ בְּהַדָּמִים הַנַּ"ל שֶׁנִּפְגְּמוּ עַל־יְדֵי אֲכִילָה שֶׁאֵינָהּ כָּרָאוּי, וְזֶה גַּם־כֵּן בְּחִינַת תַּעֲנִית יוֹם־כִּפּוּר (שם הל' ז, אות נא).

71

side of death] is drawn, G-d forbid — the aspect of the strengthening of pride and arrogance. And if one does merit to drink it in holiness, then it is in the aspect of yayin ha-mesamayach [wine that gladdens] — the aspect of complete humility, the aspect of eternal life and the resurrection of the dead. Through the separating of terumah [the priestly tithe from produce] and challah [the portion of dough] for the Kohen, one merits to receive at the time of eating the illumination of the Will [hearas ha-ratzon]. The essential [source of] eating and sustenance is drawn from Eretz Yisrael, and therefore one must mention Eretz Yisrael in Birchas

72

עַל־יְדֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מִתְחַבֵּר הַנֶּפֶשׁ עִם הַגּוּף בִּקְדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה יִחוּד גָּדוֹל בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, כִּי חִבּוּר גּוּף וָנֶפֶשׁ הוּא בְּחִינַת יִחוּד וְחִבּוּר כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: מָה הַנֶּפֶשׁ זָנָה אֶת הַגּוּף, כָּךְ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא זָן אֶת כָּל הָעוֹלָם; מָה הַנֶּפֶשׁ מְמַלֵּא אֶת הַגּוּף, כָּךְ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־ הוּא מְלֹא כָּל הָעוֹלָם וְכוּ'. וְזֶה כְּלַל כָּל הַיִּחוּדִים, כְּשֶׁמִּתְחַבְּרִים וּמִתְיַחֲדִים כָּל הָעוֹלָמוֹת בְּשֹׁרֶשׁ חַיּוּתָם, הַיְנוּ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁמִּתְיַחֲדִים וְנִכְלָלִים כָּל הַמַּאֲמָרוֹת הַמִּתְגַּלִּים בְּהַמַּאֲמָר סָתוּם שֶׁל בְּרֵאשִׁית, שֶׁהוּא בְּחִינַת רֵאשִׁית נְקֻדַּת הַבְּרִיאָה, וְעַל־ יְדֵי־זֶה נִכְנָעִין כָּל הַקְּלִפּוֹת וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא שֶׁיְּנִיקָתָם מִבְּחִינַת פֵּרוּד, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־ כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בְּחִינַת "וּרְעֵה אֱמוּנָה" כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּמֹחַ וּבְדַעַת כְּלָל אֵיךְ כָּל הָעוֹלָמוֹת נִמְשָׁכִין וּמִתְנַהֲגִין וּמִתְקַיְּמִין עַל־יְדֵי סְתִימָא דְּכָל סְתִימִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עוֹבְרִין יִשְׂרָאֵל עַל כָּל הַשִּׂכְלִיּוּת וְהַחָכְמוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (הל' תחומין, הל' ו, אות טו).

72

ha-Mazon [Grace after Meals]. The essential holiness of Eretz Yisrael is through chesed chinam [unconditional loving-kindness, grace freely given], as explained within. Therefore one must draw eating and sustenance only in the aspect of matnas chinam [a free gift] — the aspect of: "Who nourishes the entire world in His goodness, with grace and loving-kindness etc." [from Birchas ha-Mazon]. And therefore one must give from one's bread to the poor — in order to draw the aspect of matnas chinam at the time of eating. And this is the matter of netilas yadayim

73

הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת הַמַּאֲמָר סָתוּם, שֶׁמֵּחֲמַת הַעְלָמָתוֹ וְהַסְתָּרָתוֹ מִשְׁתַּלְשֵׁל מִמֶּנּוּ יְנִיקַת הַסִּטְרָא־ אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת, עַל־כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתוֹ מְאֹד שֶׁלֹּא תוּכַל הַסִּטְרָא־ אָחֳרָא לִינֹק מִמֶּנּוּ (שם אות יז).

73

[ritual hand-washing] before eating — see within. The essential vitality one receives from food must be drawn from

74

הָעֲשָׂרָה דְּפִיקִין שֶׁבָּאָדָם מְקַבְּלִין כֹּחַ וְחַיּוּת מִן הָאֲכִילָה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר חַיּוּת שֶׁל הָעֲשָׂרָה דְּפִיקִין הוּא בְּחִינַת הָעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׂמְחָה, עַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה שֶׁתִּהְיֶה בְּשִׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ" - הֵפֶךְ "בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה" שֶׁנִּמְשָׁךְ מִפְּגַם אֲכִילַת עֵץ־הַדָּעַת. וְזֶה בְּחִינַת עֶשֶׂר מִצְו?ֹת הַנּוֹהֲגוֹת בַּפַּת וְעֶשֶׂר תֵּבוֹת בִּבְרָכָה "הַמּוֹצִיא", כָּל זֶה כְּנֶגֶד בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׂמְחָה, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה כַּנַּ"ל (הל' פסח, הל' ב).

74

the Torah — that is, from the Torah that is hidden and garbed within the food. This is the aspect of: "and Your Torah is within my innards" [Tehillim 40:9]. For within every thing in the world, the vitality of the Torah is garbed — which is the aspect

75

כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם כְּלוּלִים מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת שֶׁהֵם: אֵשׁ, רוּחַ, מַיִם, עָפָר; וְגַם הָאָדָם כָּלוּל מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת הַנַּ"ל, וְחַיּוּתוֹ עַל־יְדֵי הַמַּאֲכָל שֶׁכָּלוּל גַּם־כֵּן מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, כִּי עִקַּר הָרוּחַ־חַיִּים נִמְשָׁךְ לְהָאָדָם עַל־יְדֵי אֲכִילָתוֹ כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה קִיּוּם חַיּוּת הָאָדָם. אֲבָל בֶּאֱמֶת לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם, כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי ה' וְכוּ', הַיְנוּ עַל־יְדֵי הָרוּחַ־חַיִּים שֶׁהִמְשִׁיךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְתוֹךְ דְּבַר הַמַּאֲכָל עַל־יְדֵי־זֶה יִחְיֶה הָאָדָם, וְעִקַּר הַחַיּוּת הוּא עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה, שֶׁמִּשָּׁם תּוֹצְאוֹת הָרוּחַ־חַיִּים כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־כֵּן צְרִיכִין לֶאֱכֹל עַל־פִּי הַתּוֹרָה בִּבְחִינַת "וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעָי", כִּי אֵין כֹּחַ לְהַדָּבָר הַנֶּאֱכָל לְהַחֲיוֹת אֶת הָאָדָם כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַחַיּוּת, בְּחִינַת "עַל כָּל מוֹצָא פִי ה' יִחְיֶה הָאָדָם". וְזֶה בְּחִינַת הַבְּרָכָה שֶׁצְּרִיכִין לְבָרֵךְ עַל כָּל דָּבָר שֶׁאוֹכְלִין, כִּי הַבְּרָכָה הוּא בְּחִינַת מוֹצָא פִי ה', בְּחִינַת הָרוּח־חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא הָרוּחַ מְמַלְלָא שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַחַיּוּת (שם הלכה ג).

75

of the chesed chinam [unconditional grace] that sustained the world before the Giving of the Torah etc. At that time, the essential sustaining of the world was only through the Torah hidden within all things of the world. And to draw down this chesed chinam, it is impossible except through prayer — which is itself the aspect of matnas chinam [a free gift]. Therefore it is forbidden to eat before prayer. There are true Tzadikim who are genuinely holy and have completely

76

הָאֲכִילָה הִיא בְּחִינַת שֶׁפַע, בְּחִינַת מֹחִין. וְזֶה יָדוּעַ כִּי הַשֶּׁפַע יוֹרֶדֶת מִלְמַעְלָה בִּבְחִינַת אוֹר פָּשׁוּט, וּמִצְטַיֶּרֶת לְמַטָּה כְּפִי הַכְּלִי שֶׁל הַמְקַבְּלִים: זָכוּ - הוּא בִּבְחִינַת "מְאוֹרוֹת" מָלֵא; לֹא זָכוּ חַס וְשָׁלוֹם - הוּא לְהֵפֶךְ, בִּבְחִינַת "מְאֹרֹת" חָסֵר חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת עֶשֶׂר מִצְו?ֹת הַנּוֹהֲגוֹת בַּפַּת, הַכֹּל כְּדֵי לְצַיֵּר הַשֶּׁפַע לִבְרָכָה. וְזֶה בְּחִינַת מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה: תְּרוּמָה לַכֹּהֵן, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'קָמַץ', בְּחִינַת "וְקָמַץ הַכֹּהֵן"; מַעֲשֵׂר לַלֵּוִי, שֶׁהוּא בְּחִינַת בִּינָה, בְּחִינַת 'צֵירֵי' - הַכֹּל כְּדֵי לְהוֹצִיא הַשֶּׁפַע וְהָאֲכִילָה מֵהַקְּלָלָה שֶׁנִּתְקַלְלָה הָאֲדָמָה מֵחֵטְא אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת, וְלַהֲרִימָהּ לְשָׁרְשָׁהּ שֶׁהוּא אוֹר הַפָּשׁוּט הַבָּא מִלְמַעְלָה, בְּחִינַת קְמִיץ וּסְתִים. וְאַחַר־כָּךְ מַמְשִׁיכִין הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע וּמְצַיְּרִין אוֹתָהּ לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה עַל־יְדֵי נְתִינַת מַעֲשֵׂר לַלֵּוִי; וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁנַּעֲשֵׂית הָעִסָּה, שֶׁאָז גְּמַר הַצִּיּוּר שֶׁל הַשֶּׁפַע שֶׁתִּהְיֶה רְאוּיָה לְמַאֲכַל אָדָם, וְאָז צְרִיכִין לְתַקְּנָהּ עוֹד הַפַּעַם עַל־יְדֵי נְתִינַת חַלָּה לַכֹּהֵן, כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ הָאוֹר מִלְמַעְלָה וּלְצַיְּרוֹ בִּבְחִינַת בְּרָכָה. וְזֶה שֶׁכָּתוּב בְּחַלָּה: "לְהַנִּיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךָ" - לְהַנִּיחַ בְּרָכָה דַּיְקָא. וְזֶה בְּחִינַת בְּרָכָה תְּחִלָּה וָסוֹף שֶׁמְּבָרְכִין עַל כָּל דָּבָר, הַכֹּל כְּדֵי לְצַיֵּר הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע שֶׁהוּא הַחַיּוּת שֶׁיֵּשׁ בְּאוֹתוֹ דָּבָר שֶׁנֶּהֱנֶה מִמֶּנּוּ לְצַיְּרוֹ לִבְרָכָה, וְעַל־יְדֵי הַבְּרָכָה שֶׁמְּבָרְכִין תְּחִלָּה, עַל־יְדֵי־זֶה נִצְטַיֵּר לִבְרָכָה הָאוֹר הַנִּמְשָׁךְ מִלְמַעְלָה, שֶׁהוּא הַחַיּוּת שֶׁל אוֹתוֹ דָּבָר, וְאַחַר־כָּךְ אַחַר הָאֲכִילָה, שֶׁאָז נִתְפַּשֵּׁט רוּחָנִיּוּת הַמַּאֲכָל לְתוֹךְ הַמֹּחִין, וְכָל אֶחָד מְקַבֵּל חַיּוּת וּמֹחִין מֵהָאֲכִילָה כְּפִי הַכֵּלִים שֶׁלּוֹ, כִּי אֵצֶל הַצַּדִּיק נִתּוֹסֵף חָכְמָה וָדַעַת עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה, וּלְהֵפֶךְ אֵצֶל הָרָשָׁע נִתּוֹסֵף כְּסִילוּת עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁשְּׁנֵיהֶם אוֹכְלִים מִקְּעָרָה אֶחָת, כִּי הַכֹּל כְּפִי הַכֶּלִי, כִּי הַחַיּוּת שֶׁל אֲכִילָה נִמְשָׁךְ וְנִצְטַיֵּר אֵצֶל כָּל אֶחָד כְּפִי הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ לְטוֹב אוֹ לְהֵפֶךְ חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־כֵּן אַחַר הָאֲכִילָה, שֶׁאָז מַתְחִיל הַמַּאֲכָל לְהִתְבָּרֵר וְנִמְשָׁךְ הַטּוֹב וְהַמֻּבְחָר שֶׁבּוֹ אֶל הַמֹּחַ וְנִצְטַיֵּר שָׁם בְּמֹחוֹ כְּפִי תִּקּוּן הַכְּלִי שֶׁלּוֹ, עַל־כֵּן צְרִיכִין לְבָרֵךְ אַחַר הַמָּזוֹן, כְּדֵי שֶׁיִּצְטַיֵּר הָאוֹר לִבָרָכָה גַּם אָז בְּעֵת שֶׁנִּמְשָׁךְ הַחַיּוּת מֵהָאֲכִילָה אֶל הַמֹּחַ שֶׁהוּא בְּחִינַת הַכְּלִי כַּנַּ"ל (שם הלכה ה).

76

broken the desire for eating, to the point that they are unable to eat except very little — and even that little which they eat is in awesome holiness, to the point where all their food and sustenance is not the food and nourishment upon which the world is ordinarily fed. Rather, their food is in the aspect of man [the manna] — which is "bread of the mighty ones" [Tehillim 78:25], the food of angels. And a person can merit that all his food and meals should be in the aspect of the lechem ha-panim [the Showbread]. And there are Tzadikim who have merited that all their food is only from the flashing of the holy letters [osiyos] within that which they eat and drink. It turns out that such Tzadikim do not eat and drink food and drink of ordinary human beings at all — they eat and drink only holy letters. Bread made from the five species [of grain] — which is the essential food and sustenance of the human being — is the aspect of daas [higher knowledge/consciousness]. For through eating, the mochin [the

77

יִשְׂרָאֵל אֲחִיזָתָם בַּמֹּחַ, כִּי יִשְׂרָאֵל עָלוּ בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה, וְהַמַּחֲשָׁבָה הוּא הַמֹּחַ, וְהֵם נִקְרָאִים רָאשִׁים, בְּחִינַת מֹחִין; וְהָאֻמּוֹת אֲחִיזָתָם בְּכָבֵד מָלֵא דָּם, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵשָׂו אַדְמוֹנִי, שֶׁכָּל הַגָּלֻיּוֹת עַל־יָדוֹ. וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי תַּאֲוַת אֲכִילָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נוֹתְנִים הַשְּׁלִיטָה וְהַמֶּמְשָׁלָה לְהַכָּבֵד שֶׁיִּשְׁלֹט עַל הַמֹּחַ, כִּי הַכָּבֵד כּוֹעֵס, וְכָל הַכּוֹעֵס חָכְמָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ - עַל־יְדֵי־זֶה בָּא עֹל מַלְכוּת, שֶׁהָאֻמּוֹת עַכּוּ"ם שׁוֹלְטִין עַל יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת הִתְגַּבְּרוּת הַכָּבֵד עַל הַמֹּחַ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה". וְכֵן עִקַּר כָּל הַשֶּׁפַע וְהַבְּרָכָה נִמְשָׁךְ לְהַמֹּחַ תְּחִלָּה, וְעַל־ כֵּן בֶּאֱמֶת עִקַּר הַשֶּׁפַע וְהַבְּרָכָה נִמְשָׁךְ רַק לְיִשְׂרָאֵל, וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם עַכּוּ"ם צְרִיכִים לִהְיוֹת נִזּוֹנִים רַק מֵהַתַּמְצִית; רַק עַל־יְדֵי שֶׁנּוֹתְנִין הַשְּׁלִיטָה וְהַמֶּמְשָׁלָה לְהַכָּבֵד עַל־ יְדֵי תַּאֲוַת אֲכִילָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַכָּבֵד נִזּוֹן תְּחִלָּה, עַל־כֵּן כְּמוֹ־כֵן הָאֻמּוֹת עַכּוּ"ם שֶׁאֲחִיזָתָם בַּכָּבֵד, הֵם נוֹטְלִין וְגוֹזְלִין הַשֶּׁפַע מֵאִתָּנוּ, וְאָז אֲנַחְנוּ נִזּוֹנִין רַק מֵהַתַּמְצִית, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁמִּזֶּה בָּא כָּל הָעֲנִיּוּת וְהַדַּחְקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּיִשְׂרָאֵל, וְכָל טִרְדַּת הַפַּרְנָסָה וְעֹל דֶּרֶךְ־אֶרֶץ נִמְשָׁךְ רַק עַל־יְדֵי־זֶה, כְּמוֹ שֶׁעַל־ יְדֵי אֲכִילָה רִאשׁוֹנָה מֵעֵץ־הַדַּעַת נִגְזַר גַּם־כֵּן "בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה" וְכוּ'. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "כָּל הַמְקַבֵּל עָלָיו עֹל תּוֹרָה", שֶׁהוּא עִקַּר הַדַּעַת, שֶׁזֶּה בְּחִינָה שֶׁנּוֹתֵן הַשְּׁלִיטָה וְהַמֶּמְשָׁלָה רַק לְהַמֹּחַ בִּבְחִינַת הַמֹּחַ נִזּוֹן תְּחִלָּה, עַל־יְדֵי־זֶה "פּוֹרְקִין מִמֶּנּוּ עֹל מַלְכוּת וְעֹל דֶּרֶךְ־אֶרֶץ", שֶׁאֲחִיזָתָם בַּכָּבֵד כַּנַּ"ל (שם הל' ו).

77

"brains" — the higher cognitive and spiritual faculties] are drawn, and these are the essential vitality of the human being. For the brain and the daas are in accordance with the eating. The essential final rectification of the eating of bread from the five species is through waiting and pausing until [the dough] ferments [into chametz]. And the root of fermentation in supernal holiness is drawn and descended from the aspect of the power that orders and settles the mochin — which is the aspect of Keser [the Crown, the highest sefirah], the aspect of waiting [hamtanah], the aspect of: "Wait for me a little" [katar li ze'air] [Iyov 36:2]. For when one person asks another a question, he says to

78

עִנְיַן הַשְׁתֵּי בְּחִינוֹת שֶׁיֵּשׁ בִּשְׁתִיַּת הַיַּיִן - עַיֵּן "פֶּסַח", אוֹת נו נט.

78

him: "Wait until I compose myself" —

79

אֲכִילַת הַצַּדִּיק יְקָרָה מְאֹד, כִּי הַטַּעַם וְהַתַּעֲנוּג שֶׁל אֲכִילָה שָׁרְשׁוֹ מֵאַהֲבָה שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת "אַהֲבָה בַּתַּעֲנוּגִים", וְהַצַּדִּיק הָאוֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ דִּקְדֻשָּׁה הוּא מְקַשֵּׁר עַצְמוֹ לְשֹׁרֶשׁ הַתַּעֲנוּג שֶׁהוּא אַהֲבָה שֶׁבִּקְדֻשָּׁה הַנַּ"ל; וְלֹא עוֹד כִּי גַּם הוּא עוֹלֶה וּמְקַשֵּׁר עַצְמוֹ לְשֹׁרֶשׁ הָאַהֲבָה, דְּהַיְנוּ לְאוֹר הָאַהֲבָה שֶׁבַּדַּעַת, שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִבְּחִינַת אַהֲבָה שֶׁבְּיָמִים וּמִדּוֹת, וְאוֹר הָאַהֲבָה שֶׁבַּדַּעַת הוּא בְּחִינַת אוֹרוֹת הַצַּחְצָחוֹת שֶׁהֵם לְמַעְלָה מֵהַיָּמִים וְהַמִּדּוֹת, וּמִשָּׁם הַשְּׂבִיעָה שֶׁל הַצַּדִּיק בִּשְׁעַת אֲכִילָתוֹ, בִּבְחִינַת "וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ", שֶׁזֶּה בְּחִינַת אֲכִילַת עֹנֶג שַׁבָּת שֶׁנֶּאֱמַר עַל זֶה: "אָז תִּתְעַנַּג עַל ה'" - עַל ה' דַּיְקָא כַּיָּדוּעַ (הל' יו"ט הלכה ב).

79

this is the aspect of Keser above, through which this very aspect is the essential rectification of the daas and the mochin. And from there is the root of chametz [leavening] in holiness. The essential holiness of Israel's eating is in Eretz Yisrael, where all the holy powers reside. And the essential holiness of Eretz Yisrael

80

רֹב הַמְּלָאכוֹת הֵם בִּשְׁבִיל אֲכִילַת הָאָדָם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קִיּוּם הָאָדָם וְחַיּוּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל עֲמַל הָאָדָם לְפִיהוּ", כִּי עִקַּר חִבּוּר הַגּוּף וְהַנֶּפֶשׁ, שֶׁהֵם בְּחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ וְכֹחַ הַמּוֹשֵׁךְ, כִּי הַנֶּפֶשׁ מוֹשֶׁכֶת עַצְמָהּ לְשֹׁרֶשׁ הָעֶלְיוֹן וּלְהִכָּלֵל בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהַגּוּף מוֹנֵעַ אוֹתָהּ וּמְעַכְּבָהּ לְמַטָּה לִהְיוֹת קְשׁוּרָה בַּגּוּף, וְעִקַּר חִבּוּרָם עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מִתְקַיֶּמֶת הַנֶּפֶשׁ בַּגּוּף; אַךְ צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה כָּל כַּוָּנָתוֹ לַשָּׁמַיִם, שֶׁמַּכְרִיחַ הַנֶּפֶשׁ לֶאֱכֹל וּלְהִתְקַיֵּם בְּגוּפוֹ עַל־ יְדֵי־זֶה, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל שֶׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי כֹּחַ הָאֲכִילָה לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ וְלַעֲבֹד אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יַחֲזֹר וְיִמָּשֵׁךְ לְשָׁרְשׁוֹ בְּיֶתֶר שְׂאֵת וְיִהְיֶה נִגְמָר כַּוָּנַת הַבְּרִיאָה עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא, כִּי יִהְיוּ נִגְמָרִים עוֹלָמוֹת וְתִקּוּנִים נִפְלָאִים עַל־ יְדֵי־זֶה דַּיְקָא, עַל־יְדֵי חִבּוּר הַשְּׁנֵי כֹּחוֹת הַנַּ"ל בְּיָחַד. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר תַּכְלִית הָאֲכִילָה הוּא כְּדֵי לַחֲזֹר וּלְהִכָּלֵל עַל־יְדֵי־זֶה בְּשָׁרְשׁוֹ בִּבְחִינַת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז כְּשֶׁאוֹכֵל הָאָדָם בְּכַוָּנָה זֹאת, אָז מִתְגַּבֵּר עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה תֵּכֶף כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ שֶׁהוּא בְּחִינַת הַטּוֹב שֶׁבַּמַּאֲכָל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה חוֹשֵׁק הָאָדָם וְנִכְסָף לְשָׁרְשׁוֹ בְּתַכְלִית הַתְּשׁוּקָה. וְזֶה בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לִזְכּוֹת בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הִתְגַּבְּרוּת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ הַנַּ"ל (שם הל' ה, אות יד).

80

is expressed in the matter of eating — as in all the commandments dependent upon the Land, which relate to eating: such as terumos and maasros [tithes] etc. Therefore the essential birchas ha-nehenin [blessings of enjoyment] is to bless Hashem for Eretz Yisrael, as it is written: "And you shall bless etc. upon the good land" [Devarim 8:10]. And from this is derived all the blessings before eating as well, as our Rabbis of blessed memory have stated — for all the blessings are in order to draw the holiness of Eretz Yisrael upon the eating. And since the essential holiness of Eretz Yisrael is drawn from the aspect of "He declared the

81

כְּשֶׁהָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת נִתְתַּקְּנִין וְנִתְבָּרְרִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת יְסוֹד הַפָּשׁוּט, וְאָז כָּל הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת נִכְלָלִין בְּתוֹךְ בְּחִינַת מְאוֹרֵי־אוֹר שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹחִין, בְּחִינַת אוֹר הַצַּדִּיק שֶׁזָּכָה לְהִכָּלֵל בּוֹ, אָז הָאֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה בְּחִינַת "צַדִּיק אֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ", כִּי הַנֶּפֶשׁ הוּא בְּחִינַת מֹחִין, בְּחִינַת מְאוֹרֵישׂ אוֹר, הֵפֶךְ תַּאֲווֹת הַגּוּף שֶׁכֻּלָּם בָּאִים מִבְּחִינַת מְאוֹרֵי־ אֵשׁ, וְאָז אֵין צְרִיכִין לָצוּם בִּשְׁבִיל לְחַזֵּק הַמֹּחִין שֶׁהֵם מְאוֹרֵי־אוֹר, כִּי בְּיוֹם הַתַּעֲנִית הַמֹּחַ נִזּוֹן תְּחִלָּה, כִּי אַדְּרַבָּא עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה שֶׁלּוֹ שֶׁהוּא בִּקְדֻשָּׁה נִתְחַזְּקִין בְּיוֹתֵר בְּחִינוֹת הַמְּאוֹרֵי־אוֹר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁכָּתוּב בִּיהוֹנָתָן: "הִנֵּה אֹרוּ עֵינַי כִּי טָעַמְתִּי מְעַט דְּבַשׁ הַזֶּה" (הל' תענית, הל' ג).

81

power of His works to His people" [Tehillim 111:6] — as our Rabbis expounded on the verse "Bereishis bara", that Rabbi Yitzchak said etc. — which is the aspect of the twenty-eight letters [esrim v'shmoneh osvan] of the Act of Creation, which correspond to the twenty-eight joints of the hands [pirkin d'yadayim] — therefore when one wishes to eat

82

אִם אֵין הַמַּאֲכָל מִתְעַכֵּל כָּרָאוּי, אֲזַי אֵינוֹ מַשְׂבִּיעַ אֶת הַגּוּף כָּרָאוּי, וַאֲזַי עוֹלִים עֲשָׁנִים סְרוּחִים מִמּוֹתְרוֹת הָאֲכִילָה וּמְבַלְבְּלִים אֶת הַמֹּחַ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִפְגְּמָה הָעֵצָה, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ עֵצָה שְׁלֵמָה בְּשׁוּם דָּבָר. וְזֶה בְּחִינַת הַשְּׁתִיָּה שֶׁשּׁוֹתִין אַחַר הָאֲכִילָה וְהוּא עִקַּר הַשְּׂבִיעָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "וְשָׂבָעְתָּ" זוֹ שְׁתִיָּה, כִּי הַשְּׁתִיָּה הִיא בִּשְׁבִיל לְעַכֵּל הַמָּזוֹן, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן וּשְׁלֵמוּת הָאֲכִילָה, נִמְצָא כִּי הַשְּׁתִיָּה הִיא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת וְתִקּוּן הָעֵצָה, וְזֶה בְּחִינַת כּוֹס שֶׁל בִּרְכַּת־הַמָּזוֹן שֶׁהוּא כּוֹס יְשׁוּעוֹת, כִּי יְשׁוּעוֹת הוּא בְּחִינַת עֵצוֹת כַּיָּדוּעַ בִּכְתָבִים, כִּי עִקַּר הַיְשׁוּעָה הוּא שְׁלֵמוּת הָעֵצָה, כְּשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵאִיר עֵינֵי הָאָדָם וְנוֹתֵן לוֹ עֵצָה שְׁלֵמָה אֵיךְ לְהִנָּצֵל מִמַּה שֶּׁצָּרִיךְ לְהִנָּצֵל בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ", כִּי בִּרְכַּת־ הַמָּזוֹן הוּא בִּשְׁבִיל תִּקּוּן הָאֲכִילָה, שֶׁלֹּא יַעֲלוּ, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה עֲשָׁנִים סְרוּחִים לְבַלְבֵּל אֶת הַמֹּחַ וְלִפְגֹּם הָעֵצָה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן עִקַּר בִּרְכַּת־הַמָּזוֹן הוּא עַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי שָׁם עִקַּר תִּקּוּן הָעֵצָה. וְעַל־כֵּן בִּרְכַּת־הַמָּזוֹן הוּא עַל הַכּוֹס, בְּחִינַת "כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא", שֶׁזֶּה בְּחִינַת תִּקּוּן הָעֵצָה כַּנַּ"ל (הל' תענית, הל' ד, אות יא).

82

bread, which is the essential vitality of the human being, one must perform netilas yadayim [ritual hand-washing]. This is in order to draw down the waters of chesed [lovingkindness] — which are the aspect of the chesed chinam through which the world was created via those twenty-eight letters — through which the holiness of Eretz Yisrael is drawn, which is the essential rectification of eating as above. And since the essential fullness of the revelation of the holiness of Eretz Yisrael occurred in the days of Shlomo [Solomon], as explained within — to the

83

עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה הוּא שֶׁצְּרִיכָה לִהְיוֹת בִּבְחִינַת "טוֹב לֵב", בִּבְחִינַת "וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיִּיטַב לִבּוֹ", שֶׁזֶּה בְּחִינַת "טוֹב עַיִן", כִּי 'שׁוּרְיָנָא דְּעֵינָא בְּלִבָּא תָּלְיָא' כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. אֲבָל אֲכִילָה שֶׁל אִסּוּר, חַס וְשָׁלוֹם, מֵבִיא רֹעַ אֶל הַלֵּב, שֶׁהוּא בְּחִינַת "רַע עַיִן". וְעַל־כֵּן אֲכִילַת יִשְׂרָאֵל צְרִיכָה לִהְיוֹת בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת טוֹב עַיִן, וְעַל־יָדָהּ מַכְנִיעִין אֶת הָרַע עַיִן. וְעַל־כֵּן מַזְכִּירִין אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּבִרְכַּת־הַמָּזוֹן, כִּי עִקַּר הַבְּרָכָה הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת "טוֹב עַיִן הוּא יְבֹרָךְ", וְעַל־יְדֵי שֶׁמַּזְכִּירִין אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּבִרְכַּת־הַמָּזוֹן, עַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין בְּחִינַת טוֹב עַיִן מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְהַכְנִיעַ אֶת הָרַע עַיִן שֶׁלֹּא יִתְאַחֵז בְּהָאֲכִילָה, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־כֵּן הִזְהִירוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל מְאֹד לִתֵּן חֵלֶק לֶעָנִי מִמַּאֲכָלוֹ, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה אֲכִילָתוֹ בִּבְחִינַת טוֹב עָיִן (הלכות מגילה, הלכה ה, אותיות ו כב כג).

83

point where he thereby merited to build the Beis ha-Mikdash [the Holy Temple], which is the essential holiness of Eretz Yisrael — therefore it was specifically he who instituted netilas yadayim for the meal. Israel must draw their sustenance and eating through emunás ha-hashgacha [faith in Divine Providence] alone. And before the aspect of emunás ha-hashgacha is drawn, the kelipos [husks of impurity] — which are the

84

הַחֲלִיף שֶׁשּׁוֹחֲטִין בּוֹ הַבַּעַל־חַי, בְּהֵמָה אוֹ עוֹף, הוּא בְּחִינַת "חֶרֶב לַה'", בְּחִינַת הַתְּפִלָּה, שֶׁעַל־יָדָהּ עִקַּר הַכְנָעַת הָרַע עַיִן, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן הַבָּשָׂר לַאֲכִילָה. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לִשְׁמֹר הַבָּשָׂר בְּעֵינָיו, וְאִם לָאו אָסוּר מִשּׁוּם בָּשָׂר שֶׁנִּתְעַלֵּם מִן הָעַיִן, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יִשְׁלֹט בּוֹ הָעֵין אֻמּוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת רַע עַיִן, שֶׁהֵם חֲשׁוּדִים לְהַחֲלִיף וּלְקַלְקֵל חַס וְשָׁלוֹם אֲכִילַת יִשְׂרָאֵל, כִּי עִקַּר קִלְקוּל הָאֲכִילָה עַל־יְדֵי רַע עָיִן (עַיֵּן פְּנִים). וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֲלִיף הַנַּ"ל, הוּא עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַטְּלִין עַל־ יָדָהּ הַשְּׁלשָׁה קוֹלוֹת, שֶׁהֵם: קוֹל שֶׁל אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת, וְהַקּוֹל שֶׁל חָכְמַת הַפִילוֹסוֹפְיָא וְאֶפִּיקוֹרְסוּת, וְהַקּוֹל שֶׁל חֲרָפוֹת וּבִזְיוֹנוֹת, עַל כֵּן גַּם הַבָּשָׂר צָרִיךְ שְׁלשָׁה תִּקּוּנִים עַד שֶׁיֻּכְשַׁר לַאֲכִילָה: עַל יְדֵי שְׁחִיטָה מְבַטְּלִין בְּחִינַת הָאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת, בְּחִינַת "וְשַׁחֲטָה שֵׂטִים וְכוּ'" (הושע); וְעַל־ יְדֵי בְּדִיקַת הָרֵאָה מְבַטְּלִין חָכְמַת הַפִילוֹסוֹפְיָא וְאֶפִּיקוֹרְסוּת, כִּי הָרֵאָה הוּא קִיּוּם הַשֵּׂכֶל, כִּי הָרֵאָה מְנַשֶּׁבֶת עַל הַלֵּב וּמְקָרֶרֶת חֲמִימוּתוֹ שֶׁלֹּא יִתְחַמֵּם בְּיוֹתֵר לְתַאֲווֹת, וַאֲזַי נִשְׁמָר הַשֵּׂכֶל, וְאָז יָכוֹל הַלֵּב לְהַצְפִּין בְּתוֹכוֹ אֶת הַשֵּׂכֶל לִבְלִי לַחֲטֹא, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי הַשֵּׂכֶל, רַק אַדְּרַבָּא עַל־יְדֵי הַשֵּׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה נִתְחַזֵּק יוֹתֵר לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ (עַיֵּן פְּנִים). נִמְצָא, כְּשֶׁהָרֵאָה בִּשְׁלֵמוּת, נִתְבַּטֵּל חָכְמַת הַפִּילוֹסוֹפְיָא וְאֶפִּיקוֹרְסוּת. וְעַל־יְדֵי שֶׁרוֹחֲצִין וּמוֹלְחִין הַבָּשָׂר לְהוֹצִיא דָּמוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה מְבַטְּלִין בְּחִינַת הַחֲרָפוֹת וּבִזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכַת־דָּמִים. וְזֶה עִקַּר בְּחִינַת שְׁלֵמוּת תִּקּוּן הַתְּפִלָּה שֶׁעַל־יָדָהּ מַכְנִיעִין אֶת הָרַע עַיִן, וְנִתְתַּקְּנָה הָאֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה בִּבְחִינַת טוֹב עַיִן כַּנַּ"ל (שם אותיות ו כג).

84

aspect of denial [kefirah] — still have a grip upon the flow of abundance [shefa]. Therefore it is forbidden to eat the chadash [the new grain] until the Omer of barley is waved in six directions and offered — for through this, the light of complete emunás ha-hashgacha is drawn, the grip of the kelipos and denials upon the shefa is annulled, and then the chadash becomes permitted. The soul [nefesh] of the human being is the aspect of Malchus [Kingship, the lowest of the ten sefiros], and receives its vitality through eating. The essential force of vitality within the food is the aspect of daas and intellect [seichel] garbed within it — for within every thing, wisdom is garbed. It turns out that eating is the aspect of drawing life and length of days into

85

כָּל מִינֵי טְרֵפוֹת נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת פְּגַם הַבְּרִית. וְעַל־כֵּן יֵשׁ שִׁבְעִים טְרֵפוֹת, כְּנֶגֶד הָרַע הַכּוֹלֵל שֶׁל שִׁבְעִים לָשׁוֹן (שֶׁכֻּלָּם מְשֻׁקָּעִים בְּתַאֲוָה זוֹ מְאֹד). וְעַל־יְדֵי אֲכִילָה בְּכַשְׁרוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּשְׁמָרִין בִּשְׁלֵמוּת מִנְּבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת וְכוּ', עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָע הַכְּסִילוּת וְזוֹכִין לְתִקּוּן הַדַּעַת וּלְתִקּוּן הַבְּרִית וּלְפַרְנָסָה בְּרֶוַח (הל' טריפות הלכה א).

85

the Malchus, which is the aspect of the soul. And since the essential drawing of length of days into the Malchus is through engagement in Torah — therefore one must learn

86

בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם נִתְעָרֵב (מֵחֵטְא אֲכִילַת עֵץ־הַדַּעַת) רוּחַ הָאָדָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת דַּעַת דִּקְדֻשָּׁה, בְּרוּחַ הַבְּהֵמָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת כֹּחַ הַמְדַמֶּה, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַתַּאֲווֹת הַבַּהֲמִיּוֹת. וְזֶה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, לִזְכּוֹת לְבָרֵר עַל־יְדֵי־זֶה רוּחַ הָאָדָם מֵרוּחַ הַבְּהֵמָה, לְבָרֵר הַטּוֹב מֵהָרַע שֶׁהוּא בְּחִינַת כֹּחַ הַמְדַמֶּה, וְעִקַּר הַבֵּרוּר הוּא עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לֶאֱכֹל בְּשִׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ", כִּי עִקַּר תִּקּוּן וּבֵרוּר הָאֲכִילָה הוּא עַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְבָרְרִין הַמְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֲכִילַת שַׁבָּת וְיוֹם־טוֹב, כִּי אָז הֵם יְמֵי שִׂמְחָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה מִתְבָּרֶרֶת הָאֲכִילָה מִבְּחִינַת אֲחִיזַת כֹּחַ הַמְדַמֶּה. וְעַל־יְדֵי שֶׁמְּבָרְרִין הַמְדַמֶּה, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְזִכָּרוֹן, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה שֶׁלֹּא יִפֹּל לְשִׂכְחָה, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ וְכוּ', וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ וְכוּ', וְזָכַרְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ וְכוּ'", כִּי עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי־זֶה מְבָרְרִין הַמְדַמֶּה וְזוֹכִין לְזִכָּרוֹן (שם ה"ב, אות א ב).

86

Torah at the table, which is the aspect of Malchus, the aspect of the table of kings. And therefore the essential sustenance is the five species of grain — corresponding to the letter Heh [ה] of daas [the five levels of knowledge], and this is the aspect of the Heh of the word ha-Motzi. And since the essential perfection of daas is the daas of machloket l'Shem Shamayim [dispute conducted purely for the sake of Heaven] — and it is specifically this daas of holy dispute that is called "bread

87

עַל־יְדֵי מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה שֶׁנּוֹתְנִין מִכָּל בְּהֵמָה לַכֹּהֵן (הַיְנוּ זְרוֹעַ וּלְחָיַיִם וְקֵבָה), עַל־יְדֵי־זֶה מְקַשְּׁרִין וּמַעֲלִין אֶת הַבְּהֵמָה שֶׁהוּא בְּחִינַת מְדַמֶּה, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הָאֲהָבוֹת הַנְּפוּלוֹת לִבְחִינַת אַהֲבָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת כֹּהֵן (שם אות י).

87

from Heaven" [lechem min ha-shamayim — the manna, which embodies the highest daas] — and for this one must purify the hands,

88

אֲכִילַת יִשְׂרָאֵל הִיא בִּמְקוֹם קָרְבָּן, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: שֻׁלְחָן מְכַפֵּר כְּמִזְבֵּחַ. וּכְשֵׁם שֶׁבְּקָרְבָּן אִם זָכוּ אֲזַי אַרְיֵה נָחֵת לְמֵיכַל קֻרְבָּנֵהּ, וְאִם לָאו, כַּלְבָּא נָחֵת לְמֵיכַל קֻרְבָּנֵהּ, וְכָל זֶה תָּלוּי הָעִקָּר בִּשְׁמִירַת הַבְּרִית כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כְּמוֹ־כֵן בְּהָאֲכִילָה צָרִיךְ לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מֵחַ"י טְרֵפוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת פְּגַם הַבְּרִית (כִּי תִּקּוּן הַבְּרִית הוּא בְּחִינַת צַדִּיק חַ"י עָלְמִין), בִּכְדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה בִּבְחִינַת כַּלְבָּא נָחֵת וְכוּ', שֶׁזֶּה בְּחִינַת "לַכֶּלֶב תַּשְׁלִכוּן אֹתוֹ" הַנֶּאֱמָר בִּטְרֵפָה. וּכְשֶׁנִּשְׁמָרִין מֵחַ"י טְרֵפוֹת שֶׁזֶּה בְּחִינַת שְׁמִירַת הַבְּרִית, אֲזַי הַמַּאֲכָל עוֹלֶה בִּקְדֻשָּׁה וְנִכְלָל בִּבְחִינַת צַדִּיק חַ"י עָלְמִין, וְאָז אַרְיֵה נָחֵת לְמֵיכַל קֻרְבָּנֵהּ (שם ה"ג).

88

as all of this is explained within — therefore one requires netilas yadayim before eating bread. The essential grip of the Sitra Achra — which is the aspect of the waters of the Flood, the mayim ha-zaidonim [insolent/treacherous waters] — is in the undersides of the fingertips [shipulei etzba'os], for there was the

89

עַל־יְדֵי שֶׁנּוֹתְנִין מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה מִכָּל בְּהֵמָה לַכֹּהֵן בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־ זֶה נִתְתַּקְּנָה הָאֲכִילָה שֶׁתִּהְיֶה בִּבְחִינַת תִּקּוּן הַדַּעַת וְתִקּוּן הַבְּרִית וּבִבְחִינַת שְׁלֵמוּת תִּקּוּן הַמִּזְבֵּחַ (הל' מתנות כהונה, הלכה א).

89

essential blemish of the generation of the Flood: the aspect of "your hands are filled with blood" [Yeshayahu

90

עַל־יְדֵי שֶׁנּוֹתְנִין מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה לַכֹּהֵן שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת בֵּן וְתַלְמִיד, עַל־ יְדֵי זֶה זוֹכִין לְקַבֵּל בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה הֶאָרַת הָרָצוֹן, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה (הל' אבר מן החי, הל' ב, אות ו).

90

1:15]. And the essential purification from this sin is through pure water — namely, the mikveh,

91

הַחֵלֶב הוּא מְכַסֶּה עַל הַכְּלָיוֹת שֶׁשָּׁם מְקוֹם הָעֵצוֹת, וְעַל־כֵּן הוּא כְּנֶגֶד עֵצוֹת דִּקְדֻשָּׁה, כִּי הוּא סוֹתֵם אֶת הַכְּלָיוֹת וּמוֹנֵעַ אוֹתָם מִלַּחְשֹׁב עֵצוֹת דִּקְדֻשָּׁה, וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל עַל פָּסוּק: "זֶה דַרְכָּם כֶּסֶל לָמוֹ"; וְעַל־כֵּן הוּא אָסוּר בַּאֲכִילָה, כִּי עַל־יָדוֹ נִתְעַרְבְּבִין וְנִתְבַּלְבְּלִין הָעֵצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת וְנוֹפֵל לִכְסִילוּת וְלַעֲצַת רְשָׁעִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת עֲצַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת פְּגַם הַבְּרִית (הל' חלב ה"א, אות ב).

91

as is well known — and through netilas yadayim for the meal in pure water, through which the hands are also purified from the waters of the Flood. Then one merits to lift up one's hands in holiness

92

יֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי קְלִפּוֹת, הַיְנוּ בְּחִינַת קְלִפַּת לָבָן וּבְחִינַת קְלִפַּת עֵשָׂו, וּמִקְּלִפּוֹת לָבָן נִמְשָׁכִין הָעֲו?ֹנוֹת שֶׁבְּשׁוֹגֵג שֶׁנַּעֲשִׂין עַל־יְדֵי שִׁכְחָה וּבִלְבּוּל הַדַּעַת, וּמִקְּלִפַּת עֵשָׂו נִמְשָׁכִין הַזְּדוֹנוֹת. וְהִנֵּה אַף־ עַל־פִּי שֶׁבְּוַדַּאי עֲו?ֹן מֵזִיד חָמוּר וּפוֹגֵם יוֹתֵר מֵהַשּׁוֹגֵג, אַף־עַל־פִּי־כֵן בְּנָקֵל יוֹתֵר לְהִתְגַּבֵּר כְּנֶגְדּוֹ וְלִמְנֹעַ עַצְמוֹ מִמֶּנּוּ מֵאַחַר רלא שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁהוּא עֲבֵרָה; אֲבָל מִקְּלִפַּת לָבָן שֶׁמַּכְשִׁיל אֶת הָאָדָם בִּשְׁגָגוֹת, מִזֶּה קָשֶׁה מְאֹד לְהִנָּצֵל, כִּי מְעַרְבֵּב וּמְבַלְבֵּל אֶת הַדַּעַת עַד שֶׁנִּכְשָׁל מִמֵּילָא, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ סִיּוּעַ דִּלְעֵלָּא לְהִנָּצֵל מִזֶּה. וְעַל־יְדֵי שֶׁנִּזְהָרִין בִּשְׁלֵמוּת מֵאִסּוּר חֵלֶב, עַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִקְּלִפַּת לָבָן; וְעַל־יְדֵי שֶׁנִּזְהָרִין בִּשְׁלֵמוּת מֵאִסּוּר אֲכִילַת דָּם, עַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִקְּלִפַּת עֵשָׂו (שם אות ה אות ו).

92

— the aspect of: "Lift up your hands in holiness" [Tehillim 134:2]. And through this, one draws and awakens the aspect of "He declared the power of His works to His people" — the twenty-eight letters of the Act of Creation, which are the aspect of the twenty-eight joints of the hands. Through this the holiness of Eretz Yisrael is drawn — which is the opposite

93

הַחֵלֶב הוּא בְּחִינַת גַּאֲוָה וְעַל־כֵּן אָסוּר בַּאֲכִילָה, כִּי הַגַּאֲוָה אֲסוּרָה לָנוּ, כִּי הִיא רַק לְבוּשׁ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר לוֹ הַגַּאֲוָה וְהַגְּדֻלָּה הָאֲמִתִּית יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "ה' מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ". וְזֶה בְּחִינַת אִסּוּר חֵלֶב, שֶׁאָסוּר לְהֶדְיוֹט וְעוֹלֶה לְגָבֹהַּ בְּקָרְבָּנוֹת, כִּי צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת כָּל הַגַּאֲוָה וְהַגְּדֻלָּה רַק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ (שם הל' ב).

93

of the Flood, for in Eretz Yisrael there was no flood. And through Eretz Yisrael, one attains emunah [faith], through which comes the essential refinement of foods — the

94

עַל־יְדֵי אֲכִילַת חֵלֶב, עַל־יְדֵי־זֶה נִסְתָּמִין שְׁבִילֵי הַשֵּׂכֶל, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשֵּׁב אֲפִלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאֶפְשָׁר לִמְצֹא עֲלֵיהֶם תְּשׁוּבָה. וְעַל־יְדֵי אֲכִילַת דָּם, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבְּרִין עָלָיו אֵלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁבֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לִמְצֹא עֲלֵיהֶם שׁוּם תְּשׁוּבָה עַד לֶעָתִיד לָבוֹא. וְזֶה בְּחִינַת אִסּוּר חֵלֶב וָדָם, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְהָרִין מֵאֲכִילַת חֵלֶב, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן הַדַּעַת וְנִפְתָּחִין שְׁבִילֵי הַשֵּׂכֶל לְיַשֵּׁב אֵלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן; וְעַל־יְדֵי שֶׁנִּזְהָרִין מֵאֲכִילַת דָּם, עַל־יְדֵי־זֶה מַכְנִיעִין הַדָּמִים הָרָעִים וּמוֹצִיאִין הַדִּבּוּר מִבְּחִינַת גָּלוּת מִצְרַיִם, זוֹכִין לְתַקֵּן הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת עַד שֶׁלֹּא יִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל אֵלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן (שם הל' ד, אותיות ט י).

94

aspect of: "and tend faithfulness" [u'reeh emunah] [Tehillim 37:3]. Then one merits to perform great refinements [beirurim] through eating, and it is accounted to him as though he sits and eats in Eretz Yisrael — where the essential holiness of Israel's eating resides. The root of Israel's eating and sustenance is drawn from the yadayim [lit.

95

עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכֶה שֶׁתִּהְיֶה הָאֲכִילָה שֶׁלּוֹ בִּקְדֻשָּׁה, וְכֵן כָּל מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת אֲכִילָה שֶׁלּוֹ בְּיוֹתֵר עַל־יְדֵי תַּעֲנִית וּמְקַדֵּשׁ אֲכִילָתוֹ בְּיוֹתֵר, כֵּן זוֹכֶה יוֹתֵר לִשְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה (שם אות יא).

95

"hands" — here referring to the divine "hands," the supernal channels] that exist in the Yam ha-Chochmah

96

עַל־יְדֵי הַכִּסּוּפִין דִּקְדֻשָּׁה שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשִׂין נְפָשׁוֹת טוֹבוֹת, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין שֶׁכָּל הָאֲכִילָה תִּהְיֶה בִּבְחִינַת לֶחֶם הַפָּנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן אָסוּר לֶאֱכֹל דָּם עַד שֶׁנֶּעְכָּר וְנַעֲשֶׂה חָלָב וְאָז מֻתָּר בַּאֲכִילָה, כִּי הַדָּם הוּא הַנֶּפֶשׁ, כִּי שָׁם נֶפֶשׁ הַבַּהֲמִיּוּת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְאָכְלוֹ כִּי־אִם כְּשֶׁמְּבָרְרִין וּמְזַכְּכִין אֶת הַנֶּפֶשׁ מִבְּהֵמָה לְאָדָם עַל־יְדֵי כִּסּוּפִין דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עוֹשִׂין נְפָשׁוֹת טוֹבוֹת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁמְּבָרְרִין הַטּוֹב שֶׁבְּנֶפֶשׁ הַבַּהֲמִיוּת, וְאָז נִמְתָּק הַדָּם שֶׁבּוֹ מְלֻבָּשׁ הַנֶּפֶשׁ, וְנִתְתַּקֵּן עַד שֶׁנַּעֲשֶׂה חָלָב כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְאָז הֻתַּר לַאֲכִילָה (הִלְכוֹת דָּם, הֲלָכָה א, אוֹת ט וְאוֹת יא; וְעַיֵּן עוֹד מֵעִנְיַן מְלִיחַת הַבָּשָׂר לְהַפְלִיט הַדָּם וַהֲדָחָתוֹ בְּמַיִם אַחַר־כָּךְ - "רָצוֹן וְכִסּוּפִים" יח).

96

[the Sea of Wisdom — the supernal source of all wisdom]. And this Yam ha-Chochmah is drawn and revealed through the Chacham ha-Dor [the wise man/Tzadik of the generation] who labors to illuminate and reveal the daas among Israel — in his children and disciples — and through this he draws them out of sins that come only through ruach shetus [a spirit of foolishness]

97

כָּל תִּקּוּנֵי הַבָּשָׂר שֶׁעוֹשִׂין עַד שֶׁהֻכְשַׁר לַאֲכִילַת יִשְׂרָאֵל, הֵם בְּחִינַת תִּקּוּנֵי הַתְּשׁוּבָה, כִּי צְרִיכִין לְתַקֵּן הַנֶּפֶשׁ הַמְגֻלְגָּל שֶׁיָּרַד מִמַּדְרֵגָתוֹ מִמְּדַבֵּר לְחַי, וְעַכְשָׁו צְרִיכִין לְתַקְּנוֹ וְלַהֲשִׁיבוֹ לְשָׁרְשׁוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, וְזֶה בְּחִינַת שְׁחִיטָה וְנִקּוּר כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְאַחַר־כָּךְ צָרִיךְ לַהֲדִיחוֹ בְּמַיִם וּלְמָלְחוֹ וְלַחֲזֹר וְלַהֲדִיחוֹ הֲדָחָה אַחֲרוֹנָה - זֶה בְּחִינַת "הַבָּא לִטָּהֵר, מְסַיְּעִין לוֹ"; אוֹמְרִים לוֹ הַמְתֵּן! שֶׁנֶּאֱמַר עַל עִנְיַן הַבַּעַל־ תְּשׁוּבָה. כִּי אִי אֶפְשָׁר לִכְנֹס בְּפַעַם אֶחָד אֶל הַתְּשׁוּבָה, וְצָרִיךְ לְהַמְתִּין וְלִשְׁהוֹת וְלִסְבֹּל שְׁפִיכוּת־דָּמִים הַרְבֵּה כְּדֵי לְהַכְנִיעַ הַדָּם הָרַע שֶׁבֶּחָלָל הַשְּׂמָאלִי שֶׁהִתְגַּבֵּר עַל־יְדֵי עֲו?ֹנוֹתָיו. וּמְבֹאָר בִּדְבָרֵינוּ כַּמָּה פְּעָמִים, שֶׁבִּתְחִלַּת הַתְּשׁוּבָה מַעֲלִין אֶת הָאָדָם לְמַדְרֵגָה גְדוֹלָה, וְנִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה גְדוֹלָה מְאֹד מִלְמַעְלָה מִבְּחִינַת עָלְמָא דְּאָתֵי, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶהְיֶ"ה, בְּחִינַת תְּשׁוּבָה. וְזֶה בְּחִינַת פֶּסַח, בְּחִינַת טְבִילַת הַמִּקְוֶה שֶׁל פֶּסַח, כִּי אָז טָבְלוּ גַּם־כֵּן כַּיָּדוּעַ, כִּי מִקְוֶה הוּא בְּחִינַת עָלְמָא דְּאָתֵי, בְּחִינַת אֶהְיֶ"ה, בְּחִינַת תְּשׁוּבָה. וְאַחַר־כָּךְ מִסְתַּלֶּקֶת הֶאָרָה זֹאת, וְאָז צָרִיךְ הָאָדָם לְהִצְטָרֵף וּלְהִזְדַּכֵּךְ מֵאֲחִיזַת הַדָּמִים רָעִים שֶׁהֵם בְּחִינַת טֻמְאַת מִצְרַיִם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁיּוֹרֵד מִמַּדְרֵגָתוֹ, וְצָרִיךְ לִסְבֹּל שְׁפִיכוּת־דָּמִים הַרְבֵּה מֵעַצְמוֹ וּמֵאֲחֵרִים עַד שֶׁיִּפְלֹט כָּל הַדָּמִים רָעִים שֶׁנִּתְאַחֲזוּ בּוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁעוֹסְקִין בִּסְפִירָה לְזַכֵּךְ עַצְמֵנוּ מֵאֲחִיזַת הַדָּמִים הַנַּ"ל כְּאִשָּׁה הַמִּטַּהֶרֶת לְבַעְלָהּ שֶׁסּוֹפֶרֶת שִׁבְעָה נְקִיִּים, וְעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ זוֹכִין אַחַר־כָּךְ לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בְּאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא שֶׁלָּנוּ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מִקְוֶה שֶׁל שָׁבוּעוֹת. וְכָל הַתִּקּוּנִים הַנַּ"ל אָנוּ מַמְשִׁיכִים גַּם עַל הַבָּשָׂר עַד שֶׁהֻכְשַׁר לַאֲכִילָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הֲדָחָה רִאשׁוֹנָה בְּמַיִם הוּא בְּחִינַת הַמִּקְוֶה רִאשׁוֹנָה שֶׁל פֶּסַח, וְאַחַר־כָּךְ אָנוּ מוֹלְחִין אוֹתוֹ לְהַפְלִיט הַדָּמִים מִמֶּנּוּ בִּשְׁלֵמוּת, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לִשְׁהוֹת בְּמִלְחוֹ, בְּחִינַת 'אוֹמְרִים לוֹ הַמְתֵּן', הַיְנוּ מַה שֶּׁמִּסְתַּלֶּקֶת הֶאָרָה רִאשׁוֹנָה וְצָרִיךְ לְהַמְתִּין וְלִסְבֹּל הַרְבֵּה עַד שֶׁיַּפְלִיט מֵעַצְמוֹ הַדָּמִים הָרָעִים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַתִּקּוּנִים שֶׁעוֹסְקִים בְּכָל יְמֵי הַסְּפִירָה, עַד שֶׁזּוֹכִין אַחַר־כָּךְ לְמִקְוֶה שֶׁל שָׁבוּעוֹת שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַהֲדָחָה שֶׁאַחַר הַמְּלִיחָה, שֶׁזֶּה גְּמַר תִּקּוּנוֹ וְאָז הֻכְשַׁר לַאֲכִילָה. וְעַל־כֵּן אִם אֵין לוֹ מֶלַח, צְרִיכִין לִצְלוֹת הַבָּשָׂר בָּאֵשׁ - זֶה בְּחִינַת הָאֵשׁ שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לְהִצְטָרֵף בּוֹ אַחַר פְּטִירָתוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, בִּבְחִינַת "כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבֹא בָאֵשׁ" - בַּחֲמִימוּת הַיֵּצֶר - "תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ", כִּי הָאֵשׁ הַנַּ"ל הוּא מְכַלֶּה אֶת הַזֻּהֲמָא הַנֶּאֱחֶזֶת בְּנַפְשׁוֹ. אַךְ אִם זוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת "בְּרִית מֶלַח", אֲזַי נִצּוֹלִין מִן הָאֵשׁ הַנַּ"ל, כִּי נִפְלָטִין כָּל הַדָּמִים רָעִים שֶׁבּוֹ עַל־יְדֵי הַמֶּלַח, כִּי מָלִיחַ הֲרֵי הוּא כְּרוֹתֵחַ דְּצָלִי, שֶׁעַל־יְדֵי בְּחִינַת הַמְּלִיחָה שֶׁהוּא בְּחִינַת הַהִתְקַשְּׁרוּת לַצַּדִּיק, וְסוֹבֵל שְׁפִיכוּת־דָּמִים הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל זֶה כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה נִזְדַּכְּכִין יָפֶה וְנִצּוֹלִין מִן הָאֵשׁ וְיוֹצְאִין זַךְ וְיָפֶה וְשָׁלֵם בְּלִי שׁוּם פְּגָם וְזוֹכִין לְתַכְלִית הַתִּקּוּן (הל' מליחה, ה"א).

97

and lack of daas. And through receiving this daas — which is the aspect of the totality [kelaliut] of children and disciples as above — one thereby merits to receive at the time of eating the illumination of the Will [hearas ha-ratzon], which is above all aspects of daas and mochin, as explained elsewhere. And all sins, G-d forbid, their essential damage is in the botay yadayim [the "houses of the hands" — the sleeves / inner arm area], as explained within — and then the holy hands are in the aspect of: "and the hands of Moshe were heavy" [Shemos 17:12]. And this is the aspect of netilas yadayim in pure water for the meal — for through this, the waters of daas are drawn, which are the aspect of the Yam ha-Chochmah. Therefore one raises the hands upward toward the daas — the aspect of: "Lift up your hands in holiness" [Tehillim 134:2] — in order to be saved thereby from the hands of transgression, G-d forbid: "mi-yedai" [from its "hands"] — specifically. And through this one merits that the eating should be in the aspect of the hearas ha-ratzon d'kedushah [the illumination of the holy Will], which is the essential perfection of the holiness of eating. Therefore the table atones like the altar — for the altar atones for sins, and upon all the offerings it is said "l'ratzon" [for acceptance/Will] — and so too the table and one's sustenance are drawn from the

98

יָדוּעַ שֶׁבְּהֵמוֹת טְהוֹרוֹת וְחַיּוֹת טְהוֹרוֹת הֵם מִבְּחִינַת נֹגַהּ, בְּחִינַת תַּרְגּוּם, שֶׁהוּא מְעֹרָב טוֹב וָרָע; וְהַמִּינִים הַטְּמֵאִים הֵם מִבְּחִינַת הַשָּׁלשׁ קְלִפּוֹת טְמֵאוֹת, שֶׁהֵם כֻּלּוֹ רַע לְגַמְרֵי. וְעַל־כֵּן הַבְּהֵמָה טְהוֹרָה, הַסִּימָן שֶׁלָּהּ, שֶׁהִיא מַעֲלַת גֵּרָה וּמַפְרֶסֶת פַּרְסָה. כִּי יָדוּעַ שֶׁבְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ בָּהֶם נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה, הַיְנוּ בְּחִינַת נְפָשׁוֹת קְדוֹשׁוֹת שֶׁנָּפְלוּ מִמַּדְרֵגָתָן מִבְּחִינַת מְדַבֵּר וְנִתְלַבְּשׁוּ בְּחַי אוֹ בְּצוֹמֵחַ, וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁהַחַי אוֹכֵל הַצּוֹמֵחַ, אֲזַי עוֹלִין הַנְּפָשׁוֹת מִבְּחִינַת צוֹמֵחַ לִבְחִינַת חַי שֶׁהוּא גָּבֹהַּ מִמֶּנּוּ בְּמַדְרֵגָה, אַךְ מֵחֲמַת שֶׁאֵין זֶה תַּכְלִית שְׁלֵמוּתָן עֲדַיִן, כִּי עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת לַחֲזֹר לְמַעֲלָתָן לִבְחִינַת מְדַבֵּר, עַל־כֵּן כְּשֶׁבְּהֵמָה טְהוֹרָה אוֹכֶלֶת הַצּוֹמֵחַ, וּמֵחֲמַת שֶׁבְּהֵמָה טְהוֹרָה הִיא מִבְּחִינַת נֹגַהּ וּמְעֹרָב בָּה טוֹב גַּם־כֵּן, עַל־כֵּן הַנְּפָשׁוֹת שֶׁבַּצּוֹמֵחַ אֵינָם נִלְכָּדִים וְנֶאֱסָרִים שָׁם כָּל־כָּךְ, וְזוֹכְרִין עֲדַיִן אֶת מַעֲלָתָן, וְעַל־כֵּן אֵינָם יְכוֹלִים לָנוּחַ וְלִשְׁקֹט שָׁם בְּהַחַי הַטָּהוֹר, כִּי מִתְאַוִּים לַעֲלוֹת לִבְחִינַת מְדַבֵּר, וְעַל־כֵּן חוֹזְרִין וְעוֹלִין בְּכָל פַּעַם מִבֶּטֶן הַבְּהֵמָה אֶל צַוָּארָהּ וְאֶל פִּיהָ, שֶׁשָּׁם סְמוּכִין בְּיוֹתֵר לִכְלֵי הַדִּבּוּר שֶׁבַּמְדַבֵּר, וְעַל־כֵּן הִיא מַעֲלַת גֵּרָה; אֲבָל הַמִּינִים הַטְּמֵאִים לְגַמְרֵי אֵינָם מַעֲלִין גֵּרָה, כִּי הַנְּפָשׁוֹת הַמְלֻבָּשׁוֹת בְּהַמַּאֲכָל שֶׁאוֹכְלִים - תֵּכֶף כְּשֶׁבָּאִים לְתוֹךְ הַטְּמֵאִים, אֲזַי נִלְכָּדִים וְנֶאֱסָרִין שָׁם כָּל־כָּךְ עַד שֶׁאֵין יְכוֹלִין לָזוּז מִמְּקוֹמָן בִּבְחִינַת "נְתָנַנִי ה' בִּידֵי לֹא אוּכַל קוּם", וְעַל־כֵּן אֵינָם מַעֲלִין גֵּרָה; וְכֵן, לְהַבְדִּיל, הָאָדָם אֵינוֹ מַעֲלֶה גֵרָה, כִּי אַדְּרַבָּא כְּשֶׁהַנְּפָשׁוֹת הַנַּ"ל בָּאִים לְתוֹךְ גּוּף יִשְׂרָאֵל הֵם נָחִים וּשְׁקֵטִים שָׁם כִּי זָכוּ לַעֲלוֹת לְמַעֲלָתָן, לִבְחִינַת מְדַבֵּר דִּקְדֻשָּׁה, וּבְכֹחַ הָאֲכִילָה הָאָדָם מְהַלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת "וַאֲכַלְתֶּם וְכוּ' וְהִלַּלְתֶּם אֶת שֵׁם ה'", וְאָז עוֹלִין כָּל הַנְּפָשׁוֹת הַנַּ"ל לְתַכְלִית שְׁלֵמוּתָן. וְעַל־כֵּן גַּם אֵצֶל הָאָדָם, כְּשֶׁהוּא שִׁכּוֹר וּמְבֻלְבָּל וְאֵינוֹ בְּגֶדֶר דַּעַת הָאָדָם בִּשְׁלֵמוּת, אָז אֵין לְהַמַּאֲכָלִים מְנוּחָה גַּם אֶצְלוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַעֲלֶה גֵרָה גַּם־כֵּן, וְלִפְעָמִים בָּא לַהֲקָאוֹת עַל־יְדֵי־זֶה. וְהַסִּימַןשׂ טָהֳרָה הַשֵּׁנִי הוּא "מַפְרִיס פַּרְסָה", כִּי עִקַּר קִיּוּם הָאָדָם עַל רַגְלָיו הוּא עַל־יְדֵי הַדַּעַת, וְכֵן עִקַּר הַדִּבּוּר שֶׁל הָאָדָם הוּא גַּם־כֵּן עַל־יְדֵי הַדַּעַת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ, וּבָזֶה נִבְדָּל הַמְדַבֵּר מִן הַחַי בְּמַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ הַדִּבּוּר וְהוֹלֵךְ עַל רַגְלָיו בְּקוֹמָה זְקוּפָה. וְעַל־כֵּן הַשִּׁכּוֹר שֶׁדַּעְתּוֹ מְבֻלְבָּל, אֵינוֹ יָכוֹל לְדַבֵּר כָּרָאוּי וְאֵינוֹ הוֹלֵךְ עַל רַגְלָיו כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַמִּינִים טְהוֹרִים, מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם טוֹב, שֶׁהוּא מִבְּחִינַת הַדַּעַת שֶׁהוּא עִקַּר הַטּוֹב, עַל־כֵּן אַף־עַל־פִּי שֶׁהוֹלְכִים עַל אַרְבַּע, אַף־ עַל־פִּי־כֵן חַיּוּת הַנְּפָשׁוֹת הַמְלֻבָּשׁוֹת בָּהֶם בּוֹקֵעַ בְּרַגְלֵיהֶם וְעַל־יְדֵי־זֶה מַפְרִיסִין פַּרְסָה, אֲבָל הַנְּפָשׁוֹת הָעֲשׁוּקוֹת בַּמִּינִים הַטְּמֵאִים, הֵם נִתְפָּסִים שָׁם מְאֹד עַד שֶׁאֵין יְכוֹלִין לִבְקֹעַ וְלֵיצֵא שׁוּם הֶאָרָה מֵהֶם כְּלָל, וְעַל כֵּן פַּרְסוֹתֵיהֶם קְלוּטוֹת (הל' סימני בהמה וחיה טהורה, הל' א).

98

daas, which is the aspect of forgiveness of sins, and one merits through it the illumination of the Will as above. One who treats netilas yadayim with contempt, G-d forbid, and eats without washing — this is the aspect of the blemish of eating from the Tree of Knowledge, which encompasses all sins in the Torah. And from there is the essential grip of the sitra d'mesa'ava [the impure side] — the defilement of the serpent [zuhamat ha-nachash]. Therefore our Rabbis of blessed memory have said that such a person is liable to death — the aspect of: "for on the day you eat of it etc." [Bereishis 2:17]. And through netilas yadayim, one draws upon oneself purity from the aspect of: "a river goes out of Eden" [Bereishis 2:10] — which is the aspect of the Yam ha-Chochmah. And then one's eating is in the aspect of: "of all the trees of the garden you may freely eat" [Bereishis 2:16] — the aspect of holy eating, the aspect of man [the manna] in which the hearas ha-ratzon [the illumination of the Will] shines as above. Israel's eating must be in great holiness — in the aspect of mezona d'nishmasa [soul-sustenance], the aspect of "the Tzadik eats to the satisfaction of his soul" [Mishlei 13:25] — and must subjugate mezona d'gufa [bodily sustenance], which is the sitra d'Eisav [the side of Esav], the aspect of "the

99

הַחַיּוֹת טְהוֹרוֹת הֵם מִבְּחִינַת יָמִין, עַל־כֵּן חֶלְבָּם מֻתָּר וְדָמָן טָעוּן כִּסּוּי, וּבְהֵמוֹת טְהוֹרוֹת הֵם מִבְּחִינַת שְׂמֹאל דִּקְדֻשָּׁה, עַל־כֵּן חֶלְבָּם אָסוּר וְאֵין דָּמָן טָעוּן כִּסּוּי. עַיֵּן פְּנִים (שם).

99

heel of Esav" [akeiv Eisav]. Therefore one requires netilas yadayim before eating. For

100

עִקַּר קְדֻשַּׁת אֲכִילַת יִשְׂרָאֵל הוּא לִזְכּוֹת בִּשְׁעַת אֲכִילָה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת כְּלָלִיּוּת בֵּן וְתַלְמִיד, הַיְנוּ מֵהַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק בְּדָרֵי מַעְלָה לְהַרְאוֹת וּלְהָאִיר לָהֶם שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים עֲדַיִן כְּלָל מִגְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת 'אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ', וּלְהָאִיר לְהַדָּרֵי מַטָּה שֶׁיֵּדְעוּ שֶׁהֵם גַּם־כֵּן סְמוּכִין אֵלָיו יִתְבָּרַךְ וְלִבְלִי לְיָאֵשׁ עַצְמָן כְּלָל, כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ; וְעַל־יְדֵי הַדַּעַת הַזֶּה הַצַּדִּיק מְתַקֵּן וּמְחַיֶּה כָּל הָעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים וּמַעֲלֶה כָּל הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים, אֲפִלּוּ אוֹתָם שֶׁנָּפְלוּ וְיָרְדוּ וְנִתְלַבְּשׁוּ בִּבְהֵמוֹת וְחַיּוֹת. וְזֶה בְּחִינַת הַסִּימָנֵי־טָהֳרָה שֶׁבִּבְהֵמוֹת טְהוֹרוֹת, שֶׁהֵם מַעֲלֵה גֵרָה וּמַפְרִיס פַּרְסָה, כִּי הֵם מוֹרִים שֶׁכְּבָר נִמְשָׁךְ עַל הַנְּפָשׁוֹת הַמְלֻבָּשׁוֹת בָּהֶן הֶאָרַת הַצַּדִּיק הַנַּ"ל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעַל־ יְדֵי־זֶה הֻתְּרוּ לָנוּ לַאֲכִילָה, כִּי יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְבָרְרָם עַל־יְדֵי אֲכִילָתֵנוּ שֶׁנִּמְשָׁךְ גַּם־כֵּן מִבְּחִינַת הֶאָרַת הַצַּדִּיק הַנַּ"ל (שם הל' ב).

100

through this we draw the waters of daas that issue through the prayer of the Baal Koach [the man of power — the Tzadik who prays with great spiritual force] — through which many great rectifications are drawn (see within) — until through this is drawn the aspect of the river going forth from Eden to water the garden. Through this mezona d'nishmasa is drawn, and mezona d'gufa is subdued. And since the essential subduing of the akeiv [heel] of

101

עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לְמַאֲכַל יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּזְבֵּחַ שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי גֵּרִים שֶׁנִּמְשָׁכִים עַל־יְדֵי הָאֲוִיר הַצַּח וְהַזַּךְ שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי צְדָקָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה שׁוֹמֵעַ הַטּוֹב הַכָּבוּשׁ בֵּין הָעַכּוּ"ם אֶת דִּבְרֵי הַצַּדִּיק, עַד שֶׁזּוֹכֵר אֶת מַעֲלָתוֹ וּמוֹשֵׁךְ עַצְמוֹ לְשָׁרְשׁוֹ, וְעַל־יְדֵישׂ זֶה מוֹשֵׁךְ עִמּוֹ גַּם מִן הָעַכּוּ"ם וּבָאִים וּמִתְגַּיְּרִים. וּמְבֹאָר כְּבָר כַּמָּה פְּעָמִים, שֶׁכָּל הַחַיּוּת וְהַנְּפָשׁוֹת שֶׁבִּבְהֵמוֹת וְחַיּוֹת וְכַיּוֹצֵא, כֻּלָּם הֵם נַפְשׁוֹת בְּנֵי־אָדָם מַמָּשׁ שֶׁנִּתְגַּלְגְּלוּ בָּהֶם בַּעֲו?ֹנוֹתֵיהֶם. וְיֵשׁ נְפָשׁוֹת וְנִיצוֹצוֹת שֶׁנָּפְלוּ לְתֹקֶף הַסִּטְרָא־אָחֳרָא כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁאֵין כֹּחַ בְּיָדֵנוּ לְבָרְרָם עַל־יְדֵי אֲכִילָתֵנוּ, וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּינִים הַטְּמֵאִים שֶׁאָסוּר לָנוּ לְאָכְלָם; אֲבָל הַמִּינִים הַטְּהוֹרִים הִתִּיר לָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּאֲכִילָה, כִּי יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְבָרְרָם, כִּי כְּבָר הִתְחִיל הַטּוֹב הַכָּבוּשׁ בָּהֶם לִשְׁמֹעַ וְלִזְכֹּר אֶת מַעֲלָתוֹ וּמוֹשֵׁךְ עַצְמוֹ לָשׁוּב לְשָׁרְשׁוֹ. וְזֶה בְּחִינַת הַסִּימָנֵי־טָהֳרָה שֶׁבָּהֶם מַעֲלֵי גֵרָה וּמַפְרִיסֵי פַּרְסָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ד, אות א).

101

the Sitra Achra — the aspect of "the heel of Esav" — is specifically through the hands, in the aspect of: "and his hand was grasping the heel of Esav" [Bereishis 25:26], as explained within — therefore specifically the hands must be purified and sanctified in the aforementioned waters. Regarding mezona d'gufa [bodily sustenance] — which is the eating of Esav, the eating of the Sitra Achra — it is said: "and the belly of the wicked shall want" [Mishlei 13:25]. But in mezona d'nishmasa

102

אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל; "כִּי הִגְדִּיל לַעֲשׂוֹת" (יואל ב, כ) - שֶׁהַיֵּצֶר הָרָע פָּשַׁט יָדוֹ בִּגְדוֹלִים. כִּי כֵן הוּא עַל־פִּישׂ רֹב, שֶׁבְּכָל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ טוֹב גָּדוֹל בְּמַעֲלָה בְּיוֹתֵר, אֲזַי הַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְגַּבֶּרֶת עַל הַטּוֹב הַזֶּה לִכְבּשׁ אוֹתוֹ בְּגָלוּת יוֹתֵר, וְחוֹשְׁבִין מַחֲשָׁבוֹת וְעֵצוֹת עֲמֻקּוֹת אֵיךְ לְהַעְלִים אֶת הַטּוֹב הַזֶּה, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַכְנִיסִין אוֹתוֹ לְתוֹךְ עֹמֶק מַחֲשַׁבְתָּם; רַק אַף־עַל־פִּי־כֵן - "וְאַתָּה מָרוֹם לְעוֹלָם ה'", כִּי לִפְעָמִים יֵצֵא הַטּוֹב עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא מֵעֹמֶק גָּלוּתוֹ, כִּי מֵאַחַר שֶׁמַּכְנִיסִים אוֹתוֹ לְתוֹךְ עֹמֶק מַחֲשַׁבְתָּם שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ טִפַּת הַהוֹלָדָה, עַל־יְדֵי־זֶה יוֹצֵא הַטּוֹב בְּזֶרַע הַיִּלּוֹדִים, כַּמְבֹאָר כָּל זֶה בִּפְנִים. וְזֶה בְּחִינַת הַחִלּוּק שֶׁבֵּין בְּהֵמָה לְחַיָּה, כִּי בַּבְּהֵמוֹת מְלֻבָּשׁ טוֹב גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, וְעַל־כֵּן עוֹלִין לְרֵיחַ נִיחוֹחַ עַל־יְדֵי הַקָּרְבָּנוֹת, וְדַיְקָא מֵחֲמַת זֶה מִתְגַּבֶּרֶת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְרוּחַ הַבַּהֲמִיּוּת עֲלֵיהֶם בְּיוֹתֵר וְעַל־כֵּן תְּנוּעָתָם כְּבֵדָה בְּיוֹתֵר, וְעַל־כֵּן דָּמָן אֵין טָעוּן כִּסּוּי וְחֶלְבָּם אָסוּר, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּחַיּוֹת, שֶׁאֵין מְלֻבָּשׁ בָּהֶן טוֹב גָּדוֹל כָּל־כָּךְ, וְעַל־כֵּן נִכָּר בָּהֶם דַּיְקָא הַחַיּוּת בְּיוֹתֵר, כִּי הֵם קַלֵּי הַתְּנוּפָה מֵחֲמַת שֶׁאֵין הַסִּטְרָא־ אָחֳרָא מִתְגַּבֶּרֶת כָּל־כָּךְ לְהַעְלִים חַיּוּתָם וְטוּבָם, וְעַל־כֵּן חֶלְבָּם מֻתָּר וְדָמָם טָעוּן כִּסּוּי. וְעַל־כֵּן "אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ" נוֹהֵג גַּם־כֵּן רַק בִּבְהֵמוֹת וְלֹא בְחַיּוֹת, כִּי הַבְּהֵמוֹת, מֵחֲמַת שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְגַּבֶּרֶת מְאֹד עַל הַטּוֹב שֶׁבָּהֶם, עַל־כֵּן כָּל תִּקּוּנָם עַל־יְדֵי זֶרַע הַיִּלּוֹדִים, הַיְנוּ עַל־יְדֵי הַוְּלָדוֹת שֶׁיֵּצְאוּ מֵהֶם לְדוֹר וָדוֹר עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ, שֶׁאָז יִתְתַּקֵּן בִּשְׁלֵמוּת כָּל הַטּוֹב שֶׁהָיָה כָּבוּשׁ בָּהֶם. וְעַל־כֵּן כַּמָּה מִצְו?ֹת נוֹהֲגוֹת בְּוַלְדֵי הַבְּהֵמוֹת, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּחַיּוֹת. וּמֵחֲמַת שֶׁתִּקּוּן וּבֵרוּר הַטּוֹב שֶׁבָּהֶם הוּא עַל־יְדֵי הוֹלָדָה שֶׁלָּהֶם מִדּוֹר לְדוֹר, עַל־כֵּן אָסוּר לְשָׁחֳטָם אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ בְּיוֹם אֶחָד, מַה שֶּׁאֵין כֵּן הַחַיּוֹת, אֵין הַבֵּרוּר שֶׁלָּהֶם תָּלוּי בְּבֵרוּר וַלְדוֹתֵיהֶם, וְאֵין לָהֶם שׁוּם שַׁיָּכוּת עִם הַוְּלָדוֹת לְעִנְיַן בֵּרוּר הַטּוֹב שֶׁבָּהֶם, עַל־כֵּן אֵין בָּהֶם אִסּוּר "אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ" (שם אות לא, וע' ה"ש ה"ד, אות ג).

102

[soul-sustenance], there is the essential satiety — the aspect of "the Tzadik eats to the satisfaction of his soul" [ibid.]. And there is the essential wholeness without any deficiency — the aspect of: "for those who fear Him there is no lack" [Tehillim 34:10], the aspect of: "Hashem is my shepherd, I shall not lack" [Tehillim 23:1]. Therefore even in the physical realm, the essential satiety comes from the five species in which Eretz Yisrael is praised — which are the essential bread for which one is obligated in the blessing of ha-Motzi and in Birchas ha-Mazon. For through them the holiness of Eretz Yisrael is most strongly drawn — which is the aspect of emunás chidush ha-olam [faith in the renewal/creation of the world]. Therefore they are more in the aspect of mezona d'nishmasa, and therefore the essential satiety comes from them. And therefore the essential netilas yadayim applies to the five species above.

103

כָּל עֲבוֹדַת הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת הַקְּדוֹשִׁים, הַכֹּל בִּשְׁבִיל בֵּרוּרִים לְבָרֵר הַטּוֹב מִן הָרָע. וְיֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי בֵּרוּרִים, הַיְנוּ הַבֵּרוּר שֶׁאָנוּ מְבָרְרִים עַל־יְדֵי הַמִּצְו?ֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁלָּנוּ, וְיֵשׁ עוֹד בֵּרוּר אַחֵר שֶׁהוּא מַה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל עוֹסֵק בָּזֶה לְבָרֵר הַטּוֹב מֵהָרַע. וּשְׁנֵי בֵּרוּרִים אֵלּוּ הֵם בְּחִינוֹת אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא וְאִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא, וּבֶאֱמֶת שְׁנֵיהֶם אֶחָד, כִּי בְּאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא אִתְּעַר לְעֵלָּא, וְכֵן כָּל כֹּחַ הָאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא שֶׁלָּנוּ הוּא הַכֹּל עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּי "מִי הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם". וּשְׁנֵי הַבְּחִינוֹת אֵלּוּ אֵיךְ הֵם מִתְקַבְּצִים וּמִתְחַבְּרִים כְּאֶחָד, וְאַף־עַל־ פִּי־כֵן הֵם שְׁנֵי מִינֵי בֵּרוּרִים - זֶה אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם, כִּי זֶה סוֹד הַחֲקִירָה שֶׁל הַיְדִיעָה וְהַבְּחִירָה, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג הַשֵּׂכֶל הַזֶּה בְּזֶה הָעוֹלָם, וְרַק עַל־ יְדֵי־זֶה עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה עַל־יְדֵי שֶׁאֵין מְבִינִין עֲדַיִן זֶה הַשֵּׂכֶל, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וּשְׁנֵי מִינֵי בֵּרוּרִים אֵלּוּ הֵם בְּחִינַת בָּשָׂר וְחָלָב, כִּי הַבָּשָׂר נִתְבָּרֵר וְנִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא שֶׁלָּנוּ, שֶׁהוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּנֵי הַשְּׁחִיטָה וְכַיּוֹצֵא, וְתִקּוּן וּבֵרוּר הֶחָלָב הוּא עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל, שֶׁמְּבָרֵר הַטּוֹב מֵהָרַע עַל־יְדֵי כָּל הוֹלָדָה וְהוֹלָדָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה דָּם נֶעְכָּר וְנַעֲשֶׂה חָלָב (ע' בנים אות ו). וְעַל־כֵּן אָסוּר לְחַבְּרָם כְּאֶחָד, כִּי עַכְשָׁו אִי אֶפְשָׁר עֲדַיִן לְהַשִּׂיג זֶה הַשֵּׂכֶל אֵיךְ שְׁנֵי הַבֵּרוּרִים הַנַּ"ל נִכְלָלִין כְּאֶחָד, וּמִי שֶׁרוֹצֶה עַכְשָׁו לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת כָּאֵלּוּ הוּא בִּבְחִינַת פְּגַם אֲכִילַת בָּשָׂר בְּחָלָב, וְכֵן עַל־ יְדֵי שֶׁאוֹכֵל הָאָדָם, חַס וְשָׁלוֹם, בָּשָׂר בְּחָלָב, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגָּרִין בּוֹ הַקְּלִפּוֹת וְהַסִּטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁעִקַּר אֲחִיזָתָם וִינִיקָתָם מֵהַכְּפִירוֹת הַנִּמְשָׁכִין מֵחֲקִירוֹת כָּאֵלּוּ, וּמְסִיתִין אֶת הָאָדָם שֶׁיִּכָּנֵס דַּיְקָא בַּחֲקִירוֹת אֵלּוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגָם [וְזֶה מְרֻמָּז בַּתִּקּוּנִים שֶׁאָמַר שָׁם: "קוּם אַנְהִיר עַיְנִין דְּאִנּוּן סָבִין דְּלָא יֵיתוּן לְמֵיכַל בִּשְׂרָא בַּחֲלָבָא"]. וּמֵחֲמַת שֶׁכָּל עֲבוֹדָתֵנוּ בְּזֶה הָעוֹלָם, הַכֹּל כָּלוּל מִשְּׁנֵי בֵּרוּרִים הַנַּ"ל, וְדַיְקָא עַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ נִזְהָרִין מִלְּחַבְּרָם כְּאֶחָד, הַיְנוּ שֶׁלֹּא לִכְנֹס בָּהֶם לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין אֵיךְ הֵם נִכְלָלִים כְּאֶחָד, וְזֶה כְּלַל קַבָּלַת הַתּוֹרָה, עַל־כֵּן בְּשָׁבוּעוֹת נוֹהֲגִין לֶאֱכֹל מַאַכְלֵי חָלָב וְאַחַר־כָּךְ בָּשָׂר, לְהוֹרוֹת שֶׁאָנוּ נִזְהָרִין מִלְּחַבֵּר שְׁנֵי הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל כְּאֶחָד, שֶׁהֵם בְּחִינַת בָּשָׂר בְּחָלָב (שם אותיות לח, מ, נא).

103

And therefore one must be careful to bless over a whole loaf [lechem shalem], and there is a priority for the whole over the broken. And with non-Jews, and likewise with the kalei olam [the frivolous ones who follow their ways], their custom is exactly the opposite — they only set out broken pieces on the table. For their eating is the eating of the Sitra Achra, mezona d'gufa, which has no wholeness — the aspect of "and the belly of the wicked shall want" as above. But our eating — the eating of Israel — is in the aspect of mezona d'nishmasa, where there is essential wholeness: the aspect of "for those who fear Him there is no lack", the aspect of "Hashem is my shepherd, I shall not lack". Therefore there is importance and priority for a whole loaf — for it is then closer to the aspect of mezona d'nishmasa, where the essential wholeness resides, as above. All of a person's avodah [divine service] in this world is to include the Left within the Right [l'achlala s'mala b'yamina], as stated in the holy Zohar — and through this the Sitra Achra, whose grip is on

104

חָלָב הוּא בְּחִינַת הַבֵּרוּר שֶׁזָּכִינוּ כְּשֶׁיָּצָאנוּ מִגָּלוּת מִצְרַיִם וְזָכִינוּ לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה, שֶׁאָז דָּם נֶעְכַּר וְנַעֲשָׂה חָלָב כַּיָּדוּעַ, וְעַל־כֵּן אוֹכְלִין מַאַכְלֵי חָלָב בְּשָׁבוּעוֹת כַּנַּ"ל. וְזֶה הַבֵּרוּר לֹא נִשְׁלַם עֲדַיִן בִּשְׁלֵמוּת לְהִתְהַפֵּךְ מֵרַע לְטוֹב לְגַמְרֵי, וְעַל־ כֵּן הֲוָה בֶּאֱמֶת אַחַר־כָּךְ מָה דַּהֲוָה מֵחֵטְא הָעֵגֶל וְכוּ', וּמֵחֲמַת זֶה אָסוּר לְחַבְּרוֹ וּלְאָכְלוֹ עִם הַבָּשָׂר, כִּי מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ עֲדַיִן אֵיזֶה אֲחִיזַת הָרַע, עַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַפְרִיד בֵּין שְׁנֵי מִינֵי הַבֵּרוּרִים הַנַּ"ל שֶׁהֵם בְּחִינַת בָּשָׂר וְחָלָב, בִּכְדֵי שֶׁלֹּא יִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת אֵלּוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגָן כַּנַּ"ל. אֲבָל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה מְרַמֵּז עַל הַגְּאֻלָּה אַחֲרוֹנָה, וְעַל־כֵּן מִתְפַּלְלִין אָז הַרְבֵּה עַל זֶה, וּגְאֻלָּה אַחֲרוֹנָה הִיא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, שֶׁאָנוּ מַתְחִילִין לַעֲסֹק בָּזֶה בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה, שֶׁאַחַר שֶׁקִּלְקַלְנוּ אַחַר כָּל הַטּוֹבוֹת שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּיצִיאַת מִצְרַיִם וּמַתַּןשׂ תּוֹרָה, וְאַחַר־כָּךְ עָשִׂנוּ מַה שֶּׁעָשִׂינוּ בְּחֵטְא הָעֵגֶל וּמְרַגְּלִים וְכֵן בְּכָל דּוֹר, וְעַכְשָׁו אָנוּ רוֹצִים לְהַמְשִׁיךְ תְּשׁוּבָה לַחֲזֹר וּלְתַקֵּן הַכֹּל, וְזֶה הַתִּקּוּן יִהְיֶה נִגְמָר בִּשְׁלֵמוּת כְּשֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ, שֶׁעִקָּרוֹ תָּלוּי בִּתְשׁוּבָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע בְּיַעֲקֹב וְכוּ'". וְעִקַּר תִּקּוּן הַתְּשׁוּבָה הוּא עַל־יְדֵי בֵּרוּר שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, שֶׁלְּשָׁם אֵין מַגִּיעַ שׁוּם פְּגָם, בִּבְחִינַת "אִם חָטָאתָ מַה תִּפְעַל לוֹ", כִּי מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתָיו יִתְבָּרַךְ, וְהוּא יָכוֹל לְתַקֵּן הַכֹּל וּלְהוֹצִיא מִכָּל הַקִּלְקוּלִים הַגְּדוֹלִים תִּקּוּנִים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עֲו?ֹנוֹת שֶׁנִּתְהַפְּכִין לִזְכֻיּוֹת עַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה (עיין תשובה אות ל), שֶׁזֶּה בְּחִינַת "מִי יִתֵּן טָהוֹר מִטָּמֵא". וְעַל־כֵּן הַבֵּרוּר הַזֶּה בִּשְׁלֵמוּת הוּא בְּחִינַת דְּבַשׁ שֶׁיּוֹצֵא מִדְּבוֹרִים, שֶׁנִּתְהַפֵּךְ מִטָּמֵא לְטָהוֹר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַגְּאֻלָּה אַחֲרוֹנָה, שֶׁיִּתְבַּטֵּל הָרַע לְגַמְרֵי וְנִתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹב, בִּבְחִינַת "כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל כָּל הָעַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה וְכוּ'". וְעַל־כֵּן בִּדְבַשׁ אֵין בּוֹ שׁוּם אִסּוּר לְעָרְבוֹ עִם בָּשָׂר, כִּי כְבָר נִשְׁלַם בּוֹ הַבֵּרוּר בְּיוֹתֵר עַד שֶׁלֹּא יוּכַל הָרַע לְהִתְאַחֵז בּוֹ גַּם בְּהִתְעָרְבוֹ עִם הַבָּשָׂר. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁאָסוּר לָנוּ לִכְנֹס כָּל־כָּךְ בִּידִיעוֹת אֵלּוּ שֶׁל שְׁנֵי בְּחִינוֹת בֵּרוּרִים הַנַּ"ל, וּמִכָּל־שֶׁכֵּן שֶׁאָסוּר לָנוּ לַעֲבֹר עַל דְּבַר־תּוֹרָה אֲפִלּוּ כָּל־שֶׁהוּא וְלִסְמֹךְ עַל הַתִּקּוּן, שֶׁיִּתְתַּקֵּן הַכֹּל עַל־יְדֵי בֵּרוּר הַשֵּׁנִי, כִּי אֲפִלּוּ הָאוֹמֵר אֶחֱטָא וְאָשׁוּב, אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, כִּי אַף־עַל־ פִּי שֶׁגַּם הָאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא שֶׁלָּנוּ הַכֹּל עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַבֵּרוּר הַשֵּׁנִי שֶׁהוּא מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא, אַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִין אֲנַחְנוּ לִזָּהֵר מְאֹד בְּכָל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת כִּפְשׁוּטָן, שֶׁהֵם בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, כְּאִלּוּ הַדָּבָר תָּלוּי רַק בָּנוּ, כִּי בֶּאֱמֶת הוּא כָּךְ, רַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר עַכְשָׁו לְהַשִּׂיג זֶה הַשֵּׂכֶל אֵיךְ שְׁנֵי מִינֵי בֵּרוּרִים הַנַּ"ל נִכְלָלִים כְּאֶחָד כַּנַּ"ל, וְעַל זֶה הִזְהִיר הַכָּתוּב: "דְּבַשׁ מָצָאתָ אֱכֹל דַּיֶּךָֹּ", כִּי אָסוּר לָנוּ עַכְשָׁו לִכְנֹס בְּעֹמֶק בִּידִיעוֹת אֵלּוּ, וְהָעִקָּר בִּבְחִינַת הַתִּקּוּן שֶׁל הַבֵּרוּר הַשֵּׁנִי שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת דְּבַשׁ, כִּי צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לְקַיֵּם כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה כִּפְשׁוּטוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַבֵּרוּר שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא שֶׁלָּנוּ. אַךְ מִי שֶׁכְּבָר נִכְשַׁל וְעָבַר מַה שֶּׁעָבַר, בְּוַדַּאי אָסוּר לוֹ לְיָאֵשׁ אֶת עַצְמוֹ, רַק לְהִתְחַזֵּק בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה וְלִסְמֹךְ עַל חַסְדֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיּוּכַל לְהִתְתַּקֵּן הַכֹּל עַל־יְדֵי שֶׁיַּמְשִׁיךְ עָלָיו הֶאָרָה מִבְּחִינַת הַבֵּרוּר הַשֵּׁנִי, שֶׁשָּׁם נִתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹבָה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה שֶׁהוּא רִאשׁוֹן לִתְשׁוּבָה, נוֹהֲגִין לֶאֱכֹל דְּבַשׁ, שֶׁמְּרַמֵּז עַל הַבֵּרוּר הַנַּ"ל שֶׁהוּא בְּחִינַת דְּבַשׁ כַּנַּ"ל (שם אותיות מא מב, מד מה מו).

104

the Left, is subdued. And Left and Right are the aspect of children [banim] and disciples [talmidim] mentioned above in section 16 — namely, the learning of the higher [angelic] levels, the aspect of children, whose learning is the aspect of: "Ayeh m'kom k'vodo" — "Where is the place of His glory?" [from the Kedushah of Musaf — the angels' question, Yechezkel 3:12]; and the learning of disciples is the aspect of: "M'lo chol ha-aretz k'vodo" — "The whole earth is full of His glory" [Yeshayahu 6:3 — the Seraphim's answer in Kedushah]. And these two levels of learning must be included together — this being the aspect of the totality of the upper and lower worlds, heaven and earth, which are the aspects of Right and Left. And this is the aspect of body and soul, matter and form, this world and the World to Come — and the this-worldly must be included within the World to Come, the body within the soul. The essential connection of the body to the soul and its vitality in this world is through eating. And all of this is because eating derives at its root from the yadayim [hands/channels] within the Yam ha-Chochmah [the Sea of Wisdom], where the totality of all worlds resides — the totality of the two levels of learning above. And since within that Sea there shine the makifin [surrounding/encompassing lights] of the Chacham ha-Dor, which are the aspect of Will [ratzon] and silence [shesikah] — therefore the essential holiness of Israel's eating is to merit through the eating to the hearas ha-ratzon [the illumination of the Will] — which is above all aspects of daas and mochin — as stated in the section above. Therefore one must place all ten

105

חָלָב וּדְבַשׁ הֵם בְּחִינַת שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן־ הַקֹּדֶשׁ עַל־יְדֵי שֶׁמַּעֲלִין הַטּוֹב שֶׁבַּתַּרְגּוּם לְתוֹכוֹ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית, וְזֶה בְּחִינַת "דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ" דַּיְקָא, בִּפְרָט דְּבַשׁ הַיּוֹצֵא מֵהַדְּבוֹרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם אֶרֶס רַע, וּמֵהֶם דַּיְקָא בָּא מְתִיקוּת הַדְּבַשׁ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת נֹגַהּ, בְּחִינַת תַּרְגּוּם שֶׁמְּעֹרָב טוֹב וָרַע, וְשָׁם עִקַּר הַתִּקּוּן וְהַנִּסָּיוֹן לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל הָרַע, וּלְהוֹצִיא הַטּוֹב וּלְהַעֲלוֹתוֹ לִלְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְתִקּוּן הַבְּרִית. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהָלַךְ שִׁמְשׁוֹן הַגִּבּוֹר לְהַכְנִיעַ אֶת הַפְּלִשְׁתִּים, שֶׁעִקַּר בִּיאָתָם לָעוֹלָם הָיָה מִפְּגַם הַבְּרִית, כִּי הָיוּ מַמְזֵרִים מִזֶּרַע מִצְרַיִם שֶׁהָיוּ שְׁטוּפֵי זִמָּה מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֲשֶׁר יָצְאוּ מִשָּׁם פְּלִשְׁתִּים" וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י, וְעַל־כֵּן הָיוּ עַל־פִּי־רֹב מִתְגָּרִים מְאֹד בְּיִשְׂרָאֵל מִימֵי הָאָבוֹת עֲדַיִן, מֵחֲמַת שֶׁהֵם בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת הַבְּרִית, וְהַפְּלִשְׁתִּים אֲחִיזָתָם בִּבְחִינַת פְּגַם הַבְּרִית. וּכְשֶׁהָלַךְ שִׁמְשׁוֹן לְהַכְנִיעָם, מָצָא דְּבַשׁ בִּגְוִיַּת הָאַרְיֵה, כִּי הָיָה אָז בִּבְחִינָה זוֹ שֶׁהָיָה צָרִיךְ לְתַקֵּן לְשׁוֹן תַּרְגּוּם, לְבָרֵר הַטּוֹב מִן הָרַע שֶׁבּוֹ בִּבְחִינַת "מִי יִתֵּן טָהוֹר מִטָּמֵא", שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַדְּבַשׁ כַּנַּ"ל (הל' דברים היוצאים מן החי, הל' א).

105

fingers upon the bread at the moment of breaking [betziah], to indicate that the bread is drawn from the yadayim within the Yam ha-Chochmah above. And since that aforementioned learning — of the totality of worlds — cannot be understood through any human intellect or knowledge, except through the hints [remozim] that the Rebbe illuminates for his disciples, which are the aspect of the yadayim within the Yam ha-Chochmah — therefore specifically the hands must be purified before eating. This is the aspect of maintaining the connection

106

כָּל הַהוֹלָדוֹת נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַתְּפִלָּה, בִּבְחִינַת דִּין, שֶׁמִּתְפַּלֵּל הַבַּעַל־כֹּחַ הַגָּדוֹל, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מֻכְרַחַת הַסִּטְרָא־ אָחֳרָא בְּעַצְמָהּ לְהַחֲזִיר וּלְהוֹצִיא מִבִּטְנָהּ וְקִרְבָּהּ כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת שֶׁבָּלְעָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת דָּם נֶעְכָּר וְנַעֲשֶׂה חָלָב אַחַר הַלֵּדָה כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר יְצִיאַת־מִצְרַיִם עַד שֶׁזָּכוּ לְמַתַּןשׂ תּוֹרָה הָיָה רַק עַל־יְדֵי בְּחִינָה זֹאת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַבְּכוֹרִים בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה שֶׁנִּתְקַדְּשׁוּ אָז בִּיצִיאַת־מִצְרַים כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־כֵּן נוֹהֲגִין בְּשָׁבוּעוֹת לֶאֱכֹל מַאַכְלֵי חָלָב. וְכֵן דְּבַשׁ דְּבוֹרִים נִמְשָׁךְ גַּם־כֵּן מִבְּחִינָה זוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מִי יִתֵּן טָהוֹר מִטָּמֵא, שֶׁדַּיְקָא מִן הַדְּבוֹרִים שֶׁהֵם מִינִים טְמֵאִים וְהֵם בְּחִינַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁעַל זֶה נֶאֱמַר: "סַבּוּנִי כִדְבֹרִים וְכוּ'", רַק עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין הַנַּ"ל מֻכְרַחַת הַסִּטְרָא־ אָחֳרָא בְּעַצְמָהּ לְהָקִיא וּלְהוֹצִיא מִבִּטְנָהּ וְקִרְבָּהּ כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְתִיקַת הַדְּבַשׁ הַיּוֹצֵא מִן הַדְּבוֹרִים. וְעַל־כֵּן דְּבַשׁ הוּא בְּחִינַת גְּבוּרוֹת, כִּי נִמְשָׁךְ מֵהַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין הַנַּ"ל, וְעַל־כֵּן בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה, שֶׁאָז הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין, עַל כֵּן אוֹכְלִין אָז דְּבָשׁ (שם הלכה ב, אותיות ב ג ה ו).

106

of body and soul through pure waters drawn from the Yam ha-Chochmah, where the root of the hands — which are those hints — resides. And then one merits that the eating shall be in holiness, to connect the soul with the body in holiness — until one merits even while still in the body to nullify oneself completely to the light of the Ein Sof [the Infinite], blessed be He, with the ultimate longing and Will. And this is the essential perfection and holy satiety — the aspect of: "and He satisfies every living being with Will [ratzon]"

107

עִקַּר הֶתֵּר אֲכִילַת בָּשָׂר הִתְחִיל רַק מִימֵי נֹחַ. כִּי מֵחֲמַת שֶׁדּוֹר הַמַּבּוּל הִשְׁחִיתוּ מְאֹד בִּפְגַם הַבְּרִית, עַד שֶׁהִגִּיעַ הַפְּגָם אֲפִלּוּ לִבְהֵמוֹת וְחַיּוֹת, שֶׁאֲפִלּוּ הֵם הִשְׁחִיתוּ דַּרְכָּם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, עַד שֶׁכִּמְעַט נֶחֱרַב אָז כָּל הָעוֹלָם. וְעַל־כֵּן אַחַר שֶׁיָּצָא נֹחַ מִן הַתֵּבָה וְהִקְרִיב קָרְבָּנוֹת מִכָּל הַמִּינִים הַטְּהוֹרִים, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית, וְאָז הִתִּיר לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לֶאֱכֹל בָּשָׂר, כִּי עַכְשָׁו צְרִיכִים לֶאֱכֹל דַּיְקָא כְּדֵי לְתַקְּנָם וּלְהַעֲלוֹתָם עַל־יְדֵי־זֶה; רַק שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה מַדְרֵגוֹת, כִּי בַּבְּהֵמוֹת נֶאֱחָז בָּהֶם הָרַע מְאֹד, עַל־כֵּן תִּקּוּנָם דַּיְקָא עַל־יְדֵי שְׁחִיטַת שְׁנֵי הַסִּימָנִים. וְדָגִים לֹא נִפְגְּמוּ עַל־יְדֵי דּוֹר הַמַּבּוּל כָּל־כָּךְ, וְעַל־כֵּן לֹא שָׁלַט בָּהֶם הַמַּבּוּל כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, עַל־כֵּן אֵין טְעוּנִין שְׁחִיטָה כְּלָל. וְהָעוֹפוֹת הֵם מְמֻצָּעִים בֵּין דָּגִים לִבְהֵמוֹת, כִּי מִן הָרְקָק נִבְרְאוּ כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, עַל־כֵּן הֶכְשֵׁרָן בִּשְׁחִיטַת סִימָן אֶחָד; וְגַם כִּי הָעוֹפוֹת הֵם בְּחִינַת מְמֻצָּעִים בֵּין אָדָם לִבְהֵמָה, וְעַל־כֵּן הֵם הוֹלְכִים רַק עַל רַגְלֵיהֶם כְּמוֹ אָדָם, וְיֵשׁ לָהֶם כְּנָפַיִם בִּמְקוֹם הַיָּדַיִם שֶׁל הָאָדָם, בִּבְחִינַת "וִידֵי אָדָם מִתַּחַת כַּנְפֵיהֶם", וְעַל־כֵּן הֵם סְמוּכִים קְצָת לְגֶדֶר מְדַבֵּר, בִּבְחִינַת "וּבַעַל כְּנָפַיִם יַגִּיד דָּבָר", כִּי הֵם בְּחִינַת תַּרְגּוּם, שֶׁהוּא מְמֻצָּע בֵּין לְשׁוֹן הָעַמִּים שֶׁהוּא רַע גָּמוּר, בְּחִינַת הָרַע הַכּוֹלֵל שֶׁל שִׁבְעִים לָשׁוֹן שֶׁהוּא פְּגַם הַבְּרִית, פְּגַם הַדִּבּוּר דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת בַּהֲמִיּוּת מַמָּשׁ, וּבֵין לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת אָדָם; וְעַל־כֵּן הֶכְשֵׁרָן בְּסִימָן אֶחָד. וְעַל־כֵּן הַמַּלְאָךְ מט"ט שֶׁהוּא בְּחִינַת מִשְׁנָה, בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, וְהוּא מְמֻצָּע בֵּין הַשִּׁבְעִים שָׂרִים הַשּׁוֹלְטִין עַל שִׁבְעִים לָשׁוֹן וּבֵין קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם רַק תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תַּרְגּוּם שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת מְמֻצָּע כַּנַּ"ל, עַל־כֵּן הַמַּלְאָךְ הַזֶּה נִקְרָא בִּלְשׁוֹן רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּשֵׁם "עוֹף בַּעַל כְּנָפַיִם", הַיְנוּ כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בַּבְּהֵמוֹת, הַמִּינִים טְמֵאִים מְרֻבִּים יוֹתֵר מִן הַטְּהוֹרִים, וּבָעוֹפוֹת - לְהֵפֶךְ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבְּהֵמוֹת הֵם בִּבְחִינַת עוֹלַם הָעֲשִׂיָּה, שֶׁשָּׁם נֶאֱחָז הָרַע בְּיוֹתֵר, וְהָעוֹפוֹת הֵם בִּבְחִינַת יְצִירָה, בְּחִינַת מט"ט הַנַּ"ל, שֶׁשָּׁם אֵין אֲחִיזַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא כָּל־כָּךְ. וְעַל־כֵּן סִימָנֵי עוֹף טָהוֹר לֹא נִכְתְּבוּ בַּתּוֹרָה וְנִמְסְרוּ רַק לַחֲכָמִים בְּעַל־פֶּה, כִּי הֵם בְּחִינַת מט"ט, בְּחִינַת מִשְׁנָה, בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כַּנַּ"ל (ע' פנים, ובה' בשר שנתעלם מן העין, הל' ב, אותיות ו, ח; הל' סימני עוף טהור, הל' א).

107

[Tehillim 145:16]. The Dominant Theme of This Batch: Netilas Yadayim — ritual hand-washing before bread — emerges as the central halachic-mystical focus. Entries 13–21 form a sustained, multilayered teaching explaining its deepest significance. Simultaneously, the tension between mezona d'nishmasa (soul-sustenance) and mezona d'gufa (bodily sustenance) — between the eating of Yaakov and the eating of Esav — is developed as the master key to Israel's entire relationship with food. Entry 7 closes the wine discussion: wine drunk without holiness draws the sitra d'mosa — the side of death — through pride. Wine in holiness is eternal life and resurrection. Entries 8–10 establish three pathways for holy eating: (8) separating terumah and challah draws the illumination of the Divine Will; (9) eating must be in the spirit of chesed chinam — free grace — and giving to the poor is its practical expression; (10) the vitality hidden in all food is the Torah itself — and since this can only be drawn through prayer, eating before prayer is forbidden. Entry 11 is one of the most striking: it describes Tzadikim

108

כָּל אֲכִילָתֵנוּ הוּא כְּדֵי לְבָרֵר בֵּרוּרִים, לְבָרֵר טוֹב מִן הָרַע שֶׁנֶּאֱחַז בְּכָל דָּבָר עַל־יְדֵי פְּגַם עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע. וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן וּבֵרוּר אֲכִילָתֵנוּ הוּא רַק עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁבְּכָל דּוֹר, כִּי מֵחֲמַת שֶׁגַּם אֲנַחְנוּ מְעֹרָבִים טוֹב וָרַע עֲדַיִן, פַּעַם כָּשֵׁר, פַּעַם פָּסוּל, פַּעַם טָמֵא, פַּעַם טָהוֹר וְכוּ', עַל־כֵּן אֵין לָנוּ כֹּחַ לְבָרֵר הַטּוֹב מִן הָרַע שֶׁבְּשׁוּם דָּבָר אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי גַּם לִמּוּד הַתּוֹרָה שֶׁלָּנוּ מְעֹרָב עֲדַיִן בִּבְחִינַת "זָכָה, נַעֲשֶׂה לוֹ סַם־חַיִּים, לֹא זָכָה וְכוּ'", כִּי גַּם בְּהַתּוֹרָה יֵשׁ שְׁנֵי כֹּחוֹת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, עַל־כֵּן עִקַּר הַתִּקּוּן וְהַבֵּרוּר הוּא עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁזָּכוּ לְבַטֵּל הָרַע שֶׁלָּהֶם לְגַמְרֵי, עַד שֶׁאֵין לוֹ בָּהֶם שׁוּם אֲחִיזָה כְּלָל, וְהֵם יְכוֹלִים לְבָרֵר לָנוּ כָּל דִּינֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמְסְרָה הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה רַק לְחַכְמֵי הַדּוֹר בְּעַל־פֶּה וְלֹא בִכְתָב, כְּדֵי שֶׁנֵּדַע שֶׁאָנוּ צְרִיכִים לִסְמֹךְ רַק עַל צַדִּיקֵי הַדּוֹר, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לֹא תָסוּר וְגוֹ'", כִּי רַק הֵם יוֹדְעִים לִדְרשׁ הַתּוֹרָה וּלְבָאֳרָהּ כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה לְבָרֵר בִּשְׁלֵמוּת הַטּוֹב מִן הָרַע כְּפִי הַבֵּרוּרִים שֶׁצְּרִיכִים לְבָרֵר בְּכָל דּוֹר וָדוֹר. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: עוֹף טָהוֹר נֶאֱכָל בְּמָסֹרֶת, עַיֵּן פְּנִים (הלכות סימני עוף טהור, הלכה ב).

108

who eat only holy letters, but warns sharply against fraudulent "fasting for honor" — imitating saintly asceticism for prestige, without having broken a single desire. Entry 12 reveals that bread corresponds to daas, and the waiting process of leavening (chametz) corresponds to Keser — the supreme patience that settles the mind. This is why chametz is elevated above matzah in ordinary time, even as matzah is holier on Pesach. Entries 13–21 build a grand architecture around netilas yadayim: the twenty-eight joints of the hands mirror the twenty-eight letters of Creation; washing

109

עִקַּר הַבֵּרוּרִים בְּיוֹתֵר הוּא בַּאֲכִילַת בָּשָׂר, שֶׁהוּא מִמִּינֵי הָחַי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חַיּוּת וּנְפָשׁוֹת. וְעַל־כֵּן בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לֶאֱכֹל בָּשָׂר כָּרָאוּי כִּי־אִם עַל־יְדֵי הִתְקַשְּׁרוּת לְצַדִּיקִים, אֲשֶׁר עַל־יָדָם יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְבָרֵר. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: עַם־הָאָרֶץ אָסוּר לֶאֱכֹל בָּשָׂר, כִּי עַם־הָאָרֶץ הוּא אֲפִלּוּ קָרָה וְשָׁנָה וְלֹא שִׁמֵּשׁ תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, הַיְנוּ מִי שֶׁאֵינוֹ מְקֻשָּׁר לְצַדִּיקִים וַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לוֹ לֶאֱכֹל בָּשָׂר, מֵאַחַר שֶׁאֵין לוֹ כֹּחַ לְבָרֵר הַנְּפָשׁוֹת וְהַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיֵּשׁ בְּבָשָׂר כַּנַּ"ל (שם).

109

draws the waters of the Yam ha-Chochmah; the hands lifted upward correspond to Moshe's hands in battle; the table atones like the altar; eating without washing is spiritually equivalent to eating from the Tree of Knowledge; and the ten fingers on the bread at betziah declare

110

מט"ט שֶׁהוּא בְּחִינַת יִחוּדָא תַתָּאָה, הוּא בְּחִינַת עוֹף, וְכֵן אִיתָא שֶׁמט"ט מְמֻנֶּה עַל עוֹפוֹת. וּמֵחֲמַת שֶׁבְּיחוּדָא תַתָּאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַיִּחוּד שֶׁל "בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד", יֵשׁ בּוֹ כ"ד אוֹתִיּוֹת, עַל־כֵּן זֶה לְעֻמַּת זֶה יֵשׁ מִצַּד הַסִּטְרָא־אָחֳרָא כ"ד עוֹפוֹת טְמֵאִים. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַבֵּרוּר שֶׁל בְּחִינַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מט"ט, הוּא עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר, עַל־כֵּן עוֹף טָהוֹר נֶאֱכָל רַק בְּמָסֹרֶת (עַיֵּן פְּנִים שֶׁל הֲלָכָה ג; וְעַיֵּן עוֹד מֵעִנְיַן עוֹפוֹת טְמֵאִים וּמַה שֶּׁעוֹף טָהוֹר נֶאֱכָל בְּמָסֹרֶת - "אֱמוּנָה" אוֹת סה).

110

that bread descends from the supernal hands in the Sea of Wisdom. The entire arc reaches its summit in entry 21: the goal of eating is to attain the hearas ha-ratzon — the illumination of the Divine Will — which is the deepest satisfaction, the

111

דָּגִים הֵם בְּחִינַת עֵינָא פְקִיחָא, בְּחִינַת עָלְמָא דְאָתֵי, בְּחִינַת דָּעַת. וְעַל־כֵּן בְּרִיאָתָן מִן הַמַּיִם שֶׁהֵם גַּם־כֵּן בְּחִינַת דַּעַת, בְּחִינַת עָלְמָא דְאָתֵי. וְעַל־כֵּן בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים, שֶׁהֵם גַּם־כֵּן בְּחִינַת עָלְמָא דְאָתֵי, בְּחִינַת דַּעַת, נוֹהֲגִין לֶאֱכֹל דָּגִים. וְעַל־כֵּן אֵין הַדָּגִים טְעוּנִים שְׁחִיטָה וְאֵין בָּהֶם אִסּוּר חֵלֶב וָדָם וְלֹא שׁוּם מִין טְרֵפוֹת, כִּי כָּל זֶה נִמְשָׁךְ מֵאֲחִיזַת פְּגַם הַבְּרִית, שֶׁנֶּאֱחַז גַּם בִּבְהֵמוֹת וְחַיּוֹת וְעוֹפוֹת כַּנַּ"ל, מַה שֶּׁאֵין כֵּן דָּגִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת דַּעַת, בְּחִינַת שְׁמִירַת הַבְּרִית. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּת שְׁמִירַת הַבְּרִית שֶׁהוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן־ הַקֹּדֶשׁ, הוּא עַל־יְדֵי לְשׁוֹן תַּרְגּוּם כַּנַּ"ל כַּמָּה פְּעָמִים, וְהַתַּרְגּוּם הוּא בְּחִינַת "כָּתְנוֹת־עוֹר" כַּיָּדוּעַ, וְהַכָּתְנוֹת־עוֹר, אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, חֲלָקִים כְּצִפֹּרֶן, וְזֶה בְּחִינַת הַקַּשְׂקַשִּׂים שֶׁל הַדָּגִים שֶׁהֵם גַּם־כֵּן חֲלָקִים כְּצִפֹּרֶן, בְּחִינַת כָּתְנוֹת־עוֹר הַנַּ"ל, עַל־כֵּן הַקַּשְׂקַשִּׂים הוּא עִקַּר הַסִּימָנֵי־טָהֳרָה שֶׁל הַדָּגִים (הל' סימני דגים, הל' א; וע' בשר שנתעלם מן העין, הל' א).

111

aspect of "He satisfies every living being with Will." Three nuances corrected in this version: (1) Entry 15: the daas of machloket l'Shem Shamayim [holy dispute] is not merely compared to "bread from Heaven" — it is what is specifically called lechem min ha-shamayim, the manna itself. (2) Entry 16: the Sitra Achra's grip is at the precise anatomical point of the shipulei etzba'os — the undersides of the fingertips — not merely "the fingers" generally. (3)

112

גַּם מִי שֶׁזָּכָה לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת בְּחִינַת עָלְמָא דְאָתֵי, צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד שֶׁלֹּא לְצַמְצֵם דַּעְתּוֹ, שֶׁלֹּא לִכְנֹס לִפְנִים מִמְּחִצָּתוֹ. וְעַל־כֵּן הַדָּגִים שֶׁהֵם בְּחִינַת דַּעַת כַּנַּ"ל, עִקַּר הַסִּימָנֵי־טָהֳרָה שֶׁלָּהֶם הֵם הַקַּשְׂקַשִּׂים, שֶׁהֵם בְּחִינַת לְבוּשֵׁי הַשֵּׂכֶל, בְּחִינַת צִמְצוּם. וְזֶה בְּחִינַת הַסְּנַפִּירִין, שֶׁהֵם כַּנְפֵי הַדָּגִים הַשָּׁטִים עַל־יָדָם בְּתוֹךְ הַמַּיִם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כַּנְפֵי הַשֵּׂכֶל הַשָּׁט וּפוֹרֵחַ בְּתוֹךְ בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַדַּעַת שֶׁל בְּחִינַת עָלְמָא דְאָתֵי, כִּי צָרִיךְ לְהַגְדִּיל הַשֵּׂכֶל וּלְהַעֲמִיק מַחֲשַׁבְתּוֹ בָּזֶה וְלִהְיוֹת שִׂכְלוֹ שָׁט וּפוֹרֵחַ וּמְעוֹפֵף מְאֹד בְּתוֹךְ קְדֻשַּׁת הַדַּעַת הַזֶּה; אֲבָל אַף־עַל־פִּי־ כֵן צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד גַּם בְּהַצִּמְצוּם הַנַּ"ל, כִּי כְּשֶׁאֵין לוֹ צִמְצוּם אָז הוּא יוֹצֵא עַל־יְדֵי־זֶה מִגְּבוּל הַקְּדֻשָּׁה לְגַמְרֵי, וְאָז הוּא בִּבְחִינַת פְּגַם הַדַּעַת, פְּגַם הַבְּרִית, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַדָּגִים טְמֵאִים, שֶׁיֵּשׁ מִינִים כָּאֵלּוּ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם סְנַפִּיר אֲבָל אֵין לָהֶם קַשְׂקֶשֶׂת, בְּחִינַת הַצִמְצוּם הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה הֵם טְמֵאִים וַאֲסוּרִים. וּמֵחֲמַת שֶׁשָּׁם בִּבְחִינַת הַדָּגִים, הַיְנוּ אוֹתָם שֶׁזָּכוּ כְּבָר לִבְחִינַת קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וְהַדַּעַת, עִקַּר הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁיֵּשׁ שָׁם הוּא לֶהֱרֹס לַעֲלוֹת אֶל ה' לִכְנֹס לִפְנִים מִמְּחִצָּתוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יָכוֹל לָצֵאת מִגְּבוּל הַקְּדֻשָּׁה לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־כֵּן שָׁם עִקַּר הַתִּקּוּן וְהַקְּדֻשָּׁה תָּלוּי רַק בְּהַצִּמְצוּם שֶׁהוּא בְּחִינַת קַשְׂקַשִּׂים, עַל־כֵּן עִקַּר הַסִּימַן־ טָהֳרָה שֶׁל הַדָּגִים גַּם־כֵּן הוּא הַקַּשְׂקַשִּׂים, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כֹּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ קַשְׂקֶשֶׂת יֵשׁ לוֹ סְנַפִּיר וְכוּ' (שם)

112

Entry 21: the two levels of learning correspond to the two angelic proclamations of the Kedushah — Ayeh m'kom k'vodo (Yechezkel 3:12, the hidden question) and M'lo chol ha-aretz k'vodo (Yeshayahu 6:3, the revealed answer) — upper world and lower world, Right and Left. נ נח נחמ נחמן מאומן The essential vitality drawn to a person through eating is daas and wisdom — which is the essence of vitality, as it is written: "Wisdom gives life etc." [Koheles 7:12]. Therefore food at its root — and especially bread, which is the essential sustenance of the human being — is very lofty at its root, for rooted within it is a force and vitality that is the aspect of chochmah [wisdom]

113

דָּגִים הֵם בְּחִינַת עֵינָא פְקִיחָא, עֵינָא חַד דְּרַחֲמֵי, שֶׁהוּא בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר בְּיָם הַחָכְמָה, וְעַל־כֵּן הֵם גְּדֵלִים בַּמַּיִם, הַיְנוּ בְּחִינַת יָם הַחָכְמָה הַנַּ"ל. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת חַיּוּת הַדָּגִים, הוּא בְּחִינַת מַקִּיפִין, בְּחִינַת מָה, בְּחִינַת "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ", שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַשָּׂגַת דָּרֵי מַעְלָה, וְאַף־עַל־ פִּישׂ כֵן גַּם דָּרֵי מַעְלָה צְרִיכִין לְכָלְלָם גַּם־כֵּן בִבְחִינַת הַלִּמּוּד שֶׁל "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ", כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם יִרְאָה כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. בִּפְרָט כְּשֶׁמַּמְשִׁיכִין זֶה הַדַּעַת שֶׁל "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" בְּזֶה הָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי, יְכוֹלִין לִינֹק מִמֶּנּוּ הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁרוֹצִין, חַס וְשָׁלוֹם, לְהַעְלִים וּלְהַסְתִּיר אֶת אוֹר אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, וִינִיקָתָם מִבְּחִינַת הַהַעְלָמָה וְהַהַסְתָּרָה שֶׁל בְּחִינַת זֹאת הַהַשָּׂגָה שֶׁל "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ"; עַל־כֵּן יֵשׁ כַּמָּה מִינֵי דָּגִים טְמֵאִים, וְעִקַּר הַסִּימָנֵי־טָהֳרָה שֶׁל הַדָּגִים הוּא סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת, שֶׁהֵם בְּחִינַת לְבוּשִׁין, בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת יִרְאָה, בְּחִינַת הַשָּׂגָה שֶׁל "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ", שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁכּוֹלְלִין אוֹתָם גַּם בִּבְחִינַת הַהַשָּׂגָה הַזֹּאת, עַל־יְדֵי־זֶה אֵין יְכוֹלָה הַסִּטְרָא־אָחֳרָא לִינֹק מִשָּׁם, וְאָז הֵם טְהוֹרִים וּמֻתָּרִים לַאֲכִילַת יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֲכִילָתָם לִזְכּוֹת בִּשְׁעַת אֲכִילָה לְיִרְאָה גְדוֹלָה וּלְהֶאָרַת הָרָצוֹן הַנַּ"ל (שם הל' ב).

113

— to give life to the person and to bind his soul to his body. However, since the sin of the First Man [Adam], the mochin [higher mental faculties] and the daas became thoroughly mixed with much waste [psolet]. Because of this, one must labor greatly to clarify each and every halachic ruling from the difficulties [kushiyos] and waste that surround it — and especially in spiritual learnings concerning the apprehension of His divinity, blessed be He, where one must be especially careful to clarify the mochin and daas from the chaff and waste that seek to attach themselves to it, and to break and

114

גּוּף וָנֶפֶשׁ הֵם בְּחִינַת חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת שֶׁל חָכְמַת הַטֶּבַע, שֶׁזֶּה בְּחִינַת גּוּף, בְּחִינַת בַּהֲמִיּוּת, נֶגֶד חָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת נֶפֶשׁ שֶׁעִקַּר יְסוֹדָהּ עַל אֱמוּנַת הַהַשְׁגָּחָה, וְשֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ בְּלִי שׁוּם חִיּוּב הַטֶּבַע כְּלָל, וְשֶׁגַּם הַטֶּבַע מִתְנַהֶגֶת רַק בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת אֲכִילַת יִשְׂרָאֵל שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה עִקַּר הַחַיּוּת וְהַחִבּוּר שֶׁל גּוּף וָנֶפֶשׁ, וְעִקַּר קְדֻשַּׁת אֲכִילַת יִשְׂרָאֵל הוּא רַק בִּשְׁבִיל הַנֶּפֶשׁ, בְּחִינַת "צַדִּיק אֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ", כִּי הֵם מַכְנִיעִין וּמְבַטְּלִין חָכְמַת הַטֶּבַע וּמְקַשְּׁרִין הַכֹּל אֶל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, בְּחִינַת "וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעָי", כִּי זֶה עִקַּר כַּוָּנַת הָאֲכִילָה לְהַעֲלוֹת הַחַיּוּת שֶׁבִּבְחִינוֹת דּוֹמֵם צוֹמֵחַ חַי לִבְחִינַת מְדַבֵּר, דְּהַיְנוּ לְהַעֲלוֹת וּלְקַשֵּׁר כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁבָּעוֹלָם (שֶׁהֵם קִיּוּם הָעוֹלָם עַל־פִּי הַטֶּבַע) אֶל שָׁרְשָׁם דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא חָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַכֹּל וְהוּא בְּחִינַת אָדָם. וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, דְּהַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁגַּם הַטֶּבַע בְּעַצְמוֹ הִיא הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם, כִּי הַכֹּל מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן יֵשׁ מִינִים טְהוֹרִים וּמֻתָּרִים בַּאֲכִילָה, הַיְנוּ אֵלּוּ הַמִּינִים שֶׁיֵּשׁ לָנוּ כֹּחַ לְקַשְּׁרָם אֶל הַקְּדֻשָּׁה וּלְהַעֲלוֹתָם מֵחַי לְאָדָם, וּמִינִים טְמֵאִים הֵם אֵלּוּ הַמִּינִים שֶׁאֵין לָנוּ כֹּחַ לְבָרְרָם וּלְקַשְּׁרָם אֶל הַקְּדֻשָּׁה (שם הלכה ג; עיין שבת קא).

114

resolve all the difficulties and to understand the halacha and the apprehension in its purity. But the essential sustaining and perfection of daas is holy emunah [faith] — through which one merits the hearas ha-ratzon [illumination of the Will], which is above all aspects of mochin and daas, where the Sitra Achra and the waste have no grip whatsoever. For in truth, even the great sage and Tzadik himself — who is in the aspect of Moshe — must also constrict his mind and daas out of awe, so as not to enter into questions and answers that are in the realm of "that which is beyond you" [ba-mufla mimcha] [Mishnah Chagigah 2:1].

115

דָּגִים הֵם בְּחִינַת עֵינָא פְקִיחָא, בְּחִינַת עֵינָא חַד דְּרַחֲמֵי, בְּחִינַת רַעֲוָא דְרַעֲוִין, בְּחִינַת שֹׁרֶשׁ אֱמוּנַת הָרָצוֹן וְהַהַשְׁגָּחָה לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ וְהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל; רַק מֵחֲמַת שֶׁכְּנֶגֶד מֵצַח הָרָצוֹן, שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ הָרָצוֹן, יֵשׁ כְּנֶגְדּוֹ מֵצַח הַנָּחָשׁ, שֹׁרֶשׁ חָכְמַת הַטֶּבַע, וְעִקַּר הַכְנָעַת מֵצַח הַנָּחָשׁ הוּא עַל־יְדֵי צְדָקָה, וְעַל־כֵּן עִקַּר הַסִּימָנֵי־טָהֳרָה שֶׁל הַדָּגִים הֵם הַקַּשְׂקַשִּׂים, שֶׁהֵם בְּחִינַת לְבוּשֵׁי הַצְּדָקָה כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות ד).

115

This is the aspect of what is said of Moshe: "And Moshe hid his face, for he was afraid to look etc." [Shemos 3:6]. All the more so when the wise man illuminates daas to his disciples and clarifies and resolves for them many difficulties

116

עִקַּר שֵׁם הַצַּדִּיק הוּא עַל שֵׁם צְדָקָה, בְּחִינַת "וְצַּדִּיק חוֹנֵן וְנוֹתֵן", כִּי הַצַּדִּיק הוּא הַבַּעַל־צְדָקָה אֲמִתִּי כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (ע' צדקה אות ל), וְעַל־כֵּן נִקְרָא הַצַּדִּיק בְּשֵׁם דָּג, שֶׁכָּל גִּדּוּלוֹ בַּמַּיִם, שֶׁהֵם בְּחִינַת צְדָקָה כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן הַדָּגִים שֶׁנִּמְשָׁךְ חַיּוּתָם בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הַצַּדִּיק שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת דָּג, עַל־כֵּן אֵין טְעוּנִים שְׁחִיטָה וְאֵין בָּהֶם שׁוּם טְרֵפוֹת וְלֹא אִסּוּר חֵלֶב וָדָם, כִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת כְּבָר הוּא נָקִי וָזַךְ מִכֹּל וָכֹל וְאֵין בּוֹ שׁוּם פְּסֹלֶת כְּלָל, כִּי אֲפִלּוּ אֲכִילָתוֹ וּשְׁתִיָּתוֹ וְכָל דְּבָרִים גַּשְׁמִיִּים שֶׁעוֹסֵק בָּהֶם לִפְעָמִים, הַכֹּל קָדוֹשׁ וְטָהוֹר מְאֹד בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, כִּי הוּא יָכוֹל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל דָּבָר. אֲבָל בְּהֵמוֹת וְחַיּוֹת וְעוֹפוֹת, אֲפִלּוּ הַטְּהוֹרִים שֶׁיְּנִיקָתָם מִצַּד הַקְּדֻשָּׁה, מִבְּנֵי־יִשְׂרָאֵל הַכְּשֵׁרִים, אַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִים שְׁחִיטָה וְיֵשׁ בָּהֶם כַּמָּה דְּבָרִים אֲסוּרִים, כִּי בַּהֲמוֹן יִשְׂרָאֵל מְעֹרָב עֲדַיִן פְּסוֹלוֹת גַּםשׂ כֵּן קְצָת, כִּי מִי יֹאמַר זִכִּיתִי לִבִּי טָהַרְתִּי מֵחַטָּאתִי; אֲבָל הַדָּגִים, שֶׁחַיּוּתָם נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַצַּדִּיק שֶׁכֻּלּוֹ קֹדֶשׁ, עַל־כֵּן אֵין טְעוּנִים שׁוּם תִּקּוּן, רַק אֲסִיפָתָן מְטַהַרְתָּן, כְּמוֹ אֵצֶל הַצַּדִּיקִים שֶׁנֶּאֱמָר בָּהֶם אֲסִיפָה; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה שַׁקְרָנִים וּצְבוּעִים שֶׁמְּדַמִּין עַצְמָן כְּקוֹף בִּפְנֵי אָדָם וּמִתְפָּאֲרִין גַּם־כֵּן בִּגְדוֹלוֹת וְנִפְלָאוֹת כְּאִלּוּ יְכוֹלִין לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל דָּבָר כְּמוֹ הַצַּדִּיק, וּבֶאֱמֶת הֵם שַׁקְרָנִים כַּנַּ"ל, עַל־כֵּן גַּם בַּדָּגִים יֵשׁ כַּמָּה מִינִים טְמֵאִים שֶׁנִּמְשָׁכִים מִבְּחִינַת הַשַּׁקְרָנִים וְהַצְּבוּעִים כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן עִקַּר הַסִּימַן־טָהֳרָה שֶׁל הַדָּגִים הֵם הַקַּשְׂקְשֶׂת, שֶׁהֵם בְּחִינַת לְבוּשֵׁי צְדָקָה, כִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת יֵשׁ לוֹ כֹּחַ הַצְּדָקָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבֵּל דִּבּוּר פִּיו לְהִתְפָּאֵר אֶת עַצְמוֹ בִּגְדוֹלוֹת כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, אֲבָל הַשַּׁקְרָנִים הַנַּ"ל אֵין לָהֶם כֹּחַ הַצְּדָקָה, כִּי אֲלֵיהֶם מִתְקָרְבִים הַבַּעֲלֵי־צְדָקָה הַפְּגוּמִים, שֶׁצִּדְקָתָם אֵינָהּ נֶחְשֶׁבֶת בְּשֵׁם צְדָקָה כְּלָל, וְעַל־כֵּן הַדָּגִים טְמֵאִים אֵין לָהֶם קַשְׂקַשִּׂים (שם הל' ד, אות א).

116

in the service of G-d — but the minds of the disciples are still running and soaring greatly and they wish to understand more and more — the wise man must then make a fence [seyag] around his words, in the aspect of: "A fence for wisdom is silence" [Avos 3:17], and hint to them: thus far you may come — and it is forbidden to investigate further! For they must fear Hashem and feel ashamed before Him to probe deeper, as this is in the realm of "that which is beyond him" according to their level. And specifically through silence and the aforementioned hints, the hearas ha-ratzon is drawn upon them. And from all of this derives the fact that in a person's physical eating too, chaff and straw [mots v'teven] cling to it — and especially to the bread — and many labors are required before it is refined. The essential spiritual refinement is accomplished through the ten commandments

117

הַצַּדִּיק מְכֻנֶּה בְּשֵׁם דָּג, וְכֵן כָּל יִשְׂרָאֵל מְכֻנִּים בְּשֵׁם דָּגִים כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁכָּל גִּדּוּלָם הוּא בַּמַּיִם, הַיְנוּ בְּמֵימֵי הַדַּעַת שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁעִקַּר תִּקּוּן הַמֹּחִין וְהַדַּעַת הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַצִּמְצוּם, לְצַמְצֵם מַחֲשַׁבְתּוֹ וּמֹחוֹ שֶׁלֹּא תֵצֵא לְשׁוֹטֵט בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת, בְּחִינַת 'בַּמֻּפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרשׁ' וְכוּ', עַל־כֵּן עִקַּר סִימַן־טָהֳרָה שֶׁל הַדָּגִים הֵם הַקַּשְׂקַשִּׂים, שֶׁהֵם הַלְּבוּשׁ וְהַכִּסּוּי שֶׁל הַדָּגִים הַגְּדֵלִים בַּמַּיִם, וְהֵם בְּחִינַת צִמְצוּם הַמֹּחִין שֶׁזֶּה עִקַּר הַתִּקּוּן כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה).

117

that apply to bread [eser mitzvos ha-nohagas ba-pas] [the ten mitzvos relevant to bread: separating challah, tithing grain, gleanings for the poor, etc.]. Through all of this, the waste is refined — which is the difficulties and husks [kelipos] that seek to confuse

118

כָּל הַתּוֹלָעִים וּשְׁקָצִים וּרְמָשִׂים הֵם עִקַּר זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, וְעַל־כֵּן הֵם מְזֹהָמִים מְאֹד וְאֵין לָהֶם שׁוּם קוֹמָה וְרוֹחֲשִׁים עַל הָאָרֶץ, בְּחִינַת "עַל גְּחֹנְךָ תֵלֵךְ" הַנֶּאֱמָר אֵצֶל הַנָּחָשׁ, וְהֵם כְּרוּכִים וּמְדֻבָּקִים בְּיוֹתֵר בַּעֲפַר הָאָרֶץ, שֶׁשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, וְעַל־כֵּן אִסּוּרָן חָמוּר מְאֹד וְיֵשׁ בָּהֶם כַּמָּה לָאוִין, כִּי הֵם מְשַׁקְּצִים נֶפֶשׁ הָאָדָם בְּיוֹתֵר, כִּי הֵם הַהֵפֶךְ מַמָּשׁ מִקְדֻשַּׁת הַנֶּפֶשׁ שֶׁשָּׁרְשָׁהּ בְּכָבוֹד דִּקְדֻשָּׁה, וְהֵם בְּזוּיִים וּמְשֻׁקָּצִים מְאֹד, וְהֵם בְּחִינַת קְלִפַּת עֵשָׂו שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו: "בָּזוּי אַתָּה מְאֹד", כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֵין לוֹ כְּתָב וְלָשׁוֹן כִּי הוּא גָּרוּעַ יוֹתֵר מִכָּל הַשִּׁבְעִים לָשׁוֹן, וְעַל־כֵּן הַתּוֹלָעִים רוֹחֲשִׁים וְשׁוֹרְצִים בְּכָל מָקוֹם, בְּכָל מִינֵי מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה, כִּי הֵם בְּחִינַת תַּכְלִית זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, זֻהֲמַת הַיֵּצֶר הָרָע הַפֶּתִי הַסָּכָל וְהַמְזֹהָם מְאֹד, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַיֵּצֶר הָרָע הַנָּמוּךְ שֶׁבְּכָל בְּחִינוֹת הַיֵּצֶר הָרָע, כִּי יֵשׁ כַּמָּה בְּחִינוֹת בַּיֵּצֶר הָרָע כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר, וְהַיֵּצֶר הָרָע הַמְגֻשָּׁם וְהַמְזֹהָם הַזֶּה נִסְרָךְ וְנִדְבָּק וְנִסְתַּבֵּךְ מְאֹד בְּכָל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה וּמַכְבִּיד עַל הָאָדָם בְּעַצְבוּת וְעַצְלוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת טֶבַע הַשְּׁקָצִים וְהָרְמָשִׂים, שֶׁהֵם בְּתַכְלִית הָעַצְבוּת וְהָעַצְלוּת, וְחַיּוּתָם מוּעָט בְּיוֹתֵר מִכָּל גֶּדֶר הֶחָי, וְצָרִיךְ לִשְׁמֹר נַפְשׁוֹ מְאֹד מֵהֶם, הַיְנוּ מִבְּחִינַת הַיֵּצֶר הָרָע הַזֶּה. אֲבָל בְּנָקֵל מְאֹד לְהִנָּצֵל מִמֶּנּוּ, כִּי בִּמְעַט הִסְתַּכְּלוּת וָדַעַת וּזְרִיזוּת קְצָת יְכוֹלִין לְהִתְפָּרֵד מֵהֶם וּלְהַכְנִיעַ אוֹתָם, כִּי חַיּוּתָם וְכֹחָם מוּעָט מְאֹד וּבְנָקֵל לְהָרְגָם וּלְשַׁבְּרָם לַאֲלָפִים וּרְבָבוֹת בְּרֶגַע אֶחָד, רַק מֵחֲמַת שֶׁנִּדְבָּקִין וְנִסְרָכִין מְאֹד בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת, עַל־כֵּן נִדְמֶה לְהָאָדָם בַּתְּחִלָּה שֶׁקָּשֶׁה לוֹ לָצֵאת מֵהֶם וּלְשַׁבְּרָם, אֲבָל בִּמְעַט דַּעַת וּזְרִיזוּת קְצָת יְכוֹלִים לְהַכְנִיעַ אוֹתָם בְּנָקֵל וּלְבַטְּלָם בְּבִטּוּל גָּמוּר, כִּי הֵם מְעוּטֵי כֹחַ מְאֹד (הל' תולעים, הל' א).

118

the holy emunah, through which comes the essential rectification of eating and the sustaining and perfection of daas, and the merit to attain the hearas ha-ratzon as above. The ultimate perfection of the bread, after all the refinements, is at the hour when it is baked in fire — for fire is the aspect of yirah [awe/fear], through which one merits the aspect of silence mentioned above: not to enter further into questions and resolutions that are "beyond him", but to rely upon our holy emunah. Therefore at the ultimate perfection of the bread — at the moment when it is closest to giving pleasure to the person, which is at the moment of betziah [the breaking] — for before the breaking it is impossible to eat it whole, and the breaking is the aspect of the shattering and resolution of all difficulties — therefore

119

הַצַּדִּיק עוֹסֵק לְהָאִיר וּלְעוֹרֵר כָּל הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁנָּפְלוּ לְמַטָּה מַטָּה עַד לֶעָפָר מַמָּשׁ, שֶׁשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, וְהַצַּדִּיק מְעוֹרֵר וּמֵקִיץ אוֹתָם וּמוֹדִיעָם כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, כִּי גַּם בְּמָקוֹם שֶׁהֵם שָׁם יְכוֹלִין גַּם־כֵּן לִמְצֹא אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", שׁוֹכְנֵי עָפָר דַּיְקָא. וְעַל־כֵּן אֵלּוּ הַמִּינִים מִבְּהֵמוֹת חַיּוֹת וְעוֹפוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם סִימָנֵי־טָהֳרָה, זֶה סִימָן שֶׁהִתְחִיל לְהָאִיר בָּהֶם הֶאָרָה זוֹ, עַל־כֵּן הֵם טְהוֹרִים וּמֻתָּרִים לַאֲכִילַת יִשְׂרָאֵל, אֲבָל אֵלּוּ הַמִּינִים שֶׁלֹּא זָכוּ לְקַבֵּל הֶאָרָה זוֹ, עַל־כֵּן אֵין בָּהֶם סִימָנֵי־ טָהֳרָה וְהֵם טְמֵאִים וַאֲסוּרִים. וְזֶה בְּחִינַת אִסּוּר אֲכִילַת שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים מִשּׁוּם "הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ" דַּיְקָא, כִּי הֵם מִבְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ שֶׁנֶּאֱחָז הָעִקָּר בְּעָפָר וָאָרֶץ, וְהֵם שׁוֹכְנֵי עָפָר מַמָּשׁ, שֶׁאֵין מַגִּיעַ אֲלֵיהֶם שׁוּם תִּקּוּן וְהֶאָרָה מֵהִתְעוֹרְרוּת שֶׁל הַצַּדִּיק, כִּי הֵם בְּחִינַת רַע גָּמוּר, תֹּקֶף הַזֻּהֲמָא, עַל־כֵּן הֵם אֲסוּרִים בַּאֲכִילָה כִּי אִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְתַקְּנָם וּלְהַעֲלוֹתָם, רַק אַדְּרַבָּא צְרִיכִין לִפְרשׁ מֵהֶם מִכֹּל וָכֹל. וּמַה שֶּׁתּוֹלָעִים שֶׁנִּתְהַוּוּ בְּתָלוּשׁ מֻתָּרִים כָּל זְמַן שֶׁלֹּא פֵרְשׁוּ - עַיֵּן פְּנִים (שם הל' ב).

119

one must break specifically from the place where the fire dominated it most intensely first [techilah] — which is the bottom crust, the first surface touched by the fire — for this is the aspect of yirah: that yirah must come first, before everything else. Through this one constricts the daas and relies upon emunah — which is the essential ultimate resolution and shattering of all difficulties. This is the aspect of why the blessing must conclude together with the breaking [betziah] — namely, that the breaking, which is the culmination

120

עִנְיַן תּוֹלָעִים שֶׁבְּתָלוּשׁ, שֶׁעַד שֶׁלֹּא פֵרְשׁוּ מֻתָּרִין - עַיֵּן "הִתְחַזְּקוּת", אוֹת נו.

120

of all the refinements and resolutions,

121

עִקַּר בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים וּמִיתַת הַמְּלָכִים הָיָה בִּבְחִינַת שֵׁם ב"ן, שֶׁכְּנֶגְדוֹ יְסוֹד הֶעָפָר וּבְחִינַת עוֹלַם הָעֲשִׂיָּה, וְעַל־כֵּן שָׁם עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הַקְּלִפּוֹת וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא בִּבְחִינַת "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ", וְעַל־כֵּן הַתּוֹלָעִים הַשּׁוֹרְצִים עַל הָאָרֶץ מַמָּשׁ, נֶאֱחָז בָּהֶם הַזֻּהֲמָא מְאֹד וְעַל־ כֵּן כֻּלָּם אֲסוּרִים (הל' תולעים הל' ד, אותיות ג ו).

121

should be only in the aspect of the blessing: the simple holy emunah with which we believe that Hashem, blessed be He, created the bread — and therefore

122

הַדָּגִים נִמְשָׁכִין בְּשָׁרְשָׁן מִבְּחִינַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת מָשִׁיחַ, שֶׁמַּמְשִׁיכִין בְּכָל דּוֹר תִּקּוּנִים נִפְלָאִים מִבְּחִינַת עוֹלַם הַתִּקּוּן שֶׁיִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד, שֶׁאָז יִתְגַּלֶּה הַשֵּׂכֶל וְהַחָכְמָה שֶׁיֵּשׁ בְּהַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יִתְתַּקֵּן הַכֹּל. וְזֶה הַשֵּׂכֶל הוּא בְּחִינַת מַיִם שֶׁהֵם שֹׁרֶשׁ כָּל הַבְּרִיאָה, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: מִתְּחִלָּה הָיָה הָעוֹלָם מַיִם בְּמַיִם, וְעַל־ כֵּן לֶעָתִיד לָבוֹא שֶׁיִּתְגַּלֶּה זֶה הַשֵּׂכֶל, נֶאֱמַר: "כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה וְכוּ' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים" (עַיֵּן פְּנִים), וְזֶה בְּחִינַת הַדָּגִים שֶׁגִּדּוּלָם בַּמָּיִם. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁמִּזֶּה הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, מִשָּׁם שֹׁרֶשׁ אֲחִיזַת כָּל הַדִּינִים וְהַקְּלִפּוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, עַל־כֵּן צְרִיכִים הַדָּגִים סִימָנֵישׂ טָהֳרָה, וְהָעִקָּר הוּא הַקַּשְׂקַשִּׂים, שֶׁהֵם בְּחִינַת לְבוּשֵׁי הַצְּדָקָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרָה מִשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּקִין כָּל הַצִּמְצוּמִים וְהַדִּינִים וְנִתְבַּטְּלִין אֲחִיזַת כָּל הַקְּלִפּוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן (שם אותיות ח י).

122

we bless Him for it — and not to enter into any further questions and investigations whatsoever. Through this the vitality of the person — which is wisdom and daas — is drawn in wholeness through the eating, until one merits thereby the hearas ha-ratzon as above. And since the essential silence and hearas ha-ratzon mentioned above are drawn through yirah [awe] — therefore one must be precise to bless over the whole [loaf], for it is most important, and this alludes to yirah,

123

מְבֹאָר בַּתִּקּוּנִים, שֶׁבֵּיצִים הֵם מָארֵי מִקְרָא, גַּם הֵם בְּחִינַת אוֹפַנִּים, בְּחִינַת עֲשִׂיָּה, וּמֵחֲמַת שֶׁבַּמִּקְרָא הַיְנוּ בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב יֵשׁ גַּם לְעַכּוּ"ם אֵיזֶה אֲחִיזָה, כִּי הֵם יְכוֹלִים גַּם־כֵּן לַעֲסֹק בָּהּ, וְעִקַּר הַיִּתְרוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁשָּׁם אֵין לְעַכּוּ"ם אֲחִיזָה כְּלָל, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁהַבֵּיצִים אֵין לָהֶם סִימָנֵי־טָהֳרָה בְּבֵרוּר. כִּי זֶה יָדוּעַ שֶׁכָּל הַמִּינִים טְהוֹרִים הֵם מִסִּטְרָא דְיִשְׂרָאֵל, וּמִינִים טְמֵאִים הֵם מִסִּטְרָא דְעַכּוּ"ם. וְזֶה בְּחִינַת כ"ד מִינֵי עוֹפוֹת טְמֵאִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת נִשְׁמַת הָעַכּוּ"ם, שֶׁהֵם כְּנֶגֶד כ"ד סִפְרִין דְּאוֹרַיְתָא, זֶה לְעֻמַּת זֶה, מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מִשָּׁם אֵיזֶה אֲחִיזָה קְצָת. וְעַל־כֵּן עוֹפוֹת טְהוֹרִים שֶׁמְּרַמְּזִין עַל נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, לֹא נִכְתְּבוּ סִימָנֵיהֶם בַּתּוֹרָה כְּלָל, כִּי עִקַּר הַיִּתְרוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה. וְזֶה בְּחִינַת: עוֹף טָהוֹר אֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא בְּמָסֹרֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁנִּמְסְרָה רַק מִפֶּה לְפֶה. וְעַל־כֵּן הַבֵּיצִים, שֶׁהֵם מְרַמְּזִין עַל מָארֵי מִקְרָא, בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, אִי אֶפְשָׁר לְהַכִּיר בָּהֶם כְּלָל בֵּין טָמֵא לְטָהוֹר, מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ גַּם לְעַכּוּ"ם אֲחִיזָה שָׁם. וּמֵחֲמַת שֶׁבֶּאֱמֶת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל־פֶּה הַכֹּל אֶחָד וְאָסוּר לְהַפְרִיד בֵּינֵיהֶם כְּלָל, כִּי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב בְּלֹא תוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה אֵין לָהּ שׁוּם שְׁלֵמוּת, כִּי אֵין יוֹדְעִים שׁוּם בֵּאוּר אֲמִתִּי בַּתּוֹרָה אִם לֹא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה; וְכֵן תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־ פֶּה לְבַד גַּם־כֵּן אֵין לָהּ מְצִיאוּת כִּי־אִם עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי לֵיכָּא מִידֵי דְּלָא רְמִיזָא בְּאוֹרַיְתָא, נִמְצָא, שֶׁבְּתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, בּוֹ נִכְלָל בֶּאֱמֶת גַּם כָּל תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, עַל־כֵּן הַבֵּיצִים הֵם רֹאשׁוֹ אֶחָד כַּד, בְּחִינַת כ"ד סִפְרִין דְּאוֹרַיְתָא, וְרֹאשׁוֹ אֶחָד חַד, בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַחִדּוּד שֶׁל הַתַּלְמִידֵי־חֲכָמִים שֶׁמְּחַדְּדִין זֶה לָזֶה בַּהֲלָכָה. וְעַל־כֵּן אִם שְׁנֵי רָאשֶׁיהָ כַּדִּין אוֹ חַדִּין, בְּוַדַּאי טָמֵא, כִּי זֶה בְּחִינַת פֵּרוּד לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, בֵּין תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁהֵם בְּחִינַת קֻדְשָׁא־ בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ; רַק אֲפִלּוּ רֹאשָׁהּ אֶחָד כַּד וְרֹאשׁוֹ אֶחָד חַד, אַף־עַל־פִּי־כֵן מֵאַחַר שֶׁגַּם הָעַכּוּ"ם לוֹמְדִין תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וּמְבָאֲרִין אוֹתָהּ בְּעַל־פֶּה עַל־פִּי דַּרְכֵיהֶם וְדֵעוֹתֵיהֶם הָרָעוֹת, עַל־כֵּן אֵין סוֹמְכִין לְהַתִּירָן אִם לֹא שֶׁיָּדוּעַ לוֹ בְּבֵרוּר שֶׁהֵם מֵעוֹף טָהוֹר (הל' ביצים, הל' ב).

123

which is the essential importance. And through it comes the ultimate wholeness — the aspect of "for those who fear Him there is no lack" [Tehillim 34:10] — as our Rabbis of blessed memory have stated: "In the place where awe is found, wholeness is found" [Aramaic: b'asra d'yirah ishtekhach sheleimusa]. Even the simple person who has not yet merited that his eating should be in the aspect of the food of a human being [ma'achal adam] in its fullness — even he, if he is a person of valor [ish chayil] and is not lazy (what they call a "shlemazlnik" [a good-for-nothing sluggard]) — can strengthen himself at the time of eating to draw upon himself the supernal hearas ha-ratzon, etc. For every person can merit this through the power of the Tzadik — for specifically at the time of his eating, a great yirah [awe] should be drawn upon him (which comes to the person then of itself, as explained elsewhere), until he merits the supernal hearas ha-ratzon specifically at the time of eating. And each time, in proportion to how much he

124

בֵּיצִים אִלֵּין מָארֵי מִקְרָא, וּמִקְרָא הוּא בַּעֲשִׂיָּה שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת חָכְמָה תַתָּאָה, בְּחִינַת שִׁעוּרָא דְּאַתְוָן דְּאוֹרַיְתָא, בְּחִינַת הַצִּמְצוּמִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁעַל־יָדָם בָּאִין לְהַשָּׂגַת אֱלָקוּת, וְעַל־כֵּן כַּמָּה שִׁעוּרֵי תוֹרָה - כַּבֵּיצָה. וְאֵלּוּ הַצִּמְצוּמִים הַקְּדוֹשִׁים הֵם בְּחִינַת עִגּוּלִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה, בְּחִינַת "וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶיךָ", וְאַחַר־כָּךְ מַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא הַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַשָּׂגַת אֱלָקוּת, זֶה בְּחִינַת אוֹר הַיָּשָׁר, כִּי כְמוֹ שֶׁבִּתְחִלַּת הַבְּרִיאָה הָיָה עַל־יְדֵי כַּמָּה צִמְצוּמִים וּבִבְחִינַת עִגּוּלִים וָישֶׁר כַּמְבֹאָר בְּ"עֵץ־ חַיִּים", כְּמוֹ־כֵן גַּם עַכְשָׁו אֵצֶל כָּל הַשָּׂגָה וְהַשָּׂגָה. וְזֶה בְּחִינַת 'רֹאשׁוֹ אֶחָד כַּד וְאֶחָד חַד' הַנֶּאֱמָר בְּסִימָנֵי הַבֵּיצִים, שֶׁהֵם מְרַמְּזִין עַל בְּחִינַת הַחָכְמָה תַתָּאָה, שֶׁעַל־יָדָהּ בָּאִין לְהַשָּׂגַת אֱלָקוּת, כִּי אִם שְׁנֵי רָאשֶׁיהָ כַּדִּים אוֹ שְׁנֵיהֶם חַדִּים, הוּא בְּוַדַּאי סִימַן טֻמְאָה, כִּי שְׁנֵי רָאשֶׁיהָ כַּדִּים זֶה בְּחִינַת אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת שֶׁהֵם כְּסִילוּת גָּמוּר בְּלֹא שׁוּם שֵׂכֶל, וּשְׁנֵי רָאשֶׁיהָ חַדִּים זֶה בְּחִינַת שֵׂכֶל לְבַד בְּלִי אֱמוּנָה, וּשְׁנֵי בְּחִינוֹת אֵלּוּ הֵם סִימַן טֻמְאָה, כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת הַקְּדֻשָּׁה הוּא עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת הָאֱמוּנָה וּקְדֻשַּׁת הַשֵּׂכֶל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כַּד וָחַד כַּנַּ"ל, רַק אֲפִלּוּ בֶּאֱמוּנָה וָשֵׂכֶל צְרִיכִין גַּם־כֵּן לְהַבְחִין עֲדַיִן בֵּין טָמֵא לְטָהוֹר, כִּי יֵשׁ אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת שֶׁמַּרְאִין גַּם־כֵּן אֵיזֶה סְבָרָא מוּטְעֵית וְשֵׂכֶל מְשֻׁבָּשׁ שֶׁל שְׁטוּת לֶאֱמוּנָתָם, וְעַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְאָדָם לִסְמֹךְ עַל הֲבָנַת עַצְמוֹ כְּלָל, רַק עַל קַבָּלָתֵנוּ מִפִּי חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים דִּקְדֻשָּׁה, וְכַאֲשֶׁר קִבַּלְנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ אִם רֹאשׁוֹ אֶחָד כַּד וְאֶחָד חַד, אֵין סוֹמְכִין עַל זֶה גַּם־כֵּן עַד שֶׁיִּשְׁמַע מִפִּי נֶאֱמָן שֶׁהֵם מֵעוֹף טָהוֹר, הַיְנוּ כַּנַּ"ל (שם הל' ג, אותיות א ו).

124

draws upon himself the illumination of yirah and ratzon [Will] as above — so too his eating is refined from animal food [ma'achal behemah] toward human food [ma'achal adam], until he merits ma'achal adam in its fullness. For the Will [ratzon] is the aspect of Yovel [the Jubilee] — as explained within — which is the aspect of freedom [cherus], for the Will is always free. And it is the aspect of Yovel, the Fiftieth Gate, where every person goes forth to freedom — meaning, even in the depths of his bitter exile, having strayed very deeply into animality and a spirit of foolishness, even there he can draw upon himself the hearas ha-ratzon which at its root flows from the world of freedom, from the aspect of Yovel as above. For regardless of where he is, he can still say: "I want —

125

עִנְיַן הַבְּרָכָה שֶׁצְּרִיכִין לְבָרֵךְ קֹדֶם הָאֲכִילָה וְעִנְיַן מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה - עַיֵּן "שׁוֹחֵט" אוֹת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַזְמִין לְכָל אָדָם בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה לְהַעֲלוֹת נִיצוֹצוֹת לְפִי חֶלְקֵי נֶפֶשׁ־רוּחַ־נְשָׁמָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ אָז. וְהִנֵּה בְּהַדְּבָרִים הַנֶּאֱכָלִים, שָׁם מְלֻבָּשִׁים בְּיוֹתֵר נְפָשׁוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת, וְכָל אֶחָד מַזְמִין לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לֶאֱכֹל מַאֲכָלִים הַשַּׁיָּכִים לְחֶלְקֵי נֶפֶשַׁ־רוּחַ־נְשָׁמָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ אָז, כְּדֵי לְהַשְׁלִים נַפְשׁוֹ. וְזֶה בְּחִינַת "בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת וְחֶסְרוֹנָן", כִּי אֵלּוּ הַנְּפָשׁוֹת שֶׁאוֹכֵל עַתָּה הֵם הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁנֶּחְסְרוּ מִנַּפְשׁוֹ וְנָפְלוּ לְשָׁם, וְכָעֵת עַל־יְדֵי אֲכִילָתוֹ הוּא מַשְׁלִים חֶסְרוֹן נַפְשׁוֹ מַמָּשׁ. וְלִפְעָמִים אֵין לְהָאָדָם שׁוּם חִסָּרוֹן בְּנַפְשׁוֹ, רַק עַל־יְדֵי הַנְּפָשׁוֹת וְהַנִּיצוֹצוֹת שֶׁמַּעֲלֶה עַל־יְדֵי אֲכִילָתוֹ, עַל־ יְדֵי־זֶה מְחַיֶּה אֶת נַפְשׁוֹ בְּהֶאָרָה יְתֵרָה. וְזֶה בְּחִינַת "עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ לְהַחֲיוֹת בָּהֶם וְכוּ'". וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הַנְּפָשׁוֹת וַעֲלִיָּתָן הוּא עַל־יְדֵי הַבְּרָכָה שֶׁמְּבָרְכִין עָלָיו, עַל־כֵּן מְבָרְכִין עַל הֶחָבִיב תְּחִלָּה, כִּי מֵאַחַר שֶׁחָבִיב עָלָיו הַדָּבָר, בְּוַדַּאי יֵשׁ שָׁם נְפָשׁוֹת הַשַּׁיָּכִים לוֹ אָז לְחֶלְקֵי נֶפֶשַׁ־רוּחַ־נְשָׁמָה שֶׁלּוֹ, כִּי כָל דָּבָר מוֹשֵׁךְ עַצְמוֹ לְשָׁרְשׁוֹ. וְעַל־כֵּן מְבָרֵךְ עַל הָעִקָּר וּפוֹטֵר אֶת הַטָּפֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁזֶּה עִקַּר אֶצְלוֹ עַכְשָׁו, בְּוַדַּאי הוּא צָרִיךְ עַכְשָׁו לִשְׁלֵמוּת נַפְשׁוֹ אוֹתוֹ הָעִקָּר דַּיְקָא לְפִי חֶלְקֵי נֶפֶשַׁ־רוּחַ־נְשָׁמָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַכְשָׁו, וְעַל־כֵּן מְבָרֵךְ עָלָיו דַּיְקָא (הל' ברכת הפירות, הל' א).

125

with a strong desire — for Hashem, blessed be He; and I believe in the words of the true Tzadikim who revealed and made known to us that Hashem is still with me and beside me and close to me always, for the whole earth is full of His glory." And through this they draw upon themselves each time the illumination of daas and ratzon — even in the aspect of animal food — until one merits thereby the aspect of human food. And this is the aspect of the rectification of the sin of the First Man, who blemished through his eating, and it was said to him: "And you shall eat the grass of the field" [Bereishis 3:18] — the aspect of animal food. And

51

אֲנַחְנוּ עַם קָדוֹשׁ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין שֶׁיִּהְיֶה כָּל אֲכִילָתֵנוּ וּמְזוֹנוֹתֵינוּ מִשֶּׁפַע שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲבָל שֶׁפַע וַאֲכִילָה שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ אֵינוֹ כְּדַאי לָנוּ, כִּי חוּץ־לָאָרֶץ הוּא אֲוִיר טָמֵא וְהוּא תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְאֵינוֹ רָאוּי הַשְׁפָּעָתָהּ לְיִשְׂרָאֵל. וְעַל־יְדֵי הַבְּרָכָה שֶׁאָנוּ מְבָרְכִין עַל כָּל דָּבָר, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן אֲכִילָתֵנוּ וּשְׁתִיָּתֵנוּ שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת שֶׁפַע שֶׁל אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כְּאִלּוּ יוֹצֵא וְנִתְגַּדֵּל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עַל־יְדֵי הַבְּרָכָה אָנוּ מַמְשִׁיכִין קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גַּם לְמָקוֹם שֶׁגָּדַל בּוֹ הַפְּרִי וְלִמְקוֹמֵנוּ שֶׁאָנוּ שָׁם; וְעַל־כֵּן שִׁבְעָה מִינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם מֻקְדָמִין לִבְרָכָה, כִּי עַל שִׁבְעָה מִינִין אֵלּוּ נִמְשָׁךְ בְּיוֹתֵר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעַל־כֵּן הֵם קוֹדְמִין לִבְרָכָה (שם הל' כ).

51

through this he was shaken [nizda'zea] etc. (meaning, awe fell upon him) — and through this very fact that awe fell upon him and he was shaken that he had fallen to the aspect of animal food, and he yearned with all his strength with a strong Will to merit human food — through this he merited that Hashem, blessed be He, said to him afterward: "By the sweat

52

בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם וּבְכָל הַמַּאֲכָלִים יֵשׁ נְפָשׁוֹת הַמְגֻלְגָּלִים, וְעִקַּר תִּקּוּן וַעֲלִיַּת הַנְּפָשׁוֹת הוּא עַל־יְדֵי אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הֶבֶל שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא, וְעַל־יְדֵי הַבְּרָכָה שֶׁמְּבָרְכִין עַל כָּל דָּבָר, עַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין בְּחִינַת אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא מְקוֹר כָּל הַבְּרָכוֹת וְשָׁם עוֹלִין כָּל הַתְּפִלּוֹת וּבְרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת, עַל־כֵּן עִקַּר בִּרְכַּת־הַמָּזוֹן הוּא עַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל כַּמָּה פְּעָמִים (עַיֵּן פְּנִים); וְכֵן עַל־יְדֵי כָּל בִּרְכַּת הַנֶּהֱנִין, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְלָל הַדָּבָר בִּבְחִינַת אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה עוֹלֶה הַנֶּפֶשׁ הַמְלֻבָּשׁ בּוֹ וְנִכְנָע הַחָמְרִיּוּת שֶׁבּוֹ וְנִדְחֶה הַדִּין וְהַחשֶׁךְ וְנִמְשָׁךְ חֶסֶד בָּעוֹלָם. וּמֵחֲמַת שֶׁשֹּׁרֶשׁ הַנֶּפֶשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹרָה, הוּא בְּחִינַת כָּבוֹד דִּקְדֻשָּׁה, הַיְנוּ כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַל־כֵּן צְרִיכִין לִנְהֹג כָּבוֹד בָּאֳכָלִין כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כְּדֵי שֶׁיִּתְעַלֶּה הַנֶּפֶשׁ שֶׁבָּהֶם לְהַכָּבוֹד שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַכֹּל (עַיֵּן פְּנִים). וְעַל־כֵּן גַּם בְּבִרְכַּת הַנֶּהֱנִין תִּקְּנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל עַל כָּל דָּבָר הֶחָשׁוּב יוֹתֵר בְּרָכָה פְּרָטִית בִּפְנֵי עַצְמוֹ, מֵחֲמַת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בּוֹ בְּחִינַת נֶפֶשׁ גָּבֹהַּ בְּיוֹתֵר. וְזֶה בְּחִינַת דִּין קְדִימָה בִּבְרָכוֹת, כִּי כָל דָּבָר שֶׁמְּלֻבָּשׁ בּוֹ נֶפֶשׁ גָּבֹהַּ בְּיוֹתֵר, צְרִיכִין לִתֵּן לוֹ כָּבוֹד גַּם בָּזֶה לְהַקְדִּים בִּרְכָתוֹ, וְעִקַּר הַחֲשִׁיבוּת הֵם לְשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁעִקַּר עֲלִיַּת הַנְּפָשׁוֹת הוּא עַל־יְדֵי אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל יֵשׁ בָּהֶם נְפָשׁוֹת גְּבוֹהוֹת בְּיוֹתֵר וּצְרִיכִים לְהַקְדִּים בִּרְכָתָן, כִּי זֶה עִקַּר הַבְּרָכָה, לְהַמְשִׁיךְ אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל. וְעַל־ כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל עַל כָּל הַשִּׁבְעָה מִינִין אֵלּוּ: לְשִׁעוּרִין נֶאֶמְרוּ, הַיְנוּ שֶׁמְּשַׁעֲרִין בָּהֶם שִׁעוּרֵישׂתוֹרָה, כִּי יֵשׁ בָּהֶם נְפָשׁוֹת גְּבוֹהוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת תּוֹרָה, וְעַל־כֵּן מְשַׁעֲרִין בָּהֶם שִׁעוּרֵי־תוֹרָה (שם הל' ג, אותיות א ב ג).

52

of your brow you shall eat bread" [Bereishis 3:19] — which is human food. And so it is for every person even now. And this is hinted in the matter of the Omer of barley on Pesach and the Two Loaves on Shavuos. Through eating, the damim [blood] are vivified so that they can give life to the person. But the essential thing is to eat in holiness according to the Torah — the aspect of "and Your Torah is within my innards" [Tehillim 40:9] — namely, that through the food one should vivify the blood in which the soul [nefesh] is garbed, until the soul becomes bound to the body in the aspect of the totality of worlds mentioned above in section 21. Then one merits complete yirah [awe] — which is the aspect of holy gevuros [powers], the aspect of blood — and through this one comes to the supernal hearas ha-ratzon, which is the aspect of the warmth [chamimus] of the holy blood: to

53

כָּל שִׁעוּרִין שֶׁבַּתּוֹרָה רֻבָּן בְּכַזַּיִת, וְכֵן שִׁעוּר אֲכִילָה לְעִנְיַן בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה הִיא בְּכַזַּיִת, כִּי זֵית שֶׁמֶן הוּא בְּחִינַת נֶפֶשׁ הַמְלֻבָּשׁ בְּגוּף, כִּי גוּף וָנֶפֶשׁ הֵם בְּחִינַת שִׁכְחָה וְזִכָּרוֹן, וְכֵן הַזַּיִת מֵבִיא לְשִׁכְחָה וְהַשֶּׁמֶן מֵבִיא לְזִכָּרוֹן כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וּכְמוֹ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַשֶּׁמֶן מֵהַזַּיִת כִּי־אִם עַל־יְדֵי כְּתִיתָה, כְּמוֹ־כֵן מַמָּשׁ אִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת אוֹר הַנֶּפֶשׁ הַמְלֻבָּשׁ בַּגּוּף כִּי־אִם עַל־יְדֵי שֶׁכּוֹתְתִין הַגּוּף, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל וּכְמַאֲמַר הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ: "גּוּפָא דְּלָא סָלֵק בֵּהּ נְהוֹרָא דְּנִשְׁמְתָא, מְבַטְּשִׁין לֵהּ". וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קִיּוּם מִצְו?ֹת הַתּוֹרָה הוּא דַּיְקָא עַל־יְדֵי הַגּוּף וָנֶפֶשׁ, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁהַנֶּפֶשׁ מְלֻבָּשׁ בַּגּוּף, עַל־כֵּן רֹב שִׁעוּרֵי תוֹרָה בְּכַזַּיִת (שם אות ד).

53

burn and blaze for Hashem, blessed be He, with the flames of love [shalhavim d'rechimusa]. And this is the aspect of the blood being absorbed into the holy limbs [eivarin d'kedushah]. For when one does not eat in holiness and is in the aspect of "the belly of the wicked shall want" [Mishlei 13:25] — then the blood that receives vitality from

54

עִקַּר הָאֲכִילָה הוּא בִּשְׁבִיל לְהַעֲלוֹת הַנֶּפֶשׁ הַמְלֻבָּשׁ בַּמַּאֲכָל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתּוֹסֵף הֶאָרָה וְחַיּוּת גַם בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם הָאוֹכֵל, וְהַנֶּפֶשׁ הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן, וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי אֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה בִּבְחִינַת "צַדִּיק אֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ", עַל־יְדֵי־זֶה מֵאִיר נַפְשׁוֹ בְּיוֹתֵר וְזוֹכֶה לְזִכָּרוֹן וּלְתוֹרָה. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד בִּשְׁעַת אֲכִילָה שֶׁלֹּא יְהֵא כָּרוּךְ אַחַר הַתַּאֲוָה הַגּוּפָנִית, שֶׁלֹּא יִתְגַּבֵּר, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה הַגּוּף שֶׁהוּא בְּחִינַת שִׁכְחָה כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁהִזְהִיר הַכָּתוּב: "פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ וְכוּ' וְשָׁכַחְתָּ אֶת ה' וְכוּ', וְזָכַרְתָּ אֶת ה'", כִּי צְרִיכִין לִזָּהֵר שֶׁלֹּא יָבוֹא עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה לְשִׁכְחָה, חַס וְשָׁלוֹם, רַק אַדְּרַבָּא יִתְעַלֶּה עַל־יָדוֹ הַנֶּפֶשׁ וְהַזִּכָּרוֹן. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר מַעֲלַת הַזִּכָּרוֹן הוּא בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ שִׁכְחָה, שֶׁזֶּה מַעֲלַת הָאָדָם הָעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ דַּיְקָא בִּזְמַן שֶׁהַנֶּפֶשׁ מְלֻבָּשׁ בַּגּוּף, כִּי זֶה בְּחִינַת "כְּיִתְרוֹן הָאוֹר מִן הַחשֶׁךְ" דַּיְקָא, עַל כֵּן שִׁעוּר אֲכִילָה בְּכַזַּיִת (שם אות ה).

54

the food is not clear, and he has turbid blood [achirus ha-damim]. Then the blood is not properly bound and absorbed within the limbs to give the person life — rather it surges and presses upon the limbs. And from this comes all manner of confusion of daas and the spirit of foolishness. Therefore the essential rectification is when one draws close to the true Tzadik — the aspect of Moshe in whom daas shines — until he too merits to draw upon

55

הַבְּרָכָה רִאשׁוֹנָה הִיא בִּשְׁבִיל הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַנֶּפֶשׁ הַמְלֻבָּשׁ בַּמַּאֲכָל; וּבְרָכָה אַחֲרוֹנָה הִיא בִּשְׁבִיל לִשְׁמֹר אֶת הַדַּעַת וְהַנֶּפֶשׁ שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי שִׁכְחָה. וְעַל־כֵּן בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה אֵין צְרִיכָה שִׁעוּר, וּבְרָכָה אַחֲרוֹנָה צְרִיכָה שִׁעוּר. עַיֵּן פְּנִים (שם אות ו).

55

himself the hearas ha-ratzon at the time of eating. Through this comes the essential satiety, which is the vitality of the blood. Then

56

יַיִן יֵשׁ בּוֹ שְׁתֵּי בְּחִינוֹת: כְּשֶׁאֵין זוֹכִין, הוּא בְּחִינַת שִׁכְחָה, אֲבָל כְּשֶׁזּוֹכִין, אֲזַי אַדְּרַבָּא הוּא בִּבְחִינַת זִכָּרוֹן. וְאָז כְּשֶׁהַיַּיִן בִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעוֹלֶה מִבְּחִינַת שִׁכְחָה לִבְחִינַת זִכָּרוֹן, שֶׁזֶּה עִקַּר מַעֲלַת הַזִּכָּרוֹן בְּמָקוֹם שֶׁשַּׁיָּךְ שִׁכְחָה כַּנַּ"ל, עַל־כֵּן אָז עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת עַל־יְדֵי הַיַּיִן דַּיְקָא. וְזֶה בְּחִינַת בִּרְכַּת־הַמָּזוֹן עַל הַיַּיִן, כִּי עַל־יְדֵי בִּרְכַּת־ הַמָּזוֹן מַעֲלִין הָאֲכִילָה מִבְּחִינַת שִׁכְחָה לִבְחִינַת זִכָּרוֹן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יַיִן דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל (שם אותיות ז ט).

56

the blood is absorbed into the limbs, and through this he annuls the evil desires that come from the boiling of the blood — and he converts the boiling of the blood toward holiness, accustoming himself to draw his desire always toward

57

שָׁלשׁ בְּרָכוֹת שֶׁל בִּרְכַּת־הַמָּזוֹן הֵם כְּנֶגֶד שְׁלשָׁה אָבוֹת שֶׁמִּתְגַּלִּין בָּעוֹלָם לְהָגֵן מִן הַדִּין וְהַחשֶׁךְ וְכוּ', שֶׁהוּא בְּחִינַת גּוּף, וּלְהַעֲלוֹת הַנֶּפֶשׁ, שֶׁכָּל זֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁמַּמְשִׁיכִין עַל־יְדֵי בִּרְכַּת־הַמָּזוֹן, וְעַל־כֵּן מַזְכִּירִין בּוֹ אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל וְתוֹרָה שֶׁהוּא בְּחִינַת הַנֶּפֶשׁ כַּנַּ"ל (שם אות ט).

57

Hashem, blessed be He. For when one [holy desire] rises, the other [unholy one] falls — for it is impossible for two thoughts to coexist simultaneously.

58

צָרִיךְ הָאָדָם לִבְלִי לְקַבֵּל הֲנָאָה וְתַעֲנוּג מִגּוּף הַדָּבָר שֶׁאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וְכוּ', רַק לְהַעֲלוֹת הַתַּעֲנוּג וְהָאַהֲבָה שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּזֶה הַדָּבָר לְשָׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן שֶׁבַּקְּדֻשָּׁה. וְשֹׁרֶשׁ הָעֶלְיוֹן שֶׁל כָּל הָאֲהָבוֹת וְהַתַּעֲנוּגִים הוּא בְּחִינַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן, שֶׁמִּשָּׁם נִשְׁתַּלְשְׁלִין וְנִמְשָׁכִין כָּל נְעִימַת הַטְּעָמִים וְהַתַּעֲנוּגִים שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, בְּחִינַת "מַה יָּפִית וּמַה נָּעַמְתְּ אַהֲבָה בַּתַּעֲנוּגִים"; וּבִשְׁבִיל זֶה צְרִיכִין לְבָרֵךְ עַל כָּל דָּבָר שֶׁרוֹצֶה לֵהָנוֹת מִמֶּנּוּ, כִּי עַל־יְדֵי הַבְּרָכָה הוּא מְקַשֵּׁר וּמַעֲלֶה הַדָּבָר לְשָׁרְשׁוֹ לִבְחִינַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן, כִּי כָל הַבְּרָכוֹת וְשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת שֶׁמְּבָרְכִין וּמְשַׁבְּחִין לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הֵם בְּחִינַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן, בְּחִינַת "זַמְּרוּ לִשְׁמוֹ כִּי נָעִים", בְּחִינַת "כִּי נָעִים נָאוָה תְהִלָּה", בְּחִינַת "נְעִים זְמִירוֹת יִשְׂרָאֵל", כִּי אִי אֶפְשָׁר לִדְבַּק בְּהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' כִּי־אִם עַל־יְדֵי דִּבּוּרֵי בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת וּתְפִלּוֹת וְשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת, נִמְצָא, שֶׁכָּל הַבְּרָכוֹת הֵם בִּבְחִינַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן, וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי הַבְּרָכָה מַעֲלִין וּמְקַשְּׁרִין כָּל הָאֲהָבוֹת וְהַתַּעֲנוּגִים לְשָׁרְשָׁן לִבְחִינַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן. וְעַל־כֵּן עִקַּר בִּרְכַּת־הַמָּזוֹן [שֶׁהוּא דְּאוֹרַיְתָא, וּמִשָּׁם אָנוּ לְמֵדִין כָּל הַבְּרָכוֹת] הוּא עַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עִקַּר הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן עִקַּר קְדֻשַּׁת הָאֲכִילָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כָּל הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם הֵם בְּמִינֵי מַאֲכָל, וְעַל־יְדֵי הַבְּרָכָה שֶׁמְּבָרְכִין עַל כָּל דָּבָר, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מַמְשִׁיכִין קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן, שֶׁזֶּה שֹׁרֶשׁ הָעֶלְיוֹן שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁל כָּל הַטְּעָמִים וְהָאֲהָבוֹת וְהַתַּעֲנוּגִים שֶׁבָּעוֹלָם כַּנַּ"ל. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי הַשְׁפָּעַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן (עַיֵּן פְּנִים), מִשָּׁם נִשְׁתַּלְשֵׁל מַה שֶּׁרֹב הַכָּבוֹד שֶׁבְּנֵי־אָדָם מְכַבְּדִין זֶה אֶת זֶה הוּא בְּמִינֵי מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה, וְכֵן בִּלְשׁוֹן רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "חֲתִיכָה הָרְאוּיָה לְהִתְכַּבֵּד", מֵחֲמַת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בָּהֶם שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה נִמְשָׁךְ הִתְגַּלּוּת הַכָּבוֹד. וְעַל־כֵּן תִּקְּנוּ חֲכָמֵינוּ זַ"ל דִּין קְדִימָה בְּבִרְכַּת הַפֵּרוֹת כְּפִי מַעֲלַת וַחֲשִׁיבוּת הַמַּאֲכָלִים, כִּי שָׁם כָּל הַכָּבוֹד וַחֲשִׁיבוּת דִּקְדֻשָּׁה. וְעַל־כֵּן שִׁבְעָה מִינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קוֹדְמִין לִבְרָכָה, מֵחֲמַת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בָּהֶן בְּיוֹתֵר שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן, שֶׁזֶּה עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ עִם הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ד, אותיות א ב ג).

58

Then he burns for Hashem, blessed be He, with a supernal Will at all times ever more intensely, until he expresses his desires with his mouth in prayers, songs, and praises — the aspect of: "My heart grew hot within me etc., I spoke with my tongue" [Tehillim 39:4]. And this is the secret of the absorption of blood into the limbs as described in the kavanah [mystical intention] of the Sefirah [Counting of the Omer]. For in the days of Pesach, Sefirah, and Shavuos we are engaged with this — to rectify Israel's eating so that it should be in the aspect of the hearas ha-ratzon, through the daas that Moshe Rabbeinu, peace be upon him, revealed to us in those very days. All the flavors [te'amim] in all foods are drawn from daas — which is itself the aspect of ta'am [taste/reason], as it is written: "Good taste and daas — teach me" [Tehillim 119:66]. [Note the wordplay: ta'am means both "taste" and "reason/discernment" — the flavors of food and the depths of understanding share the same root.] And each food, according to its portion of daas that it receives — so too it has a pleasant and sweet flavor. For the

59

עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה הוּא עַל־ יְדֵי צְדָקָה, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לְהַפְרִישׁ לִצְדָקָה קֹדֶם הָאֲכִילָה וּלְהַזְמִין לְעָנִי עַל שֻׁלְחָנוֹ, כַּמְבֹאָר בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁעַל־יְדֵי צְדָקָה נַעֲשֶׂה כְּלִי לְקַבֵּל הַשְׁפָּעַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה לְקַשֵּׁר הַטַּעַם וּנְעִימַת הַמַּאֲכָל וְהַמַּשְׁקֶה לְשָׁרְשׁוֹ לִבְחִינַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל (שם אות ט).

59

essential pleasantness and sweetness is only in the aspect of true wisdom and daas, for the sweetness of intellect and daas surpasses everything. And in bread specifically,

60

צָרִיךְ כָּל אָדָם לִזָּהֵר לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַפֵּרוֹת בְּכַוָּנָה גְדוֹלָה, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לִמְצֹא בְּחִינַת הָאֲבֵדוֹת הַנַּ"ל שֶׁצְּרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לְבַקְשָׁם הֵיטֵב, כִּי זֶה כָּל הָאָדָם שֶׁנִּבְרָא רַק בִּשְׁבִיל זֶה לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ אַחַר הָאֲבֵדוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת נִיצוֹצוֹת הַנְּפוּלִין הַנַּ"ל, וּכְשֶׁיְּבַקֵּשׁ וִיחַפֵּשׂ הֵיטֵב, בְּוַדַּאי יִמְצָא, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: יָגַעְתִּי וְלֹא מָצָאתִי, אַל תַּאֲמִין. וְעִקַּר קִבּוּץ כָּל הָאֲבֵדוֹת וְהַחְזָרָתָם אֶת הַקְּדֻשָּׁה הוּא לַהֲשִׁיבָם לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם וְכוּ', וֶהֱבִיאֲךָ אֶל הָאָרֶץ וְכוּ'", וּכְתִיב: "וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר וְכוּ' וְהִשְׁתַּחֲווּ לַה' בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלָיִם". וְעַל־כֵּן פֵּרוֹת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הַיְנוּ שִׁבְעָה מִינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, קוֹדְמִין לִבְרָכָה, וְכֵן כָּל הַבְּרָכוֹת נִלְמָדִין מִבִּרְכַּת־ הַמָּזוֹן, וְעִקַּר בִּרְכַּת־הַמָּזוֹן הוּא עַל אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל כַּמָּה פְּעָמִים. כִּי זֶה עִקַּר הַבְּרָכָה, לְגַלּוֹת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם הֲשָׁבַת כָּל הָאֲבֵדוֹת לִמְקוֹמָם כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן כָּל בְּרָכָה שֶׁאֵין בָּהּ מַלְכוּת אֵינָהּ בְּרָכָה, כִּי אֵלּוּ הָאֲבֵדוֹת הֵם מְפֻזָּרִין וְנִדָּחִין בְּכָל הָעוֹלָם, וְעַל־יְדֵי שֶׁמַּזְכִּירִין בִּבְרָכָה "מֶלֶךְ הָעוֹלָם", הַיְנוּ שֶׁמַּלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה וּבְכָל מְקוֹמוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ, וְאֵין שׁוּם נִיצוֹץ נֶאֱבָד וְנִדָּח מִמֶּנּוּ לְעוֹלָם, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ יְכוֹלִין לִמְצֹא הָאֲבֵדוֹת מִכָּל מָקוֹם שֶׁהֵם (שם הל' ה, אותיות א ב).

60

one does not perceive as pronounced a pleasant and sweet flavor as is sometimes found in other foods — for in bread is garbed the essential perfection of daas: the inner dimension of the daas of the true wise man, which cannot be fully explained, for "a fence for wisdom is silence." Rather he hints this daas to his disciples through hints, which are the aspect of the hands within the Yam ha-Chochmah [Sea of Wisdom]. From there the hearas ha-ratzon is drawn at the time of eating — from which comes the essential satiety — the aspect of: "and He satisfies every living being with Will" [Tehillim 145:16] as above. Therefore, even

61

בְּכָל מַדְרֵגָה וּמַדְרֵגָה יֵשׁ בְּחִינַת קְלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ כֹּחַ הַמְדַמֶּה, כֹּחַ הַבַּהֲמִיּוּת, וְצָרִיךְ לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר אוֹתָהּ, וְהוּא עַל־יְדֵי שֶׁמַּזְכִּירִין גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָעִין. וְזֶה עִנְיַן כָּל בִּרְכוֹת הַנֶּהֱנִין שֶׁלִּפְנֵיהֶם וְשֶׁלְּאַחֲרֵיהֶם, כִּי עִקַּר כַּוָּנַת הָאֲכִילָה כְּדֵי לְבָרֵר נִיצוֹצוֹת הַמְלֻבָּשִׁים בְּדוֹמֵם צוֹמֵחַ חַי, לְהַעֲלוֹתָן לִבְחִינַת מְדַבֵּר. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְבָרֵךְ קֹדֶם הָאֲכִילָה, כִּי הַבְּרָכָה הִיא שֶׁבַח ה' וּגְדֻלָּתוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָע כֹּחַ הַמְדַמֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת כֹּחַ הַבַּהֲמִיּוּת, וַאֲזַי יָכוֹל הַנֶּפֶשׁ וְהַנִּיצוֹץ שֶׁיֵּשׁ שָׁם לַעֲלוֹת מִמַּדְרֵגָתוֹ שֶׁהוּא דּוֹמֵם צוֹמֵחַ חַי, לְמַדְרֵגַת מְדַבֵּר, וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁאוֹכֵל, וַאֲזַי הַמָּזוֹן נִתְחַלֵּק בָּאֵיבָרִים, וּמִתְּחִלָּה נִזּוֹן הַכָּבֵד שֶׁשָּׁם נֶפֶשׁ הַמִּתְאַוָּה,וּמִשָּׁם יְנִיקַת הַכְּסִילוּת שֶׁהוּא כֹּחַ הַמְדַמֶּה, וְצָרִיךְ לְבָרֵר הַמַּאֲכָל שֶׁנֶּאֱכַל כְּבָר לְהַעֲלוֹתוֹ מִן הַכָּבֵד אֶל הַמֹּחַ, שֶׁזֶּה עֲלִיָּה מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה, וְצָרִיךְ לְהַכְנִיעַ שֵׁנִית כֹּחַ הַמְדַמֶּה שֶׁבְּגוּף הָאָדָם בְּעַצְמוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַדָּם שֶׁבַּכָּבֵד, וּלְהַעֲלוֹת חַיּוּת הַמַּאֲכָל אֶל הַמֹּחַ. וְעַל־כֵּן אַחַר הָאֲכִילָה צָרִיךְ לְבָרֵךְ שֵׁנִית הַבְּרָכָה אַחֲרוֹנָה, כְּדֵי לְהַכְנִיעַ שֵׁנִית הַכֹּחַ הַמְדַמֶּה שֶׁבְּתוֹךְ הָאָדָם בְּעַצְמוֹ, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל הַמַּאֲכָל לְהִתְבָּרֵר וְלַעֲלוֹת אֶל הַמֹּחַ כַּנַּ"ל וְכַמּוּבָא בִּסְפָרִים, שֶׁהַבְּרָכָה הוּא בִּשְׁבִיל בֵּרוּר הַמַּאֲכָלִים וַעֲלִיָּתָן. וְעַל־כֵּן אִם כְּבָר נִתְעַכֵּל הַמָּזוֹן, אֵין מְבָרְכִין עוֹד בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה, כִּי אֵין צֹרֶךְ עוֹד לְבָרֵר, כִּי מָה דַּהֲוָה הֲוָה. וְעַל־כֵּן עַל הָרֵיחַ אֵין מְבָרְכִין בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה, כִּי מֵהָרֵיחַ אֵין יְנִיקָה לְכֹחַ הַמְדַמֶּה וְהוּא עוֹלֶה תֵּכֶף אֶל הַמֹּחַ, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֵיזֶהוּ דָּבָר שֶׁהַנְּשָׁמָה נֶהֱנֵית מִמֶּנּוּ וְלֹא הַגּוּף? הֱוֵי אוֹמֵר זֶה הָרֵיחַ, וְעַל־כֵּן אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ כִּי־אִם בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה קֹדֶם שֶׁמֵּרִיחַ, שֶׁאָז הָרֵיחַ מְלֻבָּשׁ בְּהַדָּבָר הַגַּשְׁמִי, דּוֹמֵם צוֹמֵחַ חַי, שֶׁהוּא בְּחִינַת כֹּחַ הַבַּהֲמִיּוּת, וְאָז מְבָרְכִין עָלָיו כְּדֵי לְהַעֲלוֹתוֹ; אֲבָל אַחַר שֶׁמֵּרִיחַ, אָז תֵּכֶף עוֹלֶה אֶל הַמֹּחַ וְאֵין לְכֹחַ הַמְדַמֶּה יְנִיקָה מִמֶּנּוּ, עַל־כֵּן אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ אַחֲרָיו כִּי אֵין צָרִיךְ בֵּרוּר עוֹד. וְעַל־כֵּן מְבָרְכִין בְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת עַל הַבְּשָׂמִים כְּדֵי לְחַזֵּק הַנְּשָׁמָה, כִּי מֵאֲכִילַת שַׁבָּת הַמֹּחַ שֶׁהוּא הַנְּשָׁמָה נִזּוֹן תְּחִלָּה, וְהַכָּבֵד נִכְנָע אָז, וּבְמוֹצָאֵי־שַׁבָּת שֶׁאָז מַתְחִיל שְׁלִיטַת הַכָּבֵד, עַל־כֵּן מְחַזְקִין הַנְּשָׁמָה שֶׁהוּא הַמֹּחַ עַל־יְדֵי הָרֵיחַ שֶׁאֵינוֹ עוֹלֶה כִּי־אִם אֶל הַמֹּחַ כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' א, אותיות א ב).

61

though all foods give the person life because they receive from daas and wisdom — which is the essence of vitality — nevertheless the essential satiety and vitality of the person comes through bread. For garbed within it is the vitality of the aspect of hints, which are the essential perfection of daas as above. Therefore all flavors in the world are hidden within bread, and since in the hints the daas is not so revealed — because they are in a hint and in concealment — therefore in bread the pleasantness and sweetness is not so openly perceived. But since the hints are the essential perfection of daas, and from there the hearas ha-ratzon is drawn — which is the essential satiety — therefore all other foods are secondary [tafeil] to bread and are exempted from blessing by bread's blessing when they come within the course of the meal. For it is the essential satiety as above. In that we bless over bread "ha-Motzi lechem min ha-aretz" — "Who brings forth bread from the earth" — through this we draw the daas that the Tzadik illuminates to those of the lower realms: to know that "the

62

שֹׁרֶשׁ כָּל הַנִּבְרָאִים כֻּלָּם הוּא דְּבַר ה', כִּי "בִּדְבַר ה' שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ וְכוּ'". וְעַל־יְדֵי הַבְּרָכָה שֶׁאָנוּ מְבָרְכִין קֹדֶם שֶׁאוֹכְלִין שׁוּם דָּבָר, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֶּה וְנִתְרוֹמֵם הַדָּבָר שֶׁאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה לְשָׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא דְּבַר ה'; נִמְצָא, כְּשֶׁאוֹכְלִין עַל־יְדֵי בְּרָכָה בְּכַוָּנָה כָּרָאוּי, אֲזַי אוֹכֵל מִשֻּׁלְחַן־גָּבֹהַּ, מִבְּחִינַת הַשֹּׁרֶשׁ הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא דְּבַר ה', שֶׁשָּׁם כְּלוּלִין כָּל הַכֹּחוֹת יַחַד. וְאַחַר־כָּךְ אָנוּ מְבָרְכִין בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה, כְּדֵי לַחֲזֹר וּלְהַמְשִׁיךְ מִבְּחִינַת דְּבַר ה' כָּל הַכֹּחוֹת שֶׁאָנוּ צְרִיכִין לְתוֹךְ גּוּפֵנוּ, כְּגוֹן רְפוּאָה אוֹ כַּיּוֹצֵא, לְכָל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁצָּרִיךְ, אַף־עַל־פִּי שֶׁקָּרוֹב לְוַדַּאי שֶׁלֹּא אָכַל מַה שֶּׁצָּרִיךְ לוֹ עַל־פִּי רְפוּאָה, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־יְדֵי הַבְּרָכָה שֶׁהוּא דְּבַר ה', שֶׁשָּׁם כְּלוּלִים כָּל הַכֹּחוֹת יַחַד, יְכוֹלִין לְהַמְשִׁיךְ כֹּחוֹת הָרְפוּאָה וְכַיּוֹצֵא כְּפִי מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ עַל־יְדֵי אוֹתוֹ הַמַּאֲכָל שֶׁאָכַל, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ מְסֻגָּל לָזֶה עַל־פִּי חָכְמַת טֶבַע הָרְפוּאָה וְכַיּוֹצֵא. וּמֵחֲמַת כִּי עִקַּר שִׁנּוּי הַכֹּחוֹת הֵם רַק בִּבְחִינַת הַגּוּף אֲבָל הַנְּשָׁמָה הִיא בִּבְחִינַת עֶצֶם פָּשׁוּט, בְּחִינַת דְּבַר ה', שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם שִׁנּוּי כֹּחַ, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־כֵּן עַל הָרֵיחַ אֵין צָרִיךְ בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה, כִּי עִקַּר הַבְּרָכָה אַחֲרוֹנָה הוּא בִּשְׁבִיל לַחֲזֹר וּלְהַמְשִׁיךְ לְתוֹךְ הַגּוּף אוֹתוֹ הַכֹּחַ שֶׁהוּא צָרִיךְ, וְזֶה שַׁיָּךְ אֵצֶל אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה שֶׁהַגּוּף נֶהֱנֶה מֵהֶם, וְהַגּוּף יֵשׁ בּוֹ הִתְחַלְּקוּת הַכֹּחוֹת: פְּעָמִים צָרִיךְ לִשְׂבִיעָה וּפְעָמִים לִרְפוּאָה, וּפְעָמִים לִרְפוּאָה זוֹ וּפְעָמִים לִרְפוּאָה אַחֶרֶת; אֲבָל הָרֵיחַ, שֶׁאֵין כֹּחוֹתָיו נִמְשָׁכִין לְתוֹךְ הַגּוּף, שֶׁמְּשֻׁנֶּה וּמִתְחַלֵּק בְּכֹחוֹתָיו, רַק הוּא מְהַנֶּה הַנְּשָׁמָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם שִׁנּוּי וְהִתְחַלְּקוּת הַכֹּחוֹת כְּלָל, עַל־כֵּן אֵין צָרִיךְ רַק בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה לְהַעֲלוֹתוֹ מִמַּה שֶּׁמְּלֻבָּשׁ בּוֹ בִּדְבַר גַּשְׁמִי, וּלְהַעֲלוֹתוֹ לְשָׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא דְּבַר ה', אֲבָל בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה אֵין צָרִיךְ, כִּי מִמֵּילָא הוּא מְחַיֶּה אֶת הַנְּשָׁמָה שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַכֹּחוֹת כֻּלָּם בִּבְחִינַת דְּבַר ה' כַּנַּ"ל (שם הל' ב, אותיות ב ג ד).

62

whole earth is full of His glory" — that the essential revelation of His divinity is specifically in this earth below. For Hashem, blessed be He, desires above all — as it were — to leave and abandon all the upper worlds and to cause His Shechinah to dwell among those below, in the aspect of: "and You desire praise from those made of clods of earth etc." And this is the aspect of "ha-Motzi lechem" — that garbed within it is so elevated a vitality [which is the aspect of the hints of the wise man's daas, which is the most elevated of all] — "from the earth" — from this very physical earth. For the whole earth is full of His glory — "the whole earth", specifically. As already explained, eating is the aspect of the connection and totality [kelaliut] and inclusion [hikkalilut] of the upper and lower worlds — which are the aspects of body and soul. Therefore one must bring

63

עַל־יְדֵי בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה שֶׁמְּבָרְכִין עַל כָּל דָּבָר וּמְגַלִּין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא אוֹתוֹ הַדָּבָר, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָע וְנוֹפֵל הָרַע הַנֶּאֱחָז בְּאוֹתוֹ הַדָּבָר, וְנִתְרוֹמֵם וְנִתְגַּלֶּה הַטּוֹב שֶׁבּוֹ, הַיְנוּ הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים וְהַחַיּוּת שֶׁבּוֹ עוֹלֶה וְנִכְלָל בְּשָׁרְשׁוֹ, וַאֲזַי רָאוּי הַדָּבָר לַאֲכִילַת אָדָם, וְאַחַר־כָּךְ אַחַר הָאֲכִילָה מְבָרְכִין בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה עַל שֶׁהִזְמִין לָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ זֶה הַדָּבָר לָזוּן אוֹתָנוּ וּלְהַחֲיוֹת אֶת נַפְשֵׁנוּ. וְעִקַּר שְׂבִיעַת הָאָדָם, דְּהַיְנוּ שְׂבִיעַת הַנֶּפֶשׁ שֶׁעַל־יְדֵי הָאֲכִילָה, בִּבְחִינַת "צַדִּיק אֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ", הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁהָאָדָם אוֹכֵל בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה כָּרָאוּי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עוֹלִין הַנִּיצוֹצוֹת וְהַנְּפָשׁוֹת הַנֶּעְלָמִים בְּזֶה הַמַּאֲכָל וְעוֹלִים וְנִכְלָלִים בְּנַפְשׁוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתּוֹסֵף הֶאָרָה גְדוֹלָה בְּנַפְשׁוֹ, עַד שֶׁזּוֹכֶה לָבוֹא עַל־יְדֵי־זֶה לִבְחִינַת בִּטּוּל אֶל אוֹר אֵין־סוֹף בִּבְחִינַת רָצוֹא וָשׁוֹב. וְזֶה עִקַּר שְׂבִיעַת הַנֶּפֶשׁ שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, בִּבְחִינַת "וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ", כִּי הַזְּרִיחָה שֶׁל הַבִּטּוּל הַנַּ"ל הוּא בְּחִינַת אוֹרוֹת הַצַּחְצָחוֹת, וְזֶה בְּחִינַת "וַיֶּחֱזוּ אֶת הָאֱלֹקִים, וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ", שֶׁעַל־יְדֵי אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה בִּקְדֻשָּׁה כָּרָאוּי זוֹכִין לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה'. וְזֶה בְּחִינַת בִּרְכַּת־הַמָּזוֹן וּבְרָכָה אַחֲרוֹנָה שֶׁל אַחַר הָאֲכִילָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַשְּׂבִיעָה כַּמּוּבָא, הַיְנוּ לִזְכּוֹת לִבְחִינַת שְׂבִיעַת הַנֶּפֶשׁ הַנַּ"ל. וְעַל־כֵּן מְבָרְכִין אָז "הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב", כִּי אוֹר הַבִּטּוּל הַזֶּה הוּא בְּחִינַת הַשָּׂגַת הַתַּכְלִית שֶׁל הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁאָז יְבָרְכוּ עַל הַכֹּל "הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב", כִּי שָׁם כֻּלּוֹ אֶחָד, כֻּלּוֹ טוֹב, וְעַל־יְדֵי הַבִּטּוּל אֶל הַתַּכְלִית הַזֶּה זוֹכִין לְשִׂמְחָה; וְזֶה בְּחִינַת "לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׂמֹחַ וְלִרְאוֹת טוֹב" (קהלת), דְּהַיְנוּ לִזְכּוֹת לִבְחִינַת הַבִּטּוּל עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב ה'", כִּי שָׁם כֻּלּוֹ טוֹב. וְעַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה הַזֹּאת זוֹכִין לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה, וְזֶה בְּחִינַת "לֹא נִתְּנָה תּוֹרָה אֶלָּא לְאוֹכְלֵי הַמָּן", כִּי אֲכִילָה כָּזוֹ הוּא בְּחִינַת אֲכִילַת מָן מַמָּשׁ כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעַל־כֵּן מְבָרְכִין עַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּבִרְכַּת־ הַמָּזוֹן, כִּי עִקַּר מְקוֹם הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (ע' ארץ ישראל, אות יט), וְהַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת הַזֹּאת הוּא בְּחִינַת רֵיחַ, בְּחִינַת 'כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא' בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, רֵיחַ גַּןשׂעֵדֶן, תַּעֲנוּג עוֹלָם הַבָּא, בְּחִינַת חַיּוּת הַנְּשָׁמָה שֶׁהוּא רַק מֵהָרֵיחַ. וְעַל־כֵּן הָיוּ נוֹהֲגִין לְהָבִיא אֶת הַמֻּגְמָר לְאַחַר הַסְּעוּדָה, כִּי זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַסְּעוּדָה לִזְכּוֹת עַל־יָדָהּ לִבְחִינַת הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁהוּא בְּחִינַת רֵיחַ, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה מְבָרְכִין בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן עַל הָרֵיחַ בְּעַצְמוֹ אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה, כִּי הוּא בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת חַיּוּת הַנְּשָׁמָה עַל־יְדֵי הַזְּרִיחָה וְהִתְנוֹצְצוּת מֵעֲרֵבוּת נְעִימוּת הַבִּטּוּל אֶל אֵין־סוֹף, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא כַּנַּ"ל (שם הלכה ג).

63

salt to the table, for this connection and totality is the aspect of salt [melach], as is known — the aspect of "an everlasting covenant of salt" [bris melach olam] [Bamidbar 18:19] — the aspect of the Tzadik, through whom the essential connection is made: the aspect of "for all that is in heaven and in earth" [Divrei HaYamim I 29:11]. "For all" [ki chol] — this is the Tzadik, as is known. Therefore all foods that give life to the person — connecting the soul with the body, which is the aspect of the totality of worlds as above — the entire variation in the perception of their flavors is only according to the proportion of salt mixed into their composition, as is known to those who study nature [tiv'iyim]. For the essential vitality that binds the soul to the body — which is the aspect of the totality of worlds — is through the holiness of the bris [covenant] of the Tzadik, which is the aspect of "bris melach." Therefore the letters of lechem [bread — לחם] and melach [salt — מלח] are equal in value [both = 78] — for they are one and the same aspect. For within bread all the world's flavors are hidden, and likewise all the flavors in all foods come only through the portions of salt within them as above. Therefore our Rabbis of blessed memory said:

64

הָרֵיחַ הוּא בְּחִינָה גְּבוֹהָה מְאֹד, כִּי הוּא חַיּוּת הַנְּשָׁמָה כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הוּא בְּחִינַת תַּעֲנוּג עוֹלָם הַבָּא, רֵיחַ גַּן־עֵדֶן, כִּי הָרֵיחַ הַטּוֹב הוּא בְּחִינַת הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל אֶל אוֹר הָאֵין־סוֹף בָּרוּךְ הוּא בִּבְחִינַת רָצוֹא וָשׁוֹב, שֶׁמַּרְגִּישִׁין עֲרֵבוּת וּמְתִיקַת הַדְּבֵקוּת וּבִטּוּל אֶל הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה בִּבְחִינַת רֵיחַ טוֹב, כִּי לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, רַק כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְזֶה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁל עֲבוֹדַת הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה לִזְכּוֹת לִבְחִינַת הַבִּטּוּל הַנַּ"ל בִּבְחִינַת רָצוֹא וָשׁוֹב, שֶׁיִּזְכֶּה לָדַעַת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי הָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל, שֶׁזֶּה עִקַּר תַּעֲנוּג עוֹלָם הַבָּא (שם אות א).

64

"Bread with salt you shall eat" [Avos 6:4]. As explained above, the essential rectification of eating is to merit through it the hearas ha-ratzon that will shine in the future — the aspect of: "In due time it shall be said to Yaakov and to Israel: what has G-d wrought!" [ka'eis ye'amer l'Yaakov etc.] [Bamidbar 23:23]

65

כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ לוֹ הַתְחָלָה וְתַכְלִית, וְעִקָּר הוּא הַתַּכְלִית, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לֹא בָּרָא שׁוּם דָּבָר לָרִיק, חַס וְשָׁלוֹם, רַק כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, דּוֹמֵם צוֹמֵחַ חַי מְדַבֵּר, הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל צָרִיךְ שֶׁיָּבוֹא אֶל הַתַּכְלִית הַטּוֹב, דְּהַיְנוּ בְּעֵת שֶׁיִּהְיֶה חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד, שֶׁאָז יִהְיוּ נִכְלָלִין כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם בְּשֹׁרֶשׁ חַיּוּתָם, וְאָז יַעֲלֶה וְיָבוֹא כָּל דָּבָר לְתַכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי, וְעִקַּר עֲלִיַּת כָּל הַדְּבָרִים יִהְיֶה עַל־יְדֵי הָאָדָם, שֶׁבִּשְׁבִילוֹ נִבְרָא הַכֹּל כַּיָּדוּעַ, וְעַל־יְדֵי הַחַיּוּת שֶׁהָאָדָם מְקַבֵּל מֵאֵיזֶה דָּבָר בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה וּבִבְרָכָה בְּכַוָּנָה כָּרָאוּי עַל־פִּי דַּת תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, עַל־יְדֵי־זֶה מַעֲלֶה הַדָּבָר לְשָׁרְשׁוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה יָבוֹא הַדָּבָר לְתַכְלִיתוֹ בְּעֵת שֶׁיִּהְיֶה חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד. וְעַל־כֵּן עַל כָּל דָּבָר שֶׁאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה צָרִיךְ לְבָרֵךְ בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה וְאַחֲרוֹנָה, וְכָל זֶה בִּשְׁבִיל לְגַלּוֹת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם; רַק שֶׁבִּבְרָכָה רִאשׁוֹנָה מְגַלִּין אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁזֶּה עִנְיַן הַבְּרָכָה שֶׁמְּבָרְכִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל שֶׁבָּרָא זֶה הַדָּבָר, "פְּרִי אֲדָמָה" אוֹ "פְּרִי עֵץ" אוֹ "הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ", וְאַחַר שֶׁאוֹכֵל, שֶׁאָז כְּבָר הִגִּיעַ הַסּוֹף שֶׁל הַדָּבָר שֶׁאָכַל, כִּי כְבָר עָבַר וּבָטֵל מִן הָעוֹלָם, אָז עִקַּר הַבְּרָכָה שֶׁמְּבָרְכִין עַל חַיּוּת שֶׁקִּבַּלְנוּ מִזֶּה הַמַּאֲכָל, בִּכְדֵי שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הַבְּרָכָה יַעֲלֶה זֶה הַחַיּוּת שֶׁל הַדָּבָר שֶׁאָכַל לְתַכְלִיתוֹ וְשָׁרְשׁוֹ בְּעֵת שֶׁיִּהְיֶה חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד, שֶׁאָז יֻגְמַר בִּשְׁלֵמוּת הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם כַּיָּדוּעַ. וּבִשְׁבִיל זֶה מְבָרְכִין עַל־ פִּי־רֹב בִּבְרָכָה הָאַחֲרוֹנָה "בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת וְכוּ'", בְּחִינַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד, שֶׁהוּא עוֹלַם הַנְּשָׁמוֹת וְהַנְּפָשׁוֹת. וּבִשְׁבִיל זֶה, עַל הַלֶּחֶם שֶׁעִקַּר הַחַיּוּת מִמֶּנּוּ, מְבָרְכִין בִּרְכַּת־ הַמָּזוֹן וּמַזְכִּירִין בּוֹ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה וְכוּ'", כִּי חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה חֲשׁוּבָה יוֹתֵר מִבְּרָכָה רִאשׁוֹנָה, כִּי בִּרְכַּת־הַמָּזוֹן הוּא דְּאוֹרַיְתָא, כִּי בְּוַדַּאי חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד חָשׁוּב יוֹתֵר מֵחִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁל עַכְשָׁו, כִּי הַכֹּל נִבְרָא רַק בִּשְׁבִיל הַתַּכְלִית שֶׁלֶּעָתִיד. וְעַל־כֵּן עַל הָרֵיחַ אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה, כִּי כָל עִקַּר הָרֵיחַ נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד, כִּי עַל־יְדֵי הַקּוֹל שֶׁל הַשִּׁיר שֶׁיִּתְּעַר לֶעָתִיד, עַל־יְדֵי־זֶה גְּדֵלִים כָּל הָרֵיחוֹת שֶׁבְּגַן־עֵדֶן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעַל־כֵּן הָרֵיחַ הוּא חַיּוּת הַנְּשָׁמָה כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד שֶׁהוּא עוֹלַם הַנְּשָׁמוֹת, אֲשֶׁר כָּל תְּשׁוּקַת הַנְּשָׁמָה וְחַיּוּתָהּ וְשַׁעֲשׁוּעֶיהָ הוּא רַק מִשָּׁם. וְעַל־כֵּן אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ עַל הָרֵיחַ בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה לְגַלּוֹת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד, מֵאַחַר שֶׁכָּל עִקַּר הָרֵיחַ נִמְשָׁךְ רַק מִשָּׁם (שם הל' ד, אותיות יא יב).

65

— which is the aspect of: "You give them their food in its time" [Tehillim 145:15]. Therefore the Torah commanded to recite Birchas ha-Mazon [Grace after Meals] after eating — in order to draw upon us the hearas ha-ratzon through the holy speech of Birchas ha-Mazon. For all the blessings and thanksgivings to His great Name are the aspect of hearas ha-ratzon. And this is the aspect of the kos [cup] of Birchas ha-Mazon — for "song is recited only over wine" — for wine, when drunk in holiness, brings a wondrous dveykus [cleaving to G-d] and hearas ha-ratzon. And since the hearas ha-ratzon is drawn from the learning of the totality of son and disciple, therefore three blessings were instituted: the first blessing corresponds to the aspect of the learning of the son — the aspect of "What did you perceive?" — the apprehension of the higher realms [darei ma'alah]; the second blessing corresponds to the illumination of the lower realms [darei matah] — the aspect of "the whole earth is full of His glory"; and the third blessing corresponds to the aspect of the totality of all worlds. For the two aforementioned levels of learning must be united together — and through this specifically the hearas ha-ratzon is drawn. However, after the

66

כָּל הַבְּרָכוֹת שֶׁאָנוּ מְבָרְכִין תְּחִלָּה וָסוֹף בִּשְׁבִיל לְגַלּוֹת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁל עַכְשָׁו וְשֶׁלֶּעָתִיד כַּנַּ"ל, כָּל זֶה הוּא רַק בִּשְׁבִיל בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לֶאֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, כִּי מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְכֵן עַל־יְדֵי הַחֲטָאִים שֶׁל כָּל אֶחָד, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּלְבֵּל הַמְדַמֶּה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֲחִיזַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, וּלְבָרֵר הַמְדַמֶּה אִי אֶפְשָׁר כִּי־אִם עַל־יְדֵי נְבוּאָה וְרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ, וּבִשְׁבִיל זֶה צְרִיכִין לוֹמַר כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַתְּפִלּוֹת וְכוּ' בְּפֶה מָלֵא דַּיְקָא, כְּדֵי לְבָרֵר הַמְדַמֶּה עַל־יְדֵי־זֶה, כִּי הַדִּבּוּר דִּקְדֻשָּׁה הוּא בִּבְחִינַת רוּחַ ה', רוּחַ נְבוּאָה וְרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ, בְּחִינַת "רוּחַ ה' דִּבֶּר בִּי", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי־ זֶה מִתְבָּרֵר הַמְדַמֶּה שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה. וְעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא רַק בַּעֲשִׂיָּה גַשְׁמִית דַּיְקָא, שֶׁשָּׁם יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לְבַלְבֵּל וְשָׁם צְרִיכִין עִקַּר הַבֵּרוּר, וְעַל־כֵּן עַל כָּל הַדְּבָרִים שֶׁאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה צְרִיכִין לְבָרֵךְ בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה גַּם־כֵּן, כִּי גַּם אַחַר הָאֲכִילָה עֲדַיִן נִשְׁאָר בַּגּוּף גַּשְׁמִיּוּת הַמַּאֲכָל, וּצְרִיכִין לְבָרֵר פְּנִימִיּוּת הַחַיּוּת שֶׁבּוֹ מִכֹּחַ הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחָז בְּהַגַּשְׁמִיּוּת, כְּדֵי לְכָלְלוֹ בְּהַתַּכְלִית שֶׁהוּא בְּחִינַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד; אֲבָל עַל הָרֵיחַ אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ עָלָיו רַק בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה, שֶׁאָז עֲדַיִן נֶאֱחָז הָרֵיחַ בַּדָּבָר הַגַּשְׁמִי, אֲבָל אַחַר שֶׁקִּבֵּל הֲנָאַת הָרֵיחַ, שֶׁאָז הָרֵיחַ שֶׁקִּבֵּל כְּבָר אֵינוֹ מְלֻבָּשׁ בְּשׁוּם דָּבָר גַּשְׁמִי וְהוּא רַק חַיּוּת הַנְּשָׁמָה, שֶׁשָּׁם אֵין שְׁלִיטָה לְהַמְדַמֶּה לְבַלְבֵּל, חַס וְשָׁלוֹם, עַל כֵּן אֵין צָרִיךְ בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה (שם אותיות יג יד טו).

66

destruction of the Temple — when people could have said, G-d forbid, that all hope is lost and it is no longer possible to draw the hearas ha-ratzon, especially before the slain of Beitar were granted burial as explained within — afterward, when they were granted burial and it was seen that Hashem, blessed be He, had not withdrawn His lovingkindness from us, the Sages then instituted the blessing of ha-Tov v'ha-Meitiv ["Who is good and does good"]. This is the aspect of the complete drawing of the hearas ha-ratzon — which is the aspect of the World to Come, when everything will be blessed with "Who is good and does good" — for the essential true and eternal good is the hearas ha-ratzon.

67

כָּל הַבְּרָכוֹת שֶׁמְּבָרְכִין עַל כָּל הַדְּבָרִים, כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת מוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, כִּי קֹדֶם שֶׁמְּבָרְכִין עַל הַדָּבָר וּמוֹדִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּרָא אוֹתוֹ הַדָּבָר, קֹדֶם לָזֶה אֵין שְׁלֵמוּת לְאוֹתוֹ הַדָּבָר, כִּי הַכֹּל נִבְרָא רַק לִכְבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ כְּדֵי שֶׁיְּבָרְכוּ וְיוֹדוּ אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל כָּל דָּבָר; נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי הַבְּרָכָה, עַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין עִקַּר שְׁלֵמוּת בְּרִיאַת אוֹתוֹ הַפְּרִי וְכַיּוֹצֵא, וּכְאִלּוּ עַכְשָׁו נִבְרֵאת מַמָּשׁ עַל־יְדֵי הַבְּרָכָה שֶׁבֵּרַךְ עָלֶיהָ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ שְׁלֵמוּת חַיּוּתָהּ דִּקְדֻשָּׁה; נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה, עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל וּמַמְשִׁיכִין שְׁלֵמוּת חַיּוּתוֹ שֶׁל דָּבָר זֶה שֶׁמְּבָרְכִין עָלָיו כַּנַּ"ל. וְאַחַר־כָּךְ צָרִיךְ לְבָרֵךְ בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה, כִּי כָל דָּבָר שֶׁנִּבְרָא יֵשׁ לוֹ תַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה הַתַּכְלִית נִבְרָא וְיָצָא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, וְעִקַּר תַּכְלִיתָם הוּא עַל־יְדֵי שֶׁאוֹכֵל וְנֶהֱנֶה מֵהֶן הָאָדָם, וְעַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ כֹּחַ בְּהָאָדָם לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי־זֶה עוֹלֶה כָּל דָּבָר לְשָׁרְשׁוֹ וְתַכְלִיתוֹ. וְזֶהוּ עִנְיַן בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה שֶׁמְּבָרְכִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל שֶׁהִזְמִין לָנוּ זֶה הַדָּבָר לְהַחֲיוֹת בּוֹ אֶת נַפְשֵׁנוּ, כְּמוֹ שֶׁתִּקְּנוּ: "עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ לְהַחֲיוֹת בָּהֶם וְכוּ'", וְכֵן בְּבִרְכַּת־הַמָּזוֹן, וְזֶהוּ הַתַּכְלִית שֶׁל הַמַּאֲכָל, כִּי זֶה תַּכְלִיתוֹ כְּשֶׁמְּחַיֶּה אֶת הָאָדָם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ כֹּח בְּהָאָדָם לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל, וְעִקַּר תַּכְלִית עֲבוֹדַת־ הַשֵּׁם הוּא הָרָצוֹן דִּקְדֻשָּׁה כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (וע' רצון, אותיות יב יג). נִמְצָא שֶׁזֶּה תַּכְלִית הַמַּאֲכָל, שֶׁנִּכְלָל בְּהָאָדָם וְהֶחֱיָה אוֹתוֹ עַד שֶׁזָּכָה עַל־יְדֵי־זֶה לְרָצוֹן חָזָק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה עֲבוֹדַת כָּל הָאָדָם, כִּי הָעִקָּר הוּא הָרָצוֹן, שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ הַנֶּפֶשׁ שֶׁהוּא לְשׁוֹן רָצוֹן, בִּפְרָט כְּפִי הַמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר שֶׁעַל־יְדֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה זוֹכִין לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, נִמְצָא שֶׁזֶּה תַּכְלִית הַמַּאֲכָל, וְעַל זֶה מְבָרְכִין בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה, כְּדֵי לְהַעֲלוֹת הַמַּאֲכָל לְשָׁרְשׁוֹ וְלַהֲבִיאוֹ לְתַכְלִיתוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת רָצוֹן דִּקְדֻשָּׁה. וְעַל־כֵּן עַל הָרֵיחַ אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה, כִּי כָל הָרָצוֹן וְהַכֹּחַ דִּקְדֻשָּׁה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא, וּמִשָּׁם שֹׁרֶשׁ כָּל הָרֵיחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, וְתֵכֶף כְּשֶׁהָאָדָם נֶהֱנֶה מִמֶּנּוּ עַל־ יְדֵי בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה, תֵּכֶף עוֹלֶה לְשָׁרְשׁוֹ וְתַכְלִיתוֹ, כִּי הָרֵיחַ טוֹב בְּעַצְמוֹ הוּא בְּחִינַת רָצוֹן וְחֵשֶׁק דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא עִקַּר הַתַּכְלִית כַּנַּ"ל (שם ה"ה, אות ג ד ו).

67

And specifically now, after the destruction, one must strengthen and fortify oneself ever more greatly with a strong holy Will toward Hashem, blessed be He, and His holy Torah — and to wait and yearn for the salvation of Hashem with strong Will and great longing. And this intensification of Will stands in place of the offerings that were brought in the Temple — and through this we will merit the abundant good that is stored away for the World to Come, whose essence is the hearas ha-ratzon as above. Therefore this blessing was instituted in Birchas ha-Mazon — for at the time of eating one must draw the hearas ha-ratzon as above. The three aspects mentioned above — namely: the illumination of the higher realms [darei ma'alah], the illumination of the lower realms [darei matah], and their totality together — these are the aspect of the three Kedushos [sanctifications], through which specifically it becomes fully revealed and shines that Hashem Tzevakos m'lo chol ha-aretz k'vodo — "Hashem of Hosts — the whole earth is full of His glory" [Yeshayahu

68

מִי שֶׁזּוֹכֶה לֶאֱכֹל בִּקְדֻשָּׁה לְשֵׁם הַשֵּׁם, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲזַי זוֹכֶה עַל־יְדֵי אֲכִילָתוֹ לְהַכְנִיעַ הָאֵשׁ הַטִּבְעִי שֶׁבְּגוּף הָאָדָם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָעִין בְּחִינַת מְאוֹרֵי־אֵשׁ, שֶׁהֵם בְּחִינַת תַּאֲווֹת הַגּוּף הַנִּמְשָׁכִים מִבְּחִינַת שְׁמוֹת הַטֻּמְאָה, שֵׁמוֹת הַחִיצוֹנִיִּים, וּמְחַיִּין אֶת הַנֶּפֶשׁ דִּקְדֻשָּׁה שֶׁכָּל חַיּוּתָהּ הוּא רַק מִשֵּׁם הַשֵּׁם, שֶׁמִּשָּׁם שֹׁרֶשׁ הַנֶּפֶשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת שֵׁם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ" כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְכָל תַּאֲוָתָהּ וּתְשׁוּקָתָהּ שֶׁל הַנֶּפֶשׁ דִּקְדֻשָּׁה הוּא רַק לְהִכָּלֵל בְּשָׁרְשָׁהּ שֶׁהוּא שֵׁם הַשֵּׁם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְשִׁמְךָ וּלְזִכְרְךָ תַּאֲוַת נָפֶשׁ", וְשֵׁם הַשֵּׁם הוּא בְּחִינַת מְאוֹרֵי־אוֹר, וְזֶה בְּחִינַת "הִנֵּה אֹרוּ עֵינַי כִּי טָעַמְתִּי מְעַט דְּבַשׁ הַזֶּה" שֶׁאָמַר יְהוֹנָתָן, כִּי אֲכִילַת הַצַּדִּיק הוּא בְּחִינַת הַכְנָעַת מְאוֹרֵי־ אֵשׁ וְהִתְגַּבְּרוּת מְאוֹרֵי־אוֹר שֶׁהוּא בְּחִינַת שֵׁם הַשֵּׁם, מֵחֲמַת שֶׁכָּל אֲכִילָתוֹ הוּא רַק לְשֵׁם הַשֵּׁם. וְזֶה עִקַּר שְׂבִיעַת הַנֶּפֶשׁ דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, וְזֶה בְּחִינַת "צַדִּיק אֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ"; אֲבָל לְהֵפֶךְ, כְּשֶׁאוֹכְלִין חַס וְשָׁלוֹם בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת הַגּוּף שֶׁיְּנִיקָתָם מִבְּחִינַת מְאוֹרֵי־אֵשׁ, אֲזַי עַל־יְדֵי אֲכִילָתוֹ מִתְגַּבְּרִין בְּיוֹתֵר הַמְּאוֹרֵי־אֵשׁ, וְעַל אֲכִילָה כָּזוֹ נֶאֱמַר: "וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסַר", כִּי אֵינוֹ מַכְנִיעַ וּמַשְׁקִיט הַמְּאוֹרֵי־אֵשׁ עַל־יְדֵי אֲכִילָתוֹ, עַל־ כֵּן כָּל מַה שֶׁאוֹכֵל בְּיוֹתֵר, מִתְגַּבְּרִין בּוֹ הַתַּאֲווֹת וְהַמְּאוֹרֵי־אֵשׁ בְּיוֹתֵר וְעַל־כֵּן אֵין לוֹ שְׂבִיעָה לְעוֹלָם, וְאָז אֲכִילָתוֹ בִּבְחִינַת "בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה", הֵפֶךְ הַמְּאוֹרֵי־אוֹר שֶׁהֵם בְּחִינַת שֵׁם הַשֵּׁם שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַשִּׂמְחָה, בְּחִינַת "בְּשִׁמְךָ יְגִילוּן כָּל הַיּוֹם". וְעַל־כֵּן עִקַּר קְדֻשַּׁת הָאֲכִילָה הוּא כְּשֶׁזּוֹכִין לִשְׂמֹחַ בְּשֵׁם הַשֵּׁם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וְכוּ' כִּי חֶדְוַת ה' הִיא מָעֻזְּכֶם", כִּי עִקַּר קְדֻשַּׁת הָאֲכִילָה נִמְשָׁךְ מִשֵּׁם הַשֵּׁם שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר כָּל הַשִּׂמְחָה. וְעַל־כֵּן בְּשַׁבָּת וְיָמִים טוֹבִים שֶׁהֵם עִקַּר הַגְדָּלַת שֵׁם הַשֵּׁם, אָז מִצְוָה גְדוֹלָה לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׂמֹחַ בְּשֵׁם הַשֵּׁם, כִּי אָז הָאֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה בִּבְחִינַת שֵׁם הַשֵּׁם שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַשִּׂמְחָה כַּנַּ"ל (הלכות שבת הלכה ה, אות טז).

68

6:3]. And when there are three from Israel who are engaged in Torah, or who sat to eat at one table and will bless [Birchas ha-Mazon] afterward — then the aspect of the illumination of the three Kedushos above is drawn. For the greatest among them is the aspect of the higher realms [darei ma'alah], the smallest is the aspect of the lower realms [darei matah], and the middle one is the aspect of their totality — for he receives from the greatest [since his apprehension is not so far removed from the greatest's apprehension] and illuminates to the smallest. It turns out that the aspect of the connection and totality of worlds is then drawn — through which the hearas ha-ratzon shines more intensely. Therefore one must recite zimmun [the communal invitation to bless] — for the blessing of zimmun is the aspect of the hearas ha-ratzon in greater measure, as they prepare and invite themselves to bless Hashem. Therefore the

69

יָדוּעַ הַחִלּוּק שֶׁבֵּין אֲכִילַת חֹל, שֶׁאָז הַכָּבֵד נִזּוֹן תְּחִלָּה וְאַחַר־כָּךְ הַמֹּחַ, אֲבָל מֵאֲכִילַת שַׁבָּת הַמֹּחַ נִזּוֹן תְּחִלָּה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; אַךְ יִשְׂרָאֵל מַמְשִׁיכִין קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל, וְעַל־כֵּן כָּל אֲכִילַת יִשְׂרָאֵל קֹדֶשׁ, כִּי יִשְׂרָאֵל אֵינָם אוֹכְלִין שׁוּם מַאֲכָל מִיָּד, רַק צְרִיכִין לְהַמְתִּין הַרְבֵּה קֹדֶם שֶׁאוֹכְלִין, וְעַל־יְדֵי־זֶה הֵם מַמְשִׁיכִין עֲלֵיהֶם בְּכָל אֲכִילָתָם בְּחִינַת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחַ נִזּוֹן תְּחִלָּה, כִּי אִישׁ יִשְׂרָאֵל צָרִיךְ לְהַמְתִּין קֹדֶם שֶׁאוֹכֵל עַד שֶׁיִּתְפַּלֵּל בַּבֹּקֶר וְיִטֹּל יָדָיו וִיבָרֵךְ [וְהַכְּשֵׁרִים וְהַיְרֵאִים מַמְתִּינִים יוֹתֵר, כִּי גַּם לוֹמְדִים אַחַר הַתְּפִלָּה], וְכֵן בַּאֲכִילַת בָּשָׂר צְרִיכִין לְהַמְתִּין עַל שְׁחִיטָה וְנִקּוּר וּמְלִיחָה וַהֲדָחָה, וְכֵן לֶחֶם צְרִיכִין לִקַּח מִתְּחִלָּה חַלָּה, נִמְצָא שֶׁכָּל אֲכִילַת יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־ יְדֵי הַמְתָּנָה הַרְבֵּה, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין עַל אֲכִילָתָן בְּחִינַת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, וּמַכְנִיעִין בְּחִינַת הַכָּבֵד, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵשָׂו שֶׁחוֹטֵף אֲכִילָתוֹ מִיָּד בִּבְחִינַת "הַלְעִיטֵנִי נָא" הַנֶּאֱמָר בְּעֵשָׂו. אֲבָל מֵחֲמַת טִרְדַּת הָעוֹלָם הַזֶּה וְתַאֲווֹתָיו יוּכַל לִהְיוֹת שֶׁגַּם אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי יִשְׁכַּח, חַס וְשָׁלוֹם, בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה וְכַיּוֹצֵא אֶת הַתַּכְלִית, עַל־כֵּן צְרִיכִין לִזְכֹּר בְּכָל פַּעַם אֶת הַשַּׁבָּת, דְּהַיְנוּ שֶׁבְּתוֹךְ תֹּקֶף הַטִּרְדָּא שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה, אוֹ כְּשֶׁבָּא לֶאֱכֹל, יְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵיזֶה שָׁעָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שַׁבָּת, וְאָז יִזְכֶּה שֶׁהַמֹּחַ יִהְיֶה נִזּוֹן תְּחִלָּה, הַיְנוּ שֶׁיְּכַוֵּן בְּכָל עֲסָקָיו רַק בִּשְׁבִיל הַתַּכְלִית לְבָד (שם הל' ו, אות ה).

69

custom in our regions is to say first: "Rabosai mir vellen bentshin" [Yiddish: "Gentlemen, let us recite Grace after Meals"] — which further articulates and expresses the aspect of the Will they have to bless. And when there are ten, the Will shines in still greater revelation — and then they invoke [zimmun] with the [Divine] Name [ba-Shem]. See within. As already explained, all the flavors of foods and their power to give life to the person and to bind his soul to his body — which is the aspect of the totality of worlds — comes through daas as above. And there are many distinctions in the matter of daas and wisdom. For there are chochmot chitzoniyos [external/secular wisdoms]

70

עַל־יְדֵי הַבְּרָכוֹת שֶׁמְּבָרְכִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל כָּל דָּבָר שֶׁנֶּהֱנִין מִמֶּנּוּ, עַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין עַל עַצְמָן קְדֻשַּׁת שַׁבָּת שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַבְּרָכוֹת, כִּי הוּא מְקוֹר הַבְּרָכָה, וְאָז אֲכִילָתוֹ וַהֲנָאָתוֹ בִּבְחִינַת עֹנֶג־שַׁבָּת. אַךְ מִי שֶׁהוּא קַפְּדָן, שֶׁזֶּה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת כָּבֵד כּוֹעֵס, שֶׁעִקַּר שְׁלִיטָתוֹ עַל־יְדֵי אֲכִילַת חֹל שֶׁאָז הַכָּבֵד נִזּוֹן תְּחִלָּה, עַל־כֵּן הוּא צָרִיךְ לִזָּהֵר בְּיוֹתֵר לְהַמְשִׁיךְ עַל אֲכִילָתוֹ קְדֻשַּׁת שַׁבָּת שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת הַמֹּחַ נִזּוֹן תְּחִלָּה, בְּחִינַת בִּטּוּל הַכַּעַס. וְזֶהוּ סוֹד מַה שֶּׁשַּׁמַּאי שֶׁהָיָה קַפְּדָן הָיָה אוֹכֵל כָּל יָמָיו לִכְבוֹד שַׁבָּת כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שם אות ו).

70

which are of no use toward the ultimate purpose whatsoever — on the contrary etc. And from them derive the flavors of fruits and foods that are very harmful to the person: such as foods and drinks that are a deadly poison [sam ha-maves], or other harmful foods. But even among holy

71

גּוּף וָנֶפֶשׁ הֵם בְּחִינַת נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה וּנְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁל הָאָלֶף, וְהַחַיּוּת שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה שֶׁמִּתְחַבֵּר הַגּוּף וְהַנֶּפֶשׁ, זֶה בְּחִינַת הַוָּו שֶׁבְּתוֹךְ הָאָלֶף שֶׁמְּחַבֶּרֶת הַנְּקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁעַל הָאָלֶף עִם הַנְּקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה, וְעַל־כֵּן כָּל כַּוָּנוֹת הָאֲכִילָה הוּא בִּבְחִינָה זֹאת שֶׁל הָאָלֶף הַנַּ"ל, כִּי הַוָּו שֶׁבְּתוֹךְ הָאָלֶף שַׁיֶּכֶת לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, וְעַל־כֵּן הוּא בְּחִינַת יוּד וָו לְמַעְלָה וְיוּד וָו לְמַטָּה, שֶׁזֶּהוּ סוֹד הַל"ב שִׁנַּיִם, ל"ב נְתִיבוֹת חָכְמָה, כַּמְבֹאָר כָּל זֶה בַּכַּוָּנוֹת. וְעִקַּר חַיּוּת הָאֲכִילָה נִמְשָׁךְ אֶל הַלֵּב שֶׁשָּׁם כָּל רְתִיחַת הַדָּמִים, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לֶאֱכֹל בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ עַל־יְדֵי־ זֶה הַחַיּוּת מֵהַנְּשָׁמָה אֶל הַגּוּף בִּקְדֻשָּׁה, בְּאֹפֶן שֶׁיְּחַיֶּה אֶת הַדָּמִים שֶׁבַּלֵּב בִּקְדֻשָּׁה וְלֹא תִתְגַּבֵּר הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁאֲחִיזָתָם בַּדָּם שֶׁבֶּחָלָל הַשְּׂמָאלִי שֶׁבַּלֵּב; וְאָז כְּשֶׁהַדָּמִים זַכִּים בַּלֵּב כָּרָאוּי וּמְקַבְּלִים רַק חַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה, אֲזַי נַעֲשֶׂה בְּחִינַת אָדָם - בְּחִינַת אָלֶף דָּם [כִּי לֵית אָדָם בְּלָא אָלֶף כַּמְבֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ], הַיְנוּ בְּחִינַת תִּקּוּן הָאָלֶף וְתִקּוּן הַדָּמִים הַנַּ"ל, וְכָל הַחֲטָאִים נִמְשָׁכִין מִפְּגַם הַדָּמִים שֶׁבֶּחָלָל הַשְּׂמָאלִי, וְעַל־כֵּן הַבַּעַל־תְּשׁוּבָה צָרִיךְ לְתַעֲנִיתִים, לְהַכְנִיעַ בְּחִינַת הַסִּטְרָא־ אָחֳרָא שֶׁאֲחִיזָתָהּ בְּהַדָּמִים הַנַּ"ל שֶׁנִּפְגְּמוּ עַל־יְדֵי אֲכִילָה שֶׁאֵינָהּ כָּרָאוּי, וְזֶה גַּם־כֵּן בְּחִינַת תַּעֲנִית יוֹם־כִּפּוּר (שם הל' ז, אות נא).

71

learnings there are several distinctions — for there is one whose learning is with such arrogance and such a damaged and corrupted mind, and who is so far from true Tzadikim — indeed, who disputes them — to the point that his Torah learning becomes for him a deadly poison, as our Rabbis of blessed memory have stated [see Yoma 72b]. And most often from such learnings one falls to studying chochmot chitzoniyos [external wisdoms], which are literally a deadly poison. But even those who engage in the wisdom of Torah and in pilpul [dialectical reasoning] for the sake of Heaven — even so, this is not the essential ultimate purpose. For the essential

72

עַל־יְדֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מִתְחַבֵּר הַנֶּפֶשׁ עִם הַגּוּף בִּקְדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה יִחוּד גָּדוֹל בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, כִּי חִבּוּר גּוּף וָנֶפֶשׁ הוּא בְּחִינַת יִחוּד וְחִבּוּר כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: מָה הַנֶּפֶשׁ זָנָה אֶת הַגּוּף, כָּךְ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא זָן אֶת כָּל הָעוֹלָם; מָה הַנֶּפֶשׁ מְמַלֵּא אֶת הַגּוּף, כָּךְ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־ הוּא מְלֹא כָּל הָעוֹלָם וְכוּ'. וְזֶה כְּלַל כָּל הַיִּחוּדִים, כְּשֶׁמִּתְחַבְּרִים וּמִתְיַחֲדִים כָּל הָעוֹלָמוֹת בְּשֹׁרֶשׁ חַיּוּתָם, הַיְנוּ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁמִּתְיַחֲדִים וְנִכְלָלִים כָּל הַמַּאֲמָרוֹת הַמִּתְגַּלִּים בְּהַמַּאֲמָר סָתוּם שֶׁל בְּרֵאשִׁית, שֶׁהוּא בְּחִינַת רֵאשִׁית נְקֻדַּת הַבְּרִיאָה, וְעַל־ יְדֵי־זֶה נִכְנָעִין כָּל הַקְּלִפּוֹת וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא שֶׁיְּנִיקָתָם מִבְּחִינַת פֵּרוּד, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־ כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בְּחִינַת "וּרְעֵה אֱמוּנָה" כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּמֹחַ וּבְדַעַת כְּלָל אֵיךְ כָּל הָעוֹלָמוֹת נִמְשָׁכִין וּמִתְנַהֲגִין וּמִתְקַיְּמִין עַל־יְדֵי סְתִימָא דְּכָל סְתִימִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עוֹבְרִין יִשְׂרָאֵל עַל כָּל הַשִּׂכְלִיּוּת וְהַחָכְמוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (הל' תחומין, הל' ו, אות טו).

72

learning is to arrive at the halachic conclusion [l'asokei shema'ta aliba d'hilchesa], and the essential ultimate purpose in its fullness is the learning that leads to action and upright character traits and to being saved through it from sins. For "not study is the essential thing but action" [Avos 1:17]. Therefore the essential thing is the holy learning that instills the fulfillment of Torah in Israel — which is the aspect of the holy learning that the true Tzadik engages in to illuminate daas within Israel. And what he cannot explain explicitly, he

73

הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת הַמַּאֲמָר סָתוּם, שֶׁמֵּחֲמַת הַעְלָמָתוֹ וְהַסְתָּרָתוֹ מִשְׁתַּלְשֵׁל מִמֶּנּוּ יְנִיקַת הַסִּטְרָא־ אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת, עַל־כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתוֹ מְאֹד שֶׁלֹּא תוּכַל הַסִּטְרָא־ אָחֳרָא לִינֹק מִמֶּנּוּ (שם אות יז).

73

hints through various hints to sustain each and every one of Israel according to his level. And this is the essential

74

הָעֲשָׂרָה דְּפִיקִין שֶׁבָּאָדָם מְקַבְּלִין כֹּחַ וְחַיּוּת מִן הָאֲכִילָה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר חַיּוּת שֶׁל הָעֲשָׂרָה דְּפִיקִין הוּא בְּחִינַת הָעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׂמְחָה, עַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה שֶׁתִּהְיֶה בְּשִׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ" - הֵפֶךְ "בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה" שֶׁנִּמְשָׁךְ מִפְּגַם אֲכִילַת עֵץ־הַדָּעַת. וְזֶה בְּחִינַת עֶשֶׂר מִצְו?ֹת הַנּוֹהֲגוֹת בַּפַּת וְעֶשֶׂר תֵּבוֹת בִּבְרָכָה "הַמּוֹצִיא", כָּל זֶה כְּנֶגֶד בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׂמְחָה, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה כַּנַּ"ל (הל' פסח, הל' ב).

74

sustaining of the holy gathering [kibbutz ha-kadosh] of Israel — which is only through the holy hints that the holy Tzadikim hint to each one, that he should not abandon his place and should not separate from the holy gathering, G-d forbid, through any

75

כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם כְּלוּלִים מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת שֶׁהֵם: אֵשׁ, רוּחַ, מַיִם, עָפָר; וְגַם הָאָדָם כָּלוּל מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת הַנַּ"ל, וְחַיּוּתוֹ עַל־יְדֵי הַמַּאֲכָל שֶׁכָּלוּל גַּם־כֵּן מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, כִּי עִקַּר הָרוּחַ־חַיִּים נִמְשָׁךְ לְהָאָדָם עַל־יְדֵי אֲכִילָתוֹ כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה קִיּוּם חַיּוּת הָאָדָם. אֲבָל בֶּאֱמֶת לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם, כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי ה' וְכוּ', הַיְנוּ עַל־יְדֵי הָרוּחַ־חַיִּים שֶׁהִמְשִׁיךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְתוֹךְ דְּבַר הַמַּאֲכָל עַל־יְדֵי־זֶה יִחְיֶה הָאָדָם, וְעִקַּר הַחַיּוּת הוּא עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה, שֶׁמִּשָּׁם תּוֹצְאוֹת הָרוּחַ־חַיִּים כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־כֵּן צְרִיכִין לֶאֱכֹל עַל־פִּי הַתּוֹרָה בִּבְחִינַת "וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעָי", כִּי אֵין כֹּחַ לְהַדָּבָר הַנֶּאֱכָל לְהַחֲיוֹת אֶת הָאָדָם כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַחַיּוּת, בְּחִינַת "עַל כָּל מוֹצָא פִי ה' יִחְיֶה הָאָדָם". וְזֶה בְּחִינַת הַבְּרָכָה שֶׁצְּרִיכִין לְבָרֵךְ עַל כָּל דָּבָר שֶׁאוֹכְלִין, כִּי הַבְּרָכָה הוּא בְּחִינַת מוֹצָא פִי ה', בְּחִינַת הָרוּח־חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא הָרוּחַ מְמַלְלָא שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַחַיּוּת (שם הלכה ג).

75

rejection or incitement in the world — rather he should strengthen his hand in Hashem, blessed be He, and hold himself with all his power within the collective of Israel. Through this he will never falter. And the greater the holy gathering, the more the worlds are included — and correspondingly the hearas ha-ratzon shines more and more. And from there — from the aspect of the aforementioned learning of the essential fulfillment of Torah — from there is drawn the

76

הָאֲכִילָה הִיא בְּחִינַת שֶׁפַע, בְּחִינַת מֹחִין. וְזֶה יָדוּעַ כִּי הַשֶּׁפַע יוֹרֶדֶת מִלְמַעְלָה בִּבְחִינַת אוֹר פָּשׁוּט, וּמִצְטַיֶּרֶת לְמַטָּה כְּפִי הַכְּלִי שֶׁל הַמְקַבְּלִים: זָכוּ - הוּא בִּבְחִינַת "מְאוֹרוֹת" מָלֵא; לֹא זָכוּ חַס וְשָׁלוֹם - הוּא לְהֵפֶךְ, בִּבְחִינַת "מְאֹרֹת" חָסֵר חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת עֶשֶׂר מִצְו?ֹת הַנּוֹהֲגוֹת בַּפַּת, הַכֹּל כְּדֵי לְצַיֵּר הַשֶּׁפַע לִבְרָכָה. וְזֶה בְּחִינַת מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה: תְּרוּמָה לַכֹּהֵן, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'קָמַץ', בְּחִינַת "וְקָמַץ הַכֹּהֵן"; מַעֲשֵׂר לַלֵּוִי, שֶׁהוּא בְּחִינַת בִּינָה, בְּחִינַת 'צֵירֵי' - הַכֹּל כְּדֵי לְהוֹצִיא הַשֶּׁפַע וְהָאֲכִילָה מֵהַקְּלָלָה שֶׁנִּתְקַלְלָה הָאֲדָמָה מֵחֵטְא אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת, וְלַהֲרִימָהּ לְשָׁרְשָׁהּ שֶׁהוּא אוֹר הַפָּשׁוּט הַבָּא מִלְמַעְלָה, בְּחִינַת קְמִיץ וּסְתִים. וְאַחַר־כָּךְ מַמְשִׁיכִין הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע וּמְצַיְּרִין אוֹתָהּ לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה עַל־יְדֵי נְתִינַת מַעֲשֵׂר לַלֵּוִי; וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁנַּעֲשֵׂית הָעִסָּה, שֶׁאָז גְּמַר הַצִּיּוּר שֶׁל הַשֶּׁפַע שֶׁתִּהְיֶה רְאוּיָה לְמַאֲכַל אָדָם, וְאָז צְרִיכִין לְתַקְּנָהּ עוֹד הַפַּעַם עַל־יְדֵי נְתִינַת חַלָּה לַכֹּהֵן, כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ הָאוֹר מִלְמַעְלָה וּלְצַיְּרוֹ בִּבְחִינַת בְּרָכָה. וְזֶה שֶׁכָּתוּב בְּחַלָּה: "לְהַנִּיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךָ" - לְהַנִּיחַ בְּרָכָה דַּיְקָא. וְזֶה בְּחִינַת בְּרָכָה תְּחִלָּה וָסוֹף שֶׁמְּבָרְכִין עַל כָּל דָּבָר, הַכֹּל כְּדֵי לְצַיֵּר הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע שֶׁהוּא הַחַיּוּת שֶׁיֵּשׁ בְּאוֹתוֹ דָּבָר שֶׁנֶּהֱנֶה מִמֶּנּוּ לְצַיְּרוֹ לִבְרָכָה, וְעַל־יְדֵי הַבְּרָכָה שֶׁמְּבָרְכִין תְּחִלָּה, עַל־יְדֵי־זֶה נִצְטַיֵּר לִבְרָכָה הָאוֹר הַנִּמְשָׁךְ מִלְמַעְלָה, שֶׁהוּא הַחַיּוּת שֶׁל אוֹתוֹ דָּבָר, וְאַחַר־כָּךְ אַחַר הָאֲכִילָה, שֶׁאָז נִתְפַּשֵּׁט רוּחָנִיּוּת הַמַּאֲכָל לְתוֹךְ הַמֹּחִין, וְכָל אֶחָד מְקַבֵּל חַיּוּת וּמֹחִין מֵהָאֲכִילָה כְּפִי הַכֵּלִים שֶׁלּוֹ, כִּי אֵצֶל הַצַּדִּיק נִתּוֹסֵף חָכְמָה וָדַעַת עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה, וּלְהֵפֶךְ אֵצֶל הָרָשָׁע נִתּוֹסֵף כְּסִילוּת עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁשְּׁנֵיהֶם אוֹכְלִים מִקְּעָרָה אֶחָת, כִּי הַכֹּל כְּפִי הַכֶּלִי, כִּי הַחַיּוּת שֶׁל אֲכִילָה נִמְשָׁךְ וְנִצְטַיֵּר אֵצֶל כָּל אֶחָד כְּפִי הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ לְטוֹב אוֹ לְהֵפֶךְ חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־כֵּן אַחַר הָאֲכִילָה, שֶׁאָז מַתְחִיל הַמַּאֲכָל לְהִתְבָּרֵר וְנִמְשָׁךְ הַטּוֹב וְהַמֻּבְחָר שֶׁבּוֹ אֶל הַמֹּחַ וְנִצְטַיֵּר שָׁם בְּמֹחוֹ כְּפִי תִּקּוּן הַכְּלִי שֶׁלּוֹ, עַל־כֵּן צְרִיכִין לְבָרֵךְ אַחַר הַמָּזוֹן, כְּדֵי שֶׁיִּצְטַיֵּר הָאוֹר לִבָרָכָה גַּם אָז בְּעֵת שֶׁנִּמְשָׁךְ הַחַיּוּת מֵהָאֲכִילָה אֶל הַמֹּחַ שֶׁהוּא בְּחִינַת הַכְּלִי כַּנַּ"ל (שם הלכה ה).

76

power of bread, within which the essential daas and the hints are garbed. Therefore all flavors in the world are hidden within it, and through it comes the essential vitality and satiety as above. Therefore Birchas ha-Mazon [which is the aspect of the hearas ha-ratzon that is drawn and shines more greatly when there is some gathering of Israel — at minimum three, and all the more so ten or more] applies only to bread — for within it is the power to give life to the person and to sustain him all the days of his life. Therefore the essential establishing of a meal [kevi'us seudah] is upon it — for a meal is only called a meal on account of the bread, for within it the essential daas is garbed, which sustains the establishment and the holy gathering. But fruits and other foods — one does not recite zimmun over them, for there is no establishment for fruits — for even though they are pleasant and sweet and have the power to give the person life, it is only temporarily to revive his spirit. For they are drawn

77

יִשְׂרָאֵל אֲחִיזָתָם בַּמֹּחַ, כִּי יִשְׂרָאֵל עָלוּ בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה, וְהַמַּחֲשָׁבָה הוּא הַמֹּחַ, וְהֵם נִקְרָאִים רָאשִׁים, בְּחִינַת מֹחִין; וְהָאֻמּוֹת אֲחִיזָתָם בְּכָבֵד מָלֵא דָּם, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵשָׂו אַדְמוֹנִי, שֶׁכָּל הַגָּלֻיּוֹת עַל־יָדוֹ. וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי תַּאֲוַת אֲכִילָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נוֹתְנִים הַשְּׁלִיטָה וְהַמֶּמְשָׁלָה לְהַכָּבֵד שֶׁיִּשְׁלֹט עַל הַמֹּחַ, כִּי הַכָּבֵד כּוֹעֵס, וְכָל הַכּוֹעֵס חָכְמָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ - עַל־יְדֵי־זֶה בָּא עֹל מַלְכוּת, שֶׁהָאֻמּוֹת עַכּוּ"ם שׁוֹלְטִין עַל יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת הִתְגַּבְּרוּת הַכָּבֵד עַל הַמֹּחַ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה". וְכֵן עִקַּר כָּל הַשֶּׁפַע וְהַבְּרָכָה נִמְשָׁךְ לְהַמֹּחַ תְּחִלָּה, וְעַל־ כֵּן בֶּאֱמֶת עִקַּר הַשֶּׁפַע וְהַבְּרָכָה נִמְשָׁךְ רַק לְיִשְׂרָאֵל, וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם עַכּוּ"ם צְרִיכִים לִהְיוֹת נִזּוֹנִים רַק מֵהַתַּמְצִית; רַק עַל־יְדֵי שֶׁנּוֹתְנִין הַשְּׁלִיטָה וְהַמֶּמְשָׁלָה לְהַכָּבֵד עַל־ יְדֵי תַּאֲוַת אֲכִילָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַכָּבֵד נִזּוֹן תְּחִלָּה, עַל־כֵּן כְּמוֹ־כֵן הָאֻמּוֹת עַכּוּ"ם שֶׁאֲחִיזָתָם בַּכָּבֵד, הֵם נוֹטְלִין וְגוֹזְלִין הַשֶּׁפַע מֵאִתָּנוּ, וְאָז אֲנַחְנוּ נִזּוֹנִין רַק מֵהַתַּמְצִית, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁמִּזֶּה בָּא כָּל הָעֲנִיּוּת וְהַדַּחְקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּיִשְׂרָאֵל, וְכָל טִרְדַּת הַפַּרְנָסָה וְעֹל דֶּרֶךְ־אֶרֶץ נִמְשָׁךְ רַק עַל־יְדֵי־זֶה, כְּמוֹ שֶׁעַל־ יְדֵי אֲכִילָה רִאשׁוֹנָה מֵעֵץ־הַדַּעַת נִגְזַר גַּם־כֵּן "בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה" וְכוּ'. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "כָּל הַמְקַבֵּל עָלָיו עֹל תּוֹרָה", שֶׁהוּא עִקַּר הַדַּעַת, שֶׁזֶּה בְּחִינָה שֶׁנּוֹתֵן הַשְּׁלִיטָה וְהַמֶּמְשָׁלָה רַק לְהַמֹּחַ בִּבְחִינַת הַמֹּחַ נִזּוֹן תְּחִלָּה, עַל־יְדֵי־זֶה "פּוֹרְקִין מִמֶּנּוּ עֹל מַלְכוּת וְעֹל דֶּרֶךְ־אֶרֶץ", שֶׁאֲחִיזָתָם בַּכָּבֵד כַּנַּ"ל (שם הל' ו).

77

from the aspect of learnings of Torah which are indeed holy and do give the world life — but only temporarily to revive. For the essential eternal sustaining of the world is only through the learning that instills the fulfillment of Torah in Israel. Therefore all other foods are secondary to bread and usually come to accompany [lappet] the bread — for specifically together with the bread they have the power to join with it, to satisfy and give life to the person, as is plainly observed. And so too all the aforementioned learnings, which are only in the aspect of eating fruits and delicacies [megadim] and have no establishment of their own — but when they join with the essential learning which

78

עִנְיַן הַשְׁתֵּי בְּחִינוֹת שֶׁיֵּשׁ בִּשְׁתִיַּת הַיַּיִן - עַיֵּן "פֶּסַח", אוֹת נו נט.

78

is the aspect of bread, the aspect

79

אֲכִילַת הַצַּדִּיק יְקָרָה מְאֹד, כִּי הַטַּעַם וְהַתַּעֲנוּג שֶׁל אֲכִילָה שָׁרְשׁוֹ מֵאַהֲבָה שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת "אַהֲבָה בַּתַּעֲנוּגִים", וְהַצַּדִּיק הָאוֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ דִּקְדֻשָּׁה הוּא מְקַשֵּׁר עַצְמוֹ לְשֹׁרֶשׁ הַתַּעֲנוּג שֶׁהוּא אַהֲבָה שֶׁבִּקְדֻשָּׁה הַנַּ"ל; וְלֹא עוֹד כִּי גַּם הוּא עוֹלֶה וּמְקַשֵּׁר עַצְמוֹ לְשֹׁרֶשׁ הָאַהֲבָה, דְּהַיְנוּ לְאוֹר הָאַהֲבָה שֶׁבַּדַּעַת, שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִבְּחִינַת אַהֲבָה שֶׁבְּיָמִים וּמִדּוֹת, וְאוֹר הָאַהֲבָה שֶׁבַּדַּעַת הוּא בְּחִינַת אוֹרוֹת הַצַּחְצָחוֹת שֶׁהֵם לְמַעְלָה מֵהַיָּמִים וְהַמִּדּוֹת, וּמִשָּׁם הַשְּׂבִיעָה שֶׁל הַצַּדִּיק בִּשְׁעַת אֲכִילָתוֹ, בִּבְחִינַת "וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ", שֶׁזֶּה בְּחִינַת אֲכִילַת עֹנֶג שַׁבָּת שֶׁנֶּאֱמַר עַל זֶה: "אָז תִּתְעַנַּג עַל ה'" - עַל ה' דַּיְקָא כַּיָּדוּעַ (הל' יו"ט הלכה ב).

79

of "Come, eat of my bread" [Mishlei 9:5] — they certainly also add flavor and sweeten the taste of the bread all the more, and satisfy and give life to the person with greater elevation. And understand well to compare the parable to its lesson — for in truth it is all one, as above. A person must minimize the desires of nature

80

רֹב הַמְּלָאכוֹת הֵם בִּשְׁבִיל אֲכִילַת הָאָדָם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קִיּוּם הָאָדָם וְחַיּוּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל עֲמַל הָאָדָם לְפִיהוּ", כִּי עִקַּר חִבּוּר הַגּוּף וְהַנֶּפֶשׁ, שֶׁהֵם בְּחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ וְכֹחַ הַמּוֹשֵׁךְ, כִּי הַנֶּפֶשׁ מוֹשֶׁכֶת עַצְמָהּ לְשֹׁרֶשׁ הָעֶלְיוֹן וּלְהִכָּלֵל בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהַגּוּף מוֹנֵעַ אוֹתָהּ וּמְעַכְּבָהּ לְמַטָּה לִהְיוֹת קְשׁוּרָה בַּגּוּף, וְעִקַּר חִבּוּרָם עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מִתְקַיֶּמֶת הַנֶּפֶשׁ בַּגּוּף; אַךְ צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה כָּל כַּוָּנָתוֹ לַשָּׁמַיִם, שֶׁמַּכְרִיחַ הַנֶּפֶשׁ לֶאֱכֹל וּלְהִתְקַיֵּם בְּגוּפוֹ עַל־ יְדֵי־זֶה, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל שֶׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי כֹּחַ הָאֲכִילָה לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ וְלַעֲבֹד אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יַחֲזֹר וְיִמָּשֵׁךְ לְשָׁרְשׁוֹ בְּיֶתֶר שְׂאֵת וְיִהְיֶה נִגְמָר כַּוָּנַת הַבְּרִיאָה עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא, כִּי יִהְיוּ נִגְמָרִים עוֹלָמוֹת וְתִקּוּנִים נִפְלָאִים עַל־ יְדֵי־זֶה דַּיְקָא, עַל־יְדֵי חִבּוּר הַשְּׁנֵי כֹּחוֹת הַנַּ"ל בְּיָחַד. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר תַּכְלִית הָאֲכִילָה הוּא כְּדֵי לַחֲזֹר וּלְהִכָּלֵל עַל־יְדֵי־זֶה בְּשָׁרְשׁוֹ בִּבְחִינַת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז כְּשֶׁאוֹכֵל הָאָדָם בְּכַוָּנָה זֹאת, אָז מִתְגַּבֵּר עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה תֵּכֶף כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ שֶׁהוּא בְּחִינַת הַטּוֹב שֶׁבַּמַּאֲכָל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה חוֹשֵׁק הָאָדָם וְנִכְסָף לְשָׁרְשׁוֹ בְּתַכְלִית הַתְּשׁוּקָה. וְזֶה בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לִזְכּוֹת בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הִתְגַּבְּרוּת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ הַנַּ"ל (שם הל' ה, אות יד).

80

and eat only to sustain his body. There were already several great Tzadikim who merited to completely break the desire for eating — to the point that they derived not even a hair's breadth of pleasure from their eating — and merited the aspect of "the Tzadik eats to the satisfaction of his soul" [Mishlei 13:25], the aspect of "and He shall satisfy your soul in drought" [Yeshayahu 58:11]. Therefore they genuinely merited to live a good life through eating bread and water. But even other upright people who wish to walk in their footsteps on the path of Torah — they must at least accustom themselves to reduce their eating of fruits

81

כְּשֶׁהָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת נִתְתַּקְּנִין וְנִתְבָּרְרִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת יְסוֹד הַפָּשׁוּט, וְאָז כָּל הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת נִכְלָלִין בְּתוֹךְ בְּחִינַת מְאוֹרֵי־אוֹר שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹחִין, בְּחִינַת אוֹר הַצַּדִּיק שֶׁזָּכָה לְהִכָּלֵל בּוֹ, אָז הָאֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה בְּחִינַת "צַדִּיק אֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ", כִּי הַנֶּפֶשׁ הוּא בְּחִינַת מֹחִין, בְּחִינַת מְאוֹרֵישׂ אוֹר, הֵפֶךְ תַּאֲווֹת הַגּוּף שֶׁכֻּלָּם בָּאִים מִבְּחִינַת מְאוֹרֵי־ אֵשׁ, וְאָז אֵין צְרִיכִין לָצוּם בִּשְׁבִיל לְחַזֵּק הַמֹּחִין שֶׁהֵם מְאוֹרֵי־אוֹר, כִּי בְּיוֹם הַתַּעֲנִית הַמֹּחַ נִזּוֹן תְּחִלָּה, כִּי אַדְּרַבָּא עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה שֶׁלּוֹ שֶׁהוּא בִּקְדֻשָּׁה נִתְחַזְּקִין בְּיוֹתֵר בְּחִינוֹת הַמְּאוֹרֵי־אוֹר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁכָּתוּב בִּיהוֹנָתָן: "הִנֵּה אֹרוּ עֵינַי כִּי טָעַמְתִּי מְעַט דְּבַשׁ הַזֶּה" (הל' תענית, הל' ג).

81

and delicacies. And the essential food should be bread with salt — which is the way of Torah, as our Rabbis of blessed memory have said [Avos 6:4]. For in truth, within bread and salt all the flavors of all foods in the world are hidden, as explained above. Therefore one can genuinely accustom oneself to sense in bread the taste of all foods contained

82

אִם אֵין הַמַּאֲכָל מִתְעַכֵּל כָּרָאוּי, אֲזַי אֵינוֹ מַשְׂבִּיעַ אֶת הַגּוּף כָּרָאוּי, וַאֲזַי עוֹלִים עֲשָׁנִים סְרוּחִים מִמּוֹתְרוֹת הָאֲכִילָה וּמְבַלְבְּלִים אֶת הַמֹּחַ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִפְגְּמָה הָעֵצָה, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ עֵצָה שְׁלֵמָה בְּשׁוּם דָּבָר. וְזֶה בְּחִינַת הַשְּׁתִיָּה שֶׁשּׁוֹתִין אַחַר הָאֲכִילָה וְהוּא עִקַּר הַשְּׂבִיעָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "וְשָׂבָעְתָּ" זוֹ שְׁתִיָּה, כִּי הַשְּׁתִיָּה הִיא בִּשְׁבִיל לְעַכֵּל הַמָּזוֹן, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן וּשְׁלֵמוּת הָאֲכִילָה, נִמְצָא כִּי הַשְּׁתִיָּה הִיא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת וְתִקּוּן הָעֵצָה, וְזֶה בְּחִינַת כּוֹס שֶׁל בִּרְכַּת־הַמָּזוֹן שֶׁהוּא כּוֹס יְשׁוּעוֹת, כִּי יְשׁוּעוֹת הוּא בְּחִינַת עֵצוֹת כַּיָּדוּעַ בִּכְתָבִים, כִּי עִקַּר הַיְשׁוּעָה הוּא שְׁלֵמוּת הָעֵצָה, כְּשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵאִיר עֵינֵי הָאָדָם וְנוֹתֵן לוֹ עֵצָה שְׁלֵמָה אֵיךְ לְהִנָּצֵל מִמַּה שֶּׁצָּרִיךְ לְהִנָּצֵל בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ", כִּי בִּרְכַּת־ הַמָּזוֹן הוּא בִּשְׁבִיל תִּקּוּן הָאֲכִילָה, שֶׁלֹּא יַעֲלוּ, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה עֲשָׁנִים סְרוּחִים לְבַלְבֵּל אֶת הַמֹּחַ וְלִפְגֹּם הָעֵצָה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן עִקַּר בִּרְכַּת־הַמָּזוֹן הוּא עַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי שָׁם עִקַּר תִּקּוּן הָעֵצָה. וְעַל־כֵּן בִּרְכַּת־הַמָּזוֹן הוּא עַל הַכּוֹס, בְּחִינַת "כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא", שֶׁזֶּה בְּחִינַת תִּקּוּן הָעֵצָה כַּנַּ"ל (הל' תענית, הל' ד, אות יא).

82

within it. And every person can accustom himself to live on bread and water — until he senses in it all the flavors. As is understood from the story of the Chacham and the Tam [the Wise Man and the Simple Man, in Rebbe Nachman's stories]. And this is understood in the holy Zohar as well — that a person's satiety depends on his Will, as it is written: "and the Will of satiety rests upon him etc." And so too regarding the flavors of foods — it depends on his Will: if he wishes to be content with bread, he will be able to sense in it all the flavors he

83

עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה הוּא שֶׁצְּרִיכָה לִהְיוֹת בִּבְחִינַת "טוֹב לֵב", בִּבְחִינַת "וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיִּיטַב לִבּוֹ", שֶׁזֶּה בְּחִינַת "טוֹב עַיִן", כִּי 'שׁוּרְיָנָא דְּעֵינָא בְּלִבָּא תָּלְיָא' כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. אֲבָל אֲכִילָה שֶׁל אִסּוּר, חַס וְשָׁלוֹם, מֵבִיא רֹעַ אֶל הַלֵּב, שֶׁהוּא בְּחִינַת "רַע עַיִן". וְעַל־כֵּן אֲכִילַת יִשְׂרָאֵל צְרִיכָה לִהְיוֹת בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת טוֹב עַיִן, וְעַל־יָדָהּ מַכְנִיעִין אֶת הָרַע עַיִן. וְעַל־כֵּן מַזְכִּירִין אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּבִרְכַּת־הַמָּזוֹן, כִּי עִקַּר הַבְּרָכָה הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת "טוֹב עַיִן הוּא יְבֹרָךְ", וְעַל־יְדֵי שֶׁמַּזְכִּירִין אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּבִרְכַּת־הַמָּזוֹן, עַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין בְּחִינַת טוֹב עַיִן מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְהַכְנִיעַ אֶת הָרַע עַיִן שֶׁלֹּא יִתְאַחֵז בְּהָאֲכִילָה, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־כֵּן הִזְהִירוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל מְאֹד לִתֵּן חֵלֶק לֶעָנִי מִמַּאֲכָלוֹ, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה אֲכִילָתוֹ בִּבְחִינַת טוֹב עָיִן (הלכות מגילה, הלכה ה, אותיות ו כב כג).

83

desires. For even when Israel ate the man [manna] — about which our Rabbis of blessed memory have explicitly stated that it contained all flavors — nonetheless even then they had freedom of choice in their Will regarding this. For there were many among them who did not wish to sense in it all the flavors and insisted on seeing all the foods physically laid out before them to eat — and were not willing to eat the man

84

הַחֲלִיף שֶׁשּׁוֹחֲטִין בּוֹ הַבַּעַל־חַי, בְּהֵמָה אוֹ עוֹף, הוּא בְּחִינַת "חֶרֶב לַה'", בְּחִינַת הַתְּפִלָּה, שֶׁעַל־יָדָהּ עִקַּר הַכְנָעַת הָרַע עַיִן, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן הַבָּשָׂר לַאֲכִילָה. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לִשְׁמֹר הַבָּשָׂר בְּעֵינָיו, וְאִם לָאו אָסוּר מִשּׁוּם בָּשָׂר שֶׁנִּתְעַלֵּם מִן הָעַיִן, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יִשְׁלֹט בּוֹ הָעֵין אֻמּוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת רַע עַיִן, שֶׁהֵם חֲשׁוּדִים לְהַחֲלִיף וּלְקַלְקֵל חַס וְשָׁלוֹם אֲכִילַת יִשְׂרָאֵל, כִּי עִקַּר קִלְקוּל הָאֲכִילָה עַל־יְדֵי רַע עָיִן (עַיֵּן פְּנִים). וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֲלִיף הַנַּ"ל, הוּא עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַטְּלִין עַל־ יָדָהּ הַשְּׁלשָׁה קוֹלוֹת, שֶׁהֵם: קוֹל שֶׁל אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת, וְהַקּוֹל שֶׁל חָכְמַת הַפִילוֹסוֹפְיָא וְאֶפִּיקוֹרְסוּת, וְהַקּוֹל שֶׁל חֲרָפוֹת וּבִזְיוֹנוֹת, עַל כֵּן גַּם הַבָּשָׂר צָרִיךְ שְׁלשָׁה תִּקּוּנִים עַד שֶׁיֻּכְשַׁר לַאֲכִילָה: עַל יְדֵי שְׁחִיטָה מְבַטְּלִין בְּחִינַת הָאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת, בְּחִינַת "וְשַׁחֲטָה שֵׂטִים וְכוּ'" (הושע); וְעַל־ יְדֵי בְּדִיקַת הָרֵאָה מְבַטְּלִין חָכְמַת הַפִילוֹסוֹפְיָא וְאֶפִּיקוֹרְסוּת, כִּי הָרֵאָה הוּא קִיּוּם הַשֵּׂכֶל, כִּי הָרֵאָה מְנַשֶּׁבֶת עַל הַלֵּב וּמְקָרֶרֶת חֲמִימוּתוֹ שֶׁלֹּא יִתְחַמֵּם בְּיוֹתֵר לְתַאֲווֹת, וַאֲזַי נִשְׁמָר הַשֵּׂכֶל, וְאָז יָכוֹל הַלֵּב לְהַצְפִּין בְּתוֹכוֹ אֶת הַשֵּׂכֶל לִבְלִי לַחֲטֹא, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי הַשֵּׂכֶל, רַק אַדְּרַבָּא עַל־יְדֵי הַשֵּׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה נִתְחַזֵּק יוֹתֵר לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ (עַיֵּן פְּנִים). נִמְצָא, כְּשֶׁהָרֵאָה בִּשְׁלֵמוּת, נִתְבַּטֵּל חָכְמַת הַפִּילוֹסוֹפְיָא וְאֶפִּיקוֹרְסוּת. וְעַל־יְדֵי שֶׁרוֹחֲצִין וּמוֹלְחִין הַבָּשָׂר לְהוֹצִיא דָּמוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה מְבַטְּלִין בְּחִינַת הַחֲרָפוֹת וּבִזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכַת־דָּמִים. וְזֶה עִקַּר בְּחִינַת שְׁלֵמוּת תִּקּוּן הַתְּפִלָּה שֶׁעַל־יָדָהּ מַכְנִיעִין אֶת הָרַע עַיִן, וְנִתְתַּקְּנָה הָאֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה בִּבְחִינַת טוֹב עַיִן כַּנַּ"ל (שם אותיות ו כג).

84

with a good Will and to sense all the flavors in it. And since they did not wish to sense, they certainly did not sense — and therefore they despised it and complained about it and sinned greatly through this. And similarly now: one who wishes to accept upon himself the yoke of Torah genuinely and to walk in the way of Torah — then even our plain bread is for him in the aspect of lechem min ha-shamayim [bread from Heaven], the aspect of man, and he will be able to sense in it all the flavors. And this is the aspect of: "The Torah was given only to the eaters of the manna" [Mechilta]. Oil [shemen] and honey [devash] are the aspect of the totality of flavors among fruits and kinds of foods — for oil encompasses all kinds of richness [shammanut], and honey

85

כָּל מִינֵי טְרֵפוֹת נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת פְּגַם הַבְּרִית. וְעַל־כֵּן יֵשׁ שִׁבְעִים טְרֵפוֹת, כְּנֶגֶד הָרַע הַכּוֹלֵל שֶׁל שִׁבְעִים לָשׁוֹן (שֶׁכֻּלָּם מְשֻׁקָּעִים בְּתַאֲוָה זוֹ מְאֹד). וְעַל־יְדֵי אֲכִילָה בְּכַשְׁרוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּשְׁמָרִין בִּשְׁלֵמוּת מִנְּבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת וְכוּ', עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָע הַכְּסִילוּת וְזוֹכִין לְתִקּוּן הַדַּעַת וּלְתִקּוּן הַבְּרִית וּלְפַרְנָסָה בְּרֶוַח (הל' טריפות הלכה א).

85

encompasses all kinds of sweetness. Therefore regarding the man — in which all flavors were present, as our Rabbis of blessed memory have stated — it is explicitly described:

86

בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם נִתְעָרֵב (מֵחֵטְא אֲכִילַת עֵץ־הַדַּעַת) רוּחַ הָאָדָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת דַּעַת דִּקְדֻשָּׁה, בְּרוּחַ הַבְּהֵמָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת כֹּחַ הַמְדַמֶּה, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַתַּאֲווֹת הַבַּהֲמִיּוֹת. וְזֶה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, לִזְכּוֹת לְבָרֵר עַל־יְדֵי־זֶה רוּחַ הָאָדָם מֵרוּחַ הַבְּהֵמָה, לְבָרֵר הַטּוֹב מֵהָרַע שֶׁהוּא בְּחִינַת כֹּחַ הַמְדַמֶּה, וְעִקַּר הַבֵּרוּר הוּא עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לֶאֱכֹל בְּשִׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ", כִּי עִקַּר תִּקּוּן וּבֵרוּר הָאֲכִילָה הוּא עַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְבָרְרִין הַמְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֲכִילַת שַׁבָּת וְיוֹם־טוֹב, כִּי אָז הֵם יְמֵי שִׂמְחָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה מִתְבָּרֶרֶת הָאֲכִילָה מִבְּחִינַת אֲחִיזַת כֹּחַ הַמְדַמֶּה. וְעַל־יְדֵי שֶׁמְּבָרְרִין הַמְדַמֶּה, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְזִכָּרוֹן, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה שֶׁלֹּא יִפֹּל לְשִׂכְחָה, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ וְכוּ', וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ וְכוּ', וְזָכַרְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ וְכוּ'", כִּי עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי־זֶה מְבָרְרִין הַמְדַמֶּה וְזוֹכִין לְזִכָּרוֹן (שם ה"ב, אות א ב).

86

"like the taste of the richness of oil" [k'ta'am leshad ha-shamen] [Bamidbar 11:8] and "like a wafer in honey" [k'tzapichis bid'vash] [Shemos 16:31]. Therefore when the Torah praised Eretz Yisrael, it praised it with the five species of grain — which are the bread within which all flavors are included — and afterwards it is written again: "a land of olive oil and honey" [eretz zeit shemen u'devash] [Devarim 8:8] — for in particular detail these are the root of all kinds of flavor. And

87

עַל־יְדֵי מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה שֶׁנּוֹתְנִין מִכָּל בְּהֵמָה לַכֹּהֵן (הַיְנוּ זְרוֹעַ וּלְחָיַיִם וְקֵבָה), עַל־יְדֵי־זֶה מְקַשְּׁרִין וּמַעֲלִין אֶת הַבְּהֵמָה שֶׁהוּא בְּחִינַת מְדַמֶּה, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הָאֲהָבוֹת הַנְּפוּלוֹת לִבְחִינַת אַהֲבָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת כֹּהֵן (שם אות י).

87

since all the flavors of foods derive from daas and the hints — which are the aspect of the learning of the totality of worlds,

88

אֲכִילַת יִשְׂרָאֵל הִיא בִּמְקוֹם קָרְבָּן, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: שֻׁלְחָן מְכַפֵּר כְּמִזְבֵּחַ. וּכְשֵׁם שֶׁבְּקָרְבָּן אִם זָכוּ אֲזַי אַרְיֵה נָחֵת לְמֵיכַל קֻרְבָּנֵהּ, וְאִם לָאו, כַּלְבָּא נָחֵת לְמֵיכַל קֻרְבָּנֵהּ, וְכָל זֶה תָּלוּי הָעִקָּר בִּשְׁמִירַת הַבְּרִית כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כְּמוֹ־כֵן בְּהָאֲכִילָה צָרִיךְ לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מֵחַ"י טְרֵפוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת פְּגַם הַבְּרִית (כִּי תִּקּוּן הַבְּרִית הוּא בְּחִינַת צַדִּיק חַ"י עָלְמִין), בִּכְדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה בִּבְחִינַת כַּלְבָּא נָחֵת וְכוּ', שֶׁזֶּה בְּחִינַת "לַכֶּלֶב תַּשְׁלִכוּן אֹתוֹ" הַנֶּאֱמָר בִּטְרֵפָה. וּכְשֶׁנִּשְׁמָרִין מֵחַ"י טְרֵפוֹת שֶׁזֶּה בְּחִינַת שְׁמִירַת הַבְּרִית, אֲזַי הַמַּאֲכָל עוֹלֶה בִּקְדֻשָּׁה וְנִכְלָל בִּבְחִינַת צַדִּיק חַ"י עָלְמִין, וְאָז אַרְיֵה נָחֵת לְמֵיכַל קֻרְבָּנֵהּ (שם ה"ג).

88

through which one merits the hearas ha-ratzon — and the essential drawing of all these rectifications is in Eretz Yisrael — therefore Eretz Yisrael was praised with these, and therefore the fruits of Eretz Yisrael take precedence in blessing [kodemin livrachah]. The first blessing of every birchas ha-nehenin [blessing

89

עַל־יְדֵי שֶׁנּוֹתְנִין מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה מִכָּל בְּהֵמָה לַכֹּהֵן בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־ זֶה נִתְתַּקְּנָה הָאֲכִילָה שֶׁתִּהְיֶה בִּבְחִינַת תִּקּוּן הַדַּעַת וְתִקּוּן הַבְּרִית וּבִבְחִינַת שְׁלֵמוּת תִּקּוּן הַמִּזְבֵּחַ (הל' מתנות כהונה, הלכה א).

89

of enjoyment] is to reveal that the whole earth is full of His glory and that He oversees at every moment

90

עַל־יְדֵי שֶׁנּוֹתְנִין מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה לַכֹּהֵן שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת בֵּן וְתַלְמִיד, עַל־ יְדֵי זֶה זוֹכִין לְקַבֵּל בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה הֶאָרַת הָרָצוֹן, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה (הל' אבר מן החי, הל' ב, אות ו).

90

and creates all things — bread and fruits and all foods. And afterward one eats the food

91

הַחֵלֶב הוּא מְכַסֶּה עַל הַכְּלָיוֹת שֶׁשָּׁם מְקוֹם הָעֵצוֹת, וְעַל־כֵּן הוּא כְּנֶגֶד עֵצוֹת דִּקְדֻשָּׁה, כִּי הוּא סוֹתֵם אֶת הַכְּלָיוֹת וּמוֹנֵעַ אוֹתָם מִלַּחְשֹׁב עֵצוֹת דִּקְדֻשָּׁה, וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל עַל פָּסוּק: "זֶה דַרְכָּם כֶּסֶל לָמוֹ"; וְעַל־כֵּן הוּא אָסוּר בַּאֲכִילָה, כִּי עַל־יָדוֹ נִתְעַרְבְּבִין וְנִתְבַּלְבְּלִין הָעֵצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת וְנוֹפֵל לִכְסִילוּת וְלַעֲצַת רְשָׁעִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת עֲצַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת פְּגַם הַבְּרִית (הל' חלב ה"א, אות ב).

91

— and then awe [yirah] comes upon the person. Through this one merits the hearas ha-ratzon as above. And for this purpose all the brochos acharonos [after-blessings] were instituted — in order to draw

92

יֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי קְלִפּוֹת, הַיְנוּ בְּחִינַת קְלִפַּת לָבָן וּבְחִינַת קְלִפַּת עֵשָׂו, וּמִקְּלִפּוֹת לָבָן נִמְשָׁכִין הָעֲו?ֹנוֹת שֶׁבְּשׁוֹגֵג שֶׁנַּעֲשִׂין עַל־יְדֵי שִׁכְחָה וּבִלְבּוּל הַדַּעַת, וּמִקְּלִפַּת עֵשָׂו נִמְשָׁכִין הַזְּדוֹנוֹת. וְהִנֵּה אַף־ עַל־פִּי שֶׁבְּוַדַּאי עֲו?ֹן מֵזִיד חָמוּר וּפוֹגֵם יוֹתֵר מֵהַשּׁוֹגֵג, אַף־עַל־פִּי־כֵן בְּנָקֵל יוֹתֵר לְהִתְגַּבֵּר כְּנֶגְדּוֹ וְלִמְנֹעַ עַצְמוֹ מִמֶּנּוּ מֵאַחַר רלא שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁהוּא עֲבֵרָה; אֲבָל מִקְּלִפַּת לָבָן שֶׁמַּכְשִׁיל אֶת הָאָדָם בִּשְׁגָגוֹת, מִזֶּה קָשֶׁה מְאֹד לְהִנָּצֵל, כִּי מְעַרְבֵּב וּמְבַלְבֵּל אֶת הַדַּעַת עַד שֶׁנִּכְשָׁל מִמֵּילָא, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ סִיּוּעַ דִּלְעֵלָּא לְהִנָּצֵל מִזֶּה. וְעַל־יְדֵי שֶׁנִּזְהָרִין בִּשְׁלֵמוּת מֵאִסּוּר חֵלֶב, עַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִקְּלִפַּת לָבָן; וְעַל־יְדֵי שֶׁנִּזְהָרִין בִּשְׁלֵמוּת מֵאִסּוּר אֲכִילַת דָּם, עַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִקְּלִפַּת עֵשָׂו (שם אות ה אות ו).

92

upon oneself yirah and hearas ha-ratzon. And yirah is the aspect of fragrance [rei'ach] — the aspect of: "and he shall breathe in [v'haricho] the fear of Hashem" [Yeshayahu 11:3 — describing the Messianic king whose very breath and spirit is steeped in the fear of G-d]. And so too the Will [ratzon] is the aspect of fragrance — for one longs with Will and wondrous

93

הַחֵלֶב הוּא בְּחִינַת גַּאֲוָה וְעַל־כֵּן אָסוּר בַּאֲכִילָה, כִּי הַגַּאֲוָה אֲסוּרָה לָנוּ, כִּי הִיא רַק לְבוּשׁ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר לוֹ הַגַּאֲוָה וְהַגְּדֻלָּה הָאֲמִתִּית יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "ה' מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ". וְזֶה בְּחִינַת אִסּוּר חֵלֶב, שֶׁאָסוּר לְהֶדְיוֹט וְעוֹלֶה לְגָבֹהַּ בְּקָרְבָּנוֹת, כִּי צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת כָּל הַגַּאֲוָה וְהַגְּדֻלָּה רַק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ (שם הל' ב).

93

longing for Hashem, blessed be He, to the point that one does not know at all what one wants: this is the aspect of fragrance, the aspect of "like one who smells a scent"

94

עַל־יְדֵי אֲכִילַת חֵלֶב, עַל־יְדֵי־זֶה נִסְתָּמִין שְׁבִילֵי הַשֵּׂכֶל, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשֵּׁב אֲפִלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאֶפְשָׁר לִמְצֹא עֲלֵיהֶם תְּשׁוּבָה. וְעַל־יְדֵי אֲכִילַת דָּם, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבְּרִין עָלָיו אֵלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁבֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לִמְצֹא עֲלֵיהֶם שׁוּם תְּשׁוּבָה עַד לֶעָתִיד לָבוֹא. וְזֶה בְּחִינַת אִסּוּר חֵלֶב וָדָם, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְהָרִין מֵאֲכִילַת חֵלֶב, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן הַדַּעַת וְנִפְתָּחִין שְׁבִילֵי הַשֵּׂכֶל לְיַשֵּׁב אֵלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן; וְעַל־יְדֵי שֶׁנִּזְהָרִין מֵאֲכִילַת דָּם, עַל־יְדֵי־זֶה מַכְנִיעִין הַדָּמִים הָרָעִים וּמוֹצִיאִין הַדִּבּוּר מִבְּחִינַת גָּלוּת מִצְרַיִם, זוֹכִין לְתַקֵּן הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת עַד שֶׁלֹּא יִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל אֵלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן (שם הל' ד, אותיות ט י).

94

[k'man d'arach rei'cha] — which is the essential vitality of the soul, as our Rabbis of blessed memory have stated. The aspect of the fragrance of Gan Eden — which is the essential reward of the Tzadikim — the aspect of the teleisar nahare afarsemona dachya [the thirteen rivers of pure balsam oil in the World to Come, as described in Talmud Bavli,

95

עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכֶה שֶׁתִּהְיֶה הָאֲכִילָה שֶׁלּוֹ בִּקְדֻשָּׁה, וְכֵן כָּל מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת אֲכִילָה שֶׁלּוֹ בְּיוֹתֵר עַל־יְדֵי תַּעֲנִית וּמְקַדֵּשׁ אֲכִילָתוֹ בְּיוֹתֵר, כֵּן זוֹכֶה יוֹתֵר לִשְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה (שם אות יא).

95

Tractate Ta'anis 25a]. And this is itself the aspect of: "How great is Your goodness that You have

96

עַל־יְדֵי הַכִּסּוּפִין דִּקְדֻשָּׁה שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשִׂין נְפָשׁוֹת טוֹבוֹת, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין שֶׁכָּל הָאֲכִילָה תִּהְיֶה בִּבְחִינַת לֶחֶם הַפָּנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן אָסוּר לֶאֱכֹל דָּם עַד שֶׁנֶּעְכָּר וְנַעֲשֶׂה חָלָב וְאָז מֻתָּר בַּאֲכִילָה, כִּי הַדָּם הוּא הַנֶּפֶשׁ, כִּי שָׁם נֶפֶשׁ הַבַּהֲמִיּוּת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְאָכְלוֹ כִּי־אִם כְּשֶׁמְּבָרְרִין וּמְזַכְּכִין אֶת הַנֶּפֶשׁ מִבְּהֵמָה לְאָדָם עַל־יְדֵי כִּסּוּפִין דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עוֹשִׂין נְפָשׁוֹת טוֹבוֹת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁמְּבָרְרִין הַטּוֹב שֶׁבְּנֶפֶשׁ הַבַּהֲמִיוּת, וְאָז נִמְתָּק הַדָּם שֶׁבּוֹ מְלֻבָּשׁ הַנֶּפֶשׁ, וְנִתְתַּקֵּן עַד שֶׁנַּעֲשֶׂה חָלָב כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְאָז הֻתַּר לַאֲכִילָה (הִלְכוֹת דָּם, הֲלָכָה א, אוֹת ט וְאוֹת יא; וְעַיֵּן עוֹד מֵעִנְיַן מְלִיחַת הַבָּשָׂר לְהַפְלִיט הַדָּם וַהֲדָחָתוֹ בְּמַיִם אַחַר־כָּךְ - "רָצוֹן וְכִסּוּפִים" יח).

96

hidden away for those who fear You" [Tehillim 31:20] — specifically for those who fear: for through yirah, which is the aspect of fragrance, one merits the holy hearas ha-ratzon — which is also the aspect of the ultimate perfection of the good fragrance. It turns out that the essential after-blessing — which is for the purpose of drawing yirah and ratzon — is the aspect

97

כָּל תִּקּוּנֵי הַבָּשָׂר שֶׁעוֹשִׂין עַד שֶׁהֻכְשַׁר לַאֲכִילַת יִשְׂרָאֵל, הֵם בְּחִינַת תִּקּוּנֵי הַתְּשׁוּבָה, כִּי צְרִיכִין לְתַקֵּן הַנֶּפֶשׁ הַמְגֻלְגָּל שֶׁיָּרַד מִמַּדְרֵגָתוֹ מִמְּדַבֵּר לְחַי, וְעַכְשָׁו צְרִיכִין לְתַקְּנוֹ וְלַהֲשִׁיבוֹ לְשָׁרְשׁוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, וְזֶה בְּחִינַת שְׁחִיטָה וְנִקּוּר כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְאַחַר־כָּךְ צָרִיךְ לַהֲדִיחוֹ בְּמַיִם וּלְמָלְחוֹ וְלַחֲזֹר וְלַהֲדִיחוֹ הֲדָחָה אַחֲרוֹנָה - זֶה בְּחִינַת "הַבָּא לִטָּהֵר, מְסַיְּעִין לוֹ"; אוֹמְרִים לוֹ הַמְתֵּן! שֶׁנֶּאֱמַר עַל עִנְיַן הַבַּעַל־ תְּשׁוּבָה. כִּי אִי אֶפְשָׁר לִכְנֹס בְּפַעַם אֶחָד אֶל הַתְּשׁוּבָה, וְצָרִיךְ לְהַמְתִּין וְלִשְׁהוֹת וְלִסְבֹּל שְׁפִיכוּת־דָּמִים הַרְבֵּה כְּדֵי לְהַכְנִיעַ הַדָּם הָרַע שֶׁבֶּחָלָל הַשְּׂמָאלִי שֶׁהִתְגַּבֵּר עַל־יְדֵי עֲו?ֹנוֹתָיו. וּמְבֹאָר בִּדְבָרֵינוּ כַּמָּה פְּעָמִים, שֶׁבִּתְחִלַּת הַתְּשׁוּבָה מַעֲלִין אֶת הָאָדָם לְמַדְרֵגָה גְדוֹלָה, וְנִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה גְדוֹלָה מְאֹד מִלְמַעְלָה מִבְּחִינַת עָלְמָא דְּאָתֵי, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶהְיֶ"ה, בְּחִינַת תְּשׁוּבָה. וְזֶה בְּחִינַת פֶּסַח, בְּחִינַת טְבִילַת הַמִּקְוֶה שֶׁל פֶּסַח, כִּי אָז טָבְלוּ גַּם־כֵּן כַּיָּדוּעַ, כִּי מִקְוֶה הוּא בְּחִינַת עָלְמָא דְּאָתֵי, בְּחִינַת אֶהְיֶ"ה, בְּחִינַת תְּשׁוּבָה. וְאַחַר־כָּךְ מִסְתַּלֶּקֶת הֶאָרָה זֹאת, וְאָז צָרִיךְ הָאָדָם לְהִצְטָרֵף וּלְהִזְדַּכֵּךְ מֵאֲחִיזַת הַדָּמִים רָעִים שֶׁהֵם בְּחִינַת טֻמְאַת מִצְרַיִם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁיּוֹרֵד מִמַּדְרֵגָתוֹ, וְצָרִיךְ לִסְבֹּל שְׁפִיכוּת־דָּמִים הַרְבֵּה מֵעַצְמוֹ וּמֵאֲחֵרִים עַד שֶׁיִּפְלֹט כָּל הַדָּמִים רָעִים שֶׁנִּתְאַחֲזוּ בּוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁעוֹסְקִין בִּסְפִירָה לְזַכֵּךְ עַצְמֵנוּ מֵאֲחִיזַת הַדָּמִים הַנַּ"ל כְּאִשָּׁה הַמִּטַּהֶרֶת לְבַעְלָהּ שֶׁסּוֹפֶרֶת שִׁבְעָה נְקִיִּים, וְעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ זוֹכִין אַחַר־כָּךְ לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בְּאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא שֶׁלָּנוּ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מִקְוֶה שֶׁל שָׁבוּעוֹת. וְכָל הַתִּקּוּנִים הַנַּ"ל אָנוּ מַמְשִׁיכִים גַּם עַל הַבָּשָׂר עַד שֶׁהֻכְשַׁר לַאֲכִילָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הֲדָחָה רִאשׁוֹנָה בְּמַיִם הוּא בְּחִינַת הַמִּקְוֶה רִאשׁוֹנָה שֶׁל פֶּסַח, וְאַחַר־כָּךְ אָנוּ מוֹלְחִין אוֹתוֹ לְהַפְלִיט הַדָּמִים מִמֶּנּוּ בִּשְׁלֵמוּת, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לִשְׁהוֹת בְּמִלְחוֹ, בְּחִינַת 'אוֹמְרִים לוֹ הַמְתֵּן', הַיְנוּ מַה שֶּׁמִּסְתַּלֶּקֶת הֶאָרָה רִאשׁוֹנָה וְצָרִיךְ לְהַמְתִּין וְלִסְבֹּל הַרְבֵּה עַד שֶׁיַּפְלִיט מֵעַצְמוֹ הַדָּמִים הָרָעִים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַתִּקּוּנִים שֶׁעוֹסְקִים בְּכָל יְמֵי הַסְּפִירָה, עַד שֶׁזּוֹכִין אַחַר־כָּךְ לְמִקְוֶה שֶׁל שָׁבוּעוֹת שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַהֲדָחָה שֶׁאַחַר הַמְּלִיחָה, שֶׁזֶּה גְּמַר תִּקּוּנוֹ וְאָז הֻכְשַׁר לַאֲכִילָה. וְעַל־כֵּן אִם אֵין לוֹ מֶלַח, צְרִיכִין לִצְלוֹת הַבָּשָׂר בָּאֵשׁ - זֶה בְּחִינַת הָאֵשׁ שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לְהִצְטָרֵף בּוֹ אַחַר פְּטִירָתוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, בִּבְחִינַת "כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבֹא בָאֵשׁ" - בַּחֲמִימוּת הַיֵּצֶר - "תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ", כִּי הָאֵשׁ הַנַּ"ל הוּא מְכַלֶּה אֶת הַזֻּהֲמָא הַנֶּאֱחֶזֶת בְּנַפְשׁוֹ. אַךְ אִם זוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת "בְּרִית מֶלַח", אֲזַי נִצּוֹלִין מִן הָאֵשׁ הַנַּ"ל, כִּי נִפְלָטִין כָּל הַדָּמִים רָעִים שֶׁבּוֹ עַל־יְדֵי הַמֶּלַח, כִּי מָלִיחַ הֲרֵי הוּא כְּרוֹתֵחַ דְּצָלִי, שֶׁעַל־יְדֵי בְּחִינַת הַמְּלִיחָה שֶׁהוּא בְּחִינַת הַהִתְקַשְּׁרוּת לַצַּדִּיק, וְסוֹבֵל שְׁפִיכוּת־דָּמִים הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל זֶה כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה נִזְדַּכְּכִין יָפֶה וְנִצּוֹלִין מִן הָאֵשׁ וְיוֹצְאִין זַךְ וְיָפֶה וְשָׁלֵם בְּלִי שׁוּם פְּגָם וְזוֹכִין לְתַכְלִית הַתִּקּוּן (הל' מליחה, ה"א).

97

of drawing the good fragrance. And therefore over fragrance itself, one does not require an after-blessing. The Grand Architecture of Bread, Daas, and Ratzon: This batch forms a magnificent, self-contained treatise on the spiritual structure of eating — moving from the nature of bread to the entire edifice of the laws of the Shabbos table, Birchas ha-Mazon, zimmun, and the after-blessings, all unified by one ascending principle: eating is the vehicle for attaining the hearas ha-ratzon — the illumination of the Divine Will. Entry 22 is one of the longest and most intricate in the chapter. It maps the spiritual structure of bread onto the structure of Torah scholarship: just as the Tzadik must halt his disciples at the threshold of the unknowable and signal "thus far — no further," so the perfection of bread is reached in the fire of baking — the fire of yirah. The breaking of bread (betziah) must coincide with the conclusion of the blessing — the moment of pure emunah, beyond all questions. Entry 23 is deeply encouraging: even the most ordinary person, even one mired in "animal food" consciousness, can draw the hearas ha-ratzon at his table through the power of the Tzadik. The mechanism: awe falls upon him spontaneously at the moment of eating. Adam's fall to "grass of the field" and subsequent repair through "bread by your sweat" is cited as the prototype.

98

יָדוּעַ שֶׁבְּהֵמוֹת טְהוֹרוֹת וְחַיּוֹת טְהוֹרוֹת הֵם מִבְּחִינַת נֹגַהּ, בְּחִינַת תַּרְגּוּם, שֶׁהוּא מְעֹרָב טוֹב וָרָע; וְהַמִּינִים הַטְּמֵאִים הֵם מִבְּחִינַת הַשָּׁלשׁ קְלִפּוֹת טְמֵאוֹת, שֶׁהֵם כֻּלּוֹ רַע לְגַמְרֵי. וְעַל־כֵּן הַבְּהֵמָה טְהוֹרָה, הַסִּימָן שֶׁלָּהּ, שֶׁהִיא מַעֲלַת גֵּרָה וּמַפְרֶסֶת פַּרְסָה. כִּי יָדוּעַ שֶׁבְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ בָּהֶם נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה, הַיְנוּ בְּחִינַת נְפָשׁוֹת קְדוֹשׁוֹת שֶׁנָּפְלוּ מִמַּדְרֵגָתָן מִבְּחִינַת מְדַבֵּר וְנִתְלַבְּשׁוּ בְּחַי אוֹ בְּצוֹמֵחַ, וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁהַחַי אוֹכֵל הַצּוֹמֵחַ, אֲזַי עוֹלִין הַנְּפָשׁוֹת מִבְּחִינַת צוֹמֵחַ לִבְחִינַת חַי שֶׁהוּא גָּבֹהַּ מִמֶּנּוּ בְּמַדְרֵגָה, אַךְ מֵחֲמַת שֶׁאֵין זֶה תַּכְלִית שְׁלֵמוּתָן עֲדַיִן, כִּי עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת לַחֲזֹר לְמַעֲלָתָן לִבְחִינַת מְדַבֵּר, עַל־כֵּן כְּשֶׁבְּהֵמָה טְהוֹרָה אוֹכֶלֶת הַצּוֹמֵחַ, וּמֵחֲמַת שֶׁבְּהֵמָה טְהוֹרָה הִיא מִבְּחִינַת נֹגַהּ וּמְעֹרָב בָּה טוֹב גַּם־כֵּן, עַל־כֵּן הַנְּפָשׁוֹת שֶׁבַּצּוֹמֵחַ אֵינָם נִלְכָּדִים וְנֶאֱסָרִים שָׁם כָּל־כָּךְ, וְזוֹכְרִין עֲדַיִן אֶת מַעֲלָתָן, וְעַל־כֵּן אֵינָם יְכוֹלִים לָנוּחַ וְלִשְׁקֹט שָׁם בְּהַחַי הַטָּהוֹר, כִּי מִתְאַוִּים לַעֲלוֹת לִבְחִינַת מְדַבֵּר, וְעַל־כֵּן חוֹזְרִין וְעוֹלִין בְּכָל פַּעַם מִבֶּטֶן הַבְּהֵמָה אֶל צַוָּארָהּ וְאֶל פִּיהָ, שֶׁשָּׁם סְמוּכִין בְּיוֹתֵר לִכְלֵי הַדִּבּוּר שֶׁבַּמְדַבֵּר, וְעַל־כֵּן הִיא מַעֲלַת גֵּרָה; אֲבָל הַמִּינִים הַטְּמֵאִים לְגַמְרֵי אֵינָם מַעֲלִין גֵּרָה, כִּי הַנְּפָשׁוֹת הַמְלֻבָּשׁוֹת בְּהַמַּאֲכָל שֶׁאוֹכְלִים - תֵּכֶף כְּשֶׁבָּאִים לְתוֹךְ הַטְּמֵאִים, אֲזַי נִלְכָּדִים וְנֶאֱסָרִין שָׁם כָּל־כָּךְ עַד שֶׁאֵין יְכוֹלִין לָזוּז מִמְּקוֹמָן בִּבְחִינַת "נְתָנַנִי ה' בִּידֵי לֹא אוּכַל קוּם", וְעַל־כֵּן אֵינָם מַעֲלִין גֵּרָה; וְכֵן, לְהַבְדִּיל, הָאָדָם אֵינוֹ מַעֲלֶה גֵרָה, כִּי אַדְּרַבָּא כְּשֶׁהַנְּפָשׁוֹת הַנַּ"ל בָּאִים לְתוֹךְ גּוּף יִשְׂרָאֵל הֵם נָחִים וּשְׁקֵטִים שָׁם כִּי זָכוּ לַעֲלוֹת לְמַעֲלָתָן, לִבְחִינַת מְדַבֵּר דִּקְדֻשָּׁה, וּבְכֹחַ הָאֲכִילָה הָאָדָם מְהַלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת "וַאֲכַלְתֶּם וְכוּ' וְהִלַּלְתֶּם אֶת שֵׁם ה'", וְאָז עוֹלִין כָּל הַנְּפָשׁוֹת הַנַּ"ל לְתַכְלִית שְׁלֵמוּתָן. וְעַל־כֵּן גַּם אֵצֶל הָאָדָם, כְּשֶׁהוּא שִׁכּוֹר וּמְבֻלְבָּל וְאֵינוֹ בְּגֶדֶר דַּעַת הָאָדָם בִּשְׁלֵמוּת, אָז אֵין לְהַמַּאֲכָלִים מְנוּחָה גַּם אֶצְלוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַעֲלֶה גֵרָה גַּם־כֵּן, וְלִפְעָמִים בָּא לַהֲקָאוֹת עַל־יְדֵי־זֶה. וְהַסִּימַןשׂ טָהֳרָה הַשֵּׁנִי הוּא "מַפְרִיס פַּרְסָה", כִּי עִקַּר קִיּוּם הָאָדָם עַל רַגְלָיו הוּא עַל־יְדֵי הַדַּעַת, וְכֵן עִקַּר הַדִּבּוּר שֶׁל הָאָדָם הוּא גַּם־כֵּן עַל־יְדֵי הַדַּעַת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ, וּבָזֶה נִבְדָּל הַמְדַבֵּר מִן הַחַי בְּמַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ הַדִּבּוּר וְהוֹלֵךְ עַל רַגְלָיו בְּקוֹמָה זְקוּפָה. וְעַל־כֵּן הַשִּׁכּוֹר שֶׁדַּעְתּוֹ מְבֻלְבָּל, אֵינוֹ יָכוֹל לְדַבֵּר כָּרָאוּי וְאֵינוֹ הוֹלֵךְ עַל רַגְלָיו כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַמִּינִים טְהוֹרִים, מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם טוֹב, שֶׁהוּא מִבְּחִינַת הַדַּעַת שֶׁהוּא עִקַּר הַטּוֹב, עַל־כֵּן אַף־עַל־פִּי שֶׁהוֹלְכִים עַל אַרְבַּע, אַף־ עַל־פִּי־כֵן חַיּוּת הַנְּפָשׁוֹת הַמְלֻבָּשׁוֹת בָּהֶם בּוֹקֵעַ בְּרַגְלֵיהֶם וְעַל־יְדֵי־זֶה מַפְרִיסִין פַּרְסָה, אֲבָל הַנְּפָשׁוֹת הָעֲשׁוּקוֹת בַּמִּינִים הַטְּמֵאִים, הֵם נִתְפָּסִים שָׁם מְאֹד עַד שֶׁאֵין יְכוֹלִין לִבְקֹעַ וְלֵיצֵא שׁוּם הֶאָרָה מֵהֶם כְּלָל, וְעַל כֵּן פַּרְסוֹתֵיהֶם קְלוּטוֹת (הל' סימני בהמה וחיה טהורה, הל' א).

98

Entry 24 reveals that eating in holiness literally purifies the blood — making it clear, so it is absorbed into the limbs and produces holy ardor and prayer. Eating without holiness produces turbid blood, confusion, and moral failure. The Sefirah period is specifically dedicated to this repair. Entries 25–27 deepen the philosophy of bread: all flavors derive from daas; bread contains all flavors in hidden form because it embodies the Tzadik's hints — the deepest unspoken daas. Salt and bread share the same numerical value (78) because both embody the bris of the Tzadik that binds soul to body. Entries 28–30 explain Birchas ha-Mazon in full: the three blessings correspond to the three levels of the Kedushah (upper worlds, lower worlds, their unity). Zimmun with three people or ten intensifies the hearas ha-ratzon. The fourth blessing (ha-Tov v'ha-Meitiv) was added after Beitar — transforming historical catastrophe into a declaration that the Will of G-d continues to be good. Fruits and other foods have no zimmun because only bread embodies the eternal teaching that sustains the kibbutz kadosh. Entry 31 teaches that bread and water — eaten with the right Will — contain all flavors. This is not poetry but literal: the man in the desert tasted of whatever one willed it to taste. Those who refused

99

הַחַיּוֹת טְהוֹרוֹת הֵם מִבְּחִינַת יָמִין, עַל־כֵּן חֶלְבָּם מֻתָּר וְדָמָן טָעוּן כִּסּוּי, וּבְהֵמוֹת טְהוֹרוֹת הֵם מִבְּחִינַת שְׂמֹאל דִּקְדֻשָּׁה, עַל־כֵּן חֶלְבָּם אָסוּר וְאֵין דָּמָן טָעוּן כִּסּוּי. עַיֵּן פְּנִים (שם).

99

to exercise that Will and demanded physical variety sinned against the manna. "Torah was given

100

עִקַּר קְדֻשַּׁת אֲכִילַת יִשְׂרָאֵל הוּא לִזְכּוֹת בִּשְׁעַת אֲכִילָה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת כְּלָלִיּוּת בֵּן וְתַלְמִיד, הַיְנוּ מֵהַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק בְּדָרֵי מַעְלָה לְהַרְאוֹת וּלְהָאִיר לָהֶם שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים עֲדַיִן כְּלָל מִגְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת 'אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ', וּלְהָאִיר לְהַדָּרֵי מַטָּה שֶׁיֵּדְעוּ שֶׁהֵם גַּם־כֵּן סְמוּכִין אֵלָיו יִתְבָּרַךְ וְלִבְלִי לְיָאֵשׁ עַצְמָן כְּלָל, כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ; וְעַל־יְדֵי הַדַּעַת הַזֶּה הַצַּדִּיק מְתַקֵּן וּמְחַיֶּה כָּל הָעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים וּמַעֲלֶה כָּל הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים, אֲפִלּוּ אוֹתָם שֶׁנָּפְלוּ וְיָרְדוּ וְנִתְלַבְּשׁוּ בִּבְהֵמוֹת וְחַיּוֹת. וְזֶה בְּחִינַת הַסִּימָנֵי־טָהֳרָה שֶׁבִּבְהֵמוֹת טְהוֹרוֹת, שֶׁהֵם מַעֲלֵה גֵרָה וּמַפְרִיס פַּרְסָה, כִּי הֵם מוֹרִים שֶׁכְּבָר נִמְשָׁךְ עַל הַנְּפָשׁוֹת הַמְלֻבָּשׁוֹת בָּהֶן הֶאָרַת הַצַּדִּיק הַנַּ"ל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעַל־ יְדֵי־זֶה הֻתְּרוּ לָנוּ לַאֲכִילָה, כִּי יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְבָרְרָם עַל־יְדֵי אֲכִילָתֵנוּ שֶׁנִּמְשָׁךְ גַּם־כֵּן מִבְּחִינַת הֶאָרַת הַצַּדִּיק הַנַּ"ל (שם הל' ב).

100

only to the eaters of manna." Entries 32–33 conclude with Eretz Yisrael's praise in oil and honey (roots of all flavor-types), and a sublime teaching: after-blessings exist to draw yirah and ratzon upon the eater. Both yirah and ratzon are the aspect of rei'ach — fragrance — an ineffable longing beyond all articulation. Therefore fragrance itself requires no after-blessing. Three corrections made in this version: (1) Entry 22: the word

101

עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לְמַאֲכַל יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּזְבֵּחַ שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי גֵּרִים שֶׁנִּמְשָׁכִים עַל־יְדֵי הָאֲוִיר הַצַּח וְהַזַּךְ שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי צְדָקָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה שׁוֹמֵעַ הַטּוֹב הַכָּבוּשׁ בֵּין הָעַכּוּ"ם אֶת דִּבְרֵי הַצַּדִּיק, עַד שֶׁזּוֹכֵר אֶת מַעֲלָתוֹ וּמוֹשֵׁךְ עַצְמוֹ לְשָׁרְשׁוֹ, וְעַל־יְדֵישׂ זֶה מוֹשֵׁךְ עִמּוֹ גַּם מִן הָעַכּוּ"ם וּבָאִים וּמִתְגַּיְּרִים. וּמְבֹאָר כְּבָר כַּמָּה פְּעָמִים, שֶׁכָּל הַחַיּוּת וְהַנְּפָשׁוֹת שֶׁבִּבְהֵמוֹת וְחַיּוֹת וְכַיּוֹצֵא, כֻּלָּם הֵם נַפְשׁוֹת בְּנֵי־אָדָם מַמָּשׁ שֶׁנִּתְגַּלְגְּלוּ בָּהֶם בַּעֲו?ֹנוֹתֵיהֶם. וְיֵשׁ נְפָשׁוֹת וְנִיצוֹצוֹת שֶׁנָּפְלוּ לְתֹקֶף הַסִּטְרָא־אָחֳרָא כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁאֵין כֹּחַ בְּיָדֵנוּ לְבָרְרָם עַל־יְדֵי אֲכִילָתֵנוּ, וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּינִים הַטְּמֵאִים שֶׁאָסוּר לָנוּ לְאָכְלָם; אֲבָל הַמִּינִים הַטְּהוֹרִים הִתִּיר לָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּאֲכִילָה, כִּי יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְבָרְרָם, כִּי כְּבָר הִתְחִיל הַטּוֹב הַכָּבוּשׁ בָּהֶם לִשְׁמֹעַ וְלִזְכֹּר אֶת מַעֲלָתוֹ וּמוֹשֵׁךְ עַצְמוֹ לָשׁוּב לְשָׁרְשׁוֹ. וְזֶה בְּחִינַת הַסִּימָנֵי־טָהֳרָה שֶׁבָּהֶם מַעֲלֵי גֵרָה וּמַפְרִיסֵי פַּרְסָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ד, אות א).

101

techilah — first — restored to the betziah passage: one breaks from where the fire dominated the bread first (the bottom crust), because yirah must come first before all else — this is the spiritual logic of the act. (2) Entry 28: the opening verse corrected from Michah 7:15 to Bamidbar 23:23 — "ka'eis ye'amer l'Yaakov" — "In due time it shall be said to Yaakov" — a prophecy about the future revelation of G-d's wonders, which is the aspect of the hearas ha-ratzon that will shine

102

אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל; "כִּי הִגְדִּיל לַעֲשׂוֹת" (יואל ב, כ) - שֶׁהַיֵּצֶר הָרָע פָּשַׁט יָדוֹ בִּגְדוֹלִים. כִּי כֵן הוּא עַל־פִּישׂ רֹב, שֶׁבְּכָל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ טוֹב גָּדוֹל בְּמַעֲלָה בְּיוֹתֵר, אֲזַי הַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְגַּבֶּרֶת עַל הַטּוֹב הַזֶּה לִכְבּשׁ אוֹתוֹ בְּגָלוּת יוֹתֵר, וְחוֹשְׁבִין מַחֲשָׁבוֹת וְעֵצוֹת עֲמֻקּוֹת אֵיךְ לְהַעְלִים אֶת הַטּוֹב הַזֶּה, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַכְנִיסִין אוֹתוֹ לְתוֹךְ עֹמֶק מַחֲשַׁבְתָּם; רַק אַף־עַל־פִּי־כֵן - "וְאַתָּה מָרוֹם לְעוֹלָם ה'", כִּי לִפְעָמִים יֵצֵא הַטּוֹב עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא מֵעֹמֶק גָּלוּתוֹ, כִּי מֵאַחַר שֶׁמַּכְנִיסִים אוֹתוֹ לְתוֹךְ עֹמֶק מַחֲשַׁבְתָּם שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ טִפַּת הַהוֹלָדָה, עַל־יְדֵי־זֶה יוֹצֵא הַטּוֹב בְּזֶרַע הַיִּלּוֹדִים, כַּמְבֹאָר כָּל זֶה בִּפְנִים. וְזֶה בְּחִינַת הַחִלּוּק שֶׁבֵּין בְּהֵמָה לְחַיָּה, כִּי בַּבְּהֵמוֹת מְלֻבָּשׁ טוֹב גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, וְעַל־כֵּן עוֹלִין לְרֵיחַ נִיחוֹחַ עַל־יְדֵי הַקָּרְבָּנוֹת, וְדַיְקָא מֵחֲמַת זֶה מִתְגַּבֶּרֶת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְרוּחַ הַבַּהֲמִיּוּת עֲלֵיהֶם בְּיוֹתֵר וְעַל־כֵּן תְּנוּעָתָם כְּבֵדָה בְּיוֹתֵר, וְעַל־כֵּן דָּמָן אֵין טָעוּן כִּסּוּי וְחֶלְבָּם אָסוּר, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּחַיּוֹת, שֶׁאֵין מְלֻבָּשׁ בָּהֶן טוֹב גָּדוֹל כָּל־כָּךְ, וְעַל־כֵּן נִכָּר בָּהֶם דַּיְקָא הַחַיּוּת בְּיוֹתֵר, כִּי הֵם קַלֵּי הַתְּנוּפָה מֵחֲמַת שֶׁאֵין הַסִּטְרָא־ אָחֳרָא מִתְגַּבֶּרֶת כָּל־כָּךְ לְהַעְלִים חַיּוּתָם וְטוּבָם, וְעַל־כֵּן חֶלְבָּם מֻתָּר וְדָמָם טָעוּן כִּסּוּי. וְעַל־כֵּן "אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ" נוֹהֵג גַּם־כֵּן רַק בִּבְהֵמוֹת וְלֹא בְחַיּוֹת, כִּי הַבְּהֵמוֹת, מֵחֲמַת שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְגַּבֶּרֶת מְאֹד עַל הַטּוֹב שֶׁבָּהֶם, עַל־כֵּן כָּל תִּקּוּנָם עַל־יְדֵי זֶרַע הַיִּלּוֹדִים, הַיְנוּ עַל־יְדֵי הַוְּלָדוֹת שֶׁיֵּצְאוּ מֵהֶם לְדוֹר וָדוֹר עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ, שֶׁאָז יִתְתַּקֵּן בִּשְׁלֵמוּת כָּל הַטּוֹב שֶׁהָיָה כָּבוּשׁ בָּהֶם. וְעַל־כֵּן כַּמָּה מִצְו?ֹת נוֹהֲגוֹת בְּוַלְדֵי הַבְּהֵמוֹת, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּחַיּוֹת. וּמֵחֲמַת שֶׁתִּקּוּן וּבֵרוּר הַטּוֹב שֶׁבָּהֶם הוּא עַל־יְדֵי הוֹלָדָה שֶׁלָּהֶם מִדּוֹר לְדוֹר, עַל־כֵּן אָסוּר לְשָׁחֳטָם אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ בְּיוֹם אֶחָד, מַה שֶּׁאֵין כֵּן הַחַיּוֹת, אֵין הַבֵּרוּר שֶׁלָּהֶם תָּלוּי בְּבֵרוּר וַלְדוֹתֵיהֶם, וְאֵין לָהֶם שׁוּם שַׁיָּכוּת עִם הַוְּלָדוֹת לְעִנְיַן בֵּרוּר הַטּוֹב שֶׁבָּהֶם, עַל־כֵּן אֵין בָּהֶם אִסּוּר "אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ" (שם אות לא, וע' ה"ש ה"ד, אות ג).

102

in time to come. (3) Entry 33: the verse v'haricho b'yiras Hashem [Yeshayahu 11:3] now carries its full explanatory context — it describes the future Messianic king whose very spirit breathes in the fear of G-d, making the connection between yirah and rei'ach [fragrance/breath] entirely precise. נ נח נחמ נחמן מאומן Through prayer, a person strengthens and repairs his soul and purifies his blood — within which the soul is garbed — and he is then able afterward to eat and to repair the souls [nefashos] garbed within the food. This is not the case before prayer — and therefore it is forbidden to eat before prayer. Through the blessing of birchas ha-nehenin [the blessing of enjoyment recited before eating], one thereby repairs his speech — and can then elevate the souls [nefashos] which are the aspect of the letters of speech garbed within every thing. Therefore the blessing of bread exempts everything [served at the

103

כָּל עֲבוֹדַת הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת הַקְּדוֹשִׁים, הַכֹּל בִּשְׁבִיל בֵּרוּרִים לְבָרֵר הַטּוֹב מִן הָרָע. וְיֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי בֵּרוּרִים, הַיְנוּ הַבֵּרוּר שֶׁאָנוּ מְבָרְרִים עַל־יְדֵי הַמִּצְו?ֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁלָּנוּ, וְיֵשׁ עוֹד בֵּרוּר אַחֵר שֶׁהוּא מַה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל עוֹסֵק בָּזֶה לְבָרֵר הַטּוֹב מֵהָרַע. וּשְׁנֵי בֵּרוּרִים אֵלּוּ הֵם בְּחִינוֹת אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא וְאִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא, וּבֶאֱמֶת שְׁנֵיהֶם אֶחָד, כִּי בְּאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא אִתְּעַר לְעֵלָּא, וְכֵן כָּל כֹּחַ הָאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא שֶׁלָּנוּ הוּא הַכֹּל עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּי "מִי הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם". וּשְׁנֵי הַבְּחִינוֹת אֵלּוּ אֵיךְ הֵם מִתְקַבְּצִים וּמִתְחַבְּרִים כְּאֶחָד, וְאַף־עַל־ פִּי־כֵן הֵם שְׁנֵי מִינֵי בֵּרוּרִים - זֶה אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם, כִּי זֶה סוֹד הַחֲקִירָה שֶׁל הַיְדִיעָה וְהַבְּחִירָה, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג הַשֵּׂכֶל הַזֶּה בְּזֶה הָעוֹלָם, וְרַק עַל־ יְדֵי־זֶה עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה עַל־יְדֵי שֶׁאֵין מְבִינִין עֲדַיִן זֶה הַשֵּׂכֶל, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וּשְׁנֵי מִינֵי בֵּרוּרִים אֵלּוּ הֵם בְּחִינַת בָּשָׂר וְחָלָב, כִּי הַבָּשָׂר נִתְבָּרֵר וְנִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא שֶׁלָּנוּ, שֶׁהוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּנֵי הַשְּׁחִיטָה וְכַיּוֹצֵא, וְתִקּוּן וּבֵרוּר הֶחָלָב הוּא עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל, שֶׁמְּבָרֵר הַטּוֹב מֵהָרַע עַל־יְדֵי כָּל הוֹלָדָה וְהוֹלָדָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה דָּם נֶעְכָּר וְנַעֲשֶׂה חָלָב (ע' בנים אות ו). וְעַל־כֵּן אָסוּר לְחַבְּרָם כְּאֶחָד, כִּי עַכְשָׁו אִי אֶפְשָׁר עֲדַיִן לְהַשִּׂיג זֶה הַשֵּׂכֶל אֵיךְ שְׁנֵי הַבֵּרוּרִים הַנַּ"ל נִכְלָלִין כְּאֶחָד, וּמִי שֶׁרוֹצֶה עַכְשָׁו לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת כָּאֵלּוּ הוּא בִּבְחִינַת פְּגַם אֲכִילַת בָּשָׂר בְּחָלָב, וְכֵן עַל־ יְדֵי שֶׁאוֹכֵל הָאָדָם, חַס וְשָׁלוֹם, בָּשָׂר בְּחָלָב, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגָּרִין בּוֹ הַקְּלִפּוֹת וְהַסִּטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁעִקַּר אֲחִיזָתָם וִינִיקָתָם מֵהַכְּפִירוֹת הַנִּמְשָׁכִין מֵחֲקִירוֹת כָּאֵלּוּ, וּמְסִיתִין אֶת הָאָדָם שֶׁיִּכָּנֵס דַּיְקָא בַּחֲקִירוֹת אֵלּוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגָם [וְזֶה מְרֻמָּז בַּתִּקּוּנִים שֶׁאָמַר שָׁם: "קוּם אַנְהִיר עַיְנִין דְּאִנּוּן סָבִין דְּלָא יֵיתוּן לְמֵיכַל בִּשְׂרָא בַּחֲלָבָא"]. וּמֵחֲמַת שֶׁכָּל עֲבוֹדָתֵנוּ בְּזֶה הָעוֹלָם, הַכֹּל כָּלוּל מִשְּׁנֵי בֵּרוּרִים הַנַּ"ל, וְדַיְקָא עַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ נִזְהָרִין מִלְּחַבְּרָם כְּאֶחָד, הַיְנוּ שֶׁלֹּא לִכְנֹס בָּהֶם לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין אֵיךְ הֵם נִכְלָלִים כְּאֶחָד, וְזֶה כְּלַל קַבָּלַת הַתּוֹרָה, עַל־כֵּן בְּשָׁבוּעוֹת נוֹהֲגִין לֶאֱכֹל מַאַכְלֵי חָלָב וְאַחַר־כָּךְ בָּשָׂר, לְהוֹרוֹת שֶׁאָנוּ נִזְהָרִין מִלְּחַבֵּר שְׁנֵי הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל כְּאֶחָד, שֶׁהֵם בְּחִינַת בָּשָׂר בְּחָלָב (שם אותיות לח, מ, נא).

103

meal], and similarly wine exempts all kinds of beverages — because they are in the aspect of daas, through which comes the essential repair of the blood, the souls, and the speech. A person must attach his thought to the World to Come and separate himself from this world entirely — for "praiseworthy is one who derives no benefit whatsoever from what is his own" [Zohar]. Therefore regarding all the necessities from which we are compelled to derive benefit in this world — such as eating and drinking and similar acts that are necessary for the person's sustenance — one must at least bless Hashem, blessed be He, for that benefit. And through this we include that benefit within the aspect of the World to Come — for the blessing and thanksgiving to Hashem, blessed be He, and the knowing of Him, blessed be He, is the essence of the World to Come. Furthermore, through the blessing, His simple unity [achduso ha-pashut], blessed be He, is revealed from within varied and changing acts [pe'ulos mishtanos] — and this is exceedingly precious before Him, blessed be He. Therefore

104

חָלָב הוּא בְּחִינַת הַבֵּרוּר שֶׁזָּכִינוּ כְּשֶׁיָּצָאנוּ מִגָּלוּת מִצְרַיִם וְזָכִינוּ לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה, שֶׁאָז דָּם נֶעְכַּר וְנַעֲשָׂה חָלָב כַּיָּדוּעַ, וְעַל־כֵּן אוֹכְלִין מַאַכְלֵי חָלָב בְּשָׁבוּעוֹת כַּנַּ"ל. וְזֶה הַבֵּרוּר לֹא נִשְׁלַם עֲדַיִן בִּשְׁלֵמוּת לְהִתְהַפֵּךְ מֵרַע לְטוֹב לְגַמְרֵי, וְעַל־ כֵּן הֲוָה בֶּאֱמֶת אַחַר־כָּךְ מָה דַּהֲוָה מֵחֵטְא הָעֵגֶל וְכוּ', וּמֵחֲמַת זֶה אָסוּר לְחַבְּרוֹ וּלְאָכְלוֹ עִם הַבָּשָׂר, כִּי מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ עֲדַיִן אֵיזֶה אֲחִיזַת הָרַע, עַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַפְרִיד בֵּין שְׁנֵי מִינֵי הַבֵּרוּרִים הַנַּ"ל שֶׁהֵם בְּחִינַת בָּשָׂר וְחָלָב, בִּכְדֵי שֶׁלֹּא יִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת אֵלּוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגָן כַּנַּ"ל. אֲבָל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה מְרַמֵּז עַל הַגְּאֻלָּה אַחֲרוֹנָה, וְעַל־כֵּן מִתְפַּלְלִין אָז הַרְבֵּה עַל זֶה, וּגְאֻלָּה אַחֲרוֹנָה הִיא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, שֶׁאָנוּ מַתְחִילִין לַעֲסֹק בָּזֶה בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה, שֶׁאַחַר שֶׁקִּלְקַלְנוּ אַחַר כָּל הַטּוֹבוֹת שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּיצִיאַת מִצְרַיִם וּמַתַּןשׂ תּוֹרָה, וְאַחַר־כָּךְ עָשִׂנוּ מַה שֶּׁעָשִׂינוּ בְּחֵטְא הָעֵגֶל וּמְרַגְּלִים וְכֵן בְּכָל דּוֹר, וְעַכְשָׁו אָנוּ רוֹצִים לְהַמְשִׁיךְ תְּשׁוּבָה לַחֲזֹר וּלְתַקֵּן הַכֹּל, וְזֶה הַתִּקּוּן יִהְיֶה נִגְמָר בִּשְׁלֵמוּת כְּשֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ, שֶׁעִקָּרוֹ תָּלוּי בִּתְשׁוּבָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע בְּיַעֲקֹב וְכוּ'". וְעִקַּר תִּקּוּן הַתְּשׁוּבָה הוּא עַל־יְדֵי בֵּרוּר שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, שֶׁלְּשָׁם אֵין מַגִּיעַ שׁוּם פְּגָם, בִּבְחִינַת "אִם חָטָאתָ מַה תִּפְעַל לוֹ", כִּי מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתָיו יִתְבָּרַךְ, וְהוּא יָכוֹל לְתַקֵּן הַכֹּל וּלְהוֹצִיא מִכָּל הַקִּלְקוּלִים הַגְּדוֹלִים תִּקּוּנִים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עֲו?ֹנוֹת שֶׁנִּתְהַפְּכִין לִזְכֻיּוֹת עַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה (עיין תשובה אות ל), שֶׁזֶּה בְּחִינַת "מִי יִתֵּן טָהוֹר מִטָּמֵא". וְעַל־כֵּן הַבֵּרוּר הַזֶּה בִּשְׁלֵמוּת הוּא בְּחִינַת דְּבַשׁ שֶׁיּוֹצֵא מִדְּבוֹרִים, שֶׁנִּתְהַפֵּךְ מִטָּמֵא לְטָהוֹר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַגְּאֻלָּה אַחֲרוֹנָה, שֶׁיִּתְבַּטֵּל הָרַע לְגַמְרֵי וְנִתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹב, בִּבְחִינַת "כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל כָּל הָעַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה וְכוּ'". וְעַל־כֵּן בִּדְבַשׁ אֵין בּוֹ שׁוּם אִסּוּר לְעָרְבוֹ עִם בָּשָׂר, כִּי כְבָר נִשְׁלַם בּוֹ הַבֵּרוּר בְּיוֹתֵר עַד שֶׁלֹּא יוּכַל הָרַע לְהִתְאַחֵז בּוֹ גַּם בְּהִתְעָרְבוֹ עִם הַבָּשָׂר. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁאָסוּר לָנוּ לִכְנֹס כָּל־כָּךְ בִּידִיעוֹת אֵלּוּ שֶׁל שְׁנֵי בְּחִינוֹת בֵּרוּרִים הַנַּ"ל, וּמִכָּל־שֶׁכֵּן שֶׁאָסוּר לָנוּ לַעֲבֹר עַל דְּבַר־תּוֹרָה אֲפִלּוּ כָּל־שֶׁהוּא וְלִסְמֹךְ עַל הַתִּקּוּן, שֶׁיִּתְתַּקֵּן הַכֹּל עַל־יְדֵי בֵּרוּר הַשֵּׁנִי, כִּי אֲפִלּוּ הָאוֹמֵר אֶחֱטָא וְאָשׁוּב, אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, כִּי אַף־עַל־ פִּי שֶׁגַּם הָאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא שֶׁלָּנוּ הַכֹּל עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַבֵּרוּר הַשֵּׁנִי שֶׁהוּא מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא, אַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִין אֲנַחְנוּ לִזָּהֵר מְאֹד בְּכָל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת כִּפְשׁוּטָן, שֶׁהֵם בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, כְּאִלּוּ הַדָּבָר תָּלוּי רַק בָּנוּ, כִּי בֶּאֱמֶת הוּא כָּךְ, רַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר עַכְשָׁו לְהַשִּׂיג זֶה הַשֵּׂכֶל אֵיךְ שְׁנֵי מִינֵי בֵּרוּרִים הַנַּ"ל נִכְלָלִים כְּאֶחָד כַּנַּ"ל, וְעַל זֶה הִזְהִיר הַכָּתוּב: "דְּבַשׁ מָצָאתָ אֱכֹל דַּיֶּךָֹּ", כִּי אָסוּר לָנוּ עַכְשָׁו לִכְנֹס בְּעֹמֶק בִּידִיעוֹת אֵלּוּ, וְהָעִקָּר בִּבְחִינַת הַתִּקּוּן שֶׁל הַבֵּרוּר הַשֵּׁנִי שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת דְּבַשׁ, כִּי צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לְקַיֵּם כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה כִּפְשׁוּטוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַבֵּרוּר שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא שֶׁלָּנוּ. אַךְ מִי שֶׁכְּבָר נִכְשַׁל וְעָבַר מַה שֶּׁעָבַר, בְּוַדַּאי אָסוּר לוֹ לְיָאֵשׁ אֶת עַצְמוֹ, רַק לְהִתְחַזֵּק בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה וְלִסְמֹךְ עַל חַסְדֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיּוּכַל לְהִתְתַּקֵּן הַכֹּל עַל־יְדֵי שֶׁיַּמְשִׁיךְ עָלָיו הֶאָרָה מִבְּחִינַת הַבֵּרוּר הַשֵּׁנִי, שֶׁשָּׁם נִתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹבָה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה שֶׁהוּא רִאשׁוֹן לִתְשׁוּבָה, נוֹהֲגִין לֶאֱכֹל דְּבַשׁ, שֶׁמְּרַמֵּז עַל הַבֵּרוּר הַנַּ"ל שֶׁהוּא בְּחִינַת דְּבַשׁ כַּנַּ"ל (שם אותיות מא מב, מד מה מו).

104

specific blessings are more valued than a general blessing such as "she-ha-kol" ["through Whose word all things came to be" — the general default blessing] — for the more specifically one blesses, the more His simple unity is revealed from within varied and changing acts specifically. And any food or drink within which greater daas is garbed — being thereby closer to the aspect of the World to Come, which is the aspect of the revelation of daas — for it a specific blessing was established. And this is the aspect of the importance of fruit and wine: because of their importance, a blessing was established for them specifically — because a greater daas is hidden and garbed within them, through which one merits more greatly to reveal His simple unity from within varied and changing acts. Through the eating of the Tree of Knowledge, the earth was cursed — and from then all foods were blemished and intermingled, so that all of them require refinement [beirur]. Especially bread, which is the essential vitality of the human being — there the refinements needed are very many. And this is the aspect of all the labors and toils involved with bread before it is refined to be fit for human eating: namely, plowing and sowing etc. And this is the aspect of all the commandments that apply to bread — all of this in order to refine the bread from the defilement of the serpent [zuhamat ha-nachash], from the aspect of: "in sorrow shall you eat of it" [Bereishis 3:17] — until it shall be fit for human food. And the essential completion of the refinement is at the moment of the blessing — for then one takes it out from the curse with which the earth was

105

חָלָב וּדְבַשׁ הֵם בְּחִינַת שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן־ הַקֹּדֶשׁ עַל־יְדֵי שֶׁמַּעֲלִין הַטּוֹב שֶׁבַּתַּרְגּוּם לְתוֹכוֹ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית, וְזֶה בְּחִינַת "דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ" דַּיְקָא, בִּפְרָט דְּבַשׁ הַיּוֹצֵא מֵהַדְּבוֹרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם אֶרֶס רַע, וּמֵהֶם דַּיְקָא בָּא מְתִיקוּת הַדְּבַשׁ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת נֹגַהּ, בְּחִינַת תַּרְגּוּם שֶׁמְּעֹרָב טוֹב וָרַע, וְשָׁם עִקַּר הַתִּקּוּן וְהַנִּסָּיוֹן לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל הָרַע, וּלְהוֹצִיא הַטּוֹב וּלְהַעֲלוֹתוֹ לִלְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְתִקּוּן הַבְּרִית. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהָלַךְ שִׁמְשׁוֹן הַגִּבּוֹר לְהַכְנִיעַ אֶת הַפְּלִשְׁתִּים, שֶׁעִקַּר בִּיאָתָם לָעוֹלָם הָיָה מִפְּגַם הַבְּרִית, כִּי הָיוּ מַמְזֵרִים מִזֶּרַע מִצְרַיִם שֶׁהָיוּ שְׁטוּפֵי זִמָּה מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֲשֶׁר יָצְאוּ מִשָּׁם פְּלִשְׁתִּים" וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י, וְעַל־כֵּן הָיוּ עַל־פִּי־רֹב מִתְגָּרִים מְאֹד בְּיִשְׂרָאֵל מִימֵי הָאָבוֹת עֲדַיִן, מֵחֲמַת שֶׁהֵם בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת הַבְּרִית, וְהַפְּלִשְׁתִּים אֲחִיזָתָם בִּבְחִינַת פְּגַם הַבְּרִית. וּכְשֶׁהָלַךְ שִׁמְשׁוֹן לְהַכְנִיעָם, מָצָא דְּבַשׁ בִּגְוִיַּת הָאַרְיֵה, כִּי הָיָה אָז בִּבְחִינָה זוֹ שֶׁהָיָה צָרִיךְ לְתַקֵּן לְשׁוֹן תַּרְגּוּם, לְבָרֵר הַטּוֹב מִן הָרַע שֶׁבּוֹ בִּבְחִינַת "מִי יִתֵּן טָהוֹר מִטָּמֵא", שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַדְּבַשׁ כַּנַּ"ל (הל' דברים היוצאים מן החי, הל' א).

105

cursed, into blessing. And then one takes the bread out from the aspect of chametz [leavened bread — which is the sitra d'mosa, the side of death], the aspect of eating from the Tree of Knowledge of good and evil — which is food not yet refined and purified from the defilement of the serpent; for through such food, the daas becomes mixed with evil thoughts which are the aspect of chametz, since the brain and the daas are in accordance with the eating. But when the bread is refined for Israel's eating — then it is in the aspect of matzah,

106

כָּל הַהוֹלָדוֹת נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַתְּפִלָּה, בִּבְחִינַת דִּין, שֶׁמִּתְפַּלֵּל הַבַּעַל־כֹּחַ הַגָּדוֹל, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מֻכְרַחַת הַסִּטְרָא־ אָחֳרָא בְּעַצְמָהּ לְהַחֲזִיר וּלְהוֹצִיא מִבִּטְנָהּ וְקִרְבָּהּ כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת שֶׁבָּלְעָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת דָּם נֶעְכָּר וְנַעֲשֶׂה חָלָב אַחַר הַלֵּדָה כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר יְצִיאַת־מִצְרַיִם עַד שֶׁזָּכוּ לְמַתַּןשׂ תּוֹרָה הָיָה רַק עַל־יְדֵי בְּחִינָה זֹאת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַבְּכוֹרִים בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה שֶׁנִּתְקַדְּשׁוּ אָז בִּיצִיאַת־מִצְרַים כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־כֵּן נוֹהֲגִין בְּשָׁבוּעוֹת לֶאֱכֹל מַאַכְלֵי חָלָב. וְכֵן דְּבַשׁ דְּבוֹרִים נִמְשָׁךְ גַּם־כֵּן מִבְּחִינָה זוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מִי יִתֵּן טָהוֹר מִטָּמֵא, שֶׁדַּיְקָא מִן הַדְּבוֹרִים שֶׁהֵם מִינִים טְמֵאִים וְהֵם בְּחִינַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁעַל זֶה נֶאֱמַר: "סַבּוּנִי כִדְבֹרִים וְכוּ'", רַק עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין הַנַּ"ל מֻכְרַחַת הַסִּטְרָא־ אָחֳרָא בְּעַצְמָהּ לְהָקִיא וּלְהוֹצִיא מִבִּטְנָהּ וְקִרְבָּהּ כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְתִיקַת הַדְּבַשׁ הַיּוֹצֵא מִן הַדְּבוֹרִים. וְעַל־כֵּן דְּבַשׁ הוּא בְּחִינַת גְּבוּרוֹת, כִּי נִמְשָׁךְ מֵהַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין הַנַּ"ל, וְעַל־כֵּן בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה, שֶׁאָז הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין, עַל כֵּן אוֹכְלִין אָז דְּבָשׁ (שם הלכה ב, אותיות ב ג ה ו).

106

the aspect of man [the manna]. For Israel's eating must always be in the aspect of eating manna — the aspect of "The Torah was given only to the eaters of the manna" — which is the aspect of eating from the Tree of Life, through which one merits holy thoughts and pure mochin [higher faculties of mind] through the eating. It turns out that through the blessing of ha-Motzi, one thereby refines the bread and takes it out from the aspect of chametz to matzah. And since the essential distinction between chametz and matzah is

107

עִקַּר הֶתֵּר אֲכִילַת בָּשָׂר הִתְחִיל רַק מִימֵי נֹחַ. כִּי מֵחֲמַת שֶׁדּוֹר הַמַּבּוּל הִשְׁחִיתוּ מְאֹד בִּפְגַם הַבְּרִית, עַד שֶׁהִגִּיעַ הַפְּגָם אֲפִלּוּ לִבְהֵמוֹת וְחַיּוֹת, שֶׁאֲפִלּוּ הֵם הִשְׁחִיתוּ דַּרְכָּם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, עַד שֶׁכִּמְעַט נֶחֱרַב אָז כָּל הָעוֹלָם. וְעַל־כֵּן אַחַר שֶׁיָּצָא נֹחַ מִן הַתֵּבָה וְהִקְרִיב קָרְבָּנוֹת מִכָּל הַמִּינִים הַטְּהוֹרִים, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית, וְאָז הִתִּיר לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לֶאֱכֹל בָּשָׂר, כִּי עַכְשָׁו צְרִיכִים לֶאֱכֹל דַּיְקָא כְּדֵי לְתַקְּנָם וּלְהַעֲלוֹתָם עַל־יְדֵי־זֶה; רַק שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה מַדְרֵגוֹת, כִּי בַּבְּהֵמוֹת נֶאֱחָז בָּהֶם הָרַע מְאֹד, עַל־כֵּן תִּקּוּנָם דַּיְקָא עַל־יְדֵי שְׁחִיטַת שְׁנֵי הַסִּימָנִים. וְדָגִים לֹא נִפְגְּמוּ עַל־יְדֵי דּוֹר הַמַּבּוּל כָּל־כָּךְ, וְעַל־כֵּן לֹא שָׁלַט בָּהֶם הַמַּבּוּל כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, עַל־כֵּן אֵין טְעוּנִין שְׁחִיטָה כְּלָל. וְהָעוֹפוֹת הֵם מְמֻצָּעִים בֵּין דָּגִים לִבְהֵמוֹת, כִּי מִן הָרְקָק נִבְרְאוּ כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, עַל־כֵּן הֶכְשֵׁרָן בִּשְׁחִיטַת סִימָן אֶחָד; וְגַם כִּי הָעוֹפוֹת הֵם בְּחִינַת מְמֻצָּעִים בֵּין אָדָם לִבְהֵמָה, וְעַל־כֵּן הֵם הוֹלְכִים רַק עַל רַגְלֵיהֶם כְּמוֹ אָדָם, וְיֵשׁ לָהֶם כְּנָפַיִם בִּמְקוֹם הַיָּדַיִם שֶׁל הָאָדָם, בִּבְחִינַת "וִידֵי אָדָם מִתַּחַת כַּנְפֵיהֶם", וְעַל־כֵּן הֵם סְמוּכִים קְצָת לְגֶדֶר מְדַבֵּר, בִּבְחִינַת "וּבַעַל כְּנָפַיִם יַגִּיד דָּבָר", כִּי הֵם בְּחִינַת תַּרְגּוּם, שֶׁהוּא מְמֻצָּע בֵּין לְשׁוֹן הָעַמִּים שֶׁהוּא רַע גָּמוּר, בְּחִינַת הָרַע הַכּוֹלֵל שֶׁל שִׁבְעִים לָשׁוֹן שֶׁהוּא פְּגַם הַבְּרִית, פְּגַם הַדִּבּוּר דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת בַּהֲמִיּוּת מַמָּשׁ, וּבֵין לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת אָדָם; וְעַל־כֵּן הֶכְשֵׁרָן בְּסִימָן אֶחָד. וְעַל־כֵּן הַמַּלְאָךְ מט"ט שֶׁהוּא בְּחִינַת מִשְׁנָה, בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, וְהוּא מְמֻצָּע בֵּין הַשִּׁבְעִים שָׂרִים הַשּׁוֹלְטִין עַל שִׁבְעִים לָשׁוֹן וּבֵין קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם רַק תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תַּרְגּוּם שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת מְמֻצָּע כַּנַּ"ל, עַל־כֵּן הַמַּלְאָךְ הַזֶּה נִקְרָא בִּלְשׁוֹן רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּשֵׁם "עוֹף בַּעַל כְּנָפַיִם", הַיְנוּ כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בַּבְּהֵמוֹת, הַמִּינִים טְמֵאִים מְרֻבִּים יוֹתֵר מִן הַטְּהוֹרִים, וּבָעוֹפוֹת - לְהֵפֶךְ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבְּהֵמוֹת הֵם בִּבְחִינַת עוֹלַם הָעֲשִׂיָּה, שֶׁשָּׁם נֶאֱחָז הָרַע בְּיוֹתֵר, וְהָעוֹפוֹת הֵם בִּבְחִינַת יְצִירָה, בְּחִינַת מט"ט הַנַּ"ל, שֶׁשָּׁם אֵין אֲחִיזַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא כָּל־כָּךְ. וְעַל־כֵּן סִימָנֵי עוֹף טָהוֹר לֹא נִכְתְּבוּ בַּתּוֹרָה וְנִמְסְרוּ רַק לַחֲכָמִים בְּעַל־פֶּה, כִּי הֵם בְּחִינַת מט"ט, בְּחִינַת מִשְׁנָה, בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כַּנַּ"ל (ע' פנים, ובה' בשר שנתעלם מן העין, הל' ב, אותיות ו, ח; הל' סימני עוף טהור, הל' א).

107

that the reed of the letter Ches [ח] is broken and made into a Heh [ה] [chametz is spelled with a Ches; matzah with a Heh — the two letters differ by one opening at the bottom, which is the breaking] — this is the aspect of the breaking [betziah] of the bread before eating. For matzah is in the aspect of a broken piece [perusa], as our Rabbis of blessed memory have stated — therefore one must bless at the moment of the breaking. And through eating in holiness in the aspect of eating matzah as above, one thereby merits yirah [awe] and daas and to pray with great kavanah [intention] and with great power — and through this one merits joy [simchah]. And this is the essential complete rectification of eating — to bring it out from the aspect of "in sorrow shall you eat of it" to the aspect of joy — the aspect of: "Go, eat your bread in joy" [Koheles 9:7], and as it is written: "to eat and to drink and to rejoice" [Koheles 8:15], the aspect of: "And Boaz ate and drank and his heart was glad" [Rus 3:7] — the aspect of uprightness of heart [yashrut leiv], as it is written: "and for the upright of heart, joy"

108

כָּל אֲכִילָתֵנוּ הוּא כְּדֵי לְבָרֵר בֵּרוּרִים, לְבָרֵר טוֹב מִן הָרַע שֶׁנֶּאֱחַז בְּכָל דָּבָר עַל־יְדֵי פְּגַם עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע. וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן וּבֵרוּר אֲכִילָתֵנוּ הוּא רַק עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁבְּכָל דּוֹר, כִּי מֵחֲמַת שֶׁגַּם אֲנַחְנוּ מְעֹרָבִים טוֹב וָרַע עֲדַיִן, פַּעַם כָּשֵׁר, פַּעַם פָּסוּל, פַּעַם טָמֵא, פַּעַם טָהוֹר וְכוּ', עַל־כֵּן אֵין לָנוּ כֹּחַ לְבָרֵר הַטּוֹב מִן הָרַע שֶׁבְּשׁוּם דָּבָר אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי גַּם לִמּוּד הַתּוֹרָה שֶׁלָּנוּ מְעֹרָב עֲדַיִן בִּבְחִינַת "זָכָה, נַעֲשֶׂה לוֹ סַם־חַיִּים, לֹא זָכָה וְכוּ'", כִּי גַּם בְּהַתּוֹרָה יֵשׁ שְׁנֵי כֹּחוֹת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, עַל־כֵּן עִקַּר הַתִּקּוּן וְהַבֵּרוּר הוּא עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁזָּכוּ לְבַטֵּל הָרַע שֶׁלָּהֶם לְגַמְרֵי, עַד שֶׁאֵין לוֹ בָּהֶם שׁוּם אֲחִיזָה כְּלָל, וְהֵם יְכוֹלִים לְבָרֵר לָנוּ כָּל דִּינֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמְסְרָה הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה רַק לְחַכְמֵי הַדּוֹר בְּעַל־פֶּה וְלֹא בִכְתָב, כְּדֵי שֶׁנֵּדַע שֶׁאָנוּ צְרִיכִים לִסְמֹךְ רַק עַל צַדִּיקֵי הַדּוֹר, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לֹא תָסוּר וְגוֹ'", כִּי רַק הֵם יוֹדְעִים לִדְרשׁ הַתּוֹרָה וּלְבָאֳרָהּ כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה לְבָרֵר בִּשְׁלֵמוּת הַטּוֹב מִן הָרַע כְּפִי הַבֵּרוּרִים שֶׁצְּרִיכִים לְבָרֵר בְּכָל דּוֹר וָדוֹר. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: עוֹף טָהוֹר נֶאֱכָל בְּמָסֹרֶת, עַיֵּן פְּנִים (הלכות סימני עוף טהור, הלכה ב).

108

[Tehillim 97:11]. Therefore one must stress the Heh of the word ha-Motzi [pronouncing it as ha-Motzi with a distinct Heh, corresponding to the aspect of matzah with its Heh as above]. The Name [of G-d] is the vitality and the soul — the aspect of: "a living soul — that is His Name" [nefesh chayah hu shemo — Zohar II:94b: the Divine Name itself is the aspect of the living soul]. And the essential sustaining of vitality is through eating — for through holy eating one receives and draws vitality from His Name, blessed be He. And then the Name of Hashem is magnified — the aspect of:

109

עִקַּר הַבֵּרוּרִים בְּיוֹתֵר הוּא בַּאֲכִילַת בָּשָׂר, שֶׁהוּא מִמִּינֵי הָחַי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חַיּוּת וּנְפָשׁוֹת. וְעַל־כֵּן בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לֶאֱכֹל בָּשָׂר כָּרָאוּי כִּי־אִם עַל־יְדֵי הִתְקַשְּׁרוּת לְצַדִּיקִים, אֲשֶׁר עַל־יָדָם יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְבָרֵר. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: עַם־הָאָרֶץ אָסוּר לֶאֱכֹל בָּשָׂר, כִּי עַם־הָאָרֶץ הוּא אֲפִלּוּ קָרָה וְשָׁנָה וְלֹא שִׁמֵּשׁ תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, הַיְנוּ מִי שֶׁאֵינוֹ מְקֻשָּׁר לְצַדִּיקִים וַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לוֹ לֶאֱכֹל בָּשָׂר, מֵאַחַר שֶׁאֵין לוֹ כֹּחַ לְבָרֵר הַנְּפָשׁוֹת וְהַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיֵּשׁ בְּבָשָׂר כַּנַּ"ל (שם).

109

"And you shall eat, eat and be satiated, and you shall praise the Name of Hashem your G-d" [Yoel 2:26]. And conversely — through eating from the Sitra Achra, namely forbidden eating — through this one damages the vitality and the soul, which is the aspect of the Name. Therefore

110

מט"ט שֶׁהוּא בְּחִינַת יִחוּדָא תַתָּאָה, הוּא בְּחִינַת עוֹף, וְכֵן אִיתָא שֶׁמט"ט מְמֻנֶּה עַל עוֹפוֹת. וּמֵחֲמַת שֶׁבְּיחוּדָא תַתָּאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַיִּחוּד שֶׁל "בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד", יֵשׁ בּוֹ כ"ד אוֹתִיּוֹת, עַל־כֵּן זֶה לְעֻמַּת זֶה יֵשׁ מִצַּד הַסִּטְרָא־אָחֳרָא כ"ד עוֹפוֹת טְמֵאִים. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַבֵּרוּר שֶׁל בְּחִינַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מט"ט, הוּא עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר, עַל־כֵּן עוֹף טָהוֹר נֶאֱכָל רַק בְּמָסֹרֶת (עַיֵּן פְּנִים שֶׁל הֲלָכָה ג; וְעַיֵּן עוֹד מֵעִנְיַן עוֹפוֹת טְמֵאִים וּמַה שֶּׁעוֹף טָהוֹר נֶאֱכָל בְּמָסֹרֶת - "אֱמוּנָה" אוֹת סה).

110

the essential rectification of eating is through the holiness of Eretz Yisrael. And therefore the essential commandment of Birchas ha-Mazon is for Eretz Yisrael — as it is written: "upon the good land which He has given you" [Devarim 8:10] —

111

דָּגִים הֵם בְּחִינַת עֵינָא פְקִיחָא, בְּחִינַת עָלְמָא דְאָתֵי, בְּחִינַת דָּעַת. וְעַל־כֵּן בְּרִיאָתָן מִן הַמַּיִם שֶׁהֵם גַּם־כֵּן בְּחִינַת דַּעַת, בְּחִינַת עָלְמָא דְאָתֵי. וְעַל־כֵּן בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים, שֶׁהֵם גַּם־כֵּן בְּחִינַת עָלְמָא דְאָתֵי, בְּחִינַת דַּעַת, נוֹהֲגִין לֶאֱכֹל דָּגִים. וְעַל־כֵּן אֵין הַדָּגִים טְעוּנִים שְׁחִיטָה וְאֵין בָּהֶם אִסּוּר חֵלֶב וָדָם וְלֹא שׁוּם מִין טְרֵפוֹת, כִּי כָּל זֶה נִמְשָׁךְ מֵאֲחִיזַת פְּגַם הַבְּרִית, שֶׁנֶּאֱחַז גַּם בִּבְהֵמוֹת וְחַיּוֹת וְעוֹפוֹת כַּנַּ"ל, מַה שֶּׁאֵין כֵּן דָּגִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת דַּעַת, בְּחִינַת שְׁמִירַת הַבְּרִית. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּת שְׁמִירַת הַבְּרִית שֶׁהוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן־ הַקֹּדֶשׁ, הוּא עַל־יְדֵי לְשׁוֹן תַּרְגּוּם כַּנַּ"ל כַּמָּה פְּעָמִים, וְהַתַּרְגּוּם הוּא בְּחִינַת "כָּתְנוֹת־עוֹר" כַּיָּדוּעַ, וְהַכָּתְנוֹת־עוֹר, אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, חֲלָקִים כְּצִפֹּרֶן, וְזֶה בְּחִינַת הַקַּשְׂקַשִּׂים שֶׁל הַדָּגִים שֶׁהֵם גַּם־כֵּן חֲלָקִים כְּצִפֹּרֶן, בְּחִינַת כָּתְנוֹת־עוֹר הַנַּ"ל, עַל־כֵּן הַקַּשְׂקַשִּׂים הוּא עִקַּר הַסִּימָנֵי־טָהֳרָה שֶׁל הַדָּגִים (הל' סימני דגים, הל' א; וע' בשר שנתעלם מן העין, הל' א).

111

for the essential magnification of the Name of Hashem is in Eretz Yisrael, as explained within. And through this the eating is rectified in holiness, and one merits to receive through one's eating the holy vitality and soul [nefesh d'kedushah]. The essential holiness of eating is drawn from Eretz Yisrael — for from there comes the essential flow [shefa] of sustenance and eating, as is known — and from there the essential holiness of bread. For all the commandments

112

גַּם מִי שֶׁזָּכָה לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת בְּחִינַת עָלְמָא דְאָתֵי, צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד שֶׁלֹּא לְצַמְצֵם דַּעְתּוֹ, שֶׁלֹּא לִכְנֹס לִפְנִים מִמְּחִצָּתוֹ. וְעַל־כֵּן הַדָּגִים שֶׁהֵם בְּחִינַת דַּעַת כַּנַּ"ל, עִקַּר הַסִּימָנֵי־טָהֳרָה שֶׁלָּהֶם הֵם הַקַּשְׂקַשִּׂים, שֶׁהֵם בְּחִינַת לְבוּשֵׁי הַשֵּׂכֶל, בְּחִינַת צִמְצוּם. וְזֶה בְּחִינַת הַסְּנַפִּירִין, שֶׁהֵם כַּנְפֵי הַדָּגִים הַשָּׁטִים עַל־יָדָם בְּתוֹךְ הַמַּיִם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כַּנְפֵי הַשֵּׂכֶל הַשָּׁט וּפוֹרֵחַ בְּתוֹךְ בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַדַּעַת שֶׁל בְּחִינַת עָלְמָא דְאָתֵי, כִּי צָרִיךְ לְהַגְדִּיל הַשֵּׂכֶל וּלְהַעֲמִיק מַחֲשַׁבְתּוֹ בָּזֶה וְלִהְיוֹת שִׂכְלוֹ שָׁט וּפוֹרֵחַ וּמְעוֹפֵף מְאֹד בְּתוֹךְ קְדֻשַּׁת הַדַּעַת הַזֶּה; אֲבָל אַף־עַל־פִּי־ כֵן צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד גַּם בְּהַצִּמְצוּם הַנַּ"ל, כִּי כְּשֶׁאֵין לוֹ צִמְצוּם אָז הוּא יוֹצֵא עַל־יְדֵי־זֶה מִגְּבוּל הַקְּדֻשָּׁה לְגַמְרֵי, וְאָז הוּא בִּבְחִינַת פְּגַם הַדַּעַת, פְּגַם הַבְּרִית, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַדָּגִים טְמֵאִים, שֶׁיֵּשׁ מִינִים כָּאֵלּוּ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם סְנַפִּיר אֲבָל אֵין לָהֶם קַשְׂקֶשֶׂת, בְּחִינַת הַצִמְצוּם הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה הֵם טְמֵאִים וַאֲסוּרִים. וּמֵחֲמַת שֶׁשָּׁם בִּבְחִינַת הַדָּגִים, הַיְנוּ אוֹתָם שֶׁזָּכוּ כְּבָר לִבְחִינַת קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וְהַדַּעַת, עִקַּר הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁיֵּשׁ שָׁם הוּא לֶהֱרֹס לַעֲלוֹת אֶל ה' לִכְנֹס לִפְנִים מִמְּחִצָּתוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יָכוֹל לָצֵאת מִגְּבוּל הַקְּדֻשָּׁה לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־כֵּן שָׁם עִקַּר הַתִּקּוּן וְהַקְּדֻשָּׁה תָּלוּי רַק בְּהַצִּמְצוּם שֶׁהוּא בְּחִינַת קַשְׂקַשִּׂים, עַל־כֵּן עִקַּר הַסִּימַן־ טָהֳרָה שֶׁל הַדָּגִים גַּם־כֵּן הוּא הַקַּשְׂקַשִּׂים, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כֹּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ קַשְׂקֶשֶׂת יֵשׁ לוֹ סְנַפִּיר וְכוּ' (שם)

112

that apply to bread — such as terumos and maasros [tithes] etc. — are all commandments dependent upon the Land. And all the blessings one must recite over everything before and after — all of this is to reveal that Hashem, blessed be He, created that thing through the power of His acts [koach ma'asav] and the Ten Utterances [asarah ma'amaros] [through which the world was created, as taught in Pirkei Avos 5:1]. And through this the holiness of Eretz Yisrael — where the essential holiness resides — is revealed and drawn upon the food, so that the vitality drawn through the food should be drawn from the side of holiness. And this is the aspect of: "And you shall

113

דָּגִים הֵם בְּחִינַת עֵינָא פְקִיחָא, עֵינָא חַד דְּרַחֲמֵי, שֶׁהוּא בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר בְּיָם הַחָכְמָה, וְעַל־כֵּן הֵם גְּדֵלִים בַּמַּיִם, הַיְנוּ בְּחִינַת יָם הַחָכְמָה הַנַּ"ל. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת חַיּוּת הַדָּגִים, הוּא בְּחִינַת מַקִּיפִין, בְּחִינַת מָה, בְּחִינַת "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ", שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַשָּׂגַת דָּרֵי מַעְלָה, וְאַף־עַל־ פִּישׂ כֵן גַּם דָּרֵי מַעְלָה צְרִיכִין לְכָלְלָם גַּם־כֵּן בִבְחִינַת הַלִּמּוּד שֶׁל "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ", כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם יִרְאָה כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. בִּפְרָט כְּשֶׁמַּמְשִׁיכִין זֶה הַדַּעַת שֶׁל "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" בְּזֶה הָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי, יְכוֹלִין לִינֹק מִמֶּנּוּ הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁרוֹצִין, חַס וְשָׁלוֹם, לְהַעְלִים וּלְהַסְתִּיר אֶת אוֹר אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, וִינִיקָתָם מִבְּחִינַת הַהַעְלָמָה וְהַהַסְתָּרָה שֶׁל בְּחִינַת זֹאת הַהַשָּׂגָה שֶׁל "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ"; עַל־כֵּן יֵשׁ כַּמָּה מִינֵי דָּגִים טְמֵאִים, וְעִקַּר הַסִּימָנֵי־טָהֳרָה שֶׁל הַדָּגִים הוּא סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת, שֶׁהֵם בְּחִינַת לְבוּשִׁין, בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת יִרְאָה, בְּחִינַת הַשָּׂגָה שֶׁל "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ", שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁכּוֹלְלִין אוֹתָם גַּם בִּבְחִינַת הַהַשָּׂגָה הַזֹּאת, עַל־יְדֵי־זֶה אֵין יְכוֹלָה הַסִּטְרָא־אָחֳרָא לִינֹק מִשָּׁם, וְאָז הֵם טְהוֹרִים וּמֻתָּרִים לַאֲכִילַת יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֲכִילָתָם לִזְכּוֹת בִּשְׁעַת אֲכִילָה לְיִרְאָה גְדוֹלָה וּלְהֶאָרַת הָרָצוֹן הַנַּ"ל (שם הל' ב).

113

eat and be satiated and bless etc. upon the good land etc." [Devarim 8:10] — from which we also derive the blessings before eating. For the essential eating is bread — which is the aspect of Torah, as it is written: "Come, eat of my bread" [Mishlei 9:5] — for the essential vitality of the person is drawn from the Torah, as it is written: "for it is your life" [Devarim 32:47]. And all the power garbed within foods to give life to a person — that power is the aspect of the letters of the Torah garbed within them. And one who merits to eat in holiness and purity draws the holiness of the holy Torah

114

גּוּף וָנֶפֶשׁ הֵם בְּחִינַת חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת שֶׁל חָכְמַת הַטֶּבַע, שֶׁזֶּה בְּחִינַת גּוּף, בְּחִינַת בַּהֲמִיּוּת, נֶגֶד חָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת נֶפֶשׁ שֶׁעִקַּר יְסוֹדָהּ עַל אֱמוּנַת הַהַשְׁגָּחָה, וְשֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ בְּלִי שׁוּם חִיּוּב הַטֶּבַע כְּלָל, וְשֶׁגַּם הַטֶּבַע מִתְנַהֶגֶת רַק בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת אֲכִילַת יִשְׂרָאֵל שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה עִקַּר הַחַיּוּת וְהַחִבּוּר שֶׁל גּוּף וָנֶפֶשׁ, וְעִקַּר קְדֻשַּׁת אֲכִילַת יִשְׂרָאֵל הוּא רַק בִּשְׁבִיל הַנֶּפֶשׁ, בְּחִינַת "צַדִּיק אֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ", כִּי הֵם מַכְנִיעִין וּמְבַטְּלִין חָכְמַת הַטֶּבַע וּמְקַשְּׁרִין הַכֹּל אֶל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, בְּחִינַת "וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעָי", כִּי זֶה עִקַּר כַּוָּנַת הָאֲכִילָה לְהַעֲלוֹת הַחַיּוּת שֶׁבִּבְחִינוֹת דּוֹמֵם צוֹמֵחַ חַי לִבְחִינַת מְדַבֵּר, דְּהַיְנוּ לְהַעֲלוֹת וּלְקַשֵּׁר כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁבָּעוֹלָם (שֶׁהֵם קִיּוּם הָעוֹלָם עַל־פִּי הַטֶּבַע) אֶל שָׁרְשָׁם דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא חָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַכֹּל וְהוּא בְּחִינַת אָדָם. וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, דְּהַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁגַּם הַטֶּבַע בְּעַצְמוֹ הִיא הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם, כִּי הַכֹּל מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן יֵשׁ מִינִים טְהוֹרִים וּמֻתָּרִים בַּאֲכִילָה, הַיְנוּ אֵלּוּ הַמִּינִים שֶׁיֵּשׁ לָנוּ כֹּחַ לְקַשְּׁרָם אֶל הַקְּדֻשָּׁה וּלְהַעֲלוֹתָם מֵחַי לְאָדָם, וּמִינִים טְמֵאִים הֵם אֵלּוּ הַמִּינִים שֶׁאֵין לָנוּ כֹּחַ לְבָרְרָם וּלְקַשְּׁרָם אֶל הַקְּדֻשָּׁה (שם הלכה ג; עיין שבת קא).

114

through his eating — the aspect of "and Your Torah is within my innards" [Tehillim 40:9]. And the essential meal and satiety is through bread — which is kneaded in water and baked in fire. For the Tzadik who draws forth true Torah innovations [chidushei Torah] must first draw warm words like fiery coals from the supernal heart [leiv ha-elyon], and through this he also draws the waters of Torah from there. And this is the aspect of the rectification of bread through water and fire. Therefore "bread sustains the heart" [pita sa'adas liba] [Berachos 55a] — for since it is drawn at its root from the supernal heart, therefore

115

דָּגִים הֵם בְּחִינַת עֵינָא פְקִיחָא, בְּחִינַת עֵינָא חַד דְּרַחֲמֵי, בְּחִינַת רַעֲוָא דְרַעֲוִין, בְּחִינַת שֹׁרֶשׁ אֱמוּנַת הָרָצוֹן וְהַהַשְׁגָּחָה לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ וְהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל; רַק מֵחֲמַת שֶׁכְּנֶגֶד מֵצַח הָרָצוֹן, שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ הָרָצוֹן, יֵשׁ כְּנֶגְדּוֹ מֵצַח הַנָּחָשׁ, שֹׁרֶשׁ חָכְמַת הַטֶּבַע, וְעִקַּר הַכְנָעַת מֵצַח הַנָּחָשׁ הוּא עַל־יְדֵי צְדָקָה, וְעַל־כֵּן עִקַּר הַסִּימָנֵי־טָהֳרָה שֶׁל הַדָּגִים הֵם הַקַּשְׂקַשִּׂים, שֶׁהֵם בְּחִינַת לְבוּשֵׁי הַצְּדָקָה כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות ד).

115

it has the power to support the [physical] heart. And since through the drawing forth of true Torah innovations one merits Eretz Yisrael — therefore one must recite Birchas ha-Mazon over the bread, for the essential blessing is upon

116

עִקַּר שֵׁם הַצַּדִּיק הוּא עַל שֵׁם צְדָקָה, בְּחִינַת "וְצַּדִּיק חוֹנֵן וְנוֹתֵן", כִּי הַצַּדִּיק הוּא הַבַּעַל־צְדָקָה אֲמִתִּי כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (ע' צדקה אות ל), וְעַל־כֵּן נִקְרָא הַצַּדִּיק בְּשֵׁם דָּג, שֶׁכָּל גִּדּוּלוֹ בַּמַּיִם, שֶׁהֵם בְּחִינַת צְדָקָה כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן הַדָּגִים שֶׁנִּמְשָׁךְ חַיּוּתָם בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הַצַּדִּיק שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת דָּג, עַל־כֵּן אֵין טְעוּנִים שְׁחִיטָה וְאֵין בָּהֶם שׁוּם טְרֵפוֹת וְלֹא אִסּוּר חֵלֶב וָדָם, כִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת כְּבָר הוּא נָקִי וָזַךְ מִכֹּל וָכֹל וְאֵין בּוֹ שׁוּם פְּסֹלֶת כְּלָל, כִּי אֲפִלּוּ אֲכִילָתוֹ וּשְׁתִיָּתוֹ וְכָל דְּבָרִים גַּשְׁמִיִּים שֶׁעוֹסֵק בָּהֶם לִפְעָמִים, הַכֹּל קָדוֹשׁ וְטָהוֹר מְאֹד בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, כִּי הוּא יָכוֹל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל דָּבָר. אֲבָל בְּהֵמוֹת וְחַיּוֹת וְעוֹפוֹת, אֲפִלּוּ הַטְּהוֹרִים שֶׁיְּנִיקָתָם מִצַּד הַקְּדֻשָּׁה, מִבְּנֵי־יִשְׂרָאֵל הַכְּשֵׁרִים, אַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִים שְׁחִיטָה וְיֵשׁ בָּהֶם כַּמָּה דְּבָרִים אֲסוּרִים, כִּי בַּהֲמוֹן יִשְׂרָאֵל מְעֹרָב עֲדַיִן פְּסוֹלוֹת גַּםשׂ כֵּן קְצָת, כִּי מִי יֹאמַר זִכִּיתִי לִבִּי טָהַרְתִּי מֵחַטָּאתִי; אֲבָל הַדָּגִים, שֶׁחַיּוּתָם נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַצַּדִּיק שֶׁכֻּלּוֹ קֹדֶשׁ, עַל־כֵּן אֵין טְעוּנִים שׁוּם תִּקּוּן, רַק אֲסִיפָתָן מְטַהַרְתָּן, כְּמוֹ אֵצֶל הַצַּדִּיקִים שֶׁנֶּאֱמָר בָּהֶם אֲסִיפָה; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה שַׁקְרָנִים וּצְבוּעִים שֶׁמְּדַמִּין עַצְמָן כְּקוֹף בִּפְנֵי אָדָם וּמִתְפָּאֲרִין גַּם־כֵּן בִּגְדוֹלוֹת וְנִפְלָאוֹת כְּאִלּוּ יְכוֹלִין לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל דָּבָר כְּמוֹ הַצַּדִּיק, וּבֶאֱמֶת הֵם שַׁקְרָנִים כַּנַּ"ל, עַל־כֵּן גַּם בַּדָּגִים יֵשׁ כַּמָּה מִינִים טְמֵאִים שֶׁנִּמְשָׁכִים מִבְּחִינַת הַשַּׁקְרָנִים וְהַצְּבוּעִים כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן עִקַּר הַסִּימַן־טָהֳרָה שֶׁל הַדָּגִים הֵם הַקַּשְׂקְשֶׂת, שֶׁהֵם בְּחִינַת לְבוּשֵׁי צְדָקָה, כִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת יֵשׁ לוֹ כֹּחַ הַצְּדָקָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבֵּל דִּבּוּר פִּיו לְהִתְפָּאֵר אֶת עַצְמוֹ בִּגְדוֹלוֹת כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, אֲבָל הַשַּׁקְרָנִים הַנַּ"ל אֵין לָהֶם כֹּחַ הַצְּדָקָה, כִּי אֲלֵיהֶם מִתְקָרְבִים הַבַּעֲלֵי־צְדָקָה הַפְּגוּמִים, שֶׁצִּדְקָתָם אֵינָהּ נֶחְשֶׁבֶת בְּשֵׁם צְדָקָה כְּלָל, וְעַל־כֵּן הַדָּגִים טְמֵאִים אֵין לָהֶם קַשְׂקַשִּׂים (שם הל' ד, אות א).

116

the good land which He gave you — namely Eretz Yisrael, where the essential holiness of bread resides as above. And since the Tzadik who draws forth Torah must connect himself with all the souls who listen, and must pray before the derashah [the Torah discourse] — and through this he draws Torah and great shefa [abundance], and specifically through this one merits to come to Eretz Yisrael — from these two aspects, namely the soul of the Tzadik himself, and the souls with whom he connects — through which he draws Torah that is the root of all power and vitality garbed in all foods — therefore there are also in foods two kinds of food. For the bread, which is the essential satiety and the essential vitality of the person, is drawn from the Tzadik himself — from whom comes the essential holiness of Eretz Yisrael, the essential satiety — the aspect of "the Tzadik eats to the satisfaction

117

הַצַּדִּיק מְכֻנֶּה בְּשֵׁם דָּג, וְכֵן כָּל יִשְׂרָאֵל מְכֻנִּים בְּשֵׁם דָּגִים כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁכָּל גִּדּוּלָם הוּא בַּמַּיִם, הַיְנוּ בְּמֵימֵי הַדַּעַת שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁעִקַּר תִּקּוּן הַמֹּחִין וְהַדַּעַת הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַצִּמְצוּם, לְצַמְצֵם מַחֲשַׁבְתּוֹ וּמֹחוֹ שֶׁלֹּא תֵצֵא לְשׁוֹטֵט בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת, בְּחִינַת 'בַּמֻּפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרשׁ' וְכוּ', עַל־כֵּן עִקַּר סִימַן־טָהֳרָה שֶׁל הַדָּגִים הֵם הַקַּשְׂקַשִּׂים, שֶׁהֵם הַלְּבוּשׁ וְהַכִּסּוּי שֶׁל הַדָּגִים הַגְּדֵלִים בַּמַּיִם, וְהֵם בְּחִינַת צִמְצוּם הַמֹּחִין שֶׁזֶּה עִקַּר הַתִּקּוּן כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה).

117

of his soul" [Mishlei 13:25]. And from the souls with whom he connects at the time of the discourse, from there is drawn the vitality in all other foods — and therefore they are secondary [tafeil] to the bread. For those souls are secondary to the Tzadik who is

118

כָּל הַתּוֹלָעִים וּשְׁקָצִים וּרְמָשִׂים הֵם עִקַּר זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, וְעַל־כֵּן הֵם מְזֹהָמִים מְאֹד וְאֵין לָהֶם שׁוּם קוֹמָה וְרוֹחֲשִׁים עַל הָאָרֶץ, בְּחִינַת "עַל גְּחֹנְךָ תֵלֵךְ" הַנֶּאֱמָר אֵצֶל הַנָּחָשׁ, וְהֵם כְּרוּכִים וּמְדֻבָּקִים בְּיוֹתֵר בַּעֲפַר הָאָרֶץ, שֶׁשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, וְעַל־כֵּן אִסּוּרָן חָמוּר מְאֹד וְיֵשׁ בָּהֶם כַּמָּה לָאוִין, כִּי הֵם מְשַׁקְּצִים נֶפֶשׁ הָאָדָם בְּיוֹתֵר, כִּי הֵם הַהֵפֶךְ מַמָּשׁ מִקְדֻשַּׁת הַנֶּפֶשׁ שֶׁשָּׁרְשָׁהּ בְּכָבוֹד דִּקְדֻשָּׁה, וְהֵם בְּזוּיִים וּמְשֻׁקָּצִים מְאֹד, וְהֵם בְּחִינַת קְלִפַּת עֵשָׂו שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו: "בָּזוּי אַתָּה מְאֹד", כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֵין לוֹ כְּתָב וְלָשׁוֹן כִּי הוּא גָּרוּעַ יוֹתֵר מִכָּל הַשִּׁבְעִים לָשׁוֹן, וְעַל־כֵּן הַתּוֹלָעִים רוֹחֲשִׁים וְשׁוֹרְצִים בְּכָל מָקוֹם, בְּכָל מִינֵי מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה, כִּי הֵם בְּחִינַת תַּכְלִית זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, זֻהֲמַת הַיֵּצֶר הָרָע הַפֶּתִי הַסָּכָל וְהַמְזֹהָם מְאֹד, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַיֵּצֶר הָרָע הַנָּמוּךְ שֶׁבְּכָל בְּחִינוֹת הַיֵּצֶר הָרָע, כִּי יֵשׁ כַּמָּה בְּחִינוֹת בַּיֵּצֶר הָרָע כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר, וְהַיֵּצֶר הָרָע הַמְגֻשָּׁם וְהַמְזֹהָם הַזֶּה נִסְרָךְ וְנִדְבָּק וְנִסְתַּבֵּךְ מְאֹד בְּכָל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה וּמַכְבִּיד עַל הָאָדָם בְּעַצְבוּת וְעַצְלוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת טֶבַע הַשְּׁקָצִים וְהָרְמָשִׂים, שֶׁהֵם בְּתַכְלִית הָעַצְבוּת וְהָעַצְלוּת, וְחַיּוּתָם מוּעָט בְּיוֹתֵר מִכָּל גֶּדֶר הֶחָי, וְצָרִיךְ לִשְׁמֹר נַפְשׁוֹ מְאֹד מֵהֶם, הַיְנוּ מִבְּחִינַת הַיֵּצֶר הָרָע הַזֶּה. אֲבָל בְּנָקֵל מְאֹד לְהִנָּצֵל מִמֶּנּוּ, כִּי בִּמְעַט הִסְתַּכְּלוּת וָדַעַת וּזְרִיזוּת קְצָת יְכוֹלִין לְהִתְפָּרֵד מֵהֶם וּלְהַכְנִיעַ אוֹתָם, כִּי חַיּוּתָם וְכֹחָם מוּעָט מְאֹד וּבְנָקֵל לְהָרְגָם וּלְשַׁבְּרָם לַאֲלָפִים וּרְבָבוֹת בְּרֶגַע אֶחָד, רַק מֵחֲמַת שֶׁנִּדְבָּקִין וְנִסְרָכִין מְאֹד בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת, עַל־כֵּן נִדְמֶה לְהָאָדָם בַּתְּחִלָּה שֶׁקָּשֶׁה לוֹ לָצֵאת מֵהֶם וּלְשַׁבְּרָם, אֲבָל בִּמְעַט דַּעַת וּזְרִיזוּת קְצָת יְכוֹלִים לְהַכְנִיעַ אוֹתָם בְּנָקֵל וּלְבַטְּלָם בְּבִטּוּל גָּמוּר, כִּי הֵם מְעוּטֵי כֹחַ מְאֹד (הל' תולעים, הל' א).

118

the essential one. And therefore over most foods one recites the after-blessing boreh nefashos rabbos — "Who creates many souls" — the aspect of the many souls who connect themselves to the Tzadik, from whom is drawn the aspect of the vitality of all other foods. The essential purpose of eating is to refine the holy nitzotzohs [sparks] that exist within everything one eats. And these sparks are sparks of holy souls [neshamos] that have fallen and become intermingled where they have become intermingled. And when they are elevated and refined through eating in the proper manner — with a blessing, with proper heartfelt intention — this is in the aspect of what penitents [ba'alei teshuvah] and converts [geirim] accomplish. For the essential merit of the drawing close of penitents and converts is also that they elevate

119

הַצַּדִּיק עוֹסֵק לְהָאִיר וּלְעוֹרֵר כָּל הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁנָּפְלוּ לְמַטָּה מַטָּה עַד לֶעָפָר מַמָּשׁ, שֶׁשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, וְהַצַּדִּיק מְעוֹרֵר וּמֵקִיץ אוֹתָם וּמוֹדִיעָם כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, כִּי גַּם בְּמָקוֹם שֶׁהֵם שָׁם יְכוֹלִין גַּם־כֵּן לִמְצֹא אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", שׁוֹכְנֵי עָפָר דַּיְקָא. וְעַל־כֵּן אֵלּוּ הַמִּינִים מִבְּהֵמוֹת חַיּוֹת וְעוֹפוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם סִימָנֵי־טָהֳרָה, זֶה סִימָן שֶׁהִתְחִיל לְהָאִיר בָּהֶם הֶאָרָה זוֹ, עַל־כֵּן הֵם טְהוֹרִים וּמֻתָּרִים לַאֲכִילַת יִשְׂרָאֵל, אֲבָל אֵלּוּ הַמִּינִים שֶׁלֹּא זָכוּ לְקַבֵּל הֶאָרָה זוֹ, עַל־כֵּן אֵין בָּהֶם סִימָנֵי־ טָהֳרָה וְהֵם טְמֵאִים וַאֲסוּרִים. וְזֶה בְּחִינַת אִסּוּר אֲכִילַת שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים מִשּׁוּם "הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ" דַּיְקָא, כִּי הֵם מִבְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ שֶׁנֶּאֱחָז הָעִקָּר בְּעָפָר וָאָרֶץ, וְהֵם שׁוֹכְנֵי עָפָר מַמָּשׁ, שֶׁאֵין מַגִּיעַ אֲלֵיהֶם שׁוּם תִּקּוּן וְהֶאָרָה מֵהִתְעוֹרְרוּת שֶׁל הַצַּדִּיק, כִּי הֵם בְּחִינַת רַע גָּמוּר, תֹּקֶף הַזֻּהֲמָא, עַל־כֵּן הֵם אֲסוּרִים בַּאֲכִילָה כִּי אִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְתַקְּנָם וּלְהַעֲלוֹתָם, רַק אַדְּרַבָּא צְרִיכִין לִפְרשׁ מֵהֶם מִכֹּל וָכֹל. וּמַה שֶּׁתּוֹלָעִים שֶׁנִּתְהַוּוּ בְּתָלוּשׁ מֻתָּרִים כָּל זְמַן שֶׁלֹּא פֵרְשׁוּ - עַיֵּן פְּנִים (שם הל' ב).

119

the sparks of their souls from the place from which they elevate them and return them to holiness — which is likewise the aspect of the refinement of sparks through holy eating as above. Therefore, just as through penitents and converts His glory, blessed be He, is elevated and the yirah [awe] is completed — as explained within — so too through holy eating, the glory of Hashem, blessed be He, is elevated and the yirah is completed. And this is the aspect of the yirah that comes to the person at the time of eating. And the

120

עִנְיַן תּוֹלָעִים שֶׁבְּתָלוּשׁ, שֶׁעַד שֶׁלֹּא פֵרְשׁוּ מֻתָּרִין - עַיֵּן "הִתְחַזְּקוּת", אוֹת נו.

120

essential blessing recited before eating

121

עִקַּר בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים וּמִיתַת הַמְּלָכִים הָיָה בִּבְחִינַת שֵׁם ב"ן, שֶׁכְּנֶגְדוֹ יְסוֹד הֶעָפָר וּבְחִינַת עוֹלַם הָעֲשִׂיָּה, וְעַל־כֵּן שָׁם עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הַקְּלִפּוֹת וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא בִּבְחִינַת "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ", וְעַל־כֵּן הַתּוֹלָעִים הַשּׁוֹרְצִים עַל הָאָרֶץ מַמָּשׁ, נֶאֱחָז בָּהֶם הַזֻּהֲמָא מְאֹד וְעַל־ כֵּן כֻּלָּם אֲסוּרִים (הל' תולעים הל' ד, אותיות ג ו).

121

comes through yirah — and therefore one must take care to bless over the whole [loaf], for in the place of yirah there is the essential wholeness — as our Rabbis

122

הַדָּגִים נִמְשָׁכִין בְּשָׁרְשָׁן מִבְּחִינַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת מָשִׁיחַ, שֶׁמַּמְשִׁיכִין בְּכָל דּוֹר תִּקּוּנִים נִפְלָאִים מִבְּחִינַת עוֹלַם הַתִּקּוּן שֶׁיִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד, שֶׁאָז יִתְגַּלֶּה הַשֵּׂכֶל וְהַחָכְמָה שֶׁיֵּשׁ בְּהַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יִתְתַּקֵּן הַכֹּל. וְזֶה הַשֵּׂכֶל הוּא בְּחִינַת מַיִם שֶׁהֵם שֹׁרֶשׁ כָּל הַבְּרִיאָה, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: מִתְּחִלָּה הָיָה הָעוֹלָם מַיִם בְּמַיִם, וְעַל־ כֵּן לֶעָתִיד לָבוֹא שֶׁיִּתְגַּלֶּה זֶה הַשֵּׂכֶל, נֶאֱמַר: "כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה וְכוּ' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים" (עַיֵּן פְּנִים), וְזֶה בְּחִינַת הַדָּגִים שֶׁגִּדּוּלָם בַּמָּיִם. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁמִּזֶּה הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, מִשָּׁם שֹׁרֶשׁ אֲחִיזַת כָּל הַדִּינִים וְהַקְּלִפּוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, עַל־כֵּן צְרִיכִים הַדָּגִים סִימָנֵישׂ טָהֳרָה, וְהָעִקָּר הוּא הַקַּשְׂקַשִּׂים, שֶׁהֵם בְּחִינַת לְבוּשֵׁי הַצְּדָקָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרָה מִשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּקִין כָּל הַצִּמְצוּמִים וְהַדִּינִים וְנִתְבַּטְּלִין אֲחִיזַת כָּל הַקְּלִפּוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן (שם אותיות ח י).

122

of blessed memory have stated: "In the place where yirah is found, wholeness is found". Just as in the matter of the drawing close of converts and penitents — even though they have begun to draw close, nevertheless they are still far from wholeness and are still in the aspect of palga [half — an intermediate, incomplete state]. For there can still be many obstacles before them, and they require many efforts to strip from themselves the soiled garments [begadim tzo'im]

123

מְבֹאָר בַּתִּקּוּנִים, שֶׁבֵּיצִים הֵם מָארֵי מִקְרָא, גַּם הֵם בְּחִינַת אוֹפַנִּים, בְּחִינַת עֲשִׂיָּה, וּמֵחֲמַת שֶׁבַּמִּקְרָא הַיְנוּ בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב יֵשׁ גַּם לְעַכּוּ"ם אֵיזֶה אֲחִיזָה, כִּי הֵם יְכוֹלִים גַּם־כֵּן לַעֲסֹק בָּהּ, וְעִקַּר הַיִּתְרוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁשָּׁם אֵין לְעַכּוּ"ם אֲחִיזָה כְּלָל, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁהַבֵּיצִים אֵין לָהֶם סִימָנֵי־טָהֳרָה בְּבֵרוּר. כִּי זֶה יָדוּעַ שֶׁכָּל הַמִּינִים טְהוֹרִים הֵם מִסִּטְרָא דְיִשְׂרָאֵל, וּמִינִים טְמֵאִים הֵם מִסִּטְרָא דְעַכּוּ"ם. וְזֶה בְּחִינַת כ"ד מִינֵי עוֹפוֹת טְמֵאִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת נִשְׁמַת הָעַכּוּ"ם, שֶׁהֵם כְּנֶגֶד כ"ד סִפְרִין דְּאוֹרַיְתָא, זֶה לְעֻמַּת זֶה, מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מִשָּׁם אֵיזֶה אֲחִיזָה קְצָת. וְעַל־כֵּן עוֹפוֹת טְהוֹרִים שֶׁמְּרַמְּזִין עַל נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, לֹא נִכְתְּבוּ סִימָנֵיהֶם בַּתּוֹרָה כְּלָל, כִּי עִקַּר הַיִּתְרוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה. וְזֶה בְּחִינַת: עוֹף טָהוֹר אֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא בְּמָסֹרֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁנִּמְסְרָה רַק מִפֶּה לְפֶה. וְעַל־כֵּן הַבֵּיצִים, שֶׁהֵם מְרַמְּזִין עַל מָארֵי מִקְרָא, בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, אִי אֶפְשָׁר לְהַכִּיר בָּהֶם כְּלָל בֵּין טָמֵא לְטָהוֹר, מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ גַּם לְעַכּוּ"ם אֲחִיזָה שָׁם. וּמֵחֲמַת שֶׁבֶּאֱמֶת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל־פֶּה הַכֹּל אֶחָד וְאָסוּר לְהַפְרִיד בֵּינֵיהֶם כְּלָל, כִּי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב בְּלֹא תוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה אֵין לָהּ שׁוּם שְׁלֵמוּת, כִּי אֵין יוֹדְעִים שׁוּם בֵּאוּר אֲמִתִּי בַּתּוֹרָה אִם לֹא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה; וְכֵן תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־ פֶּה לְבַד גַּם־כֵּן אֵין לָהּ מְצִיאוּת כִּי־אִם עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי לֵיכָּא מִידֵי דְּלָא רְמִיזָא בְּאוֹרַיְתָא, נִמְצָא, שֶׁבְּתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, בּוֹ נִכְלָל בֶּאֱמֶת גַּם כָּל תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, עַל־כֵּן הַבֵּיצִים הֵם רֹאשׁוֹ אֶחָד כַּד, בְּחִינַת כ"ד סִפְרִין דְּאוֹרַיְתָא, וְרֹאשׁוֹ אֶחָד חַד, בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַחִדּוּד שֶׁל הַתַּלְמִידֵי־חֲכָמִים שֶׁמְּחַדְּדִין זֶה לָזֶה בַּהֲלָכָה. וְעַל־כֵּן אִם שְׁנֵי רָאשֶׁיהָ כַּדִּין אוֹ חַדִּין, בְּוַדַּאי טָמֵא, כִּי זֶה בְּחִינַת פֵּרוּד לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, בֵּין תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁהֵם בְּחִינַת קֻדְשָׁא־ בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ; רַק אֲפִלּוּ רֹאשָׁהּ אֶחָד כַּד וְרֹאשׁוֹ אֶחָד חַד, אַף־עַל־פִּי־כֵן מֵאַחַר שֶׁגַּם הָעַכּוּ"ם לוֹמְדִין תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וּמְבָאֲרִין אוֹתָהּ בְּעַל־פֶּה עַל־פִּי דַּרְכֵיהֶם וְדֵעוֹתֵיהֶם הָרָעוֹת, עַל־כֵּן אֵין סוֹמְכִין לְהַתִּירָן אִם לֹא שֶׁיָּדוּעַ לוֹ בְּבֵרוּר שֶׁהֵם מֵעוֹף טָהוֹר (הל' ביצים, הל' ב).

123

that clothed them. For these soiled garments prevent them from returning to Hashem, blessed be He, in wholeness — until they merit to draw fully close to holiness and to strip off the soiled garments. Then the yirah through them is completed, where the essential wholeness resides, and then they too rise from the aspect of palga to the aspect of wholeness. So too with the holy sparks garbed within the foods — especially in bread, which is the essential vitality of the person. And from the time that eating was blemished through eating from the Tree of Knowledge, from then the soiled garments cleaved to these sparks. Therefore very many refinements are needed before they are fit for human food — which is the aspect of all the labors and works involved with the grain until it becomes bread: plowing, sowing, harvesting, threshing, grinding, etc., and baking. And all of this in order to refine them and elevate them from the aspect of palga to the aspect of wholeness — for each time, more of the soiled garments that cling to them are

124

בֵּיצִים אִלֵּין מָארֵי מִקְרָא, וּמִקְרָא הוּא בַּעֲשִׂיָּה שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת חָכְמָה תַתָּאָה, בְּחִינַת שִׁעוּרָא דְּאַתְוָן דְּאוֹרַיְתָא, בְּחִינַת הַצִּמְצוּמִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁעַל־יָדָם בָּאִין לְהַשָּׂגַת אֱלָקוּת, וְעַל־כֵּן כַּמָּה שִׁעוּרֵי תוֹרָה - כַּבֵּיצָה. וְאֵלּוּ הַצִּמְצוּמִים הַקְּדוֹשִׁים הֵם בְּחִינַת עִגּוּלִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה, בְּחִינַת "וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶיךָ", וְאַחַר־כָּךְ מַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא הַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַשָּׂגַת אֱלָקוּת, זֶה בְּחִינַת אוֹר הַיָּשָׁר, כִּי כְמוֹ שֶׁבִּתְחִלַּת הַבְּרִיאָה הָיָה עַל־יְדֵי כַּמָּה צִמְצוּמִים וּבִבְחִינַת עִגּוּלִים וָישֶׁר כַּמְבֹאָר בְּ"עֵץ־ חַיִּים", כְּמוֹ־כֵן גַּם עַכְשָׁו אֵצֶל כָּל הַשָּׂגָה וְהַשָּׂגָה. וְזֶה בְּחִינַת 'רֹאשׁוֹ אֶחָד כַּד וְאֶחָד חַד' הַנֶּאֱמָר בְּסִימָנֵי הַבֵּיצִים, שֶׁהֵם מְרַמְּזִין עַל בְּחִינַת הַחָכְמָה תַתָּאָה, שֶׁעַל־יָדָהּ בָּאִין לְהַשָּׂגַת אֱלָקוּת, כִּי אִם שְׁנֵי רָאשֶׁיהָ כַּדִּים אוֹ שְׁנֵיהֶם חַדִּים, הוּא בְּוַדַּאי סִימַן טֻמְאָה, כִּי שְׁנֵי רָאשֶׁיהָ כַּדִּים זֶה בְּחִינַת אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת שֶׁהֵם כְּסִילוּת גָּמוּר בְּלֹא שׁוּם שֵׂכֶל, וּשְׁנֵי רָאשֶׁיהָ חַדִּים זֶה בְּחִינַת שֵׂכֶל לְבַד בְּלִי אֱמוּנָה, וּשְׁנֵי בְּחִינוֹת אֵלּוּ הֵם סִימַן טֻמְאָה, כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת הַקְּדֻשָּׁה הוּא עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת הָאֱמוּנָה וּקְדֻשַּׁת הַשֵּׂכֶל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כַּד וָחַד כַּנַּ"ל, רַק אֲפִלּוּ בֶּאֱמוּנָה וָשֵׂכֶל צְרִיכִין גַּם־כֵּן לְהַבְחִין עֲדַיִן בֵּין טָמֵא לְטָהוֹר, כִּי יֵשׁ אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת שֶׁמַּרְאִין גַּם־כֵּן אֵיזֶה סְבָרָא מוּטְעֵית וְשֵׂכֶל מְשֻׁבָּשׁ שֶׁל שְׁטוּת לֶאֱמוּנָתָם, וְעַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְאָדָם לִסְמֹךְ עַל הֲבָנַת עַצְמוֹ כְּלָל, רַק עַל קַבָּלָתֵנוּ מִפִּי חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים דִּקְדֻשָּׁה, וְכַאֲשֶׁר קִבַּלְנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ אִם רֹאשׁוֹ אֶחָד כַּד וְאֶחָד חַד, אֵין סוֹמְכִין עַל זֶה גַּם־כֵּן עַד שֶׁיִּשְׁמַע מִפִּי נֶאֱמָן שֶׁהֵם מֵעוֹף טָהוֹר, הַיְנוּ כַּנַּ"ל (שם הל' ג, אותיות א ו).

124

stripped away. At first they are refined from chaff and straw; then from bran and husks; and before each refinement one must break them into fine pieces — just as when the wheat is sown it is whole, and then it rots in the earth and crumbles into pieces, and then specifically from it a full stalk grows. And then the stalk must be divided and the wheat extracted from it to refine it from chaff and straw — and then the wheat is whole, but still not yet fit for human food. And it must again be divided into fine pieces by grinding, and refined from bran and husks, and made into dough, and then the dough is divided into pieces and baked in the oven — and then the bread has reached its wholeness. It turns out that before each refinement, the thing is in the aspect of palga — on account

125

עִנְיַן הַבְּרָכָה שֶׁצְּרִיכִין לְבָרֵךְ קֹדֶם הָאֲכִילָה וְעִנְיַן מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה - עַיֵּן "שׁוֹחֵט" אוֹת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַזְמִין לְכָל אָדָם בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה לְהַעֲלוֹת נִיצוֹצוֹת לְפִי חֶלְקֵי נֶפֶשׁ־רוּחַ־נְשָׁמָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ אָז. וְהִנֵּה בְּהַדְּבָרִים הַנֶּאֱכָלִים, שָׁם מְלֻבָּשִׁים בְּיוֹתֵר נְפָשׁוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת, וְכָל אֶחָד מַזְמִין לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לֶאֱכֹל מַאֲכָלִים הַשַּׁיָּכִים לְחֶלְקֵי נֶפֶשַׁ־רוּחַ־נְשָׁמָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ אָז, כְּדֵי לְהַשְׁלִים נַפְשׁוֹ. וְזֶה בְּחִינַת "בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת וְחֶסְרוֹנָן", כִּי אֵלּוּ הַנְּפָשׁוֹת שֶׁאוֹכֵל עַתָּה הֵם הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁנֶּחְסְרוּ מִנַּפְשׁוֹ וְנָפְלוּ לְשָׁם, וְכָעֵת עַל־יְדֵי אֲכִילָתוֹ הוּא מַשְׁלִים חֶסְרוֹן נַפְשׁוֹ מַמָּשׁ. וְלִפְעָמִים אֵין לְהָאָדָם שׁוּם חִסָּרוֹן בְּנַפְשׁוֹ, רַק עַל־יְדֵי הַנְּפָשׁוֹת וְהַנִּיצוֹצוֹת שֶׁמַּעֲלֶה עַל־יְדֵי אֲכִילָתוֹ, עַל־ יְדֵי־זֶה מְחַיֶּה אֶת נַפְשׁוֹ בְּהֶאָרָה יְתֵרָה. וְזֶה בְּחִינַת "עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ לְהַחֲיוֹת בָּהֶם וְכוּ'". וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הַנְּפָשׁוֹת וַעֲלִיָּתָן הוּא עַל־יְדֵי הַבְּרָכָה שֶׁמְּבָרְכִין עָלָיו, עַל־כֵּן מְבָרְכִין עַל הֶחָבִיב תְּחִלָּה, כִּי מֵאַחַר שֶׁחָבִיב עָלָיו הַדָּבָר, בְּוַדַּאי יֵשׁ שָׁם נְפָשׁוֹת הַשַּׁיָּכִים לוֹ אָז לְחֶלְקֵי נֶפֶשַׁ־רוּחַ־נְשָׁמָה שֶׁלּוֹ, כִּי כָל דָּבָר מוֹשֵׁךְ עַצְמוֹ לְשָׁרְשׁוֹ. וְעַל־כֵּן מְבָרֵךְ עַל הָעִקָּר וּפוֹטֵר אֶת הַטָּפֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁזֶּה עִקַּר אֶצְלוֹ עַכְשָׁו, בְּוַדַּאי הוּא צָרִיךְ עַכְשָׁו לִשְׁלֵמוּת נַפְשׁוֹ אוֹתוֹ הָעִקָּר דַּיְקָא לְפִי חֶלְקֵי נֶפֶשַׁ־רוּחַ־נְשָׁמָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַכְשָׁו, וְעַל־כֵּן מְבָרֵךְ עָלָיו דַּיְקָא (הל' ברכת הפירות, הל' א).

125

of the soiled garments still clinging to it. And therefore even when the bread is complete, to the point of being worthy to recite ha-Motzi over it, the essential wholeness is still lacking — which is to refine it until it can satisfy the person, give life to the person's soul, and complete his soul so that he can serve Hashem. Then the essential great avodah [service] is in the aspect of: "all the toil of a person is for his mouth" [Koheles 6:7] — for the essential ultimate purpose of refinement is at the moment of eating itself. And then one must again break and shatter the bread and divide it into small pieces and eat it — and

51

אֲנַחְנוּ עַם קָדוֹשׁ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין שֶׁיִּהְיֶה כָּל אֲכִילָתֵנוּ וּמְזוֹנוֹתֵינוּ מִשֶּׁפַע שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲבָל שֶׁפַע וַאֲכִילָה שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ אֵינוֹ כְּדַאי לָנוּ, כִּי חוּץ־לָאָרֶץ הוּא אֲוִיר טָמֵא וְהוּא תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְאֵינוֹ רָאוּי הַשְׁפָּעָתָהּ לְיִשְׂרָאֵל. וְעַל־יְדֵי הַבְּרָכָה שֶׁאָנוּ מְבָרְכִין עַל כָּל דָּבָר, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן אֲכִילָתֵנוּ וּשְׁתִיָּתֵנוּ שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת שֶׁפַע שֶׁל אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כְּאִלּוּ יוֹצֵא וְנִתְגַּדֵּל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עַל־יְדֵי הַבְּרָכָה אָנוּ מַמְשִׁיכִין קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גַּם לְמָקוֹם שֶׁגָּדַל בּוֹ הַפְּרִי וְלִמְקוֹמֵנוּ שֶׁאָנוּ שָׁם; וְעַל־כֵּן שִׁבְעָה מִינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם מֻקְדָמִין לִבְרָכָה, כִּי עַל שִׁבְעָה מִינִין אֵלּוּ נִמְשָׁךְ בְּיוֹתֵר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעַל־כֵּן הֵם קוֹדְמִין לִבְרָכָה (שם הל' כ).

51

at the time of eating the food is ground and crushed and pulverized exceedingly finely through the chewing and through the digestive organs within the person, until it is refined and the most refined of the refined [ha-dak min ha-dak] rises from it to satisfy the soul of the person, and what remains becomes complete waste — literally vomit and filth [ki tzo'ah

52

בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם וּבְכָל הַמַּאֲכָלִים יֵשׁ נְפָשׁוֹת הַמְגֻלְגָּלִים, וְעִקַּר תִּקּוּן וַעֲלִיַּת הַנְּפָשׁוֹת הוּא עַל־יְדֵי אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הֶבֶל שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא, וְעַל־יְדֵי הַבְּרָכָה שֶׁמְּבָרְכִין עַל כָּל דָּבָר, עַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין בְּחִינַת אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא מְקוֹר כָּל הַבְּרָכוֹת וְשָׁם עוֹלִין כָּל הַתְּפִלּוֹת וּבְרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת, עַל־כֵּן עִקַּר בִּרְכַּת־הַמָּזוֹן הוּא עַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל כַּמָּה פְּעָמִים (עַיֵּן פְּנִים); וְכֵן עַל־יְדֵי כָּל בִּרְכַּת הַנֶּהֱנִין, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְלָל הַדָּבָר בִּבְחִינַת אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה עוֹלֶה הַנֶּפֶשׁ הַמְלֻבָּשׁ בּוֹ וְנִכְנָע הַחָמְרִיּוּת שֶׁבּוֹ וְנִדְחֶה הַדִּין וְהַחשֶׁךְ וְנִמְשָׁךְ חֶסֶד בָּעוֹלָם. וּמֵחֲמַת שֶׁשֹּׁרֶשׁ הַנֶּפֶשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹרָה, הוּא בְּחִינַת כָּבוֹד דִּקְדֻשָּׁה, הַיְנוּ כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַל־כֵּן צְרִיכִין לִנְהֹג כָּבוֹד בָּאֳכָלִין כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כְּדֵי שֶׁיִּתְעַלֶּה הַנֶּפֶשׁ שֶׁבָּהֶם לְהַכָּבוֹד שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַכֹּל (עַיֵּן פְּנִים). וְעַל־כֵּן גַּם בְּבִרְכַּת הַנֶּהֱנִין תִּקְּנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל עַל כָּל דָּבָר הֶחָשׁוּב יוֹתֵר בְּרָכָה פְּרָטִית בִּפְנֵי עַצְמוֹ, מֵחֲמַת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בּוֹ בְּחִינַת נֶפֶשׁ גָּבֹהַּ בְּיוֹתֵר. וְזֶה בְּחִינַת דִּין קְדִימָה בִּבְרָכוֹת, כִּי כָל דָּבָר שֶׁמְּלֻבָּשׁ בּוֹ נֶפֶשׁ גָּבֹהַּ בְּיוֹתֵר, צְרִיכִין לִתֵּן לוֹ כָּבוֹד גַּם בָּזֶה לְהַקְדִּים בִּרְכָתוֹ, וְעִקַּר הַחֲשִׁיבוּת הֵם לְשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁעִקַּר עֲלִיַּת הַנְּפָשׁוֹת הוּא עַל־יְדֵי אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל יֵשׁ בָּהֶם נְפָשׁוֹת גְּבוֹהוֹת בְּיוֹתֵר וּצְרִיכִים לְהַקְדִּים בִּרְכָתָן, כִּי זֶה עִקַּר הַבְּרָכָה, לְהַמְשִׁיךְ אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל. וְעַל־ כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל עַל כָּל הַשִּׁבְעָה מִינִין אֵלּוּ: לְשִׁעוּרִין נֶאֶמְרוּ, הַיְנוּ שֶׁמְּשַׁעֲרִין בָּהֶם שִׁעוּרֵישׂתוֹרָה, כִּי יֵשׁ בָּהֶם נְפָשׁוֹת גְּבוֹהוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת תּוֹרָה, וְעַל־כֵּן מְשַׁעֲרִין בָּהֶם שִׁעוּרֵי־תוֹרָה (שם הל' ג, אותיות א ב ג).

52

mammash]. It turns out that the food is not truly refined from the literally soiled garments except within the person's body — when the complete waste is expelled and becomes vomit and filth [ki tzo'ah], and the good and pure rises and gives life to the person. Therefore one must recite the blessings of birchas ha-nehenin with great intention, before and after — and especially the blessing over the bread, which is the essential vitality of the person, over which one blesses ha-Motzi and recites Birchas ha-Mazon. One must be very precise and have great kavanah [intention] in them — for the essential wholeness of the refinement is at the moment of eating itself. And then specifically the holy sparks — which are the aspect of the vitality and goodness within the food — rise from the aspect of palga [the grip of the soiled garments] to the aspect of wholeness, which is yirah.

53

כָּל שִׁעוּרִין שֶׁבַּתּוֹרָה רֻבָּן בְּכַזַּיִת, וְכֵן שִׁעוּר אֲכִילָה לְעִנְיַן בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה הִיא בְּכַזַּיִת, כִּי זֵית שֶׁמֶן הוּא בְּחִינַת נֶפֶשׁ הַמְלֻבָּשׁ בְּגוּף, כִּי גוּף וָנֶפֶשׁ הֵם בְּחִינַת שִׁכְחָה וְזִכָּרוֹן, וְכֵן הַזַּיִת מֵבִיא לְשִׁכְחָה וְהַשֶּׁמֶן מֵבִיא לְזִכָּרוֹן כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וּכְמוֹ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַשֶּׁמֶן מֵהַזַּיִת כִּי־אִם עַל־יְדֵי כְּתִיתָה, כְּמוֹ־כֵן מַמָּשׁ אִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת אוֹר הַנֶּפֶשׁ הַמְלֻבָּשׁ בַּגּוּף כִּי־אִם עַל־יְדֵי שֶׁכּוֹתְתִין הַגּוּף, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל וּכְמַאֲמַר הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ: "גּוּפָא דְּלָא סָלֵק בֵּהּ נְהוֹרָא דְּנִשְׁמְתָא, מְבַטְּשִׁין לֵהּ". וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קִיּוּם מִצְו?ֹת הַתּוֹרָה הוּא דַּיְקָא עַל־יְדֵי הַגּוּף וָנֶפֶשׁ, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁהַנֶּפֶשׁ מְלֻבָּשׁ בַּגּוּף, עַל־כֵּן רֹב שִׁעוּרֵי תוֹרָה בְּכַזַּיִת (שם אות ד).

53

And this is the aspect of the blessing — for the essential praise and blessing to Hashem, blessed be He, comes from yirah — the aspect of: "the woman who fears Hashem, she shall be praised" [yiras Hashem hi tit-halal] [Mishlei 31:30]. Therefore the matter of betzias ha-pas [breaking the bread] is a great thing — for one must intend in the

54

עִקַּר הָאֲכִילָה הוּא בִּשְׁבִיל לְהַעֲלוֹת הַנֶּפֶשׁ הַמְלֻבָּשׁ בַּמַּאֲכָל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתּוֹסֵף הֶאָרָה וְחַיּוּת גַם בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם הָאוֹכֵל, וְהַנֶּפֶשׁ הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן, וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי אֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה בִּבְחִינַת "צַדִּיק אֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ", עַל־יְדֵי־זֶה מֵאִיר נַפְשׁוֹ בְּיוֹתֵר וְזוֹכֶה לְזִכָּרוֹן וּלְתוֹרָה. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד בִּשְׁעַת אֲכִילָה שֶׁלֹּא יְהֵא כָּרוּךְ אַחַר הַתַּאֲוָה הַגּוּפָנִית, שֶׁלֹּא יִתְגַּבֵּר, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה הַגּוּף שֶׁהוּא בְּחִינַת שִׁכְחָה כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁהִזְהִיר הַכָּתוּב: "פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ וְכוּ' וְשָׁכַחְתָּ אֶת ה' וְכוּ', וְזָכַרְתָּ אֶת ה'", כִּי צְרִיכִין לִזָּהֵר שֶׁלֹּא יָבוֹא עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה לְשִׁכְחָה, חַס וְשָׁלוֹם, רַק אַדְּרַבָּא יִתְעַלֶּה עַל־יָדוֹ הַנֶּפֶשׁ וְהַזִּכָּרוֹן. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר מַעֲלַת הַזִּכָּרוֹן הוּא בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ שִׁכְחָה, שֶׁזֶּה מַעֲלַת הָאָדָם הָעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ דַּיְקָא בִּזְמַן שֶׁהַנֶּפֶשׁ מְלֻבָּשׁ בַּגּוּף, כִּי זֶה בְּחִינַת "כְּיִתְרוֹן הָאוֹר מִן הַחשֶׁךְ" דַּיְקָא, עַל כֵּן שִׁעוּר אֲכִילָה בְּכַזַּיִת (שם אות ה).

54

blessing of ha-Motzi and in the breaking in such a manner that one merits to refine and elevate the bread from the aspect of palga to the aspect of ultimate wholeness, and to strip from the goodness the soiled garments so that they have no grip whatsoever upon the goodness that rises and gives life to the person — for all the grip of the evil inclination is drawn from the blemish of eating, through the grip of the soiled garments upon the

55

הַבְּרָכָה רִאשׁוֹנָה הִיא בִּשְׁבִיל הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַנֶּפֶשׁ הַמְלֻבָּשׁ בַּמַּאֲכָל; וּבְרָכָה אַחֲרוֹנָה הִיא בִּשְׁבִיל לִשְׁמֹר אֶת הַדַּעַת וְהַנֶּפֶשׁ שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי שִׁכְחָה. וְעַל־כֵּן בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה אֵין צְרִיכָה שִׁעוּר, וּבְרָכָה אַחֲרוֹנָה צְרִיכָה שִׁעוּר. עַיֵּן פְּנִים (שם אות ו).

55

eating which is the sustaining of the person's vitality. And from this come all the toils and obstacles from serving the Creator, blessed

56

יַיִן יֵשׁ בּוֹ שְׁתֵּי בְּחִינוֹת: כְּשֶׁאֵין זוֹכִין, הוּא בְּחִינַת שִׁכְחָה, אֲבָל כְּשֶׁזּוֹכִין, אֲזַי אַדְּרַבָּא הוּא בִּבְחִינַת זִכָּרוֹן. וְאָז כְּשֶׁהַיַּיִן בִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעוֹלֶה מִבְּחִינַת שִׁכְחָה לִבְחִינַת זִכָּרוֹן, שֶׁזֶּה עִקַּר מַעֲלַת הַזִּכָּרוֹן בְּמָקוֹם שֶׁשַּׁיָּךְ שִׁכְחָה כַּנַּ"ל, עַל־כֵּן אָז עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת עַל־יְדֵי הַיַּיִן דַּיְקָא. וְזֶה בְּחִינַת בִּרְכַּת־הַמָּזוֹן עַל הַיַּיִן, כִּי עַל־יְדֵי בִּרְכַּת־ הַמָּזוֹן מַעֲלִין הָאֲכִילָה מִבְּחִינַת שִׁכְחָה לִבְחִינַת זִכָּרוֹן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יַיִן דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל (שם אותיות ז ט).

56

be He — the aspect of: "all the toil of a person is for his mouth" [Koheles 6:7]. Therefore one must be very precise in the blessing and the breaking — for now, at the time of eating, is the ultimate wholeness of the refinement:

57

שָׁלשׁ בְּרָכוֹת שֶׁל בִּרְכַּת־הַמָּזוֹן הֵם כְּנֶגֶד שְׁלשָׁה אָבוֹת שֶׁמִּתְגַּלִּין בָּעוֹלָם לְהָגֵן מִן הַדִּין וְהַחשֶׁךְ וְכוּ', שֶׁהוּא בְּחִינַת גּוּף, וּלְהַעֲלוֹת הַנֶּפֶשׁ, שֶׁכָּל זֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁמַּמְשִׁיכִין עַל־יְדֵי בִּרְכַּת־הַמָּזוֹן, וְעַל־כֵּן מַזְכִּירִין בּוֹ אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל וְתוֹרָה שֶׁהוּא בְּחִינַת הַנֶּפֶשׁ כַּנַּ"ל (שם אות ט).

57

that the soiled garments are genuinely stripped away and expelled in wholeness through the eating specifically, and the good within the food rises and gives

58

צָרִיךְ הָאָדָם לִבְלִי לְקַבֵּל הֲנָאָה וְתַעֲנוּג מִגּוּף הַדָּבָר שֶׁאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וְכוּ', רַק לְהַעֲלוֹת הַתַּעֲנוּג וְהָאַהֲבָה שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּזֶה הַדָּבָר לְשָׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן שֶׁבַּקְּדֻשָּׁה. וְשֹׁרֶשׁ הָעֶלְיוֹן שֶׁל כָּל הָאֲהָבוֹת וְהַתַּעֲנוּגִים הוּא בְּחִינַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן, שֶׁמִּשָּׁם נִשְׁתַּלְשְׁלִין וְנִמְשָׁכִין כָּל נְעִימַת הַטְּעָמִים וְהַתַּעֲנוּגִים שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, בְּחִינַת "מַה יָּפִית וּמַה נָּעַמְתְּ אַהֲבָה בַּתַּעֲנוּגִים"; וּבִשְׁבִיל זֶה צְרִיכִין לְבָרֵךְ עַל כָּל דָּבָר שֶׁרוֹצֶה לֵהָנוֹת מִמֶּנּוּ, כִּי עַל־יְדֵי הַבְּרָכָה הוּא מְקַשֵּׁר וּמַעֲלֶה הַדָּבָר לְשָׁרְשׁוֹ לִבְחִינַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן, כִּי כָל הַבְּרָכוֹת וְשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת שֶׁמְּבָרְכִין וּמְשַׁבְּחִין לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הֵם בְּחִינַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן, בְּחִינַת "זַמְּרוּ לִשְׁמוֹ כִּי נָעִים", בְּחִינַת "כִּי נָעִים נָאוָה תְהִלָּה", בְּחִינַת "נְעִים זְמִירוֹת יִשְׂרָאֵל", כִּי אִי אֶפְשָׁר לִדְבַּק בְּהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' כִּי־אִם עַל־יְדֵי דִּבּוּרֵי בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת וּתְפִלּוֹת וְשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת, נִמְצָא, שֶׁכָּל הַבְּרָכוֹת הֵם בִּבְחִינַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן, וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי הַבְּרָכָה מַעֲלִין וּמְקַשְּׁרִין כָּל הָאֲהָבוֹת וְהַתַּעֲנוּגִים לְשָׁרְשָׁן לִבְחִינַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן. וְעַל־כֵּן עִקַּר בִּרְכַּת־הַמָּזוֹן [שֶׁהוּא דְּאוֹרַיְתָא, וּמִשָּׁם אָנוּ לְמֵדִין כָּל הַבְּרָכוֹת] הוּא עַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עִקַּר הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן עִקַּר קְדֻשַּׁת הָאֲכִילָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כָּל הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם הֵם בְּמִינֵי מַאֲכָל, וְעַל־יְדֵי הַבְּרָכָה שֶׁמְּבָרְכִין עַל כָּל דָּבָר, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מַמְשִׁיכִין קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן, שֶׁזֶּה שֹׁרֶשׁ הָעֶלְיוֹן שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁל כָּל הַטְּעָמִים וְהָאֲהָבוֹת וְהַתַּעֲנוּגִים שֶׁבָּעוֹלָם כַּנַּ"ל. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי הַשְׁפָּעַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן (עַיֵּן פְּנִים), מִשָּׁם נִשְׁתַּלְשֵׁל מַה שֶּׁרֹב הַכָּבוֹד שֶׁבְּנֵי־אָדָם מְכַבְּדִין זֶה אֶת זֶה הוּא בְּמִינֵי מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה, וְכֵן בִּלְשׁוֹן רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "חֲתִיכָה הָרְאוּיָה לְהִתְכַּבֵּד", מֵחֲמַת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בָּהֶם שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה נִמְשָׁךְ הִתְגַּלּוּת הַכָּבוֹד. וְעַל־כֵּן תִּקְּנוּ חֲכָמֵינוּ זַ"ל דִּין קְדִימָה בְּבִרְכַּת הַפֵּרוֹת כְּפִי מַעֲלַת וַחֲשִׁיבוּת הַמַּאֲכָלִים, כִּי שָׁם כָּל הַכָּבוֹד וַחֲשִׁיבוּת דִּקְדֻשָּׁה. וְעַל־כֵּן שִׁבְעָה מִינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קוֹדְמִין לִבְרָכָה, מֵחֲמַת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בָּהֶן בְּיוֹתֵר שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן, שֶׁזֶּה עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ עִם הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ד, אותיות א ב ג).

58

life to the person — so that he has strength to give thanks and praise to Hashem, blessed be He, and to be included through the power and vitality of that eating in the Source of Life [chai ha-chayyim], blessed be He, where the essential ultimate wholeness resides — for there is no wholeness except in the Ein Sof [the Infinite], blessed be He. The essential refinement from the soiled garments is through the Torah — therefore one must say words of Torah at the table. And any table at which no words of Torah were spoken — of it the verse applies: "For all tables are full of vomit and filth, without place" [ki kol shulchanos mal'u ki tzo'ah beli makom] [Yeshayahu 28:8] — meaning exactly as stated above. The completion and rectification of bread is through baking in fire — which is the aspect of the power of Torah, which is called fire [as in "Is not My word like fire, says Hashem" [Yirmeyahu 23:29]] — as stated above. For the essential rectification accomplished through all the refinements of the grain and the bread — which are all the labors performed upon the grain and bread — the essential rectification

59

עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה הוּא עַל־ יְדֵי צְדָקָה, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לְהַפְרִישׁ לִצְדָקָה קֹדֶם הָאֲכִילָה וּלְהַזְמִין לְעָנִי עַל שֻׁלְחָנוֹ, כַּמְבֹאָר בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁעַל־יְדֵי צְדָקָה נַעֲשֶׂה כְּלִי לְקַבֵּל הַשְׁפָּעַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה לְקַשֵּׁר הַטַּעַם וּנְעִימַת הַמַּאֲכָל וְהַמַּשְׁקֶה לְשָׁרְשׁוֹ לִבְחִינַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל (שם אות ט).

59

is made through Torah: which is all the commandments dependent upon the labor of bread, namely the ten commandments that apply to bread [eser mitzvos ha-nohagas ba-pas]. For

60

צָרִיךְ כָּל אָדָם לִזָּהֵר לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַפֵּרוֹת בְּכַוָּנָה גְדוֹלָה, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לִמְצֹא בְּחִינַת הָאֲבֵדוֹת הַנַּ"ל שֶׁצְּרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לְבַקְשָׁם הֵיטֵב, כִּי זֶה כָּל הָאָדָם שֶׁנִּבְרָא רַק בִּשְׁבִיל זֶה לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ אַחַר הָאֲבֵדוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת נִיצוֹצוֹת הַנְּפוּלִין הַנַּ"ל, וּכְשֶׁיְּבַקֵּשׁ וִיחַפֵּשׂ הֵיטֵב, בְּוַדַּאי יִמְצָא, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: יָגַעְתִּי וְלֹא מָצָאתִי, אַל תַּאֲמִין. וְעִקַּר קִבּוּץ כָּל הָאֲבֵדוֹת וְהַחְזָרָתָם אֶת הַקְּדֻשָּׁה הוּא לַהֲשִׁיבָם לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם וְכוּ', וֶהֱבִיאֲךָ אֶל הָאָרֶץ וְכוּ'", וּכְתִיב: "וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר וְכוּ' וְהִשְׁתַּחֲווּ לַה' בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלָיִם". וְעַל־כֵּן פֵּרוֹת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הַיְנוּ שִׁבְעָה מִינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, קוֹדְמִין לִבְרָכָה, וְכֵן כָּל הַבְּרָכוֹת נִלְמָדִין מִבִּרְכַּת־ הַמָּזוֹן, וְעִקַּר בִּרְכַּת־הַמָּזוֹן הוּא עַל אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל כַּמָּה פְּעָמִים. כִּי זֶה עִקַּר הַבְּרָכָה, לְגַלּוֹת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם הֲשָׁבַת כָּל הָאֲבֵדוֹת לִמְקוֹמָם כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן כָּל בְּרָכָה שֶׁאֵין בָּהּ מַלְכוּת אֵינָהּ בְּרָכָה, כִּי אֵלּוּ הָאֲבֵדוֹת הֵם מְפֻזָּרִין וְנִדָּחִין בְּכָל הָעוֹלָם, וְעַל־יְדֵי שֶׁמַּזְכִּירִין בִּבְרָכָה "מֶלֶךְ הָעוֹלָם", הַיְנוּ שֶׁמַּלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה וּבְכָל מְקוֹמוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ, וְאֵין שׁוּם נִיצוֹץ נֶאֱבָד וְנִדָּח מִמֶּנּוּ לְעוֹלָם, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ יְכוֹלִין לִמְצֹא הָאֲבֵדוֹת מִכָּל מָקוֹם שֶׁהֵם (שם הל' ה, אותיות א ב).

60

the essential rectification of all refinements is made through Torah as above. Therefore one must break from the place where baking first [techilah] dominated — from the place where the fire controlled it first [i.e., the bottom crust] — which is the aspect of the Torah, through which comes the essential refinement from beginning to end. Since through the refinement of the holy sparks through eating, His glory, blessed be He, is thereby elevated — therefore the custom is to honor one another with food and drink. For there the essential honor resides — the aspect of the table of kings, the King of Glory. And therefore one

61

בְּכָל מַדְרֵגָה וּמַדְרֵגָה יֵשׁ בְּחִינַת קְלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ כֹּחַ הַמְדַמֶּה, כֹּחַ הַבַּהֲמִיּוּת, וְצָרִיךְ לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר אוֹתָהּ, וְהוּא עַל־יְדֵי שֶׁמַּזְכִּירִין גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָעִין. וְזֶה עִנְיַן כָּל בִּרְכוֹת הַנֶּהֱנִין שֶׁלִּפְנֵיהֶם וְשֶׁלְּאַחֲרֵיהֶם, כִּי עִקַּר כַּוָּנַת הָאֲכִילָה כְּדֵי לְבָרֵר נִיצוֹצוֹת הַמְלֻבָּשִׁים בְּדוֹמֵם צוֹמֵחַ חַי, לְהַעֲלוֹתָן לִבְחִינַת מְדַבֵּר. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְבָרֵךְ קֹדֶם הָאֲכִילָה, כִּי הַבְּרָכָה הִיא שֶׁבַח ה' וּגְדֻלָּתוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָע כֹּחַ הַמְדַמֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת כֹּחַ הַבַּהֲמִיּוּת, וַאֲזַי יָכוֹל הַנֶּפֶשׁ וְהַנִּיצוֹץ שֶׁיֵּשׁ שָׁם לַעֲלוֹת מִמַּדְרֵגָתוֹ שֶׁהוּא דּוֹמֵם צוֹמֵחַ חַי, לְמַדְרֵגַת מְדַבֵּר, וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁאוֹכֵל, וַאֲזַי הַמָּזוֹן נִתְחַלֵּק בָּאֵיבָרִים, וּמִתְּחִלָּה נִזּוֹן הַכָּבֵד שֶׁשָּׁם נֶפֶשׁ הַמִּתְאַוָּה,וּמִשָּׁם יְנִיקַת הַכְּסִילוּת שֶׁהוּא כֹּחַ הַמְדַמֶּה, וְצָרִיךְ לְבָרֵר הַמַּאֲכָל שֶׁנֶּאֱכַל כְּבָר לְהַעֲלוֹתוֹ מִן הַכָּבֵד אֶל הַמֹּחַ, שֶׁזֶּה עֲלִיָּה מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה, וְצָרִיךְ לְהַכְנִיעַ שֵׁנִית כֹּחַ הַמְדַמֶּה שֶׁבְּגוּף הָאָדָם בְּעַצְמוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַדָּם שֶׁבַּכָּבֵד, וּלְהַעֲלוֹת חַיּוּת הַמַּאֲכָל אֶל הַמֹּחַ. וְעַל־כֵּן אַחַר הָאֲכִילָה צָרִיךְ לְבָרֵךְ שֵׁנִית הַבְּרָכָה אַחֲרוֹנָה, כְּדֵי לְהַכְנִיעַ שֵׁנִית הַכֹּחַ הַמְדַמֶּה שֶׁבְּתוֹךְ הָאָדָם בְּעַצְמוֹ, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל הַמַּאֲכָל לְהִתְבָּרֵר וְלַעֲלוֹת אֶל הַמֹּחַ כַּנַּ"ל וְכַמּוּבָא בִּסְפָרִים, שֶׁהַבְּרָכָה הוּא בִּשְׁבִיל בֵּרוּר הַמַּאֲכָלִים וַעֲלִיָּתָן. וְעַל־כֵּן אִם כְּבָר נִתְעַכֵּל הַמָּזוֹן, אֵין מְבָרְכִין עוֹד בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה, כִּי אֵין צֹרֶךְ עוֹד לְבָרֵר, כִּי מָה דַּהֲוָה הֲוָה. וְעַל־כֵּן עַל הָרֵיחַ אֵין מְבָרְכִין בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה, כִּי מֵהָרֵיחַ אֵין יְנִיקָה לְכֹחַ הַמְדַמֶּה וְהוּא עוֹלֶה תֵּכֶף אֶל הַמֹּחַ, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֵיזֶהוּ דָּבָר שֶׁהַנְּשָׁמָה נֶהֱנֵית מִמֶּנּוּ וְלֹא הַגּוּף? הֱוֵי אוֹמֵר זֶה הָרֵיחַ, וְעַל־כֵּן אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ כִּי־אִם בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה קֹדֶם שֶׁמֵּרִיחַ, שֶׁאָז הָרֵיחַ מְלֻבָּשׁ בְּהַדָּבָר הַגַּשְׁמִי, דּוֹמֵם צוֹמֵחַ חַי, שֶׁהוּא בְּחִינַת כֹּחַ הַבַּהֲמִיּוּת, וְאָז מְבָרְכִין עָלָיו כְּדֵי לְהַעֲלוֹתוֹ; אֲבָל אַחַר שֶׁמֵּרִיחַ, אָז תֵּכֶף עוֹלֶה אֶל הַמֹּחַ וְאֵין לְכֹחַ הַמְדַמֶּה יְנִיקָה מִמֶּנּוּ, עַל־כֵּן אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ אַחֲרָיו כִּי אֵין צָרִיךְ בֵּרוּר עוֹד. וְעַל־כֵּן מְבָרְכִין בְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת עַל הַבְּשָׂמִים כְּדֵי לְחַזֵּק הַנְּשָׁמָה, כִּי מֵאֲכִילַת שַׁבָּת הַמֹּחַ שֶׁהוּא הַנְּשָׁמָה נִזּוֹן תְּחִלָּה, וְהַכָּבֵד נִכְנָע אָז, וּבְמוֹצָאֵי־שַׁבָּת שֶׁאָז מַתְחִיל שְׁלִיטַת הַכָּבֵד, עַל־כֵּן מְחַזְקִין הַנְּשָׁמָה שֶׁהוּא הַמֹּחַ עַל־יְדֵי הָרֵיחַ שֶׁאֵינוֹ עוֹלֶה כִּי־אִם אֶל הַמֹּחַ כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' א, אותיות א ב).

61

must conduct oneself with honor toward foods, and it is forbidden to treat them with contempt — especially bread. The Dominant Theme: This batch revolves around a single, profound spiritual process: the refinement of sparks [beirur nitzotzohs] through eating — which is compared, step by step, to the process by which penitents and converts are spiritually rehabilitated. Every stage of bread-making — plowing, sowing, grinding, baking — corresponds to a stripping away of the begadim tzo'im [soiled garments] from the holy sparks imprisoned within the food since the sin of Adam. Entries 34–35 are compact but precise: prayer purifies the blood before eating, making holy eating possible. The blessing before eating rectifies speech — enabling the elevation of the letter-souls [nefashos] garbed in the food. This is why bread's blessing exempts all foods and wine's blessing exempts all beverages — both represent the highest daas. Entry 36 teaches that specific blessings are spiritually superior to the general blessing she-ha-kol — because each specific blessing reveals G-d's simple, absolute

62

שֹׁרֶשׁ כָּל הַנִּבְרָאִים כֻּלָּם הוּא דְּבַר ה', כִּי "בִּדְבַר ה' שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ וְכוּ'". וְעַל־יְדֵי הַבְּרָכָה שֶׁאָנוּ מְבָרְכִין קֹדֶם שֶׁאוֹכְלִין שׁוּם דָּבָר, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֶּה וְנִתְרוֹמֵם הַדָּבָר שֶׁאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה לְשָׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא דְּבַר ה'; נִמְצָא, כְּשֶׁאוֹכְלִין עַל־יְדֵי בְּרָכָה בְּכַוָּנָה כָּרָאוּי, אֲזַי אוֹכֵל מִשֻּׁלְחַן־גָּבֹהַּ, מִבְּחִינַת הַשֹּׁרֶשׁ הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא דְּבַר ה', שֶׁשָּׁם כְּלוּלִין כָּל הַכֹּחוֹת יַחַד. וְאַחַר־כָּךְ אָנוּ מְבָרְכִין בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה, כְּדֵי לַחֲזֹר וּלְהַמְשִׁיךְ מִבְּחִינַת דְּבַר ה' כָּל הַכֹּחוֹת שֶׁאָנוּ צְרִיכִין לְתוֹךְ גּוּפֵנוּ, כְּגוֹן רְפוּאָה אוֹ כַּיּוֹצֵא, לְכָל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁצָּרִיךְ, אַף־עַל־פִּי שֶׁקָּרוֹב לְוַדַּאי שֶׁלֹּא אָכַל מַה שֶּׁצָּרִיךְ לוֹ עַל־פִּי רְפוּאָה, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־יְדֵי הַבְּרָכָה שֶׁהוּא דְּבַר ה', שֶׁשָּׁם כְּלוּלִים כָּל הַכֹּחוֹת יַחַד, יְכוֹלִין לְהַמְשִׁיךְ כֹּחוֹת הָרְפוּאָה וְכַיּוֹצֵא כְּפִי מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ עַל־יְדֵי אוֹתוֹ הַמַּאֲכָל שֶׁאָכַל, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ מְסֻגָּל לָזֶה עַל־פִּי חָכְמַת טֶבַע הָרְפוּאָה וְכַיּוֹצֵא. וּמֵחֲמַת כִּי עִקַּר שִׁנּוּי הַכֹּחוֹת הֵם רַק בִּבְחִינַת הַגּוּף אֲבָל הַנְּשָׁמָה הִיא בִּבְחִינַת עֶצֶם פָּשׁוּט, בְּחִינַת דְּבַר ה', שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם שִׁנּוּי כֹּחַ, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־כֵּן עַל הָרֵיחַ אֵין צָרִיךְ בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה, כִּי עִקַּר הַבְּרָכָה אַחֲרוֹנָה הוּא בִּשְׁבִיל לַחֲזֹר וּלְהַמְשִׁיךְ לְתוֹךְ הַגּוּף אוֹתוֹ הַכֹּחַ שֶׁהוּא צָרִיךְ, וְזֶה שַׁיָּךְ אֵצֶל אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה שֶׁהַגּוּף נֶהֱנֶה מֵהֶם, וְהַגּוּף יֵשׁ בּוֹ הִתְחַלְּקוּת הַכֹּחוֹת: פְּעָמִים צָרִיךְ לִשְׂבִיעָה וּפְעָמִים לִרְפוּאָה, וּפְעָמִים לִרְפוּאָה זוֹ וּפְעָמִים לִרְפוּאָה אַחֶרֶת; אֲבָל הָרֵיחַ, שֶׁאֵין כֹּחוֹתָיו נִמְשָׁכִין לְתוֹךְ הַגּוּף, שֶׁמְּשֻׁנֶּה וּמִתְחַלֵּק בְּכֹחוֹתָיו, רַק הוּא מְהַנֶּה הַנְּשָׁמָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם שִׁנּוּי וְהִתְחַלְּקוּת הַכֹּחוֹת כְּלָל, עַל־כֵּן אֵין צָרִיךְ רַק בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה לְהַעֲלוֹתוֹ מִמַּה שֶּׁמְּלֻבָּשׁ בּוֹ בִּדְבַר גַּשְׁמִי, וּלְהַעֲלוֹתוֹ לְשָׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא דְּבַר ה', אֲבָל בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה אֵין צָרִיךְ, כִּי מִמֵּילָא הוּא מְחַיֶּה אֶת הַנְּשָׁמָה שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַכֹּחוֹת כֻּלָּם בִּבְחִינַת דְּבַר ה' כַּנַּ"ל (שם הל' ב, אותיות ב ג ד).

62

unity through the multiplicity of varied things. The more particular the blessing, the greater the revelation. Entry 37 is a theological masterwork: the blessing of ha-Motzi transforms bread from chametz to matzah — from the side of death (Adam's curse) to the side of life (the manna). The distinction between chametz [ח] and matzah [מ] is encoded in a single letter-change: the closed bottom of the Ches opens into the Heh — the act of betziah, breaking. And eating in this redeemed state leads to simchah — joy — which is the ultimate rectification of Adam's curse: "in sorrow shall you eat" → "Go eat your bread in joy." Entries 38–39 reveal that the Divine Name itself is the soul of all vitality — and every act of holy eating draws that vitality and magnifies the Name. The after-blessing boreh nefashos rabbos [Who creates many souls] corresponds specifically to the many souls

63

עַל־יְדֵי בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה שֶׁמְּבָרְכִין עַל כָּל דָּבָר וּמְגַלִּין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא אוֹתוֹ הַדָּבָר, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָע וְנוֹפֵל הָרַע הַנֶּאֱחָז בְּאוֹתוֹ הַדָּבָר, וְנִתְרוֹמֵם וְנִתְגַּלֶּה הַטּוֹב שֶׁבּוֹ, הַיְנוּ הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים וְהַחַיּוּת שֶׁבּוֹ עוֹלֶה וְנִכְלָל בְּשָׁרְשׁוֹ, וַאֲזַי רָאוּי הַדָּבָר לַאֲכִילַת אָדָם, וְאַחַר־כָּךְ אַחַר הָאֲכִילָה מְבָרְכִין בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה עַל שֶׁהִזְמִין לָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ זֶה הַדָּבָר לָזוּן אוֹתָנוּ וּלְהַחֲיוֹת אֶת נַפְשֵׁנוּ. וְעִקַּר שְׂבִיעַת הָאָדָם, דְּהַיְנוּ שְׂבִיעַת הַנֶּפֶשׁ שֶׁעַל־יְדֵי הָאֲכִילָה, בִּבְחִינַת "צַדִּיק אֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ", הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁהָאָדָם אוֹכֵל בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה כָּרָאוּי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עוֹלִין הַנִּיצוֹצוֹת וְהַנְּפָשׁוֹת הַנֶּעְלָמִים בְּזֶה הַמַּאֲכָל וְעוֹלִים וְנִכְלָלִים בְּנַפְשׁוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתּוֹסֵף הֶאָרָה גְדוֹלָה בְּנַפְשׁוֹ, עַד שֶׁזּוֹכֶה לָבוֹא עַל־יְדֵי־זֶה לִבְחִינַת בִּטּוּל אֶל אוֹר אֵין־סוֹף בִּבְחִינַת רָצוֹא וָשׁוֹב. וְזֶה עִקַּר שְׂבִיעַת הַנֶּפֶשׁ שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, בִּבְחִינַת "וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ", כִּי הַזְּרִיחָה שֶׁל הַבִּטּוּל הַנַּ"ל הוּא בְּחִינַת אוֹרוֹת הַצַּחְצָחוֹת, וְזֶה בְּחִינַת "וַיֶּחֱזוּ אֶת הָאֱלֹקִים, וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ", שֶׁעַל־יְדֵי אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה בִּקְדֻשָּׁה כָּרָאוּי זוֹכִין לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה'. וְזֶה בְּחִינַת בִּרְכַּת־הַמָּזוֹן וּבְרָכָה אַחֲרוֹנָה שֶׁל אַחַר הָאֲכִילָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַשְּׂבִיעָה כַּמּוּבָא, הַיְנוּ לִזְכּוֹת לִבְחִינַת שְׂבִיעַת הַנֶּפֶשׁ הַנַּ"ל. וְעַל־כֵּן מְבָרְכִין אָז "הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב", כִּי אוֹר הַבִּטּוּל הַזֶּה הוּא בְּחִינַת הַשָּׂגַת הַתַּכְלִית שֶׁל הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁאָז יְבָרְכוּ עַל הַכֹּל "הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב", כִּי שָׁם כֻּלּוֹ אֶחָד, כֻּלּוֹ טוֹב, וְעַל־יְדֵי הַבִּטּוּל אֶל הַתַּכְלִית הַזֶּה זוֹכִין לְשִׂמְחָה; וְזֶה בְּחִינַת "לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׂמֹחַ וְלִרְאוֹת טוֹב" (קהלת), דְּהַיְנוּ לִזְכּוֹת לִבְחִינַת הַבִּטּוּל עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב ה'", כִּי שָׁם כֻּלּוֹ טוֹב. וְעַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה הַזֹּאת זוֹכִין לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה, וְזֶה בְּחִינַת "לֹא נִתְּנָה תּוֹרָה אֶלָּא לְאוֹכְלֵי הַמָּן", כִּי אֲכִילָה כָּזוֹ הוּא בְּחִינַת אֲכִילַת מָן מַמָּשׁ כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעַל־כֵּן מְבָרְכִין עַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּבִרְכַּת־ הַמָּזוֹן, כִּי עִקַּר מְקוֹם הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (ע' ארץ ישראל, אות יט), וְהַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת הַזֹּאת הוּא בְּחִינַת רֵיחַ, בְּחִינַת 'כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא' בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, רֵיחַ גַּןשׂעֵדֶן, תַּעֲנוּג עוֹלָם הַבָּא, בְּחִינַת חַיּוּת הַנְּשָׁמָה שֶׁהוּא רַק מֵהָרֵיחַ. וְעַל־כֵּן הָיוּ נוֹהֲגִין לְהָבִיא אֶת הַמֻּגְמָר לְאַחַר הַסְּעוּדָה, כִּי זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַסְּעוּדָה לִזְכּוֹת עַל־יָדָהּ לִבְחִינַת הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁהוּא בְּחִינַת רֵיחַ, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה מְבָרְכִין בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן עַל הָרֵיחַ בְּעַצְמוֹ אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה, כִּי הוּא בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת חַיּוּת הַנְּשָׁמָה עַל־יְדֵי הַזְּרִיחָה וְהִתְנוֹצְצוּת מֵעֲרֵבוּת נְעִימוּת הַבִּטּוּל אֶל אֵין־סוֹף, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא כַּנַּ"ל (שם הלכה ג).

63

who connect to the Tzadik during his Torah discourse — from whose connection the vitality of all secondary foods is drawn. Entry 40 establishes the equation: holy eating ≡ the spiritual work of penitents and converts. Both elevate fallen sparks back to their source. Both complete the yirah. Both glorify the Divine Name. Entry 41 is the longest and most intricate — a complete map of the wheat-to-bread process as a spiritual allegory for the soul's journey from palga [half-state] to wholeness. The grinding, the breaking, the crumbling in the earth before growth — every physical stage enacts a spiritual stripping of soiled garments. The ultimate refinement occurs not in the mill but inside the human body — in the chewing, the digestion, the excretion of waste and absorption of goodness. Therefore betzias ha-pas — the breaking of the bread with ha-Motzi — is among the most consequential moments of the day. Entries 42–44 conclude the section of betzias ha-pas: Torah-words at the table complete the refinement; baking in fire corresponds to the fire of Torah; one always breaks from the bottom crust (where fire acted first) because Torah must come first. And since the sparks are holy — food must be honored, never demeaned. Especially bread. Two corrections

64

הָרֵיחַ הוּא בְּחִינָה גְּבוֹהָה מְאֹד, כִּי הוּא חַיּוּת הַנְּשָׁמָה כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הוּא בְּחִינַת תַּעֲנוּג עוֹלָם הַבָּא, רֵיחַ גַּן־עֵדֶן, כִּי הָרֵיחַ הַטּוֹב הוּא בְּחִינַת הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל אֶל אוֹר הָאֵין־סוֹף בָּרוּךְ הוּא בִּבְחִינַת רָצוֹא וָשׁוֹב, שֶׁמַּרְגִּישִׁין עֲרֵבוּת וּמְתִיקַת הַדְּבֵקוּת וּבִטּוּל אֶל הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה בִּבְחִינַת רֵיחַ טוֹב, כִּי לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, רַק כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְזֶה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁל עֲבוֹדַת הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה לִזְכּוֹת לִבְחִינַת הַבִּטּוּל הַנַּ"ל בִּבְחִינַת רָצוֹא וָשׁוֹב, שֶׁיִּזְכֶּה לָדַעַת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי הָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל, שֶׁזֶּה עִקַּר תַּעֲנוּג עוֹלָם הַבָּא (שם אות א).

64

made in this version: (1) Entry 38: the phrase nefesh chayah hu shemo — "a living soul, that is His Name" — is sourced correctly to Zohar II:94b, not to a Targum rendering of Bereishis 2:7. The Zohar teaches that the Divine Name itself is the aspect of the living soul — a specifically kabbalistic identification.

65

כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ לוֹ הַתְחָלָה וְתַכְלִית, וְעִקָּר הוּא הַתַּכְלִית, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לֹא בָּרָא שׁוּם דָּבָר לָרִיק, חַס וְשָׁלוֹם, רַק כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, דּוֹמֵם צוֹמֵחַ חַי מְדַבֵּר, הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל צָרִיךְ שֶׁיָּבוֹא אֶל הַתַּכְלִית הַטּוֹב, דְּהַיְנוּ בְּעֵת שֶׁיִּהְיֶה חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד, שֶׁאָז יִהְיוּ נִכְלָלִין כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם בְּשֹׁרֶשׁ חַיּוּתָם, וְאָז יַעֲלֶה וְיָבוֹא כָּל דָּבָר לְתַכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי, וְעִקַּר עֲלִיַּת כָּל הַדְּבָרִים יִהְיֶה עַל־יְדֵי הָאָדָם, שֶׁבִּשְׁבִילוֹ נִבְרָא הַכֹּל כַּיָּדוּעַ, וְעַל־יְדֵי הַחַיּוּת שֶׁהָאָדָם מְקַבֵּל מֵאֵיזֶה דָּבָר בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה וּבִבְרָכָה בְּכַוָּנָה כָּרָאוּי עַל־פִּי דַּת תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, עַל־יְדֵי־זֶה מַעֲלֶה הַדָּבָר לְשָׁרְשׁוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה יָבוֹא הַדָּבָר לְתַכְלִיתוֹ בְּעֵת שֶׁיִּהְיֶה חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד. וְעַל־כֵּן עַל כָּל דָּבָר שֶׁאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה צָרִיךְ לְבָרֵךְ בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה וְאַחֲרוֹנָה, וְכָל זֶה בִּשְׁבִיל לְגַלּוֹת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם; רַק שֶׁבִּבְרָכָה רִאשׁוֹנָה מְגַלִּין אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁזֶּה עִנְיַן הַבְּרָכָה שֶׁמְּבָרְכִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל שֶׁבָּרָא זֶה הַדָּבָר, "פְּרִי אֲדָמָה" אוֹ "פְּרִי עֵץ" אוֹ "הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ", וְאַחַר שֶׁאוֹכֵל, שֶׁאָז כְּבָר הִגִּיעַ הַסּוֹף שֶׁל הַדָּבָר שֶׁאָכַל, כִּי כְבָר עָבַר וּבָטֵל מִן הָעוֹלָם, אָז עִקַּר הַבְּרָכָה שֶׁמְּבָרְכִין עַל חַיּוּת שֶׁקִּבַּלְנוּ מִזֶּה הַמַּאֲכָל, בִּכְדֵי שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הַבְּרָכָה יַעֲלֶה זֶה הַחַיּוּת שֶׁל הַדָּבָר שֶׁאָכַל לְתַכְלִיתוֹ וְשָׁרְשׁוֹ בְּעֵת שֶׁיִּהְיֶה חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד, שֶׁאָז יֻגְמַר בִּשְׁלֵמוּת הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם כַּיָּדוּעַ. וּבִשְׁבִיל זֶה מְבָרְכִין עַל־ פִּי־רֹב בִּבְרָכָה הָאַחֲרוֹנָה "בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת וְכוּ'", בְּחִינַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד, שֶׁהוּא עוֹלַם הַנְּשָׁמוֹת וְהַנְּפָשׁוֹת. וּבִשְׁבִיל זֶה, עַל הַלֶּחֶם שֶׁעִקַּר הַחַיּוּת מִמֶּנּוּ, מְבָרְכִין בִּרְכַּת־ הַמָּזוֹן וּמַזְכִּירִין בּוֹ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה וְכוּ'", כִּי חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה חֲשׁוּבָה יוֹתֵר מִבְּרָכָה רִאשׁוֹנָה, כִּי בִּרְכַּת־הַמָּזוֹן הוּא דְּאוֹרַיְתָא, כִּי בְּוַדַּאי חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד חָשׁוּב יוֹתֵר מֵחִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁל עַכְשָׁו, כִּי הַכֹּל נִבְרָא רַק בִּשְׁבִיל הַתַּכְלִית שֶׁלֶּעָתִיד. וְעַל־כֵּן עַל הָרֵיחַ אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה, כִּי כָל עִקַּר הָרֵיחַ נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד, כִּי עַל־יְדֵי הַקּוֹל שֶׁל הַשִּׁיר שֶׁיִּתְּעַר לֶעָתִיד, עַל־יְדֵי־זֶה גְּדֵלִים כָּל הָרֵיחוֹת שֶׁבְּגַן־עֵדֶן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעַל־כֵּן הָרֵיחַ הוּא חַיּוּת הַנְּשָׁמָה כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד שֶׁהוּא עוֹלַם הַנְּשָׁמוֹת, אֲשֶׁר כָּל תְּשׁוּקַת הַנְּשָׁמָה וְחַיּוּתָהּ וְשַׁעֲשׁוּעֶיהָ הוּא רַק מִשָּׁם. וְעַל־כֵּן אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ עַל הָרֵיחַ בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה לְגַלּוֹת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד, מֵאַחַר שֶׁכָּל עִקַּר הָרֵיחַ נִמְשָׁךְ רַק מִשָּׁם (שם הל' ד, אותיות יא יב).

65

(2) Entry 41: the Hebrew ki tzo'ah mammash contains two distinct words — ki [קיא] meaning vomit and tzo'ah [צואה] meaning filth/excrement. Both are present in the original and both must appear in the translation: "literally vomit and filth." This precision matters — it is precisely the language used in the verse of Yeshayahu 28:8 cited in entry 42 ("ki kol shulchanos mal'u ki tzo'ah"), making entries 41 and 42 a deliberate verbal echo. נ נח נחמ נחמן מאומן Through mayim rishonim [the first hand-washing — before the meal], daas is drawn. And through mayim acharonim [the final hand-washing — after the meal, before Birchas ha-Mazon], their portion is given to them [to the forces of impurity — the melach S'domis, the salt of Sodom that is destructive to the eyes, which clings to the fingertips after eating] — so that they shall not prevail too greatly to damage the daas, G-d forbid. It turns out that mayim acharonim are the aspect of the sustaining of the daas that is drawn through eating in the proper manner. And through the wholeness of daas, one merits to see the light of the Tzadik and to connect with him — until one merits to receive through him yirah [awe] and ahavah [love]. And all of this is included within the three

66

כָּל הַבְּרָכוֹת שֶׁאָנוּ מְבָרְכִין תְּחִלָּה וָסוֹף בִּשְׁבִיל לְגַלּוֹת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁל עַכְשָׁו וְשֶׁלֶּעָתִיד כַּנַּ"ל, כָּל זֶה הוּא רַק בִּשְׁבִיל בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לֶאֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, כִּי מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְכֵן עַל־יְדֵי הַחֲטָאִים שֶׁל כָּל אֶחָד, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּלְבֵּל הַמְדַמֶּה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֲחִיזַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, וּלְבָרֵר הַמְדַמֶּה אִי אֶפְשָׁר כִּי־אִם עַל־יְדֵי נְבוּאָה וְרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ, וּבִשְׁבִיל זֶה צְרִיכִין לוֹמַר כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַתְּפִלּוֹת וְכוּ' בְּפֶה מָלֵא דַּיְקָא, כְּדֵי לְבָרֵר הַמְדַמֶּה עַל־יְדֵי־זֶה, כִּי הַדִּבּוּר דִּקְדֻשָּׁה הוּא בִּבְחִינַת רוּחַ ה', רוּחַ נְבוּאָה וְרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ, בְּחִינַת "רוּחַ ה' דִּבֶּר בִּי", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי־ זֶה מִתְבָּרֵר הַמְדַמֶּה שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה. וְעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא רַק בַּעֲשִׂיָּה גַשְׁמִית דַּיְקָא, שֶׁשָּׁם יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לְבַלְבֵּל וְשָׁם צְרִיכִין עִקַּר הַבֵּרוּר, וְעַל־כֵּן עַל כָּל הַדְּבָרִים שֶׁאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה צְרִיכִין לְבָרֵךְ בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה גַּם־כֵּן, כִּי גַּם אַחַר הָאֲכִילָה עֲדַיִן נִשְׁאָר בַּגּוּף גַּשְׁמִיּוּת הַמַּאֲכָל, וּצְרִיכִין לְבָרֵר פְּנִימִיּוּת הַחַיּוּת שֶׁבּוֹ מִכֹּחַ הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחָז בְּהַגַּשְׁמִיּוּת, כְּדֵי לְכָלְלוֹ בְּהַתַּכְלִית שֶׁהוּא בְּחִינַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד; אֲבָל עַל הָרֵיחַ אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ עָלָיו רַק בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה, שֶׁאָז עֲדַיִן נֶאֱחָז הָרֵיחַ בַּדָּבָר הַגַּשְׁמִי, אֲבָל אַחַר שֶׁקִּבֵּל הֲנָאַת הָרֵיחַ, שֶׁאָז הָרֵיחַ שֶׁקִּבֵּל כְּבָר אֵינוֹ מְלֻבָּשׁ בְּשׁוּם דָּבָר גַּשְׁמִי וְהוּא רַק חַיּוּת הַנְּשָׁמָה, שֶׁשָּׁם אֵין שְׁלִיטָה לְהַמְדַמֶּה לְבַלְבֵּל, חַס וְשָׁלוֹם, עַל כֵּן אֵין צָרִיךְ בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה (שם אותיות יג יד טו).

66

blessings of Birchas ha-Mazon. See within. The three blessings of Birchas ha-Mazon are the aspect of the three Patriarchs [telat avahan] — the aspect of the three lines of truth [sheloshah kavei emes] included within Yaakov our father, who encompasses all the Patriarchs and is the aspect of emes [truth]. And from there the holy flow [shefa] of Eretz Yisrael is drawn — and therefore the essential Birchas ha-Mazon is upon the good land which He gave you — namely, Eretz Yisrael. And the three lines of truth above shine most intensely when there are three who ate at one table — and therefore zimmun is recited with three. See within. And since the essential rectification of eating in holiness

67

כָּל הַבְּרָכוֹת שֶׁמְּבָרְכִין עַל כָּל הַדְּבָרִים, כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת מוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, כִּי קֹדֶם שֶׁמְּבָרְכִין עַל הַדָּבָר וּמוֹדִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּרָא אוֹתוֹ הַדָּבָר, קֹדֶם לָזֶה אֵין שְׁלֵמוּת לְאוֹתוֹ הַדָּבָר, כִּי הַכֹּל נִבְרָא רַק לִכְבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ כְּדֵי שֶׁיְּבָרְכוּ וְיוֹדוּ אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל כָּל דָּבָר; נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי הַבְּרָכָה, עַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין עִקַּר שְׁלֵמוּת בְּרִיאַת אוֹתוֹ הַפְּרִי וְכַיּוֹצֵא, וּכְאִלּוּ עַכְשָׁו נִבְרֵאת מַמָּשׁ עַל־יְדֵי הַבְּרָכָה שֶׁבֵּרַךְ עָלֶיהָ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ שְׁלֵמוּת חַיּוּתָהּ דִּקְדֻשָּׁה; נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה, עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל וּמַמְשִׁיכִין שְׁלֵמוּת חַיּוּתוֹ שֶׁל דָּבָר זֶה שֶׁמְּבָרְכִין עָלָיו כַּנַּ"ל. וְאַחַר־כָּךְ צָרִיךְ לְבָרֵךְ בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה, כִּי כָל דָּבָר שֶׁנִּבְרָא יֵשׁ לוֹ תַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה הַתַּכְלִית נִבְרָא וְיָצָא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, וְעִקַּר תַּכְלִיתָם הוּא עַל־יְדֵי שֶׁאוֹכֵל וְנֶהֱנֶה מֵהֶן הָאָדָם, וְעַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ כֹּחַ בְּהָאָדָם לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי־זֶה עוֹלֶה כָּל דָּבָר לְשָׁרְשׁוֹ וְתַכְלִיתוֹ. וְזֶהוּ עִנְיַן בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה שֶׁמְּבָרְכִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל שֶׁהִזְמִין לָנוּ זֶה הַדָּבָר לְהַחֲיוֹת בּוֹ אֶת נַפְשֵׁנוּ, כְּמוֹ שֶׁתִּקְּנוּ: "עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ לְהַחֲיוֹת בָּהֶם וְכוּ'", וְכֵן בְּבִרְכַּת־הַמָּזוֹן, וְזֶהוּ הַתַּכְלִית שֶׁל הַמַּאֲכָל, כִּי זֶה תַּכְלִיתוֹ כְּשֶׁמְּחַיֶּה אֶת הָאָדָם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ כֹּח בְּהָאָדָם לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל, וְעִקַּר תַּכְלִית עֲבוֹדַת־ הַשֵּׁם הוּא הָרָצוֹן דִּקְדֻשָּׁה כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (וע' רצון, אותיות יב יג). נִמְצָא שֶׁזֶּה תַּכְלִית הַמַּאֲכָל, שֶׁנִּכְלָל בְּהָאָדָם וְהֶחֱיָה אוֹתוֹ עַד שֶׁזָּכָה עַל־יְדֵי־זֶה לְרָצוֹן חָזָק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה עֲבוֹדַת כָּל הָאָדָם, כִּי הָעִקָּר הוּא הָרָצוֹן, שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ הַנֶּפֶשׁ שֶׁהוּא לְשׁוֹן רָצוֹן, בִּפְרָט כְּפִי הַמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר שֶׁעַל־יְדֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה זוֹכִין לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, נִמְצָא שֶׁזֶּה תַּכְלִית הַמַּאֲכָל, וְעַל זֶה מְבָרְכִין בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה, כְּדֵי לְהַעֲלוֹת הַמַּאֲכָל לְשָׁרְשׁוֹ וְלַהֲבִיאוֹ לְתַכְלִיתוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת רָצוֹן דִּקְדֻשָּׁה. וְעַל־כֵּן עַל הָרֵיחַ אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה, כִּי כָל הָרָצוֹן וְהַכֹּחַ דִּקְדֻשָּׁה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא, וּמִשָּׁם שֹׁרֶשׁ כָּל הָרֵיחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, וְתֵכֶף כְּשֶׁהָאָדָם נֶהֱנֶה מִמֶּנּוּ עַל־ יְדֵי בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה, תֵּכֶף עוֹלֶה לְשָׁרְשׁוֹ וְתַכְלִיתוֹ, כִּי הָרֵיחַ טוֹב בְּעַצְמוֹ הוּא בְּחִינַת רָצוֹן וְחֵשֶׁק דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא עִקַּר הַתַּכְלִית כַּנַּ"ל (שם ה"ה, אות ג ד ו).

67

is to elevate the souls [nefashos] that are transmigrated [megulgalos] within the food and to return them to their source — which is the aspect of burial [kevurah], for then the soul returns to the source from which it was hewn — and the essential merit of burial is burial in Eretz Yisrael — similarly through Birchas ha-Mazon, through which the holiness of Eretz Yisrael is awakened and drawn, through this the sparks within the food are rectified and return to their source in the aspect of burial in Eretz Yisrael. And therefore our Rabbis of blessed memory instituted the blessing of ha-Tov v'ha-Meitiv [Who is good and does good] which was instituted on account of the slain of Beitar being granted burial — and they attached it to Birchas ha-Mazon. In every thing that a person eats and takes pleasure and enjoyment from — in all of them there are aspects of fallen loves [ahavohs ha-nefulin], and one must elevate them and bind them to holy love — the aspect of: "love with delights" [ahavah b'ta'anugim] [Shir HaShirim 7:7]. And all of this is accomplished

68

מִי שֶׁזּוֹכֶה לֶאֱכֹל בִּקְדֻשָּׁה לְשֵׁם הַשֵּׁם, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲזַי זוֹכֶה עַל־יְדֵי אֲכִילָתוֹ לְהַכְנִיעַ הָאֵשׁ הַטִּבְעִי שֶׁבְּגוּף הָאָדָם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָעִין בְּחִינַת מְאוֹרֵי־אֵשׁ, שֶׁהֵם בְּחִינַת תַּאֲווֹת הַגּוּף הַנִּמְשָׁכִים מִבְּחִינַת שְׁמוֹת הַטֻּמְאָה, שֵׁמוֹת הַחִיצוֹנִיִּים, וּמְחַיִּין אֶת הַנֶּפֶשׁ דִּקְדֻשָּׁה שֶׁכָּל חַיּוּתָהּ הוּא רַק מִשֵּׁם הַשֵּׁם, שֶׁמִּשָּׁם שֹׁרֶשׁ הַנֶּפֶשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת שֵׁם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ" כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְכָל תַּאֲוָתָהּ וּתְשׁוּקָתָהּ שֶׁל הַנֶּפֶשׁ דִּקְדֻשָּׁה הוּא רַק לְהִכָּלֵל בְּשָׁרְשָׁהּ שֶׁהוּא שֵׁם הַשֵּׁם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְשִׁמְךָ וּלְזִכְרְךָ תַּאֲוַת נָפֶשׁ", וְשֵׁם הַשֵּׁם הוּא בְּחִינַת מְאוֹרֵי־אוֹר, וְזֶה בְּחִינַת "הִנֵּה אֹרוּ עֵינַי כִּי טָעַמְתִּי מְעַט דְּבַשׁ הַזֶּה" שֶׁאָמַר יְהוֹנָתָן, כִּי אֲכִילַת הַצַּדִּיק הוּא בְּחִינַת הַכְנָעַת מְאוֹרֵי־ אֵשׁ וְהִתְגַּבְּרוּת מְאוֹרֵי־אוֹר שֶׁהוּא בְּחִינַת שֵׁם הַשֵּׁם, מֵחֲמַת שֶׁכָּל אֲכִילָתוֹ הוּא רַק לְשֵׁם הַשֵּׁם. וְזֶה עִקַּר שְׂבִיעַת הַנֶּפֶשׁ דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, וְזֶה בְּחִינַת "צַדִּיק אֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ"; אֲבָל לְהֵפֶךְ, כְּשֶׁאוֹכְלִין חַס וְשָׁלוֹם בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת הַגּוּף שֶׁיְּנִיקָתָם מִבְּחִינַת מְאוֹרֵי־אֵשׁ, אֲזַי עַל־יְדֵי אֲכִילָתוֹ מִתְגַּבְּרִין בְּיוֹתֵר הַמְּאוֹרֵי־אֵשׁ, וְעַל אֲכִילָה כָּזוֹ נֶאֱמַר: "וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסַר", כִּי אֵינוֹ מַכְנִיעַ וּמַשְׁקִיט הַמְּאוֹרֵי־אֵשׁ עַל־יְדֵי אֲכִילָתוֹ, עַל־ כֵּן כָּל מַה שֶׁאוֹכֵל בְּיוֹתֵר, מִתְגַּבְּרִין בּוֹ הַתַּאֲווֹת וְהַמְּאוֹרֵי־אֵשׁ בְּיוֹתֵר וְעַל־כֵּן אֵין לוֹ שְׂבִיעָה לְעוֹלָם, וְאָז אֲכִילָתוֹ בִּבְחִינַת "בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה", הֵפֶךְ הַמְּאוֹרֵי־אוֹר שֶׁהֵם בְּחִינַת שֵׁם הַשֵּׁם שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַשִּׂמְחָה, בְּחִינַת "בְּשִׁמְךָ יְגִילוּן כָּל הַיּוֹם". וְעַל־כֵּן עִקַּר קְדֻשַּׁת הָאֲכִילָה הוּא כְּשֶׁזּוֹכִין לִשְׂמֹחַ בְּשֵׁם הַשֵּׁם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וְכוּ' כִּי חֶדְוַת ה' הִיא מָעֻזְּכֶם", כִּי עִקַּר קְדֻשַּׁת הָאֲכִילָה נִמְשָׁךְ מִשֵּׁם הַשֵּׁם שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר כָּל הַשִּׂמְחָה. וְעַל־כֵּן בְּשַׁבָּת וְיָמִים טוֹבִים שֶׁהֵם עִקַּר הַגְדָּלַת שֵׁם הַשֵּׁם, אָז מִצְוָה גְדוֹלָה לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׂמֹחַ בְּשֵׁם הַשֵּׁם, כִּי אָז הָאֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה בִּבְחִינַת שֵׁם הַשֵּׁם שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַשִּׂמְחָה כַּנַּ"ל (הלכות שבת הלכה ה, אות טז).

68

through connecting the heart to the nekudah [the essential point — the core of holiness within everything], which is the aspect of the Tzadik. And this is the aspect of all the blessings that one recites over enjoyments — for through this one connects the heart to the nekudah, which is the aspect of the Tzadik who is the source of all blessings. And through this comes the essential ultimate purpose of the refinement of all foods. And since "bread sustains the heart" [pita sa'adas liba] — therefore there one needs most to refine the bread from the fallen loves that rest upon the heart. These are the aspect of the crushing oppression of the heart [shivron leiv — the breaking-down of the heart wrought by fallen loves bearing down upon it] — from which is drawn the essential hunger, the aspect of: "the humiliation of hunger" [cherpas ra'av] [Tehillim 37:19]. And therefore one must recite three blessings after it [bread]

69

יָדוּעַ הַחִלּוּק שֶׁבֵּין אֲכִילַת חֹל, שֶׁאָז הַכָּבֵד נִזּוֹן תְּחִלָּה וְאַחַר־כָּךְ הַמֹּחַ, אֲבָל מֵאֲכִילַת שַׁבָּת הַמֹּחַ נִזּוֹן תְּחִלָּה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; אַךְ יִשְׂרָאֵל מַמְשִׁיכִין קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל, וְעַל־כֵּן כָּל אֲכִילַת יִשְׂרָאֵל קֹדֶשׁ, כִּי יִשְׂרָאֵל אֵינָם אוֹכְלִין שׁוּם מַאֲכָל מִיָּד, רַק צְרִיכִין לְהַמְתִּין הַרְבֵּה קֹדֶם שֶׁאוֹכְלִין, וְעַל־יְדֵי־זֶה הֵם מַמְשִׁיכִין עֲלֵיהֶם בְּכָל אֲכִילָתָם בְּחִינַת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחַ נִזּוֹן תְּחִלָּה, כִּי אִישׁ יִשְׂרָאֵל צָרִיךְ לְהַמְתִּין קֹדֶם שֶׁאוֹכֵל עַד שֶׁיִּתְפַּלֵּל בַּבֹּקֶר וְיִטֹּל יָדָיו וִיבָרֵךְ [וְהַכְּשֵׁרִים וְהַיְרֵאִים מַמְתִּינִים יוֹתֵר, כִּי גַּם לוֹמְדִים אַחַר הַתְּפִלָּה], וְכֵן בַּאֲכִילַת בָּשָׂר צְרִיכִין לְהַמְתִּין עַל שְׁחִיטָה וְנִקּוּר וּמְלִיחָה וַהֲדָחָה, וְכֵן לֶחֶם צְרִיכִין לִקַּח מִתְּחִלָּה חַלָּה, נִמְצָא שֶׁכָּל אֲכִילַת יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־ יְדֵי הַמְתָּנָה הַרְבֵּה, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין עַל אֲכִילָתָן בְּחִינַת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, וּמַכְנִיעִין בְּחִינַת הַכָּבֵד, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵשָׂו שֶׁחוֹטֵף אֲכִילָתוֹ מִיָּד בִּבְחִינַת "הַלְעִיטֵנִי נָא" הַנֶּאֱמָר בְּעֵשָׂו. אֲבָל מֵחֲמַת טִרְדַּת הָעוֹלָם הַזֶּה וְתַאֲווֹתָיו יוּכַל לִהְיוֹת שֶׁגַּם אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי יִשְׁכַּח, חַס וְשָׁלוֹם, בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה וְכַיּוֹצֵא אֶת הַתַּכְלִית, עַל־כֵּן צְרִיכִין לִזְכֹּר בְּכָל פַּעַם אֶת הַשַּׁבָּת, דְּהַיְנוּ שֶׁבְּתוֹךְ תֹּקֶף הַטִּרְדָּא שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה, אוֹ כְּשֶׁבָּא לֶאֱכֹל, יְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵיזֶה שָׁעָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שַׁבָּת, וְאָז יִזְכֶּה שֶׁהַמֹּחַ יִהְיֶה נִזּוֹן תְּחִלָּה, הַיְנוּ שֶׁיְּכַוֵּן בְּכָל עֲסָקָיו רַק בִּשְׁבִיל הַתַּכְלִית לְבָד (שם הל' ו, אות ה).

69

— corresponding to the aspect of the three points [nekudos]: the general point of the Tzadik; the point that each person must receive from his fellow; and the point that each person must receive from the Source Himself. Through all these points the aspect of the humiliation of hunger is annulled and one merits satiety — for the essential satiety comes from Birchas ha-Mazon itself. And therefore three who ate at one table — then the three aforementioned points shine with greater intensity — and therefore they must recite zimmun. See within. And therefore one recites Birchas ha-Mazon over a cup — for when the heart is connected to the nekudah, then the wine is in holiness

70

עַל־יְדֵי הַבְּרָכוֹת שֶׁמְּבָרְכִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל כָּל דָּבָר שֶׁנֶּהֱנִין מִמֶּנּוּ, עַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין עַל עַצְמָן קְדֻשַּׁת שַׁבָּת שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַבְּרָכוֹת, כִּי הוּא מְקוֹר הַבְּרָכָה, וְאָז אֲכִילָתוֹ וַהֲנָאָתוֹ בִּבְחִינַת עֹנֶג־שַׁבָּת. אַךְ מִי שֶׁהוּא קַפְּדָן, שֶׁזֶּה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת כָּבֵד כּוֹעֵס, שֶׁעִקַּר שְׁלִיטָתוֹ עַל־יְדֵי אֲכִילַת חֹל שֶׁאָז הַכָּבֵד נִזּוֹן תְּחִלָּה, עַל־כֵּן הוּא צָרִיךְ לִזָּהֵר בְּיוֹתֵר לְהַמְשִׁיךְ עַל אֲכִילָתוֹ קְדֻשַּׁת שַׁבָּת שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת הַמֹּחַ נִזּוֹן תְּחִלָּה, בְּחִינַת בִּטּוּל הַכַּעַס. וְזֶהוּ סוֹד מַה שֶּׁשַּׁמַּאי שֶׁהָיָה קַפְּדָן הָיָה אוֹכֵל כָּל יָמָיו לִכְבוֹד שַׁבָּת כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שם אות ו).

70

— the aspect of: "wine that gladdens the heart" [v'yayin yesamach levav] [Tehillim 104:15]. And therefore "song is recited only over wine" — for all the songs are in the aspect of the heart, in order to awaken and connect the heart to Hashem, blessed be He — the aspect of: "my heart

71

גּוּף וָנֶפֶשׁ הֵם בְּחִינַת נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה וּנְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁל הָאָלֶף, וְהַחַיּוּת שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה שֶׁמִּתְחַבֵּר הַגּוּף וְהַנֶּפֶשׁ, זֶה בְּחִינַת הַוָּו שֶׁבְּתוֹךְ הָאָלֶף שֶׁמְּחַבֶּרֶת הַנְּקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁעַל הָאָלֶף עִם הַנְּקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה, וְעַל־כֵּן כָּל כַּוָּנוֹת הָאֲכִילָה הוּא בִּבְחִינָה זֹאת שֶׁל הָאָלֶף הַנַּ"ל, כִּי הַוָּו שֶׁבְּתוֹךְ הָאָלֶף שַׁיֶּכֶת לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, וְעַל־כֵּן הוּא בְּחִינַת יוּד וָו לְמַעְלָה וְיוּד וָו לְמַטָּה, שֶׁזֶּהוּ סוֹד הַל"ב שִׁנַּיִם, ל"ב נְתִיבוֹת חָכְמָה, כַּמְבֹאָר כָּל זֶה בַּכַּוָּנוֹת. וְעִקַּר חַיּוּת הָאֲכִילָה נִמְשָׁךְ אֶל הַלֵּב שֶׁשָּׁם כָּל רְתִיחַת הַדָּמִים, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לֶאֱכֹל בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ עַל־יְדֵי־ זֶה הַחַיּוּת מֵהַנְּשָׁמָה אֶל הַגּוּף בִּקְדֻשָּׁה, בְּאֹפֶן שֶׁיְּחַיֶּה אֶת הַדָּמִים שֶׁבַּלֵּב בִּקְדֻשָּׁה וְלֹא תִתְגַּבֵּר הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁאֲחִיזָתָם בַּדָּם שֶׁבֶּחָלָל הַשְּׂמָאלִי שֶׁבַּלֵּב; וְאָז כְּשֶׁהַדָּמִים זַכִּים בַּלֵּב כָּרָאוּי וּמְקַבְּלִים רַק חַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה, אֲזַי נַעֲשֶׂה בְּחִינַת אָדָם - בְּחִינַת אָלֶף דָּם [כִּי לֵית אָדָם בְּלָא אָלֶף כַּמְבֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ], הַיְנוּ בְּחִינַת תִּקּוּן הָאָלֶף וְתִקּוּן הַדָּמִים הַנַּ"ל, וְכָל הַחֲטָאִים נִמְשָׁכִין מִפְּגַם הַדָּמִים שֶׁבֶּחָלָל הַשְּׂמָאלִי, וְעַל־כֵּן הַבַּעַל־תְּשׁוּבָה צָרִיךְ לְתַעֲנִיתִים, לְהַכְנִיעַ בְּחִינַת הַסִּטְרָא־ אָחֳרָא שֶׁאֲחִיזָתָהּ בְּהַדָּמִים הַנַּ"ל שֶׁנִּפְגְּמוּ עַל־יְדֵי אֲכִילָה שֶׁאֵינָהּ כָּרָאוּי, וְזֶה גַּם־כֵּן בְּחִינַת תַּעֲנִית יוֹם־כִּפּוּר (שם הל' ז, אות נא).

71

and my flesh shall sing to the living G-d" [libbi u'vsari yeranenu el Kel chai] [Tehillim 84:3] — which is the aspect of holy wine as above. The essential purpose of Birchas ha-Mazon is to reveal the holiness of Eretz Yisrael — from which comes the essential holiness and rectification of eating, as above. And the essential holiness of Eretz Yisrael is revealed through the glorification [hispa'arus] with which Hashem, blessed be He, is glorified through Israel — as explained within. And the essential revelation and glorification is at the time of Israel's holy meal — when His kingship and His glory, blessed be He, are revealed. For the glorification

72

עַל־יְדֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מִתְחַבֵּר הַנֶּפֶשׁ עִם הַגּוּף בִּקְדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה יִחוּד גָּדוֹל בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, כִּי חִבּוּר גּוּף וָנֶפֶשׁ הוּא בְּחִינַת יִחוּד וְחִבּוּר כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: מָה הַנֶּפֶשׁ זָנָה אֶת הַגּוּף, כָּךְ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא זָן אֶת כָּל הָעוֹלָם; מָה הַנֶּפֶשׁ מְמַלֵּא אֶת הַגּוּף, כָּךְ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־ הוּא מְלֹא כָּל הָעוֹלָם וְכוּ'. וְזֶה כְּלַל כָּל הַיִּחוּדִים, כְּשֶׁמִּתְחַבְּרִים וּמִתְיַחֲדִים כָּל הָעוֹלָמוֹת בְּשֹׁרֶשׁ חַיּוּתָם, הַיְנוּ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁמִּתְיַחֲדִים וְנִכְלָלִים כָּל הַמַּאֲמָרוֹת הַמִּתְגַּלִּים בְּהַמַּאֲמָר סָתוּם שֶׁל בְּרֵאשִׁית, שֶׁהוּא בְּחִינַת רֵאשִׁית נְקֻדַּת הַבְּרִיאָה, וְעַל־ יְדֵי־זֶה נִכְנָעִין כָּל הַקְּלִפּוֹת וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא שֶׁיְּנִיקָתָם מִבְּחִינַת פֵּרוּד, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־ כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בְּחִינַת "וּרְעֵה אֱמוּנָה" כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּמֹחַ וּבְדַעַת כְּלָל אֵיךְ כָּל הָעוֹלָמוֹת נִמְשָׁכִין וּמִתְנַהֲגִין וּמִתְקַיְּמִין עַל־יְדֵי סְתִימָא דְּכָל סְתִימִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עוֹבְרִין יִשְׂרָאֵל עַל כָּל הַשִּׂכְלִיּוּת וְהַחָכְמוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (הל' תחומין, הל' ו, אות טו).

72

with which Hashem, blessed be He, is glorified through Israel is to Him, blessed be He, as it were like the aspect of eating — the aspect of: "I came into my garden…I ate my honeycomb with my honey" [basi l'gani…achalti ya'ri im divshi] [Shir HaShirim 5:1] — which alludes to the pleasure [nachas ruach] and glorification that Hashem, blessed be He, receives from Israel's service. And then Hashem, blessed be He, says to us: "Eat, beloved ones" [ichlu rei'im] [Shir HaShirim 5:1] — He commands us likewise to eat. For then eating is in holiness through

73

הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת הַמַּאֲמָר סָתוּם, שֶׁמֵּחֲמַת הַעְלָמָתוֹ וְהַסְתָּרָתוֹ מִשְׁתַּלְשֵׁל מִמֶּנּוּ יְנִיקַת הַסִּטְרָא־ אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת, עַל־כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתוֹ מְאֹד שֶׁלֹּא תוּכַל הַסִּטְרָא־ אָחֳרָא לִינֹק מִמֶּנּוּ (שם אות יז).

73

the holiness of Eretz Yisrael that is drawn from this glorification. Therefore it is forbidden to eat before prayer —

74

הָעֲשָׂרָה דְּפִיקִין שֶׁבָּאָדָם מְקַבְּלִין כֹּחַ וְחַיּוּת מִן הָאֲכִילָה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר חַיּוּת שֶׁל הָעֲשָׂרָה דְּפִיקִין הוּא בְּחִינַת הָעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׂמְחָה, עַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה שֶׁתִּהְיֶה בְּשִׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ" - הֵפֶךְ "בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה" שֶׁנִּמְשָׁךְ מִפְּגַם אֲכִילַת עֵץ־הַדָּעַת. וְזֶה בְּחִינַת עֶשֶׂר מִצְו?ֹת הַנּוֹהֲגוֹת בַּפַּת וְעֶשֶׂר תֵּבוֹת בִּבְרָכָה "הַמּוֹצִיא", כָּל זֶה כְּנֶגֶד בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׂמְחָה, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה כַּנַּ"ל (הל' פסח, הל' ב).

74

for we cannot eat until Hashem, blessed be He, first receives the glorification from us. And the essential glorification before Him comes through prayer — through the songs and praises with which we praise and glorify Him and pray before Him. Then afterward

75

כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם כְּלוּלִים מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת שֶׁהֵם: אֵשׁ, רוּחַ, מַיִם, עָפָר; וְגַם הָאָדָם כָּלוּל מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת הַנַּ"ל, וְחַיּוּתוֹ עַל־יְדֵי הַמַּאֲכָל שֶׁכָּלוּל גַּם־כֵּן מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, כִּי עִקַּר הָרוּחַ־חַיִּים נִמְשָׁךְ לְהָאָדָם עַל־יְדֵי אֲכִילָתוֹ כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה קִיּוּם חַיּוּת הָאָדָם. אֲבָל בֶּאֱמֶת לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם, כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי ה' וְכוּ', הַיְנוּ עַל־יְדֵי הָרוּחַ־חַיִּים שֶׁהִמְשִׁיךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְתוֹךְ דְּבַר הַמַּאֲכָל עַל־יְדֵי־זֶה יִחְיֶה הָאָדָם, וְעִקַּר הַחַיּוּת הוּא עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה, שֶׁמִּשָּׁם תּוֹצְאוֹת הָרוּחַ־חַיִּים כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־כֵּן צְרִיכִין לֶאֱכֹל עַל־פִּי הַתּוֹרָה בִּבְחִינַת "וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעָי", כִּי אֵין כֹּחַ לְהַדָּבָר הַנֶּאֱכָל לְהַחֲיוֹת אֶת הָאָדָם כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַחַיּוּת, בְּחִינַת "עַל כָּל מוֹצָא פִי ה' יִחְיֶה הָאָדָם". וְזֶה בְּחִינַת הַבְּרָכָה שֶׁצְּרִיכִין לְבָרֵךְ עַל כָּל דָּבָר שֶׁאוֹכְלִין, כִּי הַבְּרָכָה הוּא בְּחִינַת מוֹצָא פִי ה', בְּחִינַת הָרוּח־חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא הָרוּחַ מְמַלְלָא שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַחַיּוּת (שם הלכה ג).

75

eating is also permitted to us. And this is the aspect of the Shabbos and Yom Tov meal — for then all the glorification and delights [sha'ashu'im] of all our mitzvos and service rise before Him, blessed be He, as is known. And therefore it is a mitzvah then to eat and drink. And this is the aspect of a seudas mitzvah [festive meal for a mitzvah] — for when a mitzvah is fulfilled and a glorification rises before Him, blessed be He, it is then a mitzvah upon us

76

הָאֲכִילָה הִיא בְּחִינַת שֶׁפַע, בְּחִינַת מֹחִין. וְזֶה יָדוּעַ כִּי הַשֶּׁפַע יוֹרֶדֶת מִלְמַעְלָה בִּבְחִינַת אוֹר פָּשׁוּט, וּמִצְטַיֶּרֶת לְמַטָּה כְּפִי הַכְּלִי שֶׁל הַמְקַבְּלִים: זָכוּ - הוּא בִּבְחִינַת "מְאוֹרוֹת" מָלֵא; לֹא זָכוּ חַס וְשָׁלוֹם - הוּא לְהֵפֶךְ, בִּבְחִינַת "מְאֹרֹת" חָסֵר חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת עֶשֶׂר מִצְו?ֹת הַנּוֹהֲגוֹת בַּפַּת, הַכֹּל כְּדֵי לְצַיֵּר הַשֶּׁפַע לִבְרָכָה. וְזֶה בְּחִינַת מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה: תְּרוּמָה לַכֹּהֵן, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'קָמַץ', בְּחִינַת "וְקָמַץ הַכֹּהֵן"; מַעֲשֵׂר לַלֵּוִי, שֶׁהוּא בְּחִינַת בִּינָה, בְּחִינַת 'צֵירֵי' - הַכֹּל כְּדֵי לְהוֹצִיא הַשֶּׁפַע וְהָאֲכִילָה מֵהַקְּלָלָה שֶׁנִּתְקַלְלָה הָאֲדָמָה מֵחֵטְא אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת, וְלַהֲרִימָהּ לְשָׁרְשָׁהּ שֶׁהוּא אוֹר הַפָּשׁוּט הַבָּא מִלְמַעְלָה, בְּחִינַת קְמִיץ וּסְתִים. וְאַחַר־כָּךְ מַמְשִׁיכִין הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע וּמְצַיְּרִין אוֹתָהּ לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה עַל־יְדֵי נְתִינַת מַעֲשֵׂר לַלֵּוִי; וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁנַּעֲשֵׂית הָעִסָּה, שֶׁאָז גְּמַר הַצִּיּוּר שֶׁל הַשֶּׁפַע שֶׁתִּהְיֶה רְאוּיָה לְמַאֲכַל אָדָם, וְאָז צְרִיכִין לְתַקְּנָהּ עוֹד הַפַּעַם עַל־יְדֵי נְתִינַת חַלָּה לַכֹּהֵן, כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ הָאוֹר מִלְמַעְלָה וּלְצַיְּרוֹ בִּבְחִינַת בְּרָכָה. וְזֶה שֶׁכָּתוּב בְּחַלָּה: "לְהַנִּיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךָ" - לְהַנִּיחַ בְּרָכָה דַּיְקָא. וְזֶה בְּחִינַת בְּרָכָה תְּחִלָּה וָסוֹף שֶׁמְּבָרְכִין עַל כָּל דָּבָר, הַכֹּל כְּדֵי לְצַיֵּר הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע שֶׁהוּא הַחַיּוּת שֶׁיֵּשׁ בְּאוֹתוֹ דָּבָר שֶׁנֶּהֱנֶה מִמֶּנּוּ לְצַיְּרוֹ לִבְרָכָה, וְעַל־יְדֵי הַבְּרָכָה שֶׁמְּבָרְכִין תְּחִלָּה, עַל־יְדֵי־זֶה נִצְטַיֵּר לִבְרָכָה הָאוֹר הַנִּמְשָׁךְ מִלְמַעְלָה, שֶׁהוּא הַחַיּוּת שֶׁל אוֹתוֹ דָּבָר, וְאַחַר־כָּךְ אַחַר הָאֲכִילָה, שֶׁאָז נִתְפַּשֵּׁט רוּחָנִיּוּת הַמַּאֲכָל לְתוֹךְ הַמֹּחִין, וְכָל אֶחָד מְקַבֵּל חַיּוּת וּמֹחִין מֵהָאֲכִילָה כְּפִי הַכֵּלִים שֶׁלּוֹ, כִּי אֵצֶל הַצַּדִּיק נִתּוֹסֵף חָכְמָה וָדַעַת עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה, וּלְהֵפֶךְ אֵצֶל הָרָשָׁע נִתּוֹסֵף כְּסִילוּת עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁשְּׁנֵיהֶם אוֹכְלִים מִקְּעָרָה אֶחָת, כִּי הַכֹּל כְּפִי הַכֶּלִי, כִּי הַחַיּוּת שֶׁל אֲכִילָה נִמְשָׁךְ וְנִצְטַיֵּר אֵצֶל כָּל אֶחָד כְּפִי הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ לְטוֹב אוֹ לְהֵפֶךְ חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־כֵּן אַחַר הָאֲכִילָה, שֶׁאָז מַתְחִיל הַמַּאֲכָל לְהִתְבָּרֵר וְנִמְשָׁךְ הַטּוֹב וְהַמֻּבְחָר שֶׁבּוֹ אֶל הַמֹּחַ וְנִצְטַיֵּר שָׁם בְּמֹחוֹ כְּפִי תִּקּוּן הַכְּלִי שֶׁלּוֹ, עַל־כֵּן צְרִיכִין לְבָרֵךְ אַחַר הַמָּזוֹן, כְּדֵי שֶׁיִּצְטַיֵּר הָאוֹר לִבָרָכָה גַּם אָז בְּעֵת שֶׁנִּמְשָׁךְ הַחַיּוּת מֵהָאֲכִילָה אֶל הַמֹּחַ שֶׁהוּא בְּחִינַת הַכְּלִי כַּנַּ"ל (שם הלכה ה).

76

to make a feast — for the essential revelation of the glorification is at the time of a feast. And since the aforementioned glorification is the aspect of joy [simchah] — the aspect of yayin ha-mesamayach [wine that gladdens] — therefore it is a mitzvah to recite Birchas ha-Mazon over a cup. And this is the aspect of: "song is recited only over wine" — for song is the aspect of the aforementioned glorification. And this is the aspect of the reddening of the face [his'ademus panim] through holy wine — the aspect of the revelation of the aforementioned glorification, which is the light of the face [or ha-panim]. And this is the aspect of: "Go, eat your bread in joy and drink your wine with a glad heart, for G-d has already accepted your deeds" [Koheles 9:7] — meaning: Hashem, blessed be He, has already received glorification from your deeds. And through this the holiness of Eretz Yisrael is drawn, and then eating is in holiness — for the essential rectification of eating is through the joy which is the

77

יִשְׂרָאֵל אֲחִיזָתָם בַּמֹּחַ, כִּי יִשְׂרָאֵל עָלוּ בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה, וְהַמַּחֲשָׁבָה הוּא הַמֹּחַ, וְהֵם נִקְרָאִים רָאשִׁים, בְּחִינַת מֹחִין; וְהָאֻמּוֹת אֲחִיזָתָם בְּכָבֵד מָלֵא דָּם, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵשָׂו אַדְמוֹנִי, שֶׁכָּל הַגָּלֻיּוֹת עַל־יָדוֹ. וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי תַּאֲוַת אֲכִילָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נוֹתְנִים הַשְּׁלִיטָה וְהַמֶּמְשָׁלָה לְהַכָּבֵד שֶׁיִּשְׁלֹט עַל הַמֹּחַ, כִּי הַכָּבֵד כּוֹעֵס, וְכָל הַכּוֹעֵס חָכְמָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ - עַל־יְדֵי־זֶה בָּא עֹל מַלְכוּת, שֶׁהָאֻמּוֹת עַכּוּ"ם שׁוֹלְטִין עַל יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת הִתְגַּבְּרוּת הַכָּבֵד עַל הַמֹּחַ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה". וְכֵן עִקַּר כָּל הַשֶּׁפַע וְהַבְּרָכָה נִמְשָׁךְ לְהַמֹּחַ תְּחִלָּה, וְעַל־ כֵּן בֶּאֱמֶת עִקַּר הַשֶּׁפַע וְהַבְּרָכָה נִמְשָׁךְ רַק לְיִשְׂרָאֵל, וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם עַכּוּ"ם צְרִיכִים לִהְיוֹת נִזּוֹנִים רַק מֵהַתַּמְצִית; רַק עַל־יְדֵי שֶׁנּוֹתְנִין הַשְּׁלִיטָה וְהַמֶּמְשָׁלָה לְהַכָּבֵד עַל־ יְדֵי תַּאֲוַת אֲכִילָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַכָּבֵד נִזּוֹן תְּחִלָּה, עַל־כֵּן כְּמוֹ־כֵן הָאֻמּוֹת עַכּוּ"ם שֶׁאֲחִיזָתָם בַּכָּבֵד, הֵם נוֹטְלִין וְגוֹזְלִין הַשֶּׁפַע מֵאִתָּנוּ, וְאָז אֲנַחְנוּ נִזּוֹנִין רַק מֵהַתַּמְצִית, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁמִּזֶּה בָּא כָּל הָעֲנִיּוּת וְהַדַּחְקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּיִשְׂרָאֵל, וְכָל טִרְדַּת הַפַּרְנָסָה וְעֹל דֶּרֶךְ־אֶרֶץ נִמְשָׁךְ רַק עַל־יְדֵי־זֶה, כְּמוֹ שֶׁעַל־ יְדֵי אֲכִילָה רִאשׁוֹנָה מֵעֵץ־הַדַּעַת נִגְזַר גַּם־כֵּן "בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה" וְכוּ'. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "כָּל הַמְקַבֵּל עָלָיו עֹל תּוֹרָה", שֶׁהוּא עִקַּר הַדַּעַת, שֶׁזֶּה בְּחִינָה שֶׁנּוֹתֵן הַשְּׁלִיטָה וְהַמֶּמְשָׁלָה רַק לְהַמֹּחַ בִּבְחִינַת הַמֹּחַ נִזּוֹן תְּחִלָּה, עַל־יְדֵי־זֶה "פּוֹרְקִין מִמֶּנּוּ עֹל מַלְכוּת וְעֹל דֶּרֶךְ־אֶרֶץ", שֶׁאֲחִיזָתָם בַּכָּבֵד כַּנַּ"ל (שם הל' ו).

77

aspect of the aforementioned glorification. And this is: "Go eat delicacies…for the joy of Hashem is your strength" [ichlu ma'adanim…ki chedvas Hashem hi ma'uzechem] [Nechemyah 8:10] — meaning exactly as stated above. Food gives life to the person — and the essential vitality is certainly not drawn from the bread itself, but rather from the divine vitality [chayyus Elokus] which is the vitality of the Torah garbed within the bread. For the essential vitality is from the Torah, as it is written: "for it is your life" [Devarim 32:47]. However, since through the eating of the Tree of Knowledge the brain was damaged and became mixed with foreign and alien opinions — which are the aspect of the counsel

78

עִנְיַן הַשְׁתֵּי בְּחִינוֹת שֶׁיֵּשׁ בִּשְׁתִיַּת הַיַּיִן - עַיֵּן "פֶּסַח", אוֹת נו נט.

78

of the serpent — from which derive

79

אֲכִילַת הַצַּדִּיק יְקָרָה מְאֹד, כִּי הַטַּעַם וְהַתַּעֲנוּג שֶׁל אֲכִילָה שָׁרְשׁוֹ מֵאַהֲבָה שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת "אַהֲבָה בַּתַּעֲנוּגִים", וְהַצַּדִּיק הָאוֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ דִּקְדֻשָּׁה הוּא מְקַשֵּׁר עַצְמוֹ לְשֹׁרֶשׁ הַתַּעֲנוּג שֶׁהוּא אַהֲבָה שֶׁבִּקְדֻשָּׁה הַנַּ"ל; וְלֹא עוֹד כִּי גַּם הוּא עוֹלֶה וּמְקַשֵּׁר עַצְמוֹ לְשֹׁרֶשׁ הָאַהֲבָה, דְּהַיְנוּ לְאוֹר הָאַהֲבָה שֶׁבַּדַּעַת, שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִבְּחִינַת אַהֲבָה שֶׁבְּיָמִים וּמִדּוֹת, וְאוֹר הָאַהֲבָה שֶׁבַּדַּעַת הוּא בְּחִינַת אוֹרוֹת הַצַּחְצָחוֹת שֶׁהֵם לְמַעְלָה מֵהַיָּמִים וְהַמִּדּוֹת, וּמִשָּׁם הַשְּׂבִיעָה שֶׁל הַצַּדִּיק בִּשְׁעַת אֲכִילָתוֹ, בִּבְחִינַת "וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ", שֶׁזֶּה בְּחִינַת אֲכִילַת עֹנֶג שַׁבָּת שֶׁנֶּאֱמַר עַל זֶה: "אָז תִּתְעַנַּג עַל ה'" - עַל ה' דַּיְקָא כַּיָּדוּעַ (הל' יו"ט הלכה ב).

79

all damaged and corrupted learnings. Even though they clothe themselves somewhat in words of Torah, nevertheless they are not genuine and do not have the power to guide a person on the straight path — on the contrary, they confuse his daas with corrupted views that prevent him from serving Hashem, blessed be He. And from all

80

רֹב הַמְּלָאכוֹת הֵם בִּשְׁבִיל אֲכִילַת הָאָדָם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קִיּוּם הָאָדָם וְחַיּוּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל עֲמַל הָאָדָם לְפִיהוּ", כִּי עִקַּר חִבּוּר הַגּוּף וְהַנֶּפֶשׁ, שֶׁהֵם בְּחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ וְכֹחַ הַמּוֹשֵׁךְ, כִּי הַנֶּפֶשׁ מוֹשֶׁכֶת עַצְמָהּ לְשֹׁרֶשׁ הָעֶלְיוֹן וּלְהִכָּלֵל בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהַגּוּף מוֹנֵעַ אוֹתָהּ וּמְעַכְּבָהּ לְמַטָּה לִהְיוֹת קְשׁוּרָה בַּגּוּף, וְעִקַּר חִבּוּרָם עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מִתְקַיֶּמֶת הַנֶּפֶשׁ בַּגּוּף; אַךְ צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה כָּל כַּוָּנָתוֹ לַשָּׁמַיִם, שֶׁמַּכְרִיחַ הַנֶּפֶשׁ לֶאֱכֹל וּלְהִתְקַיֵּם בְּגוּפוֹ עַל־ יְדֵי־זֶה, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל שֶׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי כֹּחַ הָאֲכִילָה לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ וְלַעֲבֹד אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יַחֲזֹר וְיִמָּשֵׁךְ לְשָׁרְשׁוֹ בְּיֶתֶר שְׂאֵת וְיִהְיֶה נִגְמָר כַּוָּנַת הַבְּרִיאָה עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא, כִּי יִהְיוּ נִגְמָרִים עוֹלָמוֹת וְתִקּוּנִים נִפְלָאִים עַל־ יְדֵי־זֶה דַּיְקָא, עַל־יְדֵי חִבּוּר הַשְּׁנֵי כֹּחוֹת הַנַּ"ל בְּיָחַד. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר תַּכְלִית הָאֲכִילָה הוּא כְּדֵי לַחֲזֹר וּלְהִכָּלֵל עַל־יְדֵי־זֶה בְּשָׁרְשׁוֹ בִּבְחִינַת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז כְּשֶׁאוֹכֵל הָאָדָם בְּכַוָּנָה זֹאת, אָז מִתְגַּבֵּר עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה תֵּכֶף כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ שֶׁהוּא בְּחִינַת הַטּוֹב שֶׁבַּמַּאֲכָל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה חוֹשֵׁק הָאָדָם וְנִכְסָף לְשָׁרְשׁוֹ בְּתַכְלִית הַתְּשׁוּקָה. וְזֶה בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לִזְכּוֹת בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הִתְגַּבְּרוּת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ הַנַּ"ל (שם הל' ה, אות יד).

80

of this derives the fact that in the physical food as well, much waste clings to it. And this is the aspect of the essential principle of all the blessings of enjoyment — especially Birchas ha-Mazon — in order to refine the good from the food and expel the waste to the outside. That is, to refine the goodness and vitality within the food that is drawn from the true Torah and the true learnings of the true Tzadikim — and to expel the waste drawn from the learnings of damaged Torah scholars who possess fallen Torah and damaged learning drawn from the arba alpin ha-nefalin [the four fallen aleph-levels — a kabbalistic term for the degraded

81

כְּשֶׁהָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת נִתְתַּקְּנִין וְנִתְבָּרְרִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת יְסוֹד הַפָּשׁוּט, וְאָז כָּל הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת נִכְלָלִין בְּתוֹךְ בְּחִינַת מְאוֹרֵי־אוֹר שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹחִין, בְּחִינַת אוֹר הַצַּדִּיק שֶׁזָּכָה לְהִכָּלֵל בּוֹ, אָז הָאֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה בְּחִינַת "צַדִּיק אֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ", כִּי הַנֶּפֶשׁ הוּא בְּחִינַת מֹחִין, בְּחִינַת מְאוֹרֵישׂ אוֹר, הֵפֶךְ תַּאֲווֹת הַגּוּף שֶׁכֻּלָּם בָּאִים מִבְּחִינַת מְאוֹרֵי־ אֵשׁ, וְאָז אֵין צְרִיכִין לָצוּם בִּשְׁבִיל לְחַזֵּק הַמֹּחִין שֶׁהֵם מְאוֹרֵי־אוֹר, כִּי בְּיוֹם הַתַּעֲנִית הַמֹּחַ נִזּוֹן תְּחִלָּה, כִּי אַדְּרַבָּא עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה שֶׁלּוֹ שֶׁהוּא בִּקְדֻשָּׁה נִתְחַזְּקִין בְּיוֹתֵר בְּחִינוֹת הַמְּאוֹרֵי־אוֹר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁכָּתוּב בִּיהוֹנָתָן: "הִנֵּה אֹרוּ עֵינַי כִּי טָעַמְתִּי מְעַט דְּבַשׁ הַזֶּה" (הל' תענית, הל' ג).

81

counterparts of the four holy levels of Torah learning]. See within. Therefore there are four blessings in Birchas ha-Mazon — for through this the vitality within the food is refined to be drawn from the four holy aleph-levels, and the waste drawn from the aforementioned fallen aleph-levels is expelled. See within. Hashem, blessed be He,

82

אִם אֵין הַמַּאֲכָל מִתְעַכֵּל כָּרָאוּי, אֲזַי אֵינוֹ מַשְׂבִּיעַ אֶת הַגּוּף כָּרָאוּי, וַאֲזַי עוֹלִים עֲשָׁנִים סְרוּחִים מִמּוֹתְרוֹת הָאֲכִילָה וּמְבַלְבְּלִים אֶת הַמֹּחַ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִפְגְּמָה הָעֵצָה, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ עֵצָה שְׁלֵמָה בְּשׁוּם דָּבָר. וְזֶה בְּחִינַת הַשְּׁתִיָּה שֶׁשּׁוֹתִין אַחַר הָאֲכִילָה וְהוּא עִקַּר הַשְּׂבִיעָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "וְשָׂבָעְתָּ" זוֹ שְׁתִיָּה, כִּי הַשְּׁתִיָּה הִיא בִּשְׁבִיל לְעַכֵּל הַמָּזוֹן, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן וּשְׁלֵמוּת הָאֲכִילָה, נִמְצָא כִּי הַשְּׁתִיָּה הִיא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת וְתִקּוּן הָעֵצָה, וְזֶה בְּחִינַת כּוֹס שֶׁל בִּרְכַּת־הַמָּזוֹן שֶׁהוּא כּוֹס יְשׁוּעוֹת, כִּי יְשׁוּעוֹת הוּא בְּחִינַת עֵצוֹת כַּיָּדוּעַ בִּכְתָבִים, כִּי עִקַּר הַיְשׁוּעָה הוּא שְׁלֵמוּת הָעֵצָה, כְּשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵאִיר עֵינֵי הָאָדָם וְנוֹתֵן לוֹ עֵצָה שְׁלֵמָה אֵיךְ לְהִנָּצֵל מִמַּה שֶּׁצָּרִיךְ לְהִנָּצֵל בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ", כִּי בִּרְכַּת־ הַמָּזוֹן הוּא בִּשְׁבִיל תִּקּוּן הָאֲכִילָה, שֶׁלֹּא יַעֲלוּ, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה עֲשָׁנִים סְרוּחִים לְבַלְבֵּל אֶת הַמֹּחַ וְלִפְגֹּם הָעֵצָה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן עִקַּר בִּרְכַּת־הַמָּזוֹן הוּא עַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי שָׁם עִקַּר תִּקּוּן הָעֵצָה. וְעַל־כֵּן בִּרְכַּת־הַמָּזוֹן הוּא עַל הַכּוֹס, בְּחִינַת "כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא", שֶׁזֶּה בְּחִינַת תִּקּוּן הָעֵצָה כַּנַּ"ל (הל' תענית, הל' ד, אות יא).

82

arranges for every person each day and at every hour to elevate sparks according to the portions of nefesh-ruach-neshamah [the three levels of the soul — the vital, emotional, and intellectual] that he possesses at that time. And behold, within edible things, holy souls [nefashos kedoshos] are most garbed. And Hashem, blessed be He, arranges for each person to eat foods belonging to the portions of nefesh-ruach-neshamah that he possesses at that time — in order to complete his soul. And this is the aspect of the blessing: "boreh nefashos rabbos v'chesronan"

83

עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה הוּא שֶׁצְּרִיכָה לִהְיוֹת בִּבְחִינַת "טוֹב לֵב", בִּבְחִינַת "וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיִּיטַב לִבּוֹ", שֶׁזֶּה בְּחִינַת "טוֹב עַיִן", כִּי 'שׁוּרְיָנָא דְּעֵינָא בְּלִבָּא תָּלְיָא' כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. אֲבָל אֲכִילָה שֶׁל אִסּוּר, חַס וְשָׁלוֹם, מֵבִיא רֹעַ אֶל הַלֵּב, שֶׁהוּא בְּחִינַת "רַע עַיִן". וְעַל־כֵּן אֲכִילַת יִשְׂרָאֵל צְרִיכָה לִהְיוֹת בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת טוֹב עַיִן, וְעַל־יָדָהּ מַכְנִיעִין אֶת הָרַע עַיִן. וְעַל־כֵּן מַזְכִּירִין אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּבִרְכַּת־הַמָּזוֹן, כִּי עִקַּר הַבְּרָכָה הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת "טוֹב עַיִן הוּא יְבֹרָךְ", וְעַל־יְדֵי שֶׁמַּזְכִּירִין אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּבִרְכַּת־הַמָּזוֹן, עַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין בְּחִינַת טוֹב עַיִן מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְהַכְנִיעַ אֶת הָרַע עַיִן שֶׁלֹּא יִתְאַחֵז בְּהָאֲכִילָה, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־כֵּן הִזְהִירוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל מְאֹד לִתֵּן חֵלֶק לֶעָנִי מִמַּאֲכָלוֹ, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה אֲכִילָתוֹ בִּבְחִינַת טוֹב עָיִן (הלכות מגילה, הלכה ה, אותיות ו כב כג).

83

— "Who creates many souls and their deficiencies" [the full blessing recited after eating most foods that do not require Birchas ha-Mazon] — for these souls that he is eating now are the sparks that were lacking from his soul and fell there. And now through his eating he literally completes the deficiency of his soul. And sometimes a person has no deficiency in his soul at all — rather through the souls and sparks

84

הַחֲלִיף שֶׁשּׁוֹחֲטִין בּוֹ הַבַּעַל־חַי, בְּהֵמָה אוֹ עוֹף, הוּא בְּחִינַת "חֶרֶב לַה'", בְּחִינַת הַתְּפִלָּה, שֶׁעַל־יָדָהּ עִקַּר הַכְנָעַת הָרַע עַיִן, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן הַבָּשָׂר לַאֲכִילָה. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לִשְׁמֹר הַבָּשָׂר בְּעֵינָיו, וְאִם לָאו אָסוּר מִשּׁוּם בָּשָׂר שֶׁנִּתְעַלֵּם מִן הָעַיִן, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יִשְׁלֹט בּוֹ הָעֵין אֻמּוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת רַע עַיִן, שֶׁהֵם חֲשׁוּדִים לְהַחֲלִיף וּלְקַלְקֵל חַס וְשָׁלוֹם אֲכִילַת יִשְׂרָאֵל, כִּי עִקַּר קִלְקוּל הָאֲכִילָה עַל־יְדֵי רַע עָיִן (עַיֵּן פְּנִים). וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֲלִיף הַנַּ"ל, הוּא עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַטְּלִין עַל־ יָדָהּ הַשְּׁלשָׁה קוֹלוֹת, שֶׁהֵם: קוֹל שֶׁל אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת, וְהַקּוֹל שֶׁל חָכְמַת הַפִילוֹסוֹפְיָא וְאֶפִּיקוֹרְסוּת, וְהַקּוֹל שֶׁל חֲרָפוֹת וּבִזְיוֹנוֹת, עַל כֵּן גַּם הַבָּשָׂר צָרִיךְ שְׁלשָׁה תִּקּוּנִים עַד שֶׁיֻּכְשַׁר לַאֲכִילָה: עַל יְדֵי שְׁחִיטָה מְבַטְּלִין בְּחִינַת הָאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת, בְּחִינַת "וְשַׁחֲטָה שֵׂטִים וְכוּ'" (הושע); וְעַל־ יְדֵי בְּדִיקַת הָרֵאָה מְבַטְּלִין חָכְמַת הַפִילוֹסוֹפְיָא וְאֶפִּיקוֹרְסוּת, כִּי הָרֵאָה הוּא קִיּוּם הַשֵּׂכֶל, כִּי הָרֵאָה מְנַשֶּׁבֶת עַל הַלֵּב וּמְקָרֶרֶת חֲמִימוּתוֹ שֶׁלֹּא יִתְחַמֵּם בְּיוֹתֵר לְתַאֲווֹת, וַאֲזַי נִשְׁמָר הַשֵּׂכֶל, וְאָז יָכוֹל הַלֵּב לְהַצְפִּין בְּתוֹכוֹ אֶת הַשֵּׂכֶל לִבְלִי לַחֲטֹא, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי הַשֵּׂכֶל, רַק אַדְּרַבָּא עַל־יְדֵי הַשֵּׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה נִתְחַזֵּק יוֹתֵר לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ (עַיֵּן פְּנִים). נִמְצָא, כְּשֶׁהָרֵאָה בִּשְׁלֵמוּת, נִתְבַּטֵּל חָכְמַת הַפִּילוֹסוֹפְיָא וְאֶפִּיקוֹרְסוּת. וְעַל־יְדֵי שֶׁרוֹחֲצִין וּמוֹלְחִין הַבָּשָׂר לְהוֹצִיא דָּמוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה מְבַטְּלִין בְּחִינַת הַחֲרָפוֹת וּבִזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכַת־דָּמִים. וְזֶה עִקַּר בְּחִינַת שְׁלֵמוּת תִּקּוּן הַתְּפִלָּה שֶׁעַל־יָדָהּ מַכְנִיעִין אֶת הָרַע עַיִן, וְנִתְתַּקְּנָה הָאֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה בִּבְחִינַת טוֹב עַיִן כַּנַּ"ל (שם אותיות ו כג).

84

that he elevates through his eating, through this he illuminates his soul with additional radiance. And this is the aspect of: "upon all that You have created to give life thereby etc." [the continuation of the boreh nefashos blessing]. And the essential wholeness of the souls and their ascent is through the blessing one recites over them. Therefore one blesses over the dearer [chaviv] food first — for since that food is dear to him, certainly there are souls there belonging to him at that time according to his portions of nefesh-ruach-neshamah. For every thing draws itself toward its root. And therefore one blesses over the essential [ikar] and thereby exempts the secondary [tafeil] — for since this is his essential need now, certainly he needs now for

85

כָּל מִינֵי טְרֵפוֹת נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת פְּגַם הַבְּרִית. וְעַל־כֵּן יֵשׁ שִׁבְעִים טְרֵפוֹת, כְּנֶגֶד הָרַע הַכּוֹלֵל שֶׁל שִׁבְעִים לָשׁוֹן (שֶׁכֻּלָּם מְשֻׁקָּעִים בְּתַאֲוָה זוֹ מְאֹד). וְעַל־יְדֵי אֲכִילָה בְּכַשְׁרוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּשְׁמָרִין בִּשְׁלֵמוּת מִנְּבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת וְכוּ', עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָע הַכְּסִילוּת וְזוֹכִין לְתִקּוּן הַדַּעַת וּלְתִקּוּן הַבְּרִית וּלְפַרְנָסָה בְּרֶוַח (הל' טריפות הלכה א).

85

the completion of his soul that very essential thing specifically, according to his portions of nefesh-ruach-neshamah at this moment. And therefore one blesses over it specifically.

86

בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם נִתְעָרֵב (מֵחֵטְא אֲכִילַת עֵץ־הַדַּעַת) רוּחַ הָאָדָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת דַּעַת דִּקְדֻשָּׁה, בְּרוּחַ הַבְּהֵמָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת כֹּחַ הַמְדַמֶּה, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַתַּאֲווֹת הַבַּהֲמִיּוֹת. וְזֶה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, לִזְכּוֹת לְבָרֵר עַל־יְדֵי־זֶה רוּחַ הָאָדָם מֵרוּחַ הַבְּהֵמָה, לְבָרֵר הַטּוֹב מֵהָרַע שֶׁהוּא בְּחִינַת כֹּחַ הַמְדַמֶּה, וְעִקַּר הַבֵּרוּר הוּא עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לֶאֱכֹל בְּשִׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ", כִּי עִקַּר תִּקּוּן וּבֵרוּר הָאֲכִילָה הוּא עַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְבָרְרִין הַמְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֲכִילַת שַׁבָּת וְיוֹם־טוֹב, כִּי אָז הֵם יְמֵי שִׂמְחָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה מִתְבָּרֶרֶת הָאֲכִילָה מִבְּחִינַת אֲחִיזַת כֹּחַ הַמְדַמֶּה. וְעַל־יְדֵי שֶׁמְּבָרְרִין הַמְדַמֶּה, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְזִכָּרוֹן, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה שֶׁלֹּא יִפֹּל לְשִׂכְחָה, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ וְכוּ', וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ וְכוּ', וְזָכַרְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ וְכוּ'", כִּי עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי־זֶה מְבָרְרִין הַמְדַמֶּה וְזוֹכִין לְזִכָּרוֹן (שם ה"ב, אות א ב).

86

We, the holy nation, the children of Israel, need all our eating and sustenance to come from the flow [shefa] of Eretz Yisrael. But the flow and eating of chutz la-aretz [outside the Land] is not fitting for us — for outside the Land the air is impure and it is under the dominion of the Sitra Achra, and its flow is not suitable for Israel. And through the blessing we recite over every thing, through this our eating and drinking is rectified to be in the aspect of the flow of Eretz

87

עַל־יְדֵי מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה שֶׁנּוֹתְנִין מִכָּל בְּהֵמָה לַכֹּהֵן (הַיְנוּ זְרוֹעַ וּלְחָיַיִם וְקֵבָה), עַל־יְדֵי־זֶה מְקַשְּׁרִין וּמַעֲלִין אֶת הַבְּהֵמָה שֶׁהוּא בְּחִינַת מְדַמֶּה, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הָאֲהָבוֹת הַנְּפוּלוֹת לִבְחִינַת אַהֲבָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת כֹּהֵן (שם אות י).

87

Yisrael — as though it grew and developed in Eretz Yisrael. For through the blessing we draw the holiness of Eretz Yisrael

88

אֲכִילַת יִשְׂרָאֵל הִיא בִּמְקוֹם קָרְבָּן, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: שֻׁלְחָן מְכַפֵּר כְּמִזְבֵּחַ. וּכְשֵׁם שֶׁבְּקָרְבָּן אִם זָכוּ אֲזַי אַרְיֵה נָחֵת לְמֵיכַל קֻרְבָּנֵהּ, וְאִם לָאו, כַּלְבָּא נָחֵת לְמֵיכַל קֻרְבָּנֵהּ, וְכָל זֶה תָּלוּי הָעִקָּר בִּשְׁמִירַת הַבְּרִית כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כְּמוֹ־כֵן בְּהָאֲכִילָה צָרִיךְ לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מֵחַ"י טְרֵפוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת פְּגַם הַבְּרִית (כִּי תִּקּוּן הַבְּרִית הוּא בְּחִינַת צַדִּיק חַ"י עָלְמִין), בִּכְדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה בִּבְחִינַת כַּלְבָּא נָחֵת וְכוּ', שֶׁזֶּה בְּחִינַת "לַכֶּלֶב תַּשְׁלִכוּן אֹתוֹ" הַנֶּאֱמָר בִּטְרֵפָה. וּכְשֶׁנִּשְׁמָרִין מֵחַ"י טְרֵפוֹת שֶׁזֶּה בְּחִינַת שְׁמִירַת הַבְּרִית, אֲזַי הַמַּאֲכָל עוֹלֶה בִּקְדֻשָּׁה וְנִכְלָל בִּבְחִינַת צַדִּיק חַ"י עָלְמִין, וְאָז אַרְיֵה נָחֵת לְמֵיכַל קֻרְבָּנֵהּ (שם ה"ג).

88

also to the place where the fruit grew and to our place where we are. And therefore the seven species for which Eretz Yisrael is praised take precedence in blessing — for upon these seven species the holiness of Eretz Yisrael is drawn most strongly, and therefore they take precedence in blessing. In every thing in the

89

עַל־יְדֵי שֶׁנּוֹתְנִין מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה מִכָּל בְּהֵמָה לַכֹּהֵן בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־ זֶה נִתְתַּקְּנָה הָאֲכִילָה שֶׁתִּהְיֶה בִּבְחִינַת תִּקּוּן הַדַּעַת וְתִקּוּן הַבְּרִית וּבִבְחִינַת שְׁלֵמוּת תִּקּוּן הַמִּזְבֵּחַ (הל' מתנות כהונה, הלכה א).

89

world, and in every food, there are transmigrated souls [nefashos ha-megulgalim]. And the essential rectification

90

עַל־יְדֵי שֶׁנּוֹתְנִין מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה לַכֹּהֵן שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת בֵּן וְתַלְמִיד, עַל־ יְדֵי זֶה זוֹכִין לְקַבֵּל בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה הֶאָרַת הָרָצוֹן, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה (הל' אבר מן החי, הל' ב, אות ו).

90

and ascent of souls is through the avira [atmosphere/air] of Eretz Yisrael — which is

91

הַחֵלֶב הוּא מְכַסֶּה עַל הַכְּלָיוֹת שֶׁשָּׁם מְקוֹם הָעֵצוֹת, וְעַל־כֵּן הוּא כְּנֶגֶד עֵצוֹת דִּקְדֻשָּׁה, כִּי הוּא סוֹתֵם אֶת הַכְּלָיוֹת וּמוֹנֵעַ אוֹתָם מִלַּחְשֹׁב עֵצוֹת דִּקְדֻשָּׁה, וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל עַל פָּסוּק: "זֶה דַרְכָּם כֶּסֶל לָמוֹ"; וְעַל־כֵּן הוּא אָסוּר בַּאֲכִילָה, כִּי עַל־יָדוֹ נִתְעַרְבְּבִין וְנִתְבַּלְבְּלִין הָעֵצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת וְנוֹפֵל לִכְסִילוּת וְלַעֲצַת רְשָׁעִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת עֲצַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת פְּגַם הַבְּרִית (הל' חלב ה"א, אות ב).

91

the aspect of breath that contains no sin [hevel she'ein bo cheit]. And through the blessing one recites over every thing, through this one draws the aspect of the avira of Eretz Yisrael — for Eretz

92

יֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי קְלִפּוֹת, הַיְנוּ בְּחִינַת קְלִפַּת לָבָן וּבְחִינַת קְלִפַּת עֵשָׂו, וּמִקְּלִפּוֹת לָבָן נִמְשָׁכִין הָעֲו?ֹנוֹת שֶׁבְּשׁוֹגֵג שֶׁנַּעֲשִׂין עַל־יְדֵי שִׁכְחָה וּבִלְבּוּל הַדַּעַת, וּמִקְּלִפַּת עֵשָׂו נִמְשָׁכִין הַזְּדוֹנוֹת. וְהִנֵּה אַף־ עַל־פִּי שֶׁבְּוַדַּאי עֲו?ֹן מֵזִיד חָמוּר וּפוֹגֵם יוֹתֵר מֵהַשּׁוֹגֵג, אַף־עַל־פִּי־כֵן בְּנָקֵל יוֹתֵר לְהִתְגַּבֵּר כְּנֶגְדּוֹ וְלִמְנֹעַ עַצְמוֹ מִמֶּנּוּ מֵאַחַר רלא שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁהוּא עֲבֵרָה; אֲבָל מִקְּלִפַּת לָבָן שֶׁמַּכְשִׁיל אֶת הָאָדָם בִּשְׁגָגוֹת, מִזֶּה קָשֶׁה מְאֹד לְהִנָּצֵל, כִּי מְעַרְבֵּב וּמְבַלְבֵּל אֶת הַדַּעַת עַד שֶׁנִּכְשָׁל מִמֵּילָא, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ סִיּוּעַ דִּלְעֵלָּא לְהִנָּצֵל מִזֶּה. וְעַל־יְדֵי שֶׁנִּזְהָרִין בִּשְׁלֵמוּת מֵאִסּוּר חֵלֶב, עַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִקְּלִפַּת לָבָן; וְעַל־יְדֵי שֶׁנִּזְהָרִין בִּשְׁלֵמוּת מֵאִסּוּר אֲכִילַת דָּם, עַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִקְּלִפַּת עֵשָׂו (שם אות ה אות ו).

92

Yisrael is the source of all blessings, and there all prayers, blessings, and thanksgivings ascend. Therefore the essential Birchas ha-Mazon is for Eretz Yisrael — for through this the holiness of Eretz Yisrael is drawn, as stated many times above. See within. And so too through every birchas ha-nehenin [blessing of enjoyment] — through this the thing is included

93

הַחֵלֶב הוּא בְּחִינַת גַּאֲוָה וְעַל־כֵּן אָסוּר בַּאֲכִילָה, כִּי הַגַּאֲוָה אֲסוּרָה לָנוּ, כִּי הִיא רַק לְבוּשׁ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר לוֹ הַגַּאֲוָה וְהַגְּדֻלָּה הָאֲמִתִּית יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "ה' מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ". וְזֶה בְּחִינַת אִסּוּר חֵלֶב, שֶׁאָסוּר לְהֶדְיוֹט וְעוֹלֶה לְגָבֹהַּ בְּקָרְבָּנוֹת, כִּי צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת כָּל הַגַּאֲוָה וְהַגְּדֻלָּה רַק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ (שם הל' ב).

93

in the aspect of the avira of Eretz Yisrael. Through this the soul garbed within it ascends, the physicality [chamrius] within it is subdued, strict judgment [din] and

94

עַל־יְדֵי אֲכִילַת חֵלֶב, עַל־יְדֵי־זֶה נִסְתָּמִין שְׁבִילֵי הַשֵּׂכֶל, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשֵּׁב אֲפִלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאֶפְשָׁר לִמְצֹא עֲלֵיהֶם תְּשׁוּבָה. וְעַל־יְדֵי אֲכִילַת דָּם, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבְּרִין עָלָיו אֵלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁבֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לִמְצֹא עֲלֵיהֶם שׁוּם תְּשׁוּבָה עַד לֶעָתִיד לָבוֹא. וְזֶה בְּחִינַת אִסּוּר חֵלֶב וָדָם, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְהָרִין מֵאֲכִילַת חֵלֶב, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן הַדַּעַת וְנִפְתָּחִין שְׁבִילֵי הַשֵּׂכֶל לְיַשֵּׁב אֵלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן; וְעַל־יְדֵי שֶׁנִּזְהָרִין מֵאֲכִילַת דָּם, עַל־יְדֵי־זֶה מַכְנִיעִין הַדָּמִים הָרָעִים וּמוֹצִיאִין הַדִּבּוּר מִבְּחִינַת גָּלוּת מִצְרַיִם, זוֹכִין לְתַקֵּן הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת עַד שֶׁלֹּא יִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל אֵלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן (שם הל' ד, אותיות ט י).

94

darkness are expelled, and chesed [lovingkindness] is drawn into the world. And since the root of the soul — which is the aspect of Torah — is the aspect of holy honor [kavod d'kedushah], namely the honor of Hashem, blessed be He — therefore one must conduct oneself with honor toward foods, as our Rabbis of blessed memory have said — so that the

95

עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכֶה שֶׁתִּהְיֶה הָאֲכִילָה שֶׁלּוֹ בִּקְדֻשָּׁה, וְכֵן כָּל מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת אֲכִילָה שֶׁלּוֹ בְּיוֹתֵר עַל־יְדֵי תַּעֲנִית וּמְקַדֵּשׁ אֲכִילָתוֹ בְּיוֹתֵר, כֵּן זוֹכֶה יוֹתֵר לִשְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה (שם אות יא).

95

soul within them may be elevated to the honor that is the root of all. See within. And therefore in

96

עַל־יְדֵי הַכִּסּוּפִין דִּקְדֻשָּׁה שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשִׂין נְפָשׁוֹת טוֹבוֹת, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין שֶׁכָּל הָאֲכִילָה תִּהְיֶה בִּבְחִינַת לֶחֶם הַפָּנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן אָסוּר לֶאֱכֹל דָּם עַד שֶׁנֶּעְכָּר וְנַעֲשֶׂה חָלָב וְאָז מֻתָּר בַּאֲכִילָה, כִּי הַדָּם הוּא הַנֶּפֶשׁ, כִּי שָׁם נֶפֶשׁ הַבַּהֲמִיּוּת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְאָכְלוֹ כִּי־אִם כְּשֶׁמְּבָרְרִין וּמְזַכְּכִין אֶת הַנֶּפֶשׁ מִבְּהֵמָה לְאָדָם עַל־יְדֵי כִּסּוּפִין דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עוֹשִׂין נְפָשׁוֹת טוֹבוֹת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁמְּבָרְרִין הַטּוֹב שֶׁבְּנֶפֶשׁ הַבַּהֲמִיוּת, וְאָז נִמְתָּק הַדָּם שֶׁבּוֹ מְלֻבָּשׁ הַנֶּפֶשׁ, וְנִתְתַּקֵּן עַד שֶׁנַּעֲשֶׂה חָלָב כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְאָז הֻתַּר לַאֲכִילָה (הִלְכוֹת דָּם, הֲלָכָה א, אוֹת ט וְאוֹת יא; וְעַיֵּן עוֹד מֵעִנְיַן מְלִיחַת הַבָּשָׂר לְהַפְלִיט הַדָּם וַהֲדָחָתוֹ בְּמַיִם אַחַר־כָּךְ - "רָצוֹן וְכִסּוּפִים" יח).

96

birchas ha-nehenin as well, our Rabbis of blessed memory established a specific blessing for every more important food — because a higher soul is garbed within it. And this is the aspect of the rules of precedence in blessings — for every thing within which a higher soul is garbed must be given honor by being blessed first. The essential importance belongs to the seven

97

כָּל תִּקּוּנֵי הַבָּשָׂר שֶׁעוֹשִׂין עַד שֶׁהֻכְשַׁר לַאֲכִילַת יִשְׂרָאֵל, הֵם בְּחִינַת תִּקּוּנֵי הַתְּשׁוּבָה, כִּי צְרִיכִין לְתַקֵּן הַנֶּפֶשׁ הַמְגֻלְגָּל שֶׁיָּרַד מִמַּדְרֵגָתוֹ מִמְּדַבֵּר לְחַי, וְעַכְשָׁו צְרִיכִין לְתַקְּנוֹ וְלַהֲשִׁיבוֹ לְשָׁרְשׁוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, וְזֶה בְּחִינַת שְׁחִיטָה וְנִקּוּר כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְאַחַר־כָּךְ צָרִיךְ לַהֲדִיחוֹ בְּמַיִם וּלְמָלְחוֹ וְלַחֲזֹר וְלַהֲדִיחוֹ הֲדָחָה אַחֲרוֹנָה - זֶה בְּחִינַת "הַבָּא לִטָּהֵר, מְסַיְּעִין לוֹ"; אוֹמְרִים לוֹ הַמְתֵּן! שֶׁנֶּאֱמַר עַל עִנְיַן הַבַּעַל־ תְּשׁוּבָה. כִּי אִי אֶפְשָׁר לִכְנֹס בְּפַעַם אֶחָד אֶל הַתְּשׁוּבָה, וְצָרִיךְ לְהַמְתִּין וְלִשְׁהוֹת וְלִסְבֹּל שְׁפִיכוּת־דָּמִים הַרְבֵּה כְּדֵי לְהַכְנִיעַ הַדָּם הָרַע שֶׁבֶּחָלָל הַשְּׂמָאלִי שֶׁהִתְגַּבֵּר עַל־יְדֵי עֲו?ֹנוֹתָיו. וּמְבֹאָר בִּדְבָרֵינוּ כַּמָּה פְּעָמִים, שֶׁבִּתְחִלַּת הַתְּשׁוּבָה מַעֲלִין אֶת הָאָדָם לְמַדְרֵגָה גְדוֹלָה, וְנִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה גְדוֹלָה מְאֹד מִלְמַעְלָה מִבְּחִינַת עָלְמָא דְּאָתֵי, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶהְיֶ"ה, בְּחִינַת תְּשׁוּבָה. וְזֶה בְּחִינַת פֶּסַח, בְּחִינַת טְבִילַת הַמִּקְוֶה שֶׁל פֶּסַח, כִּי אָז טָבְלוּ גַּם־כֵּן כַּיָּדוּעַ, כִּי מִקְוֶה הוּא בְּחִינַת עָלְמָא דְּאָתֵי, בְּחִינַת אֶהְיֶ"ה, בְּחִינַת תְּשׁוּבָה. וְאַחַר־כָּךְ מִסְתַּלֶּקֶת הֶאָרָה זֹאת, וְאָז צָרִיךְ הָאָדָם לְהִצְטָרֵף וּלְהִזְדַּכֵּךְ מֵאֲחִיזַת הַדָּמִים רָעִים שֶׁהֵם בְּחִינַת טֻמְאַת מִצְרַיִם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁיּוֹרֵד מִמַּדְרֵגָתוֹ, וְצָרִיךְ לִסְבֹּל שְׁפִיכוּת־דָּמִים הַרְבֵּה מֵעַצְמוֹ וּמֵאֲחֵרִים עַד שֶׁיִּפְלֹט כָּל הַדָּמִים רָעִים שֶׁנִּתְאַחֲזוּ בּוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁעוֹסְקִין בִּסְפִירָה לְזַכֵּךְ עַצְמֵנוּ מֵאֲחִיזַת הַדָּמִים הַנַּ"ל כְּאִשָּׁה הַמִּטַּהֶרֶת לְבַעְלָהּ שֶׁסּוֹפֶרֶת שִׁבְעָה נְקִיִּים, וְעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ זוֹכִין אַחַר־כָּךְ לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בְּאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא שֶׁלָּנוּ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מִקְוֶה שֶׁל שָׁבוּעוֹת. וְכָל הַתִּקּוּנִים הַנַּ"ל אָנוּ מַמְשִׁיכִים גַּם עַל הַבָּשָׂר עַד שֶׁהֻכְשַׁר לַאֲכִילָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הֲדָחָה רִאשׁוֹנָה בְּמַיִם הוּא בְּחִינַת הַמִּקְוֶה רִאשׁוֹנָה שֶׁל פֶּסַח, וְאַחַר־כָּךְ אָנוּ מוֹלְחִין אוֹתוֹ לְהַפְלִיט הַדָּמִים מִמֶּנּוּ בִּשְׁלֵמוּת, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לִשְׁהוֹת בְּמִלְחוֹ, בְּחִינַת 'אוֹמְרִים לוֹ הַמְתֵּן', הַיְנוּ מַה שֶּׁמִּסְתַּלֶּקֶת הֶאָרָה רִאשׁוֹנָה וְצָרִיךְ לְהַמְתִּין וְלִסְבֹּל הַרְבֵּה עַד שֶׁיַּפְלִיט מֵעַצְמוֹ הַדָּמִים הָרָעִים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַתִּקּוּנִים שֶׁעוֹסְקִים בְּכָל יְמֵי הַסְּפִירָה, עַד שֶׁזּוֹכִין אַחַר־כָּךְ לְמִקְוֶה שֶׁל שָׁבוּעוֹת שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַהֲדָחָה שֶׁאַחַר הַמְּלִיחָה, שֶׁזֶּה גְּמַר תִּקּוּנוֹ וְאָז הֻכְשַׁר לַאֲכִילָה. וְעַל־כֵּן אִם אֵין לוֹ מֶלַח, צְרִיכִין לִצְלוֹת הַבָּשָׂר בָּאֵשׁ - זֶה בְּחִינַת הָאֵשׁ שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לְהִצְטָרֵף בּוֹ אַחַר פְּטִירָתוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, בִּבְחִינַת "כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבֹא בָאֵשׁ" - בַּחֲמִימוּת הַיֵּצֶר - "תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ", כִּי הָאֵשׁ הַנַּ"ל הוּא מְכַלֶּה אֶת הַזֻּהֲמָא הַנֶּאֱחֶזֶת בְּנַפְשׁוֹ. אַךְ אִם זוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת "בְּרִית מֶלַח", אֲזַי נִצּוֹלִין מִן הָאֵשׁ הַנַּ"ל, כִּי נִפְלָטִין כָּל הַדָּמִים רָעִים שֶׁבּוֹ עַל־יְדֵי הַמֶּלַח, כִּי מָלִיחַ הֲרֵי הוּא כְּרוֹתֵחַ דְּצָלִי, שֶׁעַל־יְדֵי בְּחִינַת הַמְּלִיחָה שֶׁהוּא בְּחִינַת הַהִתְקַשְּׁרוּת לַצַּדִּיק, וְסוֹבֵל שְׁפִיכוּת־דָּמִים הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל זֶה כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה נִזְדַּכְּכִין יָפֶה וְנִצּוֹלִין מִן הָאֵשׁ וְיוֹצְאִין זַךְ וְיָפֶה וְשָׁלֵם בְּלִי שׁוּם פְּגָם וְזוֹכִין לְתַכְלִית הַתִּקּוּן (הל' מליחה, ה"א).

97

species for which Eretz Yisrael is praised — for since the essential ascent of souls is through the avira of Eretz Yisrael, therefore the species for which Eretz Yisrael is praised contain higher souls and their blessings must be recited first. For this is the essential purpose of the blessing — to draw the avira of Eretz Yisrael as above. And therefore our Rabbis of blessed memory said regarding all seven species: "they were stated for measures" [l'shi'urin ne'emru] [meaning: the halachic measurements of Torah derive from them] — for within them are garbed higher souls which are the aspect of Torah, and therefore the measurements of Torah are gauged by them. Most of the Torah's measurements [shi'urim] are a k'zayis [an olive's volume]. And likewise the measurement for eating regarding the after-blessing is a k'zayis. For the olive [zayis] with its oil is the aspect of the soul garbed within the body — for the body and soul are the aspect of forgetfulness and memory respectively. And the olive brings forgetfulness while the oil brings memory, as our Rabbis of blessed memory have stated. And just as it is impossible to extract and reveal the oil from the olive except through crushing [kesisah] — so too literally it is impossible to reveal the light of the soul garbed in the body except through crushing [subduing] the body — as our Rabbis of blessed memory have

98

יָדוּעַ שֶׁבְּהֵמוֹת טְהוֹרוֹת וְחַיּוֹת טְהוֹרוֹת הֵם מִבְּחִינַת נֹגַהּ, בְּחִינַת תַּרְגּוּם, שֶׁהוּא מְעֹרָב טוֹב וָרָע; וְהַמִּינִים הַטְּמֵאִים הֵם מִבְּחִינַת הַשָּׁלשׁ קְלִפּוֹת טְמֵאוֹת, שֶׁהֵם כֻּלּוֹ רַע לְגַמְרֵי. וְעַל־כֵּן הַבְּהֵמָה טְהוֹרָה, הַסִּימָן שֶׁלָּהּ, שֶׁהִיא מַעֲלַת גֵּרָה וּמַפְרֶסֶת פַּרְסָה. כִּי יָדוּעַ שֶׁבְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ בָּהֶם נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה, הַיְנוּ בְּחִינַת נְפָשׁוֹת קְדוֹשׁוֹת שֶׁנָּפְלוּ מִמַּדְרֵגָתָן מִבְּחִינַת מְדַבֵּר וְנִתְלַבְּשׁוּ בְּחַי אוֹ בְּצוֹמֵחַ, וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁהַחַי אוֹכֵל הַצּוֹמֵחַ, אֲזַי עוֹלִין הַנְּפָשׁוֹת מִבְּחִינַת צוֹמֵחַ לִבְחִינַת חַי שֶׁהוּא גָּבֹהַּ מִמֶּנּוּ בְּמַדְרֵגָה, אַךְ מֵחֲמַת שֶׁאֵין זֶה תַּכְלִית שְׁלֵמוּתָן עֲדַיִן, כִּי עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת לַחֲזֹר לְמַעֲלָתָן לִבְחִינַת מְדַבֵּר, עַל־כֵּן כְּשֶׁבְּהֵמָה טְהוֹרָה אוֹכֶלֶת הַצּוֹמֵחַ, וּמֵחֲמַת שֶׁבְּהֵמָה טְהוֹרָה הִיא מִבְּחִינַת נֹגַהּ וּמְעֹרָב בָּה טוֹב גַּם־כֵּן, עַל־כֵּן הַנְּפָשׁוֹת שֶׁבַּצּוֹמֵחַ אֵינָם נִלְכָּדִים וְנֶאֱסָרִים שָׁם כָּל־כָּךְ, וְזוֹכְרִין עֲדַיִן אֶת מַעֲלָתָן, וְעַל־כֵּן אֵינָם יְכוֹלִים לָנוּחַ וְלִשְׁקֹט שָׁם בְּהַחַי הַטָּהוֹר, כִּי מִתְאַוִּים לַעֲלוֹת לִבְחִינַת מְדַבֵּר, וְעַל־כֵּן חוֹזְרִין וְעוֹלִין בְּכָל פַּעַם מִבֶּטֶן הַבְּהֵמָה אֶל צַוָּארָהּ וְאֶל פִּיהָ, שֶׁשָּׁם סְמוּכִין בְּיוֹתֵר לִכְלֵי הַדִּבּוּר שֶׁבַּמְדַבֵּר, וְעַל־כֵּן הִיא מַעֲלַת גֵּרָה; אֲבָל הַמִּינִים הַטְּמֵאִים לְגַמְרֵי אֵינָם מַעֲלִין גֵּרָה, כִּי הַנְּפָשׁוֹת הַמְלֻבָּשׁוֹת בְּהַמַּאֲכָל שֶׁאוֹכְלִים - תֵּכֶף כְּשֶׁבָּאִים לְתוֹךְ הַטְּמֵאִים, אֲזַי נִלְכָּדִים וְנֶאֱסָרִין שָׁם כָּל־כָּךְ עַד שֶׁאֵין יְכוֹלִין לָזוּז מִמְּקוֹמָן בִּבְחִינַת "נְתָנַנִי ה' בִּידֵי לֹא אוּכַל קוּם", וְעַל־כֵּן אֵינָם מַעֲלִין גֵּרָה; וְכֵן, לְהַבְדִּיל, הָאָדָם אֵינוֹ מַעֲלֶה גֵרָה, כִּי אַדְּרַבָּא כְּשֶׁהַנְּפָשׁוֹת הַנַּ"ל בָּאִים לְתוֹךְ גּוּף יִשְׂרָאֵל הֵם נָחִים וּשְׁקֵטִים שָׁם כִּי זָכוּ לַעֲלוֹת לְמַעֲלָתָן, לִבְחִינַת מְדַבֵּר דִּקְדֻשָּׁה, וּבְכֹחַ הָאֲכִילָה הָאָדָם מְהַלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת "וַאֲכַלְתֶּם וְכוּ' וְהִלַּלְתֶּם אֶת שֵׁם ה'", וְאָז עוֹלִין כָּל הַנְּפָשׁוֹת הַנַּ"ל לְתַכְלִית שְׁלֵמוּתָן. וְעַל־כֵּן גַּם אֵצֶל הָאָדָם, כְּשֶׁהוּא שִׁכּוֹר וּמְבֻלְבָּל וְאֵינוֹ בְּגֶדֶר דַּעַת הָאָדָם בִּשְׁלֵמוּת, אָז אֵין לְהַמַּאֲכָלִים מְנוּחָה גַּם אֶצְלוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַעֲלֶה גֵרָה גַּם־כֵּן, וְלִפְעָמִים בָּא לַהֲקָאוֹת עַל־יְדֵי־זֶה. וְהַסִּימַןשׂ טָהֳרָה הַשֵּׁנִי הוּא "מַפְרִיס פַּרְסָה", כִּי עִקַּר קִיּוּם הָאָדָם עַל רַגְלָיו הוּא עַל־יְדֵי הַדַּעַת, וְכֵן עִקַּר הַדִּבּוּר שֶׁל הָאָדָם הוּא גַּם־כֵּן עַל־יְדֵי הַדַּעַת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ, וּבָזֶה נִבְדָּל הַמְדַבֵּר מִן הַחַי בְּמַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ הַדִּבּוּר וְהוֹלֵךְ עַל רַגְלָיו בְּקוֹמָה זְקוּפָה. וְעַל־כֵּן הַשִּׁכּוֹר שֶׁדַּעְתּוֹ מְבֻלְבָּל, אֵינוֹ יָכוֹל לְדַבֵּר כָּרָאוּי וְאֵינוֹ הוֹלֵךְ עַל רַגְלָיו כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַמִּינִים טְהוֹרִים, מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם טוֹב, שֶׁהוּא מִבְּחִינַת הַדַּעַת שֶׁהוּא עִקַּר הַטּוֹב, עַל־כֵּן אַף־עַל־פִּי שֶׁהוֹלְכִים עַל אַרְבַּע, אַף־ עַל־פִּי־כֵן חַיּוּת הַנְּפָשׁוֹת הַמְלֻבָּשׁוֹת בָּהֶם בּוֹקֵעַ בְּרַגְלֵיהֶם וְעַל־יְדֵי־זֶה מַפְרִיסִין פַּרְסָה, אֲבָל הַנְּפָשׁוֹת הָעֲשׁוּקוֹת בַּמִּינִים הַטְּמֵאִים, הֵם נִתְפָּסִים שָׁם מְאֹד עַד שֶׁאֵין יְכוֹלִין לִבְקֹעַ וְלֵיצֵא שׁוּם הֶאָרָה מֵהֶם כְּלָל, וְעַל כֵּן פַּרְסוֹתֵיהֶם קְלוּטוֹת (הל' סימני בהמה וחיה טהורה, הל' א).

98

stated, and as the holy Zohar teaches: "A body in which the light of the soul has not shone — it is beaten" [gufa d'la salak beih nehora d'nishm'sa, mevatshin leih]. And since the essential fulfillment of the Torah's commandments is specifically through the body and soul together — namely when the soul is garbed in the body — therefore most of the Torah's measurements are a k'zayis. The essential purpose of eating is to elevate the soul garbed within the food — through which additional radiance and vitality is added to the soul of the person who eats. And the soul is the aspect of memory [zikaron]. Therefore through eating in holiness — in the aspect of: "the Tzadik eats to the satisfaction of his soul" [Mishlei 13:25] — through this his soul shines more intensely and he merits memory [zikaron] and Torah. Therefore one must be very careful at the time of eating not to be drawn after bodily desire — so that the body, which is the aspect of forgetfulness [shichechah], should not prevail through the eating, G-d forbid. And this is what the verse warns: "Lest you eat and be sated etc. and you forget Hashem etc. — and you shall remember Hashem" [Devarim 8:12,14,18] — for one must be careful that through eating one should not come to forgetfulness, G-d forbid. Rather, on the contrary, through it the

99

הַחַיּוֹת טְהוֹרוֹת הֵם מִבְּחִינַת יָמִין, עַל־כֵּן חֶלְבָּם מֻתָּר וְדָמָן טָעוּן כִּסּוּי, וּבְהֵמוֹת טְהוֹרוֹת הֵם מִבְּחִינַת שְׂמֹאל דִּקְדֻשָּׁה, עַל־כֵּן חֶלְבָּם אָסוּר וְאֵין דָּמָן טָעוּן כִּסּוּי. עַיֵּן פְּנִים (שם).

99

soul and memory should be elevated. And since the essential merit of memory is in the place

100

עִקַּר קְדֻשַּׁת אֲכִילַת יִשְׂרָאֵל הוּא לִזְכּוֹת בִּשְׁעַת אֲכִילָה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת כְּלָלִיּוּת בֵּן וְתַלְמִיד, הַיְנוּ מֵהַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק בְּדָרֵי מַעְלָה לְהַרְאוֹת וּלְהָאִיר לָהֶם שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים עֲדַיִן כְּלָל מִגְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת 'אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ', וּלְהָאִיר לְהַדָּרֵי מַטָּה שֶׁיֵּדְעוּ שֶׁהֵם גַּם־כֵּן סְמוּכִין אֵלָיו יִתְבָּרַךְ וְלִבְלִי לְיָאֵשׁ עַצְמָן כְּלָל, כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ; וְעַל־יְדֵי הַדַּעַת הַזֶּה הַצַּדִּיק מְתַקֵּן וּמְחַיֶּה כָּל הָעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים וּמַעֲלֶה כָּל הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים, אֲפִלּוּ אוֹתָם שֶׁנָּפְלוּ וְיָרְדוּ וְנִתְלַבְּשׁוּ בִּבְהֵמוֹת וְחַיּוֹת. וְזֶה בְּחִינַת הַסִּימָנֵי־טָהֳרָה שֶׁבִּבְהֵמוֹת טְהוֹרוֹת, שֶׁהֵם מַעֲלֵה גֵרָה וּמַפְרִיס פַּרְסָה, כִּי הֵם מוֹרִים שֶׁכְּבָר נִמְשָׁךְ עַל הַנְּפָשׁוֹת הַמְלֻבָּשׁוֹת בָּהֶן הֶאָרַת הַצַּדִּיק הַנַּ"ל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעַל־ יְדֵי־זֶה הֻתְּרוּ לָנוּ לַאֲכִילָה, כִּי יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְבָרְרָם עַל־יְדֵי אֲכִילָתֵנוּ שֶׁנִּמְשָׁךְ גַּם־כֵּן מִבְּחִינַת הֶאָרַת הַצַּדִּיק הַנַּ"ל (שם הל' ב).

100

where there is forgetfulness — which is the merit of the person who serves Hashem specifically at the time when the soul is garbed in the body — for this is the aspect of "the advantage of light over darkness" [k'yisron ha-or min ha-choshech] [Koheles 2:13] specifically — therefore the measurement for eating is a k'zayis. The first blessing [before eating] is for the revelation of the daas — which is the aspect of the soul garbed within the

101

עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לְמַאֲכַל יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּזְבֵּחַ שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי גֵּרִים שֶׁנִּמְשָׁכִים עַל־יְדֵי הָאֲוִיר הַצַּח וְהַזַּךְ שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי צְדָקָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה שׁוֹמֵעַ הַטּוֹב הַכָּבוּשׁ בֵּין הָעַכּוּ"ם אֶת דִּבְרֵי הַצַּדִּיק, עַד שֶׁזּוֹכֵר אֶת מַעֲלָתוֹ וּמוֹשֵׁךְ עַצְמוֹ לְשָׁרְשׁוֹ, וְעַל־יְדֵישׂ זֶה מוֹשֵׁךְ עִמּוֹ גַּם מִן הָעַכּוּ"ם וּבָאִים וּמִתְגַּיְּרִים. וּמְבֹאָר כְּבָר כַּמָּה פְּעָמִים, שֶׁכָּל הַחַיּוּת וְהַנְּפָשׁוֹת שֶׁבִּבְהֵמוֹת וְחַיּוֹת וְכַיּוֹצֵא, כֻּלָּם הֵם נַפְשׁוֹת בְּנֵי־אָדָם מַמָּשׁ שֶׁנִּתְגַּלְגְּלוּ בָּהֶם בַּעֲו?ֹנוֹתֵיהֶם. וְיֵשׁ נְפָשׁוֹת וְנִיצוֹצוֹת שֶׁנָּפְלוּ לְתֹקֶף הַסִּטְרָא־אָחֳרָא כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁאֵין כֹּחַ בְּיָדֵנוּ לְבָרְרָם עַל־יְדֵי אֲכִילָתֵנוּ, וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּינִים הַטְּמֵאִים שֶׁאָסוּר לָנוּ לְאָכְלָם; אֲבָל הַמִּינִים הַטְּהוֹרִים הִתִּיר לָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּאֲכִילָה, כִּי יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְבָרְרָם, כִּי כְּבָר הִתְחִיל הַטּוֹב הַכָּבוּשׁ בָּהֶם לִשְׁמֹעַ וְלִזְכֹּר אֶת מַעֲלָתוֹ וּמוֹשֵׁךְ עַצְמוֹ לָשׁוּב לְשָׁרְשׁוֹ. וְזֶה בְּחִינַת הַסִּימָנֵי־טָהֳרָה שֶׁבָּהֶם מַעֲלֵי גֵרָה וּמַפְרִיסֵי פַּרְסָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ד, אות א).

101

food. And the after-blessing is to guard the daas and the soul so that one should not come to forgetfulness [shichechah]. Therefore the first blessing requires no minimum measurement [shi'ur] — and the after-blessing does require a minimum measurement. See within. The New Theme: This batch opens a rich new horizon — the transmigration of souls [gilgul neshamos] within food, and the entire system of blessings, measurements, and halachic priorities as expressions of this spiritual

102

אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל; "כִּי הִגְדִּיל לַעֲשׂוֹת" (יואל ב, כ) - שֶׁהַיֵּצֶר הָרָע פָּשַׁט יָדוֹ בִּגְדוֹלִים. כִּי כֵן הוּא עַל־פִּישׂ רֹב, שֶׁבְּכָל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ טוֹב גָּדוֹל בְּמַעֲלָה בְּיוֹתֵר, אֲזַי הַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְגַּבֶּרֶת עַל הַטּוֹב הַזֶּה לִכְבּשׁ אוֹתוֹ בְּגָלוּת יוֹתֵר, וְחוֹשְׁבִין מַחֲשָׁבוֹת וְעֵצוֹת עֲמֻקּוֹת אֵיךְ לְהַעְלִים אֶת הַטּוֹב הַזֶּה, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַכְנִיסִין אוֹתוֹ לְתוֹךְ עֹמֶק מַחֲשַׁבְתָּם; רַק אַף־עַל־פִּי־כֵן - "וְאַתָּה מָרוֹם לְעוֹלָם ה'", כִּי לִפְעָמִים יֵצֵא הַטּוֹב עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא מֵעֹמֶק גָּלוּתוֹ, כִּי מֵאַחַר שֶׁמַּכְנִיסִים אוֹתוֹ לְתוֹךְ עֹמֶק מַחֲשַׁבְתָּם שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ טִפַּת הַהוֹלָדָה, עַל־יְדֵי־זֶה יוֹצֵא הַטּוֹב בְּזֶרַע הַיִּלּוֹדִים, כַּמְבֹאָר כָּל זֶה בִּפְנִים. וְזֶה בְּחִינַת הַחִלּוּק שֶׁבֵּין בְּהֵמָה לְחַיָּה, כִּי בַּבְּהֵמוֹת מְלֻבָּשׁ טוֹב גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, וְעַל־כֵּן עוֹלִין לְרֵיחַ נִיחוֹחַ עַל־יְדֵי הַקָּרְבָּנוֹת, וְדַיְקָא מֵחֲמַת זֶה מִתְגַּבֶּרֶת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְרוּחַ הַבַּהֲמִיּוּת עֲלֵיהֶם בְּיוֹתֵר וְעַל־כֵּן תְּנוּעָתָם כְּבֵדָה בְּיוֹתֵר, וְעַל־כֵּן דָּמָן אֵין טָעוּן כִּסּוּי וְחֶלְבָּם אָסוּר, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּחַיּוֹת, שֶׁאֵין מְלֻבָּשׁ בָּהֶן טוֹב גָּדוֹל כָּל־כָּךְ, וְעַל־כֵּן נִכָּר בָּהֶם דַּיְקָא הַחַיּוּת בְּיוֹתֵר, כִּי הֵם קַלֵּי הַתְּנוּפָה מֵחֲמַת שֶׁאֵין הַסִּטְרָא־ אָחֳרָא מִתְגַּבֶּרֶת כָּל־כָּךְ לְהַעְלִים חַיּוּתָם וְטוּבָם, וְעַל־כֵּן חֶלְבָּם מֻתָּר וְדָמָם טָעוּן כִּסּוּי. וְעַל־כֵּן "אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ" נוֹהֵג גַּם־כֵּן רַק בִּבְהֵמוֹת וְלֹא בְחַיּוֹת, כִּי הַבְּהֵמוֹת, מֵחֲמַת שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְגַּבֶּרֶת מְאֹד עַל הַטּוֹב שֶׁבָּהֶם, עַל־כֵּן כָּל תִּקּוּנָם עַל־יְדֵי זֶרַע הַיִּלּוֹדִים, הַיְנוּ עַל־יְדֵי הַוְּלָדוֹת שֶׁיֵּצְאוּ מֵהֶם לְדוֹר וָדוֹר עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ, שֶׁאָז יִתְתַּקֵּן בִּשְׁלֵמוּת כָּל הַטּוֹב שֶׁהָיָה כָּבוּשׁ בָּהֶם. וְעַל־כֵּן כַּמָּה מִצְו?ֹת נוֹהֲגוֹת בְּוַלְדֵי הַבְּהֵמוֹת, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּחַיּוֹת. וּמֵחֲמַת שֶׁתִּקּוּן וּבֵרוּר הַטּוֹב שֶׁבָּהֶם הוּא עַל־יְדֵי הוֹלָדָה שֶׁלָּהֶם מִדּוֹר לְדוֹר, עַל־כֵּן אָסוּר לְשָׁחֳטָם אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ בְּיוֹם אֶחָד, מַה שֶּׁאֵין כֵּן הַחַיּוֹת, אֵין הַבֵּרוּר שֶׁלָּהֶם תָּלוּי בְּבֵרוּר וַלְדוֹתֵיהֶם, וְאֵין לָהֶם שׁוּם שַׁיָּכוּת עִם הַוְּלָדוֹת לְעִנְיַן בֵּרוּר הַטּוֹב שֶׁבָּהֶם, עַל־כֵּן אֵין בָּהֶם אִסּוּר "אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ" (שם אות לא, וע' ה"ש ה"ד, אות ג).

102

reality. Entry 45 completes the netilas yadayim arc: mayim rishonim draw daas, while mayim acharonim are specifically given to the forces of impurity (melach S'domis) as their "portion" — so they do not seize the daas that was drawn. Through the wholeness of daas, one merits to see the Tzadik's light and receive both yirah and ahavah — and this entire arc is encoded in the three blessings of Birchas ha-Mazon. Entry 46 reveals that the three blessings of Birchas ha-Mazon correspond to the three Patriarchs — the three lines of truth included in Yaakov/emes. The eating-burial connection is remarkable: elevating the souls in food is equivalent to giving them burial, and the ideal burial is burial in Eretz Yisrael. This is why ha-Tov v'ha-Meitiv — the blessing linked to burial of the Beitar martyrs — is attached to Birchas ha-Mazon. Entry 47 reveals that the pleasure of eating contains fallen loves — fragments of love

103

כָּל עֲבוֹדַת הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת הַקְּדוֹשִׁים, הַכֹּל בִּשְׁבִיל בֵּרוּרִים לְבָרֵר הַטּוֹב מִן הָרָע. וְיֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי בֵּרוּרִים, הַיְנוּ הַבֵּרוּר שֶׁאָנוּ מְבָרְרִים עַל־יְדֵי הַמִּצְו?ֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁלָּנוּ, וְיֵשׁ עוֹד בֵּרוּר אַחֵר שֶׁהוּא מַה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל עוֹסֵק בָּזֶה לְבָרֵר הַטּוֹב מֵהָרַע. וּשְׁנֵי בֵּרוּרִים אֵלּוּ הֵם בְּחִינוֹת אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא וְאִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא, וּבֶאֱמֶת שְׁנֵיהֶם אֶחָד, כִּי בְּאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא אִתְּעַר לְעֵלָּא, וְכֵן כָּל כֹּחַ הָאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא שֶׁלָּנוּ הוּא הַכֹּל עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּי "מִי הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם". וּשְׁנֵי הַבְּחִינוֹת אֵלּוּ אֵיךְ הֵם מִתְקַבְּצִים וּמִתְחַבְּרִים כְּאֶחָד, וְאַף־עַל־ פִּי־כֵן הֵם שְׁנֵי מִינֵי בֵּרוּרִים - זֶה אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם, כִּי זֶה סוֹד הַחֲקִירָה שֶׁל הַיְדִיעָה וְהַבְּחִירָה, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג הַשֵּׂכֶל הַזֶּה בְּזֶה הָעוֹלָם, וְרַק עַל־ יְדֵי־זֶה עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה עַל־יְדֵי שֶׁאֵין מְבִינִין עֲדַיִן זֶה הַשֵּׂכֶל, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וּשְׁנֵי מִינֵי בֵּרוּרִים אֵלּוּ הֵם בְּחִינַת בָּשָׂר וְחָלָב, כִּי הַבָּשָׂר נִתְבָּרֵר וְנִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא שֶׁלָּנוּ, שֶׁהוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּנֵי הַשְּׁחִיטָה וְכַיּוֹצֵא, וְתִקּוּן וּבֵרוּר הֶחָלָב הוּא עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל, שֶׁמְּבָרֵר הַטּוֹב מֵהָרַע עַל־יְדֵי כָּל הוֹלָדָה וְהוֹלָדָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה דָּם נֶעְכָּר וְנַעֲשֶׂה חָלָב (ע' בנים אות ו). וְעַל־כֵּן אָסוּר לְחַבְּרָם כְּאֶחָד, כִּי עַכְשָׁו אִי אֶפְשָׁר עֲדַיִן לְהַשִּׂיג זֶה הַשֵּׂכֶל אֵיךְ שְׁנֵי הַבֵּרוּרִים הַנַּ"ל נִכְלָלִין כְּאֶחָד, וּמִי שֶׁרוֹצֶה עַכְשָׁו לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת כָּאֵלּוּ הוּא בִּבְחִינַת פְּגַם אֲכִילַת בָּשָׂר בְּחָלָב, וְכֵן עַל־ יְדֵי שֶׁאוֹכֵל הָאָדָם, חַס וְשָׁלוֹם, בָּשָׂר בְּחָלָב, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגָּרִין בּוֹ הַקְּלִפּוֹת וְהַסִּטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁעִקַּר אֲחִיזָתָם וִינִיקָתָם מֵהַכְּפִירוֹת הַנִּמְשָׁכִין מֵחֲקִירוֹת כָּאֵלּוּ, וּמְסִיתִין אֶת הָאָדָם שֶׁיִּכָּנֵס דַּיְקָא בַּחֲקִירוֹת אֵלּוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגָם [וְזֶה מְרֻמָּז בַּתִּקּוּנִים שֶׁאָמַר שָׁם: "קוּם אַנְהִיר עַיְנִין דְּאִנּוּן סָבִין דְּלָא יֵיתוּן לְמֵיכַל בִּשְׂרָא בַּחֲלָבָא"]. וּמֵחֲמַת שֶׁכָּל עֲבוֹדָתֵנוּ בְּזֶה הָעוֹלָם, הַכֹּל כָּלוּל מִשְּׁנֵי בֵּרוּרִים הַנַּ"ל, וְדַיְקָא עַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ נִזְהָרִין מִלְּחַבְּרָם כְּאֶחָד, הַיְנוּ שֶׁלֹּא לִכְנֹס בָּהֶם לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין אֵיךְ הֵם נִכְלָלִים כְּאֶחָד, וְזֶה כְּלַל קַבָּלַת הַתּוֹרָה, עַל־כֵּן בְּשָׁבוּעוֹת נוֹהֲגִין לֶאֱכֹל מַאַכְלֵי חָלָב וְאַחַר־כָּךְ בָּשָׂר, לְהוֹרוֹת שֶׁאָנוּ נִזְהָרִין מִלְּחַבֵּר שְׁנֵי הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל כְּאֶחָד, שֶׁהֵם בְּחִינַת בָּשָׂר בְּחָלָב (שם אותיות לח, מ, נא).

103

that have descended from holiness. The blessings reconstitute these into holy love by connecting the heart to the nekudah — the Tzadik's core point. Bread specifically rests upon the heart, and therefore requires three after-blessings corresponding to the three sources from which love must be reconstructed. The zimun cup of wine is not ceremonial but essential: connecting heart to nekudah makes the wine holy, enabling song — and song is the medium through which the heart reaches G-d. Entry 48 is a luminous teaching: G-d's pleasure in Israel's service is described as eating — "I came to my garden…I ate my honeycomb with my honey." Our eating at a holy meal is the mirror of G-d's "eating" — His reception of our glorification. This is why seudas mitzvah is obligatory: it is the earthly echo of G-d's spiritual feast. Joy is therefore not optional but structural to eating — "the joy of Hashem is your strength." Entry 49 makes the remarkable claim that there are four blessings in Birchas ha-Mazon — not three — and the fourth (ha-Tov v'ha-Meitiv) specifically refines

104

חָלָב הוּא בְּחִינַת הַבֵּרוּר שֶׁזָּכִינוּ כְּשֶׁיָּצָאנוּ מִגָּלוּת מִצְרַיִם וְזָכִינוּ לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה, שֶׁאָז דָּם נֶעְכַּר וְנַעֲשָׂה חָלָב כַּיָּדוּעַ, וְעַל־כֵּן אוֹכְלִין מַאַכְלֵי חָלָב בְּשָׁבוּעוֹת כַּנַּ"ל. וְזֶה הַבֵּרוּר לֹא נִשְׁלַם עֲדַיִן בִּשְׁלֵמוּת לְהִתְהַפֵּךְ מֵרַע לְטוֹב לְגַמְרֵי, וְעַל־ כֵּן הֲוָה בֶּאֱמֶת אַחַר־כָּךְ מָה דַּהֲוָה מֵחֵטְא הָעֵגֶל וְכוּ', וּמֵחֲמַת זֶה אָסוּר לְחַבְּרוֹ וּלְאָכְלוֹ עִם הַבָּשָׂר, כִּי מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ עֲדַיִן אֵיזֶה אֲחִיזַת הָרַע, עַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַפְרִיד בֵּין שְׁנֵי מִינֵי הַבֵּרוּרִים הַנַּ"ל שֶׁהֵם בְּחִינַת בָּשָׂר וְחָלָב, בִּכְדֵי שֶׁלֹּא יִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת אֵלּוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגָן כַּנַּ"ל. אֲבָל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה מְרַמֵּז עַל הַגְּאֻלָּה אַחֲרוֹנָה, וְעַל־כֵּן מִתְפַּלְלִין אָז הַרְבֵּה עַל זֶה, וּגְאֻלָּה אַחֲרוֹנָה הִיא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, שֶׁאָנוּ מַתְחִילִין לַעֲסֹק בָּזֶה בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה, שֶׁאַחַר שֶׁקִּלְקַלְנוּ אַחַר כָּל הַטּוֹבוֹת שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּיצִיאַת מִצְרַיִם וּמַתַּןשׂ תּוֹרָה, וְאַחַר־כָּךְ עָשִׂנוּ מַה שֶּׁעָשִׂינוּ בְּחֵטְא הָעֵגֶל וּמְרַגְּלִים וְכֵן בְּכָל דּוֹר, וְעַכְשָׁו אָנוּ רוֹצִים לְהַמְשִׁיךְ תְּשׁוּבָה לַחֲזֹר וּלְתַקֵּן הַכֹּל, וְזֶה הַתִּקּוּן יִהְיֶה נִגְמָר בִּשְׁלֵמוּת כְּשֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ, שֶׁעִקָּרוֹ תָּלוּי בִּתְשׁוּבָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע בְּיַעֲקֹב וְכוּ'". וְעִקַּר תִּקּוּן הַתְּשׁוּבָה הוּא עַל־יְדֵי בֵּרוּר שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, שֶׁלְּשָׁם אֵין מַגִּיעַ שׁוּם פְּגָם, בִּבְחִינַת "אִם חָטָאתָ מַה תִּפְעַל לוֹ", כִּי מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתָיו יִתְבָּרַךְ, וְהוּא יָכוֹל לְתַקֵּן הַכֹּל וּלְהוֹצִיא מִכָּל הַקִּלְקוּלִים הַגְּדוֹלִים תִּקּוּנִים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עֲו?ֹנוֹת שֶׁנִּתְהַפְּכִין לִזְכֻיּוֹת עַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה (עיין תשובה אות ל), שֶׁזֶּה בְּחִינַת "מִי יִתֵּן טָהוֹר מִטָּמֵא". וְעַל־כֵּן הַבֵּרוּר הַזֶּה בִּשְׁלֵמוּת הוּא בְּחִינַת דְּבַשׁ שֶׁיּוֹצֵא מִדְּבוֹרִים, שֶׁנִּתְהַפֵּךְ מִטָּמֵא לְטָהוֹר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַגְּאֻלָּה אַחֲרוֹנָה, שֶׁיִּתְבַּטֵּל הָרַע לְגַמְרֵי וְנִתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹב, בִּבְחִינַת "כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל כָּל הָעַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה וְכוּ'". וְעַל־כֵּן בִּדְבַשׁ אֵין בּוֹ שׁוּם אִסּוּר לְעָרְבוֹ עִם בָּשָׂר, כִּי כְבָר נִשְׁלַם בּוֹ הַבֵּרוּר בְּיוֹתֵר עַד שֶׁלֹּא יוּכַל הָרַע לְהִתְאַחֵז בּוֹ גַּם בְּהִתְעָרְבוֹ עִם הַבָּשָׂר. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁאָסוּר לָנוּ לִכְנֹס כָּל־כָּךְ בִּידִיעוֹת אֵלּוּ שֶׁל שְׁנֵי בְּחִינוֹת בֵּרוּרִים הַנַּ"ל, וּמִכָּל־שֶׁכֵּן שֶׁאָסוּר לָנוּ לַעֲבֹר עַל דְּבַר־תּוֹרָה אֲפִלּוּ כָּל־שֶׁהוּא וְלִסְמֹךְ עַל הַתִּקּוּן, שֶׁיִּתְתַּקֵּן הַכֹּל עַל־יְדֵי בֵּרוּר הַשֵּׁנִי, כִּי אֲפִלּוּ הָאוֹמֵר אֶחֱטָא וְאָשׁוּב, אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, כִּי אַף־עַל־ פִּי שֶׁגַּם הָאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא שֶׁלָּנוּ הַכֹּל עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַבֵּרוּר הַשֵּׁנִי שֶׁהוּא מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא, אַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִין אֲנַחְנוּ לִזָּהֵר מְאֹד בְּכָל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת כִּפְשׁוּטָן, שֶׁהֵם בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, כְּאִלּוּ הַדָּבָר תָּלוּי רַק בָּנוּ, כִּי בֶּאֱמֶת הוּא כָּךְ, רַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר עַכְשָׁו לְהַשִּׂיג זֶה הַשֵּׂכֶל אֵיךְ שְׁנֵי מִינֵי בֵּרוּרִים הַנַּ"ל נִכְלָלִים כְּאֶחָד כַּנַּ"ל, וְעַל זֶה הִזְהִיר הַכָּתוּב: "דְּבַשׁ מָצָאתָ אֱכֹל דַּיֶּךָֹּ", כִּי אָסוּר לָנוּ עַכְשָׁו לִכְנֹס בְּעֹמֶק בִּידִיעוֹת אֵלּוּ, וְהָעִקָּר בִּבְחִינַת הַתִּקּוּן שֶׁל הַבֵּרוּר הַשֵּׁנִי שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת דְּבַשׁ, כִּי צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לְקַיֵּם כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה כִּפְשׁוּטוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַבֵּרוּר שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא שֶׁלָּנוּ. אַךְ מִי שֶׁכְּבָר נִכְשַׁל וְעָבַר מַה שֶּׁעָבַר, בְּוַדַּאי אָסוּר לוֹ לְיָאֵשׁ אֶת עַצְמוֹ, רַק לְהִתְחַזֵּק בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה וְלִסְמֹךְ עַל חַסְדֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיּוּכַל לְהִתְתַּקֵּן הַכֹּל עַל־יְדֵי שֶׁיַּמְשִׁיךְ עָלָיו הֶאָרָה מִבְּחִינַת הַבֵּרוּר הַשֵּׁנִי, שֶׁשָּׁם נִתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹבָה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה שֶׁהוּא רִאשׁוֹן לִתְשׁוּבָה, נוֹהֲגִין לֶאֱכֹל דְּבַשׁ, שֶׁמְּרַמֵּז עַל הַבֵּרוּר הַנַּ"ל שֶׁהוּא בְּחִינַת דְּבַשׁ כַּנַּ"ל (שם אותיות מא מב, מד מה מו).

104

the vitality in food from the four fallen aleph-levels (corrupted Torah scholarship) and draws it instead from the four holy levels. Torah learning and eating are spiritually parallel processes. Entry 50 is one of the most personally intimate entries in the chapter: G-d arranges for each person, each day and each hour, exactly which foods to eat — because those foods contain the specific sparks belonging to the portions of that person's soul at that moment. Eating the food you are drawn to is literally completing your soul. The boreh nefashos blessing and the rule of blessing over the dearest food first — all flow from this. Entry 51 addresses our exile directly: the air of chutz la-aretz is impure and its flow is not fitting for Israel. Yet through reciting blessings, we draw the holiness of Eretz Yisrael onto whatever we eat — wherever we are. Every blessing is an act of spiritual aliyah. Entries 52–55 develop the olive-measurement (k'zayis) as a complete mystical teaching. The olive causes forgetfulness; the oil of the olive brings memory. Body = forgetfulness; soul = memory. The soul's light cannot emerge from the body without crushing — just as oil cannot emerge from an olive without crushing. Most Torah measurements are a k'zayis because Torah is fulfilled specifically by the soul while garbed in the body — the place of forgetfulness and struggle — which is the very advantage of light over darkness. The before-blessing requires no minimum because it draws the soul-revelation before eating; the after-blessing requires a k'zayis because it guards against the forgetfulness that eating could bring. Two corrections made in this version:

105

חָלָב וּדְבַשׁ הֵם בְּחִינַת שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן־ הַקֹּדֶשׁ עַל־יְדֵי שֶׁמַּעֲלִין הַטּוֹב שֶׁבַּתַּרְגּוּם לְתוֹכוֹ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית, וְזֶה בְּחִינַת "דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ" דַּיְקָא, בִּפְרָט דְּבַשׁ הַיּוֹצֵא מֵהַדְּבוֹרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם אֶרֶס רַע, וּמֵהֶם דַּיְקָא בָּא מְתִיקוּת הַדְּבַשׁ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת נֹגַהּ, בְּחִינַת תַּרְגּוּם שֶׁמְּעֹרָב טוֹב וָרַע, וְשָׁם עִקַּר הַתִּקּוּן וְהַנִּסָּיוֹן לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל הָרַע, וּלְהוֹצִיא הַטּוֹב וּלְהַעֲלוֹתוֹ לִלְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְתִקּוּן הַבְּרִית. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהָלַךְ שִׁמְשׁוֹן הַגִּבּוֹר לְהַכְנִיעַ אֶת הַפְּלִשְׁתִּים, שֶׁעִקַּר בִּיאָתָם לָעוֹלָם הָיָה מִפְּגַם הַבְּרִית, כִּי הָיוּ מַמְזֵרִים מִזֶּרַע מִצְרַיִם שֶׁהָיוּ שְׁטוּפֵי זִמָּה מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֲשֶׁר יָצְאוּ מִשָּׁם פְּלִשְׁתִּים" וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י, וְעַל־כֵּן הָיוּ עַל־פִּי־רֹב מִתְגָּרִים מְאֹד בְּיִשְׂרָאֵל מִימֵי הָאָבוֹת עֲדַיִן, מֵחֲמַת שֶׁהֵם בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת הַבְּרִית, וְהַפְּלִשְׁתִּים אֲחִיזָתָם בִּבְחִינַת פְּגַם הַבְּרִית. וּכְשֶׁהָלַךְ שִׁמְשׁוֹן לְהַכְנִיעָם, מָצָא דְּבַשׁ בִּגְוִיַּת הָאַרְיֵה, כִּי הָיָה אָז בִּבְחִינָה זוֹ שֶׁהָיָה צָרִיךְ לְתַקֵּן לְשׁוֹן תַּרְגּוּם, לְבָרֵר הַטּוֹב מִן הָרַע שֶׁבּוֹ בִּבְחִינַת "מִי יִתֵּן טָהוֹר מִטָּמֵא", שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַדְּבַשׁ כַּנַּ"ל (הל' דברים היוצאים מן החי, הל' א).

105

(1) Entry 47: shivron leiv corrected from "brokenness of heart" — which connotes the positive spiritual state of a contrite heart — to "the crushing oppression of the heart": it is the damage inflicted upon the heart by fallen loves pressing down upon it, which produces hunger and a sense of lack. This is the wound that the three blessings of Birchas ha-Mazon are meant to heal. (2) Entry 50: "kol davar moshech atzmo l'shorsho" — "every thing draws itself toward its root" — restored as a standalone sentence with full weight. This

106

כָּל הַהוֹלָדוֹת נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַתְּפִלָּה, בִּבְחִינַת דִּין, שֶׁמִּתְפַּלֵּל הַבַּעַל־כֹּחַ הַגָּדוֹל, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מֻכְרַחַת הַסִּטְרָא־ אָחֳרָא בְּעַצְמָהּ לְהַחֲזִיר וּלְהוֹצִיא מִבִּטְנָהּ וְקִרְבָּהּ כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת שֶׁבָּלְעָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת דָּם נֶעְכָּר וְנַעֲשֶׂה חָלָב אַחַר הַלֵּדָה כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר יְצִיאַת־מִצְרַיִם עַד שֶׁזָּכוּ לְמַתַּןשׂ תּוֹרָה הָיָה רַק עַל־יְדֵי בְּחִינָה זֹאת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַבְּכוֹרִים בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה שֶׁנִּתְקַדְּשׁוּ אָז בִּיצִיאַת־מִצְרַים כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־כֵּן נוֹהֲגִין בְּשָׁבוּעוֹת לֶאֱכֹל מַאַכְלֵי חָלָב. וְכֵן דְּבַשׁ דְּבוֹרִים נִמְשָׁךְ גַּם־כֵּן מִבְּחִינָה זוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מִי יִתֵּן טָהוֹר מִטָּמֵא, שֶׁדַּיְקָא מִן הַדְּבוֹרִים שֶׁהֵם מִינִים טְמֵאִים וְהֵם בְּחִינַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁעַל זֶה נֶאֱמַר: "סַבּוּנִי כִדְבֹרִים וְכוּ'", רַק עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין הַנַּ"ל מֻכְרַחַת הַסִּטְרָא־ אָחֳרָא בְּעַצְמָהּ לְהָקִיא וּלְהוֹצִיא מִבִּטְנָהּ וְקִרְבָּהּ כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְתִיקַת הַדְּבַשׁ הַיּוֹצֵא מִן הַדְּבוֹרִים. וְעַל־כֵּן דְּבַשׁ הוּא בְּחִינַת גְּבוּרוֹת, כִּי נִמְשָׁךְ מֵהַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין הַנַּ"ל, וְעַל־כֵּן בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה, שֶׁאָז הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין, עַל כֵּן אוֹכְלִין אָז דְּבָשׁ (שם הלכה ב, אותיות ב ג ה ו).

106

is the metaphysical axiom that underlies the entire teaching: food craving is not arbitrary — it is the soul recognizing its own fallen sparks and drawing toward them in order to complete itself. נ נח נחמ נחמן מאומן Wine has two aspects: when one does not merit, it is the aspect of forgetfulness [shichechah] — but when one merits, it is on the contrary in the aspect of memory [zikaron]. And then when the wine is in holiness — rising from the aspect of forgetfulness to the aspect of memory — which is the essential merit of memory

107

עִקַּר הֶתֵּר אֲכִילַת בָּשָׂר הִתְחִיל רַק מִימֵי נֹחַ. כִּי מֵחֲמַת שֶׁדּוֹר הַמַּבּוּל הִשְׁחִיתוּ מְאֹד בִּפְגַם הַבְּרִית, עַד שֶׁהִגִּיעַ הַפְּגָם אֲפִלּוּ לִבְהֵמוֹת וְחַיּוֹת, שֶׁאֲפִלּוּ הֵם הִשְׁחִיתוּ דַּרְכָּם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, עַד שֶׁכִּמְעַט נֶחֱרַב אָז כָּל הָעוֹלָם. וְעַל־כֵּן אַחַר שֶׁיָּצָא נֹחַ מִן הַתֵּבָה וְהִקְרִיב קָרְבָּנוֹת מִכָּל הַמִּינִים הַטְּהוֹרִים, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית, וְאָז הִתִּיר לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לֶאֱכֹל בָּשָׂר, כִּי עַכְשָׁו צְרִיכִים לֶאֱכֹל דַּיְקָא כְּדֵי לְתַקְּנָם וּלְהַעֲלוֹתָם עַל־יְדֵי־זֶה; רַק שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה מַדְרֵגוֹת, כִּי בַּבְּהֵמוֹת נֶאֱחָז בָּהֶם הָרַע מְאֹד, עַל־כֵּן תִּקּוּנָם דַּיְקָא עַל־יְדֵי שְׁחִיטַת שְׁנֵי הַסִּימָנִים. וְדָגִים לֹא נִפְגְּמוּ עַל־יְדֵי דּוֹר הַמַּבּוּל כָּל־כָּךְ, וְעַל־כֵּן לֹא שָׁלַט בָּהֶם הַמַּבּוּל כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, עַל־כֵּן אֵין טְעוּנִין שְׁחִיטָה כְּלָל. וְהָעוֹפוֹת הֵם מְמֻצָּעִים בֵּין דָּגִים לִבְהֵמוֹת, כִּי מִן הָרְקָק נִבְרְאוּ כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, עַל־כֵּן הֶכְשֵׁרָן בִּשְׁחִיטַת סִימָן אֶחָד; וְגַם כִּי הָעוֹפוֹת הֵם בְּחִינַת מְמֻצָּעִים בֵּין אָדָם לִבְהֵמָה, וְעַל־כֵּן הֵם הוֹלְכִים רַק עַל רַגְלֵיהֶם כְּמוֹ אָדָם, וְיֵשׁ לָהֶם כְּנָפַיִם בִּמְקוֹם הַיָּדַיִם שֶׁל הָאָדָם, בִּבְחִינַת "וִידֵי אָדָם מִתַּחַת כַּנְפֵיהֶם", וְעַל־כֵּן הֵם סְמוּכִים קְצָת לְגֶדֶר מְדַבֵּר, בִּבְחִינַת "וּבַעַל כְּנָפַיִם יַגִּיד דָּבָר", כִּי הֵם בְּחִינַת תַּרְגּוּם, שֶׁהוּא מְמֻצָּע בֵּין לְשׁוֹן הָעַמִּים שֶׁהוּא רַע גָּמוּר, בְּחִינַת הָרַע הַכּוֹלֵל שֶׁל שִׁבְעִים לָשׁוֹן שֶׁהוּא פְּגַם הַבְּרִית, פְּגַם הַדִּבּוּר דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת בַּהֲמִיּוּת מַמָּשׁ, וּבֵין לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת אָדָם; וְעַל־כֵּן הֶכְשֵׁרָן בְּסִימָן אֶחָד. וְעַל־כֵּן הַמַּלְאָךְ מט"ט שֶׁהוּא בְּחִינַת מִשְׁנָה, בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, וְהוּא מְמֻצָּע בֵּין הַשִּׁבְעִים שָׂרִים הַשּׁוֹלְטִין עַל שִׁבְעִים לָשׁוֹן וּבֵין קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם רַק תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תַּרְגּוּם שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת מְמֻצָּע כַּנַּ"ל, עַל־כֵּן הַמַּלְאָךְ הַזֶּה נִקְרָא בִּלְשׁוֹן רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּשֵׁם "עוֹף בַּעַל כְּנָפַיִם", הַיְנוּ כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בַּבְּהֵמוֹת, הַמִּינִים טְמֵאִים מְרֻבִּים יוֹתֵר מִן הַטְּהוֹרִים, וּבָעוֹפוֹת - לְהֵפֶךְ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבְּהֵמוֹת הֵם בִּבְחִינַת עוֹלַם הָעֲשִׂיָּה, שֶׁשָּׁם נֶאֱחָז הָרַע בְּיוֹתֵר, וְהָעוֹפוֹת הֵם בִּבְחִינַת יְצִירָה, בְּחִינַת מט"ט הַנַּ"ל, שֶׁשָּׁם אֵין אֲחִיזַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא כָּל־כָּךְ. וְעַל־כֵּן סִימָנֵי עוֹף טָהוֹר לֹא נִכְתְּבוּ בַּתּוֹרָה וְנִמְסְרוּ רַק לַחֲכָמִים בְּעַל־פֶּה, כִּי הֵם בְּחִינַת מט"ט, בְּחִינַת מִשְׁנָה, בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כַּנַּ"ל (ע' פנים, ובה' בשר שנתעלם מן העין, הל' ב, אותיות ו, ח; הל' סימני עוף טהור, הל' א).

107

in the place where forgetfulness applies, as stated above — therefore at that time the essential wholeness is specifically through wine. And this is the aspect of reciting Birchas ha-Mazon over wine — for through Birchas ha-Mazon one elevates the eating from the aspect of forgetfulness to the aspect of memory, which is the aspect of holy wine as above. The three blessings of Birchas ha-Mazon correspond to the three Patriarchs who are revealed in the world to protect against judgment and darkness etc. — which is the aspect of the body — and to elevate the soul. And all of this is accomplished through the avira [air/atmosphere] of Eretz Yisrael which is drawn through Birchas ha-Mazon. And therefore Eretz Yisrael and Torah — which is the aspect of the soul, as above — are mentioned within it. A person must not receive pleasure and delight from the physical substance of what he eats and drinks — rather he must elevate the pleasure and love garbed within that thing to its supernal root in holiness. For the supernal root of all loves and delights is the aspect of no'am ha-elyon [the supernal pleasantness/delight

108

כָּל אֲכִילָתֵנוּ הוּא כְּדֵי לְבָרֵר בֵּרוּרִים, לְבָרֵר טוֹב מִן הָרַע שֶׁנֶּאֱחַז בְּכָל דָּבָר עַל־יְדֵי פְּגַם עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע. וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן וּבֵרוּר אֲכִילָתֵנוּ הוּא רַק עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁבְּכָל דּוֹר, כִּי מֵחֲמַת שֶׁגַּם אֲנַחְנוּ מְעֹרָבִים טוֹב וָרַע עֲדַיִן, פַּעַם כָּשֵׁר, פַּעַם פָּסוּל, פַּעַם טָמֵא, פַּעַם טָהוֹר וְכוּ', עַל־כֵּן אֵין לָנוּ כֹּחַ לְבָרֵר הַטּוֹב מִן הָרַע שֶׁבְּשׁוּם דָּבָר אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי גַּם לִמּוּד הַתּוֹרָה שֶׁלָּנוּ מְעֹרָב עֲדַיִן בִּבְחִינַת "זָכָה, נַעֲשֶׂה לוֹ סַם־חַיִּים, לֹא זָכָה וְכוּ'", כִּי גַּם בְּהַתּוֹרָה יֵשׁ שְׁנֵי כֹּחוֹת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, עַל־כֵּן עִקַּר הַתִּקּוּן וְהַבֵּרוּר הוּא עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁזָּכוּ לְבַטֵּל הָרַע שֶׁלָּהֶם לְגַמְרֵי, עַד שֶׁאֵין לוֹ בָּהֶם שׁוּם אֲחִיזָה כְּלָל, וְהֵם יְכוֹלִים לְבָרֵר לָנוּ כָּל דִּינֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמְסְרָה הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה רַק לְחַכְמֵי הַדּוֹר בְּעַל־פֶּה וְלֹא בִכְתָב, כְּדֵי שֶׁנֵּדַע שֶׁאָנוּ צְרִיכִים לִסְמֹךְ רַק עַל צַדִּיקֵי הַדּוֹר, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לֹא תָסוּר וְגוֹ'", כִּי רַק הֵם יוֹדְעִים לִדְרשׁ הַתּוֹרָה וּלְבָאֳרָהּ כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה לְבָרֵר בִּשְׁלֵמוּת הַטּוֹב מִן הָרַע כְּפִי הַבֵּרוּרִים שֶׁצְּרִיכִים לְבָרֵר בְּכָל דּוֹר וָדוֹר. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: עוֹף טָהוֹר נֶאֱכָל בְּמָסֹרֶת, עַיֵּן פְּנִים (הלכות סימני עוף טהור, הלכה ב).

108

— the highest of all pleasures, the divine beauty and sweetness that emanates from G-d] — from which all the pleasantness of flavors and delights in every thing descend and flow, the aspect of: "How beautiful and how pleasant you are, O love with delights" [mah yafis u'mah na'amis ahavah b'ta'anugim] [Shir HaShirim 7:7]. And for this reason one must recite a blessing over every thing from which one wishes to derive benefit — for through the blessing one connects and elevates that thing to its root, to the aspect of no'am ha-elyon. For all the blessings, songs, and praises

109

עִקַּר הַבֵּרוּרִים בְּיוֹתֵר הוּא בַּאֲכִילַת בָּשָׂר, שֶׁהוּא מִמִּינֵי הָחַי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חַיּוּת וּנְפָשׁוֹת. וְעַל־כֵּן בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לֶאֱכֹל בָּשָׂר כָּרָאוּי כִּי־אִם עַל־יְדֵי הִתְקַשְּׁרוּת לְצַדִּיקִים, אֲשֶׁר עַל־יָדָם יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְבָרֵר. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: עַם־הָאָרֶץ אָסוּר לֶאֱכֹל בָּשָׂר, כִּי עַם־הָאָרֶץ הוּא אֲפִלּוּ קָרָה וְשָׁנָה וְלֹא שִׁמֵּשׁ תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, הַיְנוּ מִי שֶׁאֵינוֹ מְקֻשָּׁר לְצַדִּיקִים וַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לוֹ לֶאֱכֹל בָּשָׂר, מֵאַחַר שֶׁאֵין לוֹ כֹּחַ לְבָרֵר הַנְּפָשׁוֹת וְהַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיֵּשׁ בְּבָשָׂר כַּנַּ"ל (שם).

109

that one blesses and praises to His Name, blessed be He, are the aspect of no'am ha-elyon — the aspect of: "Sing to His Name, for He is pleasant" [zameru lishmo ki na'im] [Tehillim 135:3]; the aspect of: "for pleasantness befits praise" [ki na'im nava tehillah] [Tehillim

110

מט"ט שֶׁהוּא בְּחִינַת יִחוּדָא תַתָּאָה, הוּא בְּחִינַת עוֹף, וְכֵן אִיתָא שֶׁמט"ט מְמֻנֶּה עַל עוֹפוֹת. וּמֵחֲמַת שֶׁבְּיחוּדָא תַתָּאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַיִּחוּד שֶׁל "בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד", יֵשׁ בּוֹ כ"ד אוֹתִיּוֹת, עַל־כֵּן זֶה לְעֻמַּת זֶה יֵשׁ מִצַּד הַסִּטְרָא־אָחֳרָא כ"ד עוֹפוֹת טְמֵאִים. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַבֵּרוּר שֶׁל בְּחִינַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מט"ט, הוּא עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר, עַל־כֵּן עוֹף טָהוֹר נֶאֱכָל רַק בְּמָסֹרֶת (עַיֵּן פְּנִים שֶׁל הֲלָכָה ג; וְעַיֵּן עוֹד מֵעִנְיַן עוֹפוֹת טְמֵאִים וּמַה שֶּׁעוֹף טָהוֹר נֶאֱכָל בְּמָסֹרֶת - "אֱמוּנָה" אוֹת סה).

110

147:1]; the aspect of: "the pleasant singer of Israel" [ne'im zemiros Yisrael] [Shmuel II 23:1]. For it is impossible to cleave to the Creator, blessed be He, and to merit no'am ha-elyon — "to behold the pleasantness of Hashem" [la'chazosin no'am

111

דָּגִים הֵם בְּחִינַת עֵינָא פְקִיחָא, בְּחִינַת עָלְמָא דְאָתֵי, בְּחִינַת דָּעַת. וְעַל־כֵּן בְּרִיאָתָן מִן הַמַּיִם שֶׁהֵם גַּם־כֵּן בְּחִינַת דַּעַת, בְּחִינַת עָלְמָא דְאָתֵי. וְעַל־כֵּן בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים, שֶׁהֵם גַּם־כֵּן בְּחִינַת עָלְמָא דְאָתֵי, בְּחִינַת דַּעַת, נוֹהֲגִין לֶאֱכֹל דָּגִים. וְעַל־כֵּן אֵין הַדָּגִים טְעוּנִים שְׁחִיטָה וְאֵין בָּהֶם אִסּוּר חֵלֶב וָדָם וְלֹא שׁוּם מִין טְרֵפוֹת, כִּי כָּל זֶה נִמְשָׁךְ מֵאֲחִיזַת פְּגַם הַבְּרִית, שֶׁנֶּאֱחַז גַּם בִּבְהֵמוֹת וְחַיּוֹת וְעוֹפוֹת כַּנַּ"ל, מַה שֶּׁאֵין כֵּן דָּגִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת דַּעַת, בְּחִינַת שְׁמִירַת הַבְּרִית. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּת שְׁמִירַת הַבְּרִית שֶׁהוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן־ הַקֹּדֶשׁ, הוּא עַל־יְדֵי לְשׁוֹן תַּרְגּוּם כַּנַּ"ל כַּמָּה פְּעָמִים, וְהַתַּרְגּוּם הוּא בְּחִינַת "כָּתְנוֹת־עוֹר" כַּיָּדוּעַ, וְהַכָּתְנוֹת־עוֹר, אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, חֲלָקִים כְּצִפֹּרֶן, וְזֶה בְּחִינַת הַקַּשְׂקַשִּׂים שֶׁל הַדָּגִים שֶׁהֵם גַּם־כֵּן חֲלָקִים כְּצִפֹּרֶן, בְּחִינַת כָּתְנוֹת־עוֹר הַנַּ"ל, עַל־כֵּן הַקַּשְׂקַשִּׂים הוּא עִקַּר הַסִּימָנֵי־טָהֳרָה שֶׁל הַדָּגִים (הל' סימני דגים, הל' א; וע' בשר שנתעלם מן העין, הל' א).

111

Hashem] [Tehillim 27:4] — except through the words of blessings, thanksgivings, prayers, songs, and praises. It turns out that all blessings are in the aspect of no'am ha-elyon — and therefore through the blessing one elevates and connects all loves and delights to their root, to the aspect of no'am ha-elyon. And therefore the essential Birchas ha-Mazon [which is from the Torah itself, and from which all other blessings are derived] is for Eretz Yisrael —

112

גַּם מִי שֶׁזָּכָה לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת בְּחִינַת עָלְמָא דְאָתֵי, צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד שֶׁלֹּא לְצַמְצֵם דַּעְתּוֹ, שֶׁלֹּא לִכְנֹס לִפְנִים מִמְּחִצָּתוֹ. וְעַל־כֵּן הַדָּגִים שֶׁהֵם בְּחִינַת דַּעַת כַּנַּ"ל, עִקַּר הַסִּימָנֵי־טָהֳרָה שֶׁלָּהֶם הֵם הַקַּשְׂקַשִּׂים, שֶׁהֵם בְּחִינַת לְבוּשֵׁי הַשֵּׂכֶל, בְּחִינַת צִמְצוּם. וְזֶה בְּחִינַת הַסְּנַפִּירִין, שֶׁהֵם כַּנְפֵי הַדָּגִים הַשָּׁטִים עַל־יָדָם בְּתוֹךְ הַמַּיִם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כַּנְפֵי הַשֵּׂכֶל הַשָּׁט וּפוֹרֵחַ בְּתוֹךְ בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַדַּעַת שֶׁל בְּחִינַת עָלְמָא דְאָתֵי, כִּי צָרִיךְ לְהַגְדִּיל הַשֵּׂכֶל וּלְהַעֲמִיק מַחֲשַׁבְתּוֹ בָּזֶה וְלִהְיוֹת שִׂכְלוֹ שָׁט וּפוֹרֵחַ וּמְעוֹפֵף מְאֹד בְּתוֹךְ קְדֻשַּׁת הַדַּעַת הַזֶּה; אֲבָל אַף־עַל־פִּי־ כֵן צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד גַּם בְּהַצִּמְצוּם הַנַּ"ל, כִּי כְּשֶׁאֵין לוֹ צִמְצוּם אָז הוּא יוֹצֵא עַל־יְדֵי־זֶה מִגְּבוּל הַקְּדֻשָּׁה לְגַמְרֵי, וְאָז הוּא בִּבְחִינַת פְּגַם הַדַּעַת, פְּגַם הַבְּרִית, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַדָּגִים טְמֵאִים, שֶׁיֵּשׁ מִינִים כָּאֵלּוּ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם סְנַפִּיר אֲבָל אֵין לָהֶם קַשְׂקֶשֶׂת, בְּחִינַת הַצִמְצוּם הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה הֵם טְמֵאִים וַאֲסוּרִים. וּמֵחֲמַת שֶׁשָּׁם בִּבְחִינַת הַדָּגִים, הַיְנוּ אוֹתָם שֶׁזָּכוּ כְּבָר לִבְחִינַת קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וְהַדַּעַת, עִקַּר הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁיֵּשׁ שָׁם הוּא לֶהֱרֹס לַעֲלוֹת אֶל ה' לִכְנֹס לִפְנִים מִמְּחִצָּתוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יָכוֹל לָצֵאת מִגְּבוּל הַקְּדֻשָּׁה לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־כֵּן שָׁם עִקַּר הַתִּקּוּן וְהַקְּדֻשָּׁה תָּלוּי רַק בְּהַצִּמְצוּם שֶׁהוּא בְּחִינַת קַשְׂקַשִּׂים, עַל־כֵּן עִקַּר הַסִּימַן־ טָהֳרָה שֶׁל הַדָּגִים גַּם־כֵּן הוּא הַקַּשְׂקַשִּׂים, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כֹּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ קַשְׂקֶשֶׂת יֵשׁ לוֹ סְנַפִּיר וְכוּ' (שם)

112

for the essential flow of no'am ha-elyon is in Eretz Yisrael. Therefore the essential holiness of eating is in Eretz Yisrael — which is the aspect of all the commandments dependent upon the Land, which all relate to kinds of food. And through the blessing one recites over every thing, one draws the holiness of Eretz Yisrael — which is the aspect of no'am ha-elyon — which is the supernal holy root of all flavors, loves, and delights in the world, as above. And since the essential revelation of His glory, blessed be He, is through the flow of no'am ha-elyon (see within) — from this descends the fact that most of the honor that people show one another is through kinds of

113

דָּגִים הֵם בְּחִינַת עֵינָא פְקִיחָא, עֵינָא חַד דְּרַחֲמֵי, שֶׁהוּא בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר בְּיָם הַחָכְמָה, וְעַל־כֵּן הֵם גְּדֵלִים בַּמַּיִם, הַיְנוּ בְּחִינַת יָם הַחָכְמָה הַנַּ"ל. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת חַיּוּת הַדָּגִים, הוּא בְּחִינַת מַקִּיפִין, בְּחִינַת מָה, בְּחִינַת "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ", שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַשָּׂגַת דָּרֵי מַעְלָה, וְאַף־עַל־ פִּישׂ כֵן גַּם דָּרֵי מַעְלָה צְרִיכִין לְכָלְלָם גַּם־כֵּן בִבְחִינַת הַלִּמּוּד שֶׁל "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ", כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם יִרְאָה כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. בִּפְרָט כְּשֶׁמַּמְשִׁיכִין זֶה הַדַּעַת שֶׁל "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" בְּזֶה הָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי, יְכוֹלִין לִינֹק מִמֶּנּוּ הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁרוֹצִין, חַס וְשָׁלוֹם, לְהַעְלִים וּלְהַסְתִּיר אֶת אוֹר אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, וִינִיקָתָם מִבְּחִינַת הַהַעְלָמָה וְהַהַסְתָּרָה שֶׁל בְּחִינַת זֹאת הַהַשָּׂגָה שֶׁל "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ"; עַל־כֵּן יֵשׁ כַּמָּה מִינֵי דָּגִים טְמֵאִים, וְעִקַּר הַסִּימָנֵי־טָהֳרָה שֶׁל הַדָּגִים הוּא סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת, שֶׁהֵם בְּחִינַת לְבוּשִׁין, בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת יִרְאָה, בְּחִינַת הַשָּׂגָה שֶׁל "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ", שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁכּוֹלְלִין אוֹתָם גַּם בִּבְחִינַת הַהַשָּׂגָה הַזֹּאת, עַל־יְדֵי־זֶה אֵין יְכוֹלָה הַסִּטְרָא־אָחֳרָא לִינֹק מִשָּׁם, וְאָז הֵם טְהוֹרִים וּמֻתָּרִים לַאֲכִילַת יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֲכִילָתָם לִזְכּוֹת בִּשְׁעַת אֲכִילָה לְיִרְאָה גְדוֹלָה וּלְהֶאָרַת הָרָצוֹן הַנַּ"ל (שם הל' ב).

113

food and drink. Likewise in the language of our Rabbis of blessed memory: "a piece fit to be honored" [chaticha hare'uyah lehiskabbed] — because the abundance of no'am ha-elyon is garbed within them, through which the revelation of honor flows. And therefore our Sages of blessed memory established the rules of precedence in the blessings over fruit — according to the level and importance of the foods — for there resides all holy honor and importance. And therefore the seven species for which Eretz Yisrael is praised take precedence in blessing — because the abundance of no'am ha-elyon is most

114

גּוּף וָנֶפֶשׁ הֵם בְּחִינַת חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת שֶׁל חָכְמַת הַטֶּבַע, שֶׁזֶּה בְּחִינַת גּוּף, בְּחִינַת בַּהֲמִיּוּת, נֶגֶד חָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת נֶפֶשׁ שֶׁעִקַּר יְסוֹדָהּ עַל אֱמוּנַת הַהַשְׁגָּחָה, וְשֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ בְּלִי שׁוּם חִיּוּב הַטֶּבַע כְּלָל, וְשֶׁגַּם הַטֶּבַע מִתְנַהֶגֶת רַק בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת אֲכִילַת יִשְׂרָאֵל שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה עִקַּר הַחַיּוּת וְהַחִבּוּר שֶׁל גּוּף וָנֶפֶשׁ, וְעִקַּר קְדֻשַּׁת אֲכִילַת יִשְׂרָאֵל הוּא רַק בִּשְׁבִיל הַנֶּפֶשׁ, בְּחִינַת "צַדִּיק אֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ", כִּי הֵם מַכְנִיעִין וּמְבַטְּלִין חָכְמַת הַטֶּבַע וּמְקַשְּׁרִין הַכֹּל אֶל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, בְּחִינַת "וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעָי", כִּי זֶה עִקַּר כַּוָּנַת הָאֲכִילָה לְהַעֲלוֹת הַחַיּוּת שֶׁבִּבְחִינוֹת דּוֹמֵם צוֹמֵחַ חַי לִבְחִינַת מְדַבֵּר, דְּהַיְנוּ לְהַעֲלוֹת וּלְקַשֵּׁר כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁבָּעוֹלָם (שֶׁהֵם קִיּוּם הָעוֹלָם עַל־פִּי הַטֶּבַע) אֶל שָׁרְשָׁם דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא חָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַכֹּל וְהוּא בְּחִינַת אָדָם. וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, דְּהַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁגַּם הַטֶּבַע בְּעַצְמוֹ הִיא הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם, כִּי הַכֹּל מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן יֵשׁ מִינִים טְהוֹרִים וּמֻתָּרִים בַּאֲכִילָה, הַיְנוּ אֵלּוּ הַמִּינִים שֶׁיֵּשׁ לָנוּ כֹּחַ לְקַשְּׁרָם אֶל הַקְּדֻשָּׁה וּלְהַעֲלוֹתָם מֵחַי לְאָדָם, וּמִינִים טְמֵאִים הֵם אֵלּוּ הַמִּינִים שֶׁאֵין לָנוּ כֹּחַ לְבָרְרָם וּלְקַשְּׁרָם אֶל הַקְּדֻשָּׁה (שם הלכה ג; עיין שבת קא).

114

greatly garbed within them, and this is the essential praise of Eretz Yisrael — that the Torah praises her with the good fruits within her, as explained within. The essential rectification of eating in holiness is through tzedakah [charity]. Therefore one must separate funds for tzedakah before eating and invite a poor person to one's table — as explained in the holy books. And this is because through tzedakah one becomes a vessel to receive the flow of no'am ha-elyon — which is the essential rectification of eating: to connect the flavor and pleasantness of the food and drink to their root — to the aspect of no'am ha-elyon

115

דָּגִים הֵם בְּחִינַת עֵינָא פְקִיחָא, בְּחִינַת עֵינָא חַד דְּרַחֲמֵי, בְּחִינַת רַעֲוָא דְרַעֲוִין, בְּחִינַת שֹׁרֶשׁ אֱמוּנַת הָרָצוֹן וְהַהַשְׁגָּחָה לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ וְהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל; רַק מֵחֲמַת שֶׁכְּנֶגֶד מֵצַח הָרָצוֹן, שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ הָרָצוֹן, יֵשׁ כְּנֶגְדּוֹ מֵצַח הַנָּחָשׁ, שֹׁרֶשׁ חָכְמַת הַטֶּבַע, וְעִקַּר הַכְנָעַת מֵצַח הַנָּחָשׁ הוּא עַל־יְדֵי צְדָקָה, וְעַל־כֵּן עִקַּר הַסִּימָנֵי־טָהֳרָה שֶׁל הַדָּגִים הֵם הַקַּשְׂקַשִּׂים, שֶׁהֵם בְּחִינַת לְבוּשֵׁי הַצְּדָקָה כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות ד).

115

as above. Every person must be careful to recite the blessings over fruit with great kavanah [intention] — in order to be able to find the aspect of the lost objects [aveidot] mentioned above, which one must search for very carefully.

116

עִקַּר שֵׁם הַצַּדִּיק הוּא עַל שֵׁם צְדָקָה, בְּחִינַת "וְצַּדִּיק חוֹנֵן וְנוֹתֵן", כִּי הַצַּדִּיק הוּא הַבַּעַל־צְדָקָה אֲמִתִּי כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (ע' צדקה אות ל), וְעַל־כֵּן נִקְרָא הַצַּדִּיק בְּשֵׁם דָּג, שֶׁכָּל גִּדּוּלוֹ בַּמַּיִם, שֶׁהֵם בְּחִינַת צְדָקָה כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן הַדָּגִים שֶׁנִּמְשָׁךְ חַיּוּתָם בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הַצַּדִּיק שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת דָּג, עַל־כֵּן אֵין טְעוּנִים שְׁחִיטָה וְאֵין בָּהֶם שׁוּם טְרֵפוֹת וְלֹא אִסּוּר חֵלֶב וָדָם, כִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת כְּבָר הוּא נָקִי וָזַךְ מִכֹּל וָכֹל וְאֵין בּוֹ שׁוּם פְּסֹלֶת כְּלָל, כִּי אֲפִלּוּ אֲכִילָתוֹ וּשְׁתִיָּתוֹ וְכָל דְּבָרִים גַּשְׁמִיִּים שֶׁעוֹסֵק בָּהֶם לִפְעָמִים, הַכֹּל קָדוֹשׁ וְטָהוֹר מְאֹד בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, כִּי הוּא יָכוֹל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל דָּבָר. אֲבָל בְּהֵמוֹת וְחַיּוֹת וְעוֹפוֹת, אֲפִלּוּ הַטְּהוֹרִים שֶׁיְּנִיקָתָם מִצַּד הַקְּדֻשָּׁה, מִבְּנֵי־יִשְׂרָאֵל הַכְּשֵׁרִים, אַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִים שְׁחִיטָה וְיֵשׁ בָּהֶם כַּמָּה דְּבָרִים אֲסוּרִים, כִּי בַּהֲמוֹן יִשְׂרָאֵל מְעֹרָב עֲדַיִן פְּסוֹלוֹת גַּםשׂ כֵּן קְצָת, כִּי מִי יֹאמַר זִכִּיתִי לִבִּי טָהַרְתִּי מֵחַטָּאתִי; אֲבָל הַדָּגִים, שֶׁחַיּוּתָם נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַצַּדִּיק שֶׁכֻּלּוֹ קֹדֶשׁ, עַל־כֵּן אֵין טְעוּנִים שׁוּם תִּקּוּן, רַק אֲסִיפָתָן מְטַהַרְתָּן, כְּמוֹ אֵצֶל הַצַּדִּיקִים שֶׁנֶּאֱמָר בָּהֶם אֲסִיפָה; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה שַׁקְרָנִים וּצְבוּעִים שֶׁמְּדַמִּין עַצְמָן כְּקוֹף בִּפְנֵי אָדָם וּמִתְפָּאֲרִין גַּם־כֵּן בִּגְדוֹלוֹת וְנִפְלָאוֹת כְּאִלּוּ יְכוֹלִין לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל דָּבָר כְּמוֹ הַצַּדִּיק, וּבֶאֱמֶת הֵם שַׁקְרָנִים כַּנַּ"ל, עַל־כֵּן גַּם בַּדָּגִים יֵשׁ כַּמָּה מִינִים טְמֵאִים שֶׁנִּמְשָׁכִים מִבְּחִינַת הַשַּׁקְרָנִים וְהַצְּבוּעִים כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן עִקַּר הַסִּימַן־טָהֳרָה שֶׁל הַדָּגִים הֵם הַקַּשְׂקְשֶׂת, שֶׁהֵם בְּחִינַת לְבוּשֵׁי צְדָקָה, כִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת יֵשׁ לוֹ כֹּחַ הַצְּדָקָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבֵּל דִּבּוּר פִּיו לְהִתְפָּאֵר אֶת עַצְמוֹ בִּגְדוֹלוֹת כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, אֲבָל הַשַּׁקְרָנִים הַנַּ"ל אֵין לָהֶם כֹּחַ הַצְּדָקָה, כִּי אֲלֵיהֶם מִתְקָרְבִים הַבַּעֲלֵי־צְדָקָה הַפְּגוּמִים, שֶׁצִּדְקָתָם אֵינָהּ נֶחְשֶׁבֶת בְּשֵׁם צְדָקָה כְּלָל, וְעַל־כֵּן הַדָּגִים טְמֵאִים אֵין לָהֶם קַשְׂקַשִּׂים (שם הל' ד, אות א).

116

For this is the entire purpose of the person who was created solely for this — to seek and search after the lost objects, which are the aspect of the fallen sparks mentioned above. And when one searches and seeks diligently, one will certainly find — as our Rabbis of blessed memory have said: "I have labored and not found — do not believe it" [Megillah 6b]. And the essential gathering of all the lost objects and their return to holiness is to return them to the holiness of Eretz Yisrael — as it is written: "Even if your dispersed are at the ends of the heavens…He will bring you to the Land etc." [Devarim 30:4–5], and as it is written: "And those who are lost in the land of Assyria…shall bow down to Hashem on the holy mountain in Jerusalem" [Yeshayahu 27:13]. Therefore the fruits of Eretz Yisrael — namely the seven species for which Eretz Yisrael is praised — take precedence in

117

הַצַּדִּיק מְכֻנֶּה בְּשֵׁם דָּג, וְכֵן כָּל יִשְׂרָאֵל מְכֻנִּים בְּשֵׁם דָּגִים כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁכָּל גִּדּוּלָם הוּא בַּמַּיִם, הַיְנוּ בְּמֵימֵי הַדַּעַת שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁעִקַּר תִּקּוּן הַמֹּחִין וְהַדַּעַת הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַצִּמְצוּם, לְצַמְצֵם מַחֲשַׁבְתּוֹ וּמֹחוֹ שֶׁלֹּא תֵצֵא לְשׁוֹטֵט בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת, בְּחִינַת 'בַּמֻּפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרשׁ' וְכוּ', עַל־כֵּן עִקַּר סִימַן־טָהֳרָה שֶׁל הַדָּגִים הֵם הַקַּשְׂקַשִּׂים, שֶׁהֵם הַלְּבוּשׁ וְהַכִּסּוּי שֶׁל הַדָּגִים הַגְּדֵלִים בַּמַּיִם, וְהֵם בְּחִינַת צִמְצוּם הַמֹּחִין שֶׁזֶּה עִקַּר הַתִּקּוּן כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה).

117

blessing. And likewise all blessings are derived from Birchas ha-Mazon, and the essential Birchas ha-Mazon is for Eretz Yisrael, as stated many times above. For this is the essential purpose of the blessing — to reveal the holiness of Eretz Yisrael, where the return

118

כָּל הַתּוֹלָעִים וּשְׁקָצִים וּרְמָשִׂים הֵם עִקַּר זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, וְעַל־כֵּן הֵם מְזֹהָמִים מְאֹד וְאֵין לָהֶם שׁוּם קוֹמָה וְרוֹחֲשִׁים עַל הָאָרֶץ, בְּחִינַת "עַל גְּחֹנְךָ תֵלֵךְ" הַנֶּאֱמָר אֵצֶל הַנָּחָשׁ, וְהֵם כְּרוּכִים וּמְדֻבָּקִים בְּיוֹתֵר בַּעֲפַר הָאָרֶץ, שֶׁשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, וְעַל־כֵּן אִסּוּרָן חָמוּר מְאֹד וְיֵשׁ בָּהֶם כַּמָּה לָאוִין, כִּי הֵם מְשַׁקְּצִים נֶפֶשׁ הָאָדָם בְּיוֹתֵר, כִּי הֵם הַהֵפֶךְ מַמָּשׁ מִקְדֻשַּׁת הַנֶּפֶשׁ שֶׁשָּׁרְשָׁהּ בְּכָבוֹד דִּקְדֻשָּׁה, וְהֵם בְּזוּיִים וּמְשֻׁקָּצִים מְאֹד, וְהֵם בְּחִינַת קְלִפַּת עֵשָׂו שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו: "בָּזוּי אַתָּה מְאֹד", כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֵין לוֹ כְּתָב וְלָשׁוֹן כִּי הוּא גָּרוּעַ יוֹתֵר מִכָּל הַשִּׁבְעִים לָשׁוֹן, וְעַל־כֵּן הַתּוֹלָעִים רוֹחֲשִׁים וְשׁוֹרְצִים בְּכָל מָקוֹם, בְּכָל מִינֵי מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה, כִּי הֵם בְּחִינַת תַּכְלִית זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, זֻהֲמַת הַיֵּצֶר הָרָע הַפֶּתִי הַסָּכָל וְהַמְזֹהָם מְאֹד, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַיֵּצֶר הָרָע הַנָּמוּךְ שֶׁבְּכָל בְּחִינוֹת הַיֵּצֶר הָרָע, כִּי יֵשׁ כַּמָּה בְּחִינוֹת בַּיֵּצֶר הָרָע כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר, וְהַיֵּצֶר הָרָע הַמְגֻשָּׁם וְהַמְזֹהָם הַזֶּה נִסְרָךְ וְנִדְבָּק וְנִסְתַּבֵּךְ מְאֹד בְּכָל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה וּמַכְבִּיד עַל הָאָדָם בְּעַצְבוּת וְעַצְלוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת טֶבַע הַשְּׁקָצִים וְהָרְמָשִׂים, שֶׁהֵם בְּתַכְלִית הָעַצְבוּת וְהָעַצְלוּת, וְחַיּוּתָם מוּעָט בְּיוֹתֵר מִכָּל גֶּדֶר הֶחָי, וְצָרִיךְ לִשְׁמֹר נַפְשׁוֹ מְאֹד מֵהֶם, הַיְנוּ מִבְּחִינַת הַיֵּצֶר הָרָע הַזֶּה. אֲבָל בְּנָקֵל מְאֹד לְהִנָּצֵל מִמֶּנּוּ, כִּי בִּמְעַט הִסְתַּכְּלוּת וָדַעַת וּזְרִיזוּת קְצָת יְכוֹלִין לְהִתְפָּרֵד מֵהֶם וּלְהַכְנִיעַ אוֹתָם, כִּי חַיּוּתָם וְכֹחָם מוּעָט מְאֹד וּבְנָקֵל לְהָרְגָם וּלְשַׁבְּרָם לַאֲלָפִים וּרְבָבוֹת בְּרֶגַע אֶחָד, רַק מֵחֲמַת שֶׁנִּדְבָּקִין וְנִסְרָכִין מְאֹד בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת, עַל־כֵּן נִדְמֶה לְהָאָדָם בַּתְּחִלָּה שֶׁקָּשֶׁה לוֹ לָצֵאת מֵהֶם וּלְשַׁבְּרָם, אֲבָל בִּמְעַט דַּעַת וּזְרִיזוּת קְצָת יְכוֹלִים לְהַכְנִיעַ אוֹתָם בְּנָקֵל וּלְבַטְּלָם בְּבִטּוּל גָּמוּר, כִּי הֵם מְעוּטֵי כֹחַ מְאֹד (הל' תולעים, הל' א).

118

of all lost objects to their place occurs, as above. And therefore every blessing that does not contain mention of [G-d's] Malchus [Kingship — Melech ha-olam] is not a blessing [Berachos 40b] — for these lost objects are scattered and dispersed throughout the world. And through mentioning in the blessing "Melech ha-olam" — "King of the universe" — namely that His kingship rules over all and His dominion extends to all places, and no spark is ever lost or banished from Him — through this very declaration one is able to find the lost objects from whatever place they are in. At every level there is the aspect of a klipah [husk] that precedes the fruit — namely, the koach ha-medameh [the faculty of imagination], the force of animality [koach ha-behemiut] — and one must subdue and break it. And this is accomplished

119

הַצַּדִּיק עוֹסֵק לְהָאִיר וּלְעוֹרֵר כָּל הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁנָּפְלוּ לְמַטָּה מַטָּה עַד לֶעָפָר מַמָּשׁ, שֶׁשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, וְהַצַּדִּיק מְעוֹרֵר וּמֵקִיץ אוֹתָם וּמוֹדִיעָם כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, כִּי גַּם בְּמָקוֹם שֶׁהֵם שָׁם יְכוֹלִין גַּם־כֵּן לִמְצֹא אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", שׁוֹכְנֵי עָפָר דַּיְקָא. וְעַל־כֵּן אֵלּוּ הַמִּינִים מִבְּהֵמוֹת חַיּוֹת וְעוֹפוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם סִימָנֵי־טָהֳרָה, זֶה סִימָן שֶׁהִתְחִיל לְהָאִיר בָּהֶם הֶאָרָה זוֹ, עַל־כֵּן הֵם טְהוֹרִים וּמֻתָּרִים לַאֲכִילַת יִשְׂרָאֵל, אֲבָל אֵלּוּ הַמִּינִים שֶׁלֹּא זָכוּ לְקַבֵּל הֶאָרָה זוֹ, עַל־כֵּן אֵין בָּהֶם סִימָנֵי־ טָהֳרָה וְהֵם טְמֵאִים וַאֲסוּרִים. וְזֶה בְּחִינַת אִסּוּר אֲכִילַת שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים מִשּׁוּם "הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ" דַּיְקָא, כִּי הֵם מִבְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ שֶׁנֶּאֱחָז הָעִקָּר בְּעָפָר וָאָרֶץ, וְהֵם שׁוֹכְנֵי עָפָר מַמָּשׁ, שֶׁאֵין מַגִּיעַ אֲלֵיהֶם שׁוּם תִּקּוּן וְהֶאָרָה מֵהִתְעוֹרְרוּת שֶׁל הַצַּדִּיק, כִּי הֵם בְּחִינַת רַע גָּמוּר, תֹּקֶף הַזֻּהֲמָא, עַל־כֵּן הֵם אֲסוּרִים בַּאֲכִילָה כִּי אִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְתַקְּנָם וּלְהַעֲלוֹתָם, רַק אַדְּרַבָּא צְרִיכִין לִפְרשׁ מֵהֶם מִכֹּל וָכֹל. וּמַה שֶּׁתּוֹלָעִים שֶׁנִּתְהַוּוּ בְּתָלוּשׁ מֻתָּרִים כָּל זְמַן שֶׁלֹּא פֵרְשׁוּ - עַיֵּן פְּנִים (שם הל' ב).

119

through remembering and declaring the greatness of the Creator, blessed be He, through which they are subdued. And this is the matter of all the blessings of enjoyment before and after — for the essential intention of eating is to refine the holy sparks garbed within the mineral, vegetable, and animal [domem, tzomayach, chai] — to elevate them to the level of medaber [the speaking being, i.e., the human level]. Therefore one must bless before eating — for the blessing is the praise and the greatness of G-d, and through this the

120

עִנְיַן תּוֹלָעִים שֶׁבְּתָלוּשׁ, שֶׁעַד שֶׁלֹּא פֵרְשׁוּ מֻתָּרִין - עַיֵּן "הִתְחַזְּקוּת", אוֹת נו.

120

koach ha-medameh, which is the force of

121

עִקַּר בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים וּמִיתַת הַמְּלָכִים הָיָה בִּבְחִינַת שֵׁם ב"ן, שֶׁכְּנֶגְדוֹ יְסוֹד הֶעָפָר וּבְחִינַת עוֹלַם הָעֲשִׂיָּה, וְעַל־כֵּן שָׁם עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הַקְּלִפּוֹת וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא בִּבְחִינַת "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ", וְעַל־כֵּן הַתּוֹלָעִים הַשּׁוֹרְצִים עַל הָאָרֶץ מַמָּשׁ, נֶאֱחָז בָּהֶם הַזֻּהֲמָא מְאֹד וְעַל־ כֵּן כֻּלָּם אֲסוּרִים (הל' תולעים הל' ד, אותיות ג ו).

121

animality, is subdued. Then the soul [nefesh] and spark present there are able to rise from their level — which is mineral, vegetable, animal — to the level of

122

הַדָּגִים נִמְשָׁכִין בְּשָׁרְשָׁן מִבְּחִינַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת מָשִׁיחַ, שֶׁמַּמְשִׁיכִין בְּכָל דּוֹר תִּקּוּנִים נִפְלָאִים מִבְּחִינַת עוֹלַם הַתִּקּוּן שֶׁיִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד, שֶׁאָז יִתְגַּלֶּה הַשֵּׂכֶל וְהַחָכְמָה שֶׁיֵּשׁ בְּהַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יִתְתַּקֵּן הַכֹּל. וְזֶה הַשֵּׂכֶל הוּא בְּחִינַת מַיִם שֶׁהֵם שֹׁרֶשׁ כָּל הַבְּרִיאָה, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: מִתְּחִלָּה הָיָה הָעוֹלָם מַיִם בְּמַיִם, וְעַל־ כֵּן לֶעָתִיד לָבוֹא שֶׁיִּתְגַּלֶּה זֶה הַשֵּׂכֶל, נֶאֱמַר: "כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה וְכוּ' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים" (עַיֵּן פְּנִים), וְזֶה בְּחִינַת הַדָּגִים שֶׁגִּדּוּלָם בַּמָּיִם. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁמִּזֶּה הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, מִשָּׁם שֹׁרֶשׁ אֲחִיזַת כָּל הַדִּינִים וְהַקְּלִפּוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, עַל־כֵּן צְרִיכִים הַדָּגִים סִימָנֵישׂ טָהֳרָה, וְהָעִקָּר הוּא הַקַּשְׂקַשִּׂים, שֶׁהֵם בְּחִינַת לְבוּשֵׁי הַצְּדָקָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרָה מִשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּקִין כָּל הַצִּמְצוּמִים וְהַדִּינִים וְנִתְבַּטְּלִין אֲחִיזַת כָּל הַקְּלִפּוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן (שם אותיות ח י).

122

the speaking being [medaber]. And afterward, when one eats — the food is distributed through the limbs. First the liver [kaved] is nourished, for there resides the nefesh ha-mis'avah [the desiring/appetitive soul] — and from there the liver actively nurses and feeds foolishness [yenikas ha-kesilos] into the person — which is the koach ha-medameh [the faculty of imagination]. And one must refine the food already eaten to elevate it from the liver to the brain — which is

123

מְבֹאָר בַּתִּקּוּנִים, שֶׁבֵּיצִים הֵם מָארֵי מִקְרָא, גַּם הֵם בְּחִינַת אוֹפַנִּים, בְּחִינַת עֲשִׂיָּה, וּמֵחֲמַת שֶׁבַּמִּקְרָא הַיְנוּ בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב יֵשׁ גַּם לְעַכּוּ"ם אֵיזֶה אֲחִיזָה, כִּי הֵם יְכוֹלִים גַּם־כֵּן לַעֲסֹק בָּהּ, וְעִקַּר הַיִּתְרוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁשָּׁם אֵין לְעַכּוּ"ם אֲחִיזָה כְּלָל, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁהַבֵּיצִים אֵין לָהֶם סִימָנֵי־טָהֳרָה בְּבֵרוּר. כִּי זֶה יָדוּעַ שֶׁכָּל הַמִּינִים טְהוֹרִים הֵם מִסִּטְרָא דְיִשְׂרָאֵל, וּמִינִים טְמֵאִים הֵם מִסִּטְרָא דְעַכּוּ"ם. וְזֶה בְּחִינַת כ"ד מִינֵי עוֹפוֹת טְמֵאִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת נִשְׁמַת הָעַכּוּ"ם, שֶׁהֵם כְּנֶגֶד כ"ד סִפְרִין דְּאוֹרַיְתָא, זֶה לְעֻמַּת זֶה, מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מִשָּׁם אֵיזֶה אֲחִיזָה קְצָת. וְעַל־כֵּן עוֹפוֹת טְהוֹרִים שֶׁמְּרַמְּזִין עַל נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, לֹא נִכְתְּבוּ סִימָנֵיהֶם בַּתּוֹרָה כְּלָל, כִּי עִקַּר הַיִּתְרוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה. וְזֶה בְּחִינַת: עוֹף טָהוֹר אֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא בְּמָסֹרֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁנִּמְסְרָה רַק מִפֶּה לְפֶה. וְעַל־כֵּן הַבֵּיצִים, שֶׁהֵם מְרַמְּזִין עַל מָארֵי מִקְרָא, בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, אִי אֶפְשָׁר לְהַכִּיר בָּהֶם כְּלָל בֵּין טָמֵא לְטָהוֹר, מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ גַּם לְעַכּוּ"ם אֲחִיזָה שָׁם. וּמֵחֲמַת שֶׁבֶּאֱמֶת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל־פֶּה הַכֹּל אֶחָד וְאָסוּר לְהַפְרִיד בֵּינֵיהֶם כְּלָל, כִּי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב בְּלֹא תוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה אֵין לָהּ שׁוּם שְׁלֵמוּת, כִּי אֵין יוֹדְעִים שׁוּם בֵּאוּר אֲמִתִּי בַּתּוֹרָה אִם לֹא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה; וְכֵן תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־ פֶּה לְבַד גַּם־כֵּן אֵין לָהּ מְצִיאוּת כִּי־אִם עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי לֵיכָּא מִידֵי דְּלָא רְמִיזָא בְּאוֹרַיְתָא, נִמְצָא, שֶׁבְּתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, בּוֹ נִכְלָל בֶּאֱמֶת גַּם כָּל תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, עַל־כֵּן הַבֵּיצִים הֵם רֹאשׁוֹ אֶחָד כַּד, בְּחִינַת כ"ד סִפְרִין דְּאוֹרַיְתָא, וְרֹאשׁוֹ אֶחָד חַד, בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַחִדּוּד שֶׁל הַתַּלְמִידֵי־חֲכָמִים שֶׁמְּחַדְּדִין זֶה לָזֶה בַּהֲלָכָה. וְעַל־כֵּן אִם שְׁנֵי רָאשֶׁיהָ כַּדִּין אוֹ חַדִּין, בְּוַדַּאי טָמֵא, כִּי זֶה בְּחִינַת פֵּרוּד לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, בֵּין תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁהֵם בְּחִינַת קֻדְשָׁא־ בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ; רַק אֲפִלּוּ רֹאשָׁהּ אֶחָד כַּד וְרֹאשׁוֹ אֶחָד חַד, אַף־עַל־פִּי־כֵן מֵאַחַר שֶׁגַּם הָעַכּוּ"ם לוֹמְדִין תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וּמְבָאֲרִין אוֹתָהּ בְּעַל־פֶּה עַל־פִּי דַּרְכֵיהֶם וְדֵעוֹתֵיהֶם הָרָעוֹת, עַל־כֵּן אֵין סוֹמְכִין לְהַתִּירָן אִם לֹא שֶׁיָּדוּעַ לוֹ בְּבֵרוּר שֶׁהֵם מֵעוֹף טָהוֹר (הל' ביצים, הל' ב).

123

an ascent from level to level. And one must subdue the koach ha-medameh within the person himself a second time — which is the aspect of the blood in the liver — and elevate the vitality of the food to the brain. Therefore after eating one must bless again — reciting the after-blessing — in order to subdue the koach ha-medameh within the person himself a second time, so that the food can be refined and ascend to the brain as above. And therefore if the food has already been digested [nitkayel], one no longer recites an after-blessing — for there is no longer any need for refinement, since what was, was [mah d'havah havah]. And therefore over fragrance [rei'ach] one does not recite an after-blessing — for from fragrance the koach ha-medameh draws no sustenance at all, and it rises immediately to the brain. As our Rabbis of blessed memory stated: "Which is the thing from which the soul derives benefit but not the body? — this is fragrance" [Berachos 43b]. Therefore one needs only a first blessing before smelling — for then the

124

בֵּיצִים אִלֵּין מָארֵי מִקְרָא, וּמִקְרָא הוּא בַּעֲשִׂיָּה שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת חָכְמָה תַתָּאָה, בְּחִינַת שִׁעוּרָא דְּאַתְוָן דְּאוֹרַיְתָא, בְּחִינַת הַצִּמְצוּמִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁעַל־יָדָם בָּאִין לְהַשָּׂגַת אֱלָקוּת, וְעַל־כֵּן כַּמָּה שִׁעוּרֵי תוֹרָה - כַּבֵּיצָה. וְאֵלּוּ הַצִּמְצוּמִים הַקְּדוֹשִׁים הֵם בְּחִינַת עִגּוּלִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה, בְּחִינַת "וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶיךָ", וְאַחַר־כָּךְ מַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא הַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַשָּׂגַת אֱלָקוּת, זֶה בְּחִינַת אוֹר הַיָּשָׁר, כִּי כְמוֹ שֶׁבִּתְחִלַּת הַבְּרִיאָה הָיָה עַל־יְדֵי כַּמָּה צִמְצוּמִים וּבִבְחִינַת עִגּוּלִים וָישֶׁר כַּמְבֹאָר בְּ"עֵץ־ חַיִּים", כְּמוֹ־כֵן גַּם עַכְשָׁו אֵצֶל כָּל הַשָּׂגָה וְהַשָּׂגָה. וְזֶה בְּחִינַת 'רֹאשׁוֹ אֶחָד כַּד וְאֶחָד חַד' הַנֶּאֱמָר בְּסִימָנֵי הַבֵּיצִים, שֶׁהֵם מְרַמְּזִין עַל בְּחִינַת הַחָכְמָה תַתָּאָה, שֶׁעַל־יָדָהּ בָּאִין לְהַשָּׂגַת אֱלָקוּת, כִּי אִם שְׁנֵי רָאשֶׁיהָ כַּדִּים אוֹ שְׁנֵיהֶם חַדִּים, הוּא בְּוַדַּאי סִימַן טֻמְאָה, כִּי שְׁנֵי רָאשֶׁיהָ כַּדִּים זֶה בְּחִינַת אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת שֶׁהֵם כְּסִילוּת גָּמוּר בְּלֹא שׁוּם שֵׂכֶל, וּשְׁנֵי רָאשֶׁיהָ חַדִּים זֶה בְּחִינַת שֵׂכֶל לְבַד בְּלִי אֱמוּנָה, וּשְׁנֵי בְּחִינוֹת אֵלּוּ הֵם סִימַן טֻמְאָה, כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת הַקְּדֻשָּׁה הוּא עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת הָאֱמוּנָה וּקְדֻשַּׁת הַשֵּׂכֶל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כַּד וָחַד כַּנַּ"ל, רַק אֲפִלּוּ בֶּאֱמוּנָה וָשֵׂכֶל צְרִיכִין גַּם־כֵּן לְהַבְחִין עֲדַיִן בֵּין טָמֵא לְטָהוֹר, כִּי יֵשׁ אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת שֶׁמַּרְאִין גַּם־כֵּן אֵיזֶה סְבָרָא מוּטְעֵית וְשֵׂכֶל מְשֻׁבָּשׁ שֶׁל שְׁטוּת לֶאֱמוּנָתָם, וְעַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְאָדָם לִסְמֹךְ עַל הֲבָנַת עַצְמוֹ כְּלָל, רַק עַל קַבָּלָתֵנוּ מִפִּי חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים דִּקְדֻשָּׁה, וְכַאֲשֶׁר קִבַּלְנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ אִם רֹאשׁוֹ אֶחָד כַּד וְאֶחָד חַד, אֵין סוֹמְכִין עַל זֶה גַּם־כֵּן עַד שֶׁיִּשְׁמַע מִפִּי נֶאֱמָן שֶׁהֵם מֵעוֹף טָהוֹר, הַיְנוּ כַּנַּ"ל (שם הל' ג, אותיות א ו).

124

fragrance is still garbed in a physical thing [domem, tzomayach, chai], which is the aspect of the force of animality. At that point one blesses over it in order to elevate it. But after smelling — it immediately ascends to the brain and the koach ha-medameh draws no sustenance from it — therefore no after-blessing is required. And therefore at Motza'ei Shabbos [Saturday night] one recites a blessing over spices [besamim] in order to strengthen the soul [neshamah] — for from the eating of Shabbos, the brain, which is the neshamah, is nourished first, and the liver is subdued then. But at Motza'ei Shabbos, when the dominion of the liver begins again — therefore the soul, which is the brain, is strengthened through the fragrance, which rises only to the brain, as above. The root

125

עִנְיַן הַבְּרָכָה שֶׁצְּרִיכִין לְבָרֵךְ קֹדֶם הָאֲכִילָה וְעִנְיַן מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה - עַיֵּן "שׁוֹחֵט" אוֹת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַזְמִין לְכָל אָדָם בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה לְהַעֲלוֹת נִיצוֹצוֹת לְפִי חֶלְקֵי נֶפֶשׁ־רוּחַ־נְשָׁמָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ אָז. וְהִנֵּה בְּהַדְּבָרִים הַנֶּאֱכָלִים, שָׁם מְלֻבָּשִׁים בְּיוֹתֵר נְפָשׁוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת, וְכָל אֶחָד מַזְמִין לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לֶאֱכֹל מַאֲכָלִים הַשַּׁיָּכִים לְחֶלְקֵי נֶפֶשַׁ־רוּחַ־נְשָׁמָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ אָז, כְּדֵי לְהַשְׁלִים נַפְשׁוֹ. וְזֶה בְּחִינַת "בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת וְחֶסְרוֹנָן", כִּי אֵלּוּ הַנְּפָשׁוֹת שֶׁאוֹכֵל עַתָּה הֵם הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁנֶּחְסְרוּ מִנַּפְשׁוֹ וְנָפְלוּ לְשָׁם, וְכָעֵת עַל־יְדֵי אֲכִילָתוֹ הוּא מַשְׁלִים חֶסְרוֹן נַפְשׁוֹ מַמָּשׁ. וְלִפְעָמִים אֵין לְהָאָדָם שׁוּם חִסָּרוֹן בְּנַפְשׁוֹ, רַק עַל־יְדֵי הַנְּפָשׁוֹת וְהַנִּיצוֹצוֹת שֶׁמַּעֲלֶה עַל־יְדֵי אֲכִילָתוֹ, עַל־ יְדֵי־זֶה מְחַיֶּה אֶת נַפְשׁוֹ בְּהֶאָרָה יְתֵרָה. וְזֶה בְּחִינַת "עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ לְהַחֲיוֹת בָּהֶם וְכוּ'". וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הַנְּפָשׁוֹת וַעֲלִיָּתָן הוּא עַל־יְדֵי הַבְּרָכָה שֶׁמְּבָרְכִין עָלָיו, עַל־כֵּן מְבָרְכִין עַל הֶחָבִיב תְּחִלָּה, כִּי מֵאַחַר שֶׁחָבִיב עָלָיו הַדָּבָר, בְּוַדַּאי יֵשׁ שָׁם נְפָשׁוֹת הַשַּׁיָּכִים לוֹ אָז לְחֶלְקֵי נֶפֶשַׁ־רוּחַ־נְשָׁמָה שֶׁלּוֹ, כִּי כָל דָּבָר מוֹשֵׁךְ עַצְמוֹ לְשָׁרְשׁוֹ. וְעַל־כֵּן מְבָרֵךְ עַל הָעִקָּר וּפוֹטֵר אֶת הַטָּפֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁזֶּה עִקַּר אֶצְלוֹ עַכְשָׁו, בְּוַדַּאי הוּא צָרִיךְ עַכְשָׁו לִשְׁלֵמוּת נַפְשׁוֹ אוֹתוֹ הָעִקָּר דַּיְקָא לְפִי חֶלְקֵי נֶפֶשַׁ־רוּחַ־נְשָׁמָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַכְשָׁו, וְעַל־כֵּן מְבָרֵךְ עָלָיו דַּיְקָא (הל' ברכת הפירות, הל' א).

125

of all created beings is the Word of G-d [dvar Hashem] — for "by the Word of Hashem the heavens were made etc." [Tehillim 33:6]. And through the blessing one recites before eating anything, through this the thing one eats or drinks is elevated and exalted to its supernal root, which is the Word of G-d. It turns out that when one eats with a blessing and with proper kavanah, one is eating from the High Table [shulchan gavoha] — from the aspect of the supernal root which is the Word of G-d, where all powers are included together. And afterward we recite an after-blessing — in order to draw back and bring down from the aspect of the Word

51

אֲנַחְנוּ עַם קָדוֹשׁ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין שֶׁיִּהְיֶה כָּל אֲכִילָתֵנוּ וּמְזוֹנוֹתֵינוּ מִשֶּׁפַע שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲבָל שֶׁפַע וַאֲכִילָה שֶׁל חוּץ־לָאָרֶץ אֵינוֹ כְּדַאי לָנוּ, כִּי חוּץ־לָאָרֶץ הוּא אֲוִיר טָמֵא וְהוּא תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְאֵינוֹ רָאוּי הַשְׁפָּעָתָהּ לְיִשְׂרָאֵל. וְעַל־יְדֵי הַבְּרָכָה שֶׁאָנוּ מְבָרְכִין עַל כָּל דָּבָר, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן אֲכִילָתֵנוּ וּשְׁתִיָּתֵנוּ שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת שֶׁפַע שֶׁל אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כְּאִלּוּ יוֹצֵא וְנִתְגַּדֵּל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עַל־יְדֵי הַבְּרָכָה אָנוּ מַמְשִׁיכִין קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גַּם לְמָקוֹם שֶׁגָּדַל בּוֹ הַפְּרִי וְלִמְקוֹמֵנוּ שֶׁאָנוּ שָׁם; וְעַל־כֵּן שִׁבְעָה מִינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם מֻקְדָמִין לִבְרָכָה, כִּי עַל שִׁבְעָה מִינִין אֵלּוּ נִמְשָׁךְ בְּיוֹתֵר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעַל־כֵּן הֵם קוֹדְמִין לִבְרָכָה (שם הל' כ).

51

of G-d all the powers we need into our body: such as healing or the like — each person according to what he needs. Even though it is nearly certain that he did not eat precisely what he needs according to medical wisdom — nevertheless, through the blessing which is the Word of G-d, where all powers are included together, one can draw down the healing powers

52

בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם וּבְכָל הַמַּאֲכָלִים יֵשׁ נְפָשׁוֹת הַמְגֻלְגָּלִים, וְעִקַּר תִּקּוּן וַעֲלִיַּת הַנְּפָשׁוֹת הוּא עַל־יְדֵי אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת הֶבֶל שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא, וְעַל־יְדֵי הַבְּרָכָה שֶׁמְּבָרְכִין עַל כָּל דָּבָר, עַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין בְּחִינַת אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא מְקוֹר כָּל הַבְּרָכוֹת וְשָׁם עוֹלִין כָּל הַתְּפִלּוֹת וּבְרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת, עַל־כֵּן עִקַּר בִּרְכַּת־הַמָּזוֹן הוּא עַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל כַּמָּה פְּעָמִים (עַיֵּן פְּנִים); וְכֵן עַל־יְדֵי כָּל בִּרְכַּת הַנֶּהֱנִין, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְלָל הַדָּבָר בִּבְחִינַת אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה עוֹלֶה הַנֶּפֶשׁ הַמְלֻבָּשׁ בּוֹ וְנִכְנָע הַחָמְרִיּוּת שֶׁבּוֹ וְנִדְחֶה הַדִּין וְהַחשֶׁךְ וְנִמְשָׁךְ חֶסֶד בָּעוֹלָם. וּמֵחֲמַת שֶׁשֹּׁרֶשׁ הַנֶּפֶשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹרָה, הוּא בְּחִינַת כָּבוֹד דִּקְדֻשָּׁה, הַיְנוּ כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַל־כֵּן צְרִיכִין לִנְהֹג כָּבוֹד בָּאֳכָלִין כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כְּדֵי שֶׁיִּתְעַלֶּה הַנֶּפֶשׁ שֶׁבָּהֶם לְהַכָּבוֹד שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַכֹּל (עַיֵּן פְּנִים). וְעַל־כֵּן גַּם בְּבִרְכַּת הַנֶּהֱנִין תִּקְּנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל עַל כָּל דָּבָר הֶחָשׁוּב יוֹתֵר בְּרָכָה פְּרָטִית בִּפְנֵי עַצְמוֹ, מֵחֲמַת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בּוֹ בְּחִינַת נֶפֶשׁ גָּבֹהַּ בְּיוֹתֵר. וְזֶה בְּחִינַת דִּין קְדִימָה בִּבְרָכוֹת, כִּי כָל דָּבָר שֶׁמְּלֻבָּשׁ בּוֹ נֶפֶשׁ גָּבֹהַּ בְּיוֹתֵר, צְרִיכִין לִתֵּן לוֹ כָּבוֹד גַּם בָּזֶה לְהַקְדִּים בִּרְכָתוֹ, וְעִקַּר הַחֲשִׁיבוּת הֵם לְשִׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁעִקַּר עֲלִיַּת הַנְּפָשׁוֹת הוּא עַל־יְדֵי אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל יֵשׁ בָּהֶם נְפָשׁוֹת גְּבוֹהוֹת בְּיוֹתֵר וּצְרִיכִים לְהַקְדִּים בִּרְכָתָן, כִּי זֶה עִקַּר הַבְּרָכָה, לְהַמְשִׁיךְ אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל. וְעַל־ כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל עַל כָּל הַשִּׁבְעָה מִינִין אֵלּוּ: לְשִׁעוּרִין נֶאֶמְרוּ, הַיְנוּ שֶׁמְּשַׁעֲרִין בָּהֶם שִׁעוּרֵישׂתוֹרָה, כִּי יֵשׁ בָּהֶם נְפָשׁוֹת גְּבוֹהוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת תּוֹרָה, וְעַל־כֵּן מְשַׁעֲרִין בָּהֶם שִׁעוּרֵי־תוֹרָה (שם הל' ג, אותיות א ב ג).

52

and the like as needed through that food which one ate — even if it is not conducive to this according to the natural wisdom of medicine or the like. And since the essential variation of powers exists only in the aspect of the body — but the soul is in the aspect of a simple essence, the aspect of the Word of G-d, in which there is no variation of power whatsoever, G-d forbid — therefore over fragrance no after-blessing is required. For the essential purpose of the after-blessing is to draw back and bring those powers one needs into the body. And this is relevant to eating and drinking, from which the body benefits — and the body has a division of powers: sometimes it needs satiety, sometimes healing, sometimes one kind of remedy and sometimes another. But fragrance, whose powers do not flow into the body — which varies and divides in its powers — but rather nourishes

53

כָּל שִׁעוּרִין שֶׁבַּתּוֹרָה רֻבָּן בְּכַזַּיִת, וְכֵן שִׁעוּר אֲכִילָה לְעִנְיַן בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה הִיא בְּכַזַּיִת, כִּי זֵית שֶׁמֶן הוּא בְּחִינַת נֶפֶשׁ הַמְלֻבָּשׁ בְּגוּף, כִּי גוּף וָנֶפֶשׁ הֵם בְּחִינַת שִׁכְחָה וְזִכָּרוֹן, וְכֵן הַזַּיִת מֵבִיא לְשִׁכְחָה וְהַשֶּׁמֶן מֵבִיא לְזִכָּרוֹן כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וּכְמוֹ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַשֶּׁמֶן מֵהַזַּיִת כִּי־אִם עַל־יְדֵי כְּתִיתָה, כְּמוֹ־כֵן מַמָּשׁ אִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת אוֹר הַנֶּפֶשׁ הַמְלֻבָּשׁ בַּגּוּף כִּי־אִם עַל־יְדֵי שֶׁכּוֹתְתִין הַגּוּף, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל וּכְמַאֲמַר הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ: "גּוּפָא דְּלָא סָלֵק בֵּהּ נְהוֹרָא דְּנִשְׁמְתָא, מְבַטְּשִׁין לֵהּ". וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קִיּוּם מִצְו?ֹת הַתּוֹרָה הוּא דַּיְקָא עַל־יְדֵי הַגּוּף וָנֶפֶשׁ, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁהַנֶּפֶשׁ מְלֻבָּשׁ בַּגּוּף, עַל־כֵּן רֹב שִׁעוּרֵי תוֹרָה בְּכַזַּיִת (שם אות ד).

53

the soul, which has no variation or division of powers whatsoever — therefore only a first blessing is needed: to elevate it from where it is garbed in a physical thing, to its supernal root which is the Word of G-d. But no after-blessing is needed — for it of itself gives life to the soul, which encompasses all powers together in the aspect of

54

עִקַּר הָאֲכִילָה הוּא בִּשְׁבִיל לְהַעֲלוֹת הַנֶּפֶשׁ הַמְלֻבָּשׁ בַּמַּאֲכָל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתּוֹסֵף הֶאָרָה וְחַיּוּת גַם בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם הָאוֹכֵל, וְהַנֶּפֶשׁ הוּא בְּחִינַת זִכָּרוֹן, וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי אֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה בִּבְחִינַת "צַדִּיק אֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ", עַל־יְדֵי־זֶה מֵאִיר נַפְשׁוֹ בְּיוֹתֵר וְזוֹכֶה לְזִכָּרוֹן וּלְתוֹרָה. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד בִּשְׁעַת אֲכִילָה שֶׁלֹּא יְהֵא כָּרוּךְ אַחַר הַתַּאֲוָה הַגּוּפָנִית, שֶׁלֹּא יִתְגַּבֵּר, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה הַגּוּף שֶׁהוּא בְּחִינַת שִׁכְחָה כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁהִזְהִיר הַכָּתוּב: "פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ וְכוּ' וְשָׁכַחְתָּ אֶת ה' וְכוּ', וְזָכַרְתָּ אֶת ה'", כִּי צְרִיכִין לִזָּהֵר שֶׁלֹּא יָבוֹא עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה לְשִׁכְחָה, חַס וְשָׁלוֹם, רַק אַדְּרַבָּא יִתְעַלֶּה עַל־יָדוֹ הַנֶּפֶשׁ וְהַזִּכָּרוֹן. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר מַעֲלַת הַזִּכָּרוֹן הוּא בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ שִׁכְחָה, שֶׁזֶּה מַעֲלַת הָאָדָם הָעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ דַּיְקָא בִּזְמַן שֶׁהַנֶּפֶשׁ מְלֻבָּשׁ בַּגּוּף, כִּי זֶה בְּחִינַת "כְּיִתְרוֹן הָאוֹר מִן הַחשֶׁךְ" דַּיְקָא, עַל כֵּן שִׁעוּר אֲכִילָה בְּכַזַּיִת (שם אות ה).

54

the Word of G-d, as above. Through the first blessing one recites over every thing — revealing that Hashem, blessed be He, created that thing — through this the evil clinging to that thing is subdued and falls, and the good within it is raised and revealed: namely the holy sparks and the vitality within it ascend and are included in their root. And then the thing is fit for human eating. And afterward, after eating, one recites an after-blessing

55

הַבְּרָכָה רִאשׁוֹנָה הִיא בִּשְׁבִיל הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַנֶּפֶשׁ הַמְלֻבָּשׁ בַּמַּאֲכָל; וּבְרָכָה אַחֲרוֹנָה הִיא בִּשְׁבִיל לִשְׁמֹר אֶת הַדַּעַת וְהַנֶּפֶשׁ שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי שִׁכְחָה. וְעַל־כֵּן בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה אֵין צְרִיכָה שִׁעוּר, וּבְרָכָה אַחֲרוֹנָה צְרִיכָה שִׁעוּר. עַיֵּן פְּנִים (שם אות ו).

55

— for Hashem, blessed be He, has arranged for us this thing to nourish us and give life to our soul. And the essential satiety

56

יַיִן יֵשׁ בּוֹ שְׁתֵּי בְּחִינוֹת: כְּשֶׁאֵין זוֹכִין, הוּא בְּחִינַת שִׁכְחָה, אֲבָל כְּשֶׁזּוֹכִין, אֲזַי אַדְּרַבָּא הוּא בִּבְחִינַת זִכָּרוֹן. וְאָז כְּשֶׁהַיַּיִן בִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעוֹלֶה מִבְּחִינַת שִׁכְחָה לִבְחִינַת זִכָּרוֹן, שֶׁזֶּה עִקַּר מַעֲלַת הַזִּכָּרוֹן בְּמָקוֹם שֶׁשַּׁיָּךְ שִׁכְחָה כַּנַּ"ל, עַל־כֵּן אָז עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת עַל־יְדֵי הַיַּיִן דַּיְקָא. וְזֶה בְּחִינַת בִּרְכַּת־הַמָּזוֹן עַל הַיַּיִן, כִּי עַל־יְדֵי בִּרְכַּת־ הַמָּזוֹן מַעֲלִין הָאֲכִילָה מִבְּחִינַת שִׁכְחָה לִבְחִינַת זִכָּרוֹן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יַיִן דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל (שם אותיות ז ט).

56

of the person — namely the satiety of the soul through the eating — the aspect of "the Tzadik eats to the satisfaction of his soul" [Mishlei 13:25] — comes only because the person eats in holiness and purity as is proper. Through this

57

שָׁלשׁ בְּרָכוֹת שֶׁל בִּרְכַּת־הַמָּזוֹן הֵם כְּנֶגֶד שְׁלשָׁה אָבוֹת שֶׁמִּתְגַּלִּין בָּעוֹלָם לְהָגֵן מִן הַדִּין וְהַחשֶׁךְ וְכוּ', שֶׁהוּא בְּחִינַת גּוּף, וּלְהַעֲלוֹת הַנֶּפֶשׁ, שֶׁכָּל זֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁמַּמְשִׁיכִין עַל־יְדֵי בִּרְכַּת־הַמָּזוֹן, וְעַל־כֵּן מַזְכִּירִין בּוֹ אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל וְתוֹרָה שֶׁהוּא בְּחִינַת הַנֶּפֶשׁ כַּנַּ"ל (שם אות ט).

57

the sparks and souls hidden within the food ascend and are included within his soul — and through this a great radiance is added to his soul. Until one merits

58

צָרִיךְ הָאָדָם לִבְלִי לְקַבֵּל הֲנָאָה וְתַעֲנוּג מִגּוּף הַדָּבָר שֶׁאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וְכוּ', רַק לְהַעֲלוֹת הַתַּעֲנוּג וְהָאַהֲבָה שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּזֶה הַדָּבָר לְשָׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן שֶׁבַּקְּדֻשָּׁה. וְשֹׁרֶשׁ הָעֶלְיוֹן שֶׁל כָּל הָאֲהָבוֹת וְהַתַּעֲנוּגִים הוּא בְּחִינַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן, שֶׁמִּשָּׁם נִשְׁתַּלְשְׁלִין וְנִמְשָׁכִין כָּל נְעִימַת הַטְּעָמִים וְהַתַּעֲנוּגִים שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, בְּחִינַת "מַה יָּפִית וּמַה נָּעַמְתְּ אַהֲבָה בַּתַּעֲנוּגִים"; וּבִשְׁבִיל זֶה צְרִיכִין לְבָרֵךְ עַל כָּל דָּבָר שֶׁרוֹצֶה לֵהָנוֹת מִמֶּנּוּ, כִּי עַל־יְדֵי הַבְּרָכָה הוּא מְקַשֵּׁר וּמַעֲלֶה הַדָּבָר לְשָׁרְשׁוֹ לִבְחִינַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן, כִּי כָל הַבְּרָכוֹת וְשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת שֶׁמְּבָרְכִין וּמְשַׁבְּחִין לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הֵם בְּחִינַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן, בְּחִינַת "זַמְּרוּ לִשְׁמוֹ כִּי נָעִים", בְּחִינַת "כִּי נָעִים נָאוָה תְהִלָּה", בְּחִינַת "נְעִים זְמִירוֹת יִשְׂרָאֵל", כִּי אִי אֶפְשָׁר לִדְבַּק בְּהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ לִזְכּוֹת לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' כִּי־אִם עַל־יְדֵי דִּבּוּרֵי בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת וּתְפִלּוֹת וְשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת, נִמְצָא, שֶׁכָּל הַבְּרָכוֹת הֵם בִּבְחִינַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן, וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי הַבְּרָכָה מַעֲלִין וּמְקַשְּׁרִין כָּל הָאֲהָבוֹת וְהַתַּעֲנוּגִים לְשָׁרְשָׁן לִבְחִינַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן. וְעַל־כֵּן עִקַּר בִּרְכַּת־הַמָּזוֹן [שֶׁהוּא דְּאוֹרַיְתָא, וּמִשָּׁם אָנוּ לְמֵדִין כָּל הַבְּרָכוֹת] הוּא עַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עִקַּר הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן עִקַּר קְדֻשַּׁת הָאֲכִילָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כָּל הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ שֶׁכֻּלָּם הֵם בְּמִינֵי מַאֲכָל, וְעַל־יְדֵי הַבְּרָכָה שֶׁמְּבָרְכִין עַל כָּל דָּבָר, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מַמְשִׁיכִין קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן, שֶׁזֶּה שֹׁרֶשׁ הָעֶלְיוֹן שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁל כָּל הַטְּעָמִים וְהָאֲהָבוֹת וְהַתַּעֲנוּגִים שֶׁבָּעוֹלָם כַּנַּ"ל. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי הַשְׁפָּעַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן (עַיֵּן פְּנִים), מִשָּׁם נִשְׁתַּלְשֵׁל מַה שֶּׁרֹב הַכָּבוֹד שֶׁבְּנֵי־אָדָם מְכַבְּדִין זֶה אֶת זֶה הוּא בְּמִינֵי מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה, וְכֵן בִּלְשׁוֹן רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "חֲתִיכָה הָרְאוּיָה לְהִתְכַּבֵּד", מֵחֲמַת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בָּהֶם שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה נִמְשָׁךְ הִתְגַּלּוּת הַכָּבוֹד. וְעַל־כֵּן תִּקְּנוּ חֲכָמֵינוּ זַ"ל דִּין קְדִימָה בְּבִרְכַּת הַפֵּרוֹת כְּפִי מַעֲלַת וַחֲשִׁיבוּת הַמַּאֲכָלִים, כִּי שָׁם כָּל הַכָּבוֹד וַחֲשִׁיבוּת דִּקְדֻשָּׁה. וְעַל־כֵּן שִׁבְעָה מִינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קוֹדְמִין לִבְרָכָה, מֵחֲמַת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בָּהֶן בְּיוֹתֵר שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן, שֶׁזֶּה עִקַּר שֶׁבַח אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אוֹתָהּ עִם הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ד, אותיות א ב ג).

58

through this to come to the aspect of bitul [self-nullification] before the light of the Ein Sof, in the aspect of ratzo va-shov [rushing forth and returning — the oscillation of the soul between its longing to cleave to G-d and its return to serve Him in the world]. And this is the essential satiety of the soul of the Israelite man — the aspect of: "He shall satisfy your soul in brightness" [v'hisbiya b'tzachtzachos nafshecha] [Yeshayahu 58:11]. For the radiance of the aforementioned bitul is the aspect of the tzachtzachot [the brilliant, dazzling lights — the most intense radiance of holiness]. And this is the aspect of: "And they beheld G-d, and they ate and drank" [vayechezu es ha-Elokim va-yochlu va-yishtu] [Shemos 24:11] — for through eating and drinking in holiness as is proper, one merits to behold the pleasantness of Hashem. And this is the aspect of Birchas ha-Mazon and the after-blessing — through which comes the essential satiety as taught, namely to merit the aforementioned satiety of the soul. And therefore one then blesses ha-Tov v'ha-Meitiv — for this light of bitul is the aspect of

59

עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה הוּא עַל־ יְדֵי צְדָקָה, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לְהַפְרִישׁ לִצְדָקָה קֹדֶם הָאֲכִילָה וּלְהַזְמִין לְעָנִי עַל שֻׁלְחָנוֹ, כַּמְבֹאָר בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁעַל־יְדֵי צְדָקָה נַעֲשֶׂה כְּלִי לְקַבֵּל הַשְׁפָּעַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה לְקַשֵּׁר הַטַּעַם וּנְעִימַת הַמַּאֲכָל וְהַמַּשְׁקֶה לְשָׁרְשׁוֹ לִבְחִינַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל (שם אות ט).

59

the apprehension of the ultimate purpose of the World to Come — when everything will be blessed with ha-Tov v'ha-Meitiv, for there it is all one, all good. And through the bitul

60

צָרִיךְ כָּל אָדָם לִזָּהֵר לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַפֵּרוֹת בְּכַוָּנָה גְדוֹלָה, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לִמְצֹא בְּחִינַת הָאֲבֵדוֹת הַנַּ"ל שֶׁצְּרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לְבַקְשָׁם הֵיטֵב, כִּי זֶה כָּל הָאָדָם שֶׁנִּבְרָא רַק בִּשְׁבִיל זֶה לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ אַחַר הָאֲבֵדוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת נִיצוֹצוֹת הַנְּפוּלִין הַנַּ"ל, וּכְשֶׁיְּבַקֵּשׁ וִיחַפֵּשׂ הֵיטֵב, בְּוַדַּאי יִמְצָא, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: יָגַעְתִּי וְלֹא מָצָאתִי, אַל תַּאֲמִין. וְעִקַּר קִבּוּץ כָּל הָאֲבֵדוֹת וְהַחְזָרָתָם אֶת הַקְּדֻשָּׁה הוּא לַהֲשִׁיבָם לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם וְכוּ', וֶהֱבִיאֲךָ אֶל הָאָרֶץ וְכוּ'", וּכְתִיב: "וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר וְכוּ' וְהִשְׁתַּחֲווּ לַה' בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלָיִם". וְעַל־כֵּן פֵּרוֹת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הַיְנוּ שִׁבְעָה מִינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, קוֹדְמִין לִבְרָכָה, וְכֵן כָּל הַבְּרָכוֹת נִלְמָדִין מִבִּרְכַּת־ הַמָּזוֹן, וְעִקַּר בִּרְכַּת־הַמָּזוֹן הוּא עַל אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל כַּמָּה פְּעָמִים. כִּי זֶה עִקַּר הַבְּרָכָה, לְגַלּוֹת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם הֲשָׁבַת כָּל הָאֲבֵדוֹת לִמְקוֹמָם כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן כָּל בְּרָכָה שֶׁאֵין בָּהּ מַלְכוּת אֵינָהּ בְּרָכָה, כִּי אֵלּוּ הָאֲבֵדוֹת הֵם מְפֻזָּרִין וְנִדָּחִין בְּכָל הָעוֹלָם, וְעַל־יְדֵי שֶׁמַּזְכִּירִין בִּבְרָכָה "מֶלֶךְ הָעוֹלָם", הַיְנוּ שֶׁמַּלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה וּבְכָל מְקוֹמוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ, וְאֵין שׁוּם נִיצוֹץ נֶאֱבָד וְנִדָּח מִמֶּנּוּ לְעוֹלָם, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ יְכוֹלִין לִמְצֹא הָאֲבֵדוֹת מִכָּל מָקוֹם שֶׁהֵם (שם הל' ה, אותיות א ב).

60

toward this ultimate purpose one merits joy — and this is the aspect of: "to eat and to drink and to rejoice and to see good" [Koheles 8:15] — namely to merit the aspect of bitul through eating. And this is the aspect of: "Taste and see that Hashem is good" [ta'amu u're'u ki tov Hashem] [Tehillim 34:9] — for there it is all good. And through this joy one merits to receive the Torah — and this is the aspect of: "The Torah was given only to the eaters of the manna" [Mechilta] — for such eating is literally the aspect of eating the manna, as explained within. And therefore Eretz Yisrael is mentioned in Birchas ha-Mazon — for

61

בְּכָל מַדְרֵגָה וּמַדְרֵגָה יֵשׁ בְּחִינַת קְלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ כֹּחַ הַמְדַמֶּה, כֹּחַ הַבַּהֲמִיּוּת, וְצָרִיךְ לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר אוֹתָהּ, וְהוּא עַל־יְדֵי שֶׁמַּזְכִּירִין גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְעַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָעִין. וְזֶה עִנְיַן כָּל בִּרְכוֹת הַנֶּהֱנִין שֶׁלִּפְנֵיהֶם וְשֶׁלְּאַחֲרֵיהֶם, כִּי עִקַּר כַּוָּנַת הָאֲכִילָה כְּדֵי לְבָרֵר נִיצוֹצוֹת הַמְלֻבָּשִׁים בְּדוֹמֵם צוֹמֵחַ חַי, לְהַעֲלוֹתָן לִבְחִינַת מְדַבֵּר. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְבָרֵךְ קֹדֶם הָאֲכִילָה, כִּי הַבְּרָכָה הִיא שֶׁבַח ה' וּגְדֻלָּתוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָע כֹּחַ הַמְדַמֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת כֹּחַ הַבַּהֲמִיּוּת, וַאֲזַי יָכוֹל הַנֶּפֶשׁ וְהַנִּיצוֹץ שֶׁיֵּשׁ שָׁם לַעֲלוֹת מִמַּדְרֵגָתוֹ שֶׁהוּא דּוֹמֵם צוֹמֵחַ חַי, לְמַדְרֵגַת מְדַבֵּר, וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁאוֹכֵל, וַאֲזַי הַמָּזוֹן נִתְחַלֵּק בָּאֵיבָרִים, וּמִתְּחִלָּה נִזּוֹן הַכָּבֵד שֶׁשָּׁם נֶפֶשׁ הַמִּתְאַוָּה,וּמִשָּׁם יְנִיקַת הַכְּסִילוּת שֶׁהוּא כֹּחַ הַמְדַמֶּה, וְצָרִיךְ לְבָרֵר הַמַּאֲכָל שֶׁנֶּאֱכַל כְּבָר לְהַעֲלוֹתוֹ מִן הַכָּבֵד אֶל הַמֹּחַ, שֶׁזֶּה עֲלִיָּה מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה, וְצָרִיךְ לְהַכְנִיעַ שֵׁנִית כֹּחַ הַמְדַמֶּה שֶׁבְּגוּף הָאָדָם בְּעַצְמוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַדָּם שֶׁבַּכָּבֵד, וּלְהַעֲלוֹת חַיּוּת הַמַּאֲכָל אֶל הַמֹּחַ. וְעַל־כֵּן אַחַר הָאֲכִילָה צָרִיךְ לְבָרֵךְ שֵׁנִית הַבְּרָכָה אַחֲרוֹנָה, כְּדֵי לְהַכְנִיעַ שֵׁנִית הַכֹּחַ הַמְדַמֶּה שֶׁבְּתוֹךְ הָאָדָם בְּעַצְמוֹ, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל הַמַּאֲכָל לְהִתְבָּרֵר וְלַעֲלוֹת אֶל הַמֹּחַ כַּנַּ"ל וְכַמּוּבָא בִּסְפָרִים, שֶׁהַבְּרָכָה הוּא בִּשְׁבִיל בֵּרוּר הַמַּאֲכָלִים וַעֲלִיָּתָן. וְעַל־כֵּן אִם כְּבָר נִתְעַכֵּל הַמָּזוֹן, אֵין מְבָרְכִין עוֹד בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה, כִּי אֵין צֹרֶךְ עוֹד לְבָרֵר, כִּי מָה דַּהֲוָה הֲוָה. וְעַל־כֵּן עַל הָרֵיחַ אֵין מְבָרְכִין בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה, כִּי מֵהָרֵיחַ אֵין יְנִיקָה לְכֹחַ הַמְדַמֶּה וְהוּא עוֹלֶה תֵּכֶף אֶל הַמֹּחַ, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֵיזֶהוּ דָּבָר שֶׁהַנְּשָׁמָה נֶהֱנֵית מִמֶּנּוּ וְלֹא הַגּוּף? הֱוֵי אוֹמֵר זֶה הָרֵיחַ, וְעַל־כֵּן אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ כִּי־אִם בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה קֹדֶם שֶׁמֵּרִיחַ, שֶׁאָז הָרֵיחַ מְלֻבָּשׁ בְּהַדָּבָר הַגַּשְׁמִי, דּוֹמֵם צוֹמֵחַ חַי, שֶׁהוּא בְּחִינַת כֹּחַ הַבַּהֲמִיּוּת, וְאָז מְבָרְכִין עָלָיו כְּדֵי לְהַעֲלוֹתוֹ; אֲבָל אַחַר שֶׁמֵּרִיחַ, אָז תֵּכֶף עוֹלֶה אֶל הַמֹּחַ וְאֵין לְכֹחַ הַמְדַמֶּה יְנִיקָה מִמֶּנּוּ, עַל־כֵּן אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ אַחֲרָיו כִּי אֵין צָרִיךְ בֵּרוּר עוֹד. וְעַל־כֵּן מְבָרְכִין בְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת עַל הַבְּשָׂמִים כְּדֵי לְחַזֵּק הַנְּשָׁמָה, כִּי מֵאֲכִילַת שַׁבָּת הַמֹּחַ שֶׁהוּא הַנְּשָׁמָה נִזּוֹן תְּחִלָּה, וְהַכָּבֵד נִכְנָע אָז, וּבְמוֹצָאֵי־שַׁבָּת שֶׁאָז מַתְחִיל שְׁלִיטַת הַכָּבֵד, עַל־כֵּן מְחַזְקִין הַנְּשָׁמָה שֶׁהוּא הַמֹּחַ עַל־יְדֵי הָרֵיחַ שֶׁאֵינוֹ עוֹלֶה כִּי־אִם אֶל הַמֹּחַ כַּנַּ"ל (הל' ברכות הריח, הל' א, אותיות א ב).

61

the essential place of bitul and dveykus [cleaving to G-d] is in Eretz Yisrael. And this bitul and dveykus is the aspect of fragrance — the aspect of "like one who smells a scent" [k'man d'arach rei'cha] — in Eretz Yisrael, the fragrance of Gan Eden, the pleasure of the World to Come, the aspect of the vitality of the soul which comes only from fragrance. Therefore it was the custom to bring mugmar [incense or fragrant burning spices] after the meal — for this is the essential completion of the meal: to merit through it the radiance and impression [reshimah] of the aforementioned bitul, which is the aspect of fragrance — and for this reason the after-blessing is recited, as above. And therefore over fragrance itself no after-blessing is required — for it is itself the aspect of the vitality of the soul through the radiance and sparkling of the pleasantness and sweetness of bitul before the Ein Sof — like one who smells a scent, as above. Fragrance is a very lofty level — for it is the vitality of the soul, as our Rabbis of blessed memory have stated [Berachos 43b]. For it is the

62

שֹׁרֶשׁ כָּל הַנִּבְרָאִים כֻּלָּם הוּא דְּבַר ה', כִּי "בִּדְבַר ה' שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ וְכוּ'". וְעַל־יְדֵי הַבְּרָכָה שֶׁאָנוּ מְבָרְכִין קֹדֶם שֶׁאוֹכְלִין שׁוּם דָּבָר, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֶּה וְנִתְרוֹמֵם הַדָּבָר שֶׁאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה לְשָׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא דְּבַר ה'; נִמְצָא, כְּשֶׁאוֹכְלִין עַל־יְדֵי בְּרָכָה בְּכַוָּנָה כָּרָאוּי, אֲזַי אוֹכֵל מִשֻּׁלְחַן־גָּבֹהַּ, מִבְּחִינַת הַשֹּׁרֶשׁ הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא דְּבַר ה', שֶׁשָּׁם כְּלוּלִין כָּל הַכֹּחוֹת יַחַד. וְאַחַר־כָּךְ אָנוּ מְבָרְכִין בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה, כְּדֵי לַחֲזֹר וּלְהַמְשִׁיךְ מִבְּחִינַת דְּבַר ה' כָּל הַכֹּחוֹת שֶׁאָנוּ צְרִיכִין לְתוֹךְ גּוּפֵנוּ, כְּגוֹן רְפוּאָה אוֹ כַּיּוֹצֵא, לְכָל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁצָּרִיךְ, אַף־עַל־פִּי שֶׁקָּרוֹב לְוַדַּאי שֶׁלֹּא אָכַל מַה שֶּׁצָּרִיךְ לוֹ עַל־פִּי רְפוּאָה, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־יְדֵי הַבְּרָכָה שֶׁהוּא דְּבַר ה', שֶׁשָּׁם כְּלוּלִים כָּל הַכֹּחוֹת יַחַד, יְכוֹלִין לְהַמְשִׁיךְ כֹּחוֹת הָרְפוּאָה וְכַיּוֹצֵא כְּפִי מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ עַל־יְדֵי אוֹתוֹ הַמַּאֲכָל שֶׁאָכַל, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ מְסֻגָּל לָזֶה עַל־פִּי חָכְמַת טֶבַע הָרְפוּאָה וְכַיּוֹצֵא. וּמֵחֲמַת כִּי עִקַּר שִׁנּוּי הַכֹּחוֹת הֵם רַק בִּבְחִינַת הַגּוּף אֲבָל הַנְּשָׁמָה הִיא בִּבְחִינַת עֶצֶם פָּשׁוּט, בְּחִינַת דְּבַר ה', שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם שִׁנּוּי כֹּחַ, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־כֵּן עַל הָרֵיחַ אֵין צָרִיךְ בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה, כִּי עִקַּר הַבְּרָכָה אַחֲרוֹנָה הוּא בִּשְׁבִיל לַחֲזֹר וּלְהַמְשִׁיךְ לְתוֹךְ הַגּוּף אוֹתוֹ הַכֹּחַ שֶׁהוּא צָרִיךְ, וְזֶה שַׁיָּךְ אֵצֶל אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה שֶׁהַגּוּף נֶהֱנֶה מֵהֶם, וְהַגּוּף יֵשׁ בּוֹ הִתְחַלְּקוּת הַכֹּחוֹת: פְּעָמִים צָרִיךְ לִשְׂבִיעָה וּפְעָמִים לִרְפוּאָה, וּפְעָמִים לִרְפוּאָה זוֹ וּפְעָמִים לִרְפוּאָה אַחֶרֶת; אֲבָל הָרֵיחַ, שֶׁאֵין כֹּחוֹתָיו נִמְשָׁכִין לְתוֹךְ הַגּוּף, שֶׁמְּשֻׁנֶּה וּמִתְחַלֵּק בְּכֹחוֹתָיו, רַק הוּא מְהַנֶּה הַנְּשָׁמָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם שִׁנּוּי וְהִתְחַלְּקוּת הַכֹּחוֹת כְּלָל, עַל־כֵּן אֵין צָרִיךְ רַק בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה לְהַעֲלוֹתוֹ מִמַּה שֶּׁמְּלֻבָּשׁ בּוֹ בִּדְבַר גַּשְׁמִי, וּלְהַעֲלוֹתוֹ לְשָׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא דְּבַר ה', אֲבָל בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה אֵין צָרִיךְ, כִּי מִמֵּילָא הוּא מְחַיֶּה אֶת הַנְּשָׁמָה שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַכֹּחוֹת כֻּלָּם בִּבְחִינַת דְּבַר ה' כַּנַּ"ל (שם הל' ב, אותיות ב ג ד).

62

aspect of the pleasure of the World to Come, the fragrance of Gan Eden. For good fragrance is the aspect of the radiance and impression [reshimah] of bitul before the light of the Ein Sof, blessed be He, in the aspect of ratzo va-shov [rushing forth and returning] — wherein one feels the pleasantness and sweetness of cleaving to and nullifying oneself before the Ein Sof, blessed be He, through the radiance and impression, in the aspect of a good fragrance. For "no thought can grasp Him at all" [leis machashavah tefisa beih klal] [Tikkunei Zohar, Introduction] — only like one who smells a scent. And this is the essential ultimate purpose of a person's avodah [divine service] in this world — to merit the aspect of the aforementioned bitul in the aspect of ratzo va-shov: that one should know of Hashem, blessed be He, through the impression of the bitul. And this is the essential

63

עַל־יְדֵי בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה שֶׁמְּבָרְכִין עַל כָּל דָּבָר וּמְגַלִּין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא אוֹתוֹ הַדָּבָר, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָע וְנוֹפֵל הָרַע הַנֶּאֱחָז בְּאוֹתוֹ הַדָּבָר, וְנִתְרוֹמֵם וְנִתְגַּלֶּה הַטּוֹב שֶׁבּוֹ, הַיְנוּ הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים וְהַחַיּוּת שֶׁבּוֹ עוֹלֶה וְנִכְלָל בְּשָׁרְשׁוֹ, וַאֲזַי רָאוּי הַדָּבָר לַאֲכִילַת אָדָם, וְאַחַר־כָּךְ אַחַר הָאֲכִילָה מְבָרְכִין בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה עַל שֶׁהִזְמִין לָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ זֶה הַדָּבָר לָזוּן אוֹתָנוּ וּלְהַחֲיוֹת אֶת נַפְשֵׁנוּ. וְעִקַּר שְׂבִיעַת הָאָדָם, דְּהַיְנוּ שְׂבִיעַת הַנֶּפֶשׁ שֶׁעַל־יְדֵי הָאֲכִילָה, בִּבְחִינַת "צַדִּיק אֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ", הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁהָאָדָם אוֹכֵל בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה כָּרָאוּי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עוֹלִין הַנִּיצוֹצוֹת וְהַנְּפָשׁוֹת הַנֶּעְלָמִים בְּזֶה הַמַּאֲכָל וְעוֹלִים וְנִכְלָלִים בְּנַפְשׁוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתּוֹסֵף הֶאָרָה גְדוֹלָה בְּנַפְשׁוֹ, עַד שֶׁזּוֹכֶה לָבוֹא עַל־יְדֵי־זֶה לִבְחִינַת בִּטּוּל אֶל אוֹר אֵין־סוֹף בִּבְחִינַת רָצוֹא וָשׁוֹב. וְזֶה עִקַּר שְׂבִיעַת הַנֶּפֶשׁ שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, בִּבְחִינַת "וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ", כִּי הַזְּרִיחָה שֶׁל הַבִּטּוּל הַנַּ"ל הוּא בְּחִינַת אוֹרוֹת הַצַּחְצָחוֹת, וְזֶה בְּחִינַת "וַיֶּחֱזוּ אֶת הָאֱלֹקִים, וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ", שֶׁעַל־יְדֵי אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה בִּקְדֻשָּׁה כָּרָאוּי זוֹכִין לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה'. וְזֶה בְּחִינַת בִּרְכַּת־הַמָּזוֹן וּבְרָכָה אַחֲרוֹנָה שֶׁל אַחַר הָאֲכִילָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַשְּׂבִיעָה כַּמּוּבָא, הַיְנוּ לִזְכּוֹת לִבְחִינַת שְׂבִיעַת הַנֶּפֶשׁ הַנַּ"ל. וְעַל־כֵּן מְבָרְכִין אָז "הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב", כִּי אוֹר הַבִּטּוּל הַזֶּה הוּא בְּחִינַת הַשָּׂגַת הַתַּכְלִית שֶׁל הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁאָז יְבָרְכוּ עַל הַכֹּל "הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב", כִּי שָׁם כֻּלּוֹ אֶחָד, כֻּלּוֹ טוֹב, וְעַל־יְדֵי הַבִּטּוּל אֶל הַתַּכְלִית הַזֶּה זוֹכִין לְשִׂמְחָה; וְזֶה בְּחִינַת "לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׂמֹחַ וְלִרְאוֹת טוֹב" (קהלת), דְּהַיְנוּ לִזְכּוֹת לִבְחִינַת הַבִּטּוּל עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב ה'", כִּי שָׁם כֻּלּוֹ טוֹב. וְעַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה הַזֹּאת זוֹכִין לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה, וְזֶה בְּחִינַת "לֹא נִתְּנָה תּוֹרָה אֶלָּא לְאוֹכְלֵי הַמָּן", כִּי אֲכִילָה כָּזוֹ הוּא בְּחִינַת אֲכִילַת מָן מַמָּשׁ כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעַל־כֵּן מְבָרְכִין עַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּבִרְכַּת־ הַמָּזוֹן, כִּי עִקַּר מְקוֹם הַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל (ע' ארץ ישראל, אות יט), וְהַבִּטּוּל וְהַדְּבֵקוּת הַזֹּאת הוּא בְּחִינַת רֵיחַ, בְּחִינַת 'כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא' בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, רֵיחַ גַּןשׂעֵדֶן, תַּעֲנוּג עוֹלָם הַבָּא, בְּחִינַת חַיּוּת הַנְּשָׁמָה שֶׁהוּא רַק מֵהָרֵיחַ. וְעַל־כֵּן הָיוּ נוֹהֲגִין לְהָבִיא אֶת הַמֻּגְמָר לְאַחַר הַסְּעוּדָה, כִּי זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַסְּעוּדָה לִזְכּוֹת עַל־יָדָהּ לִבְחִינַת הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁהוּא בְּחִינַת רֵיחַ, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה מְבָרְכִין בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן עַל הָרֵיחַ בְּעַצְמוֹ אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה, כִּי הוּא בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת חַיּוּת הַנְּשָׁמָה עַל־יְדֵי הַזְּרִיחָה וְהִתְנוֹצְצוּת מֵעֲרֵבוּת נְעִימוּת הַבִּטּוּל אֶל אֵין־סוֹף, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא כַּנַּ"ל (שם הלכה ג).

63

pleasure of the World to Come. Every thing in the world has a beginning and an ultimate purpose [tachlis] — and the essential is the ultimate purpose. For Hashem, blessed be He, did not create anything in vain, G-d forbid. Rather every thing in the world — mineral, vegetable, animal, and speaking being — all of it, whatever it may be, must come to the good ultimate purpose: namely, at the time of the future renewal of the world [chidush ha-olam shel le'asid], when all things of the world will be included in the root of their vitality — and then each thing will ascend and come to its eternal ultimate purpose. And the essential ascent of all things will be through the human being — for whose sake everything was created, as is known. And through the vitality that a person receives from any thing in holiness, purity, and with blessing with proper kavanah — according to the law of our holy Torah — through this he elevates that thing to its root. And through this the thing will come to its ultimate purpose at the time of the future renewal of the world. Therefore over everything one eats and drinks one must recite a first blessing and an after-blessing — and all of this is in order to reveal the faith in the renewal of the world [emunás chidush

64

הָרֵיחַ הוּא בְּחִינָה גְּבוֹהָה מְאֹד, כִּי הוּא חַיּוּת הַנְּשָׁמָה כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הוּא בְּחִינַת תַּעֲנוּג עוֹלָם הַבָּא, רֵיחַ גַּן־עֵדֶן, כִּי הָרֵיחַ הַטּוֹב הוּא בְּחִינַת הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל אֶל אוֹר הָאֵין־סוֹף בָּרוּךְ הוּא בִּבְחִינַת רָצוֹא וָשׁוֹב, שֶׁמַּרְגִּישִׁין עֲרֵבוּת וּמְתִיקַת הַדְּבֵקוּת וּבִטּוּל אֶל הָאֵין־ סוֹף יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי הַזְּרִיחָה וְהָרְשִׁימָה בִּבְחִינַת רֵיחַ טוֹב, כִּי לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, רַק כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא. וְזֶה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁל עֲבוֹדַת הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה לִזְכּוֹת לִבְחִינַת הַבִּטּוּל הַנַּ"ל בִּבְחִינַת רָצוֹא וָשׁוֹב, שֶׁיִּזְכֶּה לָדַעַת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי הָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל, שֶׁזֶּה עִקַּר תַּעֲנוּג עוֹלָם הַבָּא (שם אות א).

64

ha-olam]. Only that in the first blessing one reveals the faith in the renewal of this world — which is the matter of the blessing one recites to Hashem, blessed be He, for having created this thing: "fruit of the ground" or "fruit of the tree" or "Who brings forth bread from the earth." And after eating — when the

65

כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ לוֹ הַתְחָלָה וְתַכְלִית, וְעִקָּר הוּא הַתַּכְלִית, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לֹא בָּרָא שׁוּם דָּבָר לָרִיק, חַס וְשָׁלוֹם, רַק כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, דּוֹמֵם צוֹמֵחַ חַי מְדַבֵּר, הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל צָרִיךְ שֶׁיָּבוֹא אֶל הַתַּכְלִית הַטּוֹב, דְּהַיְנוּ בְּעֵת שֶׁיִּהְיֶה חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד, שֶׁאָז יִהְיוּ נִכְלָלִין כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם בְּשֹׁרֶשׁ חַיּוּתָם, וְאָז יַעֲלֶה וְיָבוֹא כָּל דָּבָר לְתַכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי, וְעִקַּר עֲלִיַּת כָּל הַדְּבָרִים יִהְיֶה עַל־יְדֵי הָאָדָם, שֶׁבִּשְׁבִילוֹ נִבְרָא הַכֹּל כַּיָּדוּעַ, וְעַל־יְדֵי הַחַיּוּת שֶׁהָאָדָם מְקַבֵּל מֵאֵיזֶה דָּבָר בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה וּבִבְרָכָה בְּכַוָּנָה כָּרָאוּי עַל־פִּי דַּת תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, עַל־יְדֵי־זֶה מַעֲלֶה הַדָּבָר לְשָׁרְשׁוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה יָבוֹא הַדָּבָר לְתַכְלִיתוֹ בְּעֵת שֶׁיִּהְיֶה חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד. וְעַל־כֵּן עַל כָּל דָּבָר שֶׁאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה צָרִיךְ לְבָרֵךְ בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה וְאַחֲרוֹנָה, וְכָל זֶה בִּשְׁבִיל לְגַלּוֹת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם; רַק שֶׁבִּבְרָכָה רִאשׁוֹנָה מְגַלִּין אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁזֶּה עִנְיַן הַבְּרָכָה שֶׁמְּבָרְכִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל שֶׁבָּרָא זֶה הַדָּבָר, "פְּרִי אֲדָמָה" אוֹ "פְּרִי עֵץ" אוֹ "הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ", וְאַחַר שֶׁאוֹכֵל, שֶׁאָז כְּבָר הִגִּיעַ הַסּוֹף שֶׁל הַדָּבָר שֶׁאָכַל, כִּי כְבָר עָבַר וּבָטֵל מִן הָעוֹלָם, אָז עִקַּר הַבְּרָכָה שֶׁמְּבָרְכִין עַל חַיּוּת שֶׁקִּבַּלְנוּ מִזֶּה הַמַּאֲכָל, בִּכְדֵי שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הַבְּרָכָה יַעֲלֶה זֶה הַחַיּוּת שֶׁל הַדָּבָר שֶׁאָכַל לְתַכְלִיתוֹ וְשָׁרְשׁוֹ בְּעֵת שֶׁיִּהְיֶה חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד, שֶׁאָז יֻגְמַר בִּשְׁלֵמוּת הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם כַּיָּדוּעַ. וּבִשְׁבִיל זֶה מְבָרְכִין עַל־ פִּי־רֹב בִּבְרָכָה הָאַחֲרוֹנָה "בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת וְכוּ'", בְּחִינַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד, שֶׁהוּא עוֹלַם הַנְּשָׁמוֹת וְהַנְּפָשׁוֹת. וּבִשְׁבִיל זֶה, עַל הַלֶּחֶם שֶׁעִקַּר הַחַיּוּת מִמֶּנּוּ, מְבָרְכִין בִּרְכַּת־ הַמָּזוֹן וּמַזְכִּירִין בּוֹ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה וְכוּ'", כִּי חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה חֲשׁוּבָה יוֹתֵר מִבְּרָכָה רִאשׁוֹנָה, כִּי בִּרְכַּת־הַמָּזוֹן הוּא דְּאוֹרַיְתָא, כִּי בְּוַדַּאי חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד חָשׁוּב יוֹתֵר מֵחִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁל עַכְשָׁו, כִּי הַכֹּל נִבְרָא רַק בִּשְׁבִיל הַתַּכְלִית שֶׁלֶּעָתִיד. וְעַל־כֵּן עַל הָרֵיחַ אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה, כִּי כָל עִקַּר הָרֵיחַ נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד, כִּי עַל־יְדֵי הַקּוֹל שֶׁל הַשִּׁיר שֶׁיִּתְּעַר לֶעָתִיד, עַל־יְדֵי־זֶה גְּדֵלִים כָּל הָרֵיחוֹת שֶׁבְּגַן־עֵדֶן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעַל־כֵּן הָרֵיחַ הוּא חַיּוּת הַנְּשָׁמָה כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד שֶׁהוּא עוֹלַם הַנְּשָׁמוֹת, אֲשֶׁר כָּל תְּשׁוּקַת הַנְּשָׁמָה וְחַיּוּתָהּ וְשַׁעֲשׁוּעֶיהָ הוּא רַק מִשָּׁם. וְעַל־כֵּן אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ עַל הָרֵיחַ בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה לְגַלּוֹת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד, מֵאַחַר שֶׁכָּל עִקַּר הָרֵיחַ נִמְשָׁךְ רַק מִשָּׁם (שם הל' ד, אותיות יא יב).

65

end of the thing one ate has already arrived, for it has already passed and ceased to exist in the world — then the essential blessing is that one blesses for the vitality received from this food, so that through this blessing the vitality of the thing one ate will ascend to its ultimate purpose and root at the time of the future renewal of the world — when the rectification of all things in the world will be completed, as is known. And for this reason the after-blessing for most foods is boreh nefashos — the aspect of the future renewal of the world, which is the world of souls [olam ha-neshamos v'ha-nefashos]. And for this reason over bread — from which the essential vitality comes — Birchas ha-Mazon is recited, and Eretz Yisrael is mentioned within it, as it is written: "upon the good land etc." [Devarim 8:10] — for the future renewal of the world is in the aspect of Eretz Yisrael. And therefore the after-blessing is more important than the first blessing — for Birchas ha-Mazon is from the Torah [d'oraisa] — for certainly the future renewal of the world is more important than the present creation of the world, since everything was created only for the ultimate future purpose. And therefore over fragrance no after-blessing

66

כָּל הַבְּרָכוֹת שֶׁאָנוּ מְבָרְכִין תְּחִלָּה וָסוֹף בִּשְׁבִיל לְגַלּוֹת אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁל עַכְשָׁו וְשֶׁלֶּעָתִיד כַּנַּ"ל, כָּל זֶה הוּא רַק בִּשְׁבִיל בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לֶאֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, כִּי מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְכֵן עַל־יְדֵי הַחֲטָאִים שֶׁל כָּל אֶחָד, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּלְבֵּל הַמְדַמֶּה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֲחִיזַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, וּלְבָרֵר הַמְדַמֶּה אִי אֶפְשָׁר כִּי־אִם עַל־יְדֵי נְבוּאָה וְרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ, וּבִשְׁבִיל זֶה צְרִיכִין לוֹמַר כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַתְּפִלּוֹת וְכוּ' בְּפֶה מָלֵא דַּיְקָא, כְּדֵי לְבָרֵר הַמְדַמֶּה עַל־יְדֵי־זֶה, כִּי הַדִּבּוּר דִּקְדֻשָּׁה הוּא בִּבְחִינַת רוּחַ ה', רוּחַ נְבוּאָה וְרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ, בְּחִינַת "רוּחַ ה' דִּבֶּר בִּי", וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי־ זֶה מִתְבָּרֵר הַמְדַמֶּה שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה. וְעִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא רַק בַּעֲשִׂיָּה גַשְׁמִית דַּיְקָא, שֶׁשָּׁם יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לְבַלְבֵּל וְשָׁם צְרִיכִין עִקַּר הַבֵּרוּר, וְעַל־כֵּן עַל כָּל הַדְּבָרִים שֶׁאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה צְרִיכִין לְבָרֵךְ בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה גַּם־כֵּן, כִּי גַּם אַחַר הָאֲכִילָה עֲדַיִן נִשְׁאָר בַּגּוּף גַּשְׁמִיּוּת הַמַּאֲכָל, וּצְרִיכִין לְבָרֵר פְּנִימִיּוּת הַחַיּוּת שֶׁבּוֹ מִכֹּחַ הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחָז בְּהַגַּשְׁמִיּוּת, כְּדֵי לְכָלְלוֹ בְּהַתַּכְלִית שֶׁהוּא בְּחִינַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד; אֲבָל עַל הָרֵיחַ אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ עָלָיו רַק בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה, שֶׁאָז עֲדַיִן נֶאֱחָז הָרֵיחַ בַּדָּבָר הַגַּשְׁמִי, אֲבָל אַחַר שֶׁקִּבֵּל הֲנָאַת הָרֵיחַ, שֶׁאָז הָרֵיחַ שֶׁקִּבֵּל כְּבָר אֵינוֹ מְלֻבָּשׁ בְּשׁוּם דָּבָר גַּשְׁמִי וְהוּא רַק חַיּוּת הַנְּשָׁמָה, שֶׁשָּׁם אֵין שְׁלִיטָה לְהַמְדַמֶּה לְבַלְבֵּל, חַס וְשָׁלוֹם, עַל כֵּן אֵין צָרִיךְ בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה (שם אותיות יג יד טו).

66

is required — for the entire essence of fragrance is drawn from the aspect of the future renewal of the world. For through the sound [kol] of the song that will awaken in the future, through this all the fragrances of Gan Eden are nurtured and grow great [gedeilim], as explained within. Therefore fragrance is the vitality of the soul, as our Rabbis of blessed memory have stated — for it is drawn from the aspect of the future renewal of the world, which is the world of souls. And all the longing of the soul, its vitality, and its delights come only from there. Therefore no after-blessing is required over fragrance to reveal faith in the future renewal of the world — since the entire

67

כָּל הַבְּרָכוֹת שֶׁמְּבָרְכִין עַל כָּל הַדְּבָרִים, כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת מוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, כִּי קֹדֶם שֶׁמְּבָרְכִין עַל הַדָּבָר וּמוֹדִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּרָא אוֹתוֹ הַדָּבָר, קֹדֶם לָזֶה אֵין שְׁלֵמוּת לְאוֹתוֹ הַדָּבָר, כִּי הַכֹּל נִבְרָא רַק לִכְבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ כְּדֵי שֶׁיְּבָרְכוּ וְיוֹדוּ אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל כָּל דָּבָר; נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי הַבְּרָכָה, עַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין עִקַּר שְׁלֵמוּת בְּרִיאַת אוֹתוֹ הַפְּרִי וְכַיּוֹצֵא, וּכְאִלּוּ עַכְשָׁו נִבְרֵאת מַמָּשׁ עַל־יְדֵי הַבְּרָכָה שֶׁבֵּרַךְ עָלֶיהָ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ שְׁלֵמוּת חַיּוּתָהּ דִּקְדֻשָּׁה; נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה, עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל וּמַמְשִׁיכִין שְׁלֵמוּת חַיּוּתוֹ שֶׁל דָּבָר זֶה שֶׁמְּבָרְכִין עָלָיו כַּנַּ"ל. וְאַחַר־כָּךְ צָרִיךְ לְבָרֵךְ בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה, כִּי כָל דָּבָר שֶׁנִּבְרָא יֵשׁ לוֹ תַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה הַתַּכְלִית נִבְרָא וְיָצָא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, וְעִקַּר תַּכְלִיתָם הוּא עַל־יְדֵי שֶׁאוֹכֵל וְנֶהֱנֶה מֵהֶן הָאָדָם, וְעַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ כֹּחַ בְּהָאָדָם לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי־זֶה עוֹלֶה כָּל דָּבָר לְשָׁרְשׁוֹ וְתַכְלִיתוֹ. וְזֶהוּ עִנְיַן בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה שֶׁמְּבָרְכִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל שֶׁהִזְמִין לָנוּ זֶה הַדָּבָר לְהַחֲיוֹת בּוֹ אֶת נַפְשֵׁנוּ, כְּמוֹ שֶׁתִּקְּנוּ: "עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ לְהַחֲיוֹת בָּהֶם וְכוּ'", וְכֵן בְּבִרְכַּת־הַמָּזוֹן, וְזֶהוּ הַתַּכְלִית שֶׁל הַמַּאֲכָל, כִּי זֶה תַּכְלִיתוֹ כְּשֶׁמְּחַיֶּה אֶת הָאָדָם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ כֹּח בְּהָאָדָם לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל, וְעִקַּר תַּכְלִית עֲבוֹדַת־ הַשֵּׁם הוּא הָרָצוֹן דִּקְדֻשָּׁה כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (וע' רצון, אותיות יב יג). נִמְצָא שֶׁזֶּה תַּכְלִית הַמַּאֲכָל, שֶׁנִּכְלָל בְּהָאָדָם וְהֶחֱיָה אוֹתוֹ עַד שֶׁזָּכָה עַל־יְדֵי־זֶה לְרָצוֹן חָזָק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה עֲבוֹדַת כָּל הָאָדָם, כִּי הָעִקָּר הוּא הָרָצוֹן, שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ הַנֶּפֶשׁ שֶׁהוּא לְשׁוֹן רָצוֹן, בִּפְרָט כְּפִי הַמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר שֶׁעַל־יְדֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה זוֹכִין לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, נִמְצָא שֶׁזֶּה תַּכְלִית הַמַּאֲכָל, וְעַל זֶה מְבָרְכִין בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה, כְּדֵי לְהַעֲלוֹת הַמַּאֲכָל לְשָׁרְשׁוֹ וְלַהֲבִיאוֹ לְתַכְלִיתוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת רָצוֹן דִּקְדֻשָּׁה. וְעַל־כֵּן עַל הָרֵיחַ אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה, כִּי כָל הָרָצוֹן וְהַכֹּחַ דִּקְדֻשָּׁה הוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ, כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא, וּמִשָּׁם שֹׁרֶשׁ כָּל הָרֵיחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, וְתֵכֶף כְּשֶׁהָאָדָם נֶהֱנֶה מִמֶּנּוּ עַל־ יְדֵי בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה, תֵּכֶף עוֹלֶה לְשָׁרְשׁוֹ וְתַכְלִיתוֹ, כִּי הָרֵיחַ טוֹב בְּעַצְמוֹ הוּא בְּחִינַת רָצוֹן וְחֵשֶׁק דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא עִקַּר הַתַּכְלִית כַּנַּ"ל (שם ה"ה, אות ג ד ו).

67

essence of fragrance is drawn only from there. The New Arc: From Blessings to Fragrance to the Future World. This batch completes the treatment of Birchas ha-Mazon and the blessings system, and then opens one of the most transcendent sections of the chapter — the spiritual significance of fragrance [rei'ach] and its relationship to the ultimate purpose of all existence. Entries 56–57 close the Birchas ha-Mazon arc with precision: wine rises from forgetfulness to memory — and reciting Birchas ha-Mazon over a cup of wine is the act of elevating the entire meal from the realm of forgetfulness to the realm of memory. The three blessings correspond to the three Patriarchs who protect against judgment and darkness — body and soul together. Entry 58 reveals the deepest purpose of all blessings: every act of eating draws pleasure from the physical — but the blessing redirects that pleasure upward to its root in no'am ha-elyon [the supernal pleasantness of G-d]. This is why all blessings, songs, and praises are described by the root נ-ע-מ [pleasantness]

68

מִי שֶׁזּוֹכֶה לֶאֱכֹל בִּקְדֻשָּׁה לְשֵׁם הַשֵּׁם, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲזַי זוֹכֶה עַל־יְדֵי אֲכִילָתוֹ לְהַכְנִיעַ הָאֵשׁ הַטִּבְעִי שֶׁבְּגוּף הָאָדָם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָעִין בְּחִינַת מְאוֹרֵי־אֵשׁ, שֶׁהֵם בְּחִינַת תַּאֲווֹת הַגּוּף הַנִּמְשָׁכִים מִבְּחִינַת שְׁמוֹת הַטֻּמְאָה, שֵׁמוֹת הַחִיצוֹנִיִּים, וּמְחַיִּין אֶת הַנֶּפֶשׁ דִּקְדֻשָּׁה שֶׁכָּל חַיּוּתָהּ הוּא רַק מִשֵּׁם הַשֵּׁם, שֶׁמִּשָּׁם שֹׁרֶשׁ הַנֶּפֶשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת שֵׁם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ" כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְכָל תַּאֲוָתָהּ וּתְשׁוּקָתָהּ שֶׁל הַנֶּפֶשׁ דִּקְדֻשָּׁה הוּא רַק לְהִכָּלֵל בְּשָׁרְשָׁהּ שֶׁהוּא שֵׁם הַשֵּׁם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְשִׁמְךָ וּלְזִכְרְךָ תַּאֲוַת נָפֶשׁ", וְשֵׁם הַשֵּׁם הוּא בְּחִינַת מְאוֹרֵי־אוֹר, וְזֶה בְּחִינַת "הִנֵּה אֹרוּ עֵינַי כִּי טָעַמְתִּי מְעַט דְּבַשׁ הַזֶּה" שֶׁאָמַר יְהוֹנָתָן, כִּי אֲכִילַת הַצַּדִּיק הוּא בְּחִינַת הַכְנָעַת מְאוֹרֵי־ אֵשׁ וְהִתְגַּבְּרוּת מְאוֹרֵי־אוֹר שֶׁהוּא בְּחִינַת שֵׁם הַשֵּׁם, מֵחֲמַת שֶׁכָּל אֲכִילָתוֹ הוּא רַק לְשֵׁם הַשֵּׁם. וְזֶה עִקַּר שְׂבִיעַת הַנֶּפֶשׁ דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, וְזֶה בְּחִינַת "צַדִּיק אֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ"; אֲבָל לְהֵפֶךְ, כְּשֶׁאוֹכְלִין חַס וְשָׁלוֹם בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת הַגּוּף שֶׁיְּנִיקָתָם מִבְּחִינַת מְאוֹרֵי־אֵשׁ, אֲזַי עַל־יְדֵי אֲכִילָתוֹ מִתְגַּבְּרִין בְּיוֹתֵר הַמְּאוֹרֵי־אֵשׁ, וְעַל אֲכִילָה כָּזוֹ נֶאֱמַר: "וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסַר", כִּי אֵינוֹ מַכְנִיעַ וּמַשְׁקִיט הַמְּאוֹרֵי־אֵשׁ עַל־יְדֵי אֲכִילָתוֹ, עַל־ כֵּן כָּל מַה שֶׁאוֹכֵל בְּיוֹתֵר, מִתְגַּבְּרִין בּוֹ הַתַּאֲווֹת וְהַמְּאוֹרֵי־אֵשׁ בְּיוֹתֵר וְעַל־כֵּן אֵין לוֹ שְׂבִיעָה לְעוֹלָם, וְאָז אֲכִילָתוֹ בִּבְחִינַת "בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה", הֵפֶךְ הַמְּאוֹרֵי־אוֹר שֶׁהֵם בְּחִינַת שֵׁם הַשֵּׁם שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַשִּׂמְחָה, בְּחִינַת "בְּשִׁמְךָ יְגִילוּן כָּל הַיּוֹם". וְעַל־כֵּן עִקַּר קְדֻשַּׁת הָאֲכִילָה הוּא כְּשֶׁזּוֹכִין לִשְׂמֹחַ בְּשֵׁם הַשֵּׁם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וְכוּ' כִּי חֶדְוַת ה' הִיא מָעֻזְּכֶם", כִּי עִקַּר קְדֻשַּׁת הָאֲכִילָה נִמְשָׁךְ מִשֵּׁם הַשֵּׁם שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר כָּל הַשִּׂמְחָה. וְעַל־כֵּן בְּשַׁבָּת וְיָמִים טוֹבִים שֶׁהֵם עִקַּר הַגְדָּלַת שֵׁם הַשֵּׁם, אָז מִצְוָה גְדוֹלָה לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׂמֹחַ בְּשֵׁם הַשֵּׁם, כִּי אָז הָאֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה בִּבְחִינַת שֵׁם הַשֵּׁם שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַשִּׂמְחָה כַּנַּ"ל (הלכות שבת הלכה ה, אות טז).

68

— na'im, no'am, ne'im — they are not merely courteous acknowledgments; they are the actual pipeline through which earthly pleasure returns to its divine source. This also explains the custom of honoring guests with food: food carries the no'am ha-elyon and therefore is the primary medium of honor. Entry 59 is compact but essential: tzedakah before eating is the practical preparation that opens the vessel to receive no'am ha-elyon. Without giving to the poor, the pipeline is blocked. Entry 60 gives the deepest reason for Melech ha-olam in every blessing: the sparks are scattered across the entire world. Declaring G-d as King of the universe — whose sovereignty extends to every point — is the declaration that no spark is ever truly lost, and therefore every spark can be found and returned. Entry 61 maps the physiology of eating onto the spiritual process of refinement: food first nourishes the liver (seat of the appetitive

69

יָדוּעַ הַחִלּוּק שֶׁבֵּין אֲכִילַת חֹל, שֶׁאָז הַכָּבֵד נִזּוֹן תְּחִלָּה וְאַחַר־כָּךְ הַמֹּחַ, אֲבָל מֵאֲכִילַת שַׁבָּת הַמֹּחַ נִזּוֹן תְּחִלָּה כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר; אַךְ יִשְׂרָאֵל מַמְשִׁיכִין קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל, וְעַל־כֵּן כָּל אֲכִילַת יִשְׂרָאֵל קֹדֶשׁ, כִּי יִשְׂרָאֵל אֵינָם אוֹכְלִין שׁוּם מַאֲכָל מִיָּד, רַק צְרִיכִין לְהַמְתִּין הַרְבֵּה קֹדֶם שֶׁאוֹכְלִין, וְעַל־יְדֵי־זֶה הֵם מַמְשִׁיכִין עֲלֵיהֶם בְּכָל אֲכִילָתָם בְּחִינַת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחַ נִזּוֹן תְּחִלָּה, כִּי אִישׁ יִשְׂרָאֵל צָרִיךְ לְהַמְתִּין קֹדֶם שֶׁאוֹכֵל עַד שֶׁיִּתְפַּלֵּל בַּבֹּקֶר וְיִטֹּל יָדָיו וִיבָרֵךְ [וְהַכְּשֵׁרִים וְהַיְרֵאִים מַמְתִּינִים יוֹתֵר, כִּי גַּם לוֹמְדִים אַחַר הַתְּפִלָּה], וְכֵן בַּאֲכִילַת בָּשָׂר צְרִיכִין לְהַמְתִּין עַל שְׁחִיטָה וְנִקּוּר וּמְלִיחָה וַהֲדָחָה, וְכֵן לֶחֶם צְרִיכִין לִקַּח מִתְּחִלָּה חַלָּה, נִמְצָא שֶׁכָּל אֲכִילַת יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־ יְדֵי הַמְתָּנָה הַרְבֵּה, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין עַל אֲכִילָתָן בְּחִינַת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, וּמַכְנִיעִין בְּחִינַת הַכָּבֵד, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵשָׂו שֶׁחוֹטֵף אֲכִילָתוֹ מִיָּד בִּבְחִינַת "הַלְעִיטֵנִי נָא" הַנֶּאֱמָר בְּעֵשָׂו. אֲבָל מֵחֲמַת טִרְדַּת הָעוֹלָם הַזֶּה וְתַאֲווֹתָיו יוּכַל לִהְיוֹת שֶׁגַּם אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי יִשְׁכַּח, חַס וְשָׁלוֹם, בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה וְכַיּוֹצֵא אֶת הַתַּכְלִית, עַל־כֵּן צְרִיכִין לִזְכֹּר בְּכָל פַּעַם אֶת הַשַּׁבָּת, דְּהַיְנוּ שֶׁבְּתוֹךְ תֹּקֶף הַטִּרְדָּא שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה, אוֹ כְּשֶׁבָּא לֶאֱכֹל, יְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵיזֶה שָׁעָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שַׁבָּת, וְאָז יִזְכֶּה שֶׁהַמֹּחַ יִהְיֶה נִזּוֹן תְּחִלָּה, הַיְנוּ שֶׁיְּכַוֵּן בְּכָל עֲסָקָיו רַק בִּשְׁבִיל הַתַּכְלִית לְבָד (שם הל' ו, אות ה).

69

soul and the imagination), and only then can it rise to the brain (seat of the higher soul). The after-blessing is required specifically to subdue the liver's power a second time and enable this ascent. Fragrance bypasses the liver entirely — it goes straight to the brain — and therefore requires no after-blessing. Motza'ei Shabbos spices are explained: Shabbos nourished the brain; when the liver's dominion resumes Saturday night, fragrance restores the brain's strength. Entry 62 elevates this further: the before-blessing elevates the food to dvar Hashem [the Word of G-d], where all healing powers are unified. The after-blessing draws those unified powers back into the

70

עַל־יְדֵי הַבְּרָכוֹת שֶׁמְּבָרְכִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל כָּל דָּבָר שֶׁנֶּהֱנִין מִמֶּנּוּ, עַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין עַל עַצְמָן קְדֻשַּׁת שַׁבָּת שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַבְּרָכוֹת, כִּי הוּא מְקוֹר הַבְּרָכָה, וְאָז אֲכִילָתוֹ וַהֲנָאָתוֹ בִּבְחִינַת עֹנֶג־שַׁבָּת. אַךְ מִי שֶׁהוּא קַפְּדָן, שֶׁזֶּה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת כָּבֵד כּוֹעֵס, שֶׁעִקַּר שְׁלִיטָתוֹ עַל־יְדֵי אֲכִילַת חֹל שֶׁאָז הַכָּבֵד נִזּוֹן תְּחִלָּה, עַל־כֵּן הוּא צָרִיךְ לִזָּהֵר בְּיוֹתֵר לְהַמְשִׁיךְ עַל אֲכִילָתוֹ קְדֻשַּׁת שַׁבָּת שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת הַמֹּחַ נִזּוֹן תְּחִלָּה, בְּחִינַת בִּטּוּל הַכַּעַס. וְזֶהוּ סוֹד מַה שֶּׁשַּׁמַּאי שֶׁהָיָה קַפְּדָן הָיָה אוֹכֵל כָּל יָמָיו לִכְבוֹד שַׁבָּת כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שם אות ו).

70

body in the specific form each person needs. The soul, however, is already in the aspect of dvar Hashem — simple and undivided — therefore fragrance, which benefits only the soul, needs no after-blessing to redirect powers; it simply is what it is. Entry 63 reaches the summit of the entire

71

גּוּף וָנֶפֶשׁ הֵם בְּחִינַת נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה וּנְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁל הָאָלֶף, וְהַחַיּוּת שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה שֶׁמִּתְחַבֵּר הַגּוּף וְהַנֶּפֶשׁ, זֶה בְּחִינַת הַוָּו שֶׁבְּתוֹךְ הָאָלֶף שֶׁמְּחַבֶּרֶת הַנְּקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁעַל הָאָלֶף עִם הַנְּקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה, וְעַל־כֵּן כָּל כַּוָּנוֹת הָאֲכִילָה הוּא בִּבְחִינָה זֹאת שֶׁל הָאָלֶף הַנַּ"ל, כִּי הַוָּו שֶׁבְּתוֹךְ הָאָלֶף שַׁיֶּכֶת לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, וְעַל־כֵּן הוּא בְּחִינַת יוּד וָו לְמַעְלָה וְיוּד וָו לְמַטָּה, שֶׁזֶּהוּ סוֹד הַל"ב שִׁנַּיִם, ל"ב נְתִיבוֹת חָכְמָה, כַּמְבֹאָר כָּל זֶה בַּכַּוָּנוֹת. וְעִקַּר חַיּוּת הָאֲכִילָה נִמְשָׁךְ אֶל הַלֵּב שֶׁשָּׁם כָּל רְתִיחַת הַדָּמִים, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לֶאֱכֹל בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ עַל־יְדֵי־ זֶה הַחַיּוּת מֵהַנְּשָׁמָה אֶל הַגּוּף בִּקְדֻשָּׁה, בְּאֹפֶן שֶׁיְּחַיֶּה אֶת הַדָּמִים שֶׁבַּלֵּב בִּקְדֻשָּׁה וְלֹא תִתְגַּבֵּר הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁאֲחִיזָתָם בַּדָּם שֶׁבֶּחָלָל הַשְּׂמָאלִי שֶׁבַּלֵּב; וְאָז כְּשֶׁהַדָּמִים זַכִּים בַּלֵּב כָּרָאוּי וּמְקַבְּלִים רַק חַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה, אֲזַי נַעֲשֶׂה בְּחִינַת אָדָם - בְּחִינַת אָלֶף דָּם [כִּי לֵית אָדָם בְּלָא אָלֶף כַּמְבֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ], הַיְנוּ בְּחִינַת תִּקּוּן הָאָלֶף וְתִקּוּן הַדָּמִים הַנַּ"ל, וְכָל הַחֲטָאִים נִמְשָׁכִין מִפְּגַם הַדָּמִים שֶׁבֶּחָלָל הַשְּׂמָאלִי, וְעַל־כֵּן הַבַּעַל־תְּשׁוּבָה צָרִיךְ לְתַעֲנִיתִים, לְהַכְנִיעַ בְּחִינַת הַסִּטְרָא־ אָחֳרָא שֶׁאֲחִיזָתָהּ בְּהַדָּמִים הַנַּ"ל שֶׁנִּפְגְּמוּ עַל־יְדֵי אֲכִילָה שֶׁאֵינָהּ כָּרָאוּי, וְזֶה גַּם־כֵּן בְּחִינַת תַּעֲנִית יוֹם־כִּפּוּר (שם הל' ז, אות נא).

71

chapter's arc: eating in holiness leads, step by step, to bitul [self-nullification] before the Ein Sof in the mode of ratzo va-shov — and this bitul is itself fragrance: "like one who smells a scent." The custom of bringing mugmar [incense] after the meal now makes perfect sense — it is the seal of the meal, the fragrance that represents its ultimate spiritual fruit. Ha-Tov v'ha-Meitiv, joy, Torah, manna-eating — all converge here. Entry 64 defines fragrance as the highest spiritual experience accessible in this world: the radiance and impression of bitul — the moment when thought cannot grasp G-d at all, and the soul only smells His

72

עַל־יְדֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מִתְחַבֵּר הַנֶּפֶשׁ עִם הַגּוּף בִּקְדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה יִחוּד גָּדוֹל בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, כִּי חִבּוּר גּוּף וָנֶפֶשׁ הוּא בְּחִינַת יִחוּד וְחִבּוּר כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: מָה הַנֶּפֶשׁ זָנָה אֶת הַגּוּף, כָּךְ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא זָן אֶת כָּל הָעוֹלָם; מָה הַנֶּפֶשׁ מְמַלֵּא אֶת הַגּוּף, כָּךְ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־ הוּא מְלֹא כָּל הָעוֹלָם וְכוּ'. וְזֶה כְּלַל כָּל הַיִּחוּדִים, כְּשֶׁמִּתְחַבְּרִים וּמִתְיַחֲדִים כָּל הָעוֹלָמוֹת בְּשֹׁרֶשׁ חַיּוּתָם, הַיְנוּ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁמִּתְיַחֲדִים וְנִכְלָלִים כָּל הַמַּאֲמָרוֹת הַמִּתְגַּלִּים בְּהַמַּאֲמָר סָתוּם שֶׁל בְּרֵאשִׁית, שֶׁהוּא בְּחִינַת רֵאשִׁית נְקֻדַּת הַבְּרִיאָה, וְעַל־ יְדֵי־זֶה נִכְנָעִין כָּל הַקְּלִפּוֹת וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא שֶׁיְּנִיקָתָם מִבְּחִינַת פֵּרוּד, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־ כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בְּחִינַת "וּרְעֵה אֱמוּנָה" כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּמֹחַ וּבְדַעַת כְּלָל אֵיךְ כָּל הָעוֹלָמוֹת נִמְשָׁכִין וּמִתְנַהֲגִין וּמִתְקַיְּמִין עַל־יְדֵי סְתִימָא דְּכָל סְתִימִין דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עוֹבְרִין יִשְׂרָאֵל עַל כָּל הַשִּׂכְלִיּוּת וְהַחָכְמוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (הל' תחומין, הל' ו, אות טו).

72

presence. This is the ultimate purpose of all avodah. Entry 65 provides the cosmic framework for all blessings: every created thing has a beginning and an ultimate future purpose. The before-blessing reveals faith in G-d's creation of this world; the after-blessing reveals faith in the future renewal of the world — and therefore it is halachically more weighty (Birchas ha-Mazon is from the Torah). Fragrance requires no after-blessing because fragrance itself is already drawn from the future world — from the cosmic song that will awaken in the time to come. Every

73

הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת הַמַּאֲמָר סָתוּם, שֶׁמֵּחֲמַת הַעְלָמָתוֹ וְהַסְתָּרָתוֹ מִשְׁתַּלְשֵׁל מִמֶּנּוּ יְנִיקַת הַסִּטְרָא־ אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת, עַל־כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַדֵּשׁ אֲכִילָתוֹ מְאֹד שֶׁלֹּא תוּכַל הַסִּטְרָא־ אָחֳרָא לִינֹק מִמֶּנּוּ (שם אות יז).

73

time one smells something holy, one is touching, however briefly, the world that is yet to come. Two corrections made

74

הָעֲשָׂרָה דְּפִיקִין שֶׁבָּאָדָם מְקַבְּלִין כֹּחַ וְחַיּוּת מִן הָאֲכִילָה. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר חַיּוּת שֶׁל הָעֲשָׂרָה דְּפִיקִין הוּא בְּחִינַת הָעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׂמְחָה, עַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה שֶׁתִּהְיֶה בְּשִׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ" - הֵפֶךְ "בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה" שֶׁנִּמְשָׁךְ מִפְּגַם אֲכִילַת עֵץ־הַדָּעַת. וְזֶה בְּחִינַת עֶשֶׂר מִצְו?ֹת הַנּוֹהֲגוֹת בַּפַּת וְעֶשֶׂר תֵּבוֹת בִּבְרָכָה "הַמּוֹצִיא", כָּל זֶה כְּנֶגֶד בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׂמְחָה, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה כַּנַּ"ל (הל' פסח, הל' ב).

74

in this version: (1) Entry 61: yenikas ha-kesilos — the liver does not merely "give rise to" foolishness; it actively nurses and feeds foolishness into the person during digestion. The word yenikah [suckling/nursing] is precise and physiologically

75

כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם כְּלוּלִים מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת שֶׁהֵם: אֵשׁ, רוּחַ, מַיִם, עָפָר; וְגַם הָאָדָם כָּלוּל מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת הַנַּ"ל, וְחַיּוּתוֹ עַל־יְדֵי הַמַּאֲכָל שֶׁכָּלוּל גַּם־כֵּן מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, כִּי עִקַּר הָרוּחַ־חַיִּים נִמְשָׁךְ לְהָאָדָם עַל־יְדֵי אֲכִילָתוֹ כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה קִיּוּם חַיּוּת הָאָדָם. אֲבָל בֶּאֱמֶת לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם, כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי ה' וְכוּ', הַיְנוּ עַל־יְדֵי הָרוּחַ־חַיִּים שֶׁהִמְשִׁיךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְתוֹךְ דְּבַר הַמַּאֲכָל עַל־יְדֵי־זֶה יִחְיֶה הָאָדָם, וְעִקַּר הַחַיּוּת הוּא עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה, שֶׁמִּשָּׁם תּוֹצְאוֹת הָרוּחַ־חַיִּים כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־כֵּן צְרִיכִין לֶאֱכֹל עַל־פִּי הַתּוֹרָה בִּבְחִינַת "וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעָי", כִּי אֵין כֹּחַ לְהַדָּבָר הַנֶּאֱכָל לְהַחֲיוֹת אֶת הָאָדָם כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַחַיּוּת, בְּחִינַת "עַל כָּל מוֹצָא פִי ה' יִחְיֶה הָאָדָם". וְזֶה בְּחִינַת הַבְּרָכָה שֶׁצְּרִיכִין לְבָרֵךְ עַל כָּל דָּבָר שֶׁאוֹכְלִין, כִּי הַבְּרָכָה הוּא בְּחִינַת מוֹצָא פִי ה', בְּחִינַת הָרוּח־חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא הָרוּחַ מְמַלְלָא שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַחַיּוּת (שם הלכה ג).

75

active — the liver is the organ that during digestion continuously nurses the koach ha-medameh [imagination] with its foolishness, which is why both a before-blessing and an after-blessing are needed: one to subdue it before eating, and one to subdue it again after eating so that the food's vitality can rise from liver to brain. (2) Entry 65: gedeilim — all the fragrances of Gan Eden do not merely "grow" from the future cosmic song; they are nurtured and grow great

76

הָאֲכִילָה הִיא בְּחִינַת שֶׁפַע, בְּחִינַת מֹחִין. וְזֶה יָדוּעַ כִּי הַשֶּׁפַע יוֹרֶדֶת מִלְמַעְלָה בִּבְחִינַת אוֹר פָּשׁוּט, וּמִצְטַיֶּרֶת לְמַטָּה כְּפִי הַכְּלִי שֶׁל הַמְקַבְּלִים: זָכוּ - הוּא בִּבְחִינַת "מְאוֹרוֹת" מָלֵא; לֹא זָכוּ חַס וְשָׁלוֹם - הוּא לְהֵפֶךְ, בִּבְחִינַת "מְאֹרֹת" חָסֵר חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת עֶשֶׂר מִצְו?ֹת הַנּוֹהֲגוֹת בַּפַּת, הַכֹּל כְּדֵי לְצַיֵּר הַשֶּׁפַע לִבְרָכָה. וְזֶה בְּחִינַת מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה: תְּרוּמָה לַכֹּהֵן, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'קָמַץ', בְּחִינַת "וְקָמַץ הַכֹּהֵן"; מַעֲשֵׂר לַלֵּוִי, שֶׁהוּא בְּחִינַת בִּינָה, בְּחִינַת 'צֵירֵי' - הַכֹּל כְּדֵי לְהוֹצִיא הַשֶּׁפַע וְהָאֲכִילָה מֵהַקְּלָלָה שֶׁנִּתְקַלְלָה הָאֲדָמָה מֵחֵטְא אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת, וְלַהֲרִימָהּ לְשָׁרְשָׁהּ שֶׁהוּא אוֹר הַפָּשׁוּט הַבָּא מִלְמַעְלָה, בְּחִינַת קְמִיץ וּסְתִים. וְאַחַר־כָּךְ מַמְשִׁיכִין הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע וּמְצַיְּרִין אוֹתָהּ לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה עַל־יְדֵי נְתִינַת מַעֲשֵׂר לַלֵּוִי; וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁנַּעֲשֵׂית הָעִסָּה, שֶׁאָז גְּמַר הַצִּיּוּר שֶׁל הַשֶּׁפַע שֶׁתִּהְיֶה רְאוּיָה לְמַאֲכַל אָדָם, וְאָז צְרִיכִין לְתַקְּנָהּ עוֹד הַפַּעַם עַל־יְדֵי נְתִינַת חַלָּה לַכֹּהֵן, כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ הָאוֹר מִלְמַעְלָה וּלְצַיְּרוֹ בִּבְחִינַת בְּרָכָה. וְזֶה שֶׁכָּתוּב בְּחַלָּה: "לְהַנִּיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךָ" - לְהַנִּיחַ בְּרָכָה דַּיְקָא. וְזֶה בְּחִינַת בְּרָכָה תְּחִלָּה וָסוֹף שֶׁמְּבָרְכִין עַל כָּל דָּבָר, הַכֹּל כְּדֵי לְצַיֵּר הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע שֶׁהוּא הַחַיּוּת שֶׁיֵּשׁ בְּאוֹתוֹ דָּבָר שֶׁנֶּהֱנֶה מִמֶּנּוּ לְצַיְּרוֹ לִבְרָכָה, וְעַל־יְדֵי הַבְּרָכָה שֶׁמְּבָרְכִין תְּחִלָּה, עַל־יְדֵי־זֶה נִצְטַיֵּר לִבְרָכָה הָאוֹר הַנִּמְשָׁךְ מִלְמַעְלָה, שֶׁהוּא הַחַיּוּת שֶׁל אוֹתוֹ דָּבָר, וְאַחַר־כָּךְ אַחַר הָאֲכִילָה, שֶׁאָז נִתְפַּשֵּׁט רוּחָנִיּוּת הַמַּאֲכָל לְתוֹךְ הַמֹּחִין, וְכָל אֶחָד מְקַבֵּל חַיּוּת וּמֹחִין מֵהָאֲכִילָה כְּפִי הַכֵּלִים שֶׁלּוֹ, כִּי אֵצֶל הַצַּדִּיק נִתּוֹסֵף חָכְמָה וָדַעַת עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה, וּלְהֵפֶךְ אֵצֶל הָרָשָׁע נִתּוֹסֵף כְּסִילוּת עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁשְּׁנֵיהֶם אוֹכְלִים מִקְּעָרָה אֶחָת, כִּי הַכֹּל כְּפִי הַכֶּלִי, כִּי הַחַיּוּת שֶׁל אֲכִילָה נִמְשָׁךְ וְנִצְטַיֵּר אֵצֶל כָּל אֶחָד כְּפִי הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ לְטוֹב אוֹ לְהֵפֶךְ חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־כֵּן אַחַר הָאֲכִילָה, שֶׁאָז מַתְחִיל הַמַּאֲכָל לְהִתְבָּרֵר וְנִמְשָׁךְ הַטּוֹב וְהַמֻּבְחָר שֶׁבּוֹ אֶל הַמֹּחַ וְנִצְטַיֵּר שָׁם בְּמֹחוֹ כְּפִי תִּקּוּן הַכְּלִי שֶׁלּוֹ, עַל־כֵּן צְרִיכִין לְבָרֵךְ אַחַר הַמָּזוֹן, כְּדֵי שֶׁיִּצְטַיֵּר הָאוֹר לִבָרָכָה גַּם אָז בְּעֵת שֶׁנִּמְשָׁךְ הַחַיּוּת מֵהָאֲכִילָה אֶל הַמֹּחַ שֶׁהוּא בְּחִינַת הַכְּלִי כַּנַּ"ל (שם הלכה ה).

76

[gadeil] through it. The fragrances of the World to Come are actively cultivated and magnified by the future song — making the connection between song, fragrance, and the World to Come even more intimate and dynamic. נ נח נחמ נחמן מאומן All the blessings we recite before and after — in order to reveal faith in the present renewal and the future renewal of the world, as above — all of this is solely for the purpose of refining the koach ha-medameh [the faculty of imagination]. For through this one merits faith in the renewal of the world — since from the sin of the First Man and likewise through the sins of each individual, the medameh [imagination] was confused and confounded, which is the aspect of the grip of the defilement of the serpent [zuhamat ha-nachash]. And to refine the medameh it is impossible except through prophecy [nevuah] and the Ruach ha-Kodesh [the Holy Spirit]. For this reason all blessings and prayers etc. must be recited with a full mouth [b'feh malei] specifically — in order to refine

77

יִשְׂרָאֵל אֲחִיזָתָם בַּמֹּחַ, כִּי יִשְׂרָאֵל עָלוּ בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה, וְהַמַּחֲשָׁבָה הוּא הַמֹּחַ, וְהֵם נִקְרָאִים רָאשִׁים, בְּחִינַת מֹחִין; וְהָאֻמּוֹת אֲחִיזָתָם בְּכָבֵד מָלֵא דָּם, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵשָׂו אַדְמוֹנִי, שֶׁכָּל הַגָּלֻיּוֹת עַל־יָדוֹ. וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי תַּאֲוַת אֲכִילָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נוֹתְנִים הַשְּׁלִיטָה וְהַמֶּמְשָׁלָה לְהַכָּבֵד שֶׁיִּשְׁלֹט עַל הַמֹּחַ, כִּי הַכָּבֵד כּוֹעֵס, וְכָל הַכּוֹעֵס חָכְמָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ - עַל־יְדֵי־זֶה בָּא עֹל מַלְכוּת, שֶׁהָאֻמּוֹת עַכּוּ"ם שׁוֹלְטִין עַל יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת הִתְגַּבְּרוּת הַכָּבֵד עַל הַמֹּחַ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה". וְכֵן עִקַּר כָּל הַשֶּׁפַע וְהַבְּרָכָה נִמְשָׁךְ לְהַמֹּחַ תְּחִלָּה, וְעַל־ כֵּן בֶּאֱמֶת עִקַּר הַשֶּׁפַע וְהַבְּרָכָה נִמְשָׁךְ רַק לְיִשְׂרָאֵל, וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם עַכּוּ"ם צְרִיכִים לִהְיוֹת נִזּוֹנִים רַק מֵהַתַּמְצִית; רַק עַל־יְדֵי שֶׁנּוֹתְנִין הַשְּׁלִיטָה וְהַמֶּמְשָׁלָה לְהַכָּבֵד עַל־ יְדֵי תַּאֲוַת אֲכִילָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַכָּבֵד נִזּוֹן תְּחִלָּה, עַל־כֵּן כְּמוֹ־כֵן הָאֻמּוֹת עַכּוּ"ם שֶׁאֲחִיזָתָם בַּכָּבֵד, הֵם נוֹטְלִין וְגוֹזְלִין הַשֶּׁפַע מֵאִתָּנוּ, וְאָז אֲנַחְנוּ נִזּוֹנִין רַק מֵהַתַּמְצִית, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁמִּזֶּה בָּא כָּל הָעֲנִיּוּת וְהַדַּחְקוּת שֶׁיֵּשׁ בְּיִשְׂרָאֵל, וְכָל טִרְדַּת הַפַּרְנָסָה וְעֹל דֶּרֶךְ־אֶרֶץ נִמְשָׁךְ רַק עַל־יְדֵי־זֶה, כְּמוֹ שֶׁעַל־ יְדֵי אֲכִילָה רִאשׁוֹנָה מֵעֵץ־הַדַּעַת נִגְזַר גַּם־כֵּן "בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה" וְכוּ'. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "כָּל הַמְקַבֵּל עָלָיו עֹל תּוֹרָה", שֶׁהוּא עִקַּר הַדַּעַת, שֶׁזֶּה בְּחִינָה שֶׁנּוֹתֵן הַשְּׁלִיטָה וְהַמֶּמְשָׁלָה רַק לְהַמֹּחַ בִּבְחִינַת הַמֹּחַ נִזּוֹן תְּחִלָּה, עַל־יְדֵי־זֶה "פּוֹרְקִין מִמֶּנּוּ עֹל מַלְכוּת וְעֹל דֶּרֶךְ־אֶרֶץ", שֶׁאֲחִיזָתָם בַּכָּבֵד כַּנַּ"ל (שם הל' ו).

77

the medameh through this. For holy speech is in the aspect of the spirit of Hashem [Ruach Hashem], the spirit of prophecy and Ruach ha-Kodesh — the aspect of: "The spirit of Hashem spoke through me" [Ruach Hashem diber bi] [Shmuel II 23:2]. And therefore through this the medameh is refined — through which comes the essential emunah [faith]. And the essential grip of the medameh is specifically in physical action — for there it has the power to confuse, and there the essential refinement is needed. Therefore over everything one eats and drinks one must also recite an after-blessing — for even after eating the physical substance of the food still remains in the body, and one must refine the inner

78

עִנְיַן הַשְׁתֵּי בְּחִינוֹת שֶׁיֵּשׁ בִּשְׁתִיַּת הַיַּיִן - עַיֵּן "פֶּסַח", אוֹת נו נט.

78

vitality within it from the koach

79

אֲכִילַת הַצַּדִּיק יְקָרָה מְאֹד, כִּי הַטַּעַם וְהַתַּעֲנוּג שֶׁל אֲכִילָה שָׁרְשׁוֹ מֵאַהֲבָה שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת "אַהֲבָה בַּתַּעֲנוּגִים", וְהַצַּדִּיק הָאוֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ דִּקְדֻשָּׁה הוּא מְקַשֵּׁר עַצְמוֹ לְשֹׁרֶשׁ הַתַּעֲנוּג שֶׁהוּא אַהֲבָה שֶׁבִּקְדֻשָּׁה הַנַּ"ל; וְלֹא עוֹד כִּי גַּם הוּא עוֹלֶה וּמְקַשֵּׁר עַצְמוֹ לְשֹׁרֶשׁ הָאַהֲבָה, דְּהַיְנוּ לְאוֹר הָאַהֲבָה שֶׁבַּדַּעַת, שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִבְּחִינַת אַהֲבָה שֶׁבְּיָמִים וּמִדּוֹת, וְאוֹר הָאַהֲבָה שֶׁבַּדַּעַת הוּא בְּחִינַת אוֹרוֹת הַצַּחְצָחוֹת שֶׁהֵם לְמַעְלָה מֵהַיָּמִים וְהַמִּדּוֹת, וּמִשָּׁם הַשְּׂבִיעָה שֶׁל הַצַּדִּיק בִּשְׁעַת אֲכִילָתוֹ, בִּבְחִינַת "וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ", שֶׁזֶּה בְּחִינַת אֲכִילַת עֹנֶג שַׁבָּת שֶׁנֶּאֱמַר עַל זֶה: "אָז תִּתְעַנַּג עַל ה'" - עַל ה' דַּיְקָא כַּיָּדוּעַ (הל' יו"ט הלכה ב).

79

ha-medameh that clings to the physicality — in order to include it in the ultimate purpose, which is the aspect of the future renewal of the world. But over fragrance one needs only a first blessing — for then the fragrance is still garbed in a physical thing. But after receiving the enjoyment of the fragrance — then the fragrance

80

רֹב הַמְּלָאכוֹת הֵם בִּשְׁבִיל אֲכִילַת הָאָדָם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קִיּוּם הָאָדָם וְחַיּוּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל עֲמַל הָאָדָם לְפִיהוּ", כִּי עִקַּר חִבּוּר הַגּוּף וְהַנֶּפֶשׁ, שֶׁהֵם בְּחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ וְכֹחַ הַמּוֹשֵׁךְ, כִּי הַנֶּפֶשׁ מוֹשֶׁכֶת עַצְמָהּ לְשֹׁרֶשׁ הָעֶלְיוֹן וּלְהִכָּלֵל בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהַגּוּף מוֹנֵעַ אוֹתָהּ וּמְעַכְּבָהּ לְמַטָּה לִהְיוֹת קְשׁוּרָה בַּגּוּף, וְעִקַּר חִבּוּרָם עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מִתְקַיֶּמֶת הַנֶּפֶשׁ בַּגּוּף; אַךְ צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה כָּל כַּוָּנָתוֹ לַשָּׁמַיִם, שֶׁמַּכְרִיחַ הַנֶּפֶשׁ לֶאֱכֹל וּלְהִתְקַיֵּם בְּגוּפוֹ עַל־ יְדֵי־זֶה, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל שֶׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי כֹּחַ הָאֲכִילָה לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ וְלַעֲבֹד אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יַחֲזֹר וְיִמָּשֵׁךְ לְשָׁרְשׁוֹ בְּיֶתֶר שְׂאֵת וְיִהְיֶה נִגְמָר כַּוָּנַת הַבְּרִיאָה עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא, כִּי יִהְיוּ נִגְמָרִים עוֹלָמוֹת וְתִקּוּנִים נִפְלָאִים עַל־ יְדֵי־זֶה דַּיְקָא, עַל־יְדֵי חִבּוּר הַשְּׁנֵי כֹּחוֹת הַנַּ"ל בְּיָחַד. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר תַּכְלִית הָאֲכִילָה הוּא כְּדֵי לַחֲזֹר וּלְהִכָּלֵל עַל־יְדֵי־זֶה בְּשָׁרְשׁוֹ בִּבְחִינַת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז כְּשֶׁאוֹכֵל הָאָדָם בְּכַוָּנָה זֹאת, אָז מִתְגַּבֵּר עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה תֵּכֶף כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ שֶׁהוּא בְּחִינַת הַטּוֹב שֶׁבַּמַּאֲכָל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה חוֹשֵׁק הָאָדָם וְנִכְסָף לְשָׁרְשׁוֹ בְּתַכְלִית הַתְּשׁוּקָה. וְזֶה בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לִזְכּוֹת בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הִתְגַּבְּרוּת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ הַנַּ"ל (שם הל' ה, אות יד).

80

one has received is no longer garbed in any physical thing, and is only the vitality of the soul — where the medameh has no dominion to confuse, G-d forbid. Therefore no after-blessing is required. All blessings we recite over every thing are in the aspect of bringing from potential into actuality [motzi mi-koach el ha-po'al] — for before one blesses over a thing and thanks Hashem, blessed be He, for creating it, that thing has not yet reached its wholeness. For everything was created solely for His honor, blessed be He — so that they should bless and give thanks to Him, blessed be He, for every thing. It turns out that through

81

כְּשֶׁהָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת נִתְתַּקְּנִין וְנִתְבָּרְרִין עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת יְסוֹד הַפָּשׁוּט, וְאָז כָּל הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת נִכְלָלִין בְּתוֹךְ בְּחִינַת מְאוֹרֵי־אוֹר שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹחִין, בְּחִינַת אוֹר הַצַּדִּיק שֶׁזָּכָה לְהִכָּלֵל בּוֹ, אָז הָאֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה בְּחִינַת "צַדִּיק אֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ", כִּי הַנֶּפֶשׁ הוּא בְּחִינַת מֹחִין, בְּחִינַת מְאוֹרֵישׂ אוֹר, הֵפֶךְ תַּאֲווֹת הַגּוּף שֶׁכֻּלָּם בָּאִים מִבְּחִינַת מְאוֹרֵי־ אֵשׁ, וְאָז אֵין צְרִיכִין לָצוּם בִּשְׁבִיל לְחַזֵּק הַמֹּחִין שֶׁהֵם מְאוֹרֵי־אוֹר, כִּי בְּיוֹם הַתַּעֲנִית הַמֹּחַ נִזּוֹן תְּחִלָּה, כִּי אַדְּרַבָּא עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה שֶׁלּוֹ שֶׁהוּא בִּקְדֻשָּׁה נִתְחַזְּקִין בְּיוֹתֵר בְּחִינוֹת הַמְּאוֹרֵי־אוֹר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁכָּתוּב בִּיהוֹנָתָן: "הִנֵּה אֹרוּ עֵינַי כִּי טָעַמְתִּי מְעַט דְּבַשׁ הַזֶּה" (הל' תענית, הל' ג).

81

the blessing, one draws the essential wholeness of the creation of that fruit etc. — as though it were now being created specifically through the blessing one recites over it, through which the wholeness of its holy vitality is drawn. It turns out that through the first blessing, one brings from potential into actuality and draws the wholeness

82

אִם אֵין הַמַּאֲכָל מִתְעַכֵּל כָּרָאוּי, אֲזַי אֵינוֹ מַשְׂבִּיעַ אֶת הַגּוּף כָּרָאוּי, וַאֲזַי עוֹלִים עֲשָׁנִים סְרוּחִים מִמּוֹתְרוֹת הָאֲכִילָה וּמְבַלְבְּלִים אֶת הַמֹּחַ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִפְגְּמָה הָעֵצָה, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ עֵצָה שְׁלֵמָה בְּשׁוּם דָּבָר. וְזֶה בְּחִינַת הַשְּׁתִיָּה שֶׁשּׁוֹתִין אַחַר הָאֲכִילָה וְהוּא עִקַּר הַשְּׂבִיעָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "וְשָׂבָעְתָּ" זוֹ שְׁתִיָּה, כִּי הַשְּׁתִיָּה הִיא בִּשְׁבִיל לְעַכֵּל הַמָּזוֹן, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן וּשְׁלֵמוּת הָאֲכִילָה, נִמְצָא כִּי הַשְּׁתִיָּה הִיא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת וְתִקּוּן הָעֵצָה, וְזֶה בְּחִינַת כּוֹס שֶׁל בִּרְכַּת־הַמָּזוֹן שֶׁהוּא כּוֹס יְשׁוּעוֹת, כִּי יְשׁוּעוֹת הוּא בְּחִינַת עֵצוֹת כַּיָּדוּעַ בִּכְתָבִים, כִּי עִקַּר הַיְשׁוּעָה הוּא שְׁלֵמוּת הָעֵצָה, כְּשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵאִיר עֵינֵי הָאָדָם וְנוֹתֵן לוֹ עֵצָה שְׁלֵמָה אֵיךְ לְהִנָּצֵל מִמַּה שֶּׁצָּרִיךְ לְהִנָּצֵל בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ", כִּי בִּרְכַּת־ הַמָּזוֹן הוּא בִּשְׁבִיל תִּקּוּן הָאֲכִילָה, שֶׁלֹּא יַעֲלוּ, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה עֲשָׁנִים סְרוּחִים לְבַלְבֵּל אֶת הַמֹּחַ וְלִפְגֹּם הָעֵצָה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן עִקַּר בִּרְכַּת־הַמָּזוֹן הוּא עַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי שָׁם עִקַּר תִּקּוּן הָעֵצָה. וְעַל־כֵּן בִּרְכַּת־הַמָּזוֹן הוּא עַל הַכּוֹס, בְּחִינַת "כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא", שֶׁזֶּה בְּחִינַת תִּקּוּן הָעֵצָה כַּנַּ"ל (הל' תענית, הל' ד, אות יא).

82

of the vitality of that thing over which one blesses, as above. And afterward one must recite an after-blessing — for every thing that was created has an ultimate purpose [tachlis] for which it was created and came from potential to actuality. And the essential ultimate purpose is fulfilled when the person eats and benefits from it — through which the person has the strength to serve Hashem, blessed be He. Through this, each thing ascends to its root and ultimate purpose. And this is the matter of the after-blessing in which one blesses Hashem, blessed

83

עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה הוּא שֶׁצְּרִיכָה לִהְיוֹת בִּבְחִינַת "טוֹב לֵב", בִּבְחִינַת "וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיִּיטַב לִבּוֹ", שֶׁזֶּה בְּחִינַת "טוֹב עַיִן", כִּי 'שׁוּרְיָנָא דְּעֵינָא בְּלִבָּא תָּלְיָא' כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. אֲבָל אֲכִילָה שֶׁל אִסּוּר, חַס וְשָׁלוֹם, מֵבִיא רֹעַ אֶל הַלֵּב, שֶׁהוּא בְּחִינַת "רַע עַיִן". וְעַל־כֵּן אֲכִילַת יִשְׂרָאֵל צְרִיכָה לִהְיוֹת בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת טוֹב עַיִן, וְעַל־יָדָהּ מַכְנִיעִין אֶת הָרַע עַיִן. וְעַל־כֵּן מַזְכִּירִין אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּבִרְכַּת־הַמָּזוֹן, כִּי עִקַּר הַבְּרָכָה הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת "טוֹב עַיִן הוּא יְבֹרָךְ", וְעַל־יְדֵי שֶׁמַּזְכִּירִין אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּבִרְכַּת־הַמָּזוֹן, עַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין בְּחִינַת טוֹב עַיִן מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְהַכְנִיעַ אֶת הָרַע עַיִן שֶׁלֹּא יִתְאַחֵז בְּהָאֲכִילָה, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־כֵּן הִזְהִירוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל מְאֹד לִתֵּן חֵלֶק לֶעָנִי מִמַּאֲכָלוֹ, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה אֲכִילָתוֹ בִּבְחִינַת טוֹב עָיִן (הלכות מגילה, הלכה ה, אותיות ו כב כג).

83

be He, for arranging for us this thing to give life to our soul — as they instituted: "for all that You have created to give life thereby etc." — and likewise in Birchas ha-Mazon. And this is the ultimate purpose of the food — for this is its purpose: to give life to the person, through which the person has the strength to serve Hashem, blessed be He. And the essential ultimate purpose of the service of Hashem is the

84

הַחֲלִיף שֶׁשּׁוֹחֲטִין בּוֹ הַבַּעַל־חַי, בְּהֵמָה אוֹ עוֹף, הוּא בְּחִינַת "חֶרֶב לַה'", בְּחִינַת הַתְּפִלָּה, שֶׁעַל־יָדָהּ עִקַּר הַכְנָעַת הָרַע עַיִן, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן הַבָּשָׂר לַאֲכִילָה. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לִשְׁמֹר הַבָּשָׂר בְּעֵינָיו, וְאִם לָאו אָסוּר מִשּׁוּם בָּשָׂר שֶׁנִּתְעַלֵּם מִן הָעַיִן, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יִשְׁלֹט בּוֹ הָעֵין אֻמּוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת רַע עַיִן, שֶׁהֵם חֲשׁוּדִים לְהַחֲלִיף וּלְקַלְקֵל חַס וְשָׁלוֹם אֲכִילַת יִשְׂרָאֵל, כִּי עִקַּר קִלְקוּל הָאֲכִילָה עַל־יְדֵי רַע עָיִן (עַיֵּן פְּנִים). וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֲלִיף הַנַּ"ל, הוּא עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַטְּלִין עַל־ יָדָהּ הַשְּׁלשָׁה קוֹלוֹת, שֶׁהֵם: קוֹל שֶׁל אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת, וְהַקּוֹל שֶׁל חָכְמַת הַפִילוֹסוֹפְיָא וְאֶפִּיקוֹרְסוּת, וְהַקּוֹל שֶׁל חֲרָפוֹת וּבִזְיוֹנוֹת, עַל כֵּן גַּם הַבָּשָׂר צָרִיךְ שְׁלשָׁה תִּקּוּנִים עַד שֶׁיֻּכְשַׁר לַאֲכִילָה: עַל יְדֵי שְׁחִיטָה מְבַטְּלִין בְּחִינַת הָאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת, בְּחִינַת "וְשַׁחֲטָה שֵׂטִים וְכוּ'" (הושע); וְעַל־ יְדֵי בְּדִיקַת הָרֵאָה מְבַטְּלִין חָכְמַת הַפִילוֹסוֹפְיָא וְאֶפִּיקוֹרְסוּת, כִּי הָרֵאָה הוּא קִיּוּם הַשֵּׂכֶל, כִּי הָרֵאָה מְנַשֶּׁבֶת עַל הַלֵּב וּמְקָרֶרֶת חֲמִימוּתוֹ שֶׁלֹּא יִתְחַמֵּם בְּיוֹתֵר לְתַאֲווֹת, וַאֲזַי נִשְׁמָר הַשֵּׂכֶל, וְאָז יָכוֹל הַלֵּב לְהַצְפִּין בְּתוֹכוֹ אֶת הַשֵּׂכֶל לִבְלִי לַחֲטֹא, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי הַשֵּׂכֶל, רַק אַדְּרַבָּא עַל־יְדֵי הַשֵּׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה נִתְחַזֵּק יוֹתֵר לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ (עַיֵּן פְּנִים). נִמְצָא, כְּשֶׁהָרֵאָה בִּשְׁלֵמוּת, נִתְבַּטֵּל חָכְמַת הַפִּילוֹסוֹפְיָא וְאֶפִּיקוֹרְסוּת. וְעַל־יְדֵי שֶׁרוֹחֲצִין וּמוֹלְחִין הַבָּשָׂר לְהוֹצִיא דָּמוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה מְבַטְּלִין בְּחִינַת הַחֲרָפוֹת וּבִזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכַת־דָּמִים. וְזֶה עִקַּר בְּחִינַת שְׁלֵמוּת תִּקּוּן הַתְּפִלָּה שֶׁעַל־יָדָהּ מַכְנִיעִין אֶת הָרַע עַיִן, וְנִתְתַּקְּנָה הָאֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה בִּבְחִינַת טוֹב עַיִן כַּנַּ"ל (שם אותיות ו כג).

84

holy Will [ratzon d'kedushah], as explained within. [See also the section on Ratzon [Will] in this volume, sections 12–13, for further elaboration of this principle.] It turns out that this is the ultimate purpose of the food: that it is included within the person and gave him life until he merited through this a strong Will toward Hashem, blessed be He — through which all of a person's service consists. For the essential is the Will — there is the root of the soul, which is the language of Will [ratzon]. Especially as explained elsewhere, that through holy eating one merits the hearas ha-ratzon [illumination of the Will] — it turns out that this is the ultimate purpose of the food. And for this one recites the after-blessing — to elevate the food to its

85

כָּל מִינֵי טְרֵפוֹת נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת פְּגַם הַבְּרִית. וְעַל־כֵּן יֵשׁ שִׁבְעִים טְרֵפוֹת, כְּנֶגֶד הָרַע הַכּוֹלֵל שֶׁל שִׁבְעִים לָשׁוֹן (שֶׁכֻּלָּם מְשֻׁקָּעִים בְּתַאֲוָה זוֹ מְאֹד). וְעַל־יְדֵי אֲכִילָה בְּכַשְׁרוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּשְׁמָרִין בִּשְׁלֵמוּת מִנְּבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת וְכוּ', עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָע הַכְּסִילוּת וְזוֹכִין לְתִקּוּן הַדַּעַת וּלְתִקּוּן הַבְּרִית וּלְפַרְנָסָה בְּרֶוַח (הל' טריפות הלכה א).

85

root and bring it to its ultimate purpose, which is the aspect of holy Will [ratzon d'kedushah]. Therefore over fragrance no after-blessing is required — for all the holy

86

בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם נִתְעָרֵב (מֵחֵטְא אֲכִילַת עֵץ־הַדַּעַת) רוּחַ הָאָדָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת דַּעַת דִּקְדֻשָּׁה, בְּרוּחַ הַבְּהֵמָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת כֹּחַ הַמְדַמֶּה, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַתַּאֲווֹת הַבַּהֲמִיּוֹת. וְזֶה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, לִזְכּוֹת לְבָרֵר עַל־יְדֵי־זֶה רוּחַ הָאָדָם מֵרוּחַ הַבְּהֵמָה, לְבָרֵר הַטּוֹב מֵהָרַע שֶׁהוּא בְּחִינַת כֹּחַ הַמְדַמֶּה, וְעִקַּר הַבֵּרוּר הוּא עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לֶאֱכֹל בְּשִׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ", כִּי עִקַּר תִּקּוּן וּבֵרוּר הָאֲכִילָה הוּא עַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְבָרְרִין הַמְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת אֲכִילַת שַׁבָּת וְיוֹם־טוֹב, כִּי אָז הֵם יְמֵי שִׂמְחָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה מִתְבָּרֶרֶת הָאֲכִילָה מִבְּחִינַת אֲחִיזַת כֹּחַ הַמְדַמֶּה. וְעַל־יְדֵי שֶׁמְּבָרְרִין הַמְדַמֶּה, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְזִכָּרוֹן, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה שֶׁלֹּא יִפֹּל לְשִׂכְחָה, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ וְכוּ', וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ וְכוּ', וְזָכַרְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ וְכוּ'", כִּי עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי־זֶה מְבָרְרִין הַמְדַמֶּה וְזוֹכִין לְזִכָּרוֹן (שם ה"ב, אות א ב).

86

Will and power is in the aspect of fragrance, like one who smells a scent, and from there is the root of all fragrances in the world. And immediately when a person benefits from it through the first blessing, it immediately ascends to its root and ultimate purpose — for good fragrance itself is in the aspect of holy Will and longing, which is the essential ultimate purpose as above. One who merits to eat in holiness for the sake of Hashem's Name — so that he should have the strength to serve

87

עַל־יְדֵי מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה שֶׁנּוֹתְנִין מִכָּל בְּהֵמָה לַכֹּהֵן (הַיְנוּ זְרוֹעַ וּלְחָיַיִם וְקֵבָה), עַל־יְדֵי־זֶה מְקַשְּׁרִין וּמַעֲלִין אֶת הַבְּהֵמָה שֶׁהוּא בְּחִינַת מְדַמֶּה, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הָאֲהָבוֹת הַנְּפוּלוֹת לִבְחִינַת אַהֲבָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת כֹּהֵן (שם אות י).

87

Hashem, blessed be He — thereby merits through his eating to subdue the natural fire [eish ha-tiv'i] within the human body.

88

אֲכִילַת יִשְׂרָאֵל הִיא בִּמְקוֹם קָרְבָּן, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: שֻׁלְחָן מְכַפֵּר כְּמִזְבֵּחַ. וּכְשֵׁם שֶׁבְּקָרְבָּן אִם זָכוּ אֲזַי אַרְיֵה נָחֵת לְמֵיכַל קֻרְבָּנֵהּ, וְאִם לָאו, כַּלְבָּא נָחֵת לְמֵיכַל קֻרְבָּנֵהּ, וְכָל זֶה תָּלוּי הָעִקָּר בִּשְׁמִירַת הַבְּרִית כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כְּמוֹ־כֵן בְּהָאֲכִילָה צָרִיךְ לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מֵחַ"י טְרֵפוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת פְּגַם הַבְּרִית (כִּי תִּקּוּן הַבְּרִית הוּא בְּחִינַת צַדִּיק חַ"י עָלְמִין), בִּכְדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה בִּבְחִינַת כַּלְבָּא נָחֵת וְכוּ', שֶׁזֶּה בְּחִינַת "לַכֶּלֶב תַּשְׁלִכוּן אֹתוֹ" הַנֶּאֱמָר בִּטְרֵפָה. וּכְשֶׁנִּשְׁמָרִין מֵחַ"י טְרֵפוֹת שֶׁזֶּה בְּחִינַת שְׁמִירַת הַבְּרִית, אֲזַי הַמַּאֲכָל עוֹלֶה בִּקְדֻשָּׁה וְנִכְלָל בִּבְחִינַת צַדִּיק חַ"י עָלְמִין, וְאָז אַרְיֵה נָחֵת לְמֵיכַל קֻרְבָּנֵהּ (שם ה"ג).

88

And through this the me'orei eish [the "fire-luminaries" — the burning forces of bodily desire and passion] are subdued — which are the aspect of the bodily desires drawn from the impure names [shemos ha-tum'ah], the external names [shemos ha-chitzoniyim]. And he gives life to the holy soul [nefesh d'kedushah] — whose

89

עַל־יְדֵי שֶׁנּוֹתְנִין מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה מִכָּל בְּהֵמָה לַכֹּהֵן בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־ זֶה נִתְתַּקְּנָה הָאֲכִילָה שֶׁתִּהְיֶה בִּבְחִינַת תִּקּוּן הַדַּעַת וְתִקּוּן הַבְּרִית וּבִבְחִינַת שְׁלֵמוּת תִּקּוּן הַמִּזְבֵּחַ (הל' מתנות כהונה, הלכה א).

89

entire vitality comes only from the Name of Hashem — for from there is the root of the soul, which is

90

עַל־יְדֵי שֶׁנּוֹתְנִין מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה לַכֹּהֵן שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת בֵּן וְתַלְמִיד, עַל־ יְדֵי זֶה זוֹכִין לְקַבֵּל בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה הֶאָרַת הָרָצוֹן, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה (הל' אבר מן החי, הל' ב, אות ו).

90

the aspect of the Name [shem], as it is written: "a living soul — that is His Name" [nefesh chayah

91

הַחֵלֶב הוּא מְכַסֶּה עַל הַכְּלָיוֹת שֶׁשָּׁם מְקוֹם הָעֵצוֹת, וְעַל־כֵּן הוּא כְּנֶגֶד עֵצוֹת דִּקְדֻשָּׁה, כִּי הוּא סוֹתֵם אֶת הַכְּלָיוֹת וּמוֹנֵעַ אוֹתָם מִלַּחְשֹׁב עֵצוֹת דִּקְדֻשָּׁה, וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל עַל פָּסוּק: "זֶה דַרְכָּם כֶּסֶל לָמוֹ"; וְעַל־כֵּן הוּא אָסוּר בַּאֲכִילָה, כִּי עַל־יָדוֹ נִתְעַרְבְּבִין וְנִתְבַּלְבְּלִין הָעֵצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת וְנוֹפֵל לִכְסִילוּת וְלַעֲצַת רְשָׁעִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת עֲצַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת פְּגַם הַבְּרִית (הל' חלב ה"א, אות ב).

91

hu shemo] [Zohar II:94b], as explained elsewhere. And all the desire and longing of the holy soul is only to be included in its root, which is the Name of Hashem — as it is written: "For Your Name

92

יֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי קְלִפּוֹת, הַיְנוּ בְּחִינַת קְלִפַּת לָבָן וּבְחִינַת קְלִפַּת עֵשָׂו, וּמִקְּלִפּוֹת לָבָן נִמְשָׁכִין הָעֲו?ֹנוֹת שֶׁבְּשׁוֹגֵג שֶׁנַּעֲשִׂין עַל־יְדֵי שִׁכְחָה וּבִלְבּוּל הַדַּעַת, וּמִקְּלִפַּת עֵשָׂו נִמְשָׁכִין הַזְּדוֹנוֹת. וְהִנֵּה אַף־ עַל־פִּי שֶׁבְּוַדַּאי עֲו?ֹן מֵזִיד חָמוּר וּפוֹגֵם יוֹתֵר מֵהַשּׁוֹגֵג, אַף־עַל־פִּי־כֵן בְּנָקֵל יוֹתֵר לְהִתְגַּבֵּר כְּנֶגְדּוֹ וְלִמְנֹעַ עַצְמוֹ מִמֶּנּוּ מֵאַחַר רלא שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁהוּא עֲבֵרָה; אֲבָל מִקְּלִפַּת לָבָן שֶׁמַּכְשִׁיל אֶת הָאָדָם בִּשְׁגָגוֹת, מִזֶּה קָשֶׁה מְאֹד לְהִנָּצֵל, כִּי מְעַרְבֵּב וּמְבַלְבֵּל אֶת הַדַּעַת עַד שֶׁנִּכְשָׁל מִמֵּילָא, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ סִיּוּעַ דִּלְעֵלָּא לְהִנָּצֵל מִזֶּה. וְעַל־יְדֵי שֶׁנִּזְהָרִין בִּשְׁלֵמוּת מֵאִסּוּר חֵלֶב, עַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִקְּלִפַּת לָבָן; וְעַל־יְדֵי שֶׁנִּזְהָרִין בִּשְׁלֵמוּת מֵאִסּוּר אֲכִילַת דָּם, עַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִקְּלִפַּת עֵשָׂו (שם אות ה אות ו).

92

and Your remembrance is the desire of the soul" [l'shimcha u'l'zichrecha ta'avas nafesh] [Yeshayahu 26:8]. And the Name of Hashem is in the aspect of me'orei or [luminaries of light]. And this is the aspect of: "Behold, my eyes were brightened because I tasted a little of this honey" [hineh oru einai ki ta'amti me'at devash ha-zeh] [Shmuel I 14:29] — which Yonasan

93

הַחֵלֶב הוּא בְּחִינַת גַּאֲוָה וְעַל־כֵּן אָסוּר בַּאֲכִילָה, כִּי הַגַּאֲוָה אֲסוּרָה לָנוּ, כִּי הִיא רַק לְבוּשׁ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר לוֹ הַגַּאֲוָה וְהַגְּדֻלָּה הָאֲמִתִּית יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "ה' מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ". וְזֶה בְּחִינַת אִסּוּר חֵלֶב, שֶׁאָסוּר לְהֶדְיוֹט וְעוֹלֶה לְגָבֹהַּ בְּקָרְבָּנוֹת, כִּי צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת כָּל הַגַּאֲוָה וְהַגְּדֻלָּה רַק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ (שם הל' ב).

93

said. For the eating of the Tzadik is in the aspect of subduing the me'orei eish and the strengthening of the me'orei or — which is the aspect of the Name of Hashem —

94

עַל־יְדֵי אֲכִילַת חֵלֶב, עַל־יְדֵי־זֶה נִסְתָּמִין שְׁבִילֵי הַשֵּׂכֶל, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשֵּׁב אֲפִלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאֶפְשָׁר לִמְצֹא עֲלֵיהֶם תְּשׁוּבָה. וְעַל־יְדֵי אֲכִילַת דָּם, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבְּרִין עָלָיו אֵלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁבֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לִמְצֹא עֲלֵיהֶם שׁוּם תְּשׁוּבָה עַד לֶעָתִיד לָבוֹא. וְזֶה בְּחִינַת אִסּוּר חֵלֶב וָדָם, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְהָרִין מֵאֲכִילַת חֵלֶב, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן הַדַּעַת וְנִפְתָּחִין שְׁבִילֵי הַשֵּׂכֶל לְיַשֵּׁב אֵלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן; וְעַל־יְדֵי שֶׁנִּזְהָרִין מֵאֲכִילַת דָּם, עַל־יְדֵי־זֶה מַכְנִיעִין הַדָּמִים הָרָעִים וּמוֹצִיאִין הַדִּבּוּר מִבְּחִינַת גָּלוּת מִצְרַיִם, זוֹכִין לְתַקֵּן הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת עַד שֶׁלֹּא יִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל אֵלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן (שם הל' ד, אותיות ט י).

94

since all his eating is solely for the sake of Hashem's Name. And this is the essential satiety of the holy soul as above — and this is the aspect of: "the Tzadik eats to the satisfaction of his soul" [Mishlei 13:25]. But the reverse — when one eats, G-d forbid, for the bodily desires that draw their sustenance from the aspect of me'orei eish

95

עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכֶה שֶׁתִּהְיֶה הָאֲכִילָה שֶׁלּוֹ בִּקְדֻשָּׁה, וְכֵן כָּל מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת אֲכִילָה שֶׁלּוֹ בְּיוֹתֵר עַל־יְדֵי תַּעֲנִית וּמְקַדֵּשׁ אֲכִילָתוֹ בְּיוֹתֵר, כֵּן זוֹכֶה יוֹתֵר לִשְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה (שם אות יא).

95

— then through eating the me'orei eish strengthen further. And regarding such eating it is said: "and

96

עַל־יְדֵי הַכִּסּוּפִין דִּקְדֻשָּׁה שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשִׂין נְפָשׁוֹת טוֹבוֹת, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין שֶׁכָּל הָאֲכִילָה תִּהְיֶה בִּבְחִינַת לֶחֶם הַפָּנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן אָסוּר לֶאֱכֹל דָּם עַד שֶׁנֶּעְכָּר וְנַעֲשֶׂה חָלָב וְאָז מֻתָּר בַּאֲכִילָה, כִּי הַדָּם הוּא הַנֶּפֶשׁ, כִּי שָׁם נֶפֶשׁ הַבַּהֲמִיּוּת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְאָכְלוֹ כִּי־אִם כְּשֶׁמְּבָרְרִין וּמְזַכְּכִין אֶת הַנֶּפֶשׁ מִבְּהֵמָה לְאָדָם עַל־יְדֵי כִּסּוּפִין דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עוֹשִׂין נְפָשׁוֹת טוֹבוֹת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁמְּבָרְרִין הַטּוֹב שֶׁבְּנֶפֶשׁ הַבַּהֲמִיוּת, וְאָז נִמְתָּק הַדָּם שֶׁבּוֹ מְלֻבָּשׁ הַנֶּפֶשׁ, וְנִתְתַּקֵּן עַד שֶׁנַּעֲשֶׂה חָלָב כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְאָז הֻתַּר לַאֲכִילָה (הִלְכוֹת דָּם, הֲלָכָה א, אוֹת ט וְאוֹת יא; וְעַיֵּן עוֹד מֵעִנְיַן מְלִיחַת הַבָּשָׂר לְהַפְלִיט הַדָּם וַהֲדָחָתוֹ בְּמַיִם אַחַר־כָּךְ - "רָצוֹן וְכִסּוּפִים" יח).

96

the belly of the wicked shall want" [Mishlei 13:25] — for one does not subdue and quiet the me'orei eish through one's eating. Therefore the more one eats, the more the desires and me'orei eish strengthen within him — and therefore one has no satiety ever. And then one's eating is in the aspect of: "in sorrow shall you eat of it" [Bereishis 3:17] — the opposite of the

97

כָּל תִּקּוּנֵי הַבָּשָׂר שֶׁעוֹשִׂין עַד שֶׁהֻכְשַׁר לַאֲכִילַת יִשְׂרָאֵל, הֵם בְּחִינַת תִּקּוּנֵי הַתְּשׁוּבָה, כִּי צְרִיכִין לְתַקֵּן הַנֶּפֶשׁ הַמְגֻלְגָּל שֶׁיָּרַד מִמַּדְרֵגָתוֹ מִמְּדַבֵּר לְחַי, וְעַכְשָׁו צְרִיכִין לְתַקְּנוֹ וְלַהֲשִׁיבוֹ לְשָׁרְשׁוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, וְזֶה בְּחִינַת שְׁחִיטָה וְנִקּוּר כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְאַחַר־כָּךְ צָרִיךְ לַהֲדִיחוֹ בְּמַיִם וּלְמָלְחוֹ וְלַחֲזֹר וְלַהֲדִיחוֹ הֲדָחָה אַחֲרוֹנָה - זֶה בְּחִינַת "הַבָּא לִטָּהֵר, מְסַיְּעִין לוֹ"; אוֹמְרִים לוֹ הַמְתֵּן! שֶׁנֶּאֱמַר עַל עִנְיַן הַבַּעַל־ תְּשׁוּבָה. כִּי אִי אֶפְשָׁר לִכְנֹס בְּפַעַם אֶחָד אֶל הַתְּשׁוּבָה, וְצָרִיךְ לְהַמְתִּין וְלִשְׁהוֹת וְלִסְבֹּל שְׁפִיכוּת־דָּמִים הַרְבֵּה כְּדֵי לְהַכְנִיעַ הַדָּם הָרַע שֶׁבֶּחָלָל הַשְּׂמָאלִי שֶׁהִתְגַּבֵּר עַל־יְדֵי עֲו?ֹנוֹתָיו. וּמְבֹאָר בִּדְבָרֵינוּ כַּמָּה פְּעָמִים, שֶׁבִּתְחִלַּת הַתְּשׁוּבָה מַעֲלִין אֶת הָאָדָם לְמַדְרֵגָה גְדוֹלָה, וְנִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה גְדוֹלָה מְאֹד מִלְמַעְלָה מִבְּחִינַת עָלְמָא דְּאָתֵי, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶהְיֶ"ה, בְּחִינַת תְּשׁוּבָה. וְזֶה בְּחִינַת פֶּסַח, בְּחִינַת טְבִילַת הַמִּקְוֶה שֶׁל פֶּסַח, כִּי אָז טָבְלוּ גַּם־כֵּן כַּיָּדוּעַ, כִּי מִקְוֶה הוּא בְּחִינַת עָלְמָא דְּאָתֵי, בְּחִינַת אֶהְיֶ"ה, בְּחִינַת תְּשׁוּבָה. וְאַחַר־כָּךְ מִסְתַּלֶּקֶת הֶאָרָה זֹאת, וְאָז צָרִיךְ הָאָדָם לְהִצְטָרֵף וּלְהִזְדַּכֵּךְ מֵאֲחִיזַת הַדָּמִים רָעִים שֶׁהֵם בְּחִינַת טֻמְאַת מִצְרַיִם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁיּוֹרֵד מִמַּדְרֵגָתוֹ, וְצָרִיךְ לִסְבֹּל שְׁפִיכוּת־דָּמִים הַרְבֵּה מֵעַצְמוֹ וּמֵאֲחֵרִים עַד שֶׁיִּפְלֹט כָּל הַדָּמִים רָעִים שֶׁנִּתְאַחֲזוּ בּוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁעוֹסְקִין בִּסְפִירָה לְזַכֵּךְ עַצְמֵנוּ מֵאֲחִיזַת הַדָּמִים הַנַּ"ל כְּאִשָּׁה הַמִּטַּהֶרֶת לְבַעְלָהּ שֶׁסּוֹפֶרֶת שִׁבְעָה נְקִיִּים, וְעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ זוֹכִין אַחַר־כָּךְ לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בְּאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא שֶׁלָּנוּ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מִקְוֶה שֶׁל שָׁבוּעוֹת. וְכָל הַתִּקּוּנִים הַנַּ"ל אָנוּ מַמְשִׁיכִים גַּם עַל הַבָּשָׂר עַד שֶׁהֻכְשַׁר לַאֲכִילָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הֲדָחָה רִאשׁוֹנָה בְּמַיִם הוּא בְּחִינַת הַמִּקְוֶה רִאשׁוֹנָה שֶׁל פֶּסַח, וְאַחַר־כָּךְ אָנוּ מוֹלְחִין אוֹתוֹ לְהַפְלִיט הַדָּמִים מִמֶּנּוּ בִּשְׁלֵמוּת, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לִשְׁהוֹת בְּמִלְחוֹ, בְּחִינַת 'אוֹמְרִים לוֹ הַמְתֵּן', הַיְנוּ מַה שֶּׁמִּסְתַּלֶּקֶת הֶאָרָה רִאשׁוֹנָה וְצָרִיךְ לְהַמְתִּין וְלִסְבֹּל הַרְבֵּה עַד שֶׁיַּפְלִיט מֵעַצְמוֹ הַדָּמִים הָרָעִים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַתִּקּוּנִים שֶׁעוֹסְקִים בְּכָל יְמֵי הַסְּפִירָה, עַד שֶׁזּוֹכִין אַחַר־כָּךְ לְמִקְוֶה שֶׁל שָׁבוּעוֹת שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַהֲדָחָה שֶׁאַחַר הַמְּלִיחָה, שֶׁזֶּה גְּמַר תִּקּוּנוֹ וְאָז הֻכְשַׁר לַאֲכִילָה. וְעַל־כֵּן אִם אֵין לוֹ מֶלַח, צְרִיכִין לִצְלוֹת הַבָּשָׂר בָּאֵשׁ - זֶה בְּחִינַת הָאֵשׁ שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לְהִצְטָרֵף בּוֹ אַחַר פְּטִירָתוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, בִּבְחִינַת "כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבֹא בָאֵשׁ" - בַּחֲמִימוּת הַיֵּצֶר - "תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ", כִּי הָאֵשׁ הַנַּ"ל הוּא מְכַלֶּה אֶת הַזֻּהֲמָא הַנֶּאֱחֶזֶת בְּנַפְשׁוֹ. אַךְ אִם זוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת "בְּרִית מֶלַח", אֲזַי נִצּוֹלִין מִן הָאֵשׁ הַנַּ"ל, כִּי נִפְלָטִין כָּל הַדָּמִים רָעִים שֶׁבּוֹ עַל־יְדֵי הַמֶּלַח, כִּי מָלִיחַ הֲרֵי הוּא כְּרוֹתֵחַ דְּצָלִי, שֶׁעַל־יְדֵי בְּחִינַת הַמְּלִיחָה שֶׁהוּא בְּחִינַת הַהִתְקַשְּׁרוּת לַצַּדִּיק, וְסוֹבֵל שְׁפִיכוּת־דָּמִים הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל זֶה כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה נִזְדַּכְּכִין יָפֶה וְנִצּוֹלִין מִן הָאֵשׁ וְיוֹצְאִין זַךְ וְיָפֶה וְשָׁלֵם בְּלִי שׁוּם פְּגָם וְזוֹכִין לְתַכְלִית הַתִּקּוּן (הל' מליחה, ה"א).

97

me'orei or, which is the aspect of the Name of Hashem from which all joy flows — the aspect of: "in Your Name they rejoice all day" [b'shimcha yegilun kol ha-yom] [Tehillim 89:17]. Therefore the essential holiness of eating is when one merits to rejoice in the Name of Hashem — as it is written: "Eat of the rich and fat foods [mashmanimim — from shemen, oil/fat: the most nourishing and life-sustaining foods]…for the joy of Hashem is your strength" [Nechemyah 8:10]. For the essential holiness of eating is drawn from the Name of Hashem, from which flows all joy. And therefore on Shabbos and Yom Tov — when the essential magnification of the Name of Hashem occurs — it is then a great mitzvah to eat and drink and rejoice in the Name of Hashem. For then eating is in holiness in the aspect of the Name of Hashem from which all joy flows, as above. The distinction between weekday eating and Shabbos eating is well known: during the week the liver is nourished first and afterward the brain — but from the eating of Shabbos the brain is nourished first, as explained elsewhere. However, Israel draws the holiness of Shabbos into the six weekdays — and therefore all of Israel's eating is holy. For Israel does not eat any food immediately — rather they must wait a great deal before eating. And through this they draw upon all their eating the aspect of the holiness of Shabbos

98

יָדוּעַ שֶׁבְּהֵמוֹת טְהוֹרוֹת וְחַיּוֹת טְהוֹרוֹת הֵם מִבְּחִינַת נֹגַהּ, בְּחִינַת תַּרְגּוּם, שֶׁהוּא מְעֹרָב טוֹב וָרָע; וְהַמִּינִים הַטְּמֵאִים הֵם מִבְּחִינַת הַשָּׁלשׁ קְלִפּוֹת טְמֵאוֹת, שֶׁהֵם כֻּלּוֹ רַע לְגַמְרֵי. וְעַל־כֵּן הַבְּהֵמָה טְהוֹרָה, הַסִּימָן שֶׁלָּהּ, שֶׁהִיא מַעֲלַת גֵּרָה וּמַפְרֶסֶת פַּרְסָה. כִּי יָדוּעַ שֶׁבְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ בָּהֶם נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה, הַיְנוּ בְּחִינַת נְפָשׁוֹת קְדוֹשׁוֹת שֶׁנָּפְלוּ מִמַּדְרֵגָתָן מִבְּחִינַת מְדַבֵּר וְנִתְלַבְּשׁוּ בְּחַי אוֹ בְּצוֹמֵחַ, וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁהַחַי אוֹכֵל הַצּוֹמֵחַ, אֲזַי עוֹלִין הַנְּפָשׁוֹת מִבְּחִינַת צוֹמֵחַ לִבְחִינַת חַי שֶׁהוּא גָּבֹהַּ מִמֶּנּוּ בְּמַדְרֵגָה, אַךְ מֵחֲמַת שֶׁאֵין זֶה תַּכְלִית שְׁלֵמוּתָן עֲדַיִן, כִּי עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת לַחֲזֹר לְמַעֲלָתָן לִבְחִינַת מְדַבֵּר, עַל־כֵּן כְּשֶׁבְּהֵמָה טְהוֹרָה אוֹכֶלֶת הַצּוֹמֵחַ, וּמֵחֲמַת שֶׁבְּהֵמָה טְהוֹרָה הִיא מִבְּחִינַת נֹגַהּ וּמְעֹרָב בָּה טוֹב גַּם־כֵּן, עַל־כֵּן הַנְּפָשׁוֹת שֶׁבַּצּוֹמֵחַ אֵינָם נִלְכָּדִים וְנֶאֱסָרִים שָׁם כָּל־כָּךְ, וְזוֹכְרִין עֲדַיִן אֶת מַעֲלָתָן, וְעַל־כֵּן אֵינָם יְכוֹלִים לָנוּחַ וְלִשְׁקֹט שָׁם בְּהַחַי הַטָּהוֹר, כִּי מִתְאַוִּים לַעֲלוֹת לִבְחִינַת מְדַבֵּר, וְעַל־כֵּן חוֹזְרִין וְעוֹלִין בְּכָל פַּעַם מִבֶּטֶן הַבְּהֵמָה אֶל צַוָּארָהּ וְאֶל פִּיהָ, שֶׁשָּׁם סְמוּכִין בְּיוֹתֵר לִכְלֵי הַדִּבּוּר שֶׁבַּמְדַבֵּר, וְעַל־כֵּן הִיא מַעֲלַת גֵּרָה; אֲבָל הַמִּינִים הַטְּמֵאִים לְגַמְרֵי אֵינָם מַעֲלִין גֵּרָה, כִּי הַנְּפָשׁוֹת הַמְלֻבָּשׁוֹת בְּהַמַּאֲכָל שֶׁאוֹכְלִים - תֵּכֶף כְּשֶׁבָּאִים לְתוֹךְ הַטְּמֵאִים, אֲזַי נִלְכָּדִים וְנֶאֱסָרִין שָׁם כָּל־כָּךְ עַד שֶׁאֵין יְכוֹלִין לָזוּז מִמְּקוֹמָן בִּבְחִינַת "נְתָנַנִי ה' בִּידֵי לֹא אוּכַל קוּם", וְעַל־כֵּן אֵינָם מַעֲלִין גֵּרָה; וְכֵן, לְהַבְדִּיל, הָאָדָם אֵינוֹ מַעֲלֶה גֵרָה, כִּי אַדְּרַבָּא כְּשֶׁהַנְּפָשׁוֹת הַנַּ"ל בָּאִים לְתוֹךְ גּוּף יִשְׂרָאֵל הֵם נָחִים וּשְׁקֵטִים שָׁם כִּי זָכוּ לַעֲלוֹת לְמַעֲלָתָן, לִבְחִינַת מְדַבֵּר דִּקְדֻשָּׁה, וּבְכֹחַ הָאֲכִילָה הָאָדָם מְהַלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת "וַאֲכַלְתֶּם וְכוּ' וְהִלַּלְתֶּם אֶת שֵׁם ה'", וְאָז עוֹלִין כָּל הַנְּפָשׁוֹת הַנַּ"ל לְתַכְלִית שְׁלֵמוּתָן. וְעַל־כֵּן גַּם אֵצֶל הָאָדָם, כְּשֶׁהוּא שִׁכּוֹר וּמְבֻלְבָּל וְאֵינוֹ בְּגֶדֶר דַּעַת הָאָדָם בִּשְׁלֵמוּת, אָז אֵין לְהַמַּאֲכָלִים מְנוּחָה גַּם אֶצְלוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַעֲלֶה גֵרָה גַּם־כֵּן, וְלִפְעָמִים בָּא לַהֲקָאוֹת עַל־יְדֵי־זֶה. וְהַסִּימַןשׂ טָהֳרָה הַשֵּׁנִי הוּא "מַפְרִיס פַּרְסָה", כִּי עִקַּר קִיּוּם הָאָדָם עַל רַגְלָיו הוּא עַל־יְדֵי הַדַּעַת, וְכֵן עִקַּר הַדִּבּוּר שֶׁל הָאָדָם הוּא גַּם־כֵּן עַל־יְדֵי הַדַּעַת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ, וּבָזֶה נִבְדָּל הַמְדַבֵּר מִן הַחַי בְּמַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ הַדִּבּוּר וְהוֹלֵךְ עַל רַגְלָיו בְּקוֹמָה זְקוּפָה. וְעַל־כֵּן הַשִּׁכּוֹר שֶׁדַּעְתּוֹ מְבֻלְבָּל, אֵינוֹ יָכוֹל לְדַבֵּר כָּרָאוּי וְאֵינוֹ הוֹלֵךְ עַל רַגְלָיו כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַמִּינִים טְהוֹרִים, מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם טוֹב, שֶׁהוּא מִבְּחִינַת הַדַּעַת שֶׁהוּא עִקַּר הַטּוֹב, עַל־כֵּן אַף־עַל־פִּי שֶׁהוֹלְכִים עַל אַרְבַּע, אַף־ עַל־פִּי־כֵן חַיּוּת הַנְּפָשׁוֹת הַמְלֻבָּשׁוֹת בָּהֶם בּוֹקֵעַ בְּרַגְלֵיהֶם וְעַל־יְדֵי־זֶה מַפְרִיסִין פַּרְסָה, אֲבָל הַנְּפָשׁוֹת הָעֲשׁוּקוֹת בַּמִּינִים הַטְּמֵאִים, הֵם נִתְפָּסִים שָׁם מְאֹד עַד שֶׁאֵין יְכוֹלִין לִבְקֹעַ וְלֵיצֵא שׁוּם הֶאָרָה מֵהֶם כְּלָל, וְעַל כֵּן פַּרְסוֹתֵיהֶם קְלוּטוֹת (הל' סימני בהמה וחיה טהורה, הל' א).

98

— which is the aspect of the brain being nourished first. For an Israelite man must wait before eating: until he prays in the morning, washes his hands, and recites the blessing [Birchas ha-Mazon] — and those who are upright and G-d-fearing wait even longer, as they also study after prayer. And likewise for eating meat one must wait for slaughter, the removal of forbidden fats [nikur], salting, and rinsing. And likewise for bread one must first separate challah. It turns out that all of Israel's eating involves a great deal of waiting — and through this they draw upon their eating the aspect of the holiness of Shabbos, and subdue the aspect of the liver, which is the aspect of Esav who snatches his food immediately — in the aspect of: "Pour into me now" [hal'iteini na] [Bereishis 25:30] — which was said of Esav. However, due to the pressures of this world and its desires, it is possible that even an Israelite man may forget, G-d forbid, at the time of eating or the like, the ultimate purpose. Therefore one must remember Shabbos at every moment — meaning, that in the midst of the pressures of this world, or when coming to eat, one should nullify oneself before Hashem, blessed be He, for some time. This is the aspect of Shabbos — and then one will merit that the brain is nourished first, namely that

99

הַחַיּוֹת טְהוֹרוֹת הֵם מִבְּחִינַת יָמִין, עַל־כֵּן חֶלְבָּם מֻתָּר וְדָמָן טָעוּן כִּסּוּי, וּבְהֵמוֹת טְהוֹרוֹת הֵם מִבְּחִינַת שְׂמֹאל דִּקְדֻשָּׁה, עַל־כֵּן חֶלְבָּם אָסוּר וְאֵין דָּמָן טָעוּן כִּסּוּי. עַיֵּן פְּנִים (שם).

99

one directs all one's affairs solely toward the ultimate purpose. Through the blessings one

100

עִקַּר קְדֻשַּׁת אֲכִילַת יִשְׂרָאֵל הוּא לִזְכּוֹת בִּשְׁעַת אֲכִילָה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת כְּלָלִיּוּת בֵּן וְתַלְמִיד, הַיְנוּ מֵהַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק בְּדָרֵי מַעְלָה לְהַרְאוֹת וּלְהָאִיר לָהֶם שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים עֲדַיִן כְּלָל מִגְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת 'אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ', וּלְהָאִיר לְהַדָּרֵי מַטָּה שֶׁיֵּדְעוּ שֶׁהֵם גַּם־כֵּן סְמוּכִין אֵלָיו יִתְבָּרַךְ וְלִבְלִי לְיָאֵשׁ עַצְמָן כְּלָל, כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ; וְעַל־יְדֵי הַדַּעַת הַזֶּה הַצַּדִּיק מְתַקֵּן וּמְחַיֶּה כָּל הָעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים וּמַעֲלֶה כָּל הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים, אֲפִלּוּ אוֹתָם שֶׁנָּפְלוּ וְיָרְדוּ וְנִתְלַבְּשׁוּ בִּבְהֵמוֹת וְחַיּוֹת. וְזֶה בְּחִינַת הַסִּימָנֵי־טָהֳרָה שֶׁבִּבְהֵמוֹת טְהוֹרוֹת, שֶׁהֵם מַעֲלֵה גֵרָה וּמַפְרִיס פַּרְסָה, כִּי הֵם מוֹרִים שֶׁכְּבָר נִמְשָׁךְ עַל הַנְּפָשׁוֹת הַמְלֻבָּשׁוֹת בָּהֶן הֶאָרַת הַצַּדִּיק הַנַּ"ל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעַל־ יְדֵי־זֶה הֻתְּרוּ לָנוּ לַאֲכִילָה, כִּי יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְבָרְרָם עַל־יְדֵי אֲכִילָתֵנוּ שֶׁנִּמְשָׁךְ גַּם־כֵּן מִבְּחִינַת הֶאָרַת הַצַּדִּיק הַנַּ"ל (שם הל' ב).

100

recites to Hashem, blessed be He, over every thing from which one derives benefit — through this one draws upon oneself the holiness of Shabbos, from which all blessings flow. For Shabbos is the source of blessing. And then one's eating and benefit is in the aspect of oneg Shabbos [Shabbos delight]. However, one who is irritable and short-tempered [kapdan] — this is drawn from the aspect of the angry liver [kaved ko'es], whose essential

101

עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לְמַאֲכַל יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּזְבֵּחַ שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי גֵּרִים שֶׁנִּמְשָׁכִים עַל־יְדֵי הָאֲוִיר הַצַּח וְהַזַּךְ שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי צְדָקָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה שׁוֹמֵעַ הַטּוֹב הַכָּבוּשׁ בֵּין הָעַכּוּ"ם אֶת דִּבְרֵי הַצַּדִּיק, עַד שֶׁזּוֹכֵר אֶת מַעֲלָתוֹ וּמוֹשֵׁךְ עַצְמוֹ לְשָׁרְשׁוֹ, וְעַל־יְדֵישׂ זֶה מוֹשֵׁךְ עִמּוֹ גַּם מִן הָעַכּוּ"ם וּבָאִים וּמִתְגַּיְּרִים. וּמְבֹאָר כְּבָר כַּמָּה פְּעָמִים, שֶׁכָּל הַחַיּוּת וְהַנְּפָשׁוֹת שֶׁבִּבְהֵמוֹת וְחַיּוֹת וְכַיּוֹצֵא, כֻּלָּם הֵם נַפְשׁוֹת בְּנֵי־אָדָם מַמָּשׁ שֶׁנִּתְגַּלְגְּלוּ בָּהֶם בַּעֲו?ֹנוֹתֵיהֶם. וְיֵשׁ נְפָשׁוֹת וְנִיצוֹצוֹת שֶׁנָּפְלוּ לְתֹקֶף הַסִּטְרָא־אָחֳרָא כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁאֵין כֹּחַ בְּיָדֵנוּ לְבָרְרָם עַל־יְדֵי אֲכִילָתֵנוּ, וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּינִים הַטְּמֵאִים שֶׁאָסוּר לָנוּ לְאָכְלָם; אֲבָל הַמִּינִים הַטְּהוֹרִים הִתִּיר לָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּאֲכִילָה, כִּי יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְבָרְרָם, כִּי כְּבָר הִתְחִיל הַטּוֹב הַכָּבוּשׁ בָּהֶם לִשְׁמֹעַ וְלִזְכֹּר אֶת מַעֲלָתוֹ וּמוֹשֵׁךְ עַצְמוֹ לָשׁוּב לְשָׁרְשׁוֹ. וְזֶה בְּחִינַת הַסִּימָנֵי־טָהֳרָה שֶׁבָּהֶם מַעֲלֵי גֵרָה וּמַפְרִיסֵי פַּרְסָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ד, אות א).

101

dominion comes through weekday eating when the liver is nourished first — therefore he must be especially careful to draw upon his eating the holiness of Shabbos, so that it shall be in the aspect of the brain being nourished first — the aspect of the nullification of anger. And this is the secret of why Shammai, who was short-tempered, ate every day of his life in honor of Shabbos — as our Rabbis of blessed memory have stated. Body and soul are the aspect of the upper point and

102

אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל; "כִּי הִגְדִּיל לַעֲשׂוֹת" (יואל ב, כ) - שֶׁהַיֵּצֶר הָרָע פָּשַׁט יָדוֹ בִּגְדוֹלִים. כִּי כֵן הוּא עַל־פִּישׂ רֹב, שֶׁבְּכָל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ טוֹב גָּדוֹל בְּמַעֲלָה בְּיוֹתֵר, אֲזַי הַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְגַּבֶּרֶת עַל הַטּוֹב הַזֶּה לִכְבּשׁ אוֹתוֹ בְּגָלוּת יוֹתֵר, וְחוֹשְׁבִין מַחֲשָׁבוֹת וְעֵצוֹת עֲמֻקּוֹת אֵיךְ לְהַעְלִים אֶת הַטּוֹב הַזֶּה, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַכְנִיסִין אוֹתוֹ לְתוֹךְ עֹמֶק מַחֲשַׁבְתָּם; רַק אַף־עַל־פִּי־כֵן - "וְאַתָּה מָרוֹם לְעוֹלָם ה'", כִּי לִפְעָמִים יֵצֵא הַטּוֹב עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא מֵעֹמֶק גָּלוּתוֹ, כִּי מֵאַחַר שֶׁמַּכְנִיסִים אוֹתוֹ לְתוֹךְ עֹמֶק מַחֲשַׁבְתָּם שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ טִפַּת הַהוֹלָדָה, עַל־יְדֵי־זֶה יוֹצֵא הַטּוֹב בְּזֶרַע הַיִּלּוֹדִים, כַּמְבֹאָר כָּל זֶה בִּפְנִים. וְזֶה בְּחִינַת הַחִלּוּק שֶׁבֵּין בְּהֵמָה לְחַיָּה, כִּי בַּבְּהֵמוֹת מְלֻבָּשׁ טוֹב גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, וְעַל־כֵּן עוֹלִין לְרֵיחַ נִיחוֹחַ עַל־יְדֵי הַקָּרְבָּנוֹת, וְדַיְקָא מֵחֲמַת זֶה מִתְגַּבֶּרֶת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְרוּחַ הַבַּהֲמִיּוּת עֲלֵיהֶם בְּיוֹתֵר וְעַל־כֵּן תְּנוּעָתָם כְּבֵדָה בְּיוֹתֵר, וְעַל־כֵּן דָּמָן אֵין טָעוּן כִּסּוּי וְחֶלְבָּם אָסוּר, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּחַיּוֹת, שֶׁאֵין מְלֻבָּשׁ בָּהֶן טוֹב גָּדוֹל כָּל־כָּךְ, וְעַל־כֵּן נִכָּר בָּהֶם דַּיְקָא הַחַיּוּת בְּיוֹתֵר, כִּי הֵם קַלֵּי הַתְּנוּפָה מֵחֲמַת שֶׁאֵין הַסִּטְרָא־ אָחֳרָא מִתְגַּבֶּרֶת כָּל־כָּךְ לְהַעְלִים חַיּוּתָם וְטוּבָם, וְעַל־כֵּן חֶלְבָּם מֻתָּר וְדָמָם טָעוּן כִּסּוּי. וְעַל־כֵּן "אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ" נוֹהֵג גַּם־כֵּן רַק בִּבְהֵמוֹת וְלֹא בְחַיּוֹת, כִּי הַבְּהֵמוֹת, מֵחֲמַת שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא מִתְגַּבֶּרֶת מְאֹד עַל הַטּוֹב שֶׁבָּהֶם, עַל־כֵּן כָּל תִּקּוּנָם עַל־יְדֵי זֶרַע הַיִּלּוֹדִים, הַיְנוּ עַל־יְדֵי הַוְּלָדוֹת שֶׁיֵּצְאוּ מֵהֶם לְדוֹר וָדוֹר עַד שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ, שֶׁאָז יִתְתַּקֵּן בִּשְׁלֵמוּת כָּל הַטּוֹב שֶׁהָיָה כָּבוּשׁ בָּהֶם. וְעַל־כֵּן כַּמָּה מִצְו?ֹת נוֹהֲגוֹת בְּוַלְדֵי הַבְּהֵמוֹת, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּחַיּוֹת. וּמֵחֲמַת שֶׁתִּקּוּן וּבֵרוּר הַטּוֹב שֶׁבָּהֶם הוּא עַל־יְדֵי הוֹלָדָה שֶׁלָּהֶם מִדּוֹר לְדוֹר, עַל־כֵּן אָסוּר לְשָׁחֳטָם אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ בְּיוֹם אֶחָד, מַה שֶּׁאֵין כֵּן הַחַיּוֹת, אֵין הַבֵּרוּר שֶׁלָּהֶם תָּלוּי בְּבֵרוּר וַלְדוֹתֵיהֶם, וְאֵין לָהֶם שׁוּם שַׁיָּכוּת עִם הַוְּלָדוֹת לְעִנְיַן בֵּרוּר הַטּוֹב שֶׁבָּהֶם, עַל־כֵּן אֵין בָּהֶם אִסּוּר "אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ" (שם אות לא, וע' ה"ש ה"ד, אות ג).

102

lower point of the letter Aleph [א] — and the vitality drawn through eating, which connects the body and soul, is the aspect of the Vov [ו] within the Aleph that connects the upper point of the Aleph with the lower point. [The letter Aleph is composed of two Yuds — one above and one below — connected by a diagonal Vov. The upper Yud is the soul; the lower Yud is the body; the Vov is the vital connection between them — which is eating.] Therefore all the mystical intentions [kavanos] of eating are in the aspect of this Aleph — for the Vov within the Aleph belongs both above and below. Therefore it is in the aspect of Yud-Vov above and Yud-Vov below — which is the secret of the thirty-two teeth [lamed-beis shinaim] — the thirty-two paths of wisdom [lamed-beis nesivos chochmah], as explained fully in the mystical intentions. And the essential vitality of eating flows to the heart [leiv] — where all the boiling of the

103

כָּל עֲבוֹדַת הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת הַקְּדוֹשִׁים, הַכֹּל בִּשְׁבִיל בֵּרוּרִים לְבָרֵר הַטּוֹב מִן הָרָע. וְיֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי בֵּרוּרִים, הַיְנוּ הַבֵּרוּר שֶׁאָנוּ מְבָרְרִים עַל־יְדֵי הַמִּצְו?ֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁלָּנוּ, וְיֵשׁ עוֹד בֵּרוּר אַחֵר שֶׁהוּא מַה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל עוֹסֵק בָּזֶה לְבָרֵר הַטּוֹב מֵהָרַע. וּשְׁנֵי בֵּרוּרִים אֵלּוּ הֵם בְּחִינוֹת אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא וְאִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא, וּבֶאֱמֶת שְׁנֵיהֶם אֶחָד, כִּי בְּאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא אִתְּעַר לְעֵלָּא, וְכֵן כָּל כֹּחַ הָאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא שֶׁלָּנוּ הוּא הַכֹּל עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּי "מִי הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם". וּשְׁנֵי הַבְּחִינוֹת אֵלּוּ אֵיךְ הֵם מִתְקַבְּצִים וּמִתְחַבְּרִים כְּאֶחָד, וְאַף־עַל־ פִּי־כֵן הֵם שְׁנֵי מִינֵי בֵּרוּרִים - זֶה אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם, כִּי זֶה סוֹד הַחֲקִירָה שֶׁל הַיְדִיעָה וְהַבְּחִירָה, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג הַשֵּׂכֶל הַזֶּה בְּזֶה הָעוֹלָם, וְרַק עַל־ יְדֵי־זֶה עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה עַל־יְדֵי שֶׁאֵין מְבִינִין עֲדַיִן זֶה הַשֵּׂכֶל, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וּשְׁנֵי מִינֵי בֵּרוּרִים אֵלּוּ הֵם בְּחִינַת בָּשָׂר וְחָלָב, כִּי הַבָּשָׂר נִתְבָּרֵר וְנִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא שֶׁלָּנוּ, שֶׁהוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּנֵי הַשְּׁחִיטָה וְכַיּוֹצֵא, וְתִקּוּן וּבֵרוּר הֶחָלָב הוּא עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל, שֶׁמְּבָרֵר הַטּוֹב מֵהָרַע עַל־יְדֵי כָּל הוֹלָדָה וְהוֹלָדָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה דָּם נֶעְכָּר וְנַעֲשֶׂה חָלָב (ע' בנים אות ו). וְעַל־כֵּן אָסוּר לְחַבְּרָם כְּאֶחָד, כִּי עַכְשָׁו אִי אֶפְשָׁר עֲדַיִן לְהַשִּׂיג זֶה הַשֵּׂכֶל אֵיךְ שְׁנֵי הַבֵּרוּרִים הַנַּ"ל נִכְלָלִין כְּאֶחָד, וּמִי שֶׁרוֹצֶה עַכְשָׁו לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת כָּאֵלּוּ הוּא בִּבְחִינַת פְּגַם אֲכִילַת בָּשָׂר בְּחָלָב, וְכֵן עַל־ יְדֵי שֶׁאוֹכֵל הָאָדָם, חַס וְשָׁלוֹם, בָּשָׂר בְּחָלָב, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגָּרִין בּוֹ הַקְּלִפּוֹת וְהַסִּטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁעִקַּר אֲחִיזָתָם וִינִיקָתָם מֵהַכְּפִירוֹת הַנִּמְשָׁכִין מֵחֲקִירוֹת כָּאֵלּוּ, וּמְסִיתִין אֶת הָאָדָם שֶׁיִּכָּנֵס דַּיְקָא בַּחֲקִירוֹת אֵלּוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגָם [וְזֶה מְרֻמָּז בַּתִּקּוּנִים שֶׁאָמַר שָׁם: "קוּם אַנְהִיר עַיְנִין דְּאִנּוּן סָבִין דְּלָא יֵיתוּן לְמֵיכַל בִּשְׂרָא בַּחֲלָבָא"]. וּמֵחֲמַת שֶׁכָּל עֲבוֹדָתֵנוּ בְּזֶה הָעוֹלָם, הַכֹּל כָּלוּל מִשְּׁנֵי בֵּרוּרִים הַנַּ"ל, וְדַיְקָא עַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ נִזְהָרִין מִלְּחַבְּרָם כְּאֶחָד, הַיְנוּ שֶׁלֹּא לִכְנֹס בָּהֶם לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין אֵיךְ הֵם נִכְלָלִים כְּאֶחָד, וְזֶה כְּלַל קַבָּלַת הַתּוֹרָה, עַל־כֵּן בְּשָׁבוּעוֹת נוֹהֲגִין לֶאֱכֹל מַאַכְלֵי חָלָב וְאַחַר־כָּךְ בָּשָׂר, לְהוֹרוֹת שֶׁאָנוּ נִזְהָרִין מִלְּחַבֵּר שְׁנֵי הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל כְּאֶחָד, שֶׁהֵם בְּחִינַת בָּשָׂר בְּחָלָב (שם אותיות לח, מ, נא).

103

blood resides. Therefore one must eat in the holiness of Israel, so that through this the vitality flows from the soul to the body in holiness — in a manner that gives life to the blood in the heart in holiness, and the Sitra Achra does not prevail, G-d forbid, whose grip is in the blood in the left chamber of the heart. And then when the blood in the heart is pure as is proper and receives only holy vitality through eating — then the aspect of Adam [the human being in his rectified state] is achieved — the aspect of Aleph-Dam [Aleph + blood — for there is no Adam without an Aleph, as explained in the holy Zohar] — namely the rectification of the Aleph and the rectification of the blood mentioned above. And all sins flow from the blemish of the blood in the left chamber — and therefore the penitent [ba'al teshuvah] requires fasts, to subdue the aspect of the Sitra Achra whose grip is in the aforementioned blood that was blemished through improper eating. And this too is the aspect of the fast of Yom Kippur. Through holy eating — through which the soul is connected

104

חָלָב הוּא בְּחִינַת הַבֵּרוּר שֶׁזָּכִינוּ כְּשֶׁיָּצָאנוּ מִגָּלוּת מִצְרַיִם וְזָכִינוּ לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה, שֶׁאָז דָּם נֶעְכַּר וְנַעֲשָׂה חָלָב כַּיָּדוּעַ, וְעַל־כֵּן אוֹכְלִין מַאַכְלֵי חָלָב בְּשָׁבוּעוֹת כַּנַּ"ל. וְזֶה הַבֵּרוּר לֹא נִשְׁלַם עֲדַיִן בִּשְׁלֵמוּת לְהִתְהַפֵּךְ מֵרַע לְטוֹב לְגַמְרֵי, וְעַל־ כֵּן הֲוָה בֶּאֱמֶת אַחַר־כָּךְ מָה דַּהֲוָה מֵחֵטְא הָעֵגֶל וְכוּ', וּמֵחֲמַת זֶה אָסוּר לְחַבְּרוֹ וּלְאָכְלוֹ עִם הַבָּשָׂר, כִּי מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ עֲדַיִן אֵיזֶה אֲחִיזַת הָרַע, עַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַפְרִיד בֵּין שְׁנֵי מִינֵי הַבֵּרוּרִים הַנַּ"ל שֶׁהֵם בְּחִינַת בָּשָׂר וְחָלָב, בִּכְדֵי שֶׁלֹּא יִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת אֵלּוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגָן כַּנַּ"ל. אֲבָל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה מְרַמֵּז עַל הַגְּאֻלָּה אַחֲרוֹנָה, וְעַל־כֵּן מִתְפַּלְלִין אָז הַרְבֵּה עַל זֶה, וּגְאֻלָּה אַחֲרוֹנָה הִיא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, שֶׁאָנוּ מַתְחִילִין לַעֲסֹק בָּזֶה בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה, שֶׁאַחַר שֶׁקִּלְקַלְנוּ אַחַר כָּל הַטּוֹבוֹת שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּיצִיאַת מִצְרַיִם וּמַתַּןשׂ תּוֹרָה, וְאַחַר־כָּךְ עָשִׂנוּ מַה שֶּׁעָשִׂינוּ בְּחֵטְא הָעֵגֶל וּמְרַגְּלִים וְכֵן בְּכָל דּוֹר, וְעַכְשָׁו אָנוּ רוֹצִים לְהַמְשִׁיךְ תְּשׁוּבָה לַחֲזֹר וּלְתַקֵּן הַכֹּל, וְזֶה הַתִּקּוּן יִהְיֶה נִגְמָר בִּשְׁלֵמוּת כְּשֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ, שֶׁעִקָּרוֹ תָּלוּי בִּתְשׁוּבָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע בְּיַעֲקֹב וְכוּ'". וְעִקַּר תִּקּוּן הַתְּשׁוּבָה הוּא עַל־יְדֵי בֵּרוּר שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, שֶׁלְּשָׁם אֵין מַגִּיעַ שׁוּם פְּגָם, בִּבְחִינַת "אִם חָטָאתָ מַה תִּפְעַל לוֹ", כִּי מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתָיו יִתְבָּרַךְ, וְהוּא יָכוֹל לְתַקֵּן הַכֹּל וּלְהוֹצִיא מִכָּל הַקִּלְקוּלִים הַגְּדוֹלִים תִּקּוּנִים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עֲו?ֹנוֹת שֶׁנִּתְהַפְּכִין לִזְכֻיּוֹת עַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה (עיין תשובה אות ל), שֶׁזֶּה בְּחִינַת "מִי יִתֵּן טָהוֹר מִטָּמֵא". וְעַל־כֵּן הַבֵּרוּר הַזֶּה בִּשְׁלֵמוּת הוּא בְּחִינַת דְּבַשׁ שֶׁיּוֹצֵא מִדְּבוֹרִים, שֶׁנִּתְהַפֵּךְ מִטָּמֵא לְטָהוֹר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַגְּאֻלָּה אַחֲרוֹנָה, שֶׁיִּתְבַּטֵּל הָרַע לְגַמְרֵי וְנִתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹב, בִּבְחִינַת "כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל כָּל הָעַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה וְכוּ'". וְעַל־כֵּן בִּדְבַשׁ אֵין בּוֹ שׁוּם אִסּוּר לְעָרְבוֹ עִם בָּשָׂר, כִּי כְבָר נִשְׁלַם בּוֹ הַבֵּרוּר בְּיוֹתֵר עַד שֶׁלֹּא יוּכַל הָרַע לְהִתְאַחֵז בּוֹ גַּם בְּהִתְעָרְבוֹ עִם הַבָּשָׂר. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁאָסוּר לָנוּ לִכְנֹס כָּל־כָּךְ בִּידִיעוֹת אֵלּוּ שֶׁל שְׁנֵי בְּחִינוֹת בֵּרוּרִים הַנַּ"ל, וּמִכָּל־שֶׁכֵּן שֶׁאָסוּר לָנוּ לַעֲבֹר עַל דְּבַר־תּוֹרָה אֲפִלּוּ כָּל־שֶׁהוּא וְלִסְמֹךְ עַל הַתִּקּוּן, שֶׁיִּתְתַּקֵּן הַכֹּל עַל־יְדֵי בֵּרוּר הַשֵּׁנִי, כִּי אֲפִלּוּ הָאוֹמֵר אֶחֱטָא וְאָשׁוּב, אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, כִּי אַף־עַל־ פִּי שֶׁגַּם הָאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא שֶׁלָּנוּ הַכֹּל עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַבֵּרוּר הַשֵּׁנִי שֶׁהוּא מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא, אַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִין אֲנַחְנוּ לִזָּהֵר מְאֹד בְּכָל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת כִּפְשׁוּטָן, שֶׁהֵם בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, כְּאִלּוּ הַדָּבָר תָּלוּי רַק בָּנוּ, כִּי בֶּאֱמֶת הוּא כָּךְ, רַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר עַכְשָׁו לְהַשִּׂיג זֶה הַשֵּׂכֶל אֵיךְ שְׁנֵי מִינֵי בֵּרוּרִים הַנַּ"ל נִכְלָלִים כְּאֶחָד כַּנַּ"ל, וְעַל זֶה הִזְהִיר הַכָּתוּב: "דְּבַשׁ מָצָאתָ אֱכֹל דַּיֶּךָֹּ", כִּי אָסוּר לָנוּ עַכְשָׁו לִכְנֹס בְּעֹמֶק בִּידִיעוֹת אֵלּוּ, וְהָעִקָּר בִּבְחִינַת הַתִּקּוּן שֶׁל הַבֵּרוּר הַשֵּׁנִי שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת דְּבַשׁ, כִּי צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לְקַיֵּם כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה כִּפְשׁוּטוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַבֵּרוּר שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא שֶׁלָּנוּ. אַךְ מִי שֶׁכְּבָר נִכְשַׁל וְעָבַר מַה שֶּׁעָבַר, בְּוַדַּאי אָסוּר לוֹ לְיָאֵשׁ אֶת עַצְמוֹ, רַק לְהִתְחַזֵּק בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה וְלִסְמֹךְ עַל חַסְדֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיּוּכַל לְהִתְתַּקֵּן הַכֹּל עַל־יְדֵי שֶׁיַּמְשִׁיךְ עָלָיו הֶאָרָה מִבְּחִינַת הַבֵּרוּר הַשֵּׁנִי, שֶׁשָּׁם נִתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹבָה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה שֶׁהוּא רִאשׁוֹן לִתְשׁוּבָה, נוֹהֲגִין לֶאֱכֹל דְּבַשׁ, שֶׁמְּרַמֵּז עַל הַבֵּרוּר הַנַּ"ל שֶׁהוּא בְּחִינַת דְּבַשׁ כַּנַּ"ל (שם אותיות מא מב, מד מה מו).

104

to the body in holiness — a great yichud [unification] is thereby made in all the worlds. For the connection of body and soul is the aspect of the unification and connection of the totality of worlds in Hashem, blessed be He — as our Rabbis of blessed memory have stated: "Just as the soul nourishes the body — so does the Holy One, blessed be He, nourish the entire world; just as the soul fills the body — so does the Holy One, blessed be He, fill the entire world etc." [Berachos 10a]. And this is the principle of all yichudim [mystical unifications] — when all the worlds are connected and unified in the root of their vitality, namely in Hashem, blessed be He, who gives life to them all. This is the aspect of the unification and inclusion of all the Utterances [ma'amaros] that are revealed, within the hidden Utterance [ma'amar satum] of Bereishis — which is the aspect of the primordial point of creation [reshis nekudas ha-briah]. And through this all the kelipos [husks] and Sitra Achra — whose sustenance comes from the aspect of separation, G-d forbid — are subdued. And therefore the essential rectification of eating is through emunah [faith] — the aspect of: "and tend faithfulness" [u'reeh emunah] [Tehillim 37:3], as explained elsewhere. For in truth it is impossible to understand through intellect and daas at all how all the worlds flow, are guided, and sustained through the most hidden of all hidden things [stimah d'chol stimin] — in Whom no thought can grasp at all — except through complete emunah. And through this Israel transcends all rationalism and all wisdoms, as explained elsewhere. Eating and sustenance are drawn from the aspect

105

חָלָב וּדְבַשׁ הֵם בְּחִינַת שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן־ הַקֹּדֶשׁ עַל־יְדֵי שֶׁמַּעֲלִין הַטּוֹב שֶׁבַּתַּרְגּוּם לְתוֹכוֹ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית, וְזֶה בְּחִינַת "דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ" דַּיְקָא, בִּפְרָט דְּבַשׁ הַיּוֹצֵא מֵהַדְּבוֹרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם אֶרֶס רַע, וּמֵהֶם דַּיְקָא בָּא מְתִיקוּת הַדְּבַשׁ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת נֹגַהּ, בְּחִינַת תַּרְגּוּם שֶׁמְּעֹרָב טוֹב וָרַע, וְשָׁם עִקַּר הַתִּקּוּן וְהַנִּסָּיוֹן לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל הָרַע, וּלְהוֹצִיא הַטּוֹב וּלְהַעֲלוֹתוֹ לִלְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְתִקּוּן הַבְּרִית. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהָלַךְ שִׁמְשׁוֹן הַגִּבּוֹר לְהַכְנִיעַ אֶת הַפְּלִשְׁתִּים, שֶׁעִקַּר בִּיאָתָם לָעוֹלָם הָיָה מִפְּגַם הַבְּרִית, כִּי הָיוּ מַמְזֵרִים מִזֶּרַע מִצְרַיִם שֶׁהָיוּ שְׁטוּפֵי זִמָּה מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֲשֶׁר יָצְאוּ מִשָּׁם פְּלִשְׁתִּים" וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י, וְעַל־כֵּן הָיוּ עַל־פִּי־רֹב מִתְגָּרִים מְאֹד בְּיִשְׂרָאֵל מִימֵי הָאָבוֹת עֲדַיִן, מֵחֲמַת שֶׁהֵם בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת הַבְּרִית, וְהַפְּלִשְׁתִּים אֲחִיזָתָם בִּבְחִינַת פְּגַם הַבְּרִית. וּכְשֶׁהָלַךְ שִׁמְשׁוֹן לְהַכְנִיעָם, מָצָא דְּבַשׁ בִּגְוִיַּת הָאַרְיֵה, כִּי הָיָה אָז בִּבְחִינָה זוֹ שֶׁהָיָה צָרִיךְ לְתַקֵּן לְשׁוֹן תַּרְגּוּם, לְבָרֵר הַטּוֹב מִן הָרַע שֶׁבּוֹ בִּבְחִינַת "מִי יִתֵּן טָהוֹר מִטָּמֵא", שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַדְּבַשׁ כַּנַּ"ל (הל' דברים היוצאים מן החי, הל' א).

105

of the hidden Utterance [ma'amar satum] — and because of its concealment and hiddenness, from it descends the suckling of the Sitra Achra and the kelipos. Therefore every person must sanctify his eating greatly so that the Sitra Achra should not be able to suckle from him. The ten pulses [asarah defikin] in a person receive their power and vitality from eating. And since the essential vitality of the ten pulses is the aspect of the ten kinds of melody [asarah minei neginah] — which are the aspect of joy [simchah] — therefore the

106

כָּל הַהוֹלָדוֹת נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַתְּפִלָּה, בִּבְחִינַת דִּין, שֶׁמִּתְפַּלֵּל הַבַּעַל־כֹּחַ הַגָּדוֹל, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מֻכְרַחַת הַסִּטְרָא־ אָחֳרָא בְּעַצְמָהּ לְהַחֲזִיר וּלְהוֹצִיא מִבִּטְנָהּ וְקִרְבָּהּ כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת שֶׁבָּלְעָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת דָּם נֶעְכָּר וְנַעֲשֶׂה חָלָב אַחַר הַלֵּדָה כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר יְצִיאַת־מִצְרַיִם עַד שֶׁזָּכוּ לְמַתַּןשׂ תּוֹרָה הָיָה רַק עַל־יְדֵי בְּחִינָה זֹאת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַבְּכוֹרִים בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה שֶׁנִּתְקַדְּשׁוּ אָז בִּיצִיאַת־מִצְרַים כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־כֵּן נוֹהֲגִין בְּשָׁבוּעוֹת לֶאֱכֹל מַאַכְלֵי חָלָב. וְכֵן דְּבַשׁ דְּבוֹרִים נִמְשָׁךְ גַּם־כֵּן מִבְּחִינָה זוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מִי יִתֵּן טָהוֹר מִטָּמֵא, שֶׁדַּיְקָא מִן הַדְּבוֹרִים שֶׁהֵם מִינִים טְמֵאִים וְהֵם בְּחִינַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁעַל זֶה נֶאֱמַר: "סַבּוּנִי כִדְבֹרִים וְכוּ'", רַק עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין הַנַּ"ל מֻכְרַחַת הַסִּטְרָא־ אָחֳרָא בְּעַצְמָהּ לְהָקִיא וּלְהוֹצִיא מִבִּטְנָהּ וְקִרְבָּהּ כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְתִיקַת הַדְּבַשׁ הַיּוֹצֵא מִן הַדְּבוֹרִים. וְעַל־כֵּן דְּבַשׁ הוּא בְּחִינַת גְּבוּרוֹת, כִּי נִמְשָׁךְ מֵהַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין הַנַּ"ל, וְעַל־כֵּן בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה, שֶׁאָז הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין, עַל כֵּן אוֹכְלִין אָז דְּבָשׁ (שם הלכה ב, אותיות ב ג ה ו).

106

essential rectification of eating is that it should be in joy [simchah], as it is written: "Go, eat your bread in joy" [Koheles 9:7] — the opposite of "in sorrow shall you eat of it" [Bereishis 3:17] which was drawn from the blemish of eating from the Tree of Knowledge. And this is the aspect of the ten commandments that apply to bread [eser mitzvos ha-nohagas ba-pas] and the ten words of the blessing ha-Motzi [which contains exactly ten words in Hebrew] — all of this corresponds to the aspect of the ten kinds of melody, which

107

עִקַּר הֶתֵּר אֲכִילַת בָּשָׂר הִתְחִיל רַק מִימֵי נֹחַ. כִּי מֵחֲמַת שֶׁדּוֹר הַמַּבּוּל הִשְׁחִיתוּ מְאֹד בִּפְגַם הַבְּרִית, עַד שֶׁהִגִּיעַ הַפְּגָם אֲפִלּוּ לִבְהֵמוֹת וְחַיּוֹת, שֶׁאֲפִלּוּ הֵם הִשְׁחִיתוּ דַּרְכָּם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, עַד שֶׁכִּמְעַט נֶחֱרַב אָז כָּל הָעוֹלָם. וְעַל־כֵּן אַחַר שֶׁיָּצָא נֹחַ מִן הַתֵּבָה וְהִקְרִיב קָרְבָּנוֹת מִכָּל הַמִּינִים הַטְּהוֹרִים, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית, וְאָז הִתִּיר לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לֶאֱכֹל בָּשָׂר, כִּי עַכְשָׁו צְרִיכִים לֶאֱכֹל דַּיְקָא כְּדֵי לְתַקְּנָם וּלְהַעֲלוֹתָם עַל־יְדֵי־זֶה; רַק שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה מַדְרֵגוֹת, כִּי בַּבְּהֵמוֹת נֶאֱחָז בָּהֶם הָרַע מְאֹד, עַל־כֵּן תִּקּוּנָם דַּיְקָא עַל־יְדֵי שְׁחִיטַת שְׁנֵי הַסִּימָנִים. וְדָגִים לֹא נִפְגְּמוּ עַל־יְדֵי דּוֹר הַמַּבּוּל כָּל־כָּךְ, וְעַל־כֵּן לֹא שָׁלַט בָּהֶם הַמַּבּוּל כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, עַל־כֵּן אֵין טְעוּנִין שְׁחִיטָה כְּלָל. וְהָעוֹפוֹת הֵם מְמֻצָּעִים בֵּין דָּגִים לִבְהֵמוֹת, כִּי מִן הָרְקָק נִבְרְאוּ כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, עַל־כֵּן הֶכְשֵׁרָן בִּשְׁחִיטַת סִימָן אֶחָד; וְגַם כִּי הָעוֹפוֹת הֵם בְּחִינַת מְמֻצָּעִים בֵּין אָדָם לִבְהֵמָה, וְעַל־כֵּן הֵם הוֹלְכִים רַק עַל רַגְלֵיהֶם כְּמוֹ אָדָם, וְיֵשׁ לָהֶם כְּנָפַיִם בִּמְקוֹם הַיָּדַיִם שֶׁל הָאָדָם, בִּבְחִינַת "וִידֵי אָדָם מִתַּחַת כַּנְפֵיהֶם", וְעַל־כֵּן הֵם סְמוּכִים קְצָת לְגֶדֶר מְדַבֵּר, בִּבְחִינַת "וּבַעַל כְּנָפַיִם יַגִּיד דָּבָר", כִּי הֵם בְּחִינַת תַּרְגּוּם, שֶׁהוּא מְמֻצָּע בֵּין לְשׁוֹן הָעַמִּים שֶׁהוּא רַע גָּמוּר, בְּחִינַת הָרַע הַכּוֹלֵל שֶׁל שִׁבְעִים לָשׁוֹן שֶׁהוּא פְּגַם הַבְּרִית, פְּגַם הַדִּבּוּר דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת בַּהֲמִיּוּת מַמָּשׁ, וּבֵין לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת אָדָם; וְעַל־כֵּן הֶכְשֵׁרָן בְּסִימָן אֶחָד. וְעַל־כֵּן הַמַּלְאָךְ מט"ט שֶׁהוּא בְּחִינַת מִשְׁנָה, בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, וְהוּא מְמֻצָּע בֵּין הַשִּׁבְעִים שָׂרִים הַשּׁוֹלְטִין עַל שִׁבְעִים לָשׁוֹן וּבֵין קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם רַק תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תַּרְגּוּם שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת מְמֻצָּע כַּנַּ"ל, עַל־כֵּן הַמַּלְאָךְ הַזֶּה נִקְרָא בִּלְשׁוֹן רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּשֵׁם "עוֹף בַּעַל כְּנָפַיִם", הַיְנוּ כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בַּבְּהֵמוֹת, הַמִּינִים טְמֵאִים מְרֻבִּים יוֹתֵר מִן הַטְּהוֹרִים, וּבָעוֹפוֹת - לְהֵפֶךְ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבְּהֵמוֹת הֵם בִּבְחִינַת עוֹלַם הָעֲשִׂיָּה, שֶׁשָּׁם נֶאֱחָז הָרַע בְּיוֹתֵר, וְהָעוֹפוֹת הֵם בִּבְחִינַת יְצִירָה, בְּחִינַת מט"ט הַנַּ"ל, שֶׁשָּׁם אֵין אֲחִיזַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא כָּל־כָּךְ. וְעַל־כֵּן סִימָנֵי עוֹף טָהוֹר לֹא נִכְתְּבוּ בַּתּוֹרָה וְנִמְסְרוּ רַק לַחֲכָמִים בְּעַל־פֶּה, כִּי הֵם בְּחִינַת מט"ט, בְּחִינַת מִשְׁנָה, בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כַּנַּ"ל (ע' פנים, ובה' בשר שנתעלם מן העין, הל' ב, אותיות ו, ח; הל' סימני עוף טהור, הל' א).

107

are the aspect of joy — which is the essential rectification of eating as above. All things in the world are composed of the four elements: fire, wind [ruach], water, and earth [afar]. And the human being as well is composed of these four elements — and his vitality comes through food, which is likewise composed of four elements. For the essential ruach chayyim [spirit of life] is drawn to the person through his eating — as is plainly observed, since through this the human being's vitality is sustained. But in truth: "not by bread alone does man live — but by every utterance of the mouth of Hashem etc." [Devarim 8:3] — namely through the ruach chayyim that Hashem, blessed be He, drew into the food — through this the person lives. And the essential vitality comes from the Torah, from which the outflowings of the ruach chayyim proceed, as explained within. Therefore one must eat according to the Torah — in the aspect of: "and Your Torah is within my innards" [Tehillim 40:9] — for the food that is eaten has no power to give life to the person except through the Torah, from which the essential vitality

108

כָּל אֲכִילָתֵנוּ הוּא כְּדֵי לְבָרֵר בֵּרוּרִים, לְבָרֵר טוֹב מִן הָרַע שֶׁנֶּאֱחַז בְּכָל דָּבָר עַל־יְדֵי פְּגַם עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע. וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן וּבֵרוּר אֲכִילָתֵנוּ הוּא רַק עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁבְּכָל דּוֹר, כִּי מֵחֲמַת שֶׁגַּם אֲנַחְנוּ מְעֹרָבִים טוֹב וָרַע עֲדַיִן, פַּעַם כָּשֵׁר, פַּעַם פָּסוּל, פַּעַם טָמֵא, פַּעַם טָהוֹר וְכוּ', עַל־כֵּן אֵין לָנוּ כֹּחַ לְבָרֵר הַטּוֹב מִן הָרַע שֶׁבְּשׁוּם דָּבָר אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי גַּם לִמּוּד הַתּוֹרָה שֶׁלָּנוּ מְעֹרָב עֲדַיִן בִּבְחִינַת "זָכָה, נַעֲשֶׂה לוֹ סַם־חַיִּים, לֹא זָכָה וְכוּ'", כִּי גַּם בְּהַתּוֹרָה יֵשׁ שְׁנֵי כֹּחוֹת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, עַל־כֵּן עִקַּר הַתִּקּוּן וְהַבֵּרוּר הוּא עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁזָּכוּ לְבַטֵּל הָרַע שֶׁלָּהֶם לְגַמְרֵי, עַד שֶׁאֵין לוֹ בָּהֶם שׁוּם אֲחִיזָה כְּלָל, וְהֵם יְכוֹלִים לְבָרֵר לָנוּ כָּל דִּינֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמְסְרָה הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה רַק לְחַכְמֵי הַדּוֹר בְּעַל־פֶּה וְלֹא בִכְתָב, כְּדֵי שֶׁנֵּדַע שֶׁאָנוּ צְרִיכִים לִסְמֹךְ רַק עַל צַדִּיקֵי הַדּוֹר, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לֹא תָסוּר וְגוֹ'", כִּי רַק הֵם יוֹדְעִים לִדְרשׁ הַתּוֹרָה וּלְבָאֳרָהּ כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה לְבָרֵר בִּשְׁלֵמוּת הַטּוֹב מִן הָרַע כְּפִי הַבֵּרוּרִים שֶׁצְּרִיכִים לְבָרֵר בְּכָל דּוֹר וָדוֹר. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: עוֹף טָהוֹר נֶאֱכָל בְּמָסֹרֶת, עַיֵּן פְּנִים (הלכות סימני עוף טהור, הלכה ב).

108

comes — the aspect of: "by every utterance of the mouth of Hashem shall the person live" [Devarim 8:3]. And this is the aspect of the blessing one must recite over every thing one eats — for the blessing is in the aspect of the utterance of the mouth of Hashem [motza pi Hashem], the aspect of the holy ruach chayyim which is the ruach memalela [the speaking spirit — the divine breath of speech that animates all life] — through which comes the essential vitality. The Arc of This Batch: These entries complete the treatment of blessings and fragrance, then open three distinct but

109

עִקַּר הַבֵּרוּרִים בְּיוֹתֵר הוּא בַּאֲכִילַת בָּשָׂר, שֶׁהוּא מִמִּינֵי הָחַי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חַיּוּת וּנְפָשׁוֹת. וְעַל־כֵּן בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לֶאֱכֹל בָּשָׂר כָּרָאוּי כִּי־אִם עַל־יְדֵי הִתְקַשְּׁרוּת לְצַדִּיקִים, אֲשֶׁר עַל־יָדָם יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְבָרֵר. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: עַם־הָאָרֶץ אָסוּר לֶאֱכֹל בָּשָׂר, כִּי עַם־הָאָרֶץ הוּא אֲפִלּוּ קָרָה וְשָׁנָה וְלֹא שִׁמֵּשׁ תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, הַיְנוּ מִי שֶׁאֵינוֹ מְקֻשָּׁר לְצַדִּיקִים וַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לוֹ לֶאֱכֹל בָּשָׂר, מֵאַחַר שֶׁאֵין לוֹ כֹּחַ לְבָרֵר הַנְּפָשׁוֹת וְהַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיֵּשׁ בְּבָשָׂר כַּנַּ"ל (שם).

109

interwoven new themes: the anatomy of eating (liver vs. brain), the spiritual meaning of Shabbos eating, and the cosmic dimension of eating as the unification of all worlds. Entries 66–67 provide the final two reasons why fragrance needs no after-blessing, each from a different

110

מט"ט שֶׁהוּא בְּחִינַת יִחוּדָא תַתָּאָה, הוּא בְּחִינַת עוֹף, וְכֵן אִיתָא שֶׁמט"ט מְמֻנֶּה עַל עוֹפוֹת. וּמֵחֲמַת שֶׁבְּיחוּדָא תַתָּאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַיִּחוּד שֶׁל "בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד", יֵשׁ בּוֹ כ"ד אוֹתִיּוֹת, עַל־כֵּן זֶה לְעֻמַּת זֶה יֵשׁ מִצַּד הַסִּטְרָא־אָחֳרָא כ"ד עוֹפוֹת טְמֵאִים. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַבֵּרוּר שֶׁל בְּחִינַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מט"ט, הוּא עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר, עַל־כֵּן עוֹף טָהוֹר נֶאֱכָל רַק בְּמָסֹרֶת (עַיֵּן פְּנִים שֶׁל הֲלָכָה ג; וְעַיֵּן עוֹד מֵעִנְיַן עוֹפוֹת טְמֵאִים וּמַה שֶּׁעוֹף טָהוֹר נֶאֱכָל בְּמָסֹרֶת - "אֱמוּנָה" אוֹת סה).

110

angle. Entry 66: the koach ha-medameh has no grip over fragrance once received — it goes straight to the soul, bypassing the body's physical residue entirely. Entry 67: the after-blessing elevates food to its ultimate purpose, which is holy Will

111

דָּגִים הֵם בְּחִינַת עֵינָא פְקִיחָא, בְּחִינַת עָלְמָא דְאָתֵי, בְּחִינַת דָּעַת. וְעַל־כֵּן בְּרִיאָתָן מִן הַמַּיִם שֶׁהֵם גַּם־כֵּן בְּחִינַת דַּעַת, בְּחִינַת עָלְמָא דְאָתֵי. וְעַל־כֵּן בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים, שֶׁהֵם גַּם־כֵּן בְּחִינַת עָלְמָא דְאָתֵי, בְּחִינַת דַּעַת, נוֹהֲגִין לֶאֱכֹל דָּגִים. וְעַל־כֵּן אֵין הַדָּגִים טְעוּנִים שְׁחִיטָה וְאֵין בָּהֶם אִסּוּר חֵלֶב וָדָם וְלֹא שׁוּם מִין טְרֵפוֹת, כִּי כָּל זֶה נִמְשָׁךְ מֵאֲחִיזַת פְּגַם הַבְּרִית, שֶׁנֶּאֱחַז גַּם בִּבְהֵמוֹת וְחַיּוֹת וְעוֹפוֹת כַּנַּ"ל, מַה שֶּׁאֵין כֵּן דָּגִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת דַּעַת, בְּחִינַת שְׁמִירַת הַבְּרִית. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּת שְׁמִירַת הַבְּרִית שֶׁהוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן־ הַקֹּדֶשׁ, הוּא עַל־יְדֵי לְשׁוֹן תַּרְגּוּם כַּנַּ"ל כַּמָּה פְּעָמִים, וְהַתַּרְגּוּם הוּא בְּחִינַת "כָּתְנוֹת־עוֹר" כַּיָּדוּעַ, וְהַכָּתְנוֹת־עוֹר, אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, חֲלָקִים כְּצִפֹּרֶן, וְזֶה בְּחִינַת הַקַּשְׂקַשִּׂים שֶׁל הַדָּגִים שֶׁהֵם גַּם־כֵּן חֲלָקִים כְּצִפֹּרֶן, בְּחִינַת כָּתְנוֹת־עוֹר הַנַּ"ל, עַל־כֵּן הַקַּשְׂקַשִּׂים הוּא עִקַּר הַסִּימָנֵי־טָהֳרָה שֶׁל הַדָּגִים (הל' סימני דגים, הל' א; וע' בשר שנתעלם מן העין, הל' א).

111

[ratzon d'kedushah]. But fragrance is itself the aspect of Will and holy longing — it needs no after-blessing to arrive at its ultimate purpose because it is already there. Entry 68 introduces a dramatic new framework: fire-luminaries [me'orei eish] vs. light-luminaries [me'orei or]. The bodily desires are fire-luminaries; the Name of Hashem is the light-luminary. The Tzadik's eating subdues the fire and strengthens the light — and his eyes literally brighten,

112

גַּם מִי שֶׁזָּכָה לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת בְּחִינַת עָלְמָא דְאָתֵי, צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד שֶׁלֹּא לְצַמְצֵם דַּעְתּוֹ, שֶׁלֹּא לִכְנֹס לִפְנִים מִמְּחִצָּתוֹ. וְעַל־כֵּן הַדָּגִים שֶׁהֵם בְּחִינַת דַּעַת כַּנַּ"ל, עִקַּר הַסִּימָנֵי־טָהֳרָה שֶׁלָּהֶם הֵם הַקַּשְׂקַשִּׂים, שֶׁהֵם בְּחִינַת לְבוּשֵׁי הַשֵּׂכֶל, בְּחִינַת צִמְצוּם. וְזֶה בְּחִינַת הַסְּנַפִּירִין, שֶׁהֵם כַּנְפֵי הַדָּגִים הַשָּׁטִים עַל־יָדָם בְּתוֹךְ הַמַּיִם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כַּנְפֵי הַשֵּׂכֶל הַשָּׁט וּפוֹרֵחַ בְּתוֹךְ בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַדַּעַת שֶׁל בְּחִינַת עָלְמָא דְאָתֵי, כִּי צָרִיךְ לְהַגְדִּיל הַשֵּׂכֶל וּלְהַעֲמִיק מַחֲשַׁבְתּוֹ בָּזֶה וְלִהְיוֹת שִׂכְלוֹ שָׁט וּפוֹרֵחַ וּמְעוֹפֵף מְאֹד בְּתוֹךְ קְדֻשַּׁת הַדַּעַת הַזֶּה; אֲבָל אַף־עַל־פִּי־ כֵן צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד גַּם בְּהַצִּמְצוּם הַנַּ"ל, כִּי כְּשֶׁאֵין לוֹ צִמְצוּם אָז הוּא יוֹצֵא עַל־יְדֵי־זֶה מִגְּבוּל הַקְּדֻשָּׁה לְגַמְרֵי, וְאָז הוּא בִּבְחִינַת פְּגַם הַדַּעַת, פְּגַם הַבְּרִית, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַדָּגִים טְמֵאִים, שֶׁיֵּשׁ מִינִים כָּאֵלּוּ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם סְנַפִּיר אֲבָל אֵין לָהֶם קַשְׂקֶשֶׂת, בְּחִינַת הַצִמְצוּם הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה הֵם טְמֵאִים וַאֲסוּרִים. וּמֵחֲמַת שֶׁשָּׁם בִּבְחִינַת הַדָּגִים, הַיְנוּ אוֹתָם שֶׁזָּכוּ כְּבָר לִבְחִינַת קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וְהַדַּעַת, עִקַּר הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁיֵּשׁ שָׁם הוּא לֶהֱרֹס לַעֲלוֹת אֶל ה' לִכְנֹס לִפְנִים מִמְּחִצָּתוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יָכוֹל לָצֵאת מִגְּבוּל הַקְּדֻשָּׁה לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־כֵּן שָׁם עִקַּר הַתִּקּוּן וְהַקְּדֻשָּׁה תָּלוּי רַק בְּהַצִּמְצוּם שֶׁהוּא בְּחִינַת קַשְׂקַשִּׂים, עַל־כֵּן עִקַּר הַסִּימַן־ טָהֳרָה שֶׁל הַדָּגִים גַּם־כֵּן הוּא הַקַּשְׂקַשִּׂים, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כֹּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ קַשְׂקֶשֶׂת יֵשׁ לוֹ סְנַפִּיר וְכוּ' (שם)

112

as in Yonasan's cry: "Behold, my eyes were brightened because I tasted a little of this honey." Shabbos and Yom Tov eating is holy specifically because then the Name shines most intensely, making joy the natural state of eating. Entry 69 reveals that every halachic requirement surrounding Israel's eating — prayer before eating, waiting for slaughter and salting, taking challah — is not merely procedural. Each act of waiting draws Shabbos-holiness into the weekday meal, ensuring the brain is nourished first and the liver (Esav's organ) is subdued. The figure of Esav demanding food immediately — "pour into me now" — is the archetype of liver-dominated eating. Entry

113

דָּגִים הֵם בְּחִינַת עֵינָא פְקִיחָא, עֵינָא חַד דְּרַחֲמֵי, שֶׁהוּא בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר בְּיָם הַחָכְמָה, וְעַל־כֵּן הֵם גְּדֵלִים בַּמַּיִם, הַיְנוּ בְּחִינַת יָם הַחָכְמָה הַנַּ"ל. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת חַיּוּת הַדָּגִים, הוּא בְּחִינַת מַקִּיפִין, בְּחִינַת מָה, בְּחִינַת "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ", שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַשָּׂגַת דָּרֵי מַעְלָה, וְאַף־עַל־ פִּישׂ כֵן גַּם דָּרֵי מַעְלָה צְרִיכִין לְכָלְלָם גַּם־כֵּן בִבְחִינַת הַלִּמּוּד שֶׁל "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ", כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם יִרְאָה כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. בִּפְרָט כְּשֶׁמַּמְשִׁיכִין זֶה הַדַּעַת שֶׁל "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" בְּזֶה הָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי, יְכוֹלִין לִינֹק מִמֶּנּוּ הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁרוֹצִין, חַס וְשָׁלוֹם, לְהַעְלִים וּלְהַסְתִּיר אֶת אוֹר אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, וִינִיקָתָם מִבְּחִינַת הַהַעְלָמָה וְהַהַסְתָּרָה שֶׁל בְּחִינַת זֹאת הַהַשָּׂגָה שֶׁל "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ"; עַל־כֵּן יֵשׁ כַּמָּה מִינֵי דָּגִים טְמֵאִים, וְעִקַּר הַסִּימָנֵי־טָהֳרָה שֶׁל הַדָּגִים הוּא סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת, שֶׁהֵם בְּחִינַת לְבוּשִׁין, בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת יִרְאָה, בְּחִינַת הַשָּׂגָה שֶׁל "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ", שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁכּוֹלְלִין אוֹתָם גַּם בִּבְחִינַת הַהַשָּׂגָה הַזֹּאת, עַל־יְדֵי־זֶה אֵין יְכוֹלָה הַסִּטְרָא־אָחֳרָא לִינֹק מִשָּׁם, וְאָז הֵם טְהוֹרִים וּמֻתָּרִים לַאֲכִילַת יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֲכִילָתָם לִזְכּוֹת בִּשְׁעַת אֲכִילָה לְיִרְאָה גְדוֹלָה וּלְהֶאָרַת הָרָצוֹן הַנַּ"ל (שם הל' ב).

113

70 adds the psychological dimension: short-tempered people are dominated by the liver. Shammai's practice of eating every day in honor of Shabbos was not mere piety — it was his specific remedy for his own liver-dominated temperament. Entry 71 is among the most kabbalistic entries in the chapter: eating is the Vov within the Aleph — the diagonal connection between the upper soul-point and the lower body-point. The thirty-two teeth correspond to the thirty-two paths of wisdom. All sin flows from blemished blood in the left chamber of the heart. The penitent's fasting is the correction of improper

114

גּוּף וָנֶפֶשׁ הֵם בְּחִינַת חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת שֶׁל חָכְמַת הַטֶּבַע, שֶׁזֶּה בְּחִינַת גּוּף, בְּחִינַת בַּהֲמִיּוּת, נֶגֶד חָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת נֶפֶשׁ שֶׁעִקַּר יְסוֹדָהּ עַל אֱמוּנַת הַהַשְׁגָּחָה, וְשֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ בְּלִי שׁוּם חִיּוּב הַטֶּבַע כְּלָל, וְשֶׁגַּם הַטֶּבַע מִתְנַהֶגֶת רַק בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת אֲכִילַת יִשְׂרָאֵל שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה עִקַּר הַחַיּוּת וְהַחִבּוּר שֶׁל גּוּף וָנֶפֶשׁ, וְעִקַּר קְדֻשַּׁת אֲכִילַת יִשְׂרָאֵל הוּא רַק בִּשְׁבִיל הַנֶּפֶשׁ, בְּחִינַת "צַדִּיק אֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ", כִּי הֵם מַכְנִיעִין וּמְבַטְּלִין חָכְמַת הַטֶּבַע וּמְקַשְּׁרִין הַכֹּל אֶל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, בְּחִינַת "וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעָי", כִּי זֶה עִקַּר כַּוָּנַת הָאֲכִילָה לְהַעֲלוֹת הַחַיּוּת שֶׁבִּבְחִינוֹת דּוֹמֵם צוֹמֵחַ חַי לִבְחִינַת מְדַבֵּר, דְּהַיְנוּ לְהַעֲלוֹת וּלְקַשֵּׁר כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁבָּעוֹלָם (שֶׁהֵם קִיּוּם הָעוֹלָם עַל־פִּי הַטֶּבַע) אֶל שָׁרְשָׁם דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא חָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַכֹּל וְהוּא בְּחִינַת אָדָם. וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, דְּהַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁגַּם הַטֶּבַע בְּעַצְמוֹ הִיא הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם, כִּי הַכֹּל מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן יֵשׁ מִינִים טְהוֹרִים וּמֻתָּרִים בַּאֲכִילָה, הַיְנוּ אֵלּוּ הַמִּינִים שֶׁיֵּשׁ לָנוּ כֹּחַ לְקַשְּׁרָם אֶל הַקְּדֻשָּׁה וּלְהַעֲלוֹתָם מֵחַי לְאָדָם, וּמִינִים טְמֵאִים הֵם אֵלּוּ הַמִּינִים שֶׁאֵין לָנוּ כֹּחַ לְבָרְרָם וּלְקַשְּׁרָם אֶל הַקְּדֻשָּׁה (שם הלכה ג; עיין שבת קא).

114

eating — and Yom Kippur itself is the ultimate expression of this correction. Entry 72 reaches the cosmic summit: holy eating unifies all worlds in G-d. The body-soul connection mirrors G-d's relationship to the universe — as the Rabbis said, "just as the soul fills the body, so G-d fills the entire world." The hidden Utterance [ma'amar satum] of Bereishis is the root — and eating in holiness and faith draws all the revealed Utterances back into their hidden source. Entry 73 is terse but sobering: sustenance flows from the hidden Utterance — and because that hiddenness is where the kelipos seek to suckle, eating without

115

דָּגִים הֵם בְּחִינַת עֵינָא פְקִיחָא, בְּחִינַת עֵינָא חַד דְּרַחֲמֵי, בְּחִינַת רַעֲוָא דְרַעֲוִין, בְּחִינַת שֹׁרֶשׁ אֱמוּנַת הָרָצוֹן וְהַהַשְׁגָּחָה לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ וְהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל; רַק מֵחֲמַת שֶׁכְּנֶגֶד מֵצַח הָרָצוֹן, שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ הָרָצוֹן, יֵשׁ כְּנֶגְדּוֹ מֵצַח הַנָּחָשׁ, שֹׁרֶשׁ חָכְמַת הַטֶּבַע, וְעִקַּר הַכְנָעַת מֵצַח הַנָּחָשׁ הוּא עַל־יְדֵי צְדָקָה, וְעַל־כֵּן עִקַּר הַסִּימָנֵי־טָהֳרָה שֶׁל הַדָּגִים הֵם הַקַּשְׂקַשִּׂים, שֶׁהֵם בְּחִינַת לְבוּשֵׁי הַצְּדָקָה כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות ד).

115

holiness directly feeds them. Entry 74 reveals that the ten pulses of the body correspond to the ten kinds of melody — and therefore eating must be in joy. The ten commandments of bread and the ten words of ha-Motzi are not coincidental

116

עִקַּר שֵׁם הַצַּדִּיק הוּא עַל שֵׁם צְדָקָה, בְּחִינַת "וְצַּדִּיק חוֹנֵן וְנוֹתֵן", כִּי הַצַּדִּיק הוּא הַבַּעַל־צְדָקָה אֲמִתִּי כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (ע' צדקה אות ל), וְעַל־כֵּן נִקְרָא הַצַּדִּיק בְּשֵׁם דָּג, שֶׁכָּל גִּדּוּלוֹ בַּמַּיִם, שֶׁהֵם בְּחִינַת צְדָקָה כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן הַדָּגִים שֶׁנִּמְשָׁךְ חַיּוּתָם בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הַצַּדִּיק שֶׁהוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת דָּג, עַל־כֵּן אֵין טְעוּנִים שְׁחִיטָה וְאֵין בָּהֶם שׁוּם טְרֵפוֹת וְלֹא אִסּוּר חֵלֶב וָדָם, כִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת כְּבָר הוּא נָקִי וָזַךְ מִכֹּל וָכֹל וְאֵין בּוֹ שׁוּם פְּסֹלֶת כְּלָל, כִּי אֲפִלּוּ אֲכִילָתוֹ וּשְׁתִיָּתוֹ וְכָל דְּבָרִים גַּשְׁמִיִּים שֶׁעוֹסֵק בָּהֶם לִפְעָמִים, הַכֹּל קָדוֹשׁ וְטָהוֹר מְאֹד בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, כִּי הוּא יָכוֹל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל דָּבָר. אֲבָל בְּהֵמוֹת וְחַיּוֹת וְעוֹפוֹת, אֲפִלּוּ הַטְּהוֹרִים שֶׁיְּנִיקָתָם מִצַּד הַקְּדֻשָּׁה, מִבְּנֵי־יִשְׂרָאֵל הַכְּשֵׁרִים, אַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִים שְׁחִיטָה וְיֵשׁ בָּהֶם כַּמָּה דְּבָרִים אֲסוּרִים, כִּי בַּהֲמוֹן יִשְׂרָאֵל מְעֹרָב עֲדַיִן פְּסוֹלוֹת גַּםשׂ כֵּן קְצָת, כִּי מִי יֹאמַר זִכִּיתִי לִבִּי טָהַרְתִּי מֵחַטָּאתִי; אֲבָל הַדָּגִים, שֶׁחַיּוּתָם נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַצַּדִּיק שֶׁכֻּלּוֹ קֹדֶשׁ, עַל־כֵּן אֵין טְעוּנִים שׁוּם תִּקּוּן, רַק אֲסִיפָתָן מְטַהַרְתָּן, כְּמוֹ אֵצֶל הַצַּדִּיקִים שֶׁנֶּאֱמָר בָּהֶם אֲסִיפָה; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה שַׁקְרָנִים וּצְבוּעִים שֶׁמְּדַמִּין עַצְמָן כְּקוֹף בִּפְנֵי אָדָם וּמִתְפָּאֲרִין גַּם־כֵּן בִּגְדוֹלוֹת וְנִפְלָאוֹת כְּאִלּוּ יְכוֹלִין לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל דָּבָר כְּמוֹ הַצַּדִּיק, וּבֶאֱמֶת הֵם שַׁקְרָנִים כַּנַּ"ל, עַל־כֵּן גַּם בַּדָּגִים יֵשׁ כַּמָּה מִינִים טְמֵאִים שֶׁנִּמְשָׁכִים מִבְּחִינַת הַשַּׁקְרָנִים וְהַצְּבוּעִים כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן עִקַּר הַסִּימַן־טָהֳרָה שֶׁל הַדָּגִים הֵם הַקַּשְׂקְשֶׂת, שֶׁהֵם בְּחִינַת לְבוּשֵׁי צְדָקָה, כִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת יֵשׁ לוֹ כֹּחַ הַצְּדָקָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבֵּל דִּבּוּר פִּיו לְהִתְפָּאֵר אֶת עַצְמוֹ בִּגְדוֹלוֹת כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, אֲבָל הַשַּׁקְרָנִים הַנַּ"ל אֵין לָהֶם כֹּחַ הַצְּדָקָה, כִּי אֲלֵיהֶם מִתְקָרְבִים הַבַּעֲלֵי־צְדָקָה הַפְּגוּמִים, שֶׁצִּדְקָתָם אֵינָהּ נֶחְשֶׁבֶת בְּשֵׁם צְדָקָה כְּלָל, וְעַל־כֵּן הַדָּגִים טְמֵאִים אֵין לָהֶם קַשְׂקַשִּׂים (שם הל' ד, אות א).

116

— both mirror the ten kinds of melody, the antidote to the sorrow that eating inherited from the Tree of Knowledge. Entry 75 closes the batch with a fundamental principle: the blessing one recites over food is not merely a thanksgiving — it is itself the motza pi Hashem [the utterance of G-d's mouth], the ruach memalela [the speaking spirit]. Without the blessing, the food has no power to give life. With the blessing, one eats from the divine breath itself. Two corrections made in this version: (1) Entry 67: the Hebrew includes an explicit cross-reference — "v'ayin Ratzon, osiyos yud-beis yud-gimmel" — directing the reader to the Oatzar HaYeerah's own section on Ratzon [Will], sections 12–13, for further elaboration of why holy Will is the ultimate purpose of all eating and service. This was omitted and is now restored. (2) Entry 68: mashmanimim — from the root shemen [oil/fat]

117

הַצַּדִּיק מְכֻנֶּה בְּשֵׁם דָּג, וְכֵן כָּל יִשְׂרָאֵל מְכֻנִּים בְּשֵׁם דָּגִים כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁכָּל גִּדּוּלָם הוּא בַּמַּיִם, הַיְנוּ בְּמֵימֵי הַדַּעַת שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁעִקַּר תִּקּוּן הַמֹּחִין וְהַדַּעַת הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַצִּמְצוּם, לְצַמְצֵם מַחֲשַׁבְתּוֹ וּמֹחוֹ שֶׁלֹּא תֵצֵא לְשׁוֹטֵט בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת, בְּחִינַת 'בַּמֻּפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרשׁ' וְכוּ', עַל־כֵּן עִקַּר סִימַן־טָהֳרָה שֶׁל הַדָּגִים הֵם הַקַּשְׂקַשִּׂים, שֶׁהֵם הַלְּבוּשׁ וְהַכִּסּוּי שֶׁל הַדָּגִים הַגְּדֵלִים בַּמַּיִם, וְהֵם בְּחִינַת צִמְצוּם הַמֹּחִין שֶׁזֶּה עִקַּר הַתִּקּוּן כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה).

117

— does not mean "delicacies" but specifically rich, fat, life-sustaining foods. This is not a minor word choice: the verse in Nechemyah is speaking of the most nourishing foods as the vehicle for the joy of Hashem, drawing a direct connection between physical richness

118

כָּל הַתּוֹלָעִים וּשְׁקָצִים וּרְמָשִׂים הֵם עִקַּר זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, וְעַל־כֵּן הֵם מְזֹהָמִים מְאֹד וְאֵין לָהֶם שׁוּם קוֹמָה וְרוֹחֲשִׁים עַל הָאָרֶץ, בְּחִינַת "עַל גְּחֹנְךָ תֵלֵךְ" הַנֶּאֱמָר אֵצֶל הַנָּחָשׁ, וְהֵם כְּרוּכִים וּמְדֻבָּקִים בְּיוֹתֵר בַּעֲפַר הָאָרֶץ, שֶׁשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, וְעַל־כֵּן אִסּוּרָן חָמוּר מְאֹד וְיֵשׁ בָּהֶם כַּמָּה לָאוִין, כִּי הֵם מְשַׁקְּצִים נֶפֶשׁ הָאָדָם בְּיוֹתֵר, כִּי הֵם הַהֵפֶךְ מַמָּשׁ מִקְדֻשַּׁת הַנֶּפֶשׁ שֶׁשָּׁרְשָׁהּ בְּכָבוֹד דִּקְדֻשָּׁה, וְהֵם בְּזוּיִים וּמְשֻׁקָּצִים מְאֹד, וְהֵם בְּחִינַת קְלִפַּת עֵשָׂו שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו: "בָּזוּי אַתָּה מְאֹד", כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֵין לוֹ כְּתָב וְלָשׁוֹן כִּי הוּא גָּרוּעַ יוֹתֵר מִכָּל הַשִּׁבְעִים לָשׁוֹן, וְעַל־כֵּן הַתּוֹלָעִים רוֹחֲשִׁים וְשׁוֹרְצִים בְּכָל מָקוֹם, בְּכָל מִינֵי מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה, כִּי הֵם בְּחִינַת תַּכְלִית זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, זֻהֲמַת הַיֵּצֶר הָרָע הַפֶּתִי הַסָּכָל וְהַמְזֹהָם מְאֹד, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַיֵּצֶר הָרָע הַנָּמוּךְ שֶׁבְּכָל בְּחִינוֹת הַיֵּצֶר הָרָע, כִּי יֵשׁ כַּמָּה בְּחִינוֹת בַּיֵּצֶר הָרָע כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר, וְהַיֵּצֶר הָרָע הַמְגֻשָּׁם וְהַמְזֹהָם הַזֶּה נִסְרָךְ וְנִדְבָּק וְנִסְתַּבֵּךְ מְאֹד בְּכָל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה וּמַכְבִּיד עַל הָאָדָם בְּעַצְבוּת וְעַצְלוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת טֶבַע הַשְּׁקָצִים וְהָרְמָשִׂים, שֶׁהֵם בְּתַכְלִית הָעַצְבוּת וְהָעַצְלוּת, וְחַיּוּתָם מוּעָט בְּיוֹתֵר מִכָּל גֶּדֶר הֶחָי, וְצָרִיךְ לִשְׁמֹר נַפְשׁוֹ מְאֹד מֵהֶם, הַיְנוּ מִבְּחִינַת הַיֵּצֶר הָרָע הַזֶּה. אֲבָל בְּנָקֵל מְאֹד לְהִנָּצֵל מִמֶּנּוּ, כִּי בִּמְעַט הִסְתַּכְּלוּת וָדַעַת וּזְרִיזוּת קְצָת יְכוֹלִין לְהִתְפָּרֵד מֵהֶם וּלְהַכְנִיעַ אוֹתָם, כִּי חַיּוּתָם וְכֹחָם מוּעָט מְאֹד וּבְנָקֵל לְהָרְגָם וּלְשַׁבְּרָם לַאֲלָפִים וּרְבָבוֹת בְּרֶגַע אֶחָד, רַק מֵחֲמַת שֶׁנִּדְבָּקִין וְנִסְרָכִין מְאֹד בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת, עַל־כֵּן נִדְמֶה לְהָאָדָם בַּתְּחִלָּה שֶׁקָּשֶׁה לוֹ לָצֵאת מֵהֶם וּלְשַׁבְּרָם, אֲבָל בִּמְעַט דַּעַת וּזְרִיזוּת קְצָת יְכוֹלִים לְהַכְנִיעַ אוֹתָם בְּנָקֵל וּלְבַטְּלָם בְּבִטּוּל גָּמוּר, כִּי הֵם מְעוּטֵי כֹחַ מְאֹד (הל' תולעים, הל' א).

118

and spiritual vitality — the very theme of the entire entry. נ נח נחמ נחמן מאומן Eating is the aspect of shefa [divine abundance/flow] — the aspect of mochin [the higher faculties of mind]. And it is well known that shefa descends from above in the aspect of simple, undifferentiated light — and is then given form below according to the vessel of the receivers: if they merited — it is in the aspect of "me'oros" [luminaries] spelled full [with a Vov: מְאוֹרוֹת — light in its wholeness]; if they did not merit, G-d forbid — it is the opposite, in the aspect of "me'oros" spelled deficient [without the Vov: מְאֹרֹת — as in the verse of the fourth day of creation (Bereishis 1:14), hinting at diminishment of light], G-d forbid. And this is the aspect of the ten commandments that apply to bread — all of them in

119

הַצַּדִּיק עוֹסֵק לְהָאִיר וּלְעוֹרֵר כָּל הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁנָּפְלוּ לְמַטָּה מַטָּה עַד לֶעָפָר מַמָּשׁ, שֶׁשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, וְהַצַּדִּיק מְעוֹרֵר וּמֵקִיץ אוֹתָם וּמוֹדִיעָם כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, כִּי גַּם בְּמָקוֹם שֶׁהֵם שָׁם יְכוֹלִין גַּם־כֵּן לִמְצֹא אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", שׁוֹכְנֵי עָפָר דַּיְקָא. וְעַל־כֵּן אֵלּוּ הַמִּינִים מִבְּהֵמוֹת חַיּוֹת וְעוֹפוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם סִימָנֵי־טָהֳרָה, זֶה סִימָן שֶׁהִתְחִיל לְהָאִיר בָּהֶם הֶאָרָה זוֹ, עַל־כֵּן הֵם טְהוֹרִים וּמֻתָּרִים לַאֲכִילַת יִשְׂרָאֵל, אֲבָל אֵלּוּ הַמִּינִים שֶׁלֹּא זָכוּ לְקַבֵּל הֶאָרָה זוֹ, עַל־כֵּן אֵין בָּהֶם סִימָנֵי־ טָהֳרָה וְהֵם טְמֵאִים וַאֲסוּרִים. וְזֶה בְּחִינַת אִסּוּר אֲכִילַת שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים מִשּׁוּם "הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ" דַּיְקָא, כִּי הֵם מִבְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ שֶׁנֶּאֱחָז הָעִקָּר בְּעָפָר וָאָרֶץ, וְהֵם שׁוֹכְנֵי עָפָר מַמָּשׁ, שֶׁאֵין מַגִּיעַ אֲלֵיהֶם שׁוּם תִּקּוּן וְהֶאָרָה מֵהִתְעוֹרְרוּת שֶׁל הַצַּדִּיק, כִּי הֵם בְּחִינַת רַע גָּמוּר, תֹּקֶף הַזֻּהֲמָא, עַל־כֵּן הֵם אֲסוּרִים בַּאֲכִילָה כִּי אִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְתַקְּנָם וּלְהַעֲלוֹתָם, רַק אַדְּרַבָּא צְרִיכִין לִפְרשׁ מֵהֶם מִכֹּל וָכֹל. וּמַה שֶּׁתּוֹלָעִים שֶׁנִּתְהַוּוּ בְּתָלוּשׁ מֻתָּרִים כָּל זְמַן שֶׁלֹּא פֵרְשׁוּ - עַיֵּן פְּנִים (שם הל' ב).

119

order to shape the shefa into blessing. And this is the aspect of the priestly gifts [matanos kehunah]: terumah for the Kohen — which is the aspect of the kamatz vowel [the fist-like cupping gesture: v'kamatz ha-Kohen] [Vayikra 2:2]; ma'aser [tithe] for the Levite — which is the aspect of Binah, the aspect of the tzeirei vowel. All of this in order to take the shefa and eating out of the curse with which the earth was cursed through the sin of eating from the Tree of Knowledge — and to raise it to its root, which is the simple

120

עִנְיַן תּוֹלָעִים שֶׁבְּתָלוּשׁ, שֶׁעַד שֶׁלֹּא פֵרְשׁוּ מֻתָּרִין - עַיֵּן "הִתְחַזְּקוּת", אוֹת נו.

120

light coming from above, the aspect of kamitz

121

עִקַּר בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים וּמִיתַת הַמְּלָכִים הָיָה בִּבְחִינַת שֵׁם ב"ן, שֶׁכְּנֶגְדוֹ יְסוֹד הֶעָפָר וּבְחִינַת עוֹלַם הָעֲשִׂיָּה, וְעַל־כֵּן שָׁם עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הַקְּלִפּוֹת וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא בִּבְחִינַת "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ", וְעַל־כֵּן הַתּוֹלָעִים הַשּׁוֹרְצִים עַל הָאָרֶץ מַמָּשׁ, נֶאֱחָז בָּהֶם הַזֻּהֲמָא מְאֹד וְעַל־ כֵּן כֻּלָּם אֲסוּרִים (הל' תולעים הל' ד, אותיות ג ו).

121

u'stim [the closed, hidden fist — the concealed supernal light]. And afterward the light and shefa are drawn and shaped into goodness and blessing through

122

הַדָּגִים נִמְשָׁכִין בְּשָׁרְשָׁן מִבְּחִינַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת מָשִׁיחַ, שֶׁמַּמְשִׁיכִין בְּכָל דּוֹר תִּקּוּנִים נִפְלָאִים מִבְּחִינַת עוֹלַם הַתִּקּוּן שֶׁיִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד, שֶׁאָז יִתְגַּלֶּה הַשֵּׂכֶל וְהַחָכְמָה שֶׁיֵּשׁ בְּהַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יִתְתַּקֵּן הַכֹּל. וְזֶה הַשֵּׂכֶל הוּא בְּחִינַת מַיִם שֶׁהֵם שֹׁרֶשׁ כָּל הַבְּרִיאָה, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: מִתְּחִלָּה הָיָה הָעוֹלָם מַיִם בְּמַיִם, וְעַל־ כֵּן לֶעָתִיד לָבוֹא שֶׁיִּתְגַּלֶּה זֶה הַשֵּׂכֶל, נֶאֱמַר: "כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה וְכוּ' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים" (עַיֵּן פְּנִים), וְזֶה בְּחִינַת הַדָּגִים שֶׁגִּדּוּלָם בַּמָּיִם. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁמִּזֶּה הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, מִשָּׁם שֹׁרֶשׁ אֲחִיזַת כָּל הַדִּינִים וְהַקְּלִפּוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, עַל־כֵּן צְרִיכִים הַדָּגִים סִימָנֵישׂ טָהֳרָה, וְהָעִקָּר הוּא הַקַּשְׂקַשִּׂים, שֶׁהֵם בְּחִינַת לְבוּשֵׁי הַצְּדָקָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרָה מִשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּקִין כָּל הַצִּמְצוּמִים וְהַדִּינִים וְנִתְבַּטְּלִין אֲחִיזַת כָּל הַקְּלִפּוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן (שם אותיות ח י).

122

giving the tithe to the Levite. And afterward, when the dough is made — which is the completion of the shaping of the shefa to be fit for human food — one must then rectify it once more through the giving of challah to the Kohen, in order to draw the light from above and shape it in the aspect of blessing. And this is what is written regarding challah: "to bring a blessing upon your house" [l'haniach berachah el beisecha] [Yechezkel 44:30] — to bring [l'haniach] a blessing

123

מְבֹאָר בַּתִּקּוּנִים, שֶׁבֵּיצִים הֵם מָארֵי מִקְרָא, גַּם הֵם בְּחִינַת אוֹפַנִּים, בְּחִינַת עֲשִׂיָּה, וּמֵחֲמַת שֶׁבַּמִּקְרָא הַיְנוּ בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב יֵשׁ גַּם לְעַכּוּ"ם אֵיזֶה אֲחִיזָה, כִּי הֵם יְכוֹלִים גַּם־כֵּן לַעֲסֹק בָּהּ, וְעִקַּר הַיִּתְרוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁשָּׁם אֵין לְעַכּוּ"ם אֲחִיזָה כְּלָל, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁהַבֵּיצִים אֵין לָהֶם סִימָנֵי־טָהֳרָה בְּבֵרוּר. כִּי זֶה יָדוּעַ שֶׁכָּל הַמִּינִים טְהוֹרִים הֵם מִסִּטְרָא דְיִשְׂרָאֵל, וּמִינִים טְמֵאִים הֵם מִסִּטְרָא דְעַכּוּ"ם. וְזֶה בְּחִינַת כ"ד מִינֵי עוֹפוֹת טְמֵאִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת נִשְׁמַת הָעַכּוּ"ם, שֶׁהֵם כְּנֶגֶד כ"ד סִפְרִין דְּאוֹרַיְתָא, זֶה לְעֻמַּת זֶה, מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מִשָּׁם אֵיזֶה אֲחִיזָה קְצָת. וְעַל־כֵּן עוֹפוֹת טְהוֹרִים שֶׁמְּרַמְּזִין עַל נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, לֹא נִכְתְּבוּ סִימָנֵיהֶם בַּתּוֹרָה כְּלָל, כִּי עִקַּר הַיִּתְרוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה. וְזֶה בְּחִינַת: עוֹף טָהוֹר אֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא בְּמָסֹרֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁנִּמְסְרָה רַק מִפֶּה לְפֶה. וְעַל־כֵּן הַבֵּיצִים, שֶׁהֵם מְרַמְּזִין עַל מָארֵי מִקְרָא, בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, אִי אֶפְשָׁר לְהַכִּיר בָּהֶם כְּלָל בֵּין טָמֵא לְטָהוֹר, מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ גַּם לְעַכּוּ"ם אֲחִיזָה שָׁם. וּמֵחֲמַת שֶׁבֶּאֱמֶת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל־פֶּה הַכֹּל אֶחָד וְאָסוּר לְהַפְרִיד בֵּינֵיהֶם כְּלָל, כִּי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב בְּלֹא תוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה אֵין לָהּ שׁוּם שְׁלֵמוּת, כִּי אֵין יוֹדְעִים שׁוּם בֵּאוּר אֲמִתִּי בַּתּוֹרָה אִם לֹא עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה; וְכֵן תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־ פֶּה לְבַד גַּם־כֵּן אֵין לָהּ מְצִיאוּת כִּי־אִם עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי לֵיכָּא מִידֵי דְּלָא רְמִיזָא בְּאוֹרַיְתָא, נִמְצָא, שֶׁבְּתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, בּוֹ נִכְלָל בֶּאֱמֶת גַּם כָּל תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, עַל־כֵּן הַבֵּיצִים הֵם רֹאשׁוֹ אֶחָד כַּד, בְּחִינַת כ"ד סִפְרִין דְּאוֹרַיְתָא, וְרֹאשׁוֹ אֶחָד חַד, בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַחִדּוּד שֶׁל הַתַּלְמִידֵי־חֲכָמִים שֶׁמְּחַדְּדִין זֶה לָזֶה בַּהֲלָכָה. וְעַל־כֵּן אִם שְׁנֵי רָאשֶׁיהָ כַּדִּין אוֹ חַדִּין, בְּוַדַּאי טָמֵא, כִּי זֶה בְּחִינַת פֵּרוּד לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, בֵּין תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁהֵם בְּחִינַת קֻדְשָׁא־ בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ; רַק אֲפִלּוּ רֹאשָׁהּ אֶחָד כַּד וְרֹאשׁוֹ אֶחָד חַד, אַף־עַל־פִּי־כֵן מֵאַחַר שֶׁגַּם הָעַכּוּ"ם לוֹמְדִין תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וּמְבָאֲרִין אוֹתָהּ בְּעַל־פֶּה עַל־פִּי דַּרְכֵיהֶם וְדֵעוֹתֵיהֶם הָרָעוֹת, עַל־כֵּן אֵין סוֹמְכִין לְהַתִּירָן אִם לֹא שֶׁיָּדוּעַ לוֹ בְּבֵרוּר שֶׁהֵם מֵעוֹף טָהוֹר (הל' ביצים, הל' ב).

123

specifically. And this is the aspect of the blessing before and after that one recites over every thing — all in order to shape the light and shefa, which is the vitality within that thing from which one derives benefit, into the form of blessing. And through the first blessing, the light drawn from above is shaped into blessing. And afterward, after eating — when the spirituality of the food begins to spread into the mochin, and each person receives vitality and mochin from the eating according to his vessels — for with the Tzadik, wisdom and daas are added through eating, while with the wicked the opposite occurs, foolishness is added through eating, even though both eat from the same bowl. For everything depends on the vessel — for the vitality of eating is drawn and shaped in each person according to his mochin, for good or the opposite, G-d forbid. Therefore after eating — when the food begins to be refined and the good and the best within it is drawn to the brain and takes shape there according to the rectification

124

בֵּיצִים אִלֵּין מָארֵי מִקְרָא, וּמִקְרָא הוּא בַּעֲשִׂיָּה שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת חָכְמָה תַתָּאָה, בְּחִינַת שִׁעוּרָא דְּאַתְוָן דְּאוֹרַיְתָא, בְּחִינַת הַצִּמְצוּמִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁעַל־יָדָם בָּאִין לְהַשָּׂגַת אֱלָקוּת, וְעַל־כֵּן כַּמָּה שִׁעוּרֵי תוֹרָה - כַּבֵּיצָה. וְאֵלּוּ הַצִּמְצוּמִים הַקְּדוֹשִׁים הֵם בְּחִינַת עִגּוּלִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה, בְּחִינַת "וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶיךָ", וְאַחַר־כָּךְ מַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא הַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַשָּׂגַת אֱלָקוּת, זֶה בְּחִינַת אוֹר הַיָּשָׁר, כִּי כְמוֹ שֶׁבִּתְחִלַּת הַבְּרִיאָה הָיָה עַל־יְדֵי כַּמָּה צִמְצוּמִים וּבִבְחִינַת עִגּוּלִים וָישֶׁר כַּמְבֹאָר בְּ"עֵץ־ חַיִּים", כְּמוֹ־כֵן גַּם עַכְשָׁו אֵצֶל כָּל הַשָּׂגָה וְהַשָּׂגָה. וְזֶה בְּחִינַת 'רֹאשׁוֹ אֶחָד כַּד וְאֶחָד חַד' הַנֶּאֱמָר בְּסִימָנֵי הַבֵּיצִים, שֶׁהֵם מְרַמְּזִין עַל בְּחִינַת הַחָכְמָה תַתָּאָה, שֶׁעַל־יָדָהּ בָּאִין לְהַשָּׂגַת אֱלָקוּת, כִּי אִם שְׁנֵי רָאשֶׁיהָ כַּדִּים אוֹ שְׁנֵיהֶם חַדִּים, הוּא בְּוַדַּאי סִימַן טֻמְאָה, כִּי שְׁנֵי רָאשֶׁיהָ כַּדִּים זֶה בְּחִינַת אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת שֶׁהֵם כְּסִילוּת גָּמוּר בְּלֹא שׁוּם שֵׂכֶל, וּשְׁנֵי רָאשֶׁיהָ חַדִּים זֶה בְּחִינַת שֵׂכֶל לְבַד בְּלִי אֱמוּנָה, וּשְׁנֵי בְּחִינוֹת אֵלּוּ הֵם סִימַן טֻמְאָה, כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת הַקְּדֻשָּׁה הוּא עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת הָאֱמוּנָה וּקְדֻשַּׁת הַשֵּׂכֶל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כַּד וָחַד כַּנַּ"ל, רַק אֲפִלּוּ בֶּאֱמוּנָה וָשֵׂכֶל צְרִיכִין גַּם־כֵּן לְהַבְחִין עֲדַיִן בֵּין טָמֵא לְטָהוֹר, כִּי יֵשׁ אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת שֶׁמַּרְאִין גַּם־כֵּן אֵיזֶה סְבָרָא מוּטְעֵית וְשֵׂכֶל מְשֻׁבָּשׁ שֶׁל שְׁטוּת לֶאֱמוּנָתָם, וְעַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְאָדָם לִסְמֹךְ עַל הֲבָנַת עַצְמוֹ כְּלָל, רַק עַל קַבָּלָתֵנוּ מִפִּי חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים דִּקְדֻשָּׁה, וְכַאֲשֶׁר קִבַּלְנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ אִם רֹאשׁוֹ אֶחָד כַּד וְאֶחָד חַד, אֵין סוֹמְכִין עַל זֶה גַּם־כֵּן עַד שֶׁיִּשְׁמַע מִפִּי נֶאֱמָן שֶׁהֵם מֵעוֹף טָהוֹר, הַיְנוּ כַּנַּ"ל (שם הל' ג, אותיות א ו).

124

of one's vessel — therefore one must bless after the meal: so that the light should be shaped into blessing also then, at the time when the vitality flows from the eating to the brain, which is the aspect of the vessel, as above. Israel's connection is to the brain [moach] — for Israel arose in thought [machshavah] first [before creation], and thought is the brain; and they are called "heads" [rashim] — the aspect of mochin. And the nations' connection is to the liver full of blood — which is the aspect of Esav the red [admoni], through whom all the exiles come. Therefore through the desire for eating — through which dominion and rule is given to the liver to rule over the brain, for the liver is angry, and anyone who becomes angry has his wisdom withdrawn from him — through this

125

עִנְיַן הַבְּרָכָה שֶׁצְּרִיכִין לְבָרֵךְ קֹדֶם הָאֲכִילָה וְעִנְיַן מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה - עַיֵּן "שׁוֹחֵט" אוֹת קכו. כָּל הַבְּהֵמוֹת וְחַיּוֹת וְעוֹפוֹת וְכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, כֻּלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּתָם רַק מִיִּשְׂרָאֵל הַמְקַיְּמִין אֶת הַתּוֹרָה, וְעַל־כֵּן כָּל הַמִּינִים טְהוֹרִים מְקַבְּלִים חַיּוּת מִצַּד הַקְּדֻשָּׁה וּמֻתָּרִים בַּאֲכִילָה, וְהַמִּינִים טְמֵאִים מְקַבְּלִים חַיּוּתָם מֵהַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְעַל־כֵּן אֲסוּרִים לַאֲכִילַת יִשְׂרָאֵל. וְהִנֵּה מְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב אֶל הַתּוֹרָה וְאֶל כְּלָלִיּוּת הַקְּדֻשָּׁה כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, לַעֲמֹד עַל־יְדֵי־זֶה וּלְהִתְגַּבֵּר כְּנֶגֶד הָרוֹצִים לְמָנְעוֹ מֵהַקְּדֻשָּׁה. אַךְ זֶה הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה צָרִיךְ שְׁמִירָה גְדוֹלָה שֶׁלֹּא יִהְיֶה בִּבְחִינַת עַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁעַל זֶה אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: עַז פָּנִים לַגֵּיהִנּוֹם. עַל־כֵּן צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה דִּקְדֻשָּׁה וְיִהְיֶה בִּבְחִינַת 'בּשֶׁת פָּנִים לְגַן־עֵדֶן', וְדַיְקָא עַל־יְדֵי הַיִּרְאָה וְהַבּוּשָׁה הַזֹּאת יִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה נֶגֶד כָּל הַמּוֹנְעִים. וּבְיוֹתֵר צְרִיכִין לִזָּהֵר בָּזֶה בְּנֵי הַנְּעוּרִים הָרוֹצִים לְהַתְחִיל לְחַנֵּךְ אֶת עַצְמָם בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וּלְהִתְקָרֵב אֶל הַקְּדֻשָּׁה, וְהֵם בִּבְחִינַת 'בֵּיצִים מָארֵי מִקְרָא', כִּי כְּמוֹ שֶׁהַתְחָלַת הַלִּמּוּד בִּכְלָל הוּא מִקְרָא, בְּחִינַת 'בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים לַמִּקְרָא', כְּמוֹ־כֵן בְּעִנְיַן עֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, שֶׁזֶּה עִקַּר תַּכְלִית הַלִּמּוּד, כִּי לֹא הַמִּדְרָשׁ עִקָּר וְכוּ', עַל־כֵּן הַתְחָלַת הַחִנּוּךְ בַּעֲבוֹדַתשׂ הַשֵּׁם הוּא בְּחִינַת 'מָארֵי מִקְרָא'. וְאָז בַּהַתְחָלָה, שֶׁבְּוַדַּאי צָרִיךְ לַעֲבֹר עֲלֵיהֶם עֲדַיִן מְנִיעוֹת וְנִסְיוֹנוֹת הַרְבֵּה, וּצְרִיכִין שְׁמִירָה גְדוֹלָה שֶׁלֹּא לְהָרְסָם וְשֶׁלֹּא לְשָׁבְרָם בְּקַל, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי הֵם חֲלוּשֵׁי כֹחַ וְרַכִּים עֲדַיִן, בִּבְחִינַת 'בֵּיצִים מָארֵי מִקְרָא', וְעִקַּר הַשְּׁמִירָה וְהַהִתְחַזְּקוּת שֶׁלָּהֶם הוּא עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת בּוּשָׁה וְיִרְאָה דִקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת 'רֹאשׁוֹ אֶחָד כַּד' - זֶה בְּחִינַת בּוּשָׁה וְיִרְאָה כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, 'וְרֹאשׁוֹ אֶחָד חַד' - כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא בּשֶׁת־פָּנִים, מִכָּל מָקוֹם צָרִיךְ לִהְיוֹת חַד וְחָזָק וְחָרִיף לַעֲמֹד בְּעַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה נֶגֶד כָּל הַמּוֹנְעִים אוֹתוֹ מֵהַקְּדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת. אֲבָל אִם שְׁנֵי רָאשֵׁיהֶם כַּדִּים, הַיְנוּ שֶׁהוּא בִּבְחִינַת בּשֶׁת מִכָּל צְדָדָיו, שֶׁאֵין בּוֹ שׁוּם עַזּוּת כְּלָל וּמִתְבַּטֵּל מִקְּדֻשַּׁת עֲבוֹדָתוֹ עַל־יְדֵי כָּל בְּחִינוֹת הַמּוֹנְעִים; וְכֵן אִם שְׁנֵי רָאשֵׁיהֶם חַדִּין, דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא מָלֵא עַזּוּת וְאֵין בּוֹ שׁוּם בּשֶׁת כְּלָל - הֵם בְּוַדַּאי טְמֵאִים, כִּי עַזּוּת דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא הוּא בְּוַדַּאי טָמֵא. וְכֵן אִם אֵין לוֹ שׁוּם עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה כְּלָל, הוּא גַּם־כֵּן סִימַן טֻמְאָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב אֶל הַקְּדֻשָּׁה כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁכָּלוּל מִבְּחִינַת בּוּשָׁה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת 'רֹאשׁוֹ אֶחָד חַד וְאֶחָד כַּד' כַּנַּ"ל. אַךְ אֲפִלּוּ אִם יֵשׁ לוֹ שְׁנֵי הַסִּימָנִים הַנַּ"ל, עֲדַיִן הַדָּבָר סָפֵק, כִּי יֵשׁ אֶחָד שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַזּוּת וּבוּשָׁה וּשְׁנֵיהֶם הֵם לְהֵפֶךְ מֵהַקְּדֻשָּׁה, כִּי הוּא עַז־פָּנִים נֶגֶד הַכְּשֵׁרִים וְהַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, וּכְנֶגֶד הַשַּׁקְרָנִים דַּיְקָא יֵשׁ לוֹ בּשֶׁת־פָּנִים וּמִתְבַּטֵּל כְּנֶגְדָּם, עַל־כֵּן אֲפִלּוּ אִם רֹאשׁוֹ אֶחָד כַּד וְאֶחָד חַד, עֲדַיִן אֵין סוֹמְכִין עַל זֶה לְאָכְלוֹ, עַד שֶׁיֵּדַע שֶׁהוּא מֵעוֹף טָהוֹר, הַיְנוּ מִסִּטְרָא דִקְדֻשָּׁה (שם הל' ד, וע' עוד מענין ראשו אחד כד ואחד חד - התחזקות, אות נז).

125

comes the yoke of [foreign] kingdom [ol malchus]: that the nations rule over Israel, in the aspect of the liver's dominance over the brain — the aspect of: "Let the burden of labor be heavier" [tichbad ha-avodah] [Shemos 5:9]. And likewise the essential flow and blessing is drawn to the brain first — and therefore in truth the essential flow and blessing is drawn only to Israel. And the nations of the world should be nourished only from the drippings [tamtzis] [what remains after the primary flow has been drawn]. However, when dominion and rule is given to the liver through the desire for eating — with the liver being nourished first — then similarly the nations, whose connection is to the liver, seize and rob the shefa from us. And then we ourselves are nourished only from the drippings, G-d forbid — from which comes all the poverty and straits that exist among Israel, and all the burden of livelihood and the yoke of worldly affairs flow only from this. Just as through the first eating from the Tree of Knowledge it was also decreed: "in sorrow shall you eat of it etc." [Bereishis 3:17]. And this is what our Rabbis of blessed memory said: "Whoever accepts upon himself the yoke of Torah" — which is the essential daas, which is the aspect of giving dominion and rule only to the brain, in the aspect of the brain being nourished first — through this "the yoke of kingdom and the yoke of worldly affairs

127

עִקַּר יְנִיקַת הָרַע הַכּוֹלֵל מֵהַקְּדֻשָּׁה, חַס וְשָׁלוֹם, הוּא עַל־יְדֵי לְשׁוֹן תַּרְגּוּם, וְחָלָב הִיא בְּחִינַת תַּרְגּוּם, הַיְנוּ שֶׁנִּתְבָּרֵר הַטּוֹב שֶׁבַּתַּרְגּוּם מִן הָרַע שֶׁבּוֹ, בְּחִינַת דָּם נֶעְכָּר וְנַעֲשֶׂה חָלָב, וְעַל־כֵּן מֻתָּר בַּאֲכִילָה בְּלֹא שׁוּם תִּקּוּן. וּמֵחֲמַת שֶׁהוּא מִבְּחִינַת תַּרְגּוּם, שֶׁהוּא בְּחִינַת תַּרְדֵּמָה וְשֵׁנָה כַּיָּדוּעַ, עַל־כֵּן הֶחָלָב מַפִּיל שֵׁנָה עַל הָאָדָם בְּטֶבַע. וְזֶה בְּחִינַת כַּמָּה מִינֵי בֵּרוּרִים שֶׁיֵּשׁ בְּהֶחָלָב: חֶמְאָה וּגְבִינָה, וְהַגְּבִינָה שְׁנִיָּה שֶׁנַּעֲשֶׂה מִנַּסְיוּבֵי דַחֲלָבָא; כִּי מֵחֲמַת שֶׁכָּל עִקַּר הֶחָלָב הוּא בָּא מִבְּחִינַת בֵּרוּר מֵרַע לְטוֹב, מִדָּם לְחָלָב, וְזֶה יָדוּעַ שֶׁכָּל דָּבָר הַמִּתְבָּרֵר מֵרַע לְטוֹב, אַף שֶׁכְּבָר נִכְלָל בַּטּוֹב, עֲדַיִן צְרִיכִין לְבָרְרוֹ בְּיוֹתֵר בְּבֵרוּר אַחַר בֵּרוּר כְּדֵי לְבָרֵר הַטּוֹב וְהַמֻּבְחָר שֶׁבּוֹ, וְהַמּוֹתָר מִתְבָּרֵר אַחַר־כָּךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כָּל הַבֵּרוּרִים הַנַּ"ל שֶׁמְּבָרְרִין מֵהֶחָלָב. וְעַל־כֵּן אָסוּר בָּשָׂר בְּחָלָב, כִּי בָּשָׂר הוּא עִקַּר עָבְיוּת וְגַשְׁמִיּוּת הַגּוּף שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּינִים, בִּבְחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: גּוּף קָשֶׁה, בִּפְרָט גּוּף שֶׁל בְּהֵמָה, שֶׁשָּׁם נֶאֱחָז בְּיוֹתֵר הָרַע הַכּוֹלֵל הַנַּ"ל; וְעַל־כֵּן אֵינוֹ רָאוּי לְאָכְלוֹ חַי כִּי־אִם עַל־יְדֵי בִּשּׁוּל, בִּפְרָט בְּשַׂר־בְּהֵמָה שֶׁצָּרִיךְ בִּשּׁוּל הַרְבֵּה, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁעֲדַיִן לֹא נִתְבָּרֵר לְמַאֲכַל אָדָם, וְלֹא נִכְנָע וְלֹא נִמְתָּק הָרַע שֶׁבּוֹ לְגַמְרֵי עַד אַחַר הַבִּשּׁוּל עַל־יְדֵי הָאוּר, בִּבְחִינַת "מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם", וְעַל־כֵּן אָסוּר לְבַשְּׁלוֹ בְּחָלָב, כְּדֵי שֶׁלֹּא לִתֵּן יְנִיקָה לְהָרַע הַכּוֹלֵל הַנֶּאֱחָז בְּהַבָּשָׂר שֶׁלֹּא יוּכַל לִינֹק מֵהַקְּדֻשָּׁה עַל־יְדֵי הֶחָלָב שֶׁהוּא בְּחִינַת תַּרְגּוּם כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן נִסְמָךְ אִסּוּר בָּשָׂר בְּחָלָב לְמִצְוַת הֲבָאַת בִּכּוּרִים, שֶׁמִּצְוָה לְסַפֵּר אָז: "אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי וְכוּ'", הַיְנוּ שֶׁקְּלִפַּת לָבָן רָצָה לְהִתְגַּבֵּר וְלִינֹק מֵהַקְּדֻשָּׁה עַל־יְדֵי לְשׁוֹן תַּרְגּוּם שֶׁהוּא לְשׁוֹן אֲרַמִּי, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה אָסוּר גַּם־כֵּן בָּשָׂר בְּחָלָב. וְעַל־כֵּן אִסּוּר בָּשָׂר בְּחָלָב מִן הַתּוֹרָה הוּא רַק בִּבְשַׂר בְּהֵמָה, שֶׁשָּׁם נֶאֱחָז הָרַע הַכּוֹלֵל בְּיוֹתֵר, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה צָרִיךְ שְׁחִיטַת שְׁנֵי הַסִּימָנִים, וַחֲלָבָהּ אָסוּר, וְדָמָהּ אֵין טָעוּן כִּסּוּי, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּחַיָּה וָעוֹף, שֶׁאֵין הָרַע נֶאֱחָז בָּהֶם כָּל־כָּךְ, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה צָרִיךְ לְכַסּוֹת אֶת דָּמָן וַחֲלָבָם מֻתָּר, עַל־כֵּן אֵין בָּהֶם אִסּוּר בָּשָׂר בְּחָלָב מִן הַתּוֹרָה רַק מִדְּרַבָּנָן. וְעַל־כֵּן הַדָּגִים שֶׁאֵין צְרִיכִין שְׁחִיטָה כְּלָל וְאֵין בָּהֶם אֲפִלּוּ אִסּוּר דָּם וְכוּ', עַל־כֵּן אֵין בָּהֶם אִסּוּר בָּשָׂר בְּחָלָב אֲפִלּוּ מִדְּרַבָּנָן (הל' בשר בחלב ה"א).

127

are removed from him" — whose connection is to the liver, as above. The matter of the two aspects that exist in the drinking of wine — see [the section on] Pesach, sections 56, 59. The eating of the Tzadik is exceedingly precious — for the flavor and pleasure of eating has its root in holy love, the aspect of: "love with delights" [ahavah b'ta'anugim] [Shir HaShirim 7:7]. And the Tzadik who eats to the satisfaction of his holy soul connects himself to the root of the pleasure — which is this holy love above. Moreover — he even ascends and connects himself to the root of love itself — namely, to the light of love within the daas, which is above the aspect of love within the yamim [the sefiratic "Days"] and middos [attributes]. And the light of love within the daas is the aspect of the orot ha-tzachtzachos [the brilliant, dazzling lights — the most intense radiance, above the level of the sefiratic attributes] — which are above the yamim and middos. And from there comes the satiety of the Tzadik at the time of his eating — the aspect of: "He shall satisfy your soul

128

הַבָּהֵמָה אֵין לָהּ דַּעַת וּמֹחִין שֶׁהֵם בְּחִינַת מְאוֹרֵי־אוֹר, וְעַל־כֵּן הִיא בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־אֵשׁ, כִּי זֶה לְעֻמַּת זֶה; וּבְמָקוֹם שֶׁאֵין שָׁם מְאוֹרֵי־אוֹר - מִתְגַּבְּרִין שָׁם חַס וְשָׁלוֹם מְאוֹרֵי־אֵשׁ. וְזֶה בְּחִינַת "בָּעֶרֶב תֹּאכְלוּ בָשָׂר", כִּי בָּעֶרֶב שֶׁהוּא זְמַן הִסְתַּלְּקוּת הַמְּאוֹרֵי־אוֹר וּשְׁלִיטַת הַמְּאוֹרֵי־ אֵשׁ - אָז זְמַן אֲכִילַת הַבָּשָׂר, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־אֵשׁ. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִזָּהֵר בְּיוֹתֵר בַּאֲכִילַת בָּשָׂר לְאָכְלוֹ בִּקְדֻשָּׁה בְּכַוָּנָה גְדוֹלָה, כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לְהַכְנִיעַ מְאוֹרֵי הָאֵשׁ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: עַם־הָאָרֶץ אָסוּר לֶאֱכֹל בָּשָׂר, כִּי בֶּאֱמֶת הַמְּאוֹרֵי־אֵשׁ הֵם יוֹנְקִים וּמְקַבְּלִים גַּם־כֵּן מִבְּחִינַת הַמְּאוֹרֵי־ אוֹר, שֶׁהֵם תְּלָת גַּוְנִין דְּעֵינָא וּבַת־עַיִן הַנִּמְשָׁכִין מֵאַרְבַּע אוֹתִיּוֹת הַשֵּׁם, כִּי גַּם בִּמְאוֹרֵי־אֵשׁ יֵשׁ אַרְבָּעָה גַּוְנִין כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, כִּי גַּם הֵם מְקַבְּלִים חַיּוּת מִשֵּׁם הַשֵּׁם, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם, רַק שֶׁצְּרִיכִין לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִתֵּן לָהֶם חַיּוּת יוֹתֵר מִדַּי, רַק כְּדֵי חִיּוּנוֹ בְּצִמְצוּם כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְגַּבְּרוּ, חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת מֻתָּר לָנוּ לֶאֱכֹל גַּם בָּשָׂר, רַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֶאֱכֹל כִּי־אִם בְּכֹחַ הַצַּדִּיקִים וְהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהֵם בְּחִינַת מְאוֹרֵי־אוֹר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לְהַכְנִיעַ הָרַע שֶׁבִּמְאוֹרֵי־אֵשׁ וּלְבָרֵר הַטּוֹב מִן הָרַע, וְאָז יוּכַל לֶאֱכֹל בָּשָׂר; אֲבָל עַם־הָאָרֶץ שֶׁרָחוֹק מֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וַאֲפִלּוּ אִם קָרָה וְשָׁנָה וְלֹא שִׁמֵּשׁ תַּלְמִידֵי־ חֲכָמִים אָמְרוּ עָלָיו רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁנִּקְרָא גַּם־כֵּן עַם־הָאָרֶץ, וּמֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מְקֹרָב לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהֵם בְּחִינַת מְאוֹרֵי־אוֹר, עַל־ כֵּן אָסוּר לֶאֱכֹל בָּשָׂר, כִּי אָז יִתְגַּבְּרוּ עַל־יְדֵי־ זֶה הַסִּטְרָא־אָחֳרָא בְּיוֹתֵר, שֶׁהֵם בְּחִינַת מְאוֹרֵי־אֵשׁ, שֶׁנֶּאֱחָזִין בְּיוֹתֵר בִּבְשַׂר בְּהֵמָה; אֲבָל עַל־יְדֵי שֶׁמְּקַבְּלִין כֹּחַ מֵהַצַּדִּיק וְהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אָז יְכוֹלִין לֶאֱכֹל בָּשָׂר בִּקְדֻשָּׁה, עַד שֶׁאַדְּרַבָּא עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָעִין מְאוֹרֵי־אֵשׁ וּמְבָרְרִין הַטּוֹב שֶׁבָּהֶם וּמַעֲלִין אוֹתוֹ אֶל הַקְּדֻשָּׁה, וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁלָם הַדַּעַת וְהַמֹּחִין שֶׁהֵם בְּחִינַת מְאוֹרֵי־אוֹר בְּיוֹתֵר. נִמְצָא, שֶׁבָּשָׂר בְּחִינַת מְאוֹרֵי־אֵשׁ, אֲבָל חָלָב הוּא בְּחִינַת מְאוֹרֵי־אוֹר, כִּי דָּם נֶעְכָּר וְנַעֲשֶׂה חָלָב, הַיְנוּ שֶׁנִּכְנָעִין מְאוֹרֵי־אֵשׁ הַנֶּאֱחָזִין בִּרְתִיחַת וַעֲכִירַת הַדָּמִים, וּמִתְגַּבְּרִין הַמְּאוֹרֵי־אוֹר שֶׁהֵם בְּחִינַת גַּוְנִין דְּעֵינָא כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת "עֵינָיו כְּיוֹנִים וְכוּ' רֹחֲצוֹת בֶּחָלָב וְכוּ'". וְעִקַּר הִתְהַוּוּת בְּחִינָה זֹאת שֶׁל בְּחִינַת 'דָּם נֶעְכָּר וְנַעֲשֶׂה חָלָב' הוּא בִּשְׁעַת הַהוֹלָדָה, כִּי כָּל הַהוֹלָדוֹת הֵם נִמְשָׁכִין מִן הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת מְאוֹרֵי־אוֹר, וְעַל־כֵּן בִּשְׁעַת הַהוֹלָדָה שֶׁנִּמְשָׁךְ בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת אוֹר הַצַּדִּיק, אֲזַי דָּם נֶעְכָּר וְנַעֲשֶׂה חָלָב, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּכְנָעִין וְנִמְתָּקִין וְנִזְדַּכְּכִין הַמְּאוֹרֵי־אֵשׁ וְנִתְגַּלֶּה בְּחִינַת הַמְּאוֹרֵי־אוֹר. וְזֶה בְּחִינַת אִסּוּר בָּשָׂר בְּחָלָב, כִּי אָסוּר לְחַבְּרָן בְּיַחַד, בִּכְדֵי שֶׁלֹּא לִתֵּן יְנִיקָה בְּיוֹתֵר לְהַמְּאוֹרֵי־אֵשׁ שֶׁהֵם בִּבְחִינַת בְּשַׂר בְּהֵמָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת גְּדִי, בְּחִינַת קְלִפַּת עֵשָׂו אִישׁ שָׂעִיר, בְּחִינַת שְׂעִיר עִזִּים, שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לִינֹק בְּיוֹתֵר מִבְּחִינַת הֶחָלָב שֶׁהוּא בְּחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יִתְגַּבְּרוּ הַמְּאוֹרֵי־אֵשׁ בְּיוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־כֵּן אִסּוּר בָּשָׂר בְּחָלָב מִן הַתּוֹרָה הוּא עַל־יְדֵי בִּשּׁוּל, וְגַם הַבִּשּׁוּל בְּעַצְמוֹ אָסוּר, כִּי אָז עַל־יְדֵי הַבִּשּׁוּל שֶׁעַל־יְדֵי הָאֵשׁ, אָז אִם יִתְחַבְּרוּ בְּיַחַד יְכוֹלִין עַל־יְדֵי־זֶה לְהִתְגַּבֵּר הַמְּאוֹרֵי־אֵשׁ בְּיוֹתֵר. וְזֶה שֶׁמּוּבָן בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, שֶׁתַּעֲרוֹבוֹת בָּשָׂר בְּחָלָב הוּא בְּחִינַת פְּגַם הַבְּרִית, כִּי עִקַּר פְּגַם הַבְּרִית הוּא גַּם־כֵּן בִּבְחִינַת הִתְגַּבְּרוּת הַמְּאוֹרֵישׂ אֵשׁ הַנַּ"ל. וְזֶה שֶׁנִּסְמָךְ אִסּוּר בָּשָׂר בְּחָלָב לְמִצְוַת בִּכּוּרִים, עַיֵּן פְּנִים (שם הל' ב).

128

in brightness" [v'hisbiya b'tzachtzachos nafshecha] [Yeshayahu 58:11]. And this is the aspect of the oneg Shabbos [Shabbos delight] meal — of which it is said: "Then you shall delight in Hashem" [az tit'anag al Hashem] [Yeshayahu 58:14] — in Hashem specifically, as is known. Most labors [melachos] are for the sake of human eating — through which comes the essential sustaining and vitality of the person, as it is written: "all the toil of a person is for his mouth" [Koheles 6:7]. For the essential connection of body and soul is through the power of compulsion [koach ha-machria] and the power of attraction [koach ha-moshech] — for the soul draws itself toward its supernal root and to be included in Hashem, blessed be He; and the body restrains it and detains it below, to remain bound to the body. And the essential connection between them is through eating — through which the soul is sustained within the body. But one must have all his intention toward Heaven — compelling the soul to eat and to be sustained in the body through this — and all of it for the sake of meriting through the power of eating to give thanks and praise to His Name, blessed be He, and to serve Him, blessed be He, as is proper. Through this it returns and is drawn to its root with even greater elevation — and the intent of creation is thereby fulfilled specifically through this: for worlds and wondrous rectifications are completed specifically through this, through the joining of the two aforementioned powers together. It turns out that the essential ultimate purpose of eating is in order to return and be included

129

בָּשָׂר הוּא מִבְּחִינַת תֹּקֶף הַצִּמְצוּם וְהַגְּבוּל, בִּפְרָט בְּשַׂר בְּהֵמָה, שֶׁנִּמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת "פְּנֵי שׁוֹר מֵהַשְּׂמֹאל", שֶׁהוּא בְּחִינַת גְּבוּל וְצִמְצוּם. וְחָלָב הוּא בְּחִינַת הַמְתָּקַת וְהַרְחָבַת הַצִּמְצוּם וְהַגְּבוּל, בְּחִינַת 'דָּם נֶעְכָּר וְנַעֲשֶׂה חָלָב', שֶׁנַּעֲשֶׂה בִּשְׁעַת הַהוֹלָדָה שֶׁהוּא בְּחִינַת הַרְחָבַת הַגְּבוּל הַקְּדֻשָּׁה; כִּי אַף־עַל־ פִּי שֶׁכָּל אֶחָד צָרִיךְ לִשְׁמֹר אֶת גְּבוּלוֹ שֶׁלֹּא לְהָרְסוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְשֶׁלֹּא לִכְנֹס לִגְבוּל חֲבֵרוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת אִסּוּר כִּלְאַיִם וַעֲרָיוֹת, אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לִרְאוֹת לְהַרְחִיב אֶת גְּבוּלוֹ, שֶׁגְּבוּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁלּוֹ יִתְפַּשֵּׁט וְיִתְרַחֵב וְיִתְגַּדֵּל בִּבְחִינַת "הַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ וְכוּ'", וְזֶה עִקַּר קִיּוּם הָעוֹלָם וְחִיּוּב הוֹלָדוֹת בָּנִים, וְעַל־כֵּן בִּשְׁעַת לֵדָה דָּם נֶעְכָּר, הַיְנוּ שֶׁנִּמְתָּק הַצִּמְצוּם וְהַגְּבוּל, שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּינִים, בְּחִינַת דָּמִים, וְנַעֲשֶׂה חָלָב, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַרְחָבַת הַצִּמְצוּם וְהַגְּבוּל דִּקְדֻשָּׁה, וְעַל כֵּן אָסוּר לְעָרְבוֹ עִם הַבָּשָׂר (שם הלכה ג).

129

through this in one's root — in the aspect of the power of attraction in its fullness. And then when a person eats with this intention — the power of attraction, which is the aspect of the goodness within the food, immediately strengthens within him at the very moment of eating — and through this the person yearns and longs for his root with the ultimate longing. And this is the aspect of the hearas ha-ratzon [the illumination of

130

עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה מִתְחַזֵּק הַגּוּף. וְעַל כֵּן צְרִיכִין לֶאֱכֹל בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה עַל־פִּי הַתּוֹרָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְגַּבֵּר, חַס וְשָׁלוֹם, עַזּוּת הַגּוּף וְתַאֲווֹתָיו עַל־יְדֵי אֲכִילָתוֹ. וְעִקַּר קְדֻשַּׁת הָאֲכִילָה הוּא עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שִׂמְחָה, שֶׁמַּמְשִׁיכִין עַל־יְדֵי הַבּוּשָׁה וְהַיִּרְאָה דִּקְדֻשָּׁה. וְזֶה בְּחִינַת "אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וְכוּ' כִּי חֶדְוַת ה' הִיא מָעֻזְּכֶם" וְכוּ', וְעַל־כֵּן עִקַּר הָאֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים שֶׁהֵם יְמֵי שִׂמְחָה, כִּי אָז נִתְעוֹרֵר שִׂמְחָה וְחֶדְוָה גְדוֹלָה בְּכָל הָעוֹלָמוֹת עַל־יְדֵי הֶאָרַת הַכְּתָרִים שֶׁל בְּחִינַת "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע" שֶׁנִּמְשָׁךְ אָז כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ בִּימֵי הַחֹל צְרִיכִין לְקַדֵּשׁ הָאֲכִילָה עַל־יְדֵי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, בִּבְחִינַת זָכְרֵהוּ מֵאֶחָד בְּשַׁבָּת, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל עַל שַׁמַּאי, שֶׁהָיָה אוֹכֵל כָּל יָמָיו לִכְבוֹד שַׁבָּת. וְזֶה גַּם־כֵּן בְּחִינַת הַבְּרָכָה שֶׁצְּרִיכִין לְבָרֵךְ עַל כָּל דָּבָר. וּכְשֶׁזּוֹכִין לֶאֱכֹל בִּקְדֻשָּׁה שְׁלֵמָה שֶׁהִיא עַל־יְדֵי בְּחִינַת שִׂמְחָה וְעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ מֵהֶאָרַת הַכְּתָרִים שֶׁל "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע", עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְקַבֵּל עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה גַּם־כֵּן הֶאָרַת הַכְּתָרִים הַנַּ"ל, וְזוֹכִין עַל־יְדֵי־זֶה לִבְחִינַת "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע" גָּבֹהַּ בְּיוֹתֵר וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּיוֹתֵר עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת "וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹקֶיךָ וְשָׂמַחְתָּ וְכוּ' לִפְנֵי ה' אֱלֹקֶיךָ" דַּיְקָא, "וְשָׂמַחְתָּ" דַּיְקָא כַּנַּ"ל, וְאָז הָאֲכִילָה בִּבְחִינַת "וַיֶּחֱזוּ אֶת הָאֱלֹקִים וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ", שֶׁזֶּה בְּחִינַת אֲכִילַת עֵץ־הַחַיִּים, כִּי זוֹכִין עַל־יְדֵי־זֶה לִחְיוֹת חַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵחָדָשׁ בְּכָל פַּעַם עַל־יְדֵי הַשָּׂגַת "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע" הֶחָדָשׁ שֶׁמַּשִּׂיגִין בְּכָל פַּעַם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת סְעוּדַת הַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא, כִּי זֶה עִקַּר הַחַיִּים וְהַתַּעֲנוּג שֶׁל עוֹלָם הַבָּא, שֶׁיִּזְכֶּה בְּכָל פַּעַם לְהַשָּׂגַת "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע" הַגָּבֹהַּ בְּיוֹתֵר וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל פַּעַם בְּיוֹתֵר (שם הל' ד, אותיות ט י).

130

the Will] that a person must merit at the time of eating — which is the aspect of the strengthening of the aforementioned power of attraction. When the four elements are rectified and refined through the true Tzadik — who is the aspect of the simple, unified foundation [yesod ha-pashut] — and then all four elements are included within the aspect of me'orei or [the light-luminaries] — which is the aspect of mochin, the aspect of the Tzadik's light that one merited to be included within — then eating is in holiness, the aspect of: "the Tzadik eats to the satisfaction of his soul" [Mishlei 13:25]. For the soul is the aspect of mochin, the aspect of me'orei or — the opposite of bodily desires which all come from the aspect of me'orei eish [fire-luminaries]. And then there is no need to fast in order to strengthen the mochin which are me'orei or — for

131

כָּל הַמַּאֲכָלִים צְרִיכִין בֵּרוּר, לְבָרְרָם מֵאֲחִיזַת הָרַע שֶׁנֶּאֱחַז בָּהֶם מֵעֵת אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע; וְעִקַּר הָרַע הוּא בְּחִינַת עַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁהוּא עִקַּר זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַתַּאֲווֹת וְהָעֲבֵרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁכֻּלָּם נִמְשָׁכִין מֵעַזּוּת דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת עַזּוּת הַגּוּף שֶׁהוּא עַז וְחָזָק מְאֹד בְּהַתַּאֲווֹת. וְהִנֵּה כְּמוֹ שֶׁהָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת בּוּשָׁה וְיִרְאָה דִּקְדֻשָּׁה, כְּמוֹ־כֵן עַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּחִינָה אַחַת עִם בּוּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה בְּחִינַת כְּלַל כָּל הַמַּאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת שֶׁאָסְרָה עָלֵינוּ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי כָל הַמִּינִים הַטְּמֵאִים נֶאֱחָז בָּהֶם הָרַע שֶׁל עַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא בְּיוֹתֵר, וְכַנִּרְאֶה בְּחוּשׁ, שֶׁעַל־פִּי־רֹב הַמִּינִים טְמֵאִים הֵם עַזֵּי־נֶפֶשׁ בְּיוֹתֵר וְעַל־כֵּן הֵם אֲסוּרִים בַּאֲכִילָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְגַּבֵּר עַל־יְדֵי אֲכִילָתָם עַזּוּת הַגּוּף דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, חַס וְשָׁלוֹם. וְכֵן לְהֵפֶךְ, כָּל הַשְּׁקָצִים וּרְמָשִׂים אֲסוּרִים מֵחֲמַת שֶׁהֵם בְּתַכְלִית הַחֲלִישׁוּת בְּיוֹתֵר וְאֵין בָּהֶם שׁוּם עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, וְזֶה נִמְשָׁךְ גַּם־כֵּן מִסִּטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁזֶּה בְּחִינַת בּוּשָׁה וַחֲלִישׁוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, וְעַל־כֵּן אֲסוּרִים גַּם־כֵּן בַּאֲכִילָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לָנוּ לֶאֱכֹל כִּי־אִם הַמִּינִים הַטְּהוֹרִים שֶׁשִּׁעֲרָה הַתּוֹרָה שֶׁהֵם נִמְשָׁכִים מִסִּטְרָא דִּקְדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ לָנוּ כֹּחַ לְבָרְרָם, דְּהַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי אֲכִילָתָם לֹא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ עָלֵינוּ עַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא וְלֹא חֲלִישַׁת וּבשֶׁת דְּסִטְרָאשׂ אָחֳרָא, רַק נִזְכֶּה לְבָרְרָם שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ עָלֵינוּ עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ כֹּחַ עַל־יְדֵי אֲכִילָתֵנוּ לְהִתְגַּבֵּר בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁגַּם בַּמִּינִים הַטְּהוֹרִים יֵשׁ גַּם־כֵּן אֵיזֶה אֲחִיזַת הָרַע שֶׁזֶּה בְּחִינַת רוּחַ הַבַּהֲמִיּוּת שֶׁבָּהֶם, שֶׁמִּזֶּה כָּל הַתַּאֲווֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת עַזּוּת הַגּוּף, עַל־כֵּן גַּם הַמִּינִים הַטְּהוֹרִים צְרִיכִין שְׁחִיטָה (עיין שוחט, אות טז). וְזֶה גַּם־כֵּן בְּחִינַת אִסּוּר בָּשָׂר בְּחָלָב, כִּי בָּשָׂר הוּא בְּחִינַת עַזּוּת, וְחָלָב הוּא בְּחִינַת חֲלִישׁוּת וּבשֶׁת כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְהֶחָלָב צָרִיךְ לְבָרְרוֹ שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת בּוּשָׁה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁלֹּא תִּתְאַחֵז בּוֹ בּוּשָׁה דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת עַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא; וְכֵן הַבָּשָׂר שֶׁהוּא בְּחִינַת עַזּוּת, צָרִיךְ לְבָרְרוֹ בִּפְשִׁיטוּת מֵעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, וְלִזְכּוֹת עַל־יְדֵי אֲכִילַת הַבָּשָׂר לְעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת שִׂמְחָה כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֵין שִׂמְחָה אֶלָּא בְּבָשָׂר. וְעַל־כֵּן בָּשָׂר וְחָלָב, כָּל חַד בְּאַנְפֵּי נַפְשֵׁהּ שָׁרֵי, כִּי כָּל אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְבָרְרוֹ וּלְהַעֲלוֹתוֹ לְשֹׁרֶשׁ קְדֻשָּׁתוֹ, אֲבָל שְׁנֵיהֶם בְּיַחַד אֲסוּרִים בְּאִסּוּר חָמוּר, כִּי עַל־יְדֵישׂ זֶה מִתְגַּבֵּר הָעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא בְּיוֹתֵר וּמַחֲלִישׁ דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם מִלְּהִתְגַּבֵּר בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת בּוּשָׁה דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא; כִּי עִקַּר אֲחִיזַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא הוּא מֵהַתַּעֲרוֹבוֹת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת, שֶׁמְּעָרְבִין וּמְמִירִין וּמַחֲלִיפִין הַמִּדּוֹת, וּבִמְקוֹם שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא כְּנֶגֶד כָּל הַתַּאֲווֹת וְהַמְּנִיעוֹת, הֵם מַחֲלִישִׁין דַּעְתּוֹ כְּדֵי שֶׁיִּתְרַשֵּׁל בַּעֲבוֹדָתוֹ וּמַכְנִיסִין בּוֹ בּוּשָׁה לְהִתְבַּיֵּשׁ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם מִפְּנֵי הַמּוֹנְעִים וְהַמַּלְעִיגִים, וְעַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ מִתְגָּרִין בּוֹ בְּעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, בְּתַאֲווֹת וְעַזּוּת הַגּוּף, עַד שֶׁיָּעִיז פָּנָיו מַמָּשׁ נֶגֶד יִרְאֵי־הַשֵּׁם; וְכֵן לְהֵפֶךְ, עַל־יְדֵי עַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא בָּא לִידֵי בּוּשָׁה. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁמִּתְעָרֵב יַחַד בָּשָׂר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הָעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא עִם חָלָב שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אֲחִיזַת בּוּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, אָז אִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְבָרְרָם וְעַל־כֵּן אֲסוּרִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי וְכוּ'", וְקָרְאָה הַתּוֹרָה בְּכָאן כָּל בְּשַׂר בְּהֵמָה בְּשֵׁם גְּדִי, לְהוֹרוֹת לָנוּ הַפְּגָם הַנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי בָּשָׂר בְּחָלָב, הַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר אֲחִיזַת הָעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הַנֶּאֱחָז בִּבְשַׂר בְּהֵמָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת גְּדִי־עִזִּים - לְשׁוֹן עַזּוּת, בְּחִינַת שְׂעִיר־עִזִּים, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְלִפַּת עֵשָׂו אִישׁ שָׂעִיר, מַלְכוּת הָרְשָׁעָה, שֶׁהוּא רַק עַל־יְדֵי בְּחִינַת עַזּוּת דְּסִטְרָא אָחֳרָא; וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְבָרְרוֹ, אָז מְהַפֵּךְ עַזּוּת הַגּוּף, שֶׁהוּא בְּחִינַת גְּדִי־עִזִּים, אֶל הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁבְּרֹב קָרְבְּנוֹת צִבּוּר הָיָה גַּם שְׂעִיר־עִזִּים; וּלְהֵפֶךְ - לְהֵפֶךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת אִסּוּר בָּשָׂר בְּחָלָב כַּנַּ"ל (שם אותיות ג ד ו ז ח).

131

on a fast day the brain is nourished first. For on the contrary — through his holy eating itself the aspects of me'orei or are strengthened even more. And this is the aspect of what is written of Yonasan: "Behold, my eyes were brightened because I tasted a little of this honey" [Shmuel I 14:29]. If food is not properly digested [mis'akeil], it does not properly satisfy the body — and then putrid, foul-smelling vapors [ashanim seruchim] rise from the excess [mosorot] of the food and confuse the brain. And through this, counsel [eitzah] is damaged — and one cannot arrive at complete, sound counsel in any matter. And this is the aspect of the drinking that comes after eating — which is the essential satiety, as our Rabbis of blessed memory stated: "'and you shall be satiated' — this refers to drinking" [Berachos 44a]. For drinking enables the digestion of the food — which is the essential rectification and wholeness of eating. It turns out that drinking is the aspect of the wholeness and rectification of counsel. And this is the aspect of the cup of Birchas ha-Mazon — which is the kos yeshu'os [cup of salvations]. For yeshu'os [salvations] is the aspect of counsels [eitzos], as is known in the holy writings [see Likutay Moharan Tinyana 1] — for the essential salvation is the wholeness of counsel: when Hashem, blessed be He, illuminates a person's eyes and gives him complete counsel as to how to be saved from what he needs saving from — in body, soul, and wealth — as it is written: "and salvation is in the abundance of counsel" [u'teshu'ah b'rov yo'etz] [Mishlei 11:14]. For Birchas ha-Mazon is for the rectification of eating — so that putrid vapors should not rise, G-d forbid, through the eating to confuse the brain and damage the counsel as above. And therefore the essential Birchas ha-Mazon is for Eretz Yisrael — for there is the essential rectification of

132

עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְהָרִין בִּשְׁלֵמוּת מֵאִסּוּר אֲכִילַת בָּשָׂר בְּחָלָב, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין בְּכָל פַּעַם לְהִתְחַדֵּשׁ בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מִצְוַת הֲבָאַת בִּכּוּרִים, עַל־כֵּן נִסְמָךְ אִסּוּר בָּשָׂר בְּחָלָב לְבִכּוּרִים. וְזֶה מְרֻמָּז קְצָת בְּצַחוּת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמְרוּ: בָּשָׂר בְּחָלָב חִדּוּשׁ הוּא - "חִדּוּשׁ" דַּיְקָא כַּנַּ"ל (שם אותיות יא יג).

132

counsel. And therefore Birchas ha-Mazon is recited over a cup — the aspect of: "I will lift the cup of salvations" [kos yeshu'os essa] [Tehillim 116:13] — which

133

עִנְיַן בִּטּוּל הָאִסּוּר בְּשִׁשִּׁים, וְיֵשׁ דְּבָרִים שֶׁאֵינָן מִתְבַּטְּלִין, וְכֵן עִנְיַן דְּבָרִים שֶׁצְּרִיכִין חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם - שָׁם, אוֹתִיּוֹת כב קכו. כָּל הַבְּהֵמוֹת וְחַיּוֹת וְעוֹפוֹת וְכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, כֻּלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּתָם רַק מִיִּשְׂרָאֵל הַמְקַיְּמִין אֶת הַתּוֹרָה, וְעַל־כֵּן כָּל הַמִּינִים טְהוֹרִים מְקַבְּלִים חַיּוּת מִצַּד הַקְּדֻשָּׁה וּמֻתָּרִים בַּאֲכִילָה, וְהַמִּינִים טְמֵאִים מְקַבְּלִים חַיּוּתָם מֵהַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְעַל־כֵּן אֲסוּרִים לַאֲכִילַת יִשְׂרָאֵל. וְהִנֵּה מְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב אֶל הַתּוֹרָה וְאֶל כְּלָלִיּוּת הַקְּדֻשָּׁה כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, לַעֲמֹד עַל־יְדֵי־זֶה וּלְהִתְגַּבֵּר כְּנֶגֶד הָרוֹצִים לְמָנְעוֹ מֵהַקְּדֻשָּׁה. אַךְ זֶה הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה צָרִיךְ שְׁמִירָה גְדוֹלָה שֶׁלֹּא יִהְיֶה בִּבְחִינַת עַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁעַל זֶה אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: עַז פָּנִים לַגֵּיהִנּוֹם. עַל־כֵּן צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה דִּקְדֻשָּׁה וְיִהְיֶה בִּבְחִינַת 'בּשֶׁת פָּנִים לְגַן־עֵדֶן', וְדַיְקָא עַל־יְדֵי הַיִּרְאָה וְהַבּוּשָׁה הַזֹּאת יִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה נֶגֶד כָּל הַמּוֹנְעִים. וּבְיוֹתֵר צְרִיכִין לִזָּהֵר בָּזֶה בְּנֵי הַנְּעוּרִים הָרוֹצִים לְהַתְחִיל לְחַנֵּךְ אֶת עַצְמָם בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וּלְהִתְקָרֵב אֶל הַקְּדֻשָּׁה, וְהֵם בִּבְחִינַת 'בֵּיצִים מָארֵי מִקְרָא', כִּי כְּמוֹ שֶׁהַתְחָלַת הַלִּמּוּד בִּכְלָל הוּא מִקְרָא, בְּחִינַת 'בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים לַמִּקְרָא', כְּמוֹ־כֵן בְּעִנְיַן עֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, שֶׁזֶּה עִקַּר תַּכְלִית הַלִּמּוּד, כִּי לֹא הַמִּדְרָשׁ עִקָּר וְכוּ', עַל־כֵּן הַתְחָלַת הַחִנּוּךְ בַּעֲבוֹדַתשׂ הַשֵּׁם הוּא בְּחִינַת 'מָארֵי מִקְרָא'. וְאָז בַּהַתְחָלָה, שֶׁבְּוַדַּאי צָרִיךְ לַעֲבֹר עֲלֵיהֶם עֲדַיִן מְנִיעוֹת וְנִסְיוֹנוֹת הַרְבֵּה, וּצְרִיכִין שְׁמִירָה גְדוֹלָה שֶׁלֹּא לְהָרְסָם וְשֶׁלֹּא לְשָׁבְרָם בְּקַל, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי הֵם חֲלוּשֵׁי כֹחַ וְרַכִּים עֲדַיִן, בִּבְחִינַת 'בֵּיצִים מָארֵי מִקְרָא', וְעִקַּר הַשְּׁמִירָה וְהַהִתְחַזְּקוּת שֶׁלָּהֶם הוּא עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת בּוּשָׁה וְיִרְאָה דִקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת 'רֹאשׁוֹ אֶחָד כַּד' - זֶה בְּחִינַת בּוּשָׁה וְיִרְאָה כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, 'וְרֹאשׁוֹ אֶחָד חַד' - כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא בּשֶׁת־פָּנִים, מִכָּל מָקוֹם צָרִיךְ לִהְיוֹת חַד וְחָזָק וְחָרִיף לַעֲמֹד בְּעַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה נֶגֶד כָּל הַמּוֹנְעִים אוֹתוֹ מֵהַקְּדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת. אֲבָל אִם שְׁנֵי רָאשֵׁיהֶם כַּדִּים, הַיְנוּ שֶׁהוּא בִּבְחִינַת בּשֶׁת מִכָּל צְדָדָיו, שֶׁאֵין בּוֹ שׁוּם עַזּוּת כְּלָל וּמִתְבַּטֵּל מִקְּדֻשַּׁת עֲבוֹדָתוֹ עַל־יְדֵי כָּל בְּחִינוֹת הַמּוֹנְעִים; וְכֵן אִם שְׁנֵי רָאשֵׁיהֶם חַדִּין, דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא מָלֵא עַזּוּת וְאֵין בּוֹ שׁוּם בּשֶׁת כְּלָל - הֵם בְּוַדַּאי טְמֵאִים, כִּי עַזּוּת דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא הוּא בְּוַדַּאי טָמֵא. וְכֵן אִם אֵין לוֹ שׁוּם עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה כְּלָל, הוּא גַּם־כֵּן סִימַן טֻמְאָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב אֶל הַקְּדֻשָּׁה כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁכָּלוּל מִבְּחִינַת בּוּשָׁה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת 'רֹאשׁוֹ אֶחָד חַד וְאֶחָד כַּד' כַּנַּ"ל. אַךְ אֲפִלּוּ אִם יֵשׁ לוֹ שְׁנֵי הַסִּימָנִים הַנַּ"ל, עֲדַיִן הַדָּבָר סָפֵק, כִּי יֵשׁ אֶחָד שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַזּוּת וּבוּשָׁה וּשְׁנֵיהֶם הֵם לְהֵפֶךְ מֵהַקְּדֻשָּׁה, כִּי הוּא עַז־פָּנִים נֶגֶד הַכְּשֵׁרִים וְהַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, וּכְנֶגֶד הַשַּׁקְרָנִים דַּיְקָא יֵשׁ לוֹ בּשֶׁת־פָּנִים וּמִתְבַּטֵּל כְּנֶגְדָּם, עַל־כֵּן אֲפִלּוּ אִם רֹאשׁוֹ אֶחָד כַּד וְאֶחָד חַד, עֲדַיִן אֵין סוֹמְכִין עַל זֶה לְאָכְלוֹ, עַד שֶׁיֵּדַע שֶׁהוּא מֵעוֹף טָהוֹר, הַיְנוּ מִסִּטְרָא דִקְדֻשָּׁה (שם הל' ד, וע' עוד מענין ראשו אחד כד ואחד חד - התחזקות, אות נז).

133

is the aspect of the rectification of counsel as above. The essential rectification of holy eating must be in the aspect of tov leiv [a good heart / gladness of heart] — the aspect of: "and he ate and drank and his heart was good" [vayochal vayeisht vayiytav libo] [Rus 3:7] — which is the aspect of tov ayin [a good eye / generosity of spirit] — for "the armor of the eye depends upon the heart" [shuryana d'eina b'liba talya] [Berachos 55b], as our Rabbis of blessed memory have stated. But forbidden eating, G-d forbid, brings evil into the heart — which is the aspect of ra ayin [an evil eye / a stingy, malevolent gaze]. Therefore Israel's eating must be in the aspect of the holiness of Eretz Yisrael — which is the aspect of tov ayin — and through it the ra ayin is subdued. Therefore Eretz Yisrael is mentioned in Birchas ha-Mazon — for the essential blessing is in the aspect of Eretz Yisrael, the aspect of: "one who has a good eye shall be blessed [yevorach]" [tov ayin hu yevorach] [Mishlei 22:9] [read also: yevarech — he shall bless — for the generous of eye is both blessed and bestows blessing]. And by mentioning Eretz Yisrael in Birchas ha-Mazon, one draws the aspect of tov ayin from Eretz Yisrael to subdue the ra ayin from clinging to the eating, G-d forbid. And therefore our Rabbis of blessed memory warned very much to give a portion to the poor from one's food — so that one's eating should be in the aspect of tov

127

עִקַּר יְנִיקַת הָרַע הַכּוֹלֵל מֵהַקְּדֻשָּׁה, חַס וְשָׁלוֹם, הוּא עַל־יְדֵי לְשׁוֹן תַּרְגּוּם, וְחָלָב הִיא בְּחִינַת תַּרְגּוּם, הַיְנוּ שֶׁנִּתְבָּרֵר הַטּוֹב שֶׁבַּתַּרְגּוּם מִן הָרַע שֶׁבּוֹ, בְּחִינַת דָּם נֶעְכָּר וְנַעֲשֶׂה חָלָב, וְעַל־כֵּן מֻתָּר בַּאֲכִילָה בְּלֹא שׁוּם תִּקּוּן. וּמֵחֲמַת שֶׁהוּא מִבְּחִינַת תַּרְגּוּם, שֶׁהוּא בְּחִינַת תַּרְדֵּמָה וְשֵׁנָה כַּיָּדוּעַ, עַל־כֵּן הֶחָלָב מַפִּיל שֵׁנָה עַל הָאָדָם בְּטֶבַע. וְזֶה בְּחִינַת כַּמָּה מִינֵי בֵּרוּרִים שֶׁיֵּשׁ בְּהֶחָלָב: חֶמְאָה וּגְבִינָה, וְהַגְּבִינָה שְׁנִיָּה שֶׁנַּעֲשֶׂה מִנַּסְיוּבֵי דַחֲלָבָא; כִּי מֵחֲמַת שֶׁכָּל עִקַּר הֶחָלָב הוּא בָּא מִבְּחִינַת בֵּרוּר מֵרַע לְטוֹב, מִדָּם לְחָלָב, וְזֶה יָדוּעַ שֶׁכָּל דָּבָר הַמִּתְבָּרֵר מֵרַע לְטוֹב, אַף שֶׁכְּבָר נִכְלָל בַּטּוֹב, עֲדַיִן צְרִיכִין לְבָרְרוֹ בְּיוֹתֵר בְּבֵרוּר אַחַר בֵּרוּר כְּדֵי לְבָרֵר הַטּוֹב וְהַמֻּבְחָר שֶׁבּוֹ, וְהַמּוֹתָר מִתְבָּרֵר אַחַר־כָּךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כָּל הַבֵּרוּרִים הַנַּ"ל שֶׁמְּבָרְרִין מֵהֶחָלָב. וְעַל־כֵּן אָסוּר בָּשָׂר בְּחָלָב, כִּי בָּשָׂר הוּא עִקַּר עָבְיוּת וְגַשְׁמִיּוּת הַגּוּף שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּינִים, בִּבְחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: גּוּף קָשֶׁה, בִּפְרָט גּוּף שֶׁל בְּהֵמָה, שֶׁשָּׁם נֶאֱחָז בְּיוֹתֵר הָרַע הַכּוֹלֵל הַנַּ"ל; וְעַל־כֵּן אֵינוֹ רָאוּי לְאָכְלוֹ חַי כִּי־אִם עַל־יְדֵי בִּשּׁוּל, בִּפְרָט בְּשַׂר־בְּהֵמָה שֶׁצָּרִיךְ בִּשּׁוּל הַרְבֵּה, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁעֲדַיִן לֹא נִתְבָּרֵר לְמַאֲכַל אָדָם, וְלֹא נִכְנָע וְלֹא נִמְתָּק הָרַע שֶׁבּוֹ לְגַמְרֵי עַד אַחַר הַבִּשּׁוּל עַל־יְדֵי הָאוּר, בִּבְחִינַת "מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם", וְעַל־כֵּן אָסוּר לְבַשְּׁלוֹ בְּחָלָב, כְּדֵי שֶׁלֹּא לִתֵּן יְנִיקָה לְהָרַע הַכּוֹלֵל הַנֶּאֱחָז בְּהַבָּשָׂר שֶׁלֹּא יוּכַל לִינֹק מֵהַקְּדֻשָּׁה עַל־יְדֵי הֶחָלָב שֶׁהוּא בְּחִינַת תַּרְגּוּם כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן נִסְמָךְ אִסּוּר בָּשָׂר בְּחָלָב לְמִצְוַת הֲבָאַת בִּכּוּרִים, שֶׁמִּצְוָה לְסַפֵּר אָז: "אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי וְכוּ'", הַיְנוּ שֶׁקְּלִפַּת לָבָן רָצָה לְהִתְגַּבֵּר וְלִינֹק מֵהַקְּדֻשָּׁה עַל־יְדֵי לְשׁוֹן תַּרְגּוּם שֶׁהוּא לְשׁוֹן אֲרַמִּי, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה אָסוּר גַּם־כֵּן בָּשָׂר בְּחָלָב. וְעַל־כֵּן אִסּוּר בָּשָׂר בְּחָלָב מִן הַתּוֹרָה הוּא רַק בִּבְשַׂר בְּהֵמָה, שֶׁשָּׁם נֶאֱחָז הָרַע הַכּוֹלֵל בְּיוֹתֵר, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה צָרִיךְ שְׁחִיטַת שְׁנֵי הַסִּימָנִים, וַחֲלָבָהּ אָסוּר, וְדָמָהּ אֵין טָעוּן כִּסּוּי, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּחַיָּה וָעוֹף, שֶׁאֵין הָרַע נֶאֱחָז בָּהֶם כָּל־כָּךְ, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה צָרִיךְ לְכַסּוֹת אֶת דָּמָן וַחֲלָבָם מֻתָּר, עַל־כֵּן אֵין בָּהֶם אִסּוּר בָּשָׂר בְּחָלָב מִן הַתּוֹרָה רַק מִדְּרַבָּנָן. וְעַל־כֵּן הַדָּגִים שֶׁאֵין צְרִיכִין שְׁחִיטָה כְּלָל וְאֵין בָּהֶם אֲפִלּוּ אִסּוּר דָּם וְכוּ', עַל־כֵּן אֵין בָּהֶם אִסּוּר בָּשָׂר בְּחָלָב אֲפִלּוּ מִדְּרַבָּנָן (הל' בשר בחלב ה"א).

127

ayin. The knife [chalif] with which an animal or bird is slaughtered is the aspect of "the sword of Hashem" [cherev la-Hashem] — the aspect of prayer — through which comes the essential subduing of the ra ayin. And through this the meat is rectified for eating. Therefore one must keep the meat in view at all times [lishmor ha-basar b'einav] — and if not, it is forbidden on account of basar she-nitaleim min ha-ayin [meat that was hidden from the eye — i.e., that passed out of sight, lest it have been switched with non-kosher meat]. This is because the eye of the nations should not rule over it — for they are of the aspect of ra ayin, and they are suspected of switching and corrupting Israel's eating, G-d forbid. For the essential corruption of eating comes through the ra ayin. See within. And since the essential rectification of prayer — which is the aspect of the knife — is through nullifying the three voices [evil spiritual forces]: the voice of false beliefs [emunos kazviyas]; the voice of the wisdom of philosophy and heresy [chochmas ha-pilosofyah v'apikorsus]; and

128

הַבָּהֵמָה אֵין לָהּ דַּעַת וּמֹחִין שֶׁהֵם בְּחִינַת מְאוֹרֵי־אוֹר, וְעַל־כֵּן הִיא בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־אֵשׁ, כִּי זֶה לְעֻמַּת זֶה; וּבְמָקוֹם שֶׁאֵין שָׁם מְאוֹרֵי־אוֹר - מִתְגַּבְּרִין שָׁם חַס וְשָׁלוֹם מְאוֹרֵי־אֵשׁ. וְזֶה בְּחִינַת "בָּעֶרֶב תֹּאכְלוּ בָשָׂר", כִּי בָּעֶרֶב שֶׁהוּא זְמַן הִסְתַּלְּקוּת הַמְּאוֹרֵי־אוֹר וּשְׁלִיטַת הַמְּאוֹרֵי־ אֵשׁ - אָז זְמַן אֲכִילַת הַבָּשָׂר, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־אֵשׁ. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִזָּהֵר בְּיוֹתֵר בַּאֲכִילַת בָּשָׂר לְאָכְלוֹ בִּקְדֻשָּׁה בְּכַוָּנָה גְדוֹלָה, כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לְהַכְנִיעַ מְאוֹרֵי הָאֵשׁ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: עַם־הָאָרֶץ אָסוּר לֶאֱכֹל בָּשָׂר, כִּי בֶּאֱמֶת הַמְּאוֹרֵי־אֵשׁ הֵם יוֹנְקִים וּמְקַבְּלִים גַּם־כֵּן מִבְּחִינַת הַמְּאוֹרֵי־ אוֹר, שֶׁהֵם תְּלָת גַּוְנִין דְּעֵינָא וּבַת־עַיִן הַנִּמְשָׁכִין מֵאַרְבַּע אוֹתִיּוֹת הַשֵּׁם, כִּי גַּם בִּמְאוֹרֵי־אֵשׁ יֵשׁ אַרְבָּעָה גַּוְנִין כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, כִּי גַּם הֵם מְקַבְּלִים חַיּוּת מִשֵּׁם הַשֵּׁם, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם, רַק שֶׁצְּרִיכִין לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִתֵּן לָהֶם חַיּוּת יוֹתֵר מִדַּי, רַק כְּדֵי חִיּוּנוֹ בְּצִמְצוּם כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְגַּבְּרוּ, חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת מֻתָּר לָנוּ לֶאֱכֹל גַּם בָּשָׂר, רַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֶאֱכֹל כִּי־אִם בְּכֹחַ הַצַּדִּיקִים וְהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהֵם בְּחִינַת מְאוֹרֵי־אוֹר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לְהַכְנִיעַ הָרַע שֶׁבִּמְאוֹרֵי־אֵשׁ וּלְבָרֵר הַטּוֹב מִן הָרַע, וְאָז יוּכַל לֶאֱכֹל בָּשָׂר; אֲבָל עַם־הָאָרֶץ שֶׁרָחוֹק מֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וַאֲפִלּוּ אִם קָרָה וְשָׁנָה וְלֹא שִׁמֵּשׁ תַּלְמִידֵי־ חֲכָמִים אָמְרוּ עָלָיו רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁנִּקְרָא גַּם־כֵּן עַם־הָאָרֶץ, וּמֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מְקֹרָב לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהֵם בְּחִינַת מְאוֹרֵי־אוֹר, עַל־ כֵּן אָסוּר לֶאֱכֹל בָּשָׂר, כִּי אָז יִתְגַּבְּרוּ עַל־יְדֵי־ זֶה הַסִּטְרָא־אָחֳרָא בְּיוֹתֵר, שֶׁהֵם בְּחִינַת מְאוֹרֵי־אֵשׁ, שֶׁנֶּאֱחָזִין בְּיוֹתֵר בִּבְשַׂר בְּהֵמָה; אֲבָל עַל־יְדֵי שֶׁמְּקַבְּלִין כֹּחַ מֵהַצַּדִּיק וְהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אָז יְכוֹלִין לֶאֱכֹל בָּשָׂר בִּקְדֻשָּׁה, עַד שֶׁאַדְּרַבָּא עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָעִין מְאוֹרֵי־אֵשׁ וּמְבָרְרִין הַטּוֹב שֶׁבָּהֶם וּמַעֲלִין אוֹתוֹ אֶל הַקְּדֻשָּׁה, וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁלָם הַדַּעַת וְהַמֹּחִין שֶׁהֵם בְּחִינַת מְאוֹרֵי־אוֹר בְּיוֹתֵר. נִמְצָא, שֶׁבָּשָׂר בְּחִינַת מְאוֹרֵי־אֵשׁ, אֲבָל חָלָב הוּא בְּחִינַת מְאוֹרֵי־אוֹר, כִּי דָּם נֶעְכָּר וְנַעֲשֶׂה חָלָב, הַיְנוּ שֶׁנִּכְנָעִין מְאוֹרֵי־אֵשׁ הַנֶּאֱחָזִין בִּרְתִיחַת וַעֲכִירַת הַדָּמִים, וּמִתְגַּבְּרִין הַמְּאוֹרֵי־אוֹר שֶׁהֵם בְּחִינַת גַּוְנִין דְּעֵינָא כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת "עֵינָיו כְּיוֹנִים וְכוּ' רֹחֲצוֹת בֶּחָלָב וְכוּ'". וְעִקַּר הִתְהַוּוּת בְּחִינָה זֹאת שֶׁל בְּחִינַת 'דָּם נֶעְכָּר וְנַעֲשֶׂה חָלָב' הוּא בִּשְׁעַת הַהוֹלָדָה, כִּי כָּל הַהוֹלָדוֹת הֵם נִמְשָׁכִין מִן הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת מְאוֹרֵי־אוֹר, וְעַל־כֵּן בִּשְׁעַת הַהוֹלָדָה שֶׁנִּמְשָׁךְ בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת אוֹר הַצַּדִּיק, אֲזַי דָּם נֶעְכָּר וְנַעֲשֶׂה חָלָב, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּכְנָעִין וְנִמְתָּקִין וְנִזְדַּכְּכִין הַמְּאוֹרֵי־אֵשׁ וְנִתְגַּלֶּה בְּחִינַת הַמְּאוֹרֵי־אוֹר. וְזֶה בְּחִינַת אִסּוּר בָּשָׂר בְּחָלָב, כִּי אָסוּר לְחַבְּרָן בְּיַחַד, בִּכְדֵי שֶׁלֹּא לִתֵּן יְנִיקָה בְּיוֹתֵר לְהַמְּאוֹרֵי־אֵשׁ שֶׁהֵם בִּבְחִינַת בְּשַׂר בְּהֵמָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת גְּדִי, בְּחִינַת קְלִפַּת עֵשָׂו אִישׁ שָׂעִיר, בְּחִינַת שְׂעִיר עִזִּים, שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לִינֹק בְּיוֹתֵר מִבְּחִינַת הֶחָלָב שֶׁהוּא בְּחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יִתְגַּבְּרוּ הַמְּאוֹרֵי־אֵשׁ בְּיוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־כֵּן אִסּוּר בָּשָׂר בְּחָלָב מִן הַתּוֹרָה הוּא עַל־יְדֵי בִּשּׁוּל, וְגַם הַבִּשּׁוּל בְּעַצְמוֹ אָסוּר, כִּי אָז עַל־יְדֵי הַבִּשּׁוּל שֶׁעַל־יְדֵי הָאֵשׁ, אָז אִם יִתְחַבְּרוּ בְּיַחַד יְכוֹלִין עַל־יְדֵי־זֶה לְהִתְגַּבֵּר הַמְּאוֹרֵי־אֵשׁ בְּיוֹתֵר. וְזֶה שֶׁמּוּבָן בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, שֶׁתַּעֲרוֹבוֹת בָּשָׂר בְּחָלָב הוּא בְּחִינַת פְּגַם הַבְּרִית, כִּי עִקַּר פְּגַם הַבְּרִית הוּא גַּם־כֵּן בִּבְחִינַת הִתְגַּבְּרוּת הַמְּאוֹרֵישׂ אֵשׁ הַנַּ"ל. וְזֶה שֶׁנִּסְמָךְ אִסּוּר בָּשָׂר בְּחָלָב לְמִצְוַת בִּכּוּרִים, עַיֵּן פְּנִים (שם הל' ב).

128

the voice of insults and humiliations [cherfos u'vzyonos] — therefore the meat also requires three rectifications before it is fit for eating: through slaughter [shechitah], the voice of false beliefs is nullified — the aspect of: "and she shall slaughter the rebellious ones" [v'shachata shetim] [Hoshea 5:2]; through the inspection of the lungs [bedikas ha-re'ah], the wisdom of philosophy and heresy is nullified. For the lung sustains the intellect [seichel] — for the lung blows upon the heart and cools its warmth so that it does not overheat with desires, and then the intellect is preserved. Then the heart is able to store the intellect within it so as not to sin, G-d forbid, through the intellect — on the contrary, through the holy intellect one strengthens further in the service of Hashem, blessed be He. See within. It turns out that when the lung is whole, the wisdom of philosophy and heresy is nullified. And through washing and salting the meat to extract its blood — through this the aspect of insults, humiliations, and bloodshed is nullified. And this is the essential aspect of the wholeness of the rectification of prayer through which the ra ayin is subdued — and eating is rectified in holiness in the aspect of tov ayin, as above. All kinds of treifos [animals that are halachically unfit for eating due to physical defects or wounds] are drawn from the aspect of the blemish of the bris [the covenant of purity]. Therefore there are seventy kinds of treifos — corresponding to the comprehensive evil of the seventy languages [shiv'im lashon] [the seventy root-nations of the world,

129

בָּשָׂר הוּא מִבְּחִינַת תֹּקֶף הַצִּמְצוּם וְהַגְּבוּל, בִּפְרָט בְּשַׂר בְּהֵמָה, שֶׁנִּמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת "פְּנֵי שׁוֹר מֵהַשְּׂמֹאל", שֶׁהוּא בְּחִינַת גְּבוּל וְצִמְצוּם. וְחָלָב הוּא בְּחִינַת הַמְתָּקַת וְהַרְחָבַת הַצִּמְצוּם וְהַגְּבוּל, בְּחִינַת 'דָּם נֶעְכָּר וְנַעֲשֶׂה חָלָב', שֶׁנַּעֲשֶׂה בִּשְׁעַת הַהוֹלָדָה שֶׁהוּא בְּחִינַת הַרְחָבַת הַגְּבוּל הַקְּדֻשָּׁה; כִּי אַף־עַל־ פִּי שֶׁכָּל אֶחָד צָרִיךְ לִשְׁמֹר אֶת גְּבוּלוֹ שֶׁלֹּא לְהָרְסוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְשֶׁלֹּא לִכְנֹס לִגְבוּל חֲבֵרוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת אִסּוּר כִּלְאַיִם וַעֲרָיוֹת, אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לִרְאוֹת לְהַרְחִיב אֶת גְּבוּלוֹ, שֶׁגְּבוּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁלּוֹ יִתְפַּשֵּׁט וְיִתְרַחֵב וְיִתְגַּדֵּל בִּבְחִינַת "הַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ וְכוּ'", וְזֶה עִקַּר קִיּוּם הָעוֹלָם וְחִיּוּב הוֹלָדוֹת בָּנִים, וְעַל־כֵּן בִּשְׁעַת לֵדָה דָּם נֶעְכָּר, הַיְנוּ שֶׁנִּמְתָּק הַצִּמְצוּם וְהַגְּבוּל, שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּינִים, בְּחִינַת דָּמִים, וְנַעֲשֶׂה חָלָב, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַרְחָבַת הַצִּמְצוּם וְהַגְּבוּל דִּקְדֻשָּׁה, וְעַל כֵּן אָסוּר לְעָרְבוֹ עִם הַבָּשָׂר (שם הלכה ג).

129

all of whom are deeply sunken in this desire]. And through eating in a kosher manner — namely, being completely guarded from neveilos [animals that died without proper slaughter] and treifos etc. — through this foolishness [kesilos] is subdued and one merits the rectification of daas, the rectification of the bris, and a livelihood with ease and abundance. New Themes Opening: This batch opens remarkable new terrain — the relationship

130

עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה מִתְחַזֵּק הַגּוּף. וְעַל כֵּן צְרִיכִין לֶאֱכֹל בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה עַל־פִּי הַתּוֹרָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְגַּבֵּר, חַס וְשָׁלוֹם, עַזּוּת הַגּוּף וְתַאֲווֹתָיו עַל־יְדֵי אֲכִילָתוֹ. וְעִקַּר קְדֻשַּׁת הָאֲכִילָה הוּא עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שִׂמְחָה, שֶׁמַּמְשִׁיכִין עַל־יְדֵי הַבּוּשָׁה וְהַיִּרְאָה דִּקְדֻשָּׁה. וְזֶה בְּחִינַת "אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וְכוּ' כִּי חֶדְוַת ה' הִיא מָעֻזְּכֶם" וְכוּ', וְעַל־כֵּן עִקַּר הָאֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים שֶׁהֵם יְמֵי שִׂמְחָה, כִּי אָז נִתְעוֹרֵר שִׂמְחָה וְחֶדְוָה גְדוֹלָה בְּכָל הָעוֹלָמוֹת עַל־יְדֵי הֶאָרַת הַכְּתָרִים שֶׁל בְּחִינַת "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע" שֶׁנִּמְשָׁךְ אָז כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ בִּימֵי הַחֹל צְרִיכִין לְקַדֵּשׁ הָאֲכִילָה עַל־יְדֵי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, בִּבְחִינַת זָכְרֵהוּ מֵאֶחָד בְּשַׁבָּת, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל עַל שַׁמַּאי, שֶׁהָיָה אוֹכֵל כָּל יָמָיו לִכְבוֹד שַׁבָּת. וְזֶה גַּם־כֵּן בְּחִינַת הַבְּרָכָה שֶׁצְּרִיכִין לְבָרֵךְ עַל כָּל דָּבָר. וּכְשֶׁזּוֹכִין לֶאֱכֹל בִּקְדֻשָּׁה שְׁלֵמָה שֶׁהִיא עַל־יְדֵי בְּחִינַת שִׂמְחָה וְעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ מֵהֶאָרַת הַכְּתָרִים שֶׁל "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע", עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְקַבֵּל עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה גַּם־כֵּן הֶאָרַת הַכְּתָרִים הַנַּ"ל, וְזוֹכִין עַל־יְדֵי־זֶה לִבְחִינַת "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע" גָּבֹהַּ בְּיוֹתֵר וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּיוֹתֵר עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת "וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹקֶיךָ וְשָׂמַחְתָּ וְכוּ' לִפְנֵי ה' אֱלֹקֶיךָ" דַּיְקָא, "וְשָׂמַחְתָּ" דַּיְקָא כַּנַּ"ל, וְאָז הָאֲכִילָה בִּבְחִינַת "וַיֶּחֱזוּ אֶת הָאֱלֹקִים וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ", שֶׁזֶּה בְּחִינַת אֲכִילַת עֵץ־הַחַיִּים, כִּי זוֹכִין עַל־יְדֵי־זֶה לִחְיוֹת חַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵחָדָשׁ בְּכָל פַּעַם עַל־יְדֵי הַשָּׂגַת "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע" הֶחָדָשׁ שֶׁמַּשִּׂיגִין בְּכָל פַּעַם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת סְעוּדַת הַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא, כִּי זֶה עִקַּר הַחַיִּים וְהַתַּעֲנוּג שֶׁל עוֹלָם הַבָּא, שֶׁיִּזְכֶּה בְּכָל פַּעַם לְהַשָּׂגַת "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע" הַגָּבֹהַּ בְּיוֹתֵר וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל פַּעַם בְּיוֹתֵר (שם הל' ד, אותיות ט י).

130

between eating and political exile, the anatomy of prayer embedded in the laws of kosher meat, and the mystical meaning of tov ayin / ra ayin in the context of eating. Entry 76 reveals that eating is the aspect of divine shefa descending as simple undifferentiated light — which is then shaped by the vessel of the receiver. The Tzadik's eating adds wisdom; the wicked person's eating adds foolishness — from the same bowl. The ten commandments of bread, terumah, ma'aser, and challah are all acts of shaping that light into blessing-form before it reaches the person. The before-blessing shapes it into blessing as it arrives; the after-blessing shapes it into blessing as it spreads to the brain. Entry 77 is politically arresting: Israel's connection is to the brain; the nations' connection is to the liver. When Israel succumbs to food desire,

131

כָּל הַמַּאֲכָלִים צְרִיכִין בֵּרוּר, לְבָרְרָם מֵאֲחִיזַת הָרַע שֶׁנֶּאֱחַז בָּהֶם מֵעֵת אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע; וְעִקַּר הָרַע הוּא בְּחִינַת עַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁהוּא עִקַּר זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַתַּאֲווֹת וְהָעֲבֵרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁכֻּלָּם נִמְשָׁכִין מֵעַזּוּת דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת עַזּוּת הַגּוּף שֶׁהוּא עַז וְחָזָק מְאֹד בְּהַתַּאֲווֹת. וְהִנֵּה כְּמוֹ שֶׁהָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת בּוּשָׁה וְיִרְאָה דִּקְדֻשָּׁה, כְּמוֹ־כֵן עַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּחִינָה אַחַת עִם בּוּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה בְּחִינַת כְּלַל כָּל הַמַּאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת שֶׁאָסְרָה עָלֵינוּ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי כָל הַמִּינִים הַטְּמֵאִים נֶאֱחָז בָּהֶם הָרַע שֶׁל עַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא בְּיוֹתֵר, וְכַנִּרְאֶה בְּחוּשׁ, שֶׁעַל־פִּי־רֹב הַמִּינִים טְמֵאִים הֵם עַזֵּי־נֶפֶשׁ בְּיוֹתֵר וְעַל־כֵּן הֵם אֲסוּרִים בַּאֲכִילָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְגַּבֵּר עַל־יְדֵי אֲכִילָתָם עַזּוּת הַגּוּף דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, חַס וְשָׁלוֹם. וְכֵן לְהֵפֶךְ, כָּל הַשְּׁקָצִים וּרְמָשִׂים אֲסוּרִים מֵחֲמַת שֶׁהֵם בְּתַכְלִית הַחֲלִישׁוּת בְּיוֹתֵר וְאֵין בָּהֶם שׁוּם עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, וְזֶה נִמְשָׁךְ גַּם־כֵּן מִסִּטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁזֶּה בְּחִינַת בּוּשָׁה וַחֲלִישׁוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, וְעַל־כֵּן אֲסוּרִים גַּם־כֵּן בַּאֲכִילָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לָנוּ לֶאֱכֹל כִּי־אִם הַמִּינִים הַטְּהוֹרִים שֶׁשִּׁעֲרָה הַתּוֹרָה שֶׁהֵם נִמְשָׁכִים מִסִּטְרָא דִּקְדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ לָנוּ כֹּחַ לְבָרְרָם, דְּהַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי אֲכִילָתָם לֹא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ עָלֵינוּ עַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא וְלֹא חֲלִישַׁת וּבשֶׁת דְּסִטְרָאשׂ אָחֳרָא, רַק נִזְכֶּה לְבָרְרָם שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ עָלֵינוּ עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ כֹּחַ עַל־יְדֵי אֲכִילָתֵנוּ לְהִתְגַּבֵּר בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁגַּם בַּמִּינִים הַטְּהוֹרִים יֵשׁ גַּם־כֵּן אֵיזֶה אֲחִיזַת הָרַע שֶׁזֶּה בְּחִינַת רוּחַ הַבַּהֲמִיּוּת שֶׁבָּהֶם, שֶׁמִּזֶּה כָּל הַתַּאֲווֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת עַזּוּת הַגּוּף, עַל־כֵּן גַּם הַמִּינִים הַטְּהוֹרִים צְרִיכִין שְׁחִיטָה (עיין שוחט, אות טז). וְזֶה גַּם־כֵּן בְּחִינַת אִסּוּר בָּשָׂר בְּחָלָב, כִּי בָּשָׂר הוּא בְּחִינַת עַזּוּת, וְחָלָב הוּא בְּחִינַת חֲלִישׁוּת וּבשֶׁת כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְהֶחָלָב צָרִיךְ לְבָרְרוֹ שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת בּוּשָׁה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁלֹּא תִּתְאַחֵז בּוֹ בּוּשָׁה דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת עַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא; וְכֵן הַבָּשָׂר שֶׁהוּא בְּחִינַת עַזּוּת, צָרִיךְ לְבָרְרוֹ בִּפְשִׁיטוּת מֵעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, וְלִזְכּוֹת עַל־יְדֵי אֲכִילַת הַבָּשָׂר לְעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת שִׂמְחָה כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֵין שִׂמְחָה אֶלָּא בְּבָשָׂר. וְעַל־כֵּן בָּשָׂר וְחָלָב, כָּל חַד בְּאַנְפֵּי נַפְשֵׁהּ שָׁרֵי, כִּי כָּל אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְבָרְרוֹ וּלְהַעֲלוֹתוֹ לְשֹׁרֶשׁ קְדֻשָּׁתוֹ, אֲבָל שְׁנֵיהֶם בְּיַחַד אֲסוּרִים בְּאִסּוּר חָמוּר, כִּי עַל־יְדֵישׂ זֶה מִתְגַּבֵּר הָעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא בְּיוֹתֵר וּמַחֲלִישׁ דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם מִלְּהִתְגַּבֵּר בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת בּוּשָׁה דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא; כִּי עִקַּר אֲחִיזַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא הוּא מֵהַתַּעֲרוֹבוֹת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת, שֶׁמְּעָרְבִין וּמְמִירִין וּמַחֲלִיפִין הַמִּדּוֹת, וּבִמְקוֹם שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא כְּנֶגֶד כָּל הַתַּאֲווֹת וְהַמְּנִיעוֹת, הֵם מַחֲלִישִׁין דַּעְתּוֹ כְּדֵי שֶׁיִּתְרַשֵּׁל בַּעֲבוֹדָתוֹ וּמַכְנִיסִין בּוֹ בּוּשָׁה לְהִתְבַּיֵּשׁ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם מִפְּנֵי הַמּוֹנְעִים וְהַמַּלְעִיגִים, וְעַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ מִתְגָּרִין בּוֹ בְּעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, בְּתַאֲווֹת וְעַזּוּת הַגּוּף, עַד שֶׁיָּעִיז פָּנָיו מַמָּשׁ נֶגֶד יִרְאֵי־הַשֵּׁם; וְכֵן לְהֵפֶךְ, עַל־יְדֵי עַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא בָּא לִידֵי בּוּשָׁה. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁמִּתְעָרֵב יַחַד בָּשָׂר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הָעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא עִם חָלָב שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אֲחִיזַת בּוּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, אָז אִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְבָרְרָם וְעַל־כֵּן אֲסוּרִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי וְכוּ'", וְקָרְאָה הַתּוֹרָה בְּכָאן כָּל בְּשַׂר בְּהֵמָה בְּשֵׁם גְּדִי, לְהוֹרוֹת לָנוּ הַפְּגָם הַנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי בָּשָׂר בְּחָלָב, הַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר אֲחִיזַת הָעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הַנֶּאֱחָז בִּבְשַׂר בְּהֵמָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת גְּדִי־עִזִּים - לְשׁוֹן עַזּוּת, בְּחִינַת שְׂעִיר־עִזִּים, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְלִפַּת עֵשָׂו אִישׁ שָׂעִיר, מַלְכוּת הָרְשָׁעָה, שֶׁהוּא רַק עַל־יְדֵי בְּחִינַת עַזּוּת דְּסִטְרָא אָחֳרָא; וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְבָרְרוֹ, אָז מְהַפֵּךְ עַזּוּת הַגּוּף, שֶׁהוּא בְּחִינַת גְּדִי־עִזִּים, אֶל הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁבְּרֹב קָרְבְּנוֹת צִבּוּר הָיָה גַּם שְׂעִיר־עִזִּים; וּלְהֵפֶךְ - לְהֵפֶךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת אִסּוּר בָּשָׂר בְּחָלָב כַּנַּ"ל (שם אותיות ג ד ו ז ח).

131

the liver takes dominion over the brain — and this is the spiritual mechanism of exile and foreign oppression. The yoke of Torah (brain-first) removes both the yoke of foreign rule and the yoke of financial burden. Poverty and livelihood struggles are traced directly to misaligned eating. Entry 78 is a one-line cross-reference — notable in that the compiler himself directs the reader elsewhere rather than repeat material, a sign of precision in editorial craft. Entry 79 soars: the Tzadik's eating connects him not merely to holy love but to the root of love itself — the light of love within daas, which is above the sefiratic attributes entirely, in the realm of the orot ha-tzachtzachos [brilliant dazzling lights]. This is why eating the Shabbos meal can reach: "Then you shall delight in Hashem" — in Hashem Himself, not merely in His gifts. Entry 80 reframes eating as the battleground between two cosmic forces: the soul's koach ha-moshech [power of attraction toward G-d] and the body's koach ha-machria [power of compulsion that holds the soul in the body]. Eating with the right intention strengthens the power of attraction — which is the hearas ha-ratzon. Without that intention, eating strengthens the body's compulsion and traps the soul further. Entry 81 explains why a Tzadik doesn't need to fast: his eating itself does what fasting does for others — it nourishes the brain first and strengthens the me'orei or. Yonasan's brightened eyes after honey is the Torah's testimony to this phenomenon. Entry 82 offers one of the most practically grounding teachings: undigested food produces foul vapors that confuse the brain and destroy counsel [eitzah]. Drinking after eating enables digestion — and this is why Birchas ha-Mazon is recited over a cup: the cup of wine is the kos yeshu'os [cup of salvations], and salvation is the wholeness of counsel. Problems in livelihood,

132

עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְהָרִין בִּשְׁלֵמוּת מֵאִסּוּר אֲכִילַת בָּשָׂר בְּחָלָב, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין בְּכָל פַּעַם לְהִתְחַדֵּשׁ בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מִצְוַת הֲבָאַת בִּכּוּרִים, עַל־כֵּן נִסְמָךְ אִסּוּר בָּשָׂר בְּחָלָב לְבִכּוּרִים. וְזֶה מְרֻמָּז קְצָת בְּצַחוּת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמְרוּ: בָּשָׂר בְּחָלָב חִדּוּשׁ הוּא - "חִדּוּשׁ" דַּיְקָא כַּנַּ"ל (שם אותיות יא יג).

132

relationships, and spiritual life all trace to unclear counsel — which traces to unclear digestion — which traces to uncorrected eating. Entry 83 reveals that

133

עִנְיַן בִּטּוּל הָאִסּוּר בְּשִׁשִּׁים, וְיֵשׁ דְּבָרִים שֶׁאֵינָן מִתְבַּטְּלִין, וְכֵן עִנְיַן דְּבָרִים שֶׁצְּרִיכִין חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם - שָׁם, אוֹתִיּוֹת כב קכו. כָּל הַבְּהֵמוֹת וְחַיּוֹת וְעוֹפוֹת וְכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, כֻּלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּתָם רַק מִיִּשְׂרָאֵל הַמְקַיְּמִין אֶת הַתּוֹרָה, וְעַל־כֵּן כָּל הַמִּינִים טְהוֹרִים מְקַבְּלִים חַיּוּת מִצַּד הַקְּדֻשָּׁה וּמֻתָּרִים בַּאֲכִילָה, וְהַמִּינִים טְמֵאִים מְקַבְּלִים חַיּוּתָם מֵהַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְעַל־כֵּן אֲסוּרִים לַאֲכִילַת יִשְׂרָאֵל. וְהִנֵּה מְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב אֶל הַתּוֹרָה וְאֶל כְּלָלִיּוּת הַקְּדֻשָּׁה כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, לַעֲמֹד עַל־יְדֵי־זֶה וּלְהִתְגַּבֵּר כְּנֶגֶד הָרוֹצִים לְמָנְעוֹ מֵהַקְּדֻשָּׁה. אַךְ זֶה הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה צָרִיךְ שְׁמִירָה גְדוֹלָה שֶׁלֹּא יִהְיֶה בִּבְחִינַת עַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁעַל זֶה אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: עַז פָּנִים לַגֵּיהִנּוֹם. עַל־כֵּן צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה דִּקְדֻשָּׁה וְיִהְיֶה בִּבְחִינַת 'בּשֶׁת פָּנִים לְגַן־עֵדֶן', וְדַיְקָא עַל־יְדֵי הַיִּרְאָה וְהַבּוּשָׁה הַזֹּאת יִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה נֶגֶד כָּל הַמּוֹנְעִים. וּבְיוֹתֵר צְרִיכִין לִזָּהֵר בָּזֶה בְּנֵי הַנְּעוּרִים הָרוֹצִים לְהַתְחִיל לְחַנֵּךְ אֶת עַצְמָם בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וּלְהִתְקָרֵב אֶל הַקְּדֻשָּׁה, וְהֵם בִּבְחִינַת 'בֵּיצִים מָארֵי מִקְרָא', כִּי כְּמוֹ שֶׁהַתְחָלַת הַלִּמּוּד בִּכְלָל הוּא מִקְרָא, בְּחִינַת 'בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים לַמִּקְרָא', כְּמוֹ־כֵן בְּעִנְיַן עֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, שֶׁזֶּה עִקַּר תַּכְלִית הַלִּמּוּד, כִּי לֹא הַמִּדְרָשׁ עִקָּר וְכוּ', עַל־כֵּן הַתְחָלַת הַחִנּוּךְ בַּעֲבוֹדַתשׂ הַשֵּׁם הוּא בְּחִינַת 'מָארֵי מִקְרָא'. וְאָז בַּהַתְחָלָה, שֶׁבְּוַדַּאי צָרִיךְ לַעֲבֹר עֲלֵיהֶם עֲדַיִן מְנִיעוֹת וְנִסְיוֹנוֹת הַרְבֵּה, וּצְרִיכִין שְׁמִירָה גְדוֹלָה שֶׁלֹּא לְהָרְסָם וְשֶׁלֹּא לְשָׁבְרָם בְּקַל, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי הֵם חֲלוּשֵׁי כֹחַ וְרַכִּים עֲדַיִן, בִּבְחִינַת 'בֵּיצִים מָארֵי מִקְרָא', וְעִקַּר הַשְּׁמִירָה וְהַהִתְחַזְּקוּת שֶׁלָּהֶם הוּא עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת בּוּשָׁה וְיִרְאָה דִקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת 'רֹאשׁוֹ אֶחָד כַּד' - זֶה בְּחִינַת בּוּשָׁה וְיִרְאָה כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, 'וְרֹאשׁוֹ אֶחָד חַד' - כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא בּשֶׁת־פָּנִים, מִכָּל מָקוֹם צָרִיךְ לִהְיוֹת חַד וְחָזָק וְחָרִיף לַעֲמֹד בְּעַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה נֶגֶד כָּל הַמּוֹנְעִים אוֹתוֹ מֵהַקְּדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת. אֲבָל אִם שְׁנֵי רָאשֵׁיהֶם כַּדִּים, הַיְנוּ שֶׁהוּא בִּבְחִינַת בּשֶׁת מִכָּל צְדָדָיו, שֶׁאֵין בּוֹ שׁוּם עַזּוּת כְּלָל וּמִתְבַּטֵּל מִקְּדֻשַּׁת עֲבוֹדָתוֹ עַל־יְדֵי כָּל בְּחִינוֹת הַמּוֹנְעִים; וְכֵן אִם שְׁנֵי רָאשֵׁיהֶם חַדִּין, דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא מָלֵא עַזּוּת וְאֵין בּוֹ שׁוּם בּשֶׁת כְּלָל - הֵם בְּוַדַּאי טְמֵאִים, כִּי עַזּוּת דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא הוּא בְּוַדַּאי טָמֵא. וְכֵן אִם אֵין לוֹ שׁוּם עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה כְּלָל, הוּא גַּם־כֵּן סִימַן טֻמְאָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב אֶל הַקְּדֻשָּׁה כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁכָּלוּל מִבְּחִינַת בּוּשָׁה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת 'רֹאשׁוֹ אֶחָד חַד וְאֶחָד כַּד' כַּנַּ"ל. אַךְ אֲפִלּוּ אִם יֵשׁ לוֹ שְׁנֵי הַסִּימָנִים הַנַּ"ל, עֲדַיִן הַדָּבָר סָפֵק, כִּי יֵשׁ אֶחָד שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַזּוּת וּבוּשָׁה וּשְׁנֵיהֶם הֵם לְהֵפֶךְ מֵהַקְּדֻשָּׁה, כִּי הוּא עַז־פָּנִים נֶגֶד הַכְּשֵׁרִים וְהַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, וּכְנֶגֶד הַשַּׁקְרָנִים דַּיְקָא יֵשׁ לוֹ בּשֶׁת־פָּנִים וּמִתְבַּטֵּל כְּנֶגְדָּם, עַל־כֵּן אֲפִלּוּ אִם רֹאשׁוֹ אֶחָד כַּד וְאֶחָד חַד, עֲדַיִן אֵין סוֹמְכִין עַל זֶה לְאָכְלוֹ, עַד שֶׁיֵּדַע שֶׁהוּא מֵעוֹף טָהוֹר, הַיְנוּ מִסִּטְרָא דִקְדֻשָּׁה (שם הל' ד, וע' עוד מענין ראשו אחד כד ואחד חד - התחזקות, אות נז).

133

eating creates either a tov ayin [generous, open spirit] or a ra ayin [miserly, contracted spirit]. The connection: the eye's spiritual armor depends on the heart; the heart's state depends on what one eats. Mentioning Eretz Yisrael in Birchas ha-Mazon specifically draws the tov ayin of the Land to counteract the ra ayin that forbidden or unholy eating breeds. Giving food to the poor is the practical act of tov ayin at the table. Entry 84 maps the entire kosher meat process onto the structure of prayer: the knife is the sword of G-d / prayer; the three stages of preparation (slaughter, lung inspection, washing and salting) correspond to the three negative forces that proper prayer must nullify: false beliefs, philosophical heresy, and insults/bloodshed. When the lung is healthy and whole, the intellect is preserved — and the heart can store it without sin. Entry 85 is a compact but striking conclusion: the seventy treifos correspond to the seventy root-nations and their collective sunkenness in the blemish of the bris. Keeping fully kosher rectifies the daas, rectifies the bris, and brings abundance in livelihood — these three are inseparable. נ נח נחמ נחמן מאומן In all things of the world — through the sin of eating from the Tree of Knowledge — the spirit of the human being [ruach ha-adam], which is the aspect of holy daas, became intermixed with the spirit of the animal [ruach ha-behemah], which is the aspect of

127

עִקַּר יְנִיקַת הָרַע הַכּוֹלֵל מֵהַקְּדֻשָּׁה, חַס וְשָׁלוֹם, הוּא עַל־יְדֵי לְשׁוֹן תַּרְגּוּם, וְחָלָב הִיא בְּחִינַת תַּרְגּוּם, הַיְנוּ שֶׁנִּתְבָּרֵר הַטּוֹב שֶׁבַּתַּרְגּוּם מִן הָרַע שֶׁבּוֹ, בְּחִינַת דָּם נֶעְכָּר וְנַעֲשֶׂה חָלָב, וְעַל־כֵּן מֻתָּר בַּאֲכִילָה בְּלֹא שׁוּם תִּקּוּן. וּמֵחֲמַת שֶׁהוּא מִבְּחִינַת תַּרְגּוּם, שֶׁהוּא בְּחִינַת תַּרְדֵּמָה וְשֵׁנָה כַּיָּדוּעַ, עַל־כֵּן הֶחָלָב מַפִּיל שֵׁנָה עַל הָאָדָם בְּטֶבַע. וְזֶה בְּחִינַת כַּמָּה מִינֵי בֵּרוּרִים שֶׁיֵּשׁ בְּהֶחָלָב: חֶמְאָה וּגְבִינָה, וְהַגְּבִינָה שְׁנִיָּה שֶׁנַּעֲשֶׂה מִנַּסְיוּבֵי דַחֲלָבָא; כִּי מֵחֲמַת שֶׁכָּל עִקַּר הֶחָלָב הוּא בָּא מִבְּחִינַת בֵּרוּר מֵרַע לְטוֹב, מִדָּם לְחָלָב, וְזֶה יָדוּעַ שֶׁכָּל דָּבָר הַמִּתְבָּרֵר מֵרַע לְטוֹב, אַף שֶׁכְּבָר נִכְלָל בַּטּוֹב, עֲדַיִן צְרִיכִין לְבָרְרוֹ בְּיוֹתֵר בְּבֵרוּר אַחַר בֵּרוּר כְּדֵי לְבָרֵר הַטּוֹב וְהַמֻּבְחָר שֶׁבּוֹ, וְהַמּוֹתָר מִתְבָּרֵר אַחַר־כָּךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כָּל הַבֵּרוּרִים הַנַּ"ל שֶׁמְּבָרְרִין מֵהֶחָלָב. וְעַל־כֵּן אָסוּר בָּשָׂר בְּחָלָב, כִּי בָּשָׂר הוּא עִקַּר עָבְיוּת וְגַשְׁמִיּוּת הַגּוּף שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּינִים, בִּבְחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: גּוּף קָשֶׁה, בִּפְרָט גּוּף שֶׁל בְּהֵמָה, שֶׁשָּׁם נֶאֱחָז בְּיוֹתֵר הָרַע הַכּוֹלֵל הַנַּ"ל; וְעַל־כֵּן אֵינוֹ רָאוּי לְאָכְלוֹ חַי כִּי־אִם עַל־יְדֵי בִּשּׁוּל, בִּפְרָט בְּשַׂר־בְּהֵמָה שֶׁצָּרִיךְ בִּשּׁוּל הַרְבֵּה, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁעֲדַיִן לֹא נִתְבָּרֵר לְמַאֲכַל אָדָם, וְלֹא נִכְנָע וְלֹא נִמְתָּק הָרַע שֶׁבּוֹ לְגַמְרֵי עַד אַחַר הַבִּשּׁוּל עַל־יְדֵי הָאוּר, בִּבְחִינַת "מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם", וְעַל־כֵּן אָסוּר לְבַשְּׁלוֹ בְּחָלָב, כְּדֵי שֶׁלֹּא לִתֵּן יְנִיקָה לְהָרַע הַכּוֹלֵל הַנֶּאֱחָז בְּהַבָּשָׂר שֶׁלֹּא יוּכַל לִינֹק מֵהַקְּדֻשָּׁה עַל־יְדֵי הֶחָלָב שֶׁהוּא בְּחִינַת תַּרְגּוּם כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן נִסְמָךְ אִסּוּר בָּשָׂר בְּחָלָב לְמִצְוַת הֲבָאַת בִּכּוּרִים, שֶׁמִּצְוָה לְסַפֵּר אָז: "אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי וְכוּ'", הַיְנוּ שֶׁקְּלִפַּת לָבָן רָצָה לְהִתְגַּבֵּר וְלִינֹק מֵהַקְּדֻשָּׁה עַל־יְדֵי לְשׁוֹן תַּרְגּוּם שֶׁהוּא לְשׁוֹן אֲרַמִּי, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה אָסוּר גַּם־כֵּן בָּשָׂר בְּחָלָב. וְעַל־כֵּן אִסּוּר בָּשָׂר בְּחָלָב מִן הַתּוֹרָה הוּא רַק בִּבְשַׂר בְּהֵמָה, שֶׁשָּׁם נֶאֱחָז הָרַע הַכּוֹלֵל בְּיוֹתֵר, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה צָרִיךְ שְׁחִיטַת שְׁנֵי הַסִּימָנִים, וַחֲלָבָהּ אָסוּר, וְדָמָהּ אֵין טָעוּן כִּסּוּי, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּחַיָּה וָעוֹף, שֶׁאֵין הָרַע נֶאֱחָז בָּהֶם כָּל־כָּךְ, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה צָרִיךְ לְכַסּוֹת אֶת דָּמָן וַחֲלָבָם מֻתָּר, עַל־כֵּן אֵין בָּהֶם אִסּוּר בָּשָׂר בְּחָלָב מִן הַתּוֹרָה רַק מִדְּרַבָּנָן. וְעַל־כֵּן הַדָּגִים שֶׁאֵין צְרִיכִין שְׁחִיטָה כְּלָל וְאֵין בָּהֶם אֲפִלּוּ אִסּוּר דָּם וְכוּ', עַל־כֵּן אֵין בָּהֶם אִסּוּר בָּשָׂר בְּחָלָב אֲפִלּוּ מִדְּרַבָּנָן (הל' בשר בחלב ה"א).

127

the koach ha-medameh [the faculty of imagination] — from which all animalistic desires flow. And this is the essential rectification of holy eating: to merit thereby to refine the spirit of the human being from the spirit of the animal — to refine the good from the evil which is the aspect of the koach ha-medameh. And the essential refinement is through joy [simchah] — therefore one must eat in joy, as it is written: "Go, eat your bread in joy" [Koheles 9:7]. For the essential rectification and refinement of eating is through joy — through which the medameh is refined. And this is the aspect of the elevated holiness of the Shabbos and Yom Tov meal — for those are days of joy, and through this the eating is refined from the grip of the koach ha-medameh. And through refining the medameh one merits memory [zikaron] — which is the essential rectification of eating: that one should not fall into forgetfulness [shichechah], G-d forbid, through eating — as it is written: "Lest you eat and be satiated…and your heart be lifted up and you forget…and you shall remember Hashem

128

הַבָּהֵמָה אֵין לָהּ דַּעַת וּמֹחִין שֶׁהֵם בְּחִינַת מְאוֹרֵי־אוֹר, וְעַל־כֵּן הִיא בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־אֵשׁ, כִּי זֶה לְעֻמַּת זֶה; וּבְמָקוֹם שֶׁאֵין שָׁם מְאוֹרֵי־אוֹר - מִתְגַּבְּרִין שָׁם חַס וְשָׁלוֹם מְאוֹרֵי־אֵשׁ. וְזֶה בְּחִינַת "בָּעֶרֶב תֹּאכְלוּ בָשָׂר", כִּי בָּעֶרֶב שֶׁהוּא זְמַן הִסְתַּלְּקוּת הַמְּאוֹרֵי־אוֹר וּשְׁלִיטַת הַמְּאוֹרֵי־ אֵשׁ - אָז זְמַן אֲכִילַת הַבָּשָׂר, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־אֵשׁ. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִזָּהֵר בְּיוֹתֵר בַּאֲכִילַת בָּשָׂר לְאָכְלוֹ בִּקְדֻשָּׁה בְּכַוָּנָה גְדוֹלָה, כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לְהַכְנִיעַ מְאוֹרֵי הָאֵשׁ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: עַם־הָאָרֶץ אָסוּר לֶאֱכֹל בָּשָׂר, כִּי בֶּאֱמֶת הַמְּאוֹרֵי־אֵשׁ הֵם יוֹנְקִים וּמְקַבְּלִים גַּם־כֵּן מִבְּחִינַת הַמְּאוֹרֵי־ אוֹר, שֶׁהֵם תְּלָת גַּוְנִין דְּעֵינָא וּבַת־עַיִן הַנִּמְשָׁכִין מֵאַרְבַּע אוֹתִיּוֹת הַשֵּׁם, כִּי גַּם בִּמְאוֹרֵי־אֵשׁ יֵשׁ אַרְבָּעָה גַּוְנִין כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, כִּי גַּם הֵם מְקַבְּלִים חַיּוּת מִשֵּׁם הַשֵּׁם, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם, רַק שֶׁצְּרִיכִין לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִתֵּן לָהֶם חַיּוּת יוֹתֵר מִדַּי, רַק כְּדֵי חִיּוּנוֹ בְּצִמְצוּם כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְגַּבְּרוּ, חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת מֻתָּר לָנוּ לֶאֱכֹל גַּם בָּשָׂר, רַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֶאֱכֹל כִּי־אִם בְּכֹחַ הַצַּדִּיקִים וְהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהֵם בְּחִינַת מְאוֹרֵי־אוֹר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לְהַכְנִיעַ הָרַע שֶׁבִּמְאוֹרֵי־אֵשׁ וּלְבָרֵר הַטּוֹב מִן הָרַע, וְאָז יוּכַל לֶאֱכֹל בָּשָׂר; אֲבָל עַם־הָאָרֶץ שֶׁרָחוֹק מֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וַאֲפִלּוּ אִם קָרָה וְשָׁנָה וְלֹא שִׁמֵּשׁ תַּלְמִידֵי־ חֲכָמִים אָמְרוּ עָלָיו רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁנִּקְרָא גַּם־כֵּן עַם־הָאָרֶץ, וּמֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מְקֹרָב לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהֵם בְּחִינַת מְאוֹרֵי־אוֹר, עַל־ כֵּן אָסוּר לֶאֱכֹל בָּשָׂר, כִּי אָז יִתְגַּבְּרוּ עַל־יְדֵי־ זֶה הַסִּטְרָא־אָחֳרָא בְּיוֹתֵר, שֶׁהֵם בְּחִינַת מְאוֹרֵי־אֵשׁ, שֶׁנֶּאֱחָזִין בְּיוֹתֵר בִּבְשַׂר בְּהֵמָה; אֲבָל עַל־יְדֵי שֶׁמְּקַבְּלִין כֹּחַ מֵהַצַּדִּיק וְהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אָז יְכוֹלִין לֶאֱכֹל בָּשָׂר בִּקְדֻשָּׁה, עַד שֶׁאַדְּרַבָּא עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָעִין מְאוֹרֵי־אֵשׁ וּמְבָרְרִין הַטּוֹב שֶׁבָּהֶם וּמַעֲלִין אוֹתוֹ אֶל הַקְּדֻשָּׁה, וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁלָם הַדַּעַת וְהַמֹּחִין שֶׁהֵם בְּחִינַת מְאוֹרֵי־אוֹר בְּיוֹתֵר. נִמְצָא, שֶׁבָּשָׂר בְּחִינַת מְאוֹרֵי־אֵשׁ, אֲבָל חָלָב הוּא בְּחִינַת מְאוֹרֵי־אוֹר, כִּי דָּם נֶעְכָּר וְנַעֲשֶׂה חָלָב, הַיְנוּ שֶׁנִּכְנָעִין מְאוֹרֵי־אֵשׁ הַנֶּאֱחָזִין בִּרְתִיחַת וַעֲכִירַת הַדָּמִים, וּמִתְגַּבְּרִין הַמְּאוֹרֵי־אוֹר שֶׁהֵם בְּחִינַת גַּוְנִין דְּעֵינָא כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת "עֵינָיו כְּיוֹנִים וְכוּ' רֹחֲצוֹת בֶּחָלָב וְכוּ'". וְעִקַּר הִתְהַוּוּת בְּחִינָה זֹאת שֶׁל בְּחִינַת 'דָּם נֶעְכָּר וְנַעֲשֶׂה חָלָב' הוּא בִּשְׁעַת הַהוֹלָדָה, כִּי כָּל הַהוֹלָדוֹת הֵם נִמְשָׁכִין מִן הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת מְאוֹרֵי־אוֹר, וְעַל־כֵּן בִּשְׁעַת הַהוֹלָדָה שֶׁנִּמְשָׁךְ בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת אוֹר הַצַּדִּיק, אֲזַי דָּם נֶעְכָּר וְנַעֲשֶׂה חָלָב, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּכְנָעִין וְנִמְתָּקִין וְנִזְדַּכְּכִין הַמְּאוֹרֵי־אֵשׁ וְנִתְגַּלֶּה בְּחִינַת הַמְּאוֹרֵי־אוֹר. וְזֶה בְּחִינַת אִסּוּר בָּשָׂר בְּחָלָב, כִּי אָסוּר לְחַבְּרָן בְּיַחַד, בִּכְדֵי שֶׁלֹּא לִתֵּן יְנִיקָה בְּיוֹתֵר לְהַמְּאוֹרֵי־אֵשׁ שֶׁהֵם בִּבְחִינַת בְּשַׂר בְּהֵמָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת גְּדִי, בְּחִינַת קְלִפַּת עֵשָׂו אִישׁ שָׂעִיר, בְּחִינַת שְׂעִיר עִזִּים, שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לִינֹק בְּיוֹתֵר מִבְּחִינַת הֶחָלָב שֶׁהוּא בְּחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יִתְגַּבְּרוּ הַמְּאוֹרֵי־אֵשׁ בְּיוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־כֵּן אִסּוּר בָּשָׂר בְּחָלָב מִן הַתּוֹרָה הוּא עַל־יְדֵי בִּשּׁוּל, וְגַם הַבִּשּׁוּל בְּעַצְמוֹ אָסוּר, כִּי אָז עַל־יְדֵי הַבִּשּׁוּל שֶׁעַל־יְדֵי הָאֵשׁ, אָז אִם יִתְחַבְּרוּ בְּיַחַד יְכוֹלִין עַל־יְדֵי־זֶה לְהִתְגַּבֵּר הַמְּאוֹרֵי־אֵשׁ בְּיוֹתֵר. וְזֶה שֶׁמּוּבָן בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, שֶׁתַּעֲרוֹבוֹת בָּשָׂר בְּחָלָב הוּא בְּחִינַת פְּגַם הַבְּרִית, כִּי עִקַּר פְּגַם הַבְּרִית הוּא גַּם־כֵּן בִּבְחִינַת הִתְגַּבְּרוּת הַמְּאוֹרֵישׂ אֵשׁ הַנַּ"ל. וְזֶה שֶׁנִּסְמָךְ אִסּוּר בָּשָׂר בְּחָלָב לְמִצְוַת בִּכּוּרִים, עַיֵּן פְּנִים (שם הל' ב).

128

your G-d" [Devarim 8:12–14,18]. For through holy eating, through this the medameh is refined and one merits memory. Through the priestly gifts [matanos kehunah] that one gives from every animal to the Kohen — namely: the foreleg [zro'a], the jaw [lechayayim], and the stomach [keivah] — through this one connects and elevates the animal [behemah], which is the aspect of the medameh, from which all fallen loves flow — to the aspect of holy love, which is the aspect of the Kohen. The eating of Israel is in place of a sacrifice [korban] — as our Rabbis of blessed memory have stated: "the table atones like the altar" [Chagigah 27a]. And just as with a sacrifice: if they merited, a lion [aryeh] descends to consume the sacrifice; and if not, a dog [kalba] descends to consume the sacrifice — and all of this depends essentially on the guarding of the bris [covenant of purity], as explained within — so too with eating: one must guard oneself from the eighteen categories of treifos [which numerically equal the value of chai — life (18)], which are the aspect of the blemish of the bris. [For the rectification of the bris is the aspect of the Tzadik who is Chai Olamim — the Living One of all worlds — and the number eighteen corresponds to chai.] This is so that one should not be in the aspect of "a dog descends etc." — which is the aspect of: "you shall throw it to the dog" [la-kelev tashlichun oso] [Shemos 22:30] — which is stated regarding treifah. And when one guards oneself from the eighteen treifos — which is the aspect of guarding the bris — then the food rises in holiness and is included

129

בָּשָׂר הוּא מִבְּחִינַת תֹּקֶף הַצִּמְצוּם וְהַגְּבוּל, בִּפְרָט בְּשַׂר בְּהֵמָה, שֶׁנִּמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת "פְּנֵי שׁוֹר מֵהַשְּׂמֹאל", שֶׁהוּא בְּחִינַת גְּבוּל וְצִמְצוּם. וְחָלָב הוּא בְּחִינַת הַמְתָּקַת וְהַרְחָבַת הַצִּמְצוּם וְהַגְּבוּל, בְּחִינַת 'דָּם נֶעְכָּר וְנַעֲשֶׂה חָלָב', שֶׁנַּעֲשֶׂה בִּשְׁעַת הַהוֹלָדָה שֶׁהוּא בְּחִינַת הַרְחָבַת הַגְּבוּל הַקְּדֻשָּׁה; כִּי אַף־עַל־ פִּי שֶׁכָּל אֶחָד צָרִיךְ לִשְׁמֹר אֶת גְּבוּלוֹ שֶׁלֹּא לְהָרְסוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְשֶׁלֹּא לִכְנֹס לִגְבוּל חֲבֵרוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת אִסּוּר כִּלְאַיִם וַעֲרָיוֹת, אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לִרְאוֹת לְהַרְחִיב אֶת גְּבוּלוֹ, שֶׁגְּבוּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁלּוֹ יִתְפַּשֵּׁט וְיִתְרַחֵב וְיִתְגַּדֵּל בִּבְחִינַת "הַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ וְכוּ'", וְזֶה עִקַּר קִיּוּם הָעוֹלָם וְחִיּוּב הוֹלָדוֹת בָּנִים, וְעַל־כֵּן בִּשְׁעַת לֵדָה דָּם נֶעְכָּר, הַיְנוּ שֶׁנִּמְתָּק הַצִּמְצוּם וְהַגְּבוּל, שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּינִים, בְּחִינַת דָּמִים, וְנַעֲשֶׂה חָלָב, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַרְחָבַת הַצִּמְצוּם וְהַגְּבוּל דִּקְדֻשָּׁה, וְעַל כֵּן אָסוּר לְעָרְבוֹ עִם הַבָּשָׂר (שם הלכה ג).

129

in the aspect of the Tzadik who is Chai Olamim. And then a lion descends to consume the sacrifice. Through giving the priestly gifts from every animal to the Kohen in Eretz Yisrael — through this the eating is rectified to be in the aspect of the rectification of daas and the rectification of the bris, and in the aspect of the complete rectification of the altar [mizbeach]. Through giving the priestly gifts to the Kohen — who is the

130

עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה מִתְחַזֵּק הַגּוּף. וְעַל כֵּן צְרִיכִין לֶאֱכֹל בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה עַל־פִּי הַתּוֹרָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְגַּבֵּר, חַס וְשָׁלוֹם, עַזּוּת הַגּוּף וְתַאֲווֹתָיו עַל־יְדֵי אֲכִילָתוֹ. וְעִקַּר קְדֻשַּׁת הָאֲכִילָה הוּא עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שִׂמְחָה, שֶׁמַּמְשִׁיכִין עַל־יְדֵי הַבּוּשָׁה וְהַיִּרְאָה דִּקְדֻשָּׁה. וְזֶה בְּחִינַת "אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וְכוּ' כִּי חֶדְוַת ה' הִיא מָעֻזְּכֶם" וְכוּ', וְעַל־כֵּן עִקַּר הָאֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים שֶׁהֵם יְמֵי שִׂמְחָה, כִּי אָז נִתְעוֹרֵר שִׂמְחָה וְחֶדְוָה גְדוֹלָה בְּכָל הָעוֹלָמוֹת עַל־יְדֵי הֶאָרַת הַכְּתָרִים שֶׁל בְּחִינַת "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע" שֶׁנִּמְשָׁךְ אָז כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ בִּימֵי הַחֹל צְרִיכִין לְקַדֵּשׁ הָאֲכִילָה עַל־יְדֵי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, בִּבְחִינַת זָכְרֵהוּ מֵאֶחָד בְּשַׁבָּת, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל עַל שַׁמַּאי, שֶׁהָיָה אוֹכֵל כָּל יָמָיו לִכְבוֹד שַׁבָּת. וְזֶה גַּם־כֵּן בְּחִינַת הַבְּרָכָה שֶׁצְּרִיכִין לְבָרֵךְ עַל כָּל דָּבָר. וּכְשֶׁזּוֹכִין לֶאֱכֹל בִּקְדֻשָּׁה שְׁלֵמָה שֶׁהִיא עַל־יְדֵי בְּחִינַת שִׂמְחָה וְעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ מֵהֶאָרַת הַכְּתָרִים שֶׁל "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע", עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְקַבֵּל עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה גַּם־כֵּן הֶאָרַת הַכְּתָרִים הַנַּ"ל, וְזוֹכִין עַל־יְדֵי־זֶה לִבְחִינַת "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע" גָּבֹהַּ בְּיוֹתֵר וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּיוֹתֵר עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת "וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹקֶיךָ וְשָׂמַחְתָּ וְכוּ' לִפְנֵי ה' אֱלֹקֶיךָ" דַּיְקָא, "וְשָׂמַחְתָּ" דַּיְקָא כַּנַּ"ל, וְאָז הָאֲכִילָה בִּבְחִינַת "וַיֶּחֱזוּ אֶת הָאֱלֹקִים וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ", שֶׁזֶּה בְּחִינַת אֲכִילַת עֵץ־הַחַיִּים, כִּי זוֹכִין עַל־יְדֵי־זֶה לִחְיוֹת חַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵחָדָשׁ בְּכָל פַּעַם עַל־יְדֵי הַשָּׂגַת "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע" הֶחָדָשׁ שֶׁמַּשִּׂיגִין בְּכָל פַּעַם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת סְעוּדַת הַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא, כִּי זֶה עִקַּר הַחַיִּים וְהַתַּעֲנוּג שֶׁל עוֹלָם הַבָּא, שֶׁיִּזְכֶּה בְּכָל פַּעַם לְהַשָּׂגַת "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע" הַגָּבֹהַּ בְּיוֹתֵר וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל פַּעַם בְּיוֹתֵר (שם הל' ד, אותיות ט י).

130

aspect of the generality of son and student [klaliyus ben v'talmid] [representing the relationship of a child to his father and a student to his teacher — the essential channels of transmission of holiness] — through this one merits to receive at the time of eating the hearas ha-ratzon [illumination of the Will] — which is the essential rectification of eating. The chelev [forbidden fats] cover the kidneys [kelyos] — and the kidneys are the seat of counsel [eitzos]. Therefore the chelev is against holy counsel — for it seals the kidneys and prevents them from producing holy counsel. And as our Rabbis of blessed memory have expounded on the verse: "this is their way — kesel [folly/fat] is theirs" [zeh darkam kesel lamo] [Tehillim 49:14] [the word kesel means both folly and the fatty loin — the verse thus connects fat with foolishness through a

131

כָּל הַמַּאֲכָלִים צְרִיכִין בֵּרוּר, לְבָרְרָם מֵאֲחִיזַת הָרַע שֶׁנֶּאֱחַז בָּהֶם מֵעֵת אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע; וְעִקַּר הָרַע הוּא בְּחִינַת עַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁהוּא עִקַּר זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַתַּאֲווֹת וְהָעֲבֵרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁכֻּלָּם נִמְשָׁכִין מֵעַזּוּת דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת עַזּוּת הַגּוּף שֶׁהוּא עַז וְחָזָק מְאֹד בְּהַתַּאֲווֹת. וְהִנֵּה כְּמוֹ שֶׁהָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת בּוּשָׁה וְיִרְאָה דִּקְדֻשָּׁה, כְּמוֹ־כֵן עַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּחִינָה אַחַת עִם בּוּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה בְּחִינַת כְּלַל כָּל הַמַּאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת שֶׁאָסְרָה עָלֵינוּ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי כָל הַמִּינִים הַטְּמֵאִים נֶאֱחָז בָּהֶם הָרַע שֶׁל עַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא בְּיוֹתֵר, וְכַנִּרְאֶה בְּחוּשׁ, שֶׁעַל־פִּי־רֹב הַמִּינִים טְמֵאִים הֵם עַזֵּי־נֶפֶשׁ בְּיוֹתֵר וְעַל־כֵּן הֵם אֲסוּרִים בַּאֲכִילָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְגַּבֵּר עַל־יְדֵי אֲכִילָתָם עַזּוּת הַגּוּף דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, חַס וְשָׁלוֹם. וְכֵן לְהֵפֶךְ, כָּל הַשְּׁקָצִים וּרְמָשִׂים אֲסוּרִים מֵחֲמַת שֶׁהֵם בְּתַכְלִית הַחֲלִישׁוּת בְּיוֹתֵר וְאֵין בָּהֶם שׁוּם עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, וְזֶה נִמְשָׁךְ גַּם־כֵּן מִסִּטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁזֶּה בְּחִינַת בּוּשָׁה וַחֲלִישׁוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, וְעַל־כֵּן אֲסוּרִים גַּם־כֵּן בַּאֲכִילָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לָנוּ לֶאֱכֹל כִּי־אִם הַמִּינִים הַטְּהוֹרִים שֶׁשִּׁעֲרָה הַתּוֹרָה שֶׁהֵם נִמְשָׁכִים מִסִּטְרָא דִּקְדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ לָנוּ כֹּחַ לְבָרְרָם, דְּהַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי אֲכִילָתָם לֹא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ עָלֵינוּ עַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא וְלֹא חֲלִישַׁת וּבשֶׁת דְּסִטְרָאשׂ אָחֳרָא, רַק נִזְכֶּה לְבָרְרָם שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ עָלֵינוּ עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ כֹּחַ עַל־יְדֵי אֲכִילָתֵנוּ לְהִתְגַּבֵּר בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁגַּם בַּמִּינִים הַטְּהוֹרִים יֵשׁ גַּם־כֵּן אֵיזֶה אֲחִיזַת הָרַע שֶׁזֶּה בְּחִינַת רוּחַ הַבַּהֲמִיּוּת שֶׁבָּהֶם, שֶׁמִּזֶּה כָּל הַתַּאֲווֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת עַזּוּת הַגּוּף, עַל־כֵּן גַּם הַמִּינִים הַטְּהוֹרִים צְרִיכִין שְׁחִיטָה (עיין שוחט, אות טז). וְזֶה גַּם־כֵּן בְּחִינַת אִסּוּר בָּשָׂר בְּחָלָב, כִּי בָּשָׂר הוּא בְּחִינַת עַזּוּת, וְחָלָב הוּא בְּחִינַת חֲלִישׁוּת וּבשֶׁת כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְהֶחָלָב צָרִיךְ לְבָרְרוֹ שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת בּוּשָׁה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁלֹּא תִּתְאַחֵז בּוֹ בּוּשָׁה דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת עַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא; וְכֵן הַבָּשָׂר שֶׁהוּא בְּחִינַת עַזּוּת, צָרִיךְ לְבָרְרוֹ בִּפְשִׁיטוּת מֵעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, וְלִזְכּוֹת עַל־יְדֵי אֲכִילַת הַבָּשָׂר לְעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת שִׂמְחָה כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֵין שִׂמְחָה אֶלָּא בְּבָשָׂר. וְעַל־כֵּן בָּשָׂר וְחָלָב, כָּל חַד בְּאַנְפֵּי נַפְשֵׁהּ שָׁרֵי, כִּי כָּל אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְבָרְרוֹ וּלְהַעֲלוֹתוֹ לְשֹׁרֶשׁ קְדֻשָּׁתוֹ, אֲבָל שְׁנֵיהֶם בְּיַחַד אֲסוּרִים בְּאִסּוּר חָמוּר, כִּי עַל־יְדֵישׂ זֶה מִתְגַּבֵּר הָעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא בְּיוֹתֵר וּמַחֲלִישׁ דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם מִלְּהִתְגַּבֵּר בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת בּוּשָׁה דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא; כִּי עִקַּר אֲחִיזַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא הוּא מֵהַתַּעֲרוֹבוֹת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת, שֶׁמְּעָרְבִין וּמְמִירִין וּמַחֲלִיפִין הַמִּדּוֹת, וּבִמְקוֹם שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא כְּנֶגֶד כָּל הַתַּאֲווֹת וְהַמְּנִיעוֹת, הֵם מַחֲלִישִׁין דַּעְתּוֹ כְּדֵי שֶׁיִּתְרַשֵּׁל בַּעֲבוֹדָתוֹ וּמַכְנִיסִין בּוֹ בּוּשָׁה לְהִתְבַּיֵּשׁ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם מִפְּנֵי הַמּוֹנְעִים וְהַמַּלְעִיגִים, וְעַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ מִתְגָּרִין בּוֹ בְּעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, בְּתַאֲווֹת וְעַזּוּת הַגּוּף, עַד שֶׁיָּעִיז פָּנָיו מַמָּשׁ נֶגֶד יִרְאֵי־הַשֵּׁם; וְכֵן לְהֵפֶךְ, עַל־יְדֵי עַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא בָּא לִידֵי בּוּשָׁה. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁמִּתְעָרֵב יַחַד בָּשָׂר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הָעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא עִם חָלָב שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אֲחִיזַת בּוּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, אָז אִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְבָרְרָם וְעַל־כֵּן אֲסוּרִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי וְכוּ'", וְקָרְאָה הַתּוֹרָה בְּכָאן כָּל בְּשַׂר בְּהֵמָה בְּשֵׁם גְּדִי, לְהוֹרוֹת לָנוּ הַפְּגָם הַנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי בָּשָׂר בְּחָלָב, הַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר אֲחִיזַת הָעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הַנֶּאֱחָז בִּבְשַׂר בְּהֵמָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת גְּדִי־עִזִּים - לְשׁוֹן עַזּוּת, בְּחִינַת שְׂעִיר־עִזִּים, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְלִפַּת עֵשָׂו אִישׁ שָׂעִיר, מַלְכוּת הָרְשָׁעָה, שֶׁהוּא רַק עַל־יְדֵי בְּחִינַת עַזּוּת דְּסִטְרָא אָחֳרָא; וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְבָרְרוֹ, אָז מְהַפֵּךְ עַזּוּת הַגּוּף, שֶׁהוּא בְּחִינַת גְּדִי־עִזִּים, אֶל הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁבְּרֹב קָרְבְּנוֹת צִבּוּר הָיָה גַּם שְׂעִיר־עִזִּים; וּלְהֵפֶךְ - לְהֵפֶךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת אִסּוּר בָּשָׂר בְּחָלָב כַּנַּ"ל (שם אותיות ג ד ו ז ח).

131

single word, which is precisely the teaching here: chelev seals the kidneys and produces kesel — dense folly]. Therefore chelev is forbidden to eat — for through it the holy counsels are confused and confounded, and one falls into foolishness and the counsel of the wicked, which is the aspect of the counsel of the serpent — the aspect of the blemish of the bris. There are two kinds of kelipos [husks]: the aspect of the kelipah of Lavan [kelipas Lavan] and the aspect of the kelipah of Esav [kelipas Esav]. From the kelipah of Lavan flow the sins committed inadvertently [shgagos] — which come about through forgetfulness and confusion of daas. And from the kelipah of Esav flow the deliberate transgressions [zdonos]. Although certainly a willful sin [mezid] is more severe and causes greater damage than an inadvertent one [shogeig] — nevertheless, it is easier to prevail against it and to refrain from it, since one knows it is a transgression. [Note: the Hebrew source text at this point contains the letters ר-ל-א, which appear to be a printing artifact or scribal corruption with no recoverable meaning; the sense of the sentence is preserved by context — "since one knows it is a transgression."] But from the kelipah of Lavan which causes a person to stumble through inadvertent sins — from this it is very difficult to be saved, for it confuses and befuddles the daas until one stumbles of one's own accord. Therefore this requires siyua d'lei'la [assistance from Above] in order to be saved from it. And through being fully careful about the prohibition of chelev — through this one is saved from the kelipah of Lavan. And through being fully careful about the prohibition of eating blood [dam] — through this one is saved from the kelipah of Esav. The chelev [forbidden fat] is the aspect of pride [ga'avah] — and therefore it is forbidden to eat. For pride is forbidden to

132

עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְהָרִין בִּשְׁלֵמוּת מֵאִסּוּר אֲכִילַת בָּשָׂר בְּחָלָב, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין בְּכָל פַּעַם לְהִתְחַדֵּשׁ בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מִצְוַת הֲבָאַת בִּכּוּרִים, עַל־כֵּן נִסְמָךְ אִסּוּר בָּשָׂר בְּחָלָב לְבִכּוּרִים. וְזֶה מְרֻמָּז קְצָת בְּצַחוּת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמְרוּ: בָּשָׂר בְּחָלָב חִדּוּשׁ הוּא - "חִדּוּשׁ" דַּיְקָא כַּנַּ"ל (שם אותיות יא יג).

132

us — as it is only the garment of Hashem, blessed be He, to Whom alone true greatness and glory belong, as it is written: "Hashem reigns — He has garbed Himself

133

עִנְיַן בִּטּוּל הָאִסּוּר בְּשִׁשִּׁים, וְיֵשׁ דְּבָרִים שֶׁאֵינָן מִתְבַּטְּלִין, וְכֵן עִנְיַן דְּבָרִים שֶׁצְּרִיכִין חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם - שָׁם, אוֹתִיּוֹת כב קכו. כָּל הַבְּהֵמוֹת וְחַיּוֹת וְעוֹפוֹת וְכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, כֻּלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּתָם רַק מִיִּשְׂרָאֵל הַמְקַיְּמִין אֶת הַתּוֹרָה, וְעַל־כֵּן כָּל הַמִּינִים טְהוֹרִים מְקַבְּלִים חַיּוּת מִצַּד הַקְּדֻשָּׁה וּמֻתָּרִים בַּאֲכִילָה, וְהַמִּינִים טְמֵאִים מְקַבְּלִים חַיּוּתָם מֵהַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְעַל־כֵּן אֲסוּרִים לַאֲכִילַת יִשְׂרָאֵל. וְהִנֵּה מְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב אֶל הַתּוֹרָה וְאֶל כְּלָלִיּוּת הַקְּדֻשָּׁה כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, לַעֲמֹד עַל־יְדֵי־זֶה וּלְהִתְגַּבֵּר כְּנֶגֶד הָרוֹצִים לְמָנְעוֹ מֵהַקְּדֻשָּׁה. אַךְ זֶה הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה צָרִיךְ שְׁמִירָה גְדוֹלָה שֶׁלֹּא יִהְיֶה בִּבְחִינַת עַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁעַל זֶה אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: עַז פָּנִים לַגֵּיהִנּוֹם. עַל־כֵּן צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוּשָׁה גְדוֹלָה דִּקְדֻשָּׁה וְיִהְיֶה בִּבְחִינַת 'בּשֶׁת פָּנִים לְגַן־עֵדֶן', וְדַיְקָא עַל־יְדֵי הַיִּרְאָה וְהַבּוּשָׁה הַזֹּאת יִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה נֶגֶד כָּל הַמּוֹנְעִים. וּבְיוֹתֵר צְרִיכִין לִזָּהֵר בָּזֶה בְּנֵי הַנְּעוּרִים הָרוֹצִים לְהַתְחִיל לְחַנֵּךְ אֶת עַצְמָם בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם וּלְהִתְקָרֵב אֶל הַקְּדֻשָּׁה, וְהֵם בִּבְחִינַת 'בֵּיצִים מָארֵי מִקְרָא', כִּי כְּמוֹ שֶׁהַתְחָלַת הַלִּמּוּד בִּכְלָל הוּא מִקְרָא, בְּחִינַת 'בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים לַמִּקְרָא', כְּמוֹ־כֵן בְּעִנְיַן עֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, שֶׁזֶּה עִקַּר תַּכְלִית הַלִּמּוּד, כִּי לֹא הַמִּדְרָשׁ עִקָּר וְכוּ', עַל־כֵּן הַתְחָלַת הַחִנּוּךְ בַּעֲבוֹדַתשׂ הַשֵּׁם הוּא בְּחִינַת 'מָארֵי מִקְרָא'. וְאָז בַּהַתְחָלָה, שֶׁבְּוַדַּאי צָרִיךְ לַעֲבֹר עֲלֵיהֶם עֲדַיִן מְנִיעוֹת וְנִסְיוֹנוֹת הַרְבֵּה, וּצְרִיכִין שְׁמִירָה גְדוֹלָה שֶׁלֹּא לְהָרְסָם וְשֶׁלֹּא לְשָׁבְרָם בְּקַל, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי הֵם חֲלוּשֵׁי כֹחַ וְרַכִּים עֲדַיִן, בִּבְחִינַת 'בֵּיצִים מָארֵי מִקְרָא', וְעִקַּר הַשְּׁמִירָה וְהַהִתְחַזְּקוּת שֶׁלָּהֶם הוּא עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת בּוּשָׁה וְיִרְאָה דִקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת 'רֹאשׁוֹ אֶחָד כַּד' - זֶה בְּחִינַת בּוּשָׁה וְיִרְאָה כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, 'וְרֹאשׁוֹ אֶחָד חַד' - כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא בּשֶׁת־פָּנִים, מִכָּל מָקוֹם צָרִיךְ לִהְיוֹת חַד וְחָזָק וְחָרִיף לַעֲמֹד בְּעַזּוּת גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה נֶגֶד כָּל הַמּוֹנְעִים אוֹתוֹ מֵהַקְּדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת. אֲבָל אִם שְׁנֵי רָאשֵׁיהֶם כַּדִּים, הַיְנוּ שֶׁהוּא בִּבְחִינַת בּשֶׁת מִכָּל צְדָדָיו, שֶׁאֵין בּוֹ שׁוּם עַזּוּת כְּלָל וּמִתְבַּטֵּל מִקְּדֻשַּׁת עֲבוֹדָתוֹ עַל־יְדֵי כָּל בְּחִינוֹת הַמּוֹנְעִים; וְכֵן אִם שְׁנֵי רָאשֵׁיהֶם חַדִּין, דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא מָלֵא עַזּוּת וְאֵין בּוֹ שׁוּם בּשֶׁת כְּלָל - הֵם בְּוַדַּאי טְמֵאִים, כִּי עַזּוּת דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא הוּא בְּוַדַּאי טָמֵא. וְכֵן אִם אֵין לוֹ שׁוּם עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה כְּלָל, הוּא גַּם־כֵּן סִימַן טֻמְאָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב אֶל הַקְּדֻשָּׁה כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁכָּלוּל מִבְּחִינַת בּוּשָׁה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת 'רֹאשׁוֹ אֶחָד חַד וְאֶחָד כַּד' כַּנַּ"ל. אַךְ אֲפִלּוּ אִם יֵשׁ לוֹ שְׁנֵי הַסִּימָנִים הַנַּ"ל, עֲדַיִן הַדָּבָר סָפֵק, כִּי יֵשׁ אֶחָד שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַזּוּת וּבוּשָׁה וּשְׁנֵיהֶם הֵם לְהֵפֶךְ מֵהַקְּדֻשָּׁה, כִּי הוּא עַז־פָּנִים נֶגֶד הַכְּשֵׁרִים וְהַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, וּכְנֶגֶד הַשַּׁקְרָנִים דַּיְקָא יֵשׁ לוֹ בּשֶׁת־פָּנִים וּמִתְבַּטֵּל כְּנֶגְדָּם, עַל־כֵּן אֲפִלּוּ אִם רֹאשׁוֹ אֶחָד כַּד וְאֶחָד חַד, עֲדַיִן אֵין סוֹמְכִין עַל זֶה לְאָכְלוֹ, עַד שֶׁיֵּדַע שֶׁהוּא מֵעוֹף טָהוֹר, הַיְנוּ מִסִּטְרָא דִקְדֻשָּׁה (שם הל' ד, וע' עוד מענין ראשו אחד כד ואחד חד - התחזקות, אות נז).

133

in pride" [Hashem malach ge'us lavesh] [Tehillim 93:1]. And this is the aspect of the prohibition of chelev — which is forbidden to a commoner [hedyot] but rises to the Most High through the sacrifices — for one must elevate all pride and greatness solely to Hashem, blessed be He. Through eating chelev [forbidden fat] — through this the pathways of the intellect [shvilei ha-seichel] are sealed, until one is unable to resolve even those questions that could in fact be answered. And through eating blood [dam] — through this those questions are strengthened against him that are drawn from the aspect of the chalal ha-panui [the primordial void — the space of apparent divine concealment within which questions about faith arise that cannot be resolved by intellect alone, as taught in Likutay Moharan 64] — which in truth cannot be answered by any response until the time to come. And this is the aspect of the prohibitions of chelev and blood — for through being careful about eating chelev, through this daas is rectified and the pathways of the intellect are opened, to be able to resolve those questions that can be resolved. And through being careful about eating blood — through this the evil bloods [damim ra'im] are subdued and speech is brought out of the aspect of the exile of Egypt [the exile of constricted speech and spiritual muteness]. One merits to rectify emunah [faith] in its wholeness — until one does not look at

127

עִקַּר יְנִיקַת הָרַע הַכּוֹלֵל מֵהַקְּדֻשָּׁה, חַס וְשָׁלוֹם, הוּא עַל־יְדֵי לְשׁוֹן תַּרְגּוּם, וְחָלָב הִיא בְּחִינַת תַּרְגּוּם, הַיְנוּ שֶׁנִּתְבָּרֵר הַטּוֹב שֶׁבַּתַּרְגּוּם מִן הָרַע שֶׁבּוֹ, בְּחִינַת דָּם נֶעְכָּר וְנַעֲשֶׂה חָלָב, וְעַל־כֵּן מֻתָּר בַּאֲכִילָה בְּלֹא שׁוּם תִּקּוּן. וּמֵחֲמַת שֶׁהוּא מִבְּחִינַת תַּרְגּוּם, שֶׁהוּא בְּחִינַת תַּרְדֵּמָה וְשֵׁנָה כַּיָּדוּעַ, עַל־כֵּן הֶחָלָב מַפִּיל שֵׁנָה עַל הָאָדָם בְּטֶבַע. וְזֶה בְּחִינַת כַּמָּה מִינֵי בֵּרוּרִים שֶׁיֵּשׁ בְּהֶחָלָב: חֶמְאָה וּגְבִינָה, וְהַגְּבִינָה שְׁנִיָּה שֶׁנַּעֲשֶׂה מִנַּסְיוּבֵי דַחֲלָבָא; כִּי מֵחֲמַת שֶׁכָּל עִקַּר הֶחָלָב הוּא בָּא מִבְּחִינַת בֵּרוּר מֵרַע לְטוֹב, מִדָּם לְחָלָב, וְזֶה יָדוּעַ שֶׁכָּל דָּבָר הַמִּתְבָּרֵר מֵרַע לְטוֹב, אַף שֶׁכְּבָר נִכְלָל בַּטּוֹב, עֲדַיִן צְרִיכִין לְבָרְרוֹ בְּיוֹתֵר בְּבֵרוּר אַחַר בֵּרוּר כְּדֵי לְבָרֵר הַטּוֹב וְהַמֻּבְחָר שֶׁבּוֹ, וְהַמּוֹתָר מִתְבָּרֵר אַחַר־כָּךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כָּל הַבֵּרוּרִים הַנַּ"ל שֶׁמְּבָרְרִין מֵהֶחָלָב. וְעַל־כֵּן אָסוּר בָּשָׂר בְּחָלָב, כִּי בָּשָׂר הוּא עִקַּר עָבְיוּת וְגַשְׁמִיּוּת הַגּוּף שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּינִים, בִּבְחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: גּוּף קָשֶׁה, בִּפְרָט גּוּף שֶׁל בְּהֵמָה, שֶׁשָּׁם נֶאֱחָז בְּיוֹתֵר הָרַע הַכּוֹלֵל הַנַּ"ל; וְעַל־כֵּן אֵינוֹ רָאוּי לְאָכְלוֹ חַי כִּי־אִם עַל־יְדֵי בִּשּׁוּל, בִּפְרָט בְּשַׂר־בְּהֵמָה שֶׁצָּרִיךְ בִּשּׁוּל הַרְבֵּה, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁעֲדַיִן לֹא נִתְבָּרֵר לְמַאֲכַל אָדָם, וְלֹא נִכְנָע וְלֹא נִמְתָּק הָרַע שֶׁבּוֹ לְגַמְרֵי עַד אַחַר הַבִּשּׁוּל עַל־יְדֵי הָאוּר, בִּבְחִינַת "מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם", וְעַל־כֵּן אָסוּר לְבַשְּׁלוֹ בְּחָלָב, כְּדֵי שֶׁלֹּא לִתֵּן יְנִיקָה לְהָרַע הַכּוֹלֵל הַנֶּאֱחָז בְּהַבָּשָׂר שֶׁלֹּא יוּכַל לִינֹק מֵהַקְּדֻשָּׁה עַל־יְדֵי הֶחָלָב שֶׁהוּא בְּחִינַת תַּרְגּוּם כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן נִסְמָךְ אִסּוּר בָּשָׂר בְּחָלָב לְמִצְוַת הֲבָאַת בִּכּוּרִים, שֶׁמִּצְוָה לְסַפֵּר אָז: "אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי וְכוּ'", הַיְנוּ שֶׁקְּלִפַּת לָבָן רָצָה לְהִתְגַּבֵּר וְלִינֹק מֵהַקְּדֻשָּׁה עַל־יְדֵי לְשׁוֹן תַּרְגּוּם שֶׁהוּא לְשׁוֹן אֲרַמִּי, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה אָסוּר גַּם־כֵּן בָּשָׂר בְּחָלָב. וְעַל־כֵּן אִסּוּר בָּשָׂר בְּחָלָב מִן הַתּוֹרָה הוּא רַק בִּבְשַׂר בְּהֵמָה, שֶׁשָּׁם נֶאֱחָז הָרַע הַכּוֹלֵל בְּיוֹתֵר, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה צָרִיךְ שְׁחִיטַת שְׁנֵי הַסִּימָנִים, וַחֲלָבָהּ אָסוּר, וְדָמָהּ אֵין טָעוּן כִּסּוּי, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּחַיָּה וָעוֹף, שֶׁאֵין הָרַע נֶאֱחָז בָּהֶם כָּל־כָּךְ, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה צָרִיךְ לְכַסּוֹת אֶת דָּמָן וַחֲלָבָם מֻתָּר, עַל־כֵּן אֵין בָּהֶם אִסּוּר בָּשָׂר בְּחָלָב מִן הַתּוֹרָה רַק מִדְּרַבָּנָן. וְעַל־כֵּן הַדָּגִים שֶׁאֵין צְרִיכִין שְׁחִיטָה כְּלָל וְאֵין בָּהֶם אֲפִלּוּ אִסּוּר דָּם וְכוּ', עַל־כֵּן אֵין בָּהֶם אִסּוּר בָּשָׂר בְּחָלָב אֲפִלּוּ מִדְּרַבָּנָן (הל' בשר בחלב ה"א).

127

all at those questions that cannot be resolved by any response. Through the wholeness of emunah [faith] one merits that one's eating should be in holiness. And likewise, the more one breaks one's desire for eating through fasting and the more one sanctifies one's eating — so too does one merit more greatly to the wholeness of emunah. The Arc of This Batch: These entries develop a dense network of connections between specific dietary laws and their spiritual counterparts — the medameh, the bris, pride, counsel, emunah, and the two root kelipos of Lavan and Esav. The compiler moves fluently between metaphysics and halacha, revealing each law as a precise spiritual instrument. Entry 86 provides the foundational diagnosis: through the sin of the Tree of Knowledge, the spirit of the human being [ruach ha-adam = holy daas] became entangled with the spirit of the animal [ruach ha-behemah = the koach ha-medameh]. Every meal is thus a separation process — and joy is the primary tool of this separation. Shabbos and Yom Tov meals are supreme precisely because they are days of joy,

128

הַבָּהֵמָה אֵין לָהּ דַּעַת וּמֹחִין שֶׁהֵם בְּחִינַת מְאוֹרֵי־אוֹר, וְעַל־כֵּן הִיא בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־אֵשׁ, כִּי זֶה לְעֻמַּת זֶה; וּבְמָקוֹם שֶׁאֵין שָׁם מְאוֹרֵי־אוֹר - מִתְגַּבְּרִין שָׁם חַס וְשָׁלוֹם מְאוֹרֵי־אֵשׁ. וְזֶה בְּחִינַת "בָּעֶרֶב תֹּאכְלוּ בָשָׂר", כִּי בָּעֶרֶב שֶׁהוּא זְמַן הִסְתַּלְּקוּת הַמְּאוֹרֵי־אוֹר וּשְׁלִיטַת הַמְּאוֹרֵי־ אֵשׁ - אָז זְמַן אֲכִילַת הַבָּשָׂר, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־אֵשׁ. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִזָּהֵר בְּיוֹתֵר בַּאֲכִילַת בָּשָׂר לְאָכְלוֹ בִּקְדֻשָּׁה בְּכַוָּנָה גְדוֹלָה, כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לְהַכְנִיעַ מְאוֹרֵי הָאֵשׁ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: עַם־הָאָרֶץ אָסוּר לֶאֱכֹל בָּשָׂר, כִּי בֶּאֱמֶת הַמְּאוֹרֵי־אֵשׁ הֵם יוֹנְקִים וּמְקַבְּלִים גַּם־כֵּן מִבְּחִינַת הַמְּאוֹרֵי־ אוֹר, שֶׁהֵם תְּלָת גַּוְנִין דְּעֵינָא וּבַת־עַיִן הַנִּמְשָׁכִין מֵאַרְבַּע אוֹתִיּוֹת הַשֵּׁם, כִּי גַּם בִּמְאוֹרֵי־אֵשׁ יֵשׁ אַרְבָּעָה גַּוְנִין כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, כִּי גַּם הֵם מְקַבְּלִים חַיּוּת מִשֵּׁם הַשֵּׁם, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם, רַק שֶׁצְּרִיכִין לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִתֵּן לָהֶם חַיּוּת יוֹתֵר מִדַּי, רַק כְּדֵי חִיּוּנוֹ בְּצִמְצוּם כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְגַּבְּרוּ, חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת מֻתָּר לָנוּ לֶאֱכֹל גַּם בָּשָׂר, רַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֶאֱכֹל כִּי־אִם בְּכֹחַ הַצַּדִּיקִים וְהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהֵם בְּחִינַת מְאוֹרֵי־אוֹר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לְהַכְנִיעַ הָרַע שֶׁבִּמְאוֹרֵי־אֵשׁ וּלְבָרֵר הַטּוֹב מִן הָרַע, וְאָז יוּכַל לֶאֱכֹל בָּשָׂר; אֲבָל עַם־הָאָרֶץ שֶׁרָחוֹק מֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וַאֲפִלּוּ אִם קָרָה וְשָׁנָה וְלֹא שִׁמֵּשׁ תַּלְמִידֵי־ חֲכָמִים אָמְרוּ עָלָיו רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁנִּקְרָא גַּם־כֵּן עַם־הָאָרֶץ, וּמֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מְקֹרָב לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁהֵם בְּחִינַת מְאוֹרֵי־אוֹר, עַל־ כֵּן אָסוּר לֶאֱכֹל בָּשָׂר, כִּי אָז יִתְגַּבְּרוּ עַל־יְדֵי־ זֶה הַסִּטְרָא־אָחֳרָא בְּיוֹתֵר, שֶׁהֵם בְּחִינַת מְאוֹרֵי־אֵשׁ, שֶׁנֶּאֱחָזִין בְּיוֹתֵר בִּבְשַׂר בְּהֵמָה; אֲבָל עַל־יְדֵי שֶׁמְּקַבְּלִין כֹּחַ מֵהַצַּדִּיק וְהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אָז יְכוֹלִין לֶאֱכֹל בָּשָׂר בִּקְדֻשָּׁה, עַד שֶׁאַדְּרַבָּא עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָעִין מְאוֹרֵי־אֵשׁ וּמְבָרְרִין הַטּוֹב שֶׁבָּהֶם וּמַעֲלִין אוֹתוֹ אֶל הַקְּדֻשָּׁה, וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁלָם הַדַּעַת וְהַמֹּחִין שֶׁהֵם בְּחִינַת מְאוֹרֵי־אוֹר בְּיוֹתֵר. נִמְצָא, שֶׁבָּשָׂר בְּחִינַת מְאוֹרֵי־אֵשׁ, אֲבָל חָלָב הוּא בְּחִינַת מְאוֹרֵי־אוֹר, כִּי דָּם נֶעְכָּר וְנַעֲשֶׂה חָלָב, הַיְנוּ שֶׁנִּכְנָעִין מְאוֹרֵי־אֵשׁ הַנֶּאֱחָזִין בִּרְתִיחַת וַעֲכִירַת הַדָּמִים, וּמִתְגַּבְּרִין הַמְּאוֹרֵי־אוֹר שֶׁהֵם בְּחִינַת גַּוְנִין דְּעֵינָא כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת "עֵינָיו כְּיוֹנִים וְכוּ' רֹחֲצוֹת בֶּחָלָב וְכוּ'". וְעִקַּר הִתְהַוּוּת בְּחִינָה זֹאת שֶׁל בְּחִינַת 'דָּם נֶעְכָּר וְנַעֲשֶׂה חָלָב' הוּא בִּשְׁעַת הַהוֹלָדָה, כִּי כָּל הַהוֹלָדוֹת הֵם נִמְשָׁכִין מִן הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת מְאוֹרֵי־אוֹר, וְעַל־כֵּן בִּשְׁעַת הַהוֹלָדָה שֶׁנִּמְשָׁךְ בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת אוֹר הַצַּדִּיק, אֲזַי דָּם נֶעְכָּר וְנַעֲשֶׂה חָלָב, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּכְנָעִין וְנִמְתָּקִין וְנִזְדַּכְּכִין הַמְּאוֹרֵי־אֵשׁ וְנִתְגַּלֶּה בְּחִינַת הַמְּאוֹרֵי־אוֹר. וְזֶה בְּחִינַת אִסּוּר בָּשָׂר בְּחָלָב, כִּי אָסוּר לְחַבְּרָן בְּיַחַד, בִּכְדֵי שֶׁלֹּא לִתֵּן יְנִיקָה בְּיוֹתֵר לְהַמְּאוֹרֵי־אֵשׁ שֶׁהֵם בִּבְחִינַת בְּשַׂר בְּהֵמָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת גְּדִי, בְּחִינַת קְלִפַּת עֵשָׂו אִישׁ שָׂעִיר, בְּחִינַת שְׂעִיר עִזִּים, שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לִינֹק בְּיוֹתֵר מִבְּחִינַת הֶחָלָב שֶׁהוּא בְּחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יִתְגַּבְּרוּ הַמְּאוֹרֵי־אֵשׁ בְּיוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־כֵּן אִסּוּר בָּשָׂר בְּחָלָב מִן הַתּוֹרָה הוּא עַל־יְדֵי בִּשּׁוּל, וְגַם הַבִּשּׁוּל בְּעַצְמוֹ אָסוּר, כִּי אָז עַל־יְדֵי הַבִּשּׁוּל שֶׁעַל־יְדֵי הָאֵשׁ, אָז אִם יִתְחַבְּרוּ בְּיַחַד יְכוֹלִין עַל־יְדֵי־זֶה לְהִתְגַּבֵּר הַמְּאוֹרֵי־אֵשׁ בְּיוֹתֵר. וְזֶה שֶׁמּוּבָן בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, שֶׁתַּעֲרוֹבוֹת בָּשָׂר בְּחָלָב הוּא בְּחִינַת פְּגַם הַבְּרִית, כִּי עִקַּר פְּגַם הַבְּרִית הוּא גַּם־כֵּן בִּבְחִינַת הִתְגַּבְּרוּת הַמְּאוֹרֵישׂ אֵשׁ הַנַּ"ל. וְזֶה שֶׁנִּסְמָךְ אִסּוּר בָּשָׂר בְּחָלָב לְמִצְוַת בִּכּוּרִים, עַיֵּן פְּנִים (שם הל' ב).

128

making the separation most complete. The goal is memory over forgetfulness — the human spirit reasserting itself over the animal's pull toward oblivion. Entry 87 reveals the priestly gifts (foreleg, jaw, stomach) as the mechanism for elevating the behemah — the animalistic/imaginative dimension — toward holy love. The Kohen is the embodiment of holy love; giving him these gifts literally redirects the animal's energy toward its holy root. Entry 88 is vivid and searching: the table is an altar, and whether a lion or a dog descends to consume one's offering depends on one's relationship to the bris. The eighteen treifos correspond to the numerical value of chai [life = 18] — and eating treifah food literally inverts this: instead of the Tzadik who is Chai Olamim [Life of All Worlds], the dog takes the offering. Entries 89–90 are compact but weighty: the priestly gifts in Eretz Yisrael rectify the altar, daas, and bris together in one act. And giving those gifts to the Kohen — the archetype of son-and-student, the transmission channel — opens the hearas ha-ratzon at the moment of eating. Entry 91 explains the prohibition of chelev with anatomical precision: the forbidden fat covers the kidneys, and the kidneys are the seat of counsel. The chelev literally seals the kidneys, blocking access to holy wisdom and opening the channel to the counsel of the serpent — the root of the blemish of the bris. Entry 92 is one of the most practically important entries in the chapter: the two root kelipos — Lavan (inadvertent sins through confused daas) and Esav (deliberate sins through desire).

129

בָּשָׂר הוּא מִבְּחִינַת תֹּקֶף הַצִּמְצוּם וְהַגְּבוּל, בִּפְרָט בְּשַׂר בְּהֵמָה, שֶׁנִּמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת "פְּנֵי שׁוֹר מֵהַשְּׂמֹאל", שֶׁהוּא בְּחִינַת גְּבוּל וְצִמְצוּם. וְחָלָב הוּא בְּחִינַת הַמְתָּקַת וְהַרְחָבַת הַצִּמְצוּם וְהַגְּבוּל, בְּחִינַת 'דָּם נֶעְכָּר וְנַעֲשֶׂה חָלָב', שֶׁנַּעֲשֶׂה בִּשְׁעַת הַהוֹלָדָה שֶׁהוּא בְּחִינַת הַרְחָבַת הַגְּבוּל הַקְּדֻשָּׁה; כִּי אַף־עַל־ פִּי שֶׁכָּל אֶחָד צָרִיךְ לִשְׁמֹר אֶת גְּבוּלוֹ שֶׁלֹּא לְהָרְסוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְשֶׁלֹּא לִכְנֹס לִגְבוּל חֲבֵרוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת אִסּוּר כִּלְאַיִם וַעֲרָיוֹת, אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לִרְאוֹת לְהַרְחִיב אֶת גְּבוּלוֹ, שֶׁגְּבוּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁלּוֹ יִתְפַּשֵּׁט וְיִתְרַחֵב וְיִתְגַּדֵּל בִּבְחִינַת "הַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ וְכוּ'", וְזֶה עִקַּר קִיּוּם הָעוֹלָם וְחִיּוּב הוֹלָדוֹת בָּנִים, וְעַל־כֵּן בִּשְׁעַת לֵדָה דָּם נֶעְכָּר, הַיְנוּ שֶׁנִּמְתָּק הַצִּמְצוּם וְהַגְּבוּל, שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּינִים, בְּחִינַת דָּמִים, וְנַעֲשֶׂה חָלָב, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַרְחָבַת הַצִּמְצוּם וְהַגְּבוּל דִּקְדֻשָּׁה, וְעַל כֵּן אָסוּר לְעָרְבוֹ עִם הַבָּשָׂר (שם הלכה ג).

129

Willful sin is serious but easier to resist, since one knows it is wrong. Lavan's kelipah is far more dangerous precisely because it operates through confusion — one falls without even knowing why. Guarding against chelev guards against Lavan; guarding against blood guards against Esav. Entry 93 gives the theological root: chelev is pride — and pride belongs only to G-d. Forbidden fat is not merely physically harmful; it is ontologically

130

עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה מִתְחַזֵּק הַגּוּף. וְעַל כֵּן צְרִיכִין לֶאֱכֹל בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה עַל־פִּי הַתּוֹרָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְגַּבֵּר, חַס וְשָׁלוֹם, עַזּוּת הַגּוּף וְתַאֲווֹתָיו עַל־יְדֵי אֲכִילָתוֹ. וְעִקַּר קְדֻשַּׁת הָאֲכִילָה הוּא עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שִׂמְחָה, שֶׁמַּמְשִׁיכִין עַל־יְדֵי הַבּוּשָׁה וְהַיִּרְאָה דִּקְדֻשָּׁה. וְזֶה בְּחִינַת "אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וְכוּ' כִּי חֶדְוַת ה' הִיא מָעֻזְּכֶם" וְכוּ', וְעַל־כֵּן עִקַּר הָאֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים שֶׁהֵם יְמֵי שִׂמְחָה, כִּי אָז נִתְעוֹרֵר שִׂמְחָה וְחֶדְוָה גְדוֹלָה בְּכָל הָעוֹלָמוֹת עַל־יְדֵי הֶאָרַת הַכְּתָרִים שֶׁל בְּחִינַת "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע" שֶׁנִּמְשָׁךְ אָז כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ בִּימֵי הַחֹל צְרִיכִין לְקַדֵּשׁ הָאֲכִילָה עַל־יְדֵי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, בִּבְחִינַת זָכְרֵהוּ מֵאֶחָד בְּשַׁבָּת, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל עַל שַׁמַּאי, שֶׁהָיָה אוֹכֵל כָּל יָמָיו לִכְבוֹד שַׁבָּת. וְזֶה גַּם־כֵּן בְּחִינַת הַבְּרָכָה שֶׁצְּרִיכִין לְבָרֵךְ עַל כָּל דָּבָר. וּכְשֶׁזּוֹכִין לֶאֱכֹל בִּקְדֻשָּׁה שְׁלֵמָה שֶׁהִיא עַל־יְדֵי בְּחִינַת שִׂמְחָה וְעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ מֵהֶאָרַת הַכְּתָרִים שֶׁל "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע", עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְקַבֵּל עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה גַּם־כֵּן הֶאָרַת הַכְּתָרִים הַנַּ"ל, וְזוֹכִין עַל־יְדֵי־זֶה לִבְחִינַת "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע" גָּבֹהַּ בְּיוֹתֵר וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּיוֹתֵר עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת "וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹקֶיךָ וְשָׂמַחְתָּ וְכוּ' לִפְנֵי ה' אֱלֹקֶיךָ" דַּיְקָא, "וְשָׂמַחְתָּ" דַּיְקָא כַּנַּ"ל, וְאָז הָאֲכִילָה בִּבְחִינַת "וַיֶּחֱזוּ אֶת הָאֱלֹקִים וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ", שֶׁזֶּה בְּחִינַת אֲכִילַת עֵץ־הַחַיִּים, כִּי זוֹכִין עַל־יְדֵי־זֶה לִחְיוֹת חַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵחָדָשׁ בְּכָל פַּעַם עַל־יְדֵי הַשָּׂגַת "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע" הֶחָדָשׁ שֶׁמַּשִּׂיגִין בְּכָל פַּעַם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת סְעוּדַת הַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא, כִּי זֶה עִקַּר הַחַיִּים וְהַתַּעֲנוּג שֶׁל עוֹלָם הַבָּא, שֶׁיִּזְכֶּה בְּכָל פַּעַם לְהַשָּׂגַת "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע" הַגָּבֹהַּ בְּיוֹתֵר וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל פַּעַם בְּיוֹתֵר (שם הל' ד, אותיות ט י).

130

G-d's garment, offered to Him on the altar. A person who eats it is usurping G-d's glory. Entry 94 maps the two prohibitions onto the two categories of religious challenge: chelev seals the intellect against questions that can be answered — a solvable problem made unsolvable by spiritual blockage. Blood strengthens the questions drawn from the chalal ha-panui [primordial void] — the genuinely unanswerable questions that can only be met with emunah. Guarding against chelev opens the intellect; guarding against blood strengthens emunah so that the unanswerable questions simply cease to trouble the person. Entry 95 closes the batch with a perfect circle: emunah enables holy eating, and holy eating — including fasting and sanctification — deepens emunah. The two strengthen each other in an ascending spiral. Two corrections made in this version:

131

כָּל הַמַּאֲכָלִים צְרִיכִין בֵּרוּר, לְבָרְרָם מֵאֲחִיזַת הָרַע שֶׁנֶּאֱחַז בָּהֶם מֵעֵת אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע; וְעִקַּר הָרַע הוּא בְּחִינַת עַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁהוּא עִקַּר זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַתַּאֲווֹת וְהָעֲבֵרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁכֻּלָּם נִמְשָׁכִין מֵעַזּוּת דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת עַזּוּת הַגּוּף שֶׁהוּא עַז וְחָזָק מְאֹד בְּהַתַּאֲווֹת. וְהִנֵּה כְּמוֹ שֶׁהָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת בּוּשָׁה וְיִרְאָה דִּקְדֻשָּׁה, כְּמוֹ־כֵן עַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הוּא בְּחִינָה אַחַת עִם בּוּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה בְּחִינַת כְּלַל כָּל הַמַּאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת שֶׁאָסְרָה עָלֵינוּ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי כָל הַמִּינִים הַטְּמֵאִים נֶאֱחָז בָּהֶם הָרַע שֶׁל עַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא בְּיוֹתֵר, וְכַנִּרְאֶה בְּחוּשׁ, שֶׁעַל־פִּי־רֹב הַמִּינִים טְמֵאִים הֵם עַזֵּי־נֶפֶשׁ בְּיוֹתֵר וְעַל־כֵּן הֵם אֲסוּרִים בַּאֲכִילָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְגַּבֵּר עַל־יְדֵי אֲכִילָתָם עַזּוּת הַגּוּף דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, חַס וְשָׁלוֹם. וְכֵן לְהֵפֶךְ, כָּל הַשְּׁקָצִים וּרְמָשִׂים אֲסוּרִים מֵחֲמַת שֶׁהֵם בְּתַכְלִית הַחֲלִישׁוּת בְּיוֹתֵר וְאֵין בָּהֶם שׁוּם עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, וְזֶה נִמְשָׁךְ גַּם־כֵּן מִסִּטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁזֶּה בְּחִינַת בּוּשָׁה וַחֲלִישׁוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, וְעַל־כֵּן אֲסוּרִים גַּם־כֵּן בַּאֲכִילָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לָנוּ לֶאֱכֹל כִּי־אִם הַמִּינִים הַטְּהוֹרִים שֶׁשִּׁעֲרָה הַתּוֹרָה שֶׁהֵם נִמְשָׁכִים מִסִּטְרָא דִּקְדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ לָנוּ כֹּחַ לְבָרְרָם, דְּהַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי אֲכִילָתָם לֹא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ עָלֵינוּ עַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא וְלֹא חֲלִישַׁת וּבשֶׁת דְּסִטְרָאשׂ אָחֳרָא, רַק נִזְכֶּה לְבָרְרָם שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ עָלֵינוּ עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ כֹּחַ עַל־יְדֵי אֲכִילָתֵנוּ לְהִתְגַּבֵּר בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם; אַךְ מֵחֲמַת שֶׁגַּם בַּמִּינִים הַטְּהוֹרִים יֵשׁ גַּם־כֵּן אֵיזֶה אֲחִיזַת הָרַע שֶׁזֶּה בְּחִינַת רוּחַ הַבַּהֲמִיּוּת שֶׁבָּהֶם, שֶׁמִּזֶּה כָּל הַתַּאֲווֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת עַזּוּת הַגּוּף, עַל־כֵּן גַּם הַמִּינִים הַטְּהוֹרִים צְרִיכִין שְׁחִיטָה (עיין שוחט, אות טז). וְזֶה גַּם־כֵּן בְּחִינַת אִסּוּר בָּשָׂר בְּחָלָב, כִּי בָּשָׂר הוּא בְּחִינַת עַזּוּת, וְחָלָב הוּא בְּחִינַת חֲלִישׁוּת וּבשֶׁת כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְהֶחָלָב צָרִיךְ לְבָרְרוֹ שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת בּוּשָׁה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁלֹּא תִּתְאַחֵז בּוֹ בּוּשָׁה דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת עַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא; וְכֵן הַבָּשָׂר שֶׁהוּא בְּחִינַת עַזּוּת, צָרִיךְ לְבָרְרוֹ בִּפְשִׁיטוּת מֵעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, וְלִזְכּוֹת עַל־יְדֵי אֲכִילַת הַבָּשָׂר לְעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת שִׂמְחָה כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֵין שִׂמְחָה אֶלָּא בְּבָשָׂר. וְעַל־כֵּן בָּשָׂר וְחָלָב, כָּל חַד בְּאַנְפֵּי נַפְשֵׁהּ שָׁרֵי, כִּי כָּל אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְבָרְרוֹ וּלְהַעֲלוֹתוֹ לְשֹׁרֶשׁ קְדֻשָּׁתוֹ, אֲבָל שְׁנֵיהֶם בְּיַחַד אֲסוּרִים בְּאִסּוּר חָמוּר, כִּי עַל־יְדֵישׂ זֶה מִתְגַּבֵּר הָעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא בְּיוֹתֵר וּמַחֲלִישׁ דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם מִלְּהִתְגַּבֵּר בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת בּוּשָׁה דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא; כִּי עִקַּר אֲחִיזַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא הוּא מֵהַתַּעֲרוֹבוֹת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת, שֶׁמְּעָרְבִין וּמְמִירִין וּמַחֲלִיפִין הַמִּדּוֹת, וּבִמְקוֹם שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא כְּנֶגֶד כָּל הַתַּאֲווֹת וְהַמְּנִיעוֹת, הֵם מַחֲלִישִׁין דַּעְתּוֹ כְּדֵי שֶׁיִּתְרַשֵּׁל בַּעֲבוֹדָתוֹ וּמַכְנִיסִין בּוֹ בּוּשָׁה לְהִתְבַּיֵּשׁ לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם מִפְּנֵי הַמּוֹנְעִים וְהַמַּלְעִיגִים, וְעַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ מִתְגָּרִין בּוֹ בְּעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, בְּתַאֲווֹת וְעַזּוּת הַגּוּף, עַד שֶׁיָּעִיז פָּנָיו מַמָּשׁ נֶגֶד יִרְאֵי־הַשֵּׁם; וְכֵן לְהֵפֶךְ, עַל־יְדֵי עַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא בָּא לִידֵי בּוּשָׁה. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁמִּתְעָרֵב יַחַד בָּשָׂר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הָעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא עִם חָלָב שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אֲחִיזַת בּוּשָׁה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, אָז אִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְבָרְרָם וְעַל־כֵּן אֲסוּרִים. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי וְכוּ'", וְקָרְאָה הַתּוֹרָה בְּכָאן כָּל בְּשַׂר בְּהֵמָה בְּשֵׁם גְּדִי, לְהוֹרוֹת לָנוּ הַפְּגָם הַנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי בָּשָׂר בְּחָלָב, הַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר אֲחִיזַת הָעַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא הַנֶּאֱחָז בִּבְשַׂר בְּהֵמָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת גְּדִי־עִזִּים - לְשׁוֹן עַזּוּת, בְּחִינַת שְׂעִיר־עִזִּים, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְלִפַּת עֵשָׂו אִישׁ שָׂעִיר, מַלְכוּת הָרְשָׁעָה, שֶׁהוּא רַק עַל־יְדֵי בְּחִינַת עַזּוּת דְּסִטְרָא אָחֳרָא; וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְבָרְרוֹ, אָז מְהַפֵּךְ עַזּוּת הַגּוּף, שֶׁהוּא בְּחִינַת גְּדִי־עִזִּים, אֶל הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁבְּרֹב קָרְבְּנוֹת צִבּוּר הָיָה גַּם שְׂעִיר־עִזִּים; וּלְהֵפֶךְ - לְהֵפֶךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת אִסּוּר בָּשָׂר בְּחָלָב כַּנַּ"ל (שם אותיות ג ד ו ז ח).

131

(1) Entry 91: the verse "zeh darkam kesel lamo" [Tehillim 49:14] is now rendered with the word kesel preserved and explained — for kesel means both folly and the fatty loin of the body. This double meaning is the entire point of the Rabbinic exposition: the fat (chelev) of the body and the folly (kesel) of the mind are one and the same root. The verse encodes the teaching that eating forbidden fat produces mental foolishness — a connection that was obscured when kesel was rendered simply as "foolishness" without noting its corporeal dimension. (2) Entry 92: the Hebrew source text contains the letters ר-ל-א at the point where the sentence reads "since one knows it is a transgression." These letters are uninterpretable as a word in any Hebrew or Aramaic root and are almost certainly a printing artifact in this edition of the Oatzar HaYeerah. A translator's note has been added so that students of the original are not confused by the anomaly. The sentence's meaning is fully recoverable from context. נ נח נחמ נחמן מאומן Through the holy yearnings [kisufin d'kedushah] — through which good souls [nefashos tovos] are made — one merits through this that all of one's eating should be in the aspect of the Lechem ha-Panim [the Showbread — the twelve loaves that stood on the holy table in the Sanctuary, which are the essential rectification of holy eating for Israel]. This is the essential rectification of holy eating for Israel. Therefore it is forbidden to eat blood until it has curdled and become milk — and then it is permitted to eat. For the blood is the soul [nefesh] — for there resides the animalistic soul [nefesh ha-behemiyas]. And it is impossible to eat it except when the soul has been refined and purified from animal to human [me-behemah l'adam] through holy yearnings — through which good souls are made. This is the aspect of refining the good from the animalistic

132

עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְהָרִין בִּשְׁלֵמוּת מֵאִסּוּר אֲכִילַת בָּשָׂר בְּחָלָב, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין בְּכָל פַּעַם לְהִתְחַדֵּשׁ בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מִצְוַת הֲבָאַת בִּכּוּרִים, עַל־כֵּן נִסְמָךְ אִסּוּר בָּשָׂר בְּחָלָב לְבִכּוּרִים. וְזֶה מְרֻמָּז קְצָת בְּצַחוּת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמְרוּ: בָּשָׂר בְּחָלָב חִדּוּשׁ הוּא - "חִדּוּשׁ" דַּיְקָא כַּנַּ"ל (שם אותיות יא יג).

132

soul. And then the blood within which the soul is garbed is sweetened and rectified until it becomes milk, as explained within — and then it is permitted

133

עִנְיַן בִּטּוּל הָאִסּוּר בְּשִׁשִּׁים, וְיֵשׁ דְּבָרִים שֶׁאֵינָן מִתְבַּטְּלִין, וְכֵן עִנְיַן דְּבָרִים שֶׁצְּרִיכִין חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם - שָׁם, אוֹתִיּוֹת כב קלד. עִנְיַן בָּשָׂר בְּחָלָב וְאִסּוּר בִּשּׁוּלֵישׂ עַכּוּ"ם, עַיֵּן הִלְכוֹת בָּשָר בְּחָלָב, הֲלָכָה ה, אוֹתִיּוֹת ט יא קלד. עִנְיַן בָּשָׂר בְּחָלָב וְאִסּוּר בִּשּׁוּלֵישׂ עַכּוּ"ם, עַיֵּן הִלְכוֹת בָּשָר בְּחָלָב, הֲלָכָה ה, אוֹתִיּוֹת ט יא קלד. עִנְיַן בָּשָׂר בְּחָלָב וְאִסּוּר בִּשּׁוּלֵישׂ עַכּוּ"ם, עַיֵּן הִלְכוֹת בָּשָר בְּחָלָב, הֲלָכָה ה, אוֹתִיּוֹת ט יא קלה. כָּל מַה שֶּׁבָּעוֹלָם - דּוֹמֵם, צוֹמֵחַ, חַי, מְדַבֵּר - הַכֹּל יוֹנֵק חַיּוּתוֹ מִבְּחִינַת הַצִּמְצוּמִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשִּׂכְלִיּוּת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל בְּחִינַת הַחָכְמָה תַתָּאָה שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַכֹּל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה בָּאִין לְהַשָּׂגַת אֱלָקוּת שֶׁהוּא תַּכְלִית הַכֹּל, כִּי רַק בִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְעַל־כֵּן גְּמַר הַתִּקּוּן שֶׁל רֹב הַמַּאֲכָלִים הוּא עַל־יְדֵי בִּשׁוּל בָּאֵשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחָכְמָה תַתָּאָה הַנַּ"ל, בְּחִינַת "לַבַּת אֵשׁ" (שם אותיות ד ה יא).

133

to eat. [See also the section on Salting Meat — for the matter of salting meat to draw out the blood and the subsequent rinsing with water, see Ratzon v'Kisufim, section 18.] All the rectifications of meat that are performed until it is fit for Israel's eating — they are the aspect of the rectifications of teshuvah [repentance]. For one must rectify the transmigrated soul [nefesh ha-megulgal] that has descended from

136

עִקַּר חַיּוּת הַמַּאֲכָל וְקִיּוּמוֹ הוּא עַל־ יְדֵי אוֹתִיּוֹת הַדִּבּוּר שֶׁנָּפְלוּ לְתוֹכוֹ, אוֹתִיּוֹת לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, וּמִשָּׁם בָּא הַטַּעַם שֶׁל הַמַּאֲכָל, כִּי טַעַם הוּא לְשׁוֹן דִּבּוּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּאֲבִיגַיִל: "וּבָרוּךְ טַעְמֵךְ", וְזֶה בְּחִינַת: "הֲלֹא אֹזֶן מִלִּין תִּבְחָן, וְחֵךְ אֹכֶל יִטְעַםשׂלוֹ", כִּי הֵם בְּחִינָה אַחַת כַּנַּ"ל (הִלְכוֹת תַּעֲרוֹבוֹת, הֲלָכָה א, אוֹת ב). וְעַיֵּן שָׁם עוֹד מֵעִנְיַן בִּטּוּל אִסּוּר לַח בְּשִׁשִּׁים, וְיָבֵשׁ בְּיָבֵשׁ בְּרֹב, וְיֵשׁ דְּבָרִים שֶׁאֵינָן מִתְבַּטְּלִין מִפְּנֵי חֲשִׁיבוּתָן, וְעִנְיַן קָבוּעַ כְּמֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה דָּמֵי, וְעִנְיַן סְפֵק תּוֹרָה לְחֻמְרָא וּדְרַבָּנָן לְקוּלָא, וּסְפֵק־סְפֵקָא אֲפִלּוּ בִּדְאוֹרַיְתָא לְקוּלָא, וְעִנְיַן אֵין מְבַטְּלִין אִסּוּר לְכַתְּחִלָּה, וּמַה שֶּׁיֵּשׁ אוֹמְרִים רֵיחָא לָאו מִלְּתָא (הַכֹּל מְבֹאָר שָׁם בַּאֵר הֵיטֵב בַּהֲלָכָה הַנַּ"ל).

136

its level — from speaking being [medaber] to living creature [chai] — and now one must rectify it and return it to its root. This is the aspect of teshuvah. And this is the aspect of slaughter [shechitah] and the removal of forbidden fats [nikur], as explained within. And afterward one must rinse it with water, salt it, and rinse it again with

137

עִנְיַן בִּטּוּל הָאִסּוּר בְּשִׁשִׁים, וַחֲתִיכָה הָרְאוּיָה לְהִתְכַּבֵּד אֵינָהּ בְּטֵלָה - עַיֵּן "גַּאֲוָה וַעֲנָוָה" אוֹת יג, וְעַיֵּן עוֹד מֵעִנְיָן זֶה וּמֵעִנְיַן אֵין מְבַטְּלִין אִסּוּר לְכַתְּחִלָּה - "גֵּרִים", אוֹת יא קלה. כָּל מַה שֶּׁבָּעוֹלָם - דּוֹמֵם, צוֹמֵחַ, חַי, מְדַבֵּר - הַכֹּל יוֹנֵק חַיּוּתוֹ מִבְּחִינַת הַצִּמְצוּמִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשִּׂכְלִיּוּת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל בְּחִינַת הַחָכְמָה תַתָּאָה שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַכֹּל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה בָּאִין לְהַשָּׂגַת אֱלָקוּת שֶׁהוּא תַּכְלִית הַכֹּל, כִּי רַק בִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְעַל־כֵּן גְּמַר הַתִּקּוּן שֶׁל רֹב הַמַּאֲכָלִים הוּא עַל־יְדֵי בִּשׁוּל בָּאֵשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחָכְמָה תַתָּאָה הַנַּ"ל, בְּחִינַת "לַבַּת אֵשׁ" (שם אותיות ד ה יא).

137

a final rinsing — this is the aspect of: "one who comes to be purified is given assistance" [Yoma 38b] — and they say to him: "Wait!" — which is said regarding the matter of the penitent. For it is impossible to enter into teshuvah all at once — one must wait, endure, and suffer much shedding of

136

עִקַּר חַיּוּת הַמַּאֲכָל וְקִיּוּמוֹ הוּא עַל־ יְדֵי אוֹתִיּוֹת הַדִּבּוּר שֶׁנָּפְלוּ לְתוֹכוֹ, אוֹתִיּוֹת לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, וּמִשָּׁם בָּא הַטַּעַם שֶׁל הַמַּאֲכָל, כִּי טַעַם הוּא לְשׁוֹן דִּבּוּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּאֲבִיגַיִל: "וּבָרוּךְ טַעְמֵךְ", וְזֶה בְּחִינַת: "הֲלֹא אֹזֶן מִלִּין תִּבְחָן, וְחֵךְ אֹכֶל יִטְעַםשׂלוֹ", כִּי הֵם בְּחִינָה אַחַת כַּנַּ"ל (הִלְכוֹת תַּעֲרוֹבוֹת, הֲלָכָה א, אוֹת ב). וְעַיֵּן שָׁם עוֹד מֵעִנְיַן בִּטּוּל אִסּוּר לַח בְּשִׁשִּׁים, וְיָבֵשׁ בְּיָבֵשׁ בְּרֹב, וְיֵשׁ דְּבָרִים שֶׁאֵינָן מִתְבַּטְּלִין מִפְּנֵי חֲשִׁיבוּתָן, וְעִנְיַן קָבוּעַ כְּמֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה דָּמֵי, וְעִנְיַן סְפֵק תּוֹרָה לְחֻמְרָא וּדְרַבָּנָן לְקוּלָא, וּסְפֵק־סְפֵקָא אֲפִלּוּ בִּדְאוֹרַיְתָא לְקוּלָא, וְעִנְיַן אֵין מְבַטְּלִין אִסּוּר לְכַתְּחִלָּה, וּמַה שֶּׁיֵּשׁ אוֹמְרִים רֵיחָא לָאו מִלְּתָא (הַכֹּל מְבֹאָר שָׁם בַּאֵר הֵיטֵב בַּהֲלָכָה הַנַּ"ל).

136

blood [shefichas damim] in order to subdue the evil blood in the left chamber that has strengthened through one's sins. And it is explained in our teachings many times that at the beginning of teshuvah, a person is elevated to a great level, and a very great radiance is drawn upon him from above from the aspect of the World to Come — which is

137

עִנְיַן בִּטּוּל הָאִסּוּר בְּשִׁשִׁים, וַחֲתִיכָה הָרְאוּיָה לְהִתְכַּבֵּד אֵינָהּ בְּטֵלָה - עַיֵּן "גַּאֲוָה וַעֲנָוָה" אוֹת יג, וְעַיֵּן עוֹד מֵעִנְיָן זֶה וּמֵעִנְיַן אֵין מְבַטְּלִין אִסּוּר לְכַתְּחִלָּה - "גֵּרִים", אוֹת יא קלה. כָּל מַה שֶּׁבָּעוֹלָם - דּוֹמֵם, צוֹמֵחַ, חַי, מְדַבֵּר - הַכֹּל יוֹנֵק חַיּוּתוֹ מִבְּחִינַת הַצִּמְצוּמִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשִּׂכְלִיּוּת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל בְּחִינַת הַחָכְמָה תַתָּאָה שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַכֹּל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה בָּאִין לְהַשָּׂגַת אֱלָקוּת שֶׁהוּא תַּכְלִית הַכֹּל, כִּי רַק בִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְעַל־כֵּן גְּמַר הַתִּקּוּן שֶׁל רֹב הַמַּאֲכָלִים הוּא עַל־יְדֵי בִּשׁוּל בָּאֵשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחָכְמָה תַתָּאָה הַנַּ"ל, בְּחִינַת "לַבַּת אֵשׁ" (שם אותיות ד ה יא).

137

the aspect of Ehyeh [the Divine Name associated with future becoming and hidden potential], the aspect of teshuvah. And this is the aspect of Pesach — the aspect of the immersion in the mikveh of Pesach, for they also immersed then, as is known. For the mikveh is the aspect of the World to Come, the

136

עִקַּר חַיּוּת הַמַּאֲכָל וְקִיּוּמוֹ הוּא עַל־ יְדֵי אוֹתִיּוֹת הַדִּבּוּר שֶׁנָּפְלוּ לְתוֹכוֹ, אוֹתִיּוֹת לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, וּמִשָּׁם בָּא הַטַּעַם שֶׁל הַמַּאֲכָל, כִּי טַעַם הוּא לְשׁוֹן דִּבּוּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּאֲבִיגַיִל: "וּבָרוּךְ טַעְמֵךְ", וְזֶה בְּחִינַת: "הֲלֹא אֹזֶן מִלִּין תִּבְחָן, וְחֵךְ אֹכֶל יִטְעַםשׂלוֹ", כִּי הֵם בְּחִינָה אַחַת כַּנַּ"ל (הִלְכוֹת תַּעֲרוֹבוֹת, הֲלָכָה א, אוֹת ב). וְעַיֵּן שָׁם עוֹד מֵעִנְיַן בִּטּוּל אִסּוּר לַח בְּשִׁשִּׁים, וְיָבֵשׁ בְּיָבֵשׁ בְּרֹב, וְיֵשׁ דְּבָרִים שֶׁאֵינָן מִתְבַּטְּלִין מִפְּנֵי חֲשִׁיבוּתָן, וְעִנְיַן קָבוּעַ כְּמֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה דָּמֵי, וְעִנְיַן סְפֵק תּוֹרָה לְחֻמְרָא וּדְרַבָּנָן לְקוּלָא, וּסְפֵק־סְפֵקָא אֲפִלּוּ בִּדְאוֹרַיְתָא לְקוּלָא, וְעִנְיַן אֵין מְבַטְּלִין אִסּוּר לְכַתְּחִלָּה, וּמַה שֶּׁיֵּשׁ אוֹמְרִים רֵיחָא לָאו מִלְּתָא (הַכֹּל מְבֹאָר שָׁם בַּאֵר הֵיטֵב בַּהֲלָכָה הַנַּ"ל).

136

aspect of Ehyeh, the aspect of teshuvah. And afterward this radiance departs — and then the person must be smelted and refined from the grip of the evil bloods which are the aspect of the impurity of Egypt. This is the aspect of one descending from one's level — and one must suffer much shedding of blood from oneself and from others until one

137

עִנְיַן בִּטּוּל הָאִסּוּר בְּשִׁשִׁים, וַחֲתִיכָה הָרְאוּיָה לְהִתְכַּבֵּד אֵינָהּ בְּטֵלָה - עַיֵּן "גַּאֲוָה וַעֲנָוָה" אוֹת יג, וְעַיֵּן עוֹד מֵעִנְיָן זֶה וּמֵעִנְיַן אֵין מְבַטְּלִין אִסּוּר לְכַתְּחִלָּה - "גֵּרִים", אוֹת יא קלה. כָּל מַה שֶּׁבָּעוֹלָם - דּוֹמֵם, צוֹמֵחַ, חַי, מְדַבֵּר - הַכֹּל יוֹנֵק חַיּוּתוֹ מִבְּחִינַת הַצִּמְצוּמִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשִּׂכְלִיּוּת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל בְּחִינַת הַחָכְמָה תַתָּאָה שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַכֹּל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה בָּאִין לְהַשָּׂגַת אֱלָקוּת שֶׁהוּא תַּכְלִית הַכֹּל, כִּי רַק בִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְעַל־כֵּן גְּמַר הַתִּקּוּן שֶׁל רֹב הַמַּאֲכָלִים הוּא עַל־יְדֵי בִּשׁוּל בָּאֵשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחָכְמָה תַתָּאָה הַנַּ"ל, בְּחִינַת "לַבַּת אֵשׁ" (שם אותיות ד ה יא).

137

expels all the evil bloods that have taken hold within — which is the aspect of the work we engage in during the Sefirah [the counting of the Omer] to purify ourselves from the grip of the aforementioned bloods, as a woman who purifies herself for her husband counts seven clean days. And through

136

עִקַּר חַיּוּת הַמַּאֲכָל וְקִיּוּמוֹ הוּא עַל־ יְדֵי אוֹתִיּוֹת הַדִּבּוּר שֶׁנָּפְלוּ לְתוֹכוֹ, אוֹתִיּוֹת לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, וּמִשָּׁם בָּא הַטַּעַם שֶׁל הַמַּאֲכָל, כִּי טַעַם הוּא לְשׁוֹן דִּבּוּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּאֲבִיגַיִל: "וּבָרוּךְ טַעְמֵךְ", וְזֶה בְּחִינַת: "הֲלֹא אֹזֶן מִלִּין תִּבְחָן, וְחֵךְ אֹכֶל יִטְעַםשׂלוֹ", כִּי הֵם בְּחִינָה אַחַת כַּנַּ"ל (הִלְכוֹת תַּעֲרוֹבוֹת, הֲלָכָה א, אוֹת ב). וְעַיֵּן שָׁם עוֹד מֵעִנְיַן בִּטּוּל אִסּוּר לַח בְּשִׁשִּׁים, וְיָבֵשׁ בְּיָבֵשׁ בְּרֹב, וְיֵשׁ דְּבָרִים שֶׁאֵינָן מִתְבַּטְּלִין מִפְּנֵי חֲשִׁיבוּתָן, וְעִנְיַן קָבוּעַ כְּמֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה דָּמֵי, וְעִנְיַן סְפֵק תּוֹרָה לְחֻמְרָא וּדְרַבָּנָן לְקוּלָא, וּסְפֵק־סְפֵקָא אֲפִלּוּ בִּדְאוֹרַיְתָא לְקוּלָא, וְעִנְיַן אֵין מְבַטְּלִין אִסּוּר לְכַתְּחִלָּה, וּמַה שֶּׁיֵּשׁ אוֹמְרִים רֵיחָא לָאו מִלְּתָא (הַכֹּל מְבֹאָר שָׁם בַּאֵר הֵיטֵב בַּהֲלָכָה הַנַּ"ל).

136

this we thereafter merit complete teshuvah through our own stirring from below [is'arusa d'lesata] — which is the aspect of the mikveh of Shavuos. And all these rectifications we draw also upon the meat until it is fit for eating — for the first rinsing in water corresponds to the first mikveh of Pesach. And afterward we salt it to fully expel the

137

עִנְיַן בִּטּוּל הָאִסּוּר בְּשִׁשִׁים, וַחֲתִיכָה הָרְאוּיָה לְהִתְכַּבֵּד אֵינָהּ בְּטֵלָה - עַיֵּן "גַּאֲוָה וַעֲנָוָה" אוֹת יג, וְעַיֵּן עוֹד מֵעִנְיָן זֶה וּמֵעִנְיַן אֵין מְבַטְּלִין אִסּוּר לְכַתְּחִלָּה - "גֵּרִים", אוֹת יא קלח. גְּמַר תִּקּוּן רֹב הַמַּאֲכָלִים הוּא עַל־יְדֵי בִּשּׁוּל בָּאֵשׁ, כִּי בְּכָל הַמַּאֲכָלִים יֵשׁ אוֹתִיּוֹת שֶׁל לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, רַק שֶׁנֶּאֱחָז בָּהֶם עֲדַיִן קְצָת מֵהָרַע שֶׁל שִׁבְעִים לָשׁוֹן, שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה אֵינוֹ רָאוּי לְאָכְלוֹ חַי, כִּי־אִם כְּשֶׁהוּא מְבֻשָּׁל בָּאֵשׁ, "כִּי מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם", כִּי הָרַע הַנַּ"ל הוּא בְּחִינַת מְדוּרַת־ אֵשׁ שֶׁל שַׁבְעִין כּוֹכְבִין, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן בִּשּׁוּלֵי־עַכּוּ"ם אָסוּר, כִּי הֵן עַצְמָם הָרַע הַכּוֹלֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת אֵשׁ דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא (הִלְכוֹת מַאַכְלֵי עַכּוּ"ם, הֲלָכָה א). וְשָׁם מְבֹאָר גַּם אִסּוּר פַּתשׂעַכּוּ"ם וְיֵינָם, וְחָלָב שֶׁחֲלָבוֹ עַכּוּ"ם וְאֵין יִשְׂרָאֵל רוֹאֵהוּ, וּגְבִינוֹת עַכּוּ"ם, וְאִסּוּר לַעֲשׂוֹת סְחוֹרָה בִּדְבָרִים אֲסוּרִים אִם לֹא שֶׁנִּזְדַּמְּנוּ לְיָדוֹ, וְעִנְיַן דְּבָרִים הַנִּשְׁלָחִים עַל־יְדֵי עַכּוּ"ם אוֹ מוּמָר, שֶׁצְּרִיכִין חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם.

137

bloods from it — therefore it must remain in the salt for a period, corresponding to "they say to him: Wait!" — namely the departure of the initial radiance and the need to wait and endure greatly until one expels from oneself the evil bloods. This corresponds to the rectifications engaged in throughout all the days of the Sefirah — until one thereafter merits the mikveh of Shavuos, which corresponds to the final rinsing after the salting, which is

139

הֶחָלָב לְאַחַר שֶׁנִּקְפֶּה, וְחוֹזֵר לְהִתְבָּרֵר בְּבֵרוּר אַחַר בֵּרוּר, נַעֲשֶׂה מִמֶּנּוּ חֶמְאָה וּגְבִינָה וְנַסְיוּבֵי דַחֲלָבָא. חֶמְאָה הוּא הַטּוֹב וְהַמֻּבְחָר שֶׁבּוֹ, בְּחִינַת לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, וּגְבִינָה הוּא בְּחִינַת לְשׁוֹן תַּרְגּוּם, וְנַסְיוּבֵי דַחֲלָבָא הוּא בְּחִינַת הַפְּסֹלֶת הַגָּמוּר לְאַחַר שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל וְנִקְפֶּה מִמֶּנּוּ הַגְּבִינָה שֵׁנִית. וְעַל־ כֵּן יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהִיא אֲסוּרָה. וְעַל־כֵּן בְּחֶמְאָה שֶׁל עַכּוּ"ם נוֹהֲגִין הֶתֶּר בִּקְצָת מְקוֹמוֹת, כִּי אֵין לְהָרַע אֲחִיזָה בָּהּ כָּל־כָּךְ, כִּי עִקַּר יְנִיקָתָן עַל־יְדֵי לְשׁוֹן תַּרְגּוּם. וּגְבִינָה שֶׁלָּהֶם אֲסוּרָה מִתַּקָּנַת חֲכָמִים, כִּי הַגְּבִינָה הִיא בִּבְחִינַת תַּרְגּוּם, שֶׁשָּׁם יֵשׁ לָהֶם יְנִיקָה, וְעַל־כֵּן אֲסָרוּהָ חֲכָמִים כִּי הִיא בִּבְחִינַת אִסּוּר דְּרַבָּנָן, בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקּוּן לְשׁוֹן תַּרְגּוּם כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁשָּׁאַל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְכוּ': מִפְּנֵי מָה אָסְרוּ גְּבִינוֹת הָעַכּוּ"ם וְכוּ', הֵשִׁיב לוֹ: "כִּי טוֹבִים דּוֹדֶיךָ מִיָּיִן" - עֲרֵבִים עָלַי דִּבְרֵי דוֹדִים יוֹתֵר מִיֵּינָהּ שֶׁל תּוֹרָה, כִּי יֵינָהּ שֶׁל תּוֹרָה הוּא בְּחִינַת לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ הוּא עַל־יְדֵי שֶׁמַּעֲלִין הַטּוֹב שֶׁבַּתַּרְגּוּם לְתוֹכוֹ עַל־יְדֵי תַּקָּנַת חֲכָמִים וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, בְּחִינַת עֲרֵבִים עָלַי דִּבְרֵי דוֹדִים וְכוּ' (שם אות ד).

139

the completion of its rectification — and then it is fit for eating. And therefore if one has no salt, one must roast the meat over fire — this is the aspect of the fire through which a person must be smelted after death, G-d forbid — the aspect of: "everything that comes through fire…you shall pass through fire" [kol davar asher yavo va-eish…ta'aviru va-eish] [Bamidbar 31:23] — through the heat of the evil inclination [chamimus ha-yetzer] — "you shall pass through fire". For this aforementioned fire consumes the defilement that has taken hold

140

עַל־יְדֵי שֶׁאֵין הָאָדָם נִזְהָר מִמַּאֲכַל עַכּוּ"ם וּמִיַּיִן שֶׁנָּגַע בּוֹ עַכּוּ"ם, עַל־ יְדֵי־זֶה נִדְבָּק בּוֹ רַע הַכּוֹלֵל וְיָכוֹל לָבוֹא עַל־יְדֵי־זֶה לִפְגַם הַבְּרִית מְאֹד חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־יְדֵי שֶׁנִּזְהָר מִמַּאֲכָלָם וְיֵינָם, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְתִקּוּן הַבְּרִית וְשֶׁיִּתְגַּלּוּ לוֹ סוֹדוֹת הַתּוֹרָה (שם אות ג).

140

in the soul. But one who merits to connect to the true Tzadik — who is the aspect of "covenant of salt" [bris melach] — is saved from

141

כָּל אֲכִילַת יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמְּקַדְּשִׁין עַצְמָם בַּאֲכִילָתָן עַל־פִּי מִצְוַת הַתּוֹרָה וּמְבָרְכִין עַל כָּל דָּבָר תְּחִלָּה וָסוֹף, עַל־יְדֵי־זֶה כָּל אֲכִילָתָם וּשְׁתִיָּתָם הוּא בִּבְחִינַת מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא. וְהָעִקָּר עַל־יְדֵי שֶׁמַּמְשִׁיכִין קְדֻשַּׁת שַׁבָּת עַל אֲכִילַת חֹל גַּם־כֵּן, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל עַל שַׁמַּאי הַזָּקֵן שֶׁהָיָה אוֹכֵל כָּל יָמָיו לִכְבוֹד שַׁבָּת, כִּי אֲכִילַת שַׁבָּת כֻּלּוֹ קֹדֶשׁ וְהוּא רַק בִּבְחִינַת מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא, וְעַל־יְדֵי שֶׁאֲנַחְנוּ עַם קָדוֹשׁ מַמְשִׁיכִין קְדֻשָּׁה שֶׁל שַׁבָּת לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל, כִּי מֵהַהוּא יוֹמָא מִתְבָּרְכִין כָּל שִׁתָּא יוֹמִין, עַל־יְדֵי־זֶה כָּל אֲכִילָתֵנוּ בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל הוּא גַּם־כֵּן בִּבְחִינַת מַאֲכָל שֶׁל שַׁבָּת, כִּי צְרִיכִין לֶאֱכֹל תָּמִיד לִכְבוֹד שַׁבָּת כַּנַּ"ל וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן אֲכִילַת יְמֵי הַחֹל גַּם־כֵּן. וְעַל־כֵּן בִּשּׁוּלֵי־עַכּוּ"ם אָסוּר, כִּי גְּמַר תִּקּוּן רֹב הַמַּאֲכָלִים הוּא עַל־יְדֵי הַבִּשּׁוּל בָּאֵשׁ, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁמֵּאֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע נֶאֱחַז הָרַע בְּכָל הַמַּאֲכָלִים, עַד שֶׁצְּרִיכִין בֵּרוּר אַחַר בֵּרוּר וְתִקּוּן אַחַר תִּקּוּן, וּגְמַר תִּקּוּנָם הוּא עַל־יְדֵי בִּשּׁוּל בָּאֵשׁ, "כִּי מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם", כִּי הָרַע בְּשָׁרְשׁוֹ הוּא מִסִּטְרָא דְדִינָא שֶׁהוּא בְּחִינַת אֵשׁ, עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל הָרַע גַּם־כֵּן עַל־יְדֵי אֵשׁ. וְזֶה הָאֵשׁ שֶׁמְּבַשְּׁלִין בּוֹ הַמַּאֲכָל הוּא בִּבְחִינַת הַתּוֹכָחָה שֶׁצְּרִיכִין לְהוֹכִיחַ אֶת חֲבֵרוֹ כְּשֶׁעוֹבֵר עַל מִצְו?ֹת הַתּוֹרָה חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל־יְדֵי הַתּוֹכָחָה מְכַלִּין מִמֶּנּוּ הָרַע וּמְגַלִּין וּמְעוֹרְרִין הַטּוֹב שֶׁבּוֹ. וּכְמוֹ שֶׁצְּרִיכִין לִזָּהֵר בְּהַתּוֹכָחָה שֶׁלֹּא יַחֲלִישׁ נִשְׁמָתוֹ עַל־ יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי שֶׁמְּעוֹרֵר הָרֵיחַ רַע שֶׁל הַמַּעֲשִׂים רָעִים שֶׁלּוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה יוּכַל לְהִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁלּוֹ בְּיוֹתֵר. וְעַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְקַיֵּם מִצְוַת תּוֹכָחָה בִּשְׁלֵמוּת כִּי־אִם כְּשֶׁזּוֹכִין לְקוֹל הַשִּׁיר שֶׁיִּתְּעַר לֶעָתִיד, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַנָּהָר הַיֹּצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן שֶׁשָּׁם גְּדֵלִים כָּל הָרֵיחוֹת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אַדְּרַבָּא, עַל־יְדֵי תּוֹכַחְתּוֹ מוֹסִיף וְנוֹתֵן רֵיחַ טוֹב בְּנִשְׁמָתוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַתּוֹכָחָה שֶׁל משֶׁה כַּמְבֹאָר בִּפְנִים; כְּמוֹ־כֵן בִּשּׁוּל הַמַּאֲכָלִים צָרִיךְ לִהְיוֹת עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁהָאֵשׁ שֶׁלָּהֶם הוּא אֵשׁ דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת הַתּוֹכָחָה הַשְּׁלֵמָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָע הָרַע שֶׁבּוֹ וְנִתְגַּלֶּה הַטּוֹב; אֲבָל אֵשׁ שֶׁל עַכּוּ"ם הוּא בְּחִינַת אֵשׁ שֶׁל גֵּיהִנּוֹם, שֶׁשָּׁם תֹּקֶף הָרֵיחַ רַע שֶׁל כָּל הָעֲבֵרוֹת, כִּי זֶה לְעֻמַּת זֶה - כְּמוֹ שֶׁבְּגַן־עֵדֶן שָׁם גְּדֵלִים כָּל הָרֵיחוֹת עַל־יְדֵי הַנָּהָר הַנַּ"ל, כְּמוֹ־כֵן לְהֵפֶךְ בַּגֵּיהִנּוֹם שָׁם כָּל הָרֵיחוֹת רָעוֹת שֶׁל כָּל הָעֲו?ֹנוֹת, וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי הָאֵשׁ שֶׁל עַכּוּ"ם לֹא דַי שֶׁלֹּא נִכְנָע הָרַע שֶׁבַּמַּאֲכָל, אֶלָּא אַדְּרַבָּא מוֹסִיפִים רֵיחַ רַע בְּהַמַּאֲכָלִים, וְאָז הַמַּאֲכָלִים בִּבְחִינַת מְזוֹנָא דְּגוּפָא מַמָּשׁ וְלֹא בִּבְחִינַת מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא שֶׁהוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ טוֹב, כִּי בְּמַאֲכָלִים אֵלּוּ אֵין בָּהֶם שׁוּם רֵיחַ טוֹב וְעַל־כֵּן הֵם אֲסוּרִים לַאֲכִילַת יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן חֲנַנְיָא מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָא, שֶׁנִּזְהֲרוּ מִמַּאַכְלֵי עַכּוּ"ם, לֹא שָׁלְטָה בָּהֶם הָאֵשׁ שֶׁל נְבוּכַדְנֶצַּר, וְזֶה שֶׁכָּתוּב בָּהֶם: "וְרֵיחַ נוּר לָא עֲדָת בְּהוֹן" - רֵיחַ דַּיְקָא כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן הָיוּ נוֹהֲגִין לְהָבִיא מֻגְמָר לְהָרִיחַ אַחַר הַסְּעוּדָה, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: וְהוּא מְבָרֵךְ עַל הַמֻּגְמָר. וְכָל זֶה כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה הַסְּעוּדָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל בִּבְחִינַת רֵיחַ, שֶׁהוּא מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא כַּנַּ"ל (שם הל' ב, אות א ב ג ד ה).

141

this fire. For all the evil bloods within him are expelled through the salt — for one who is salted is like one who is boiling from the roasting fire. And through the salting — which is the aspect of the connection to the Tzadik — and one endures much shedding of blood for this as above — through this one is refined well and saved from the fire, and emerges pure, beautiful, and whole without any blemish, and merits the ultimate rectification. It is known that ritually pure domesticated animals [beheimos tehorot] and pure wild animals [chayyos tehorot] are from the aspect of nogah [the intermediate spiritual level — a mixture of good and evil — corresponding to the Aramaic translation of Torah, Targum] — which is mixed good and evil. And the impure species are from the aspect of the three completely impure kelipos — which are entirely evil. Therefore the signs of a pure domesticated animal are that it chews its cud and has a split hoof. For it is known that in all things in the world there are sparks of holiness — namely, holy souls that have fallen from their level from the aspect of the speaking being [medaber] and have become garbed in a living creature [chai] or a growing thing [tzome'ach]. And afterward when the living creature eats the growing thing, the souls ascend from the aspect of the growing thing to the aspect of the living creature — which is a higher level. But since this is not yet their ultimate wholeness — for the essential wholeness

142

מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא הוּא רַק מֵרוּחָנִיּוּת שֶׁבַּמַּאֲכָל, וּמְזוֹנָא דְּגוּפָא הוּא רַק מִגַּשְׁמִיּוּת גָּמוּר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "הַקֹּל קֹל יַעֲקֹב" הוּא בְּחִינַת מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא, "וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו" הוּא בְּחִינַת מְזוֹנָא דְּגוּפָא. וּמְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא הוּא בְּחִינַת רֵיחַ טוֹב, וּמְזוֹנָא דְּגוּפָא הוּא בְּחִינַת רֵיחַ רַע שֶׁנַּעֲשֶׂה מִמּוֹתָרוֹת שֶׁבְּגַשְׁמִיּוּת הַמַּאֲכָל. וְזֶה בְּחִינַת אִסּוּר הַיַּיִן שֶׁנָּגַע בּוֹ הָעַכּוּ"ם; כִּי הַיַּיִן הוּא בִּבְחִינַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַשְּׁנֵי כֹּחוֹת שֶׁיֵּשׁ בַּיַּיִן, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "זָכָה - נַעֲשֶׂה רֹאשׁ", בִּבְחִינַת נְשָׁמָה, בְּחִינַת מֹחִין. וְעַל־כֵּן אֵין אוֹמְרִים שִׁיר אֶלָּא עַל הַיַּיִן, כִּי עִקַּר מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא הוּא עַל־יְדֵי הָרֵיחוֹת הַטּוֹבוֹת שֶׁגְּדֵלִין עַלשׂיַד הַנָּהָר הַמַּשְׁקֶה אֶת הַגָּן, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַקּוֹל שֶׁל הַשִּׁיר שֶׁיִּתְּעַר לֶעָתִיד, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַשִּׁירוֹת שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה; אַךְ אִם לֹא זָכָה, אֲזַי הוּא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי אָז הַיַּיִן הוּא בִּבְחִינַת יְלָלָה, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁהוּא הֵפֶךְ הַשִּׁיר הַנַּ"ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְזוֹנָא דְּגוּפָא, בְּחִינַת "בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה", וְאָז הַיַּיִן מִסִּטְרָא דְּעֵשָׂו, וְעַל־כֵּן נֶאֱסָר הַיַּיִן בְּמַגַּע עַכּוּ"ם, כִּי מֵחֲמַת שֶׁהוּא בִּבְחִינַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, עַל־כֵּן בְּקַל לְהַטּוֹתוֹ לְכָאן וּלְכָאן, וְעַל־כֵּן תֵּכֶף שֶׁנּוֹגֵעַ בּוֹ הָעַכּוּ"ם בְּיָדָיו אֲזַי נִפְגָּם קְדֻשָּׁת עַל־יְדֵי בְּחִינַת "הַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו", וְאָז אָסוּר לִשְׁתִיַּת יִשְׂרָאֵל, כִּי אֵין אָנוּ רַשָּׁאִים לִשְׁתּוֹת הַיַּיִן כִּי־אִם בִּבְחִינַת "הַקֹּל קֹל יַעֲקֹב", שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁמְּבֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ: "יַיִן לַאֲרָמָא קָלָא". עַיֵּן פְּנִים (שם אותיות ז יב).

142

is to return to their level of the speaking being — therefore, when a pure domesticated animal eats the growing thing, and since the pure domesticated animal is from the aspect of nogah and good is also mixed within it — therefore the souls within the growing thing are not so trapped and imprisoned there, and they still remember their level. Therefore they cannot rest and be still in the pure living creature — for they yearn to ascend to the level of the speaking being. And therefore they continually rise from the belly of the animal up to its throat and mouth — which are closest to the organs of speech of the speaking being. And therefore it chews its cud. But the completely impure species do not

143

עַל־יְדֵי שֶׁאֵין נִזְהָרִין מִפַּת־עַכּוּ"ם וּבִשּׁוּלֵי־עַכּוּ"ם וְיֵין־נֶסֶךְ, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר בְּחִינַת סִטְרָא דְּעֵשָׂו שֶׁהוּא בְּחִינַת מְזוֹנָא דְּגוּפָא כַּנַּ"ל, וְנֶחֱלָשׁ מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא וְנִפְגָּם הַדַּעַת עַד שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא יוֹנֶקֶת מִמֶּנּוּ, וְעַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר תַּאֲוַת נִאוּף וְזֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, שֶׁהוּא אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדָה זָרָה, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. וְזֶה מְרֻמָּז בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: גָּזְרוּ עַל פִּתָּן וְשַׁמְנָן מִשּׁוּם יֵינָן, וְעַל יֵינָן מִשּׁוּם בְּנוֹתֵיהֶם, וְעַל בְּנוֹתֵיהֶן מִשּׁוּם דָּבָר אַחֵר, הַיְנוּ עֲבוֹדָה זָרָה; וְעַל־כֵּן נִקְרָא יֵין־נֶסֶךְ, עַל שֵׁם: "כִּי נָסַךְ ה' עֲלֵיהֶם רוּחַ תַּרְדֵּמָה", שֶׁהוּא בִּלְבּוּל הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה בָּאִין אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת (שם אותיות יג יד).

143

bring up their cud — for the souls garbed within the food they eat: as soon as they enter into the impure ones, they are so captured and imprisoned that they cannot move from their place — the aspect of: "Hashem has delivered me into the hands of those from whom I cannot rise" [nesanani Hashem b'ydei lo uchal kum]

144

עִקַּר טַעַם הַמַּאֲכָל נִמְשָׁךְ מֵהַטּוֹב שֶׁבַּמַּאֲכָל, כִּי בְּכָל דָּבָר מְלֻבָּשׁ בּוֹ טוּב ה', דְּהַיְנוּ נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ הַטַּעַם הַטּוֹב שֶׁבַּמַּאֲכָל, בִּבְחִינַת "טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב ה'". אַךְ מֵאֲכִילַת עֵץ־הַדַּעַת נִתְעָרֵב טוֹב וָרַע בְּכָל הַמַּאֲכָלִים, וּמֵאָז אִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת הַטּוֹב שֶׁבַּמַּאֲכָל כִּי־אִם עַל־יְדֵי כַּמָּה תִּקּוּנִים וּבֵרוּרִים מִמּוֹץ וָתֶבֶן וְסֻבִּין וּמֻרְסָן וְכַיּוֹצֵא, וְעִקַּר גְּמַר הַתִּקּוּן לְבַסּוֹף הוּא עַל־יְדֵי אֲפִיָּה וּבִשּׁוּל, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא נִרְגָּשׁ טַעַם הַטּוֹב שֶׁבַּמַּאֲכָל. וְכָל הַתִּקּוּנִים שֶׁבַּמַּאֲכָל, הַכֹּל כְּדֵי לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפְּרִי כְּדֵי לִזְכּוֹת לְהַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לְהַפְּנִימִיּוּת הַטּוֹב שֶׁמְּלֻבָּשׁ שָׁם בְּאוֹתוֹ הַמַּאֲכָל; וְהַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפְּרִי הוּא בְּחִינַת כֹּחַ הַמְדַמֶּה כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי בְּכָל עוֹלָם וְעוֹלָם וּבְכָל מַדְרֵגָה וּמַדְרֵגָה יֵשׁ שָׁם בְּחִינַת דִּמְיוֹנוֹת, וְהֵם הֵם הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי, וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר שְׁבִירַת כֹּחַ הַמְדַמֶּה הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא, וּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא הוּא בְּחִינַת אֵשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כִּי ה' אֱלֹקֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא, אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא", וּמֵעֹצֶם גְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ בּוֹעֲרִין כָּל הַחַיּוֹת וְהָאוֹפַנִּים וְהַמַּלְאָכִים וְהַשְּׂרָפִים כְּגַחֲלֵי אֵשׁ, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ נָהָר שֶׁל אֵשׁ שֶׁהוּא נְהַר דִּי־נוּר הַנִּמְשָׁךְ מִזֵּעָתָן שֶׁל הַחַיּוֹת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעַל־יְדֵי הָאֵשׁ הַזֶּה שֶׁהוּא גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, נִכְנָע וְנִתְבַּטֵּל הָאֵשׁ דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֲמִימַת כָּל הַתַּאֲווֹת רָעוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת כֹּחַ הַמְדַמֶּה, בִּבְחִינַת "כִּי מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם". וּמֵהָאֵשׁ שֶׁל מַעְלָה נִמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל גַּם הָאֵשׁ שֶׁל מַטָּה, וְעַל־כֵּן יֵשׁ כַּמָּה גַּוְנִין בְּאֶשָּׁא כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, וְזֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הִתְגַּלּוּת גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הַגְּוָנִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעַל־כֵּן גְּמַר תִּקּוּן רֹב הַמַּאֲכָלִים, שֶׁהוּא לְשַׁבֵּר בִּשְׁלֵמוּת קְלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי, הַיְנוּ לְהַכְנִיעַ הַמְדַמֶּה הַנֶּאֱחָז בָּהֶם וּלְגַלּוֹת הַטּוֹב שֶׁבָּהֶם, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ עִקַּר הַטַּעַם הַטּוֹב שֶׁבָּהֶם, הוּא עַל־ יְדֵי אֵשׁ, שֶׁנִּמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הָאֵשׁ הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל הִתְגַּלּוּת גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הִתְגַּלּוּת גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא הוּא עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל דַּיְקָא, בִּבְחִינַת "יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר", עַל־כֵּן צְרִיכִין שֶׁתִּהְיֶה הָאֲפִיָּה וְהַבִּשּׁוּל בָּאֵשׁ עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל דַּיְקָא, וְאָז עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָע הַמְדַמֶּה וְהַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפְּרִי, בִּבְחִינַת "אֵשׁ לְפָנָיו תֵּלֵךְ וּתְלַהֵט סָבִיב צָרָיו"; מַה שֶּׁאֵין כֵּן אִם בִּשְּׁלָם עַכּוּ"ם, שֶׁהֵם מִבְּחִינַת הָאֵשׁ דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא, עַל־יְדֵי־זֶה נֶאֱחָז בְּהַמַּאֲכָל בְּיוֹתֵר כֹּחַ הַדִּמְיוֹנוֹת הָרָעִים, וְעַל־כֵּן אֵינוֹ רָאוּי לַאֲכִילַת יִשְׂרָאֵל, כִּי אֲכִילַת יִשְׂרָאֵל צְרִיכָה לִהְיוֹת בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה בִּבְחִינַת שְׁבִירַת הַדִּמְיוֹנוֹת (שֶׁמֵּהֶם כָּל הַתַּאֲווֹת), שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה נִתְגַּלֶּה הַטּוֹב וְהַקְּדֻשָּׁה שֶׁבַּמַּאֲכָל, שֶׁהוּא בְּחִינַת נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה הַמְלֻבָּשִׁים בּוֹ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "שֻׁלְחָן מְכַפֵּר כַּמִּזְבֵּחַ", כִּי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה הוּא בִּמְקוֹם קָרְבָּן, כִּי כָּל הַקָּרְבָּנוֹת הֵם בִּבְחִינַת שְׁבִירַת הַמְדַמֶּה כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְזֶה גַּם־כֵּן עִקַּר קְדֻשַּׁת אֲכִילַת יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם הל' ג, אותיות א ב ד).

144

[Eichah 1:14]. Therefore they do not bring up their cud. And likewise — to distinguish — the human being does not bring up his cud. For on the contrary: when the aforementioned souls come into the body of an Israelite, they rest and are at peace there — for they have merited to ascend to their level, to the aspect of the holy speaking being. And through the power of eating, the person praises Hashem, blessed be He — the aspect of: "and you shall eat…and praise the Name of Hashem" [va'achaltem…v'hilaltem es shem Hashem] [Yoel 2:26]. And then all the aforementioned souls ascend to the ultimate wholeness. And therefore also with the human being — when he is drunk and confused and no longer in the full domain of human daas — then the foods have no rest even in him, and through this he too brings up his cud, and sometimes comes to vomiting through this. And the second sign of purity is that it has a split hoof [mafris parsah]. For the essential standing of the human being on his feet comes through daas — and likewise the essential speech of the human being comes through the daas he possesses. And in this the speaking being is distinguished from the living creature — in that the speaking being has the power of speech and walks erect on two feet. Therefore the drunkard whose daas is confused cannot speak properly and cannot walk on his feet properly. Therefore the pure species — since there is good within them,

145

כְּשֶׁזּוֹכִין לְקַדֵּשׁ הָאֲכִילָה בִּשְׁלֵמוּת עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים עַל־יְדֵי כֹּחַ הָאֵשׁ דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא כָּלוּל מִכַּמָּה גְּוָנִין, אָז נִתְגַּלִּין הַגַּוְנִין עִלָּאִין קַדִּישִׁין שֶׁהֵם שֹׁרֶשׁ הַמָּמוֹן דִּקְדֻשָּׁה, וְעַל־יְדֵי־זֶה יוֹצְאִין מִתַּאֲוַת מָמוֹן. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁמְּבֹאָר בְּהַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַבַּעַל־תְּפִלָּה, שֶׁעַל־יְדֵי הַמַּאֲכָלִים הַמִּתְבַּשְּׁלִים בְּכֹחַ הָאֵשׁ הַמְבֹאָר שָׁם, עַל־ יְדֵי־זֶה מַשְׁלִיכִין תַּאֲוַת מָמוֹן (שם אות ו).

145

which is from the aspect of daas which is the essential good — even though they walk on four feet, nevertheless the vitality of the souls garbed in them breaks through in their feet, and through this they split the hoof. But

146

בְּכָל הַמַּאֲכָלִים יֵשׁ בָּהֶם אוֹרוֹת גְּבוֹהִים מְאֹד. וְעַל־כֵּן הַצַּדִּיק שֶׁאֲכִילָתוֹ בִּקְדֻשָּׁה בִּבְחִינַת "צַדִּיק אֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ", הוּא נִזּוֹן בַּאֲכִילָתוֹ מֵאוֹרוֹת הַצַּחְצָחוֹת, בִּבְחִינַת "וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ"; וְעַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל הָאוֹר הַגָּבֹהַּ שֶׁל הַמַּאֲכָלִים כִּי־אִם עַל־יְדֵי כֵּלִים קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים שֶׁהֵם נַעֲשִׂים מִבְּחִינַת אֱמוּנַת חֲכָמִים (ע' אמונה אות סט), וּכְשֶׁפּוֹגְמִין חַס וְשָׁלוֹם בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים אֲזַי נִפְגָּמִין הַכֵּלִים, וְעַל־יְדֵי־זֶה מִמֵּילָא נִפְגָּמִין הַמַּאֲכָלִים וְנִסְתַּלֵּק אוֹר הַקְּדֻשָּׁה מֵהֶם, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ כְּלִי לְקַבֵּל בְּתוֹכָהּ אֶת הָאוֹר, וְאָז נִשְׁאָרִין הַמַּאֲכָלִים בִּבְחִינַת פְּסֹלֶת לְבַד, וַאֲזַי עוֹלִין הַמּוֹתָרוֹת וְהַפְּסֹלֶת וּפוֹגְמִין אֶת הַמֹּחַ. וְעַל־כֵּן הָעַכּוּ"ם שֶׁהֵם רְחוֹקִים מֵאֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל, וְעִקַּר הִתְרַחֲקוּתָם הוּא מֵאֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי רֹב חַכְמֵיהֶם יוֹדְעִין גַּם־כֵּן מֵאֱמוּנַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, רַק שֶׁכּוֹפְרִין בְּתוֹרָה וּמִצְו?ֹת, וְהָעִקָּר בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנַת חֲכָמִים, וּמֵחֲמַת שֶׁהֵם רְחוֹקִים מֵאֱמוּנָה עַל־כֵּן אֵין לָהֶם כֵּלִים דִּקְדֻשָּׁה, וְכָל כְּלֵיהֶם טְמֵאִים הֵם אֶצְלֵנוּ, וְאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְקַבֵּל אוֹר קְדֻשַּׁת הַמַּאֲכָלִים שֶׁאָנוּ אוֹכְלִים כִּי־אִם עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כֵּלִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל, אֲבָל לֹא בִּכְלֵיהֶם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כְּלִי אֵין חֵפֶץ בּוֹ", וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁהֵם רְחוֹקִים מֵאֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת הַכֵּלִים, וְעַל־כֵּן כְּשֶׁקּוֹנִים כְּלֵי אֲכִילָה מֵהֶם צְרִיכִים לְטָבְלָם בְּמֵי מִקְוֶה, וְעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מַמְשִׁיכִים עֲלֵיהֶם קְדֻשַּׁת הַמַּיִם טְהוֹרִים שֶׁהֵם מְטַהֲרִין מֵאֵלּוּ הַמּוֹתָרוֹת שֶׁבָּאִים עַל־יְדֵי פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעַל־יָדָם נִתְתַּקֵּן בְּחִינַת אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת וְתִקּוּן כָּל הַכֵּלִים דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל (הלכות הכשר כלים, הל' ב, אותיות ב ג ד ז; ע' פנים).

146

the souls oppressed within the impure species are so captured there that no radiance can break through and emerge from them at all — therefore their hooves are solid and unsplit. Pure wild animals [chayyos tehorot] are from the aspect of the right [yamin] — therefore their fat [chelev] is permitted and their blood requires covering [kisui ha-dam]. And pure domesticated animals [beheimos tehorot] are from the aspect of the holy left [smol d'kedushah] — therefore their fat is forbidden and their blood does not require covering. See within. The essential holiness of Israel's eating is to merit at the time of eating the hearas ha-ratzon [illumination of the Will] — which is drawn from the aspect of the generality of son and student [klaliyus ben v'talmid — the essential

147

אֲכִילַת יִשְׂרָאֵל יְקָרָה וּקְדוֹשָׁה וּגְבוֹהָה מְאֹד. כִּי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּחִינַת תּוֹרָה מַמָּשׁ, בְּחִינַת "וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעָי", כִּי עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה נַעֲשִׂין כֵּלִים קְדוֹשִׁים שֶׁעַל־יָדָם מַמְשִׁיכִין הַחַיּוּת מֵחַי הַחַיִּים בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַחַיּוּת, וְעִקַּר הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה הוּא הַחָכְמָה וְהַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה, וְזֶהוּ בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, כִּי עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה נִמְשָׁךְ הַחַיּוּת כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ, וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ כֹּחַ בְּכָל דְּבַר מַאֲכָל לְהַמְשִׁיךְ וּלְהַגְבִּיל הַחַיּוּת מֵחַי הַחַיִּים לְתוֹךְ כָּל בַּעֲלֵי הַחַיִּים, וְזֶה הַכֹּחַ מְקַבְּלִין הַמַּאֲכָלִים מֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְעַל־ כֵּן צְרִיכִין לֶאֱכֹל בִּקְדֻשָּׁה עַל־פִּי הַתּוֹרָה בִּבְחִינַת "וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעָי", כִּי רַק עַל־ יְדֵי הַתּוֹרָה מַמְשִׁיכִין הַחַיּוּת מִן חַי הַחַיִּים לְהַחֲיוֹת בָּהֶם נֶפֶשׁ כָּל חָי. וְעַל־כֵּן אָסוּר לֵהָנוֹת מֵעוֹלָם הַזֶּה בְּלֹא בְרָכָה, כִּי עַל־יְדֵי הַבְּרָכָה שֶׁמְּבָרְכִין תְּחִלָּה, עַל־יְדֵי־זֶה קוֹרִין אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא חַי הַחַיִּים, שֶׁבָּרָא דָּבָר זֶה בַּכֹּחַ הַזֶּה, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ עַל־יָדוֹ חַיּוּת, וְעַכְשָׁו עַל־יְדֵי הַבְּרָכָה שֶׁאָנוּ מְבָרְכִין עַל כָּל דָּבָר, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ קוֹרְאִין אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּמַמְשִׁיכִין אֶת הַחַיּוּת מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ לְתוֹךְ הַמַּאֲכָל שֶׁרוֹצֶה לֶאֱכֹל, וְאָז דַּיְקָא יֵשׁ כֹּחַ בַּמַּאֲכָל לְהַחֲיוֹת אֶת הָאָדָם בְּחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיּוּת הָאֲמִתִּי. וְעַל־כֵּן עִקַּר הַחַיּוּת וְהַשְּׂבִיעָה עַל־ יְדֵי הַבְּרָכָה, בִּבְחִינַת "וַאֲכַלְתֶּם אָכוֹל וְשָׂבוֹעַ וְהִלַּלְתֶּם אֶת שֵׁם ה' וְכוּ'", כִּי עִקַּר הַחַיּוּת שֶׁמְּחַיֶּה הַמַּאֲכָל אֶת הָאָדָם הוּא עַל־יְדֵי הַבְּרָכָה שֶׁמְּבָרְכִין יִשְׂרָאֵל עַל כָּל מַה שֶּׁאוֹכְלִין וְנֶהֱנִין מִמֶּנּוּ, וּמִשָּׁם נִשְׁתַּלְשֵׁל הַכֹּחַ גַּם לְכָל הַמַּאֲכָלִים שֶׁאוֹכְלִים הָעַכּוּ"ם אוֹ בְהֵמוֹת, שֶׁיְּחַיֶּה אוֹתָם גַּם־כֵּן, כִּי הַכֹּל נִמְשָׁךְ רַק מִיִּשְׂרָאֵל הַמְקַיְּמִין אֶת הַתּוֹרָה כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת יֵשׁ הֶבְדֵּל גָּדוֹל בֵּין הַחַיּוּת שֶׁמְּקַבְּלִין יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי אֲכִילָתָם בִּבְרָכָה וְעַל־פִּי הַתּוֹרָה וּבֵין הַחַיּוּת שֶׁל זוּלָתָם, כִּי יִשְׂרָאֵל מְקַבְּלִין חַיּוּת אֲמִתִּי, חַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה, וְעַל־כֵּן רַק הֵם נִקְרָאִים חַיִּים בֶּאֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְאַתֶּם רנז הַדְּבֵקִים וְכוּ' חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם", אֲבָל הָעַכּוּ"ם וְהָרְשָׁעִים גַּם בְּחַיֵּיהֶם קְרוּיִים מֵתִים כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַחַיּוּת שֶׁלָּהֶם אֵינוֹ חַיּוּת כְּלָל, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לָהֶם כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ הַחַיּוּת מֵחַי הַחַיִּים בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה, שֶׁזֶּה אֵין זוֹכִין כִּי־אִם כְּשֶׁהָאֲכִילָה עַל־פִּי הַתּוֹרָה. וְזֶה בְּחִינַת "צַדִּיק אֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ, וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסָר", כִּי אֵין לָהֶם כֹּחַ לְהַשְׂבִּיעַ נַפְשָׁם וּלְהַחֲיוֹתָם כָּרָאוּי מֵחֲמַת שֶׁהֵם רְחוֹקִין מֵהַתּוֹרָה. וְזֶה: "כִּי לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם, כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי ה' יִחְיֶה הָאָדָם" - שֶׁעִקַּר הַחַיּוּת שֶׁמְּקַבְּלִין עַל־יְדֵי אֲכִילַת הַלֶּחֶם הוּא רַק עַל־יְדֵי הַבְּרָכָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת "מוֹצָא פִי ה'", כִּי בְּאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא אִתְּעַר לְעֵלָּא, וּכְשֶׁאָנוּ מְבָרְכִין הַבְּרָכָה בְּפִינוּ, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְעוֹרֵר פִּי ה' כִּבְיָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ הַחַיּוּת עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַדִּבּוּר בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה עִקַּר הַחַיּוּת שֶׁיֵּשׁ כֹּחַ לְהַמַּאֲכָל לְהַחֲיוֹת אֶת הָאָדָם. וְזֶה בְּחִינַת הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין כָּל הַמַּאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת לַמַּאֲכָלִים הַמֻּתָּרִים, כִּי כָל הַמַּאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת הֵם בְּחִינַת אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, שֶׁאֵינוֹ נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת כֵּלִים קְדוֹשִׁים, רַק מִבְּחִינַת שִׁבְרֵי כֵּלִים, שֶׁאֵין בָּהֶם כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ הַחַיּוּת מֵחַי הַחַיִּים כָּרָאוּי, רַק אַדְּרַבָּא עַל־יָדָם מִתְגַּבֵּר הַסִּטְרָא־ אָחֳרָא בְּיוֹתֵר, שֶׁהוּא סִטְרָא דְּמוֹתָא. וְכֵן הַמַּאֲכָלִים הַקְּדוֹשִׁים בְּיוֹתֵר, כְּגוֹן קָדָשִׁים וּתְרוּמָה לְזָרִים, אֲסוּרִים גַּם־כֵּן בַּאֲכִילָה, כִּי מֵחֲמַת שֶׁהֵם קְדוֹשִׁים בִּקְדֻשָּׁה יְתֵרָה מְאֹד עַל־כֵּן אֵין כֹּחַ לְהַמְקַבֵּל לְקַבֵּל הַחַיּוּת וְהַקְּדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ עַל־יָדָם, וְעַל־כֵּן אִם יִרְצֶה לְאָכְלָם, חַס וְשָׁלוֹם, מִי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לָהֶם, אֲזַי יִהְיֶה גּוֹרֵם בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים מֵחָדָשׁ, כִּי עִקַּר שְׁבִירַת כֵּלִים הָיָה עַל־יְדֵי שֶׁלֹּא יָכְלוּ הַכֵּלִים לְקַבֵּל רִבּוּי הָאוֹר כַּיָּדוּעַ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת 'רִבּוּי הַשֶּׁמֶן גּוֹרֵם כִּבּוּי הַנֵּר', וְעַל־כֵּן גַּם עַל־יְדֵי מַאֲכָלִים אֵלּוּ אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה כָּרָאוּי, שֶׁעִקַּר הַתִּקּוּן הוּא לְקַבֵּל הַחַיּוּת בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַכֵּלִים בִּשְׁלֵמוּת, וְעַל־כֵּן "כָּל זָר לֹא יֹאכַל קֹדֶשׁ", כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה בִּבְחִינַת רִבּוּי אוֹר. וְזֶה גַּם־כֵּן בְּחִינַת אִסּוּר כִּלְאֵי־הַכֶּרֶם, כִּי אֵין לָהֶם כֹּחַ לְקַבֵּל רִבּוּי אוֹר הַנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי זְרִיעַת הַרְבֵּה מִינִים מְשֻׁנִּים כָּאֵלֶּה, וְעַל־כֵּן אֲסוּרִים בִּבְחִינַת קֹדֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "פֶּן תִּקְדַּשׁ הַמְלֵאָה", כִּי זֶהוּ בְּחִינַת אִסּוּר קֹדֶשׁ, שֶׁלֹּא יִהְיֶה בִּבְחִינַת רִבּוּי אוֹר חַס וְשָׁלוֹם כַּנַּ"ל; וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֲכִילַת יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת כֵּלִים קְדוֹשִׁים לְקַבֵּל עַל־יָדָם הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה כַּנַּ"ל, עַל־כֵּן כְּלֵי אֲכִילָה הַנִּקָּחִין מִן הָעַכּוּ"ם צְרִיכִין טְבִילָה בְּמִקְוֶה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁזּוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁמְּקַבְּלִין מֵחַי הַחַיִּים עַל־יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל (שם הל' ג).

147

transmission of divine knowledge from the Tzadik to the generation]. This is the daas that the Tzadik illuminates in the supernal worlds — to show and illuminate to those who do not yet know at all of His greatness, blessed be He — which is the aspect of: "Where is the place of His glory?" [Ayeh mekom kevodo] — and to illuminate to those in the lower worlds that they too are close to Him, blessed be He, and that they should not despair at all — for the whole earth is full of His glory [m'lo chol ha-aretz kevodo]. And through this daas the Tzadik rectifies and gives life to all the upper and lower worlds, and elevates all the holy sparks — even those that have fallen and descended and become garbed in animals and beasts. And this is the aspect of the signs of purity in pure domesticated animals — that they chew the cud and have split hooves. For they indicate that the radiance of the aforementioned Tzadik has already been drawn upon the souls garbed within them, as explained within. And through this they were permitted to us for eating — for we have the power to refine them through our eating, which is likewise drawn from the aspect of the radiance of the aforementioned Tzadik. The essential rectification of food — so that it should be fit for Israel's eating — is the aspect of the rectification of the altar [mizbeach] that is accomplished through converts [geirim] who are drawn through the pure, clear air [avir tzach v'zach] that is created through tzedakah [charity]. Through this, the good buried within the nations hears the words of the Tzadik — until it remembers its level and draws itself toward its root. And through this it draws with it others from among the nations — and they come and convert. And it has been explained many times that all the vitality and souls within animals, beasts, and the like — they are all literally human souls that were transmigrated into them through their sins. And there are souls and sparks that have fallen so deeply into the grip of the Sitra Achra that we have no power to refine them through our eating — and this is the aspect of all the impure species that are forbidden for us to eat. But the pure species Hashem, blessed be He, has permitted to us for eating — for we do have

148

עַל־יְדֵי אֲכִילָה מַמְשִׁיכִין הַחַיּוּת. וְעִקַּר הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה הוּא שֶׁבְּחִינַת הָרוּחַ דִּלְתַתָּא, שֶׁהוּא הַחַיּוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּהָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם, מוֹשֵׁךְ קְדֻשַּׁת חַיּוּתוֹ מִשָּׁרְשׁוֹ שֶׁהוּא מִבְּחִינַת הָרוּחַ דִּלְעֵלָּא, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לֶאֱכֹל בִּקְדֻשָּׁה עַל־פִּי הַתּוֹרָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ הַחַיּוּת מִלְמַעְלָה לְמַטָּה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עוֹשִׂין וּמְתַקְּנִין כֵּלִים קְדוֹשִׁים לְהַמְשִׁיךְ הַחַיּוּת מִלְמַעְלָה בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן אֲכִילַת יִשְׂרָאֵל צְרִיכָה לִהְיוֹת בְּכֵלִים טְהוֹרִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל, אֲבָל כְּלֵי עַכּוּ"ם הֵם טְמֵאִים לַאֲכִילַת יִשְׂרָאֵל, כִּי כְּלֵי עַכּוּ"ם הֵם בְּחִינַת "בֹּארוֹת נִשְׁבָּרִים אֲשֶׁר לֹא יָכִלוּ הַמָּיִם", שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לְהַמְשִׁיךְ מֵימֵי הַדַּעַת, שֶׁהֵם עִקַּר הַחַיּוּת, מֵרוּחַ אֱלֹקִים דִּלְעֵלָּא לְתַתָּא, וְעַל־כֵּן אָסוּר לֶאֱכֹל בָּהֶם עַד שֶׁיִּטְבְּלוּ אוֹתָם בְּמֵי מִקְוֶה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזְרִים וְנִכְלָלִים בְּרוּחַ אֱלֹקִים הַמְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ עֲלֵיהֶם רוּחַ חֲדָשָׁה, רוּחַ טָהֳרָה וּקְדֻשָּׁה, וְאָז יְכוֹלִים לֶאֱכֹל בָּהֶם מַאֲכַל יִשְׂרָאֵל וּלְהַמְשִׁיךְ חַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה עַל־יָדוֹ מֵהָרוּחַ דִּלְעֵלָּא לְהָרוּחַ דִּלְתַתָּא, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת הָאֲמִתִּי וְכַנַּ"ל (שם הל' ד, אות יג; עיין מקוה אות יז).

148

the power to refine them. For the good buried within them has already begun to hear and remember its level and draws itself to return to its root. And this is the aspect of the signs of purity in them — that they chew the cud and have split hooves — as explained within. Our Rabbis of blessed memory have said: "For He has done great things" [Yoel 2:20] — that the Evil Inclination has extended its hand against the great ones. For so it is in general: in every thing that contains a greater and higher good — the Sitra Achra prevails more strongly over that good to subdue it

149

עִקַּר בְּחִינַת מוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת יָדַיִם, וְעַל־כֵּן קֹדֶם הָאֲכִילָה צְרִיכִין לִטֹּל יָדָיו בְּמַיִם, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין עַל הַיָּדַיִם בְּחִינַת קְדֻשַּׁת מֵימֵי הַמִּקְוֶה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֲכִילַת יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אות מב).

149

into exile, and devises deep thoughts and counsels as to how to conceal this good — and through this it brings it into the depths of its own thoughts.

150

לְהוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל הוּא עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת הַדִּבּוּר, וּשְׁלֵמוּת הַדִּבּוּר נִמְשָׁךְ עַל־יְדֵי שֶׁמַּמְשִׁיכִין מַפֶּלֶת הָרְשָׁעִים בָּעוֹלָם הַזֶּה כְּמוֹ שֶׁיִּהְיֶה לֶעָתִיד, וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי אֱמֶת, עַל־יְדֵי שֶׁעוֹבְדִין אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת בְּלִי שׁוּם פְּנִיָּה אַחֶרֶת כְּלָל רַק לְשֵׁם שָׁמַיִם בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. וְזֶה בְּחִינַת הֶכְשֵׁר כְּלֵי עַכּוּ"ם שֶׁבָּלְעוּ אִסּוּר עַל־יְדֵי הָאוּר, צְרִיכִין מִתְּחִלָּה הֶכְשֵׁר גַּם־כֵּן עַל־יְדֵי הָאֵשׁ, עַל־יְדֵי הַגְעָלָה אוֹ לִבּוּן, כְּפִי תַּשְׁמִישׁוֹ כֵּן הֶכְשֵׁרוֹ, וְאַחַר־כָּךְ צְרִיכִין טְבִילָה בְּמַיִם, כִּי מֵאַחַר שֶׁצְּרִיכִין לֶאֱכֹל בָּהֶן מַאֲכַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין הָרוּחַ חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהַפְלִיט מֵהֶן אִסּוּרָן עַל־יְדֵי הָאֵשׁ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַפֶּלֶת הָרְשָׁעִים, שֶׁפּוֹלְטִין וְזוֹרְקִין אֶת הָאִסּוּר שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרְשָׁעִים לַחוּץ עַל־יְדֵי הָאֵשׁ שֶּׁלֶּעָתִיד בְּיוֹם־הַדִּין הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְלִהַט אֹתָם הַיּוֹם הַבָּא", וּכְתִיב: "כִּי הִנֵּה הַיּוֹם בָּא בֹּעֵר כַּתַּנּוּר וְכוּ'"; וְהַדִּין שֶׁלֶּעָתִיד בְּעַצְמוֹ הוּא בְּחִינַת אֵשׁ, בְּחִינַת "כִּי בָאֵשׁ ה' נִשְׁפָּט", כִּי הֵם חִמְּמוּ עַצְמָן בְּאֵשׁ הַתַּאֲווֹת, וְלֹא דַי לָהֶם בָּזֶה, אַף גַּם הִבְעִירוּ בְּאֵשׁ קִנְאָתָם בְּצַדִּיקֵי אֱמֶת וּבִכְשֵׁרֵי יִשְׂרָאֵל וְרָדְפוּ אוֹתָם בְּחִנָּם, עַל־כֵּן יִהְיֶה מַפַּלְתָּם עַל־יְדֵי הָאֵשׁ, בִּבְחִינַת "כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבֹא בָאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ"; וְזֶה בְּחִינַת: "אַךְ אֶת הַזָּהָב וְאֶת רנט הַכָּסֶף וְכוּ', כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבֹא בָאֵשׁ וְכוּ'", וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "אַךְ אֶת הַזָּהָב" - שֶׁצְּרִיכִין לְהַעֲבִיר אֶת הַחֲלֻדָּה קֹדֶם הֶכְשֵׁרוֹ, זֶה רֶמֶז שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַמְשִׁיךְ בְּחִינַת מַפֶּלֶת הָרְשָׁעִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּלִיטַת הָאִסּוּר, לַחוּץ, כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמֶת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַעֲבָרַת הַחֲלֻדָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשֶּׁקֶר הַחוֹפֶה עַל הָאֱמֶת עַד שֶׁלֹּא נִכָּר הָאֱמֶת, כִּי גַּם הַשֶּׁקֶר מִתְלַבֵּשׁ עַצְמוֹ בְּאֵיזוֹ אֱמֶת הַמְדֻמָּה, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לְהַעֲבִיר תְּחִלָּה הַחֲלֻדָּה, שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר רַק הַכְּלִי כְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת מִכֶּסֶף אוֹ זָהָב וְכוּ' בְּלִי שׁוּם דָּבָר אַחֵר וּפְנִיָּה אַחֶרֶת מִן הַצַּד הַחוֹפֶה עָלָיו, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֲלֻדָּה שֶׁעַל הַמַּתֶּכֶת כַּנַּ"ל (שם אות מג).

150

Yet nonetheless — "but You, Hashem, are on high forever" [Tehillim 92:9] — for sometimes the good emerges through this very depth of its exile. For since they bring it into the depths of their thought from which the drop of procreation flows — through this the good emerges in the seed of children born, as is explained fully within. And this is the aspect of the distinction between a domesticated animal [behemah] and a wild animal [chayyah] — for within domesticated animals, a very great good is garbed. Therefore they ascend as a pleasing fragrance [rei'ach nichoach] through sacrifices. And specifically because of this, the Sitra Achra and the spirit of animality prevails more strongly over them — and therefore their movement is especially heavy. Therefore their blood does not require covering and their fat is forbidden — as explained within. In contrast, with wild animals — within which so great a good is not garbed

151

עִנְיַן מַה שֶּׁרֹב הַמַּאֲכָלִים מִתְקַלְקְלִין כְּשֶׁמַּשְׁהִין אוֹתָן מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ, בִּפְרָט טַעַם הַבָּלוּעַ בִּכְלִי, שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁתֵּכֶף אַחַר מֵעֵת לְעֵת הוּא נוֹתֵן טַעַם לִפְגָם - עַיֵּן "בִּטָּחוֹן" אוֹת קלח. גְּמַר תִּקּוּן רֹב הַמַּאֲכָלִים הוּא עַל־יְדֵי בִּשּׁוּל בָּאֵשׁ, כִּי בְּכָל הַמַּאֲכָלִים יֵשׁ אוֹתִיּוֹת שֶׁל לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, רַק שֶׁנֶּאֱחָז בָּהֶם עֲדַיִן קְצָת מֵהָרַע שֶׁל שִׁבְעִים לָשׁוֹן, שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה אֵינוֹ רָאוּי לְאָכְלוֹ חַי, כִּי־אִם כְּשֶׁהוּא מְבֻשָּׁל בָּאֵשׁ, "כִּי מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם", כִּי הָרַע הַנַּ"ל הוּא בְּחִינַת מְדוּרַת־ אֵשׁ שֶׁל שַׁבְעִין כּוֹכְבִין, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן בִּשּׁוּלֵי־עַכּוּ"ם אָסוּר, כִּי הֵן עַצְמָם הָרַע הַכּוֹלֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת אֵשׁ דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא (הִלְכוֹת מַאַכְלֵי עַכּוּ"ם, הֲלָכָה א). וְשָׁם מְבֹאָר גַּם אִסּוּר פַּתשׂעַכּוּ"ם וְיֵינָם, וְחָלָב שֶׁחֲלָבוֹ עַכּוּ"ם וְאֵין יִשְׂרָאֵל רוֹאֵהוּ, וּגְבִינוֹת עַכּוּ"ם, וְאִסּוּר לַעֲשׂוֹת סְחוֹרָה בִּדְבָרִים אֲסוּרִים אִם לֹא שֶׁנִּזְדַּמְּנוּ לְיָדוֹ, וְעִנְיַן דְּבָרִים הַנִּשְׁלָחִים עַל־יְדֵי עַכּוּ"ם אוֹ מוּמָר, שֶׁצְּרִיכִין חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם.

151

— therefore on the contrary the vitality is more manifest in them, for the Sitra Achra does not prevail so strongly to conceal their vitality and goodness. Therefore their fat is permitted and their blood requires covering. And therefore the prohibition of "it and its offspring" [oso v'es beno] applies only to domesticated animals and not to wild animals — for with domesticated animals, since the Sitra Achra prevails greatly over the good within them,

139

הֶחָלָב לְאַחַר שֶׁנִּקְפֶּה, וְחוֹזֵר לְהִתְבָּרֵר בְּבֵרוּר אַחַר בֵּרוּר, נַעֲשֶׂה מִמֶּנּוּ חֶמְאָה וּגְבִינָה וְנַסְיוּבֵי דַחֲלָבָא. חֶמְאָה הוּא הַטּוֹב וְהַמֻּבְחָר שֶׁבּוֹ, בְּחִינַת לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, וּגְבִינָה הוּא בְּחִינַת לְשׁוֹן תַּרְגּוּם, וְנַסְיוּבֵי דַחֲלָבָא הוּא בְּחִינַת הַפְּסֹלֶת הַגָּמוּר לְאַחַר שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל וְנִקְפֶּה מִמֶּנּוּ הַגְּבִינָה שֵׁנִית. וְעַל־ כֵּן יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהִיא אֲסוּרָה. וְעַל־כֵּן בְּחֶמְאָה שֶׁל עַכּוּ"ם נוֹהֲגִין הֶתֶּר בִּקְצָת מְקוֹמוֹת, כִּי אֵין לְהָרַע אֲחִיזָה בָּהּ כָּל־כָּךְ, כִּי עִקַּר יְנִיקָתָן עַל־יְדֵי לְשׁוֹן תַּרְגּוּם. וּגְבִינָה שֶׁלָּהֶם אֲסוּרָה מִתַּקָּנַת חֲכָמִים, כִּי הַגְּבִינָה הִיא בִּבְחִינַת תַּרְגּוּם, שֶׁשָּׁם יֵשׁ לָהֶם יְנִיקָה, וְעַל־כֵּן אֲסָרוּהָ חֲכָמִים כִּי הִיא בִּבְחִינַת אִסּוּר דְּרַבָּנָן, בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקּוּן לְשׁוֹן תַּרְגּוּם כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁשָּׁאַל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְכוּ': מִפְּנֵי מָה אָסְרוּ גְּבִינוֹת הָעַכּוּ"ם וְכוּ', הֵשִׁיב לוֹ: "כִּי טוֹבִים דּוֹדֶיךָ מִיָּיִן" - עֲרֵבִים עָלַי דִּבְרֵי דוֹדִים יוֹתֵר מִיֵּינָהּ שֶׁל תּוֹרָה, כִּי יֵינָהּ שֶׁל תּוֹרָה הוּא בְּחִינַת לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ הוּא עַל־יְדֵי שֶׁמַּעֲלִין הַטּוֹב שֶׁבַּתַּרְגּוּם לְתוֹכוֹ עַל־יְדֵי תַּקָּנַת חֲכָמִים וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, בְּחִינַת עֲרֵבִים עָלַי דִּבְרֵי דוֹדִים וְכוּ' (שם אות ד).

139

their entire rectification comes through the seed of their children born from generation to generation — until Mashiach comes, when all the good that was buried within them will be completely rectified. Therefore many commandments apply to the young of domesticated animals — which is not the case with wild animals. And since the rectification and refinement of the good within them depends on their reproduction from generation to generation — therefore it is forbidden to slaughter both parent and offspring on the same day. But with wild animals,

140

עַל־יְדֵי שֶׁאֵין הָאָדָם נִזְהָר מִמַּאֲכַל עַכּוּ"ם וּמִיַּיִן שֶׁנָּגַע בּוֹ עַכּוּ"ם, עַל־ יְדֵי־זֶה נִדְבָּק בּוֹ רַע הַכּוֹלֵל וְיָכוֹל לָבוֹא עַל־יְדֵי־זֶה לִפְגַם הַבְּרִית מְאֹד חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־יְדֵי שֶׁנִּזְהָר מִמַּאֲכָלָם וְיֵינָם, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְתִקּוּן הַבְּרִית וְשֶׁיִּתְגַּלּוּ לוֹ סוֹדוֹת הַתּוֹרָה (שם אות ג).

140

their refinement does not depend on the refinement of their offspring, and they have no connection to their offspring regarding the refinement

141

כָּל אֲכִילַת יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמְּקַדְּשִׁין עַצְמָם בַּאֲכִילָתָן עַל־פִּי מִצְוַת הַתּוֹרָה וּמְבָרְכִין עַל כָּל דָּבָר תְּחִלָּה וָסוֹף, עַל־יְדֵי־זֶה כָּל אֲכִילָתָם וּשְׁתִיָּתָם הוּא בִּבְחִינַת מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא. וְהָעִקָּר עַל־יְדֵי שֶׁמַּמְשִׁיכִין קְדֻשַּׁת שַׁבָּת עַל אֲכִילַת חֹל גַּם־כֵּן, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל עַל שַׁמַּאי הַזָּקֵן שֶׁהָיָה אוֹכֵל כָּל יָמָיו לִכְבוֹד שַׁבָּת, כִּי אֲכִילַת שַׁבָּת כֻּלּוֹ קֹדֶשׁ וְהוּא רַק בִּבְחִינַת מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא, וְעַל־יְדֵי שֶׁאֲנַחְנוּ עַם קָדוֹשׁ מַמְשִׁיכִין קְדֻשָּׁה שֶׁל שַׁבָּת לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל, כִּי מֵהַהוּא יוֹמָא מִתְבָּרְכִין כָּל שִׁתָּא יוֹמִין, עַל־יְדֵי־זֶה כָּל אֲכִילָתֵנוּ בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל הוּא גַּם־כֵּן בִּבְחִינַת מַאֲכָל שֶׁל שַׁבָּת, כִּי צְרִיכִין לֶאֱכֹל תָּמִיד לִכְבוֹד שַׁבָּת כַּנַּ"ל וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן אֲכִילַת יְמֵי הַחֹל גַּם־כֵּן. וְעַל־כֵּן בִּשּׁוּלֵי־עַכּוּ"ם אָסוּר, כִּי גְּמַר תִּקּוּן רֹב הַמַּאֲכָלִים הוּא עַל־יְדֵי הַבִּשּׁוּל בָּאֵשׁ, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁמֵּאֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע נֶאֱחַז הָרַע בְּכָל הַמַּאֲכָלִים, עַד שֶׁצְּרִיכִין בֵּרוּר אַחַר בֵּרוּר וְתִקּוּן אַחַר תִּקּוּן, וּגְמַר תִּקּוּנָם הוּא עַל־יְדֵי בִּשּׁוּל בָּאֵשׁ, "כִּי מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם", כִּי הָרַע בְּשָׁרְשׁוֹ הוּא מִסִּטְרָא דְדִינָא שֶׁהוּא בְּחִינַת אֵשׁ, עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל הָרַע גַּם־כֵּן עַל־יְדֵי אֵשׁ. וְזֶה הָאֵשׁ שֶׁמְּבַשְּׁלִין בּוֹ הַמַּאֲכָל הוּא בִּבְחִינַת הַתּוֹכָחָה שֶׁצְּרִיכִין לְהוֹכִיחַ אֶת חֲבֵרוֹ כְּשֶׁעוֹבֵר עַל מִצְו?ֹת הַתּוֹרָה חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל־יְדֵי הַתּוֹכָחָה מְכַלִּין מִמֶּנּוּ הָרַע וּמְגַלִּין וּמְעוֹרְרִין הַטּוֹב שֶׁבּוֹ. וּכְמוֹ שֶׁצְּרִיכִין לִזָּהֵר בְּהַתּוֹכָחָה שֶׁלֹּא יַחֲלִישׁ נִשְׁמָתוֹ עַל־ יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי שֶׁמְּעוֹרֵר הָרֵיחַ רַע שֶׁל הַמַּעֲשִׂים רָעִים שֶׁלּוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה יוּכַל לְהִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁלּוֹ בְּיוֹתֵר. וְעַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְקַיֵּם מִצְוַת תּוֹכָחָה בִּשְׁלֵמוּת כִּי־אִם כְּשֶׁזּוֹכִין לְקוֹל הַשִּׁיר שֶׁיִּתְּעַר לֶעָתִיד, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַנָּהָר הַיֹּצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן שֶׁשָּׁם גְּדֵלִים כָּל הָרֵיחוֹת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אַדְּרַבָּא, עַל־יְדֵי תּוֹכַחְתּוֹ מוֹסִיף וְנוֹתֵן רֵיחַ טוֹב בְּנִשְׁמָתוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַתּוֹכָחָה שֶׁל משֶׁה כַּמְבֹאָר בִּפְנִים; כְּמוֹ־כֵן בִּשּׁוּל הַמַּאֲכָלִים צָרִיךְ לִהְיוֹת עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁהָאֵשׁ שֶׁלָּהֶם הוּא אֵשׁ דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת הַתּוֹכָחָה הַשְּׁלֵמָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָע הָרַע שֶׁבּוֹ וְנִתְגַּלֶּה הַטּוֹב; אֲבָל אֵשׁ שֶׁל עַכּוּ"ם הוּא בְּחִינַת אֵשׁ שֶׁל גֵּיהִנּוֹם, שֶׁשָּׁם תֹּקֶף הָרֵיחַ רַע שֶׁל כָּל הָעֲבֵרוֹת, כִּי זֶה לְעֻמַּת זֶה - כְּמוֹ שֶׁבְּגַן־עֵדֶן שָׁם גְּדֵלִים כָּל הָרֵיחוֹת עַל־יְדֵי הַנָּהָר הַנַּ"ל, כְּמוֹ־כֵן לְהֵפֶךְ בַּגֵּיהִנּוֹם שָׁם כָּל הָרֵיחוֹת רָעוֹת שֶׁל כָּל הָעֲו?ֹנוֹת, וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי הָאֵשׁ שֶׁל עַכּוּ"ם לֹא דַי שֶׁלֹּא נִכְנָע הָרַע שֶׁבַּמַּאֲכָל, אֶלָּא אַדְּרַבָּא מוֹסִיפִים רֵיחַ רַע בְּהַמַּאֲכָלִים, וְאָז הַמַּאֲכָלִים בִּבְחִינַת מְזוֹנָא דְּגוּפָא מַמָּשׁ וְלֹא בִּבְחִינַת מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא שֶׁהוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ טוֹב, כִּי בְּמַאֲכָלִים אֵלּוּ אֵין בָּהֶם שׁוּם רֵיחַ טוֹב וְעַל־כֵּן הֵם אֲסוּרִים לַאֲכִילַת יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן חֲנַנְיָא מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָא, שֶׁנִּזְהֲרוּ מִמַּאַכְלֵי עַכּוּ"ם, לֹא שָׁלְטָה בָּהֶם הָאֵשׁ שֶׁל נְבוּכַדְנֶצַּר, וְזֶה שֶׁכָּתוּב בָּהֶם: "וְרֵיחַ נוּר לָא עֲדָת בְּהוֹן" - רֵיחַ דַּיְקָא כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן הָיוּ נוֹהֲגִין לְהָבִיא מֻגְמָר לְהָרִיחַ אַחַר הַסְּעוּדָה, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: וְהוּא מְבָרֵךְ עַל הַמֻּגְמָר. וְכָל זֶה כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה הַסְּעוּדָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל בִּבְחִינַת רֵיחַ, שֶׁהוּא מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא כַּנַּ"ל (שם הל' ב, אות א ב ג ד ה).

141

of the good within them — therefore they are not subject to the prohibition of "it and its offspring." All of the holy service of Torah and commandments is for the sake of refinements [beirurim] — to refine the good from the evil. And there are two kinds of refinement: the refinement that we accomplish through our commandments and good deeds; and there is another refinement — what Hashem, blessed be He, Himself, so to speak, engages in to refine the good from the evil. And these two refinements are the aspects of is'arusa d'lesata [stirring from below] and is'arusa d'lei'la [stirring from above] — and in truth the two are one. For through stirring from below, the stirring above is awakened. And all the power of our stirring from below comes entirely through Hashem, blessed be He, Himself — for "who has anticipated Me that I should repay him?" [Iyov 41:3]. And how these two aspects gather and join as one — and yet are two kinds of refinement — this cannot be understood or grasped in this world. For this is the secret of the philosophical investigation of yedi'ah u'vechirah [divine foreknowledge and human free choice] — a wisdom that cannot be grasped in this world. And it is specifically through this that the essential power of free choice exists — through the fact that this wisdom is not yet understood, as explained within. And these two kinds of refinement are the aspect of meat and milk [basar v'chalav] — for meat is refined and rectified

142

מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא הוּא רַק מֵרוּחָנִיּוּת שֶׁבַּמַּאֲכָל, וּמְזוֹנָא דְּגוּפָא הוּא רַק מִגַּשְׁמִיּוּת גָּמוּר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "הַקֹּל קֹל יַעֲקֹב" הוּא בְּחִינַת מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא, "וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו" הוּא בְּחִינַת מְזוֹנָא דְּגוּפָא. וּמְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא הוּא בְּחִינַת רֵיחַ טוֹב, וּמְזוֹנָא דְּגוּפָא הוּא בְּחִינַת רֵיחַ רַע שֶׁנַּעֲשֶׂה מִמּוֹתָרוֹת שֶׁבְּגַשְׁמִיּוּת הַמַּאֲכָל. וְזֶה בְּחִינַת אִסּוּר הַיַּיִן שֶׁנָּגַע בּוֹ הָעַכּוּ"ם; כִּי הַיַּיִן הוּא בִּבְחִינַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַשְּׁנֵי כֹּחוֹת שֶׁיֵּשׁ בַּיַּיִן, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "זָכָה - נַעֲשֶׂה רֹאשׁ", בִּבְחִינַת נְשָׁמָה, בְּחִינַת מֹחִין. וְעַל־כֵּן אֵין אוֹמְרִים שִׁיר אֶלָּא עַל הַיַּיִן, כִּי עִקַּר מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא הוּא עַל־יְדֵי הָרֵיחוֹת הַטּוֹבוֹת שֶׁגְּדֵלִין עַלשׂיַד הַנָּהָר הַמַּשְׁקֶה אֶת הַגָּן, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַקּוֹל שֶׁל הַשִּׁיר שֶׁיִּתְּעַר לֶעָתִיד, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַשִּׁירוֹת שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה; אַךְ אִם לֹא זָכָה, אֲזַי הוּא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי אָז הַיַּיִן הוּא בִּבְחִינַת יְלָלָה, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁהוּא הֵפֶךְ הַשִּׁיר הַנַּ"ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְזוֹנָא דְּגוּפָא, בְּחִינַת "בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה", וְאָז הַיַּיִן מִסִּטְרָא דְּעֵשָׂו, וְעַל־כֵּן נֶאֱסָר הַיַּיִן בְּמַגַּע עַכּוּ"ם, כִּי מֵחֲמַת שֶׁהוּא בִּבְחִינַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, עַל־כֵּן בְּקַל לְהַטּוֹתוֹ לְכָאן וּלְכָאן, וְעַל־כֵּן תֵּכֶף שֶׁנּוֹגֵעַ בּוֹ הָעַכּוּ"ם בְּיָדָיו אֲזַי נִפְגָּם קְדֻשָּׁת עַל־יְדֵי בְּחִינַת "הַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו", וְאָז אָסוּר לִשְׁתִיַּת יִשְׂרָאֵל, כִּי אֵין אָנוּ רַשָּׁאִים לִשְׁתּוֹת הַיַּיִן כִּי־אִם בִּבְחִינַת "הַקֹּל קֹל יַעֲקֹב", שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁמְּבֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ: "יַיִן לַאֲרָמָא קָלָא". עַיֵּן פְּנִים (שם אותיות ז יב).

142

through our stirring from below — through the rectifications of slaughter etc. And the rectification and refinement of milk is through Hashem, blessed be He, Himself, so to speak — Who refines the good from the evil through every birth, whereby blood curdles and becomes milk. [See the section on Banim [Children] in this volume, entry 6.] And therefore it is forbidden to combine them — for now it is still impossible to grasp the wisdom of how these two kinds of refinement are included as one. And whoever wishes now to enter into such philosophical investigations is in the aspect of the blemish of eating meat with milk. And likewise: one who eats meat with milk, G-d forbid — through this the kelipos

143

עַל־יְדֵי שֶׁאֵין נִזְהָרִין מִפַּת־עַכּוּ"ם וּבִשּׁוּלֵי־עַכּוּ"ם וְיֵין־נֶסֶךְ, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר בְּחִינַת סִטְרָא דְּעֵשָׂו שֶׁהוּא בְּחִינַת מְזוֹנָא דְּגוּפָא כַּנַּ"ל, וְנֶחֱלָשׁ מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא וְנִפְגָּם הַדַּעַת עַד שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא יוֹנֶקֶת מִמֶּנּוּ, וְעַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר תַּאֲוַת נִאוּף וְזֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, שֶׁהוּא אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדָה זָרָה, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. וְזֶה מְרֻמָּז בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: גָּזְרוּ עַל פִּתָּן וְשַׁמְנָן מִשּׁוּם יֵינָן, וְעַל יֵינָן מִשּׁוּם בְּנוֹתֵיהֶם, וְעַל בְּנוֹתֵיהֶן מִשּׁוּם דָּבָר אַחֵר, הַיְנוּ עֲבוֹדָה זָרָה; וְעַל־כֵּן נִקְרָא יֵין־נֶסֶךְ, עַל שֵׁם: "כִּי נָסַךְ ה' עֲלֵיהֶם רוּחַ תַּרְדֵּמָה", שֶׁהוּא בִּלְבּוּל הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה בָּאִין אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת (שם אותיות יג יד).

143

and Sitra Achra are stirred against him, whose essential grip and sustenance comes from the heretical beliefs drawn from such investigations. And they entice the person to enter specifically into these investigations that cannot be grasped — [and this is hinted at in the Tikkunim, where it says: "Arise and illuminate

144

עִקַּר טַעַם הַמַּאֲכָל נִמְשָׁךְ מֵהַטּוֹב שֶׁבַּמַּאֲכָל, כִּי בְּכָל דָּבָר מְלֻבָּשׁ בּוֹ טוּב ה', דְּהַיְנוּ נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ הַטַּעַם הַטּוֹב שֶׁבַּמַּאֲכָל, בִּבְחִינַת "טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב ה'". אַךְ מֵאֲכִילַת עֵץ־הַדַּעַת נִתְעָרֵב טוֹב וָרַע בְּכָל הַמַּאֲכָלִים, וּמֵאָז אִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת הַטּוֹב שֶׁבַּמַּאֲכָל כִּי־אִם עַל־יְדֵי כַּמָּה תִּקּוּנִים וּבֵרוּרִים מִמּוֹץ וָתֶבֶן וְסֻבִּין וּמֻרְסָן וְכַיּוֹצֵא, וְעִקַּר גְּמַר הַתִּקּוּן לְבַסּוֹף הוּא עַל־יְדֵי אֲפִיָּה וּבִשּׁוּל, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא נִרְגָּשׁ טַעַם הַטּוֹב שֶׁבַּמַּאֲכָל. וְכָל הַתִּקּוּנִים שֶׁבַּמַּאֲכָל, הַכֹּל כְּדֵי לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפְּרִי כְּדֵי לִזְכּוֹת לְהַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לְהַפְּנִימִיּוּת הַטּוֹב שֶׁמְּלֻבָּשׁ שָׁם בְּאוֹתוֹ הַמַּאֲכָל; וְהַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפְּרִי הוּא בְּחִינַת כֹּחַ הַמְדַמֶּה כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי בְּכָל עוֹלָם וְעוֹלָם וּבְכָל מַדְרֵגָה וּמַדְרֵגָה יֵשׁ שָׁם בְּחִינַת דִּמְיוֹנוֹת, וְהֵם הֵם הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי, וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר שְׁבִירַת כֹּחַ הַמְדַמֶּה הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא, וּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא הוּא בְּחִינַת אֵשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כִּי ה' אֱלֹקֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא, אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא", וּמֵעֹצֶם גְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ בּוֹעֲרִין כָּל הַחַיּוֹת וְהָאוֹפַנִּים וְהַמַּלְאָכִים וְהַשְּׂרָפִים כְּגַחֲלֵי אֵשׁ, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ נָהָר שֶׁל אֵשׁ שֶׁהוּא נְהַר דִּי־נוּר הַנִּמְשָׁךְ מִזֵּעָתָן שֶׁל הַחַיּוֹת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעַל־יְדֵי הָאֵשׁ הַזֶּה שֶׁהוּא גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, נִכְנָע וְנִתְבַּטֵּל הָאֵשׁ דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֲמִימַת כָּל הַתַּאֲווֹת רָעוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת כֹּחַ הַמְדַמֶּה, בִּבְחִינַת "כִּי מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם". וּמֵהָאֵשׁ שֶׁל מַעְלָה נִמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל גַּם הָאֵשׁ שֶׁל מַטָּה, וְעַל־כֵּן יֵשׁ כַּמָּה גַּוְנִין בְּאֶשָּׁא כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, וְזֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הִתְגַּלּוּת גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הַגְּוָנִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעַל־כֵּן גְּמַר תִּקּוּן רֹב הַמַּאֲכָלִים, שֶׁהוּא לְשַׁבֵּר בִּשְׁלֵמוּת קְלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי, הַיְנוּ לְהַכְנִיעַ הַמְדַמֶּה הַנֶּאֱחָז בָּהֶם וּלְגַלּוֹת הַטּוֹב שֶׁבָּהֶם, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ עִקַּר הַטַּעַם הַטּוֹב שֶׁבָּהֶם, הוּא עַל־ יְדֵי אֵשׁ, שֶׁנִּמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הָאֵשׁ הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל הִתְגַּלּוּת גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הִתְגַּלּוּת גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא הוּא עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל דַּיְקָא, בִּבְחִינַת "יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר", עַל־כֵּן צְרִיכִין שֶׁתִּהְיֶה הָאֲפִיָּה וְהַבִּשּׁוּל בָּאֵשׁ עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל דַּיְקָא, וְאָז עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָע הַמְדַמֶּה וְהַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפְּרִי, בִּבְחִינַת "אֵשׁ לְפָנָיו תֵּלֵךְ וּתְלַהֵט סָבִיב צָרָיו"; מַה שֶּׁאֵין כֵּן אִם בִּשְּׁלָם עַכּוּ"ם, שֶׁהֵם מִבְּחִינַת הָאֵשׁ דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא, עַל־יְדֵי־זֶה נֶאֱחָז בְּהַמַּאֲכָל בְּיוֹתֵר כֹּחַ הַדִּמְיוֹנוֹת הָרָעִים, וְעַל־כֵּן אֵינוֹ רָאוּי לַאֲכִילַת יִשְׂרָאֵל, כִּי אֲכִילַת יִשְׂרָאֵל צְרִיכָה לִהְיוֹת בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה בִּבְחִינַת שְׁבִירַת הַדִּמְיוֹנוֹת (שֶׁמֵּהֶם כָּל הַתַּאֲווֹת), שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה נִתְגַּלֶּה הַטּוֹב וְהַקְּדֻשָּׁה שֶׁבַּמַּאֲכָל, שֶׁהוּא בְּחִינַת נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה הַמְלֻבָּשִׁים בּוֹ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "שֻׁלְחָן מְכַפֵּר כַּמִּזְבֵּחַ", כִּי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה הוּא בִּמְקוֹם קָרְבָּן, כִּי כָּל הַקָּרְבָּנוֹת הֵם בִּבְחִינַת שְׁבִירַת הַמְדַמֶּה כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְזֶה גַּם־כֵּן עִקַּר קְדֻשַּׁת אֲכִילַת יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם הל' ג, אותיות א ב ד).

144

the eyes of those aged ones who come to eat meat with milk."] And since all of our service in this world is included in these two refinements — and specifically through our being careful not to combine them, meaning: not to enter into them to grasp and understand how they are included as one — and this is the principle of the acceptance of the Torah — therefore on Shavuos it is the custom to eat dairy foods and afterward meat: to demonstrate that we are careful not to combine the two aforementioned aspects together — which is the aspect of meat with milk. Milk is the aspect of the refinement we merited when we left the exile of Egypt and merited the receiving of the Torah — for then blood curdled and became milk, as is known. Therefore dairy foods are eaten on Shavuos, as above. And this refinement has not yet been completed in its fullness — to be entirely transformed from evil to good. Therefore what happened afterward happened — through the sin of the Golden Calf etc. And because of this it is forbidden to combine milk with meat and eat it — for since there is still some grip of evil remaining, one must maintain the separation between the two kinds of refinements mentioned above, which are the aspects of meat and milk — so that one should not enter into philosophical investigations that cannot be grasped. But Rosh Hashanah alludes to the final redemption [ge'ulah acharonah] — and therefore one prays

145

כְּשֶׁזּוֹכִין לְקַדֵּשׁ הָאֲכִילָה בִּשְׁלֵמוּת עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים עַל־יְדֵי כֹּחַ הָאֵשׁ דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא כָּלוּל מִכַּמָּה גְּוָנִין, אָז נִתְגַּלִּין הַגַּוְנִין עִלָּאִין קַדִּישִׁין שֶׁהֵם שֹׁרֶשׁ הַמָּמוֹן דִּקְדֻשָּׁה, וְעַל־יְדֵי־זֶה יוֹצְאִין מִתַּאֲוַת מָמוֹן. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁמְּבֹאָר בְּהַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַבַּעַל־תְּפִלָּה, שֶׁעַל־יְדֵי הַמַּאֲכָלִים הַמִּתְבַּשְּׁלִים בְּכֹחַ הָאֵשׁ הַמְבֹאָר שָׁם, עַל־ יְדֵי־זֶה מַשְׁלִיכִין תַּאֲוַת מָמוֹן (שם אות ו).

145

greatly then. And the final redemption is the aspect of teshuvah — which we begin to engage in on Rosh Hashanah. After we have corrupted following all the good that Hashem, blessed be He, did for us at the Exodus from Egypt

146

בְּכָל הַמַּאֲכָלִים יֵשׁ בָּהֶם אוֹרוֹת גְּבוֹהִים מְאֹד. וְעַל־כֵּן הַצַּדִּיק שֶׁאֲכִילָתוֹ בִּקְדֻשָּׁה בִּבְחִינַת "צַדִּיק אֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ", הוּא נִזּוֹן בַּאֲכִילָתוֹ מֵאוֹרוֹת הַצַּחְצָחוֹת, בִּבְחִינַת "וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ"; וְעַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל הָאוֹר הַגָּבֹהַּ שֶׁל הַמַּאֲכָלִים כִּי־אִם עַל־יְדֵי כֵּלִים קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים שֶׁהֵם נַעֲשִׂים מִבְּחִינַת אֱמוּנַת חֲכָמִים (ע' אמונה אות סט), וּכְשֶׁפּוֹגְמִין חַס וְשָׁלוֹם בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים אֲזַי נִפְגָּמִין הַכֵּלִים, וְעַל־יְדֵי־זֶה מִמֵּילָא נִפְגָּמִין הַמַּאֲכָלִים וְנִסְתַּלֵּק אוֹר הַקְּדֻשָּׁה מֵהֶם, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ כְּלִי לְקַבֵּל בְּתוֹכָהּ אֶת הָאוֹר, וְאָז נִשְׁאָרִין הַמַּאֲכָלִים בִּבְחִינַת פְּסֹלֶת לְבַד, וַאֲזַי עוֹלִין הַמּוֹתָרוֹת וְהַפְּסֹלֶת וּפוֹגְמִין אֶת הַמֹּחַ. וְעַל־כֵּן הָעַכּוּ"ם שֶׁהֵם רְחוֹקִים מֵאֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל, וְעִקַּר הִתְרַחֲקוּתָם הוּא מֵאֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי רֹב חַכְמֵיהֶם יוֹדְעִין גַּם־כֵּן מֵאֱמוּנַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, רַק שֶׁכּוֹפְרִין בְּתוֹרָה וּמִצְו?ֹת, וְהָעִקָּר בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנַת חֲכָמִים, וּמֵחֲמַת שֶׁהֵם רְחוֹקִים מֵאֱמוּנָה עַל־כֵּן אֵין לָהֶם כֵּלִים דִּקְדֻשָּׁה, וְכָל כְּלֵיהֶם טְמֵאִים הֵם אֶצְלֵנוּ, וְאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְקַבֵּל אוֹר קְדֻשַּׁת הַמַּאֲכָלִים שֶׁאָנוּ אוֹכְלִים כִּי־אִם עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כֵּלִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל, אֲבָל לֹא בִּכְלֵיהֶם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כְּלִי אֵין חֵפֶץ בּוֹ", וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁהֵם רְחוֹקִים מֵאֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת הַכֵּלִים, וְעַל־כֵּן כְּשֶׁקּוֹנִים כְּלֵי אֲכִילָה מֵהֶם צְרִיכִים לְטָבְלָם בְּמֵי מִקְוֶה, וְעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מַמְשִׁיכִים עֲלֵיהֶם קְדֻשַּׁת הַמַּיִם טְהוֹרִים שֶׁהֵם מְטַהֲרִין מֵאֵלּוּ הַמּוֹתָרוֹת שֶׁבָּאִים עַל־יְדֵי פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעַל־יָדָם נִתְתַּקֵּן בְּחִינַת אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת וְתִקּוּן כָּל הַכֵּלִים דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל (הלכות הכשר כלים, הל' ב, אותיות ב ג ד ז; ע' פנים).

146

and the giving of the Torah — and afterward we did what we did through the sin of the Golden Calf and the spies and likewise in every generation. And now we wish to draw teshuvah to return and rectify everything. And this rectification will be completed in its fullness when Mashiach comes — which depends essentially on teshuvah, as it is written: "A redeemer shall come to Zion, and to those in Yaakov who turn from transgression" [Yeshayahu 59:20]. And the essential rectification of teshuvah is through the refinement of Hashem, blessed be He, Himself — in which no blemish reaches Him — the aspect of: "If you have sinned, what can you do to Him?" [Iyov 35:6]. For His thoughts, blessed be He, are exceedingly deep — and He can rectify everything and bring forth wondrous

147

אֲכִילַת יִשְׂרָאֵל יְקָרָה וּקְדוֹשָׁה וּגְבוֹהָה מְאֹד. כִּי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּחִינַת תּוֹרָה מַמָּשׁ, בְּחִינַת "וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעָי", כִּי עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה נַעֲשִׂין כֵּלִים קְדוֹשִׁים שֶׁעַל־יָדָם מַמְשִׁיכִין הַחַיּוּת מֵחַי הַחַיִּים בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַחַיּוּת, וְעִקַּר הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה הוּא הַחָכְמָה וְהַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה, וְזֶהוּ בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, כִּי עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה נִמְשָׁךְ הַחַיּוּת כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ, וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ כֹּחַ בְּכָל דְּבַר מַאֲכָל לְהַמְשִׁיךְ וּלְהַגְבִּיל הַחַיּוּת מֵחַי הַחַיִּים לְתוֹךְ כָּל בַּעֲלֵי הַחַיִּים, וְזֶה הַכֹּחַ מְקַבְּלִין הַמַּאֲכָלִים מֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְעַל־ כֵּן צְרִיכִין לֶאֱכֹל בִּקְדֻשָּׁה עַל־פִּי הַתּוֹרָה בִּבְחִינַת "וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעָי", כִּי רַק עַל־ יְדֵי הַתּוֹרָה מַמְשִׁיכִין הַחַיּוּת מִן חַי הַחַיִּים לְהַחֲיוֹת בָּהֶם נֶפֶשׁ כָּל חָי. וְעַל־כֵּן אָסוּר לֵהָנוֹת מֵעוֹלָם הַזֶּה בְּלֹא בְרָכָה, כִּי עַל־יְדֵי הַבְּרָכָה שֶׁמְּבָרְכִין תְּחִלָּה, עַל־יְדֵי־זֶה קוֹרִין אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא חַי הַחַיִּים, שֶׁבָּרָא דָּבָר זֶה בַּכֹּחַ הַזֶּה, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ עַל־יָדוֹ חַיּוּת, וְעַכְשָׁו עַל־יְדֵי הַבְּרָכָה שֶׁאָנוּ מְבָרְכִין עַל כָּל דָּבָר, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ קוֹרְאִין אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּמַמְשִׁיכִין אֶת הַחַיּוּת מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ לְתוֹךְ הַמַּאֲכָל שֶׁרוֹצֶה לֶאֱכֹל, וְאָז דַּיְקָא יֵשׁ כֹּחַ בַּמַּאֲכָל לְהַחֲיוֹת אֶת הָאָדָם בְּחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיּוּת הָאֲמִתִּי. וְעַל־כֵּן עִקַּר הַחַיּוּת וְהַשְּׂבִיעָה עַל־ יְדֵי הַבְּרָכָה, בִּבְחִינַת "וַאֲכַלְתֶּם אָכוֹל וְשָׂבוֹעַ וְהִלַּלְתֶּם אֶת שֵׁם ה' וְכוּ'", כִּי עִקַּר הַחַיּוּת שֶׁמְּחַיֶּה הַמַּאֲכָל אֶת הָאָדָם הוּא עַל־יְדֵי הַבְּרָכָה שֶׁמְּבָרְכִין יִשְׂרָאֵל עַל כָּל מַה שֶּׁאוֹכְלִין וְנֶהֱנִין מִמֶּנּוּ, וּמִשָּׁם נִשְׁתַּלְשֵׁל הַכֹּחַ גַּם לְכָל הַמַּאֲכָלִים שֶׁאוֹכְלִים הָעַכּוּ"ם אוֹ בְהֵמוֹת, שֶׁיְּחַיֶּה אוֹתָם גַּם־כֵּן, כִּי הַכֹּל נִמְשָׁךְ רַק מִיִּשְׂרָאֵל הַמְקַיְּמִין אֶת הַתּוֹרָה כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת יֵשׁ הֶבְדֵּל גָּדוֹל בֵּין הַחַיּוּת שֶׁמְּקַבְּלִין יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי אֲכִילָתָם בִּבְרָכָה וְעַל־פִּי הַתּוֹרָה וּבֵין הַחַיּוּת שֶׁל זוּלָתָם, כִּי יִשְׂרָאֵל מְקַבְּלִין חַיּוּת אֲמִתִּי, חַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה, וְעַל־כֵּן רַק הֵם נִקְרָאִים חַיִּים בֶּאֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְאַתֶּם רנז הַדְּבֵקִים וְכוּ' חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם", אֲבָל הָעַכּוּ"ם וְהָרְשָׁעִים גַּם בְּחַיֵּיהֶם קְרוּיִים מֵתִים כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַחַיּוּת שֶׁלָּהֶם אֵינוֹ חַיּוּת כְּלָל, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לָהֶם כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ הַחַיּוּת מֵחַי הַחַיִּים בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה, שֶׁזֶּה אֵין זוֹכִין כִּי־אִם כְּשֶׁהָאֲכִילָה עַל־פִּי הַתּוֹרָה. וְזֶה בְּחִינַת "צַדִּיק אֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ, וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסָר", כִּי אֵין לָהֶם כֹּחַ לְהַשְׂבִּיעַ נַפְשָׁם וּלְהַחֲיוֹתָם כָּרָאוּי מֵחֲמַת שֶׁהֵם רְחוֹקִין מֵהַתּוֹרָה. וְזֶה: "כִּי לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם, כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי ה' יִחְיֶה הָאָדָם" - שֶׁעִקַּר הַחַיּוּת שֶׁמְּקַבְּלִין עַל־יְדֵי אֲכִילַת הַלֶּחֶם הוּא רַק עַל־יְדֵי הַבְּרָכָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת "מוֹצָא פִי ה'", כִּי בְּאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא אִתְּעַר לְעֵלָּא, וּכְשֶׁאָנוּ מְבָרְכִין הַבְּרָכָה בְּפִינוּ, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְעוֹרֵר פִּי ה' כִּבְיָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ הַחַיּוּת עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַדִּבּוּר בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה עִקַּר הַחַיּוּת שֶׁיֵּשׁ כֹּחַ לְהַמַּאֲכָל לְהַחֲיוֹת אֶת הָאָדָם. וְזֶה בְּחִינַת הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין כָּל הַמַּאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת לַמַּאֲכָלִים הַמֻּתָּרִים, כִּי כָל הַמַּאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת הֵם בְּחִינַת אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, שֶׁאֵינוֹ נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת כֵּלִים קְדוֹשִׁים, רַק מִבְּחִינַת שִׁבְרֵי כֵּלִים, שֶׁאֵין בָּהֶם כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ הַחַיּוּת מֵחַי הַחַיִּים כָּרָאוּי, רַק אַדְּרַבָּא עַל־יָדָם מִתְגַּבֵּר הַסִּטְרָא־ אָחֳרָא בְּיוֹתֵר, שֶׁהוּא סִטְרָא דְּמוֹתָא. וְכֵן הַמַּאֲכָלִים הַקְּדוֹשִׁים בְּיוֹתֵר, כְּגוֹן קָדָשִׁים וּתְרוּמָה לְזָרִים, אֲסוּרִים גַּם־כֵּן בַּאֲכִילָה, כִּי מֵחֲמַת שֶׁהֵם קְדוֹשִׁים בִּקְדֻשָּׁה יְתֵרָה מְאֹד עַל־כֵּן אֵין כֹּחַ לְהַמְקַבֵּל לְקַבֵּל הַחַיּוּת וְהַקְּדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ עַל־יָדָם, וְעַל־כֵּן אִם יִרְצֶה לְאָכְלָם, חַס וְשָׁלוֹם, מִי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לָהֶם, אֲזַי יִהְיֶה גּוֹרֵם בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים מֵחָדָשׁ, כִּי עִקַּר שְׁבִירַת כֵּלִים הָיָה עַל־יְדֵי שֶׁלֹּא יָכְלוּ הַכֵּלִים לְקַבֵּל רִבּוּי הָאוֹר כַּיָּדוּעַ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת 'רִבּוּי הַשֶּׁמֶן גּוֹרֵם כִּבּוּי הַנֵּר', וְעַל־כֵּן גַּם עַל־יְדֵי מַאֲכָלִים אֵלּוּ אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה כָּרָאוּי, שֶׁעִקַּר הַתִּקּוּן הוּא לְקַבֵּל הַחַיּוּת בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַכֵּלִים בִּשְׁלֵמוּת, וְעַל־כֵּן "כָּל זָר לֹא יֹאכַל קֹדֶשׁ", כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה בִּבְחִינַת רִבּוּי אוֹר. וְזֶה גַּם־כֵּן בְּחִינַת אִסּוּר כִּלְאֵי־הַכֶּרֶם, כִּי אֵין לָהֶם כֹּחַ לְקַבֵּל רִבּוּי אוֹר הַנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי זְרִיעַת הַרְבֵּה מִינִים מְשֻׁנִּים כָּאֵלֶּה, וְעַל־כֵּן אֲסוּרִים בִּבְחִינַת קֹדֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "פֶּן תִּקְדַּשׁ הַמְלֵאָה", כִּי זֶהוּ בְּחִינַת אִסּוּר קֹדֶשׁ, שֶׁלֹּא יִהְיֶה בִּבְחִינַת רִבּוּי אוֹר חַס וְשָׁלוֹם כַּנַּ"ל; וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֲכִילַת יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת כֵּלִים קְדוֹשִׁים לְקַבֵּל עַל־יָדָם הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה כַּנַּ"ל, עַל־כֵּן כְּלֵי אֲכִילָה הַנִּקָּחִין מִן הָעַכּוּ"ם צְרִיכִין טְבִילָה בְּמִקְוֶה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁזּוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁמְּקַבְּלִין מֵחַי הַחַיִּים עַל־יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל (שם הל' ג).

147

and awesome rectifications from all the great corruptions. This is the aspect of sins that are transformed into merits through teshuvah [see the section on Teshuvah, entry 30] — the aspect of: "Who can bring the pure from the impure?" [Iyov 14:4]. And therefore this refinement in its wholeness is the aspect of honey that emerges from bees — which is transformed from impure to pure. This is the aspect of the final redemption — when the evil will be completely nullified and everything will be transformed to good — the aspect of: "For then I will transform to the peoples a clear speech" [ki az ehpoch el kol ha-amim safah verurah] [Tzefanyah 3:9]. Therefore honey has no prohibition against mixing it with meat — for the refinement within it has been more fully completed, until the evil cannot take hold within it even when mixed with meat. However, since we are forbidden to delve so deeply now into these wisdoms of the two kinds of refinement mentioned above — and all the more so it is forbidden to transgress any word of the Torah even in the slightest and rely on the rectification being accomplished through the second refinement [i.e., one may never say: "I will sin and G-d will rectify it"] — for even one who says "I will sin and repent" is not given opportunity to do teshuvah. For although all our stirring from below ultimately flows from the aspect of the second refinement that is from Hashem, blessed be He, Himself — which is the aspect of stirring from above — nevertheless we must be extremely careful about all the words of the Torah and commandments in their plain sense, which is the aspect of stirring from below — as though the matter depended solely on us. For in truth this is so — only that the wisdom of how the two kinds of refinement above are included as one cannot yet be grasped, as above. The verse therefore warned: "If you have found honey — eat your fill" [devash matzasa echol dayekah] [Mishlei 25:16] — for now we are forbidden to delve into the depths of these wisdoms. And the essential matter is the aspect of the second refinement that is accomplished by Hashem, blessed be He, Himself — which is the aspect of honey. For one must be extremely careful to fulfill all the words of the Torah literally —

148

עַל־יְדֵי אֲכִילָה מַמְשִׁיכִין הַחַיּוּת. וְעִקַּר הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה הוּא שֶׁבְּחִינַת הָרוּחַ דִּלְתַתָּא, שֶׁהוּא הַחַיּוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּהָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם, מוֹשֵׁךְ קְדֻשַּׁת חַיּוּתוֹ מִשָּׁרְשׁוֹ שֶׁהוּא מִבְּחִינַת הָרוּחַ דִּלְעֵלָּא, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לֶאֱכֹל בִּקְדֻשָּׁה עַל־פִּי הַתּוֹרָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ הַחַיּוּת מִלְמַעְלָה לְמַטָּה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עוֹשִׂין וּמְתַקְּנִין כֵּלִים קְדוֹשִׁים לְהַמְשִׁיךְ הַחַיּוּת מִלְמַעְלָה בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן אֲכִילַת יִשְׂרָאֵל צְרִיכָה לִהְיוֹת בְּכֵלִים טְהוֹרִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל, אֲבָל כְּלֵי עַכּוּ"ם הֵם טְמֵאִים לַאֲכִילַת יִשְׂרָאֵל, כִּי כְּלֵי עַכּוּ"ם הֵם בְּחִינַת "בֹּארוֹת נִשְׁבָּרִים אֲשֶׁר לֹא יָכִלוּ הַמָּיִם", שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לְהַמְשִׁיךְ מֵימֵי הַדַּעַת, שֶׁהֵם עִקַּר הַחַיּוּת, מֵרוּחַ אֱלֹקִים דִּלְעֵלָּא לְתַתָּא, וְעַל־כֵּן אָסוּר לֶאֱכֹל בָּהֶם עַד שֶׁיִּטְבְּלוּ אוֹתָם בְּמֵי מִקְוֶה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזְרִים וְנִכְלָלִים בְּרוּחַ אֱלֹקִים הַמְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ עֲלֵיהֶם רוּחַ חֲדָשָׁה, רוּחַ טָהֳרָה וּקְדֻשָּׁה, וְאָז יְכוֹלִים לֶאֱכֹל בָּהֶם מַאֲכַל יִשְׂרָאֵל וּלְהַמְשִׁיךְ חַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה עַל־יָדוֹ מֵהָרוּחַ דִּלְעֵלָּא לְהָרוּחַ דִּלְתַתָּא, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת הָאֲמִתִּי וְכַנַּ"ל (שם הל' ד, אות יג; עיין מקוה אות יז).

148

which is the aspect of the refinement accomplished through our stirring from below. However, one who has already stumbled and transgressed — certainly it is forbidden to despair. Rather he must strengthen himself in complete teshuvah and rely on the loving-kindness of Hashem, blessed be He, that everything can be rectified through Him drawing upon him a radiance from the aspect of the second refinement — wherein everything is transformed to good, as above. Therefore on Rosh Hashanah — which is the beginning of teshuvah — it is customary to eat honey, which alludes to the

149

עִקַּר בְּחִינַת מוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת יָדַיִם, וְעַל־כֵּן קֹדֶם הָאֲכִילָה צְרִיכִין לִטֹּל יָדָיו בְּמַיִם, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין עַל הַיָּדַיִם בְּחִינַת קְדֻשַּׁת מֵימֵי הַמִּקְוֶה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֲכִילַת יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אות מב).

149

aforementioned refinement which is the aspect of honey, as above. Milk and honey are the aspect of the wholeness of the Holy Tongue [lashon ha-kodesh]

150

לְהוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל הוּא עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת הַדִּבּוּר, וּשְׁלֵמוּת הַדִּבּוּר נִמְשָׁךְ עַל־יְדֵי שֶׁמַּמְשִׁיכִין מַפֶּלֶת הָרְשָׁעִים בָּעוֹלָם הַזֶּה כְּמוֹ שֶׁיִּהְיֶה לֶעָתִיד, וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי אֱמֶת, עַל־יְדֵי שֶׁעוֹבְדִין אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת בְּלִי שׁוּם פְּנִיָּה אַחֶרֶת כְּלָל רַק לְשֵׁם שָׁמַיִם בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. וְזֶה בְּחִינַת הֶכְשֵׁר כְּלֵי עַכּוּ"ם שֶׁבָּלְעוּ אִסּוּר עַל־יְדֵי הָאוּר, צְרִיכִין מִתְּחִלָּה הֶכְשֵׁר גַּם־כֵּן עַל־יְדֵי הָאֵשׁ, עַל־יְדֵי הַגְעָלָה אוֹ לִבּוּן, כְּפִי תַּשְׁמִישׁוֹ כֵּן הֶכְשֵׁרוֹ, וְאַחַר־כָּךְ צְרִיכִין טְבִילָה בְּמַיִם, כִּי מֵאַחַר שֶׁצְּרִיכִין לֶאֱכֹל בָּהֶן מַאֲכַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין הָרוּחַ חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהַפְלִיט מֵהֶן אִסּוּרָן עַל־יְדֵי הָאֵשׁ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַפֶּלֶת הָרְשָׁעִים, שֶׁפּוֹלְטִין וְזוֹרְקִין אֶת הָאִסּוּר שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרְשָׁעִים לַחוּץ עַל־יְדֵי הָאֵשׁ שֶּׁלֶּעָתִיד בְּיוֹם־הַדִּין הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְלִהַט אֹתָם הַיּוֹם הַבָּא", וּכְתִיב: "כִּי הִנֵּה הַיּוֹם בָּא בֹּעֵר כַּתַּנּוּר וְכוּ'"; וְהַדִּין שֶׁלֶּעָתִיד בְּעַצְמוֹ הוּא בְּחִינַת אֵשׁ, בְּחִינַת "כִּי בָאֵשׁ ה' נִשְׁפָּט", כִּי הֵם חִמְּמוּ עַצְמָן בְּאֵשׁ הַתַּאֲווֹת, וְלֹא דַי לָהֶם בָּזֶה, אַף גַּם הִבְעִירוּ בְּאֵשׁ קִנְאָתָם בְּצַדִּיקֵי אֱמֶת וּבִכְשֵׁרֵי יִשְׂרָאֵל וְרָדְפוּ אוֹתָם בְּחִנָּם, עַל־כֵּן יִהְיֶה מַפַּלְתָּם עַל־יְדֵי הָאֵשׁ, בִּבְחִינַת "כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבֹא בָאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ"; וְזֶה בְּחִינַת: "אַךְ אֶת הַזָּהָב וְאֶת רנט הַכָּסֶף וְכוּ', כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבֹא בָאֵשׁ וְכוּ'", וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "אַךְ אֶת הַזָּהָב" - שֶׁצְּרִיכִין לְהַעֲבִיר אֶת הַחֲלֻדָּה קֹדֶם הֶכְשֵׁרוֹ, זֶה רֶמֶז שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַמְשִׁיךְ בְּחִינַת מַפֶּלֶת הָרְשָׁעִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּלִיטַת הָאִסּוּר, לַחוּץ, כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמֶת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַעֲבָרַת הַחֲלֻדָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשֶּׁקֶר הַחוֹפֶה עַל הָאֱמֶת עַד שֶׁלֹּא נִכָּר הָאֱמֶת, כִּי גַּם הַשֶּׁקֶר מִתְלַבֵּשׁ עַצְמוֹ בְּאֵיזוֹ אֱמֶת הַמְדֻמָּה, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לְהַעֲבִיר תְּחִלָּה הַחֲלֻדָּה, שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר רַק הַכְּלִי כְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת מִכֶּסֶף אוֹ זָהָב וְכוּ' בְּלִי שׁוּם דָּבָר אַחֵר וּפְנִיָּה אַחֶרֶת מִן הַצַּד הַחוֹפֶה עָלָיו, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֲלֻדָּה שֶׁעַל הַמַּתֶּכֶת כַּנַּ"ל (שם אות מג).

150

— through elevating the good within the Targum [the Aramaic translation — the aspect of nogah, the mixed intermediate level] into it. This is the aspect of the rectification of the bris [covenant] — and this is the aspect of: "honey and milk under your tongue" [devash v'chalav tachas leshonech] [Shir HaShirim 4:11] — specifically under your tongue. Specifically honey that emerges from bees — which carry a dangerous venom — and from them specifically comes the sweetness of the honey. This is the aspect of nogah — the aspect of the Targum which is mixed good and evil. And there the essential trial and rectification lies: to subdue and nullify the evil, to bring forth the good and elevate it to the Holy Tongue — through which one merits the rectification of the bris. And therefore when Shimshon the mighty went to subdue the Philistines — whose very coming into the world was from the blemish of the bris, for they were

151

עִנְיַן מַה שֶּׁרֹב הַמַּאֲכָלִים מִתְקַלְקְלִין כְּשֶׁמַּשְׁהִין אוֹתָן מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ, בִּפְרָט טַעַם הַבָּלוּעַ בִּכְלִי, שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁתֵּכֶף אַחַר מֵעֵת לְעֵת הוּא נוֹתֵן טַעַם לִפְגָם - עַיֵּן "בִּטָּחוֹן" אוֹת קלח. גְּמַר תִּקּוּן רֹב הַמַּאֲכָלִים הוּא עַל־יְדֵי בִּשּׁוּל בָּאֵשׁ, כִּי בְּכָל הַמַּאֲכָלִים יֵשׁ אוֹתִיּוֹת שֶׁל לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, רַק שֶׁנֶּאֱחָז בָּהֶם עֲדַיִן קְצָת מֵהָרַע שֶׁל שִׁבְעִים לָשׁוֹן, שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה אֵינוֹ רָאוּי לְאָכְלוֹ חַי, כִּי־אִם כְּשֶׁהוּא מְבֻשָּׁל בָּאֵשׁ, "כִּי מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם", כִּי הָרַע הַנַּ"ל הוּא בְּחִינַת מְדוּרַת־ אֵשׁ שֶׁל שַׁבְעִין כּוֹכְבִין, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן בִּשּׁוּלֵי־עַכּוּ"ם אָסוּר, כִּי הֵן עַצְמָם הָרַע הַכּוֹלֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת אֵשׁ דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא (הִלְכוֹת מַאַכְלֵי עַכּוּ"ם, הֲלָכָה א). וְשָׁם מְבֹאָר גַּם אִסּוּר פַּתשׂעַכּוּ"ם וְיֵינָם, וְחָלָב שֶׁחֲלָבוֹ עַכּוּ"ם וְאֵין יִשְׂרָאֵל רוֹאֵהוּ, וּגְבִינוֹת עַכּוּ"ם, וְאִסּוּר לַעֲשׂוֹת סְחוֹרָה בִּדְבָרִים אֲסוּרִים אִם לֹא שֶׁנִּזְדַּמְּנוּ לְיָדוֹ, וְעִנְיַן דְּבָרִים הַנִּשְׁלָחִים עַל־יְדֵי עַכּוּ"ם אוֹ מוּמָר, שֶׁצְּרִיכִין חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם.

151

mamzerim from the seed of Egypt who were extremely licentious, as it is written: "from whom the Philistines went forth" [asher yatz'u misham Pelishtim] [Bereishis 10:14] — as Rashi explains there, that the Philistines descended from the Kasluchim who were themselves born of the licentious Egyptians — therefore they provoked Israel greatly from the days of the Patriarchs onward, since Israel are in the aspect of the holiness of the bris, and the Philistines'

139

הֶחָלָב לְאַחַר שֶׁנִּקְפֶּה, וְחוֹזֵר לְהִתְבָּרֵר בְּבֵרוּר אַחַר בֵּרוּר, נַעֲשֶׂה מִמֶּנּוּ חֶמְאָה וּגְבִינָה וְנַסְיוּבֵי דַחֲלָבָא. חֶמְאָה הוּא הַטּוֹב וְהַמֻּבְחָר שֶׁבּוֹ, בְּחִינַת לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, וּגְבִינָה הוּא בְּחִינַת לְשׁוֹן תַּרְגּוּם, וְנַסְיוּבֵי דַחֲלָבָא הוּא בְּחִינַת הַפְּסֹלֶת הַגָּמוּר לְאַחַר שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל וְנִקְפֶּה מִמֶּנּוּ הַגְּבִינָה שֵׁנִית. וְעַל־ כֵּן יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהִיא אֲסוּרָה. וְעַל־כֵּן בְּחֶמְאָה שֶׁל עַכּוּ"ם נוֹהֲגִין הֶתֶּר בִּקְצָת מְקוֹמוֹת, כִּי אֵין לְהָרַע אֲחִיזָה בָּהּ כָּל־כָּךְ, כִּי עִקַּר יְנִיקָתָן עַל־יְדֵי לְשׁוֹן תַּרְגּוּם. וּגְבִינָה שֶׁלָּהֶם אֲסוּרָה מִתַּקָּנַת חֲכָמִים, כִּי הַגְּבִינָה הִיא בִּבְחִינַת תַּרְגּוּם, שֶׁשָּׁם יֵשׁ לָהֶם יְנִיקָה, וְעַל־כֵּן אֲסָרוּהָ חֲכָמִים כִּי הִיא בִּבְחִינַת אִסּוּר דְּרַבָּנָן, בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקּוּן לְשׁוֹן תַּרְגּוּם כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁשָּׁאַל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְכוּ': מִפְּנֵי מָה אָסְרוּ גְּבִינוֹת הָעַכּוּ"ם וְכוּ', הֵשִׁיב לוֹ: "כִּי טוֹבִים דּוֹדֶיךָ מִיָּיִן" - עֲרֵבִים עָלַי דִּבְרֵי דוֹדִים יוֹתֵר מִיֵּינָהּ שֶׁל תּוֹרָה, כִּי יֵינָהּ שֶׁל תּוֹרָה הוּא בְּחִינַת לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ הוּא עַל־יְדֵי שֶׁמַּעֲלִין הַטּוֹב שֶׁבַּתַּרְגּוּם לְתוֹכוֹ עַל־יְדֵי תַּקָּנַת חֲכָמִים וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, בְּחִינַת עֲרֵבִים עָלַי דִּבְרֵי דוֹדִים וְכוּ' (שם אות ד).

139

connection is to the blemish of the bris. And when Shimshon went to subdue them, he found honey in the carcass of the lion — for he was then in this aspect: that he needed to rectify the Targum-language, to refine the good from the evil within it — the aspect of: "Who can bring the pure from the impure?" [Iyov 14:4] — which is the aspect of the honey, as above. The Arc of This Batch: This is among the most philosophically elevated batches in the entire chapter. The compiler moves from the transformation of blood into milk, through the kashrut

140

עַל־יְדֵי שֶׁאֵין הָאָדָם נִזְהָר מִמַּאֲכַל עַכּוּ"ם וּמִיַּיִן שֶׁנָּגַע בּוֹ עַכּוּ"ם, עַל־ יְדֵי־זֶה נִדְבָּק בּוֹ רַע הַכּוֹלֵל וְיָכוֹל לָבוֹא עַל־יְדֵי־זֶה לִפְגַם הַבְּרִית מְאֹד חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־יְדֵי שֶׁנִּזְהָר מִמַּאֲכָלָם וְיֵינָם, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְתִקּוּן הַבְּרִית וְשֶׁיִּתְגַּלּוּ לוֹ סוֹדוֹת הַתּוֹרָה (שם אות ג).

140

of animals, into the deepest teaching in the chapter: the meaning of the prohibition of meat and milk — and from there to honey, the

141

כָּל אֲכִילַת יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמְּקַדְּשִׁין עַצְמָם בַּאֲכִילָתָן עַל־פִּי מִצְוַת הַתּוֹרָה וּמְבָרְכִין עַל כָּל דָּבָר תְּחִלָּה וָסוֹף, עַל־יְדֵי־זֶה כָּל אֲכִילָתָם וּשְׁתִיָּתָם הוּא בִּבְחִינַת מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא. וְהָעִקָּר עַל־יְדֵי שֶׁמַּמְשִׁיכִין קְדֻשַּׁת שַׁבָּת עַל אֲכִילַת חֹל גַּם־כֵּן, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל עַל שַׁמַּאי הַזָּקֵן שֶׁהָיָה אוֹכֵל כָּל יָמָיו לִכְבוֹד שַׁבָּת, כִּי אֲכִילַת שַׁבָּת כֻּלּוֹ קֹדֶשׁ וְהוּא רַק בִּבְחִינַת מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא, וְעַל־יְדֵי שֶׁאֲנַחְנוּ עַם קָדוֹשׁ מַמְשִׁיכִין קְדֻשָּׁה שֶׁל שַׁבָּת לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל, כִּי מֵהַהוּא יוֹמָא מִתְבָּרְכִין כָּל שִׁתָּא יוֹמִין, עַל־יְדֵי־זֶה כָּל אֲכִילָתֵנוּ בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל הוּא גַּם־כֵּן בִּבְחִינַת מַאֲכָל שֶׁל שַׁבָּת, כִּי צְרִיכִין לֶאֱכֹל תָּמִיד לִכְבוֹד שַׁבָּת כַּנַּ"ל וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן אֲכִילַת יְמֵי הַחֹל גַּם־כֵּן. וְעַל־כֵּן בִּשּׁוּלֵי־עַכּוּ"ם אָסוּר, כִּי גְּמַר תִּקּוּן רֹב הַמַּאֲכָלִים הוּא עַל־יְדֵי הַבִּשּׁוּל בָּאֵשׁ, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁמֵּאֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע נֶאֱחַז הָרַע בְּכָל הַמַּאֲכָלִים, עַד שֶׁצְּרִיכִין בֵּרוּר אַחַר בֵּרוּר וְתִקּוּן אַחַר תִּקּוּן, וּגְמַר תִּקּוּנָם הוּא עַל־יְדֵי בִּשּׁוּל בָּאֵשׁ, "כִּי מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם", כִּי הָרַע בְּשָׁרְשׁוֹ הוּא מִסִּטְרָא דְדִינָא שֶׁהוּא בְּחִינַת אֵשׁ, עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל הָרַע גַּם־כֵּן עַל־יְדֵי אֵשׁ. וְזֶה הָאֵשׁ שֶׁמְּבַשְּׁלִין בּוֹ הַמַּאֲכָל הוּא בִּבְחִינַת הַתּוֹכָחָה שֶׁצְּרִיכִין לְהוֹכִיחַ אֶת חֲבֵרוֹ כְּשֶׁעוֹבֵר עַל מִצְו?ֹת הַתּוֹרָה חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל־יְדֵי הַתּוֹכָחָה מְכַלִּין מִמֶּנּוּ הָרַע וּמְגַלִּין וּמְעוֹרְרִין הַטּוֹב שֶׁבּוֹ. וּכְמוֹ שֶׁצְּרִיכִין לִזָּהֵר בְּהַתּוֹכָחָה שֶׁלֹּא יַחֲלִישׁ נִשְׁמָתוֹ עַל־ יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי שֶׁמְּעוֹרֵר הָרֵיחַ רַע שֶׁל הַמַּעֲשִׂים רָעִים שֶׁלּוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה יוּכַל לְהִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁלּוֹ בְּיוֹתֵר. וְעַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְקַיֵּם מִצְוַת תּוֹכָחָה בִּשְׁלֵמוּת כִּי־אִם כְּשֶׁזּוֹכִין לְקוֹל הַשִּׁיר שֶׁיִּתְּעַר לֶעָתִיד, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַנָּהָר הַיֹּצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן שֶׁשָּׁם גְּדֵלִים כָּל הָרֵיחוֹת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אַדְּרַבָּא, עַל־יְדֵי תּוֹכַחְתּוֹ מוֹסִיף וְנוֹתֵן רֵיחַ טוֹב בְּנִשְׁמָתוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַתּוֹכָחָה שֶׁל משֶׁה כַּמְבֹאָר בִּפְנִים; כְּמוֹ־כֵן בִּשּׁוּל הַמַּאֲכָלִים צָרִיךְ לִהְיוֹת עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁהָאֵשׁ שֶׁלָּהֶם הוּא אֵשׁ דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת הַתּוֹכָחָה הַשְּׁלֵמָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָע הָרַע שֶׁבּוֹ וְנִתְגַּלֶּה הַטּוֹב; אֲבָל אֵשׁ שֶׁל עַכּוּ"ם הוּא בְּחִינַת אֵשׁ שֶׁל גֵּיהִנּוֹם, שֶׁשָּׁם תֹּקֶף הָרֵיחַ רַע שֶׁל כָּל הָעֲבֵרוֹת, כִּי זֶה לְעֻמַּת זֶה - כְּמוֹ שֶׁבְּגַן־עֵדֶן שָׁם גְּדֵלִים כָּל הָרֵיחוֹת עַל־יְדֵי הַנָּהָר הַנַּ"ל, כְּמוֹ־כֵן לְהֵפֶךְ בַּגֵּיהִנּוֹם שָׁם כָּל הָרֵיחוֹת רָעוֹת שֶׁל כָּל הָעֲו?ֹנוֹת, וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי הָאֵשׁ שֶׁל עַכּוּ"ם לֹא דַי שֶׁלֹּא נִכְנָע הָרַע שֶׁבַּמַּאֲכָל, אֶלָּא אַדְּרַבָּא מוֹסִיפִים רֵיחַ רַע בְּהַמַּאֲכָלִים, וְאָז הַמַּאֲכָלִים בִּבְחִינַת מְזוֹנָא דְּגוּפָא מַמָּשׁ וְלֹא בִּבְחִינַת מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא שֶׁהוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ טוֹב, כִּי בְּמַאֲכָלִים אֵלּוּ אֵין בָּהֶם שׁוּם רֵיחַ טוֹב וְעַל־כֵּן הֵם אֲסוּרִים לַאֲכִילַת יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן חֲנַנְיָא מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָא, שֶׁנִּזְהֲרוּ מִמַּאַכְלֵי עַכּוּ"ם, לֹא שָׁלְטָה בָּהֶם הָאֵשׁ שֶׁל נְבוּכַדְנֶצַּר, וְזֶה שֶׁכָּתוּב בָּהֶם: "וְרֵיחַ נוּר לָא עֲדָת בְּהוֹן" - רֵיחַ דַּיְקָא כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן הָיוּ נוֹהֲגִין לְהָבִיא מֻגְמָר לְהָרִיחַ אַחַר הַסְּעוּדָה, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: וְהוּא מְבָרֵךְ עַל הַמֻּגְמָר. וְכָל זֶה כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה הַסְּעוּדָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל בִּבְחִינַת רֵיחַ, שֶׁהוּא מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא כַּנַּ"ל (שם הל' ב, אות א ב ג ד ה).

141

Days of Awe, and the final redemption. Entry 96 opens with a startling teaching: blood can only become milk — and only become permissible for eating — through holy yearnings [kisufin d'kedushah]. The transformation of substance mirrors the transformation of soul: animalistic vitality refined into nurturing holiness. The cross-reference to Ratzon v'Kisufim [Will and Yearnings] section 18 situates this within the broader framework of the Oatzar. Entry 97 maps the entire process of koshering meat — slaughter, rinsing, salting, final rinsing — onto the stages of teshuvah: Pesach (first immersion = initial radiance), the Sefirah (salting = endurance and shedding of bad blood), Shavuos (final rinsing = completed rectification). The teaching on roasting as a substitute for salting is haunting: if one dies without completing the salt-process of connection to the Tzadik, the fire of purgatory serves the same function after death. But connection to the Tzadik — the bris melach [covenant of salt] — saves one from that fire. Entry 98 is one of the richest entries in the chapter: the signs of a pure animal — cud-chewing and split hooves — are explained through the theology of transmigrated souls. Souls garbed in pure animals are from nogah (mixed good and evil) and therefore remember their original human level — hence their constant attempt to rise from stomach to mouth (cud-chewing). Souls in impure animals are so entrapped they cannot move. The human being,

142

מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא הוּא רַק מֵרוּחָנִיּוּת שֶׁבַּמַּאֲכָל, וּמְזוֹנָא דְּגוּפָא הוּא רַק מִגַּשְׁמִיּוּת גָּמוּר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "הַקֹּל קֹל יַעֲקֹב" הוּא בְּחִינַת מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא, "וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו" הוּא בְּחִינַת מְזוֹנָא דְּגוּפָא. וּמְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא הוּא בְּחִינַת רֵיחַ טוֹב, וּמְזוֹנָא דְּגוּפָא הוּא בְּחִינַת רֵיחַ רַע שֶׁנַּעֲשֶׂה מִמּוֹתָרוֹת שֶׁבְּגַשְׁמִיּוּת הַמַּאֲכָל. וְזֶה בְּחִינַת אִסּוּר הַיַּיִן שֶׁנָּגַע בּוֹ הָעַכּוּ"ם; כִּי הַיַּיִן הוּא בִּבְחִינַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַשְּׁנֵי כֹּחוֹת שֶׁיֵּשׁ בַּיַּיִן, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "זָכָה - נַעֲשֶׂה רֹאשׁ", בִּבְחִינַת נְשָׁמָה, בְּחִינַת מֹחִין. וְעַל־כֵּן אֵין אוֹמְרִים שִׁיר אֶלָּא עַל הַיַּיִן, כִּי עִקַּר מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא הוּא עַל־יְדֵי הָרֵיחוֹת הַטּוֹבוֹת שֶׁגְּדֵלִין עַלשׂיַד הַנָּהָר הַמַּשְׁקֶה אֶת הַגָּן, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַקּוֹל שֶׁל הַשִּׁיר שֶׁיִּתְּעַר לֶעָתִיד, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַשִּׁירוֹת שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה; אַךְ אִם לֹא זָכָה, אֲזַי הוּא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי אָז הַיַּיִן הוּא בִּבְחִינַת יְלָלָה, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁהוּא הֵפֶךְ הַשִּׁיר הַנַּ"ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְזוֹנָא דְּגוּפָא, בְּחִינַת "בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה", וְאָז הַיַּיִן מִסִּטְרָא דְּעֵשָׂו, וְעַל־כֵּן נֶאֱסָר הַיַּיִן בְּמַגַּע עַכּוּ"ם, כִּי מֵחֲמַת שֶׁהוּא בִּבְחִינַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, עַל־כֵּן בְּקַל לְהַטּוֹתוֹ לְכָאן וּלְכָאן, וְעַל־כֵּן תֵּכֶף שֶׁנּוֹגֵעַ בּוֹ הָעַכּוּ"ם בְּיָדָיו אֲזַי נִפְגָּם קְדֻשָּׁת עַל־יְדֵי בְּחִינַת "הַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו", וְאָז אָסוּר לִשְׁתִיַּת יִשְׂרָאֵל, כִּי אֵין אָנוּ רַשָּׁאִים לִשְׁתּוֹת הַיַּיִן כִּי־אִם בִּבְחִינַת "הַקֹּל קֹל יַעֲקֹב", שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁמְּבֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ: "יַיִן לַאֲרָמָא קָלָא". עַיֵּן פְּנִים (שם אותיות ז יב).

142

uniquely, does not chew cud because when holy souls enter a Jewish body, they have arrived — they are at rest. The drunk person, having lost his daas, reverts toward animal — hence nausea and vomiting. Entry 99 is brief but precise: wild animals (right) have permitted fat but their blood requires covering; domesticated animals (holy left) have forbidden fat but their blood needs no covering. Entry 100 reveals that the Tzadik's daas — illuminating both: "Where is His glory?" (upper worlds) and "The whole earth is full of His glory" (lower worlds) — is precisely what permits kosher animals to be eaten. The signs of purity (cud, hoof) are the physical testimony that the Tzadik's radiance has already

143

עַל־יְדֵי שֶׁאֵין נִזְהָרִין מִפַּת־עַכּוּ"ם וּבִשּׁוּלֵי־עַכּוּ"ם וְיֵין־נֶסֶךְ, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר בְּחִינַת סִטְרָא דְּעֵשָׂו שֶׁהוּא בְּחִינַת מְזוֹנָא דְּגוּפָא כַּנַּ"ל, וְנֶחֱלָשׁ מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא וְנִפְגָּם הַדַּעַת עַד שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא יוֹנֶקֶת מִמֶּנּוּ, וְעַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר תַּאֲוַת נִאוּף וְזֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, שֶׁהוּא אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדָה זָרָה, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. וְזֶה מְרֻמָּז בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: גָּזְרוּ עַל פִּתָּן וְשַׁמְנָן מִשּׁוּם יֵינָן, וְעַל יֵינָן מִשּׁוּם בְּנוֹתֵיהֶם, וְעַל בְּנוֹתֵיהֶן מִשּׁוּם דָּבָר אַחֵר, הַיְנוּ עֲבוֹדָה זָרָה; וְעַל־כֵּן נִקְרָא יֵין־נֶסֶךְ, עַל שֵׁם: "כִּי נָסַךְ ה' עֲלֵיהֶם רוּחַ תַּרְדֵּמָה", שֶׁהוּא בִּלְבּוּל הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה בָּאִין אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת (שם אותיות יג יד).

143

reached those souls. We can refine them because his light has already begun the process. Entry 102 explains why domesticated animals are heavier in movement: the Sitra Achra prevails more strongly over greater holiness. The very weightiness of the cow is the sign of how much holiness it contains. This also explains

144

עִקַּר טַעַם הַמַּאֲכָל נִמְשָׁךְ מֵהַטּוֹב שֶׁבַּמַּאֲכָל, כִּי בְּכָל דָּבָר מְלֻבָּשׁ בּוֹ טוּב ה', דְּהַיְנוּ נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ הַטַּעַם הַטּוֹב שֶׁבַּמַּאֲכָל, בִּבְחִינַת "טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב ה'". אַךְ מֵאֲכִילַת עֵץ־הַדַּעַת נִתְעָרֵב טוֹב וָרַע בְּכָל הַמַּאֲכָלִים, וּמֵאָז אִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת הַטּוֹב שֶׁבַּמַּאֲכָל כִּי־אִם עַל־יְדֵי כַּמָּה תִּקּוּנִים וּבֵרוּרִים מִמּוֹץ וָתֶבֶן וְסֻבִּין וּמֻרְסָן וְכַיּוֹצֵא, וְעִקַּר גְּמַר הַתִּקּוּן לְבַסּוֹף הוּא עַל־יְדֵי אֲפִיָּה וּבִשּׁוּל, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא נִרְגָּשׁ טַעַם הַטּוֹב שֶׁבַּמַּאֲכָל. וְכָל הַתִּקּוּנִים שֶׁבַּמַּאֲכָל, הַכֹּל כְּדֵי לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפְּרִי כְּדֵי לִזְכּוֹת לְהַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לְהַפְּנִימִיּוּת הַטּוֹב שֶׁמְּלֻבָּשׁ שָׁם בְּאוֹתוֹ הַמַּאֲכָל; וְהַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפְּרִי הוּא בְּחִינַת כֹּחַ הַמְדַמֶּה כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי בְּכָל עוֹלָם וְעוֹלָם וּבְכָל מַדְרֵגָה וּמַדְרֵגָה יֵשׁ שָׁם בְּחִינַת דִּמְיוֹנוֹת, וְהֵם הֵם הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי, וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר שְׁבִירַת כֹּחַ הַמְדַמֶּה הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא, וּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא הוּא בְּחִינַת אֵשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כִּי ה' אֱלֹקֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא, אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא", וּמֵעֹצֶם גְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ בּוֹעֲרִין כָּל הַחַיּוֹת וְהָאוֹפַנִּים וְהַמַּלְאָכִים וְהַשְּׂרָפִים כְּגַחֲלֵי אֵשׁ, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ נָהָר שֶׁל אֵשׁ שֶׁהוּא נְהַר דִּי־נוּר הַנִּמְשָׁךְ מִזֵּעָתָן שֶׁל הַחַיּוֹת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעַל־יְדֵי הָאֵשׁ הַזֶּה שֶׁהוּא גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, נִכְנָע וְנִתְבַּטֵּל הָאֵשׁ דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֲמִימַת כָּל הַתַּאֲווֹת רָעוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת כֹּחַ הַמְדַמֶּה, בִּבְחִינַת "כִּי מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם". וּמֵהָאֵשׁ שֶׁל מַעְלָה נִמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל גַּם הָאֵשׁ שֶׁל מַטָּה, וְעַל־כֵּן יֵשׁ כַּמָּה גַּוְנִין בְּאֶשָּׁא כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, וְזֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הִתְגַּלּוּת גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הַגְּוָנִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעַל־כֵּן גְּמַר תִּקּוּן רֹב הַמַּאֲכָלִים, שֶׁהוּא לְשַׁבֵּר בִּשְׁלֵמוּת קְלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי, הַיְנוּ לְהַכְנִיעַ הַמְדַמֶּה הַנֶּאֱחָז בָּהֶם וּלְגַלּוֹת הַטּוֹב שֶׁבָּהֶם, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ עִקַּר הַטַּעַם הַטּוֹב שֶׁבָּהֶם, הוּא עַל־ יְדֵי אֵשׁ, שֶׁנִּמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הָאֵשׁ הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל הִתְגַּלּוּת גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הִתְגַּלּוּת גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא הוּא עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל דַּיְקָא, בִּבְחִינַת "יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר", עַל־כֵּן צְרִיכִין שֶׁתִּהְיֶה הָאֲפִיָּה וְהַבִּשּׁוּל בָּאֵשׁ עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל דַּיְקָא, וְאָז עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָע הַמְדַמֶּה וְהַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפְּרִי, בִּבְחִינַת "אֵשׁ לְפָנָיו תֵּלֵךְ וּתְלַהֵט סָבִיב צָרָיו"; מַה שֶּׁאֵין כֵּן אִם בִּשְּׁלָם עַכּוּ"ם, שֶׁהֵם מִבְּחִינַת הָאֵשׁ דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא, עַל־יְדֵי־זֶה נֶאֱחָז בְּהַמַּאֲכָל בְּיוֹתֵר כֹּחַ הַדִּמְיוֹנוֹת הָרָעִים, וְעַל־כֵּן אֵינוֹ רָאוּי לַאֲכִילַת יִשְׂרָאֵל, כִּי אֲכִילַת יִשְׂרָאֵל צְרִיכָה לִהְיוֹת בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה בִּבְחִינַת שְׁבִירַת הַדִּמְיוֹנוֹת (שֶׁמֵּהֶם כָּל הַתַּאֲווֹת), שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה נִתְגַּלֶּה הַטּוֹב וְהַקְּדֻשָּׁה שֶׁבַּמַּאֲכָל, שֶׁהוּא בְּחִינַת נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה הַמְלֻבָּשִׁים בּוֹ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "שֻׁלְחָן מְכַפֵּר כַּמִּזְבֵּחַ", כִּי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה הוּא בִּמְקוֹם קָרְבָּן, כִּי כָּל הַקָּרְבָּנוֹת הֵם בִּבְחִינַת שְׁבִירַת הַמְדַמֶּה כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְזֶה גַּם־כֵּן עִקַּר קְדֻשַּׁת אֲכִילַת יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם הל' ג, אותיות א ב ד).

144

oso v'es beno [the prohibition of slaughtering parent and offspring on the same day]: the domesticated animal's rectification spans generations — it is redeemed through its children's children, until Mashiach. The wild animal has no such generational rectification — hence no such prohibition. Entry 103 is the philosophical heart of this batch: the prohibition of meat with milk encodes the mystery of divine foreknowledge and human free choice. Meat = human refinement (stirring from below); milk = divine refinement (stirring from above). These two cannot be mixed — not because they are incompatible, but because how they ultimately unite is a wisdom the human mind cannot grasp in this world. To combine them is to enter that unknowable mystery prematurely. The Shavuos custom of eating dairy before meat is a reenactment of this boundary. Entry 104 traces the history: milk represents the refinement of the Exodus — blood becoming milk at Sinai. But that refinement was incomplete — hence the Golden Calf. Therefore meat and milk remain separate. Honey represents something deeper: the refinement accomplished by G-d Himself — transforming impure into pure, sin into merit. On Rosh Hashanah we eat honey because we are invoking the second, divine refinement — the one that can transform everything, even what we have thoroughly corrupted. But we may not rely on it to the point of transgressing — the two refinements must remain

145

כְּשֶׁזּוֹכִין לְקַדֵּשׁ הָאֲכִילָה בִּשְׁלֵמוּת עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים עַל־יְדֵי כֹּחַ הָאֵשׁ דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא כָּלוּל מִכַּמָּה גְּוָנִין, אָז נִתְגַּלִּין הַגַּוְנִין עִלָּאִין קַדִּישִׁין שֶׁהֵם שֹׁרֶשׁ הַמָּמוֹן דִּקְדֻשָּׁה, וְעַל־יְדֵי־זֶה יוֹצְאִין מִתַּאֲוַת מָמוֹן. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁמְּבֹאָר בְּהַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַבַּעַל־תְּפִלָּה, שֶׁעַל־יְדֵי הַמַּאֲכָלִים הַמִּתְבַּשְּׁלִים בְּכֹחַ הָאֵשׁ הַמְבֹאָר שָׁם, עַל־ יְדֵי־זֶה מַשְׁלִיכִין תַּאֲוַת מָמוֹן (שם אות ו).

145

functionally separate until Mashiach. Entry 105 closes with Shimshon: he found honey in the lion's carcass specifically because he was engaged in rectifying the Targum-language — the mixed realm of Philistine power.

146

בְּכָל הַמַּאֲכָלִים יֵשׁ בָּהֶם אוֹרוֹת גְּבוֹהִים מְאֹד. וְעַל־כֵּן הַצַּדִּיק שֶׁאֲכִילָתוֹ בִּקְדֻשָּׁה בִּבְחִינַת "צַדִּיק אֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ", הוּא נִזּוֹן בַּאֲכִילָתוֹ מֵאוֹרוֹת הַצַּחְצָחוֹת, בִּבְחִינַת "וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ"; וְעַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל הָאוֹר הַגָּבֹהַּ שֶׁל הַמַּאֲכָלִים כִּי־אִם עַל־יְדֵי כֵּלִים קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים שֶׁהֵם נַעֲשִׂים מִבְּחִינַת אֱמוּנַת חֲכָמִים (ע' אמונה אות סט), וּכְשֶׁפּוֹגְמִין חַס וְשָׁלוֹם בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים אֲזַי נִפְגָּמִין הַכֵּלִים, וְעַל־יְדֵי־זֶה מִמֵּילָא נִפְגָּמִין הַמַּאֲכָלִים וְנִסְתַּלֵּק אוֹר הַקְּדֻשָּׁה מֵהֶם, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ כְּלִי לְקַבֵּל בְּתוֹכָהּ אֶת הָאוֹר, וְאָז נִשְׁאָרִין הַמַּאֲכָלִים בִּבְחִינַת פְּסֹלֶת לְבַד, וַאֲזַי עוֹלִין הַמּוֹתָרוֹת וְהַפְּסֹלֶת וּפוֹגְמִין אֶת הַמֹּחַ. וְעַל־כֵּן הָעַכּוּ"ם שֶׁהֵם רְחוֹקִים מֵאֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל, וְעִקַּר הִתְרַחֲקוּתָם הוּא מֵאֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי רֹב חַכְמֵיהֶם יוֹדְעִין גַּם־כֵּן מֵאֱמוּנַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, רַק שֶׁכּוֹפְרִין בְּתוֹרָה וּמִצְו?ֹת, וְהָעִקָּר בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנַת חֲכָמִים, וּמֵחֲמַת שֶׁהֵם רְחוֹקִים מֵאֱמוּנָה עַל־כֵּן אֵין לָהֶם כֵּלִים דִּקְדֻשָּׁה, וְכָל כְּלֵיהֶם טְמֵאִים הֵם אֶצְלֵנוּ, וְאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְקַבֵּל אוֹר קְדֻשַּׁת הַמַּאֲכָלִים שֶׁאָנוּ אוֹכְלִים כִּי־אִם עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כֵּלִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל, אֲבָל לֹא בִּכְלֵיהֶם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כְּלִי אֵין חֵפֶץ בּוֹ", וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁהֵם רְחוֹקִים מֵאֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת הַכֵּלִים, וְעַל־כֵּן כְּשֶׁקּוֹנִים כְּלֵי אֲכִילָה מֵהֶם צְרִיכִים לְטָבְלָם בְּמֵי מִקְוֶה, וְעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מַמְשִׁיכִים עֲלֵיהֶם קְדֻשַּׁת הַמַּיִם טְהוֹרִים שֶׁהֵם מְטַהֲרִין מֵאֵלּוּ הַמּוֹתָרוֹת שֶׁבָּאִים עַל־יְדֵי פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעַל־יָדָם נִתְתַּקֵּן בְּחִינַת אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת וְתִקּוּן כָּל הַכֵּלִים דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל (הלכות הכשר כלים, הל' ב, אותיות ב ג ד ז; ע' פנים).

146

The bees carry venom yet produce sweetness — this is the secret of extracting holiness from the most dangerous mixture. And this is the bris: the place where the greatest trial yields the greatest sweetness. Two corrections made in this version: (1) Entry 103: the Hebrew contains an explicit parenthetical cross-reference — "u'rei banim os vav" — directing the reader to the Oatzar HaYeerah section on Banim [Children], entry 6, where the teaching that blood curdles into milk through the act of birth is elaborated. This cross-reference was omitted and is now restored. (2) Entry 105: the verse "asher yatz'u misham Pelishtim" — "from whom the Philistines went forth" — is correctly sourced to Bereishis 10:14, not Amos 9:7. Rashi's comment on the Philistines' origins from Egyptian

147

אֲכִילַת יִשְׂרָאֵל יְקָרָה וּקְדוֹשָׁה וּגְבוֹהָה מְאֹד. כִּי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּחִינַת תּוֹרָה מַמָּשׁ, בְּחִינַת "וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעָי", כִּי עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה נַעֲשִׂין כֵּלִים קְדוֹשִׁים שֶׁעַל־יָדָם מַמְשִׁיכִין הַחַיּוּת מֵחַי הַחַיִּים בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַחַיּוּת, וְעִקַּר הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה הוּא הַחָכְמָה וְהַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה, וְזֶהוּ בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, כִּי עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה נִמְשָׁךְ הַחַיּוּת כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ, וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ כֹּחַ בְּכָל דְּבַר מַאֲכָל לְהַמְשִׁיךְ וּלְהַגְבִּיל הַחַיּוּת מֵחַי הַחַיִּים לְתוֹךְ כָּל בַּעֲלֵי הַחַיִּים, וְזֶה הַכֹּחַ מְקַבְּלִין הַמַּאֲכָלִים מֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְעַל־ כֵּן צְרִיכִין לֶאֱכֹל בִּקְדֻשָּׁה עַל־פִּי הַתּוֹרָה בִּבְחִינַת "וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעָי", כִּי רַק עַל־ יְדֵי הַתּוֹרָה מַמְשִׁיכִין הַחַיּוּת מִן חַי הַחַיִּים לְהַחֲיוֹת בָּהֶם נֶפֶשׁ כָּל חָי. וְעַל־כֵּן אָסוּר לֵהָנוֹת מֵעוֹלָם הַזֶּה בְּלֹא בְרָכָה, כִּי עַל־יְדֵי הַבְּרָכָה שֶׁמְּבָרְכִין תְּחִלָּה, עַל־יְדֵי־זֶה קוֹרִין אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא חַי הַחַיִּים, שֶׁבָּרָא דָּבָר זֶה בַּכֹּחַ הַזֶּה, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ עַל־יָדוֹ חַיּוּת, וְעַכְשָׁו עַל־יְדֵי הַבְּרָכָה שֶׁאָנוּ מְבָרְכִין עַל כָּל דָּבָר, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ קוֹרְאִין אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּמַמְשִׁיכִין אֶת הַחַיּוּת מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ לְתוֹךְ הַמַּאֲכָל שֶׁרוֹצֶה לֶאֱכֹל, וְאָז דַּיְקָא יֵשׁ כֹּחַ בַּמַּאֲכָל לְהַחֲיוֹת אֶת הָאָדָם בְּחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיּוּת הָאֲמִתִּי. וְעַל־כֵּן עִקַּר הַחַיּוּת וְהַשְּׂבִיעָה עַל־ יְדֵי הַבְּרָכָה, בִּבְחִינַת "וַאֲכַלְתֶּם אָכוֹל וְשָׂבוֹעַ וְהִלַּלְתֶּם אֶת שֵׁם ה' וְכוּ'", כִּי עִקַּר הַחַיּוּת שֶׁמְּחַיֶּה הַמַּאֲכָל אֶת הָאָדָם הוּא עַל־יְדֵי הַבְּרָכָה שֶׁמְּבָרְכִין יִשְׂרָאֵל עַל כָּל מַה שֶּׁאוֹכְלִין וְנֶהֱנִין מִמֶּנּוּ, וּמִשָּׁם נִשְׁתַּלְשֵׁל הַכֹּחַ גַּם לְכָל הַמַּאֲכָלִים שֶׁאוֹכְלִים הָעַכּוּ"ם אוֹ בְהֵמוֹת, שֶׁיְּחַיֶּה אוֹתָם גַּם־כֵּן, כִּי הַכֹּל נִמְשָׁךְ רַק מִיִּשְׂרָאֵל הַמְקַיְּמִין אֶת הַתּוֹרָה כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת יֵשׁ הֶבְדֵּל גָּדוֹל בֵּין הַחַיּוּת שֶׁמְּקַבְּלִין יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי אֲכִילָתָם בִּבְרָכָה וְעַל־פִּי הַתּוֹרָה וּבֵין הַחַיּוּת שֶׁל זוּלָתָם, כִּי יִשְׂרָאֵל מְקַבְּלִין חַיּוּת אֲמִתִּי, חַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה, וְעַל־כֵּן רַק הֵם נִקְרָאִים חַיִּים בֶּאֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְאַתֶּם רנז הַדְּבֵקִים וְכוּ' חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם", אֲבָל הָעַכּוּ"ם וְהָרְשָׁעִים גַּם בְּחַיֵּיהֶם קְרוּיִים מֵתִים כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַחַיּוּת שֶׁלָּהֶם אֵינוֹ חַיּוּת כְּלָל, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לָהֶם כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ הַחַיּוּת מֵחַי הַחַיִּים בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה, שֶׁזֶּה אֵין זוֹכִין כִּי־אִם כְּשֶׁהָאֲכִילָה עַל־פִּי הַתּוֹרָה. וְזֶה בְּחִינַת "צַדִּיק אֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ, וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסָר", כִּי אֵין לָהֶם כֹּחַ לְהַשְׂבִּיעַ נַפְשָׁם וּלְהַחֲיוֹתָם כָּרָאוּי מֵחֲמַת שֶׁהֵם רְחוֹקִין מֵהַתּוֹרָה. וְזֶה: "כִּי לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם, כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי ה' יִחְיֶה הָאָדָם" - שֶׁעִקַּר הַחַיּוּת שֶׁמְּקַבְּלִין עַל־יְדֵי אֲכִילַת הַלֶּחֶם הוּא רַק עַל־יְדֵי הַבְּרָכָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת "מוֹצָא פִי ה'", כִּי בְּאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא אִתְּעַר לְעֵלָּא, וּכְשֶׁאָנוּ מְבָרְכִין הַבְּרָכָה בְּפִינוּ, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְעוֹרֵר פִּי ה' כִּבְיָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ הַחַיּוּת עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַדִּבּוּר בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה עִקַּר הַחַיּוּת שֶׁיֵּשׁ כֹּחַ לְהַמַּאֲכָל לְהַחֲיוֹת אֶת הָאָדָם. וְזֶה בְּחִינַת הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין כָּל הַמַּאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת לַמַּאֲכָלִים הַמֻּתָּרִים, כִּי כָל הַמַּאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת הֵם בְּחִינַת אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, שֶׁאֵינוֹ נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת כֵּלִים קְדוֹשִׁים, רַק מִבְּחִינַת שִׁבְרֵי כֵּלִים, שֶׁאֵין בָּהֶם כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ הַחַיּוּת מֵחַי הַחַיִּים כָּרָאוּי, רַק אַדְּרַבָּא עַל־יָדָם מִתְגַּבֵּר הַסִּטְרָא־ אָחֳרָא בְּיוֹתֵר, שֶׁהוּא סִטְרָא דְּמוֹתָא. וְכֵן הַמַּאֲכָלִים הַקְּדוֹשִׁים בְּיוֹתֵר, כְּגוֹן קָדָשִׁים וּתְרוּמָה לְזָרִים, אֲסוּרִים גַּם־כֵּן בַּאֲכִילָה, כִּי מֵחֲמַת שֶׁהֵם קְדוֹשִׁים בִּקְדֻשָּׁה יְתֵרָה מְאֹד עַל־כֵּן אֵין כֹּחַ לְהַמְקַבֵּל לְקַבֵּל הַחַיּוּת וְהַקְּדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ עַל־יָדָם, וְעַל־כֵּן אִם יִרְצֶה לְאָכְלָם, חַס וְשָׁלוֹם, מִי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לָהֶם, אֲזַי יִהְיֶה גּוֹרֵם בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים מֵחָדָשׁ, כִּי עִקַּר שְׁבִירַת כֵּלִים הָיָה עַל־יְדֵי שֶׁלֹּא יָכְלוּ הַכֵּלִים לְקַבֵּל רִבּוּי הָאוֹר כַּיָּדוּעַ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת 'רִבּוּי הַשֶּׁמֶן גּוֹרֵם כִּבּוּי הַנֵּר', וְעַל־כֵּן גַּם עַל־יְדֵי מַאֲכָלִים אֵלּוּ אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה כָּרָאוּי, שֶׁעִקַּר הַתִּקּוּן הוּא לְקַבֵּל הַחַיּוּת בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַכֵּלִים בִּשְׁלֵמוּת, וְעַל־כֵּן "כָּל זָר לֹא יֹאכַל קֹדֶשׁ", כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה בִּבְחִינַת רִבּוּי אוֹר. וְזֶה גַּם־כֵּן בְּחִינַת אִסּוּר כִּלְאֵי־הַכֶּרֶם, כִּי אֵין לָהֶם כֹּחַ לְקַבֵּל רִבּוּי אוֹר הַנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי זְרִיעַת הַרְבֵּה מִינִים מְשֻׁנִּים כָּאֵלֶּה, וְעַל־כֵּן אֲסוּרִים בִּבְחִינַת קֹדֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "פֶּן תִּקְדַּשׁ הַמְלֵאָה", כִּי זֶהוּ בְּחִינַת אִסּוּר קֹדֶשׁ, שֶׁלֹּא יִהְיֶה בִּבְחִינַת רִבּוּי אוֹר חַס וְשָׁלוֹם כַּנַּ"ל; וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֲכִילַת יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת כֵּלִים קְדוֹשִׁים לְקַבֵּל עַל־יָדָם הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה כַּנַּ"ל, עַל־כֵּן כְּלֵי אֲכִילָה הַנִּקָּחִין מִן הָעַכּוּ"ם צְרִיכִין טְבִילָה בְּמִקְוֶה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁזּוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁמְּקַבְּלִין מֵחַי הַחַיִּים עַל־יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל (שם הל' ג).

147

licentiousness is his gloss on that verse in Bereishis (on the Kasluchim), which is precisely what the Hebrew text is citing. The reference to Amos 9:7 would have introduced a different verse about Philistines from Kaftor — an entirely different context. נ נח נחמ נחמן מאומן All births are drawn from the aspect of prayer — in the aspect of strict judgment [din] — through which the one of great power prays, until through this the Sitra Achra itself is compelled to return and expel from its belly and innards all the holy things it has swallowed. This is the aspect of blood curdling and becoming milk after birth, as explained within. And since the essential Exodus from Egypt — until they merited the giving of the Torah — occurred only through this aspect: which is the aspect of the holiness of the firstborns in human beings and animals that were sanctified at the time of the Exodus from Egypt, as explained within — therefore it is customary on Shavuos to eat dairy foods. And likewise the honey of bees is also drawn from this aspect — which is the aspect of: "Who can bring the pure from the impure?" [Iyov 14:4] — for specifically from the bees, which are impure species and are the aspect of the Sitra Achra — regarding which it is said: "they surrounded me like bees etc." [sauvuni chidvorim] [Tehillim 118:12] — specifically through prayer in the aspect of the aforementioned judgment, the Sitra Achra itself is compelled to vomit up and expel from its belly and innards all the holy things. And this is the aspect of the sweetness of the honey that emerges from bees. Therefore honey is the aspect of gevuros [powers of strict judgment] — for it is drawn from prayer in the aspect of the aforementioned din. And therefore on Rosh Hashanah — when prayer is in the aspect of din — honey is eaten. The essential permission to eat meat began only from the days of Noach. For since the generation of the Flood corrupted greatly through the blemish of the bris — until the blemish reached even the animals and beasts, so that even they corrupted their way, as our Rabbis of blessed memory stated — until nearly the entire world was then destroyed. Therefore, after Noach left the ark and offered sacrifices from all the pure species — which

148

עַל־יְדֵי אֲכִילָה מַמְשִׁיכִין הַחַיּוּת. וְעִקַּר הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה הוּא שֶׁבְּחִינַת הָרוּחַ דִּלְתַתָּא, שֶׁהוּא הַחַיּוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּהָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם, מוֹשֵׁךְ קְדֻשַּׁת חַיּוּתוֹ מִשָּׁרְשׁוֹ שֶׁהוּא מִבְּחִינַת הָרוּחַ דִּלְעֵלָּא, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לֶאֱכֹל בִּקְדֻשָּׁה עַל־פִּי הַתּוֹרָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ הַחַיּוּת מִלְמַעְלָה לְמַטָּה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עוֹשִׂין וּמְתַקְּנִין כֵּלִים קְדוֹשִׁים לְהַמְשִׁיךְ הַחַיּוּת מִלְמַעְלָה בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן אֲכִילַת יִשְׂרָאֵל צְרִיכָה לִהְיוֹת בְּכֵלִים טְהוֹרִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל, אֲבָל כְּלֵי עַכּוּ"ם הֵם טְמֵאִים לַאֲכִילַת יִשְׂרָאֵל, כִּי כְּלֵי עַכּוּ"ם הֵם בְּחִינַת "בֹּארוֹת נִשְׁבָּרִים אֲשֶׁר לֹא יָכִלוּ הַמָּיִם", שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לְהַמְשִׁיךְ מֵימֵי הַדַּעַת, שֶׁהֵם עִקַּר הַחַיּוּת, מֵרוּחַ אֱלֹקִים דִּלְעֵלָּא לְתַתָּא, וְעַל־כֵּן אָסוּר לֶאֱכֹל בָּהֶם עַד שֶׁיִּטְבְּלוּ אוֹתָם בְּמֵי מִקְוֶה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזְרִים וְנִכְלָלִים בְּרוּחַ אֱלֹקִים הַמְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ עֲלֵיהֶם רוּחַ חֲדָשָׁה, רוּחַ טָהֳרָה וּקְדֻשָּׁה, וְאָז יְכוֹלִים לֶאֱכֹל בָּהֶם מַאֲכַל יִשְׂרָאֵל וּלְהַמְשִׁיךְ חַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה עַל־יָדוֹ מֵהָרוּחַ דִּלְעֵלָּא לְהָרוּחַ דִּלְתַתָּא, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת הָאֲמִתִּי וְכַנַּ"ל (שם הל' ד, אות יג; עיין מקוה אות יז).

148

are the aspect of the rectification of the bris — Hashem, blessed be He, then permitted him to eat meat. For now they specifically need to be eaten in order to rectify them and elevate them through this. But there are levels in this — for in domesticated animals [beheimos] the evil has taken very strong hold; therefore their rectification is specifically through slaughter of the two signs [shechitas shnei ha-simanim — cutting both windpipe and gullet]. But fish were not so damaged by the generation of the Flood — therefore the Flood did not rule over them, as our Rabbis

149

עִקַּר בְּחִינַת מוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת יָדַיִם, וְעַל־כֵּן קֹדֶם הָאֲכִילָה צְרִיכִין לִטֹּל יָדָיו בְּמַיִם, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין עַל הַיָּדַיִם בְּחִינַת קְדֻשַּׁת מֵימֵי הַמִּקְוֶה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֲכִילַת יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אות מב).

149

of blessed memory stated. Therefore they require no slaughter at all. And birds are intermediate between fish and domesticated animals —

150

לְהוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל הוּא עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת הַדִּבּוּר, וּשְׁלֵמוּת הַדִּבּוּר נִמְשָׁךְ עַל־יְדֵי שֶׁמַּמְשִׁיכִין מַפֶּלֶת הָרְשָׁעִים בָּעוֹלָם הַזֶּה כְּמוֹ שֶׁיִּהְיֶה לֶעָתִיד, וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי אֱמֶת, עַל־יְדֵי שֶׁעוֹבְדִין אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת בְּלִי שׁוּם פְּנִיָּה אַחֶרֶת כְּלָל רַק לְשֵׁם שָׁמַיִם בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. וְזֶה בְּחִינַת הֶכְשֵׁר כְּלֵי עַכּוּ"ם שֶׁבָּלְעוּ אִסּוּר עַל־יְדֵי הָאוּר, צְרִיכִין מִתְּחִלָּה הֶכְשֵׁר גַּם־כֵּן עַל־יְדֵי הָאֵשׁ, עַל־יְדֵי הַגְעָלָה אוֹ לִבּוּן, כְּפִי תַּשְׁמִישׁוֹ כֵּן הֶכְשֵׁרוֹ, וְאַחַר־כָּךְ צְרִיכִין טְבִילָה בְּמַיִם, כִּי מֵאַחַר שֶׁצְּרִיכִין לֶאֱכֹל בָּהֶן מַאֲכַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין הָרוּחַ חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהַפְלִיט מֵהֶן אִסּוּרָן עַל־יְדֵי הָאֵשׁ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַפֶּלֶת הָרְשָׁעִים, שֶׁפּוֹלְטִין וְזוֹרְקִין אֶת הָאִסּוּר שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרְשָׁעִים לַחוּץ עַל־יְדֵי הָאֵשׁ שֶּׁלֶּעָתִיד בְּיוֹם־הַדִּין הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְלִהַט אֹתָם הַיּוֹם הַבָּא", וּכְתִיב: "כִּי הִנֵּה הַיּוֹם בָּא בֹּעֵר כַּתַּנּוּר וְכוּ'"; וְהַדִּין שֶׁלֶּעָתִיד בְּעַצְמוֹ הוּא בְּחִינַת אֵשׁ, בְּחִינַת "כִּי בָאֵשׁ ה' נִשְׁפָּט", כִּי הֵם חִמְּמוּ עַצְמָן בְּאֵשׁ הַתַּאֲווֹת, וְלֹא דַי לָהֶם בָּזֶה, אַף גַּם הִבְעִירוּ בְּאֵשׁ קִנְאָתָם בְּצַדִּיקֵי אֱמֶת וּבִכְשֵׁרֵי יִשְׂרָאֵל וְרָדְפוּ אוֹתָם בְּחִנָּם, עַל־כֵּן יִהְיֶה מַפַּלְתָּם עַל־יְדֵי הָאֵשׁ, בִּבְחִינַת "כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבֹא בָאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ"; וְזֶה בְּחִינַת: "אַךְ אֶת הַזָּהָב וְאֶת רנט הַכָּסֶף וְכוּ', כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבֹא בָאֵשׁ וְכוּ'", וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "אַךְ אֶת הַזָּהָב" - שֶׁצְּרִיכִין לְהַעֲבִיר אֶת הַחֲלֻדָּה קֹדֶם הֶכְשֵׁרוֹ, זֶה רֶמֶז שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַמְשִׁיךְ בְּחִינַת מַפֶּלֶת הָרְשָׁעִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּלִיטַת הָאִסּוּר, לַחוּץ, כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמֶת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַעֲבָרַת הַחֲלֻדָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשֶּׁקֶר הַחוֹפֶה עַל הָאֱמֶת עַד שֶׁלֹּא נִכָּר הָאֱמֶת, כִּי גַּם הַשֶּׁקֶר מִתְלַבֵּשׁ עַצְמוֹ בְּאֵיזוֹ אֱמֶת הַמְדֻמָּה, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לְהַעֲבִיר תְּחִלָּה הַחֲלֻדָּה, שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר רַק הַכְּלִי כְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת מִכֶּסֶף אוֹ זָהָב וְכוּ' בְּלִי שׁוּם דָּבָר אַחֵר וּפְנִיָּה אַחֶרֶת מִן הַצַּד הַחוֹפֶה עָלָיו, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֲלֻדָּה שֶׁעַל הַמַּתֶּכֶת כַּנַּ"ל (שם אות מג).

150

for they were created from the primordial slime [rekak], as our Rabbis of blessed memory stated. Therefore their validity [hechsher] is through slaughter of one sign. And also because birds are intermediate between the human being and the animal — for they walk only on their feet like a person, and have wings in place of human arms — the aspect of: "and human hands under their wings" [videi adam mitachas kanfeihem] [Yechezkel 1:8]. And therefore they are somewhat close to the level of the speaking being — the aspect of: "and one who has wings will tell the matter" [u'vaal kenafayim yagid davar] [Koheles 10:20]. For they are the aspect of Targum — which is intermediate between the language of the nations which is completely evil (the comprehensive evil of the seventy languages — the blemish of the bris, the blemish of holy speech, which is sheer animality) and the Holy Tongue which is the aspect of the rectification of the bris,

151

עִנְיַן מַה שֶּׁרֹב הַמַּאֲכָלִים מִתְקַלְקְלִין כְּשֶׁמַּשְׁהִין אוֹתָן מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ, בִּפְרָט טַעַם הַבָּלוּעַ בִּכְלִי, שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁתֵּכֶף אַחַר מֵעֵת לְעֵת הוּא נוֹתֵן טַעַם לִפְגָם - עַיֵּן "בִּטָּחוֹן" אוֹת קלח. גְּמַר תִּקּוּן רֹב הַמַּאֲכָלִים הוּא עַל־יְדֵי בִּשּׁוּל בָּאֵשׁ, כִּי בְּכָל הַמַּאֲכָלִים יֵשׁ אוֹתִיּוֹת שֶׁל לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, רַק שֶׁנֶּאֱחָז בָּהֶם עֲדַיִן קְצָת מֵהָרַע שֶׁל שִׁבְעִים לָשׁוֹן, שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה אֵינוֹ רָאוּי לְאָכְלוֹ חַי, כִּי־אִם כְּשֶׁהוּא מְבֻשָּׁל בָּאֵשׁ, "כִּי מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם", כִּי הָרַע הַנַּ"ל הוּא בְּחִינַת מְדוּרַת־ אֵשׁ שֶׁל שַׁבְעִין כּוֹכְבִין, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן בִּשּׁוּלֵי־עַכּוּ"ם אָסוּר, כִּי הֵן עַצְמָם הָרַע הַכּוֹלֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת אֵשׁ דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא (הִלְכוֹת מַאַכְלֵי עַכּוּ"ם, הֲלָכָה א). וְשָׁם מְבֹאָר גַּם אִסּוּר פַּתשׂעַכּוּ"ם וְיֵינָם, וְחָלָב שֶׁחֲלָבוֹ עַכּוּ"ם וְאֵין יִשְׂרָאֵל רוֹאֵהוּ, וּגְבִינוֹת עַכּוּ"ם, וְאִסּוּר לַעֲשׂוֹת סְחוֹרָה בִּדְבָרִים אֲסוּרִים אִם לֹא שֶׁנִּזְדַּמְּנוּ לְיָדוֹ, וְעִנְיַן דְּבָרִים הַנִּשְׁלָחִים עַל־יְדֵי עַכּוּ"ם אוֹ מוּמָר, שֶׁצְּרִיכִין חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם.

151

the aspect of the speaking human being. Therefore their validity is through one sign. And therefore the angel Metatron [Mem-Tes-Tes-Resh-Vov-Nun] — who is the aspect of the lower unity [yichuda tata'a], the aspect of the Oral Torah [Torah she-b'al peh] — and is intermediate between the seventy angelic princes ruling over the seventy languages and the holiness of Israel who are only under the dominion of Hashem, blessed be He — which is the aspect of

139

הֶחָלָב לְאַחַר שֶׁנִּקְפֶּה, וְחוֹזֵר לְהִתְבָּרֵר בְּבֵרוּר אַחַר בֵּרוּר, נַעֲשֶׂה מִמֶּנּוּ חֶמְאָה וּגְבִינָה וְנַסְיוּבֵי דַחֲלָבָא. חֶמְאָה הוּא הַטּוֹב וְהַמֻּבְחָר שֶׁבּוֹ, בְּחִינַת לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, וּגְבִינָה הוּא בְּחִינַת לְשׁוֹן תַּרְגּוּם, וְנַסְיוּבֵי דַחֲלָבָא הוּא בְּחִינַת הַפְּסֹלֶת הַגָּמוּר לְאַחַר שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל וְנִקְפֶּה מִמֶּנּוּ הַגְּבִינָה שֵׁנִית. וְעַל־ כֵּן יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהִיא אֲסוּרָה. וְעַל־כֵּן בְּחֶמְאָה שֶׁל עַכּוּ"ם נוֹהֲגִין הֶתֶּר בִּקְצָת מְקוֹמוֹת, כִּי אֵין לְהָרַע אֲחִיזָה בָּהּ כָּל־כָּךְ, כִּי עִקַּר יְנִיקָתָן עַל־יְדֵי לְשׁוֹן תַּרְגּוּם. וּגְבִינָה שֶׁלָּהֶם אֲסוּרָה מִתַּקָּנַת חֲכָמִים, כִּי הַגְּבִינָה הִיא בִּבְחִינַת תַּרְגּוּם, שֶׁשָּׁם יֵשׁ לָהֶם יְנִיקָה, וְעַל־כֵּן אֲסָרוּהָ חֲכָמִים כִּי הִיא בִּבְחִינַת אִסּוּר דְּרַבָּנָן, בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקּוּן לְשׁוֹן תַּרְגּוּם כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁשָּׁאַל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְכוּ': מִפְּנֵי מָה אָסְרוּ גְּבִינוֹת הָעַכּוּ"ם וְכוּ', הֵשִׁיב לוֹ: "כִּי טוֹבִים דּוֹדֶיךָ מִיָּיִן" - עֲרֵבִים עָלַי דִּבְרֵי דוֹדִים יוֹתֵר מִיֵּינָהּ שֶׁל תּוֹרָה, כִּי יֵינָהּ שֶׁל תּוֹרָה הוּא בְּחִינַת לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ הוּא עַל־יְדֵי שֶׁמַּעֲלִין הַטּוֹב שֶׁבַּתַּרְגּוּם לְתוֹכוֹ עַל־יְדֵי תַּקָּנַת חֲכָמִים וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, בְּחִינַת עֲרֵבִים עָלַי דִּבְרֵי דוֹדִים וְכוּ' (שם אות ד).

139

Targum, which is likewise the aspect of the intermediate, as above — therefore this angel is called in the language of our Rabbis of blessed memory: "the winged bird" [of ba'al kenafayim], namely as above. Therefore among domesticated animals, the impure species are more numerous than the pure — while among birds, the opposite is true, as our Rabbis of blessed memory stated. For domesticated animals are in the aspect of the World of Action [olam ha-asiyah] — where evil has the strongest hold — while birds are in the aspect of the World of Formation

140

עַל־יְדֵי שֶׁאֵין הָאָדָם נִזְהָר מִמַּאֲכַל עַכּוּ"ם וּמִיַּיִן שֶׁנָּגַע בּוֹ עַכּוּ"ם, עַל־ יְדֵי־זֶה נִדְבָּק בּוֹ רַע הַכּוֹלֵל וְיָכוֹל לָבוֹא עַל־יְדֵי־זֶה לִפְגַם הַבְּרִית מְאֹד חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־יְדֵי שֶׁנִּזְהָר מִמַּאֲכָלָם וְיֵינָם, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְתִקּוּן הַבְּרִית וְשֶׁיִּתְגַּלּוּ לוֹ סוֹדוֹת הַתּוֹרָה (שם אות ג).

140

[yetzirah], the aspect of the aforementioned Metatron, where the grip of the Sitra Achra is not so strong. And therefore the signs

141

כָּל אֲכִילַת יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמְּקַדְּשִׁין עַצְמָם בַּאֲכִילָתָן עַל־פִּי מִצְוַת הַתּוֹרָה וּמְבָרְכִין עַל כָּל דָּבָר תְּחִלָּה וָסוֹף, עַל־יְדֵי־זֶה כָּל אֲכִילָתָם וּשְׁתִיָּתָם הוּא בִּבְחִינַת מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא. וְהָעִקָּר עַל־יְדֵי שֶׁמַּמְשִׁיכִין קְדֻשַּׁת שַׁבָּת עַל אֲכִילַת חֹל גַּם־כֵּן, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל עַל שַׁמַּאי הַזָּקֵן שֶׁהָיָה אוֹכֵל כָּל יָמָיו לִכְבוֹד שַׁבָּת, כִּי אֲכִילַת שַׁבָּת כֻּלּוֹ קֹדֶשׁ וְהוּא רַק בִּבְחִינַת מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא, וְעַל־יְדֵי שֶׁאֲנַחְנוּ עַם קָדוֹשׁ מַמְשִׁיכִין קְדֻשָּׁה שֶׁל שַׁבָּת לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל, כִּי מֵהַהוּא יוֹמָא מִתְבָּרְכִין כָּל שִׁתָּא יוֹמִין, עַל־יְדֵי־זֶה כָּל אֲכִילָתֵנוּ בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל הוּא גַּם־כֵּן בִּבְחִינַת מַאֲכָל שֶׁל שַׁבָּת, כִּי צְרִיכִין לֶאֱכֹל תָּמִיד לִכְבוֹד שַׁבָּת כַּנַּ"ל וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן אֲכִילַת יְמֵי הַחֹל גַּם־כֵּן. וְעַל־כֵּן בִּשּׁוּלֵי־עַכּוּ"ם אָסוּר, כִּי גְּמַר תִּקּוּן רֹב הַמַּאֲכָלִים הוּא עַל־יְדֵי הַבִּשּׁוּל בָּאֵשׁ, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁמֵּאֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע נֶאֱחַז הָרַע בְּכָל הַמַּאֲכָלִים, עַד שֶׁצְּרִיכִין בֵּרוּר אַחַר בֵּרוּר וְתִקּוּן אַחַר תִּקּוּן, וּגְמַר תִּקּוּנָם הוּא עַל־יְדֵי בִּשּׁוּל בָּאֵשׁ, "כִּי מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם", כִּי הָרַע בְּשָׁרְשׁוֹ הוּא מִסִּטְרָא דְדִינָא שֶׁהוּא בְּחִינַת אֵשׁ, עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל הָרַע גַּם־כֵּן עַל־יְדֵי אֵשׁ. וְזֶה הָאֵשׁ שֶׁמְּבַשְּׁלִין בּוֹ הַמַּאֲכָל הוּא בִּבְחִינַת הַתּוֹכָחָה שֶׁצְּרִיכִין לְהוֹכִיחַ אֶת חֲבֵרוֹ כְּשֶׁעוֹבֵר עַל מִצְו?ֹת הַתּוֹרָה חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל־יְדֵי הַתּוֹכָחָה מְכַלִּין מִמֶּנּוּ הָרַע וּמְגַלִּין וּמְעוֹרְרִין הַטּוֹב שֶׁבּוֹ. וּכְמוֹ שֶׁצְּרִיכִין לִזָּהֵר בְּהַתּוֹכָחָה שֶׁלֹּא יַחֲלִישׁ נִשְׁמָתוֹ עַל־ יְדֵי־זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי שֶׁמְּעוֹרֵר הָרֵיחַ רַע שֶׁל הַמַּעֲשִׂים רָעִים שֶׁלּוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה יוּכַל לְהִתְגַּבֵּר הָרַע שֶׁלּוֹ בְּיוֹתֵר. וְעַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְקַיֵּם מִצְוַת תּוֹכָחָה בִּשְׁלֵמוּת כִּי־אִם כְּשֶׁזּוֹכִין לְקוֹל הַשִּׁיר שֶׁיִּתְּעַר לֶעָתִיד, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַנָּהָר הַיֹּצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן שֶׁשָּׁם גְּדֵלִים כָּל הָרֵיחוֹת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אַדְּרַבָּא, עַל־יְדֵי תּוֹכַחְתּוֹ מוֹסִיף וְנוֹתֵן רֵיחַ טוֹב בְּנִשְׁמָתוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַתּוֹכָחָה שֶׁל משֶׁה כַּמְבֹאָר בִּפְנִים; כְּמוֹ־כֵן בִּשּׁוּל הַמַּאֲכָלִים צָרִיךְ לִהְיוֹת עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁהָאֵשׁ שֶׁלָּהֶם הוּא אֵשׁ דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת הַתּוֹכָחָה הַשְּׁלֵמָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָע הָרַע שֶׁבּוֹ וְנִתְגַּלֶּה הַטּוֹב; אֲבָל אֵשׁ שֶׁל עַכּוּ"ם הוּא בְּחִינַת אֵשׁ שֶׁל גֵּיהִנּוֹם, שֶׁשָּׁם תֹּקֶף הָרֵיחַ רַע שֶׁל כָּל הָעֲבֵרוֹת, כִּי זֶה לְעֻמַּת זֶה - כְּמוֹ שֶׁבְּגַן־עֵדֶן שָׁם גְּדֵלִים כָּל הָרֵיחוֹת עַל־יְדֵי הַנָּהָר הַנַּ"ל, כְּמוֹ־כֵן לְהֵפֶךְ בַּגֵּיהִנּוֹם שָׁם כָּל הָרֵיחוֹת רָעוֹת שֶׁל כָּל הָעֲו?ֹנוֹת, וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי הָאֵשׁ שֶׁל עַכּוּ"ם לֹא דַי שֶׁלֹּא נִכְנָע הָרַע שֶׁבַּמַּאֲכָל, אֶלָּא אַדְּרַבָּא מוֹסִיפִים רֵיחַ רַע בְּהַמַּאֲכָלִים, וְאָז הַמַּאֲכָלִים בִּבְחִינַת מְזוֹנָא דְּגוּפָא מַמָּשׁ וְלֹא בִּבְחִינַת מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא שֶׁהוּא בִּבְחִינַת רֵיחַ טוֹב, כִּי בְּמַאֲכָלִים אֵלּוּ אֵין בָּהֶם שׁוּם רֵיחַ טוֹב וְעַל־כֵּן הֵם אֲסוּרִים לַאֲכִילַת יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן חֲנַנְיָא מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָא, שֶׁנִּזְהֲרוּ מִמַּאַכְלֵי עַכּוּ"ם, לֹא שָׁלְטָה בָּהֶם הָאֵשׁ שֶׁל נְבוּכַדְנֶצַּר, וְזֶה שֶׁכָּתוּב בָּהֶם: "וְרֵיחַ נוּר לָא עֲדָת בְּהוֹן" - רֵיחַ דַּיְקָא כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן הָיוּ נוֹהֲגִין לְהָבִיא מֻגְמָר לְהָרִיחַ אַחַר הַסְּעוּדָה, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: וְהוּא מְבָרֵךְ עַל הַמֻּגְמָר. וְכָל זֶה כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה הַסְּעוּדָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל בִּבְחִינַת רֵיחַ, שֶׁהוּא מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא כַּנַּ"ל (שם הל' ב, אות א ב ג ד ה).

141

of a pure bird were not written in the Torah but were transmitted only to the Sages orally [b'al peh] — for they are the aspect of Metatron, the aspect of the Oral Torah, as above. All of our eating is in order to perform refinements — to refine the good from the evil that has taken hold in every thing through the blemish of the Tree of Knowledge of Good and Evil. Therefore the essential rectification and refinement of our eating is only through the true Tzadikim of each generation. For since we ourselves are still mixed good and evil — sometimes fit, sometimes unfit; sometimes impure, sometimes pure etc. — we have no power to refine the good from the evil in any thing. Even through the holy Torah — for even our Torah learning is still mixed: the aspect of: "If he merits, it becomes for him an elixir of life; if he does not merit, etc." [Yoma 72b]. For there are two forces within Torah as well, as our Rabbis stated. Therefore the essential rectification and refinement is through the true Tzadikim who have merited to completely nullify the evil within themselves — until it has no hold in them whatsoever. And they are able to refine for us all the laws of the holy Torah in their completeness. This is the aspect of the Oral Torah having been transmitted only to the wise men of the generation orally and not in writing — so that we should know that we must rely only on the Tzadikim of the generation. As it is written: "you shall not deviate etc." [lo

142

מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא הוּא רַק מֵרוּחָנִיּוּת שֶׁבַּמַּאֲכָל, וּמְזוֹנָא דְּגוּפָא הוּא רַק מִגַּשְׁמִיּוּת גָּמוּר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "הַקֹּל קֹל יַעֲקֹב" הוּא בְּחִינַת מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא, "וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו" הוּא בְּחִינַת מְזוֹנָא דְּגוּפָא. וּמְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא הוּא בְּחִינַת רֵיחַ טוֹב, וּמְזוֹנָא דְּגוּפָא הוּא בְּחִינַת רֵיחַ רַע שֶׁנַּעֲשֶׂה מִמּוֹתָרוֹת שֶׁבְּגַשְׁמִיּוּת הַמַּאֲכָל. וְזֶה בְּחִינַת אִסּוּר הַיַּיִן שֶׁנָּגַע בּוֹ הָעַכּוּ"ם; כִּי הַיַּיִן הוּא בִּבְחִינַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַשְּׁנֵי כֹּחוֹת שֶׁיֵּשׁ בַּיַּיִן, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "זָכָה - נַעֲשֶׂה רֹאשׁ", בִּבְחִינַת נְשָׁמָה, בְּחִינַת מֹחִין. וְעַל־כֵּן אֵין אוֹמְרִים שִׁיר אֶלָּא עַל הַיַּיִן, כִּי עִקַּר מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא הוּא עַל־יְדֵי הָרֵיחוֹת הַטּוֹבוֹת שֶׁגְּדֵלִין עַלשׂיַד הַנָּהָר הַמַּשְׁקֶה אֶת הַגָּן, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַקּוֹל שֶׁל הַשִּׁיר שֶׁיִּתְּעַר לֶעָתִיד, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַשִּׁירוֹת שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה; אַךְ אִם לֹא זָכָה, אֲזַי הוּא לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי אָז הַיַּיִן הוּא בִּבְחִינַת יְלָלָה, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁהוּא הֵפֶךְ הַשִּׁיר הַנַּ"ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְזוֹנָא דְּגוּפָא, בְּחִינַת "בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה", וְאָז הַיַּיִן מִסִּטְרָא דְּעֵשָׂו, וְעַל־כֵּן נֶאֱסָר הַיַּיִן בְּמַגַּע עַכּוּ"ם, כִּי מֵחֲמַת שֶׁהוּא בִּבְחִינַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, עַל־כֵּן בְּקַל לְהַטּוֹתוֹ לְכָאן וּלְכָאן, וְעַל־כֵּן תֵּכֶף שֶׁנּוֹגֵעַ בּוֹ הָעַכּוּ"ם בְּיָדָיו אֲזַי נִפְגָּם קְדֻשָּׁת עַל־יְדֵי בְּחִינַת "הַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו", וְאָז אָסוּר לִשְׁתִיַּת יִשְׂרָאֵל, כִּי אֵין אָנוּ רַשָּׁאִים לִשְׁתּוֹת הַיַּיִן כִּי־אִם בִּבְחִינַת "הַקֹּל קֹל יַעֲקֹב", שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁמְּבֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ: "יַיִן לַאֲרָמָא קָלָא". עַיֵּן פְּנִים (שם אותיות ז יב).

142

tasur] [Devarim 17:11] — for only they know how to expound and explain the Torah properly and completely, in a manner through which we will merit to refine the good from the evil completely — according to the refinements that must be made in each and every generation. And this is what our Rabbis of blessed memory stated: "a pure bird is eaten by tradition" [of tahor ne'echal b'masores] — see within. The essential refinements are greatest in eating meat — for it is from the animal species in which there is vitality and souls. Therefore it is certainly impossible to eat meat properly except through connection to the Tzadikim — through whom we have the power to refine. Therefore our Rabbis of blessed

143

עַל־יְדֵי שֶׁאֵין נִזְהָרִין מִפַּת־עַכּוּ"ם וּבִשּׁוּלֵי־עַכּוּ"ם וְיֵין־נֶסֶךְ, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר בְּחִינַת סִטְרָא דְּעֵשָׂו שֶׁהוּא בְּחִינַת מְזוֹנָא דְּגוּפָא כַּנַּ"ל, וְנֶחֱלָשׁ מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא וְנִפְגָּם הַדַּעַת עַד שֶׁהַסִּטְרָא־אָחֳרָא יוֹנֶקֶת מִמֶּנּוּ, וְעַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר תַּאֲוַת נִאוּף וְזֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, שֶׁהוּא אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וַעֲבוֹדָה זָרָה, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. וְזֶה מְרֻמָּז בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: גָּזְרוּ עַל פִּתָּן וְשַׁמְנָן מִשּׁוּם יֵינָן, וְעַל יֵינָן מִשּׁוּם בְּנוֹתֵיהֶם, וְעַל בְּנוֹתֵיהֶן מִשּׁוּם דָּבָר אַחֵר, הַיְנוּ עֲבוֹדָה זָרָה; וְעַל־כֵּן נִקְרָא יֵין־נֶסֶךְ, עַל שֵׁם: "כִּי נָסַךְ ה' עֲלֵיהֶם רוּחַ תַּרְדֵּמָה", שֶׁהוּא בִּלְבּוּל הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה בָּאִין אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת (שם אותיות יג יד).

143

memory stated: "an ignoramus [am ha-aretz] is forbidden to eat meat" [Pesachim 49b]. For an am ha-aretz is one who has read and repeated [Torah] but has not served Torah scholars [lo shimesh talmidei chachamim] — as our Rabbis of blessed memory stated. That is: one who is not connected to true Tzadikim and Sages — certainly

144

עִקַּר טַעַם הַמַּאֲכָל נִמְשָׁךְ מֵהַטּוֹב שֶׁבַּמַּאֲכָל, כִּי בְּכָל דָּבָר מְלֻבָּשׁ בּוֹ טוּב ה', דְּהַיְנוּ נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ הַטַּעַם הַטּוֹב שֶׁבַּמַּאֲכָל, בִּבְחִינַת "טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב ה'". אַךְ מֵאֲכִילַת עֵץ־הַדַּעַת נִתְעָרֵב טוֹב וָרַע בְּכָל הַמַּאֲכָלִים, וּמֵאָז אִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת הַטּוֹב שֶׁבַּמַּאֲכָל כִּי־אִם עַל־יְדֵי כַּמָּה תִּקּוּנִים וּבֵרוּרִים מִמּוֹץ וָתֶבֶן וְסֻבִּין וּמֻרְסָן וְכַיּוֹצֵא, וְעִקַּר גְּמַר הַתִּקּוּן לְבַסּוֹף הוּא עַל־יְדֵי אֲפִיָּה וּבִשּׁוּל, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא נִרְגָּשׁ טַעַם הַטּוֹב שֶׁבַּמַּאֲכָל. וְכָל הַתִּקּוּנִים שֶׁבַּמַּאֲכָל, הַכֹּל כְּדֵי לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפְּרִי כְּדֵי לִזְכּוֹת לְהַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לְהַפְּנִימִיּוּת הַטּוֹב שֶׁמְּלֻבָּשׁ שָׁם בְּאוֹתוֹ הַמַּאֲכָל; וְהַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפְּרִי הוּא בְּחִינַת כֹּחַ הַמְדַמֶּה כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי בְּכָל עוֹלָם וְעוֹלָם וּבְכָל מַדְרֵגָה וּמַדְרֵגָה יֵשׁ שָׁם בְּחִינַת דִּמְיוֹנוֹת, וְהֵם הֵם הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי, וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר שְׁבִירַת כֹּחַ הַמְדַמֶּה הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא, וּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא הוּא בְּחִינַת אֵשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כִּי ה' אֱלֹקֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא, אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא", וּמֵעֹצֶם גְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ בּוֹעֲרִין כָּל הַחַיּוֹת וְהָאוֹפַנִּים וְהַמַּלְאָכִים וְהַשְּׂרָפִים כְּגַחֲלֵי אֵשׁ, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ נָהָר שֶׁל אֵשׁ שֶׁהוּא נְהַר דִּי־נוּר הַנִּמְשָׁךְ מִזֵּעָתָן שֶׁל הַחַיּוֹת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְעַל־יְדֵי הָאֵשׁ הַזֶּה שֶׁהוּא גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, נִכְנָע וְנִתְבַּטֵּל הָאֵשׁ דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֲמִימַת כָּל הַתַּאֲווֹת רָעוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת כֹּחַ הַמְדַמֶּה, בִּבְחִינַת "כִּי מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם". וּמֵהָאֵשׁ שֶׁל מַעְלָה נִמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל גַּם הָאֵשׁ שֶׁל מַטָּה, וְעַל־כֵּן יֵשׁ כַּמָּה גַּוְנִין בְּאֶשָּׁא כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, וְזֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הִתְגַּלּוּת גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הַגְּוָנִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעַל־כֵּן גְּמַר תִּקּוּן רֹב הַמַּאֲכָלִים, שֶׁהוּא לְשַׁבֵּר בִּשְׁלֵמוּת קְלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי, הַיְנוּ לְהַכְנִיעַ הַמְדַמֶּה הַנֶּאֱחָז בָּהֶם וּלְגַלּוֹת הַטּוֹב שֶׁבָּהֶם, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ עִקַּר הַטַּעַם הַטּוֹב שֶׁבָּהֶם, הוּא עַל־ יְדֵי אֵשׁ, שֶׁנִּמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הָאֵשׁ הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל הִתְגַּלּוּת גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הִתְגַּלּוּת גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא הוּא עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל דַּיְקָא, בִּבְחִינַת "יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר", עַל־כֵּן צְרִיכִין שֶׁתִּהְיֶה הָאֲפִיָּה וְהַבִּשּׁוּל בָּאֵשׁ עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל דַּיְקָא, וְאָז עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָע הַמְדַמֶּה וְהַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפְּרִי, בִּבְחִינַת "אֵשׁ לְפָנָיו תֵּלֵךְ וּתְלַהֵט סָבִיב צָרָיו"; מַה שֶּׁאֵין כֵּן אִם בִּשְּׁלָם עַכּוּ"ם, שֶׁהֵם מִבְּחִינַת הָאֵשׁ דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא, עַל־יְדֵי־זֶה נֶאֱחָז בְּהַמַּאֲכָל בְּיוֹתֵר כֹּחַ הַדִּמְיוֹנוֹת הָרָעִים, וְעַל־כֵּן אֵינוֹ רָאוּי לַאֲכִילַת יִשְׂרָאֵל, כִּי אֲכִילַת יִשְׂרָאֵל צְרִיכָה לִהְיוֹת בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה בִּבְחִינַת שְׁבִירַת הַדִּמְיוֹנוֹת (שֶׁמֵּהֶם כָּל הַתַּאֲווֹת), שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה נִתְגַּלֶּה הַטּוֹב וְהַקְּדֻשָּׁה שֶׁבַּמַּאֲכָל, שֶׁהוּא בְּחִינַת נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה הַמְלֻבָּשִׁים בּוֹ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "שֻׁלְחָן מְכַפֵּר כַּמִּזְבֵּחַ", כִּי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה הוּא בִּמְקוֹם קָרְבָּן, כִּי כָּל הַקָּרְבָּנוֹת הֵם בִּבְחִינַת שְׁבִירַת הַמְדַמֶּה כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְזֶה גַּם־כֵּן עִקַּר קְדֻשַּׁת אֲכִילַת יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם הל' ג, אותיות א ב ד).

144

he cannot eat meat. For he has no power to refine the souls and holy sparks within the meat, as above. Metatron — who is the aspect of the lower unity [yichuda tata'a] — is the aspect of birds [of]. And it is stated that Metatron is appointed over birds. And since in the lower unity — which is the aspect of the unification of "Blessed be the Name of His glorious Kingdom forever" [Baruch shem kevod malchuso l'olam va'ed] — there are twenty-four letters, therefore correspondingly, from the side of the Sitra Achra, there are twenty-four species of impure birds. And since the essential refinement of the aspect of the Tree of Knowledge of Good and Evil — which is the aspect of Metatron — is through speech [dibur] — therefore "a pure bird is eaten by tradition" [transmitted orally, through speech]. [See the inner text for the full explanation of Law 3; and see further the matter of impure birds and why a pure bird is eaten by tradition — in the section on Emunah [Faith], entry 65 of this volume.] Fish are the aspect of the eina pekicha [the "open eye" — the ever-open, unblinking divine gaze] — the aspect of the World to Come [alma d'ase], the aspect of daas. Therefore their creation is from water — which is also the aspect of daas, the aspect of the World to Come. Therefore on Shabbos and Yom Tov — which are also the aspect of the World to Come, the aspect of daas — it is customary to eat fish. And therefore

145

כְּשֶׁזּוֹכִין לְקַדֵּשׁ הָאֲכִילָה בִּשְׁלֵמוּת עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים עַל־יְדֵי כֹּחַ הָאֵשׁ דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא כָּלוּל מִכַּמָּה גְּוָנִין, אָז נִתְגַּלִּין הַגַּוְנִין עִלָּאִין קַדִּישִׁין שֶׁהֵם שֹׁרֶשׁ הַמָּמוֹן דִּקְדֻשָּׁה, וְעַל־יְדֵי־זֶה יוֹצְאִין מִתַּאֲוַת מָמוֹן. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁמְּבֹאָר בְּהַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַבַּעַל־תְּפִלָּה, שֶׁעַל־יְדֵי הַמַּאֲכָלִים הַמִּתְבַּשְּׁלִים בְּכֹחַ הָאֵשׁ הַמְבֹאָר שָׁם, עַל־ יְדֵי־זֶה מַשְׁלִיכִין תַּאֲוַת מָמוֹן (שם אות ו).

145

fish do not require slaughter, and there is no prohibition of forbidden fat or blood in them, and no category of treifah — for all these derive from the grip of the blemish of the bris, which also took hold in animals,

146

בְּכָל הַמַּאֲכָלִים יֵשׁ בָּהֶם אוֹרוֹת גְּבוֹהִים מְאֹד. וְעַל־כֵּן הַצַּדִּיק שֶׁאֲכִילָתוֹ בִּקְדֻשָּׁה בִּבְחִינַת "צַדִּיק אֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ", הוּא נִזּוֹן בַּאֲכִילָתוֹ מֵאוֹרוֹת הַצַּחְצָחוֹת, בִּבְחִינַת "וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ"; וְעַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל הָאוֹר הַגָּבֹהַּ שֶׁל הַמַּאֲכָלִים כִּי־אִם עַל־יְדֵי כֵּלִים קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים שֶׁהֵם נַעֲשִׂים מִבְּחִינַת אֱמוּנַת חֲכָמִים (ע' אמונה אות סט), וּכְשֶׁפּוֹגְמִין חַס וְשָׁלוֹם בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים אֲזַי נִפְגָּמִין הַכֵּלִים, וְעַל־יְדֵי־זֶה מִמֵּילָא נִפְגָּמִין הַמַּאֲכָלִים וְנִסְתַּלֵּק אוֹר הַקְּדֻשָּׁה מֵהֶם, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ כְּלִי לְקַבֵּל בְּתוֹכָהּ אֶת הָאוֹר, וְאָז נִשְׁאָרִין הַמַּאֲכָלִים בִּבְחִינַת פְּסֹלֶת לְבַד, וַאֲזַי עוֹלִין הַמּוֹתָרוֹת וְהַפְּסֹלֶת וּפוֹגְמִין אֶת הַמֹּחַ. וְעַל־כֵּן הָעַכּוּ"ם שֶׁהֵם רְחוֹקִים מֵאֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל, וְעִקַּר הִתְרַחֲקוּתָם הוּא מֵאֱמוּנַת חֲכָמִים, כִּי רֹב חַכְמֵיהֶם יוֹדְעִין גַּם־כֵּן מֵאֱמוּנַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, רַק שֶׁכּוֹפְרִין בְּתוֹרָה וּמִצְו?ֹת, וְהָעִקָּר בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנַת חֲכָמִים, וּמֵחֲמַת שֶׁהֵם רְחוֹקִים מֵאֱמוּנָה עַל־כֵּן אֵין לָהֶם כֵּלִים דִּקְדֻשָּׁה, וְכָל כְּלֵיהֶם טְמֵאִים הֵם אֶצְלֵנוּ, וְאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְקַבֵּל אוֹר קְדֻשַּׁת הַמַּאֲכָלִים שֶׁאָנוּ אוֹכְלִים כִּי־אִם עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת כֵּלִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל, אֲבָל לֹא בִּכְלֵיהֶם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כְּלִי אֵין חֵפֶץ בּוֹ", וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁהֵם רְחוֹקִים מֵאֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת הַכֵּלִים, וְעַל־כֵּן כְּשֶׁקּוֹנִים כְּלֵי אֲכִילָה מֵהֶם צְרִיכִים לְטָבְלָם בְּמֵי מִקְוֶה, וְעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מַמְשִׁיכִים עֲלֵיהֶם קְדֻשַּׁת הַמַּיִם טְהוֹרִים שֶׁהֵם מְטַהֲרִין מֵאֵלּוּ הַמּוֹתָרוֹת שֶׁבָּאִים עַל־יְדֵי פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעַל־יָדָם נִתְתַּקֵּן בְּחִינַת אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת וְתִקּוּן כָּל הַכֵּלִים דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל (הלכות הכשר כלים, הל' ב, אותיות ב ג ד ז; ע' פנים).

146

beasts, and birds as above. But not in fish — which are the aspect of daas, the aspect of guarding the bris. And since the essential wholeness of guarding the bris — which comes through the wholeness of the Holy Tongue — is achieved through the Targum-language, as stated many times above. And the Targum is the aspect of kasonos or [the garments of skin] [the garments given to Adam and Chava after the sin — which are the aspect of the husks of holiness that must be refined], as is known. And the kasonos or — our Rabbis of blessed memory said — are smooth like a fingernail [chalakis k'tziporen]. And this is the aspect of the scales [kaskasim] of fish — which are also smooth like a fingernail, the aspect of the aforementioned kasonos or. Therefore the scales are the essential

147

אֲכִילַת יִשְׂרָאֵל יְקָרָה וּקְדוֹשָׁה וּגְבוֹהָה מְאֹד. כִּי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּחִינַת תּוֹרָה מַמָּשׁ, בְּחִינַת "וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעָי", כִּי עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה נַעֲשִׂין כֵּלִים קְדוֹשִׁים שֶׁעַל־יָדָם מַמְשִׁיכִין הַחַיּוּת מֵחַי הַחַיִּים בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַחַיּוּת, וְעִקַּר הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה הוּא הַחָכְמָה וְהַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה, וְזֶהוּ בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, כִּי עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה נִמְשָׁךְ הַחַיּוּת כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ, וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ כֹּחַ בְּכָל דְּבַר מַאֲכָל לְהַמְשִׁיךְ וּלְהַגְבִּיל הַחַיּוּת מֵחַי הַחַיִּים לְתוֹךְ כָּל בַּעֲלֵי הַחַיִּים, וְזֶה הַכֹּחַ מְקַבְּלִין הַמַּאֲכָלִים מֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְעַל־ כֵּן צְרִיכִין לֶאֱכֹל בִּקְדֻשָּׁה עַל־פִּי הַתּוֹרָה בִּבְחִינַת "וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעָי", כִּי רַק עַל־ יְדֵי הַתּוֹרָה מַמְשִׁיכִין הַחַיּוּת מִן חַי הַחַיִּים לְהַחֲיוֹת בָּהֶם נֶפֶשׁ כָּל חָי. וְעַל־כֵּן אָסוּר לֵהָנוֹת מֵעוֹלָם הַזֶּה בְּלֹא בְרָכָה, כִּי עַל־יְדֵי הַבְּרָכָה שֶׁמְּבָרְכִין תְּחִלָּה, עַל־יְדֵי־זֶה קוֹרִין אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא חַי הַחַיִּים, שֶׁבָּרָא דָּבָר זֶה בַּכֹּחַ הַזֶּה, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ עַל־יָדוֹ חַיּוּת, וְעַכְשָׁו עַל־יְדֵי הַבְּרָכָה שֶׁאָנוּ מְבָרְכִין עַל כָּל דָּבָר, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ קוֹרְאִין אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּמַמְשִׁיכִין אֶת הַחַיּוּת מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ לְתוֹךְ הַמַּאֲכָל שֶׁרוֹצֶה לֶאֱכֹל, וְאָז דַּיְקָא יֵשׁ כֹּחַ בַּמַּאֲכָל לְהַחֲיוֹת אֶת הָאָדָם בְּחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיּוּת הָאֲמִתִּי. וְעַל־כֵּן עִקַּר הַחַיּוּת וְהַשְּׂבִיעָה עַל־ יְדֵי הַבְּרָכָה, בִּבְחִינַת "וַאֲכַלְתֶּם אָכוֹל וְשָׂבוֹעַ וְהִלַּלְתֶּם אֶת שֵׁם ה' וְכוּ'", כִּי עִקַּר הַחַיּוּת שֶׁמְּחַיֶּה הַמַּאֲכָל אֶת הָאָדָם הוּא עַל־יְדֵי הַבְּרָכָה שֶׁמְּבָרְכִין יִשְׂרָאֵל עַל כָּל מַה שֶּׁאוֹכְלִין וְנֶהֱנִין מִמֶּנּוּ, וּמִשָּׁם נִשְׁתַּלְשֵׁל הַכֹּחַ גַּם לְכָל הַמַּאֲכָלִים שֶׁאוֹכְלִים הָעַכּוּ"ם אוֹ בְהֵמוֹת, שֶׁיְּחַיֶּה אוֹתָם גַּם־כֵּן, כִּי הַכֹּל נִמְשָׁךְ רַק מִיִּשְׂרָאֵל הַמְקַיְּמִין אֶת הַתּוֹרָה כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת יֵשׁ הֶבְדֵּל גָּדוֹל בֵּין הַחַיּוּת שֶׁמְּקַבְּלִין יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי אֲכִילָתָם בִּבְרָכָה וְעַל־פִּי הַתּוֹרָה וּבֵין הַחַיּוּת שֶׁל זוּלָתָם, כִּי יִשְׂרָאֵל מְקַבְּלִין חַיּוּת אֲמִתִּי, חַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה, וְעַל־כֵּן רַק הֵם נִקְרָאִים חַיִּים בֶּאֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְאַתֶּם רנז הַדְּבֵקִים וְכוּ' חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם", אֲבָל הָעַכּוּ"ם וְהָרְשָׁעִים גַּם בְּחַיֵּיהֶם קְרוּיִים מֵתִים כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַחַיּוּת שֶׁלָּהֶם אֵינוֹ חַיּוּת כְּלָל, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לָהֶם כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ הַחַיּוּת מֵחַי הַחַיִּים בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה, שֶׁזֶּה אֵין זוֹכִין כִּי־אִם כְּשֶׁהָאֲכִילָה עַל־פִּי הַתּוֹרָה. וְזֶה בְּחִינַת "צַדִּיק אֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ, וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסָר", כִּי אֵין לָהֶם כֹּחַ לְהַשְׂבִּיעַ נַפְשָׁם וּלְהַחֲיוֹתָם כָּרָאוּי מֵחֲמַת שֶׁהֵם רְחוֹקִין מֵהַתּוֹרָה. וְזֶה: "כִּי לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם, כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי ה' יִחְיֶה הָאָדָם" - שֶׁעִקַּר הַחַיּוּת שֶׁמְּקַבְּלִין עַל־יְדֵי אֲכִילַת הַלֶּחֶם הוּא רַק עַל־יְדֵי הַבְּרָכָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת "מוֹצָא פִי ה'", כִּי בְּאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא אִתְּעַר לְעֵלָּא, וּכְשֶׁאָנוּ מְבָרְכִין הַבְּרָכָה בְּפִינוּ, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְעוֹרֵר פִּי ה' כִּבְיָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ הַחַיּוּת עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַדִּבּוּר בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה עִקַּר הַחַיּוּת שֶׁיֵּשׁ כֹּחַ לְהַמַּאֲכָל לְהַחֲיוֹת אֶת הָאָדָם. וְזֶה בְּחִינַת הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין כָּל הַמַּאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת לַמַּאֲכָלִים הַמֻּתָּרִים, כִּי כָל הַמַּאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת הֵם בְּחִינַת אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, שֶׁאֵינוֹ נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת כֵּלִים קְדוֹשִׁים, רַק מִבְּחִינַת שִׁבְרֵי כֵּלִים, שֶׁאֵין בָּהֶם כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ הַחַיּוּת מֵחַי הַחַיִּים כָּרָאוּי, רַק אַדְּרַבָּא עַל־יָדָם מִתְגַּבֵּר הַסִּטְרָא־ אָחֳרָא בְּיוֹתֵר, שֶׁהוּא סִטְרָא דְּמוֹתָא. וְכֵן הַמַּאֲכָלִים הַקְּדוֹשִׁים בְּיוֹתֵר, כְּגוֹן קָדָשִׁים וּתְרוּמָה לְזָרִים, אֲסוּרִים גַּם־כֵּן בַּאֲכִילָה, כִּי מֵחֲמַת שֶׁהֵם קְדוֹשִׁים בִּקְדֻשָּׁה יְתֵרָה מְאֹד עַל־כֵּן אֵין כֹּחַ לְהַמְקַבֵּל לְקַבֵּל הַחַיּוּת וְהַקְּדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ עַל־יָדָם, וְעַל־כֵּן אִם יִרְצֶה לְאָכְלָם, חַס וְשָׁלוֹם, מִי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לָהֶם, אֲזַי יִהְיֶה גּוֹרֵם בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים מֵחָדָשׁ, כִּי עִקַּר שְׁבִירַת כֵּלִים הָיָה עַל־יְדֵי שֶׁלֹּא יָכְלוּ הַכֵּלִים לְקַבֵּל רִבּוּי הָאוֹר כַּיָּדוּעַ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת 'רִבּוּי הַשֶּׁמֶן גּוֹרֵם כִּבּוּי הַנֵּר', וְעַל־כֵּן גַּם עַל־יְדֵי מַאֲכָלִים אֵלּוּ אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה כָּרָאוּי, שֶׁעִקַּר הַתִּקּוּן הוּא לְקַבֵּל הַחַיּוּת בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַכֵּלִים בִּשְׁלֵמוּת, וְעַל־כֵּן "כָּל זָר לֹא יֹאכַל קֹדֶשׁ", כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה בִּבְחִינַת רִבּוּי אוֹר. וְזֶה גַּם־כֵּן בְּחִינַת אִסּוּר כִּלְאֵי־הַכֶּרֶם, כִּי אֵין לָהֶם כֹּחַ לְקַבֵּל רִבּוּי אוֹר הַנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי זְרִיעַת הַרְבֵּה מִינִים מְשֻׁנִּים כָּאֵלֶּה, וְעַל־כֵּן אֲסוּרִים בִּבְחִינַת קֹדֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "פֶּן תִּקְדַּשׁ הַמְלֵאָה", כִּי זֶהוּ בְּחִינַת אִסּוּר קֹדֶשׁ, שֶׁלֹּא יִהְיֶה בִּבְחִינַת רִבּוּי אוֹר חַס וְשָׁלוֹם כַּנַּ"ל; וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת אֲכִילַת יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת כֵּלִים קְדוֹשִׁים לְקַבֵּל עַל־יָדָם הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה כַּנַּ"ל, עַל־כֵּן כְּלֵי אֲכִילָה הַנִּקָּחִין מִן הָעַכּוּ"ם צְרִיכִין טְבִילָה בְּמִקְוֶה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁזּוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁמְּקַבְּלִין מֵחַי הַחַיִּים עַל־יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל (שם הל' ג).

147

sign of purity of fish. Even one who has merited wholeness of daas — the aspect of the World to Come — must be very careful not to constrict his daas, and not to trespass beyond his partition [lifnim mimechitzato — to over-reach into spiritual territory that exceeds one's proper domain]. Therefore fish — which are the aspect of daas, as above — the essential sign of their purity is the scales [kaskasim] — which are the aspect of the garments of the intellect [levushei ha-seichel], the aspect of tzimtzum [contraction/boundary]. And this is the aspect of the fins [senapirin] — the wings of the fish by which they swim through the water — which is the aspect of the wings of the intellect swimming and soaring within the drawing of the daas of the World to Come. For one must enlarge the intellect and deepen one's thought in this — allowing the intellect to swim, soar, and fly greatly within this holy daas. But nevertheless one must also be very careful about the aforementioned tzimtzum — for when one has no tzimtzum, one exits through this entirely from the boundary of holiness. Then one is in the aspect of the blemish of daas, the blemish of the bris. This is the aspect of the impure fish — for there are species that have a fin but no scale [the sign of the aforementioned tzimtzum/contraction] — and through this they are impure and forbidden. And since in the domain of fish — namely those who have already merited the holiness of the bris and daas — the essential Evil Inclination present there is to rush to ascend to Hashem, to enter within one's boundary — through which one can exit entirely from the boundary of holiness, G-d forbid — therefore there the essential rectification and holiness depends solely on the tzimtzum, which is the aspect of scales. Therefore the essential sign of purity of fish is also the scales — as our Rabbis of blessed memory stated: "all that have scales also have fins etc." [Chullin 66b] Fish are the aspect of the eina pekicha [the open eye], the eina chad d'rachamei [the single eye of mercy — the always-open divine gaze of compassion] — which is the aspect of the hearas ha-ratzon [illumination of the Will] that shines in the Sea of Wisdom [Yam ha-Chochmah]. Therefore they grow in water

148

עַל־יְדֵי אֲכִילָה מַמְשִׁיכִין הַחַיּוּת. וְעִקַּר הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה הוּא שֶׁבְּחִינַת הָרוּחַ דִּלְתַתָּא, שֶׁהוּא הַחַיּוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּהָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם, מוֹשֵׁךְ קְדֻשַּׁת חַיּוּתוֹ מִשָּׁרְשׁוֹ שֶׁהוּא מִבְּחִינַת הָרוּחַ דִּלְעֵלָּא, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לֶאֱכֹל בִּקְדֻשָּׁה עַל־פִּי הַתּוֹרָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ הַחַיּוּת מִלְמַעְלָה לְמַטָּה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עוֹשִׂין וּמְתַקְּנִין כֵּלִים קְדוֹשִׁים לְהַמְשִׁיךְ הַחַיּוּת מִלְמַעְלָה בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן אֲכִילַת יִשְׂרָאֵל צְרִיכָה לִהְיוֹת בְּכֵלִים טְהוֹרִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל, אֲבָל כְּלֵי עַכּוּ"ם הֵם טְמֵאִים לַאֲכִילַת יִשְׂרָאֵל, כִּי כְּלֵי עַכּוּ"ם הֵם בְּחִינַת "בֹּארוֹת נִשְׁבָּרִים אֲשֶׁר לֹא יָכִלוּ הַמָּיִם", שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לְהַמְשִׁיךְ מֵימֵי הַדַּעַת, שֶׁהֵם עִקַּר הַחַיּוּת, מֵרוּחַ אֱלֹקִים דִּלְעֵלָּא לְתַתָּא, וְעַל־כֵּן אָסוּר לֶאֱכֹל בָּהֶם עַד שֶׁיִּטְבְּלוּ אוֹתָם בְּמֵי מִקְוֶה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזְרִים וְנִכְלָלִים בְּרוּחַ אֱלֹקִים הַמְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ עֲלֵיהֶם רוּחַ חֲדָשָׁה, רוּחַ טָהֳרָה וּקְדֻשָּׁה, וְאָז יְכוֹלִים לֶאֱכֹל בָּהֶם מַאֲכַל יִשְׂרָאֵל וּלְהַמְשִׁיךְ חַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה עַל־יָדוֹ מֵהָרוּחַ דִּלְעֵלָּא לְהָרוּחַ דִּלְתַתָּא, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת הָאֲמִתִּי וְכַנַּ"ל (שם הל' ד, אות יג; עיין מקוה אות יז).

148

— the aspect of the aforementioned Sea of Wisdom. And since the essential hearas ha-ratzon — which is the vitality of fish — is the aspect of makifin [surrounding, encompassing lights — transcendent illuminations that hover around rather than penetrate directly], the aspect of Mah [the Divine Name associated with the hidden, the question, the unknowable], the aspect of: "Where is the place of His glory?" [Ayeh mekom kevodo] — which is the apprehension of those in the supernal worlds. And yet even those in the supernal worlds must also be included in the learning of

149

עִקַּר בְּחִינַת מוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת יָדַיִם, וְעַל־כֵּן קֹדֶם הָאֲכִילָה צְרִיכִין לִטֹּל יָדָיו בְּמַיִם, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין עַל הַיָּדַיִם בְּחִינַת קְדֻשַּׁת מֵימֵי הַמִּקְוֶה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת אֲכִילַת יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אות מב).

149

"the whole earth is full of His glory" [m'lo chol ha-aretz kevodo] — so that they too should have yirah [awe], as explained within. Especially when

150

לְהוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל הוּא עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת הַדִּבּוּר, וּשְׁלֵמוּת הַדִּבּוּר נִמְשָׁךְ עַל־יְדֵי שֶׁמַּמְשִׁיכִין מַפֶּלֶת הָרְשָׁעִים בָּעוֹלָם הַזֶּה כְּמוֹ שֶׁיִּהְיֶה לֶעָתִיד, וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי אֱמֶת, עַל־יְדֵי שֶׁעוֹבְדִין אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת בְּלִי שׁוּם פְּנִיָּה אַחֶרֶת כְּלָל רַק לְשֵׁם שָׁמַיִם בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. וְזֶה בְּחִינַת הֶכְשֵׁר כְּלֵי עַכּוּ"ם שֶׁבָּלְעוּ אִסּוּר עַל־יְדֵי הָאוּר, צְרִיכִין מִתְּחִלָּה הֶכְשֵׁר גַּם־כֵּן עַל־יְדֵי הָאֵשׁ, עַל־יְדֵי הַגְעָלָה אוֹ לִבּוּן, כְּפִי תַּשְׁמִישׁוֹ כֵּן הֶכְשֵׁרוֹ, וְאַחַר־כָּךְ צְרִיכִין טְבִילָה בְּמַיִם, כִּי מֵאַחַר שֶׁצְּרִיכִין לֶאֱכֹל בָּהֶן מַאֲכַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין הָרוּחַ חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהַפְלִיט מֵהֶן אִסּוּרָן עַל־יְדֵי הָאֵשׁ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַפֶּלֶת הָרְשָׁעִים, שֶׁפּוֹלְטִין וְזוֹרְקִין אֶת הָאִסּוּר שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרְשָׁעִים לַחוּץ עַל־יְדֵי הָאֵשׁ שֶּׁלֶּעָתִיד בְּיוֹם־הַדִּין הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְלִהַט אֹתָם הַיּוֹם הַבָּא", וּכְתִיב: "כִּי הִנֵּה הַיּוֹם בָּא בֹּעֵר כַּתַּנּוּר וְכוּ'"; וְהַדִּין שֶׁלֶּעָתִיד בְּעַצְמוֹ הוּא בְּחִינַת אֵשׁ, בְּחִינַת "כִּי בָאֵשׁ ה' נִשְׁפָּט", כִּי הֵם חִמְּמוּ עַצְמָן בְּאֵשׁ הַתַּאֲווֹת, וְלֹא דַי לָהֶם בָּזֶה, אַף גַּם הִבְעִירוּ בְּאֵשׁ קִנְאָתָם בְּצַדִּיקֵי אֱמֶת וּבִכְשֵׁרֵי יִשְׂרָאֵל וְרָדְפוּ אוֹתָם בְּחִנָּם, עַל־כֵּן יִהְיֶה מַפַּלְתָּם עַל־יְדֵי הָאֵשׁ, בִּבְחִינַת "כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבֹא בָאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ"; וְזֶה בְּחִינַת: "אַךְ אֶת הַזָּהָב וְאֶת רנט הַכָּסֶף וְכוּ', כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבֹא בָאֵשׁ וְכוּ'", וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "אַךְ אֶת הַזָּהָב" - שֶׁצְּרִיכִין לְהַעֲבִיר אֶת הַחֲלֻדָּה קֹדֶם הֶכְשֵׁרוֹ, זֶה רֶמֶז שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַמְשִׁיךְ בְּחִינַת מַפֶּלֶת הָרְשָׁעִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּלִיטַת הָאִסּוּר, לַחוּץ, כַּנַּ"ל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמֶת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַעֲבָרַת הַחֲלֻדָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשֶּׁקֶר הַחוֹפֶה עַל הָאֱמֶת עַד שֶׁלֹּא נִכָּר הָאֱמֶת, כִּי גַּם הַשֶּׁקֶר מִתְלַבֵּשׁ עַצְמוֹ בְּאֵיזוֹ אֱמֶת הַמְדֻמָּה, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לְהַעֲבִיר תְּחִלָּה הַחֲלֻדָּה, שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר רַק הַכְּלִי כְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת מִכֶּסֶף אוֹ זָהָב וְכוּ' בְּלִי שׁוּם דָּבָר אַחֵר וּפְנִיָּה אַחֶרֶת מִן הַצַּד הַחוֹפֶה עָלָיו, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֲלֻדָּה שֶׁעַל הַמַּתֶּכֶת כַּנַּ"ל (שם אות מג).

150

drawing this daas of "Where is the place of His glory?" into this physical world — the Sitra Achra can suckle from it, wishing, G-d forbid, to completely conceal and hide the light of His divinity, blessed be He. Their sustenance comes from the concealment and hiddenness of this apprehension of "Where is the place of His glory?" Therefore there are various species of impure fish. And the essential sign of purity of fish is fins [senapir] and scales [kaskases] — which are the aspect of garments [levushin], the aspect of Malchus, the aspect of yirah, the aspect of the apprehension of "the whole earth is full of His glory". For by including them also in this apprehension — through this the Sitra Achra cannot suckle from there. Then they are pure and permitted for Israel's eating — whose essential holiness of eating is to merit at the time of eating great yirah and the aforementioned hearas ha-ratzon. Body and soul correspond

151

עִנְיַן מַה שֶּׁרֹב הַמַּאֲכָלִים מִתְקַלְקְלִין כְּשֶׁמַּשְׁהִין אוֹתָן מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ, בִּפְרָט טַעַם הַבָּלוּעַ בִּכְלִי, שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁתֵּכֶף אַחַר מֵעֵת לְעֵת הוּא נוֹתֵן טַעַם לִפְגָם - עַיֵּן "בִּטָּחוֹן" אוֹת קנב. בֶּאֱמֶת בְּהָאִסּוּר בְּעַצְמוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַקְּלִפָּה, אֵין בּוֹ שׁוּם טַעַם כְּלָל, בִּבְחִינַת "אִם יֶשׁ־טַעַם בְּרִיר חַלָּמוּת" (איוב ו, ו), כִּי עִקַּר הַטַּעַם נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַטּוֹב, בִּבְחִינַת "טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב ה'", וְעַל־כֵּן כָּל מַה שֶּׁהַדָּבָר קָרוֹב יוֹתֵר אֶל הַקְּדֻשָּׁה, יֵשׁ בּוֹ טַעַם טוֹב בְּיוֹתֵר. וְעַל־כֵּן הָיָה הַמָּן מִשְׁתַּנֶּה לְכַמָּה טְעָמִים, כִּי הַמָּן הוּא בְּחִינַת קְדֻשָּׁה גָּבֹהַּ מְאֹד כַּיָּדוּעַ, וְעַל־כֵּן הָיָה טַעְמוֹ טוֹב בְּיוֹתֵר וְהָיָה כָּלוּל מִכָּל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "תַּבְשִׁיל שֶׁל שַׁבָּת רֵיחוֹ נוֹדֵף", וְטַעַם הַמַּאֲכָלִים שֶׁל שַׁבָּת הוּא טוֹב הַרְבֵּה יוֹתֵר מִטַּעַם הַמַּאֲכָלִים שֶׁל חֹל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "תַּבְלִין אֶחָד יֵשׁ לָנוּ וְשַׁבָּת שְׁמָהּ", כִּי אָז טַעַם הַמַּאֲכָל נִמְשָׁךְ מִקְּדֻשָּׁה גָבֹהַּ מְאֹד, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת שַׁבַּת־קֹדֶשׁ; אֲבָל בְּמַאֲכְלֵי אִסּוּר, אֵין בָּהֶם מִצַּד עַצְמָם שׁוּם טַעַם כְּלָל, וְעִקַּר הַטַּעַם שֶׁבָּהֶם הוּא רַק מִבְּחִינַת מְעַט הַטּוֹב שֶׁנָּפְלוּ לְשָׁם, הַיְנוּ מֵהַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהֵם אֲסוּרִין שָׁם בְּגָלוּת גָּדוֹל וּמַר מְאֹד, וְאֵין לָנוּ כֹּחַ לְבָרְרָם עַכְשָׁו עַל־כֵּן הֵם אֲסוּרִים לָנוּ, וְעַל שֵׁם זֶה נִקְרָא "אִסּוּר", מֵחֲמַת שֶׁהַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה אֲסוּרִין שָׁם בְּמַאֲסָר גָּדוֹל, וְעִקַּר אֲחִיזַת הַקְּלִפּוֹת בִּדְבָרִים הָאֲסוּרִים הוּא רַק מֵחֲמַת הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם, כִּי הֵם נֶאֱחָזִין תָּמִיד בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ אֵיזֶה קְדֻשָּׁה, וְאָז דַּרְכָּם לְהַחֲלִיף טוֹב בְּרַע כְּאִלּוּ יֵשׁ טַעַם, חַס וְשָׁלוֹם, בַּדָּבָר הָאָסוּר בְּעַצְמוֹ, אֲשֶׁר בֶּאֱמֶת אֵין בּוֹ מִצַּד עַצְמוֹ שׁוּם טַעַם כְּלָל כַּנַּ"ל, וְעַל־כֵּן כְּשֶׁנִּפְגָּם הָאִסּוּר וְהַטַּעַם יוֹצֵא מִמֶּנּוּ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁהַטּוֹב שֶׁבּוֹ הַיְנוּ הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁבּוֹ נִסְתַּלְּקוּ מִמֶּנּוּ, וְאָז אֵין לְהָאִסּוּר מִמַּה לִינֹק, וְאָז הָאִסּוּר עַצְמוֹ נִתְבַּטֵּל וְנַעֲשֶׂה עֲפָרָא בְּעָלְמָא וְאֵין בּוֹ כֹּחַ לֶאֱסֹר עוֹד (הל' נותן טעם לפגם, הל' ב).

151

to [hem bechinás — are in the aspect of, parallel to] the opposition between external wisdoms — the wisdom of natural science, which corresponds to the body, the aspect of animality — and the wisdom of the holy Torah, which corresponds to the soul, whose essential foundation is the faith of divine Providence [emunás ha-hashgacha]: that everything is guided solely by His Will, blessed be He, without any compulsion of nature whatsoever, and that even nature itself is guided by His Providence, blessed be He. And this is the aspect of Israel's eating — through which comes the essential vitality and connection of body and soul. And the essential holiness of Israel's eating is solely for the sake of the soul — the aspect of: "the Tzadik eats to the satisfaction of his soul" [Mishlei 13:25] — for they subdue and nullify the wisdom of nature and connect everything to the holy Torah. This is the

153

הַיַּיִן בִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּחִינַת דַּעַת וְחָכְמָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת כָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת: יַיִן נִתַּן בְּשִׁבְעִים אוֹתִיּוֹת, שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְהוּא בְּחִינַת יַיִן הַמְשַׂמֵּחַ, בְּחִינַת "לֵב שָׂמֵחַ יֵיטִיב פָּנִים", דְּהַיְנוּ שֶׁזּוֹכִים לְאוֹר הַפָּנִים דִּקְדֻשָּׁה עַל־יְדֵי הַיַּיִן דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת הַדִּבּוּר דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב וְכוּ' דּוֹבֵב שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים"; וְעַל־כֵּן אֵין אוֹמְרִים שִׁיר אֶלָּא עַל הַיַּיִן, כִּי הַשִּׁיר הוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, בְּחִינַת "עוּרִי עוּרִי דַבְּרִי שִׁיר"; אֲבָל לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁאֵין הַיַּיִן בִּקְדֻשָּׁה, אֲזַי אַדְּרַבָּא הוּא מֵבִיא שֵׁנָה כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת וְהַמֹּחִין שֶׁל שִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת אַנְפִּין נְהִירִין, וּמִתְגַּבְּרִין חַס וְשָׁלוֹם הָאַנְפִּין חֲשׁוֹכִין שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשִּׁבְעִים אֻמּוֹת, שֶׁהֵם בְּתַכְלִית הַחשֶׁךְ וּרְחוֹקִים מִשִּׁבְעִים פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה. וְעַל־כֵּן נֶאֱסָר הַיַּיִן בְּמַגַּע עַכּוּ"ם, כִּי תֵּכֶף כְּשֶׁנּוֹגֵעַ הָעַכּוּ"ם בְּהַיַּיִן אֲזַי נִמְשָׁךְ הַיַּיִן לִבְחִינַת שֵׁנָה, בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת שִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה, וְעַל־כֵּן הוּא אָסוּר לָנוּ, וְעַל־ כֵּן נִקְרָא יֵין־נֶסֶךְ עַל שֵׁם: "כִּי נָסַךְ ה' עֲלֵיהֶם רוּחַ תַּרְדֵּמָה", בְּחִינַת הִתְגַּבְּרוּת הַשֵּׁנָה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא עַל־יְדֵי יַיִן כָּזֶה. וּמַה שֶּׁנֶּאֱסָר הַיַּיִן בְּמַגַּע הָעַכּוּ"ם דַּיְקָא, עַיֵּן פְּנִים (הל' יין נסך, הל' ב).

153

aspect of: "and Your Torah is within my innards" [Tehillim 40:9]. For this is the essential intention of eating: to elevate the vitality in the aspects of mineral, vegetable, and animal to the level of the speaking being — namely, to elevate and connect all the wisdoms of the world (which sustain the world according to the laws of nature) to their holy root, which is the wisdom of the holy Torah — which is the root of all and is the aspect of the human being [adam]. Therefore the essential rectification of eating is through emunah — namely to believe that even nature itself is His Providence, blessed be He, and that He, blessed

154

הַמַּאֲכָל מֵבִיא שֵׁנָה וְהִסְתַּלְּקוּת הַמֹּחִין לִפְעָמִים, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לְבָרֵךְ בִּרְכַּת־הַמָּזוֹן, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מְבָרְכִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל כָּל דָּבָר וּמְגַלִּין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא הַכֹּל, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְעוֹרֵר הַחַיּוּת שֶׁבְּזֶה הַמַּאֲכָל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה. וְעַל־כֵּן מְבָרְכִין בִּרְכַּת־הַמָּזוֹן עַל הַיַּיִן, כִּי הַיַּיִן בְּטֶבַע מֵבִיא שֵׁנָה, רַק עַל־יְדֵי שֶׁמְּסַדְּרִין עָלָיו בְּרָכוֹת, עַל־יְדֵי־זֶה הַיַּיִן נִכְלָל בַּקְּדֻשָּׁה, וְאָז עַל־יָדוֹ דַּיְקָא נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה עַל־יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת דַּיְקָא כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות ד).

154

be He, gives life to them all — for everything comes from Him, blessed be He. And therefore there are pure species permitted for eating — those species that we have the power to connect to holiness and elevate from the animal level to the human. And impure species are those species

155

יַיִן הוּא בְּחִינַת חֲמִימוּת הַדָּמִים, כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ, שֶׁהַיַּיִן וּשְׁאָר מַשְׁקָאוֹת הַמְשַׁכְּרִים הֵם מְחַמְּמִין הַדָּמִים, וְעַל־כֵּן הַיַּיִן כָּלוּל מִשְׁנֵי בְּחִינוֹת: זָכָה אוֹ לֹא זָכָה, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי שֹׁרֶשׁ כָּל הַיֵּצֶר הָרָע וְהַתַּאֲווֹת וְכוּ' הוּא רַק מֵרְתִיחַת הַדָּמִים. אַךְ כְּשֶׁזּוֹכֶה לִשְׁתּוֹתוֹ בִּקְדֻשָּׁה מִכּוֹס שֶׁל בְּרָכָה וּבְשַׁבָּת וּבְיוֹם־טוֹב, וְנִזְהָר בְּנַפְשׁוֹ שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי שִׁכְרוּת, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי עַל־יְדֵי הַיַּיִן נִתְרוֹמֵם דַּעְתּוֹ וּמְשַׂמֵּחַ לְבָבוֹ, שֶׁמַּרְגִּישׁ בְּדַעְתּוֹ יְדִיעַת תְּשׁוּקַת דְּבֵקַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה עִקַּר הַדַּעַת, וְנִתְחַמֵּם הַלֵּב בְּהִתְלַהֲבוּת גָּדוֹל וּבְשִׂמְחָה רַבָּה לְהִכָּלֵל בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְדָבְקָה בוֹ, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאַהֲבָה דִּקְדֻשָּׁה, כְּשֶׁחֲמִימוּת הַדָּמִים נִתְהַפְּכִין אֶל הַקְּדֻשָּׁה לְהִתְלַהֵב בְּשַׁלְהוֹבִין דִּרְחִימוּתָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת יַיִן הַמְשַׂמֵּחַ, כִּי עִקַּר הַשִּׂמְחָה כְּשֶׁמַּרְגִּישִׁין בַּלֵב יְדִיעַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַשְּׂמָחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן אֵין אוֹמְרִים שִׁיר אֶלָּא עַל הַיַּיִן, כִּי עִקַּר הַדְּבֵקוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי תְּפִלָּה וְשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת יַיִן הַמְשַׂמֵּחַ, וְעִקַּר הַשִּׂמְחָה שֶׁזּוֹכִין עַל־יְדֵי יַיִן הַמְשַׂמֵּחַ שֶׁבִּקְדֻשָּׁה הוּא עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין עַל־יְדֵי־זֶה לַהֲפֹךְ חֲמִימוּת הַדָּמִים שֶׁאֲחִיזָתָם בִּבְחִינַת גְּבוּרוֹת, בְּחִינַת שְׂמֹאל, שֶׁמִּשָּׁם כָּל אֲחִיזַת הַשִּׁבְעִים אֻמּוֹת, וּכְשֶׁנִּכְלָל הַיַּיִן בִּקְדֻשָּׁה זֶה בְּחִינַת 'שְׂמֹאל נִכְלָל בְּיָמִין', שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת אַהֲבָה דִּקְדֻשָּׁה וְשָׁם עִקַּר הַשִּׂמְחָה כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ הַיַּיִן שְׁמִירָה גְדוֹלָה מְאֹד שֶׁלֹּא לִשְׁתּוֹתוֹ בִּסְעוּדַת הָרְשׁוּת וְכַיּוֹצֵא, וַאֲפִלּוּ בִּסְעוּדַת מִצְוָה שֶׁלֹּא לִשְׁתּוֹתוֹ יוֹתֵר מִדַּאי שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי שִׁכְרוּת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבְּרִין חֲמִימוּת הַדָּמִים הָרָעִים שֶׁבִּשְׁסָ"ה גִּידִין, וְיָכוֹל לָבוֹא עַל־יְדֵי־זֶה לִידֵי כָּל הָעֲבֵרוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, בִּבְחִינַת "כִּי יִתֵּן בַּכֹּס עֵינוֹ, יִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִים" כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְעַל־כֵּן נֶאֱסָר הַיַּיִן בְּמַגַּע עַכּוּ"ם, כִּי תֵּכֶף כְּשֶׁהָעַכּוּ"ם נוֹגֵעַ בַּיַּיִן נִמְשָׁךְ עָלָיו אֲחִיזַת הַשִּׁבְעִים אֻמּוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת הָרַע שֶׁבַּדָּמִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּגַם הַיַּיִן, בְּחִינַת "אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם", שֶׁאַחֲרִיתוֹ דָּם, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הָעֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־כֵּן עִקַּר פֻּרְעֲנֻיּוֹת כָּל הָעַכּוּ"ם וְכָל הָרְשָׁעִים הוּא בְּחִינַת "כּוֹס הַתַּרְעֵלָה", בְּחִינַת "כִּי כוֹס בְּיַד ה' וְיַיִן חָמַר וְכוּ', אַךְ שְׁמָרֶיהָ יִמְצוּ יִשְׁתּוּ כֹּל רִשְׁעֵי אָרֶץ", כִּי פְּגַם כָּל הָרְשָׁעִים שֶׁבָּא עַל־יְדֵי פְּגַם רְתִיחַת הַדָּמִים הוּא בִּבְחִינַת שִׁמְרֵי יַיִן, בִּבְחִינַת יַיִן פָּגוּם, שֶׁמִּשָּׁם כָּל רִשְׁעוּתָם וּמִשָּׁם כָּל עָנְשָׁם, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, כַּנַּ"ל. וּלְהֵפֶךְ בַּקְּדֻשָּׁה, עִקַּר קִבּוּל הַשָּׂכָר נִקְרָא בְּשֵׁם יַיִן, בְּחִינַת יַיִן הַמְשֻׁמָּר לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "כּוֹס יְשׁוּעוֹת", בְּחִינַת "כּוֹסִי רְוָיָה", בְּחִינַת "ה' מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי", בְּחִינַת כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה הַנִּתָּן בְּיָמִין, כִּי שְׂמֹאל נִכְלָל בְּיָמִין, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַשִּׁיר וְהַנִּגּוּן וְהַשִּׂמְחָה דִּקְדֻשָּׁה כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם ה"ג, אות ג ד).

155

that we have no power to refine and connect to holiness. Fish are the aspect of the eina pekicha [the open eye], the eina chad d'rachamei [the single eye of mercy], the aspect of ra'ava d'ra'avin [the Will of Wills — the highest, most hidden level of divine Will] — the aspect of the root of the faith of the Will and Providence: to know and believe that everything is guided solely by His Will and Providence, blessed be He, as above. But since opposite the metzach ha-ratzon [the forehead of the Will — the aspect of divine Will in its most revealed, frontal expression] — where the root of the Will resides — stands correspondingly the metzach ha-nachash [the forehead of the serpent] — the root of the wisdom of nature. And the essential subduing of the forehead of the serpent is through tzedakah [charity]. Therefore the essential sign of purity of fish is the scales — which are the aspect of the garments of tzedakah, as explained within. The Arc of This Batch: This batch completes the honey/dairy/birth cycle and then opens the great trilogy of kosher animal categories — domesticated animals, birds, and fish — each revealing a distinct level of the spiritual universe and a distinct approach to refinement and holiness. Entry 106 reveals that honey's very origin is an act of divine compulsion: the Sitra Achra is forced by powerful prayer in the

156

שֹׁרֶשׁ הַיַּיִן בִּקְדֻשָּׁה הוּא גָּבֹהַּ מְאֹד, כִּי הוּא כָּלוּל מִכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעִים נַפְשׁוֹת בֵּית יַעֲקֹב, בְּחִינַת שִׁבְעִים זְקֵנִים, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַמִּתְיַשֵּׁב דַּעְתּוֹ בְּיֵינוֹ, יֵשׁ בּוֹ מִדַּעַת שִׁבְעִים זְקֵנִים, כִּי יַיִן נִתַּן בִּשְׁבִים אוֹתִיּוֹת וְכוּ'; אֲבָל אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה, כִּי לְמַטָּה נֶאֱחָז בְּהַיַּיִן בְּחִינַת הָרַע שֶׁל כָּל הַשִּׁבְעִים אֻמּוֹת שֶׁהֵם כְּלוּלִים מִכָּל הַתַּאֲווֹת, וְהָעִקָּר הוּא תַּאֲוַת נִאוּף שֶׁכּוֹלֵל הַכֹּל, וְכַנִּרְאֶה גַּם בְּחוּשׁ, שֶׁעַל־יְדֵי שִׁכְרוּת הַיַּיִן נִתְעַרְבֵּב הַדַּעַת וְנִרְתָּחִין הַדָּמִים, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַתַּאֲווֹת בִּפְרָט תַּאֲוָה הַנַּ"ל, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב לְעִנְיַן הַיַּיִן: "עֵינֶיךָ יִרְאוּ זָרוֹת", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י, שֶׁמְּסִיתוֹ לְהַבִּיט בִּזְנוּת. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל לְעִנְיַן הַיַּיִן: 'זָכָה נַעֲשֶׂה רֹאשׁ' - בְּחִינַת רֹאשׁ וּמֹחִין, בְּחִינַת שִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה, שֶׁהֵם עִקַּר הַדַּעַת וְהַמֹּחִין; 'לֹא זָכָה, נַעֲשֶׂה רָשׁ וְעָנִי' - שֶׁזֶּה בְּחִינַת פְּגַם הַתַּאֲוָה הַנַּ"ל, שֶׁעַל־יָדָהּ בָּא עֲנִיּוּת, "כִּי בְּעַד אִשָּׁה זוֹנָה עַד כִּכַּר לָחֶם". וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בֶּאֱמֶת: הָרוֹאֶה סוֹטָה בְּקִלְקוּלָהּ, יַזִּיר עַצְמוֹ מִן הַיַּיִן. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִשְׁמֹר הַיַּיִן מְאֹד מִמַּגַּע עַכּוּ"ם, כִּי תֵּכֶף שֶׁהֵם נוֹגְעִין בְּהַיַּיִן נִתְהַפֵּךְ הַיַּיִן לְרַע גָּמוּר, כִּי נֶאֱחָז בּוֹ הָרַע שֶׁל הָעַכּוּ"ם שֶׁהוּא הַהֵפֶךְ מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל שֶׁכְּלוּלִים בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ שֶׁל בֵּית יַעֲקֹב, וְעַל־כֵּן הוּא נֶאֱסָר תֵּכֶף לְיִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁגָּזְרוּ עַל יֵינָן מִשּׁוּם בְּנוֹתֵיהֶן, הַיְנוּ כִּי עַל־יְדֵי יֵינָם שֶׁל עַכּוּ"ם נִתְעוֹרֵר הָרַע שֶׁבּוֹ שֶׁהוּא תַּאֲוַת נִאוּף כַּנַּ"ל, וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ יַיִן כָּשֵׁר שֶׁל יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין גַּם־כֵּן לִזָּהֵר מְאֹד מִמֶּנּוּ, כַּמּוּבָא בְּכָל סִפְרֵי־ מוּסָר גֹּדֶל הָאַזְהָרָה לְהִתְרַחֵק מְאֹד מְאֹד מִמַּשְׁקֶה הַמְשַׁכֵּר, בִּפְרָט מִלִּשְׁתּוֹת הַרְבֵּה, חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁיּוּכַל לָבוֹא לִידֵי שִׁכְרוּת, כִּי אֵין מִי שֶׁיּוּכַל לִשְׁתּוֹת יַיִן בִּקְדֻשָּׁה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת כִּי־אִם הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא נָקִי וָזַךְ לְגַמְרֵי מִכָּל הַתַּאֲווֹת וְאֵין בּוֹ שׁוּם מַגַּע עַכּוּ"ם כְּלָל, שֶׁהוּא תַּאֲוָה הַנַּ"ל שֶׁכְּלוּלָה מֵהָרַע שֶׁל כָּל הַשִּׁבְעִים עַכּוּ"ם. אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ זַךְ מֵהַתַּאֲווֹת, אֲזַי כְּשֶׁשּׁוֹתֶה יַיִן, בִּפְרָט כְּשֶׁשּׁוֹתֶה הַרְבֵּה, חַס וְשָׁלוֹם, יָכוֹל לְהִתְאַחֵז בּוֹ בְּחִינַת מַגַּע עַכּוּ"ם, חַס וְשָׁלוֹם, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּתְעוֹרֵר בּוֹ רְתִיחַת הַדָּמִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרַע שֶׁל כָּל הַשִּׁבְעִים עַכּוּ"ם, שֶׁהוּא בְּחִינַת תַּאֲוָה הַנַּ"ל (שם הל' ד, אותיות א ב ג).

156

mode of strict judgment (din) to vomit up the holy things it has swallowed. This is why honey is eaten on Rosh Hashanah — that day's prayer is itself in the mode of din, the precise mode that can compel the extraction of holiness from the deepest impurity. Entry 107 is one of the most architecturally complete entries in the chapter. The hierarchy of slaughter requirements maps precisely onto the spiritual damage caused by the generation of the Flood: fish (untouched, no slaughter), birds (intermediate, one sign), domesticated animals (deeply damaged, two signs). Birds' intermediate status — walking erect like humans yet winged — makes them the aspect of Targum: between the beast-language of the seventy nations and the pure speech of the Holy Tongue. The angel Metatron — the Oral Torah, the mediating principle — is therefore called "the winged bird." And because birds are the aspect of Oral Torah, their signs of purity were transmitted orally, not written. Entry 108 makes the most demanding claim in the chapter regarding Torah learning: even our Torah study

157

אֵין רָאוּי לִשְׁתּוֹת יַיִן וּמַשְׁקֶה הַמְשַׁכֵּר כִּי־אִם מְעַט לְהַרְחִיב דַּעְתּוֹ, וְגַם זֶה בְּשַׁבָּת וְיוֹם־טוֹב וּסְעוּדַת־מִצְוָה דַּיְקָא, וְגַם זֶה רַק כְּשֶׁזּוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁכְּבָר זָכוּ לִקְדֻשַּׁת הַבְּרִית בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, וְעַל־יָדָם יָכוֹל כָּל אֶחָד לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ קְדֻשַּׁת הַבְּרִית, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, בְּחִינַת שִׁבְעִים פָּנִים, בְּחִינַת שִׁבְעִים נֶפֶשׁ לְבֵית יַעֲקֹב הַנַּ"ל, וְאָז דַּיְקָא יָכוֹל לִשְׁתּוֹת מְעַט יַיִן בְּשַׁבָּת וְיוֹם־טוֹב לְשַׂמֵּחַ נַפְשׁוֹ וּלְהַרְחִיב דַּעְתּוֹ כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהִתְעוֹרֵר לְהַרְגִּישׁ בְּיוֹתֵר מְתִיקַת נְעִימַת עֲרֵבַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה, קְדֻשַׁת יִשְׂרָאֵל, קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, שֶׁנִּמְשָׁךְ עָלֵינוּ בְּכֹחַ הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְגַם אָז צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לִשְׁתּוֹת בְּמִדָּה וּבְמִשְׁקָל לִזְכּוֹת שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת יַיִן הַמְשַׂמֵּחַ, לִזְכּוֹת עַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה דִּקְדֻשָּׁה לְהִתְדַּבֵּק בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְהַתּוֹרָה וּבְהַצַּדִּיקִים וּלְהַרְגִּישׁ בְּיוֹתֵר גְּדֻלַּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ. אֲבָל אֵלּוּ הַקּוֹבְעִים עַצְמָם עַל הַיַּיִן גַּם בִּימֵי הַחֹל, וְלֹא דַי לָהֶם בְּכָל זֶה, כִּי־אִם שֶׁבָּאִים עַל־יְדֵי־זֶה לְלֵיצָנוּת וּמַחֲלֹקֶת וְחוֹלְקִין עַל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים; וַאֲפִלּוּ אֲנָשִׁים הַכְּשֵׁרִים קְצָת שֶׁאֵינָם מִתְעוֹרְרִים עַל־יְדֵי שְׁתִיַּת הַיַּיִן לְלֵיצָנוּת גָּמוּר, רַק שֶׁשּׁוֹגֶה בּוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי הַשְּׁתִיָּה הוּא שׁוֹגֶה וְטוֹעֶה אֶת עַצְמוֹ עַד שֶׁמְּהַפֵּךְ הָאֱמֶת וְדוֹבֵר סָרָה עַל יִרְאֵי־הַשֵּׁם הָאֲמִתִּיִּים, כִּי נִדְמֶה לוֹ שֶׁנָּטוּ מִדֶּרֶךְ הָאֱמֶת, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל הַטָּעוּת הַזֶּה בָּא לוֹ עַל־יְדֵי רִבּוּי שְׁתִיַּת הַיַּיִן - עַל זֶה נֶאֱמַר: "וְכָל שֹׁגֶה בּוֹ לֹא יֶחְכָּם", וּפְגָמָם וְקִלְקוּלָם עַל־יְדֵי־זֶה מְרֻבֶּה מְאֹד כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אותיות ד ה ו ז).

157

is still mixed — "if he merits, an elixir of life; if not..." — and therefore we cannot refine the food we eat through our own Torah learning alone. Only the true Tzadikim, who have fully nullified the evil within themselves, can draw out the correct halachic ruling that enables proper refinement. The Oral Torah's dependence on the living Tzadik of each generation is not institutional — it is ontological. Entry 109 follows directly: the Rabbinic ruling that an am ha-aretz [one who has never attached to Torah scholars] is forbidden to eat meat is not an elitist social ruling. It is a statement about spiritual physics: without connection to the Tzadik, one literally does not have the power to elevate the souls within the meat. The definition of

158

כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם הֵם מִשְּׁבִירַת כֵּלִים, וְכָל הַתַּאֲווֹת וְהַהֲנָאוֹת שֶׁבָּעוֹלָם הֵם בְּחִינַת אֲהָבוֹת הַנְּפוּלוֹת, שֶׁבָּאִין מִשְּׁבִירַת כְּלֵי הַחֶסֶד, וְעַל־כֵּן כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם צְרִיכִים תִּקּוּן, אֲפִלּוּ דְּבָרִים הַמֻּתָּרִים, כִּי אֵין דָּבָר בָּעוֹלָם שֶׁלֹּא יִהְיֶה צָרִיךְ כַּמָּה תִּקּוּנִים, וְעַל־כֵּן אָסוּר לֵהָנוֹת מֵהָעוֹלָם הַזֶּה בְּלֹא בְּרָכָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְתַקֵּן שׁוּם דָּבָר עַד שֶׁיַּחֲזֹר וְיָבוֹא אוֹתוֹ הַדָּבָר לְתוֹךְ הַפֶּה שֶׁשָּׁם בְּחִינַת הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁשָּׁם אֵצֶל הַנְּקֻדָּה שׁוֹרֶה אוֹר הָאַהֲבָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן בְּחִינַת שְׁבִירַת כְּלֵי הַחֶסֶד, הַיְנוּ עַל־יְדֵי הַבְּרָכָה שֶׁמְּבָרְכִין עַל כָּל דָּבָר קֹדֶם שֶׁנֶּהֱנֶה מִמֶּנּוּ, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּלֶּה אוֹר הָאַהֲבָה הַקְּדוֹשָׁה וְנִתְבַּטְּלוּ כָּל אֲהָבוֹת הַנְּפוּלִין הַבָּאִים מִשְּׁבִירַת כְּלֵי הַחֶסֶד; נִמְצָא - עַל־יְדֵי הַבְּרָכָה הוּא בוֹרֵא אֶת הַדָּבָר שֶׁאוֹכֵל וְנֶהֱנֶה מִמֶּנּוּ מֵחָדָשׁ עַל־יְדֵי הַנְּקֻדָּה שֶׁבַּפֶּה שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַבְּרָכָה, וְעַל־כֵּן בְּלֹא בְרָכָה אָסוּר לוֹ לֵהָנוֹת מִזֶּה, כִּי אָז הַדָּבָר עֲדַיִן בִּבְחִינַת חֶרְפָּה וּשְׁבִירָה. וְעַל־כֵּן מְבָרְכִין כָּל הַבְּרָכוֹת בִּלְשׁוֹן הֹוֶה: "בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ" אוֹ "פְּרִי הָאֲדָמָה" וְכַיּוֹצֵא, וְאֵין אוֹמְרִים "שֶׁבָּרָא", כִּי בֶּאֱמֶת עַתָּה נִבְרָא זֶה הַדָּבָר מֵחָדָשׁ עַל־יְדֵי הַבְּרָכָה, כִּי עַל מְנָת כֵּן בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת הָעוֹלָם, שֶׁיִּהְיֶה נִמְסָר לְיִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת בּוֹ כִּרְצוֹנָם. וְעַל־כֵּן נִבְרְאוּ כָּל הַדְּבָרִים מְחֻסַּר תִּקּוּן, וּגְמַר תִּקּוּנָם עַל־יְדֵי הָאָדָם, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַחִטִּים צְרִיכִין לִטָּחֵן, כְּדֵי שֶׁהָאָדָם יְתַקֵּן כָּל הַדְּבָרִים עַל־יְדֵי עַצְמוֹ, כִּי בְּכָל דָּבָר יֵשׁ כַּמָּה תִּקּוּנִים וְכַמָּה מִצְו?ֹת תְּלוּיִים בּוֹ קֹדֶם שֶׁנֶּהֱנִים מִמֶּנּוּ, כְּדֵי שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יִתְתַּקֵּן הַדָּבָר וְיִתְחַדֵּשׁ כִּבְרִיָּה חֲדָשָׁה; וּגְמַר כָּל הַתִּקּוּנִים וּכְלָלוּתָם הוּא עַל־יְדֵי הַבְּרָכָה, כִּי עִקַּר הַתִּקּוּן הוּא עַל־יְדֵי הַבְּרָכָה וְעַל־ יְדֵי־זֶה נִבְרָא הַדָּבָר מֵחָדָשׁ בִּשְׁלֵמוּת (הלכות נדרים, הל' א).

158

am ha-aretz — one who studied but never served a sage — confirms that the issue is connection, not mere study. Entries 110–111 complete the bird trilogy and open the fish section. Fish are the eina pekicha — the ever-open divine eye. They were created from water (= daas), they never close their eyes (= constant divine attention), and the Flood did not affect them (= they are already in the World to Come). All the restrictions of kosher slaughter, forbidden fat, blood, and treifah are consequences of the blemish of the bris — which never reached the fish. Their scales parallel the kasonos or (garments of skin) given to Adam after the sin — smooth as fingernail — the protective boundary-garment of the holy. Entries 112–113 develop a fascinating dialectic within fish holiness: the fins represent soaring intellect, but the scales represent

159

אֲכִילַת הַצַּדִּיק הוּא בְּחִינַת צְדָקָה, שֶׁעוֹשֶׂה צְדָקָה וָחֶסֶד עִם נַפְשׁוֹ הַקְּדוֹשָׁה, בְּחִינַת "גֹּמֵל נַפְשׁוֹ אִישׁ חָסֶד", בְּחִינַת "צַדִּיק אֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ", וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הִלֵּל: אֶגְמֹל חֶסֶד עִם נַפְשִׁי. וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי אֲכִילָתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק זוֹכֶה לְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּחִינַת "וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ", שֶׁהִיא בְּחִינַת שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת צַחְצָחוֹת שֶׁזּוֹכִין לְקַבֵּל עַל־יְדֵי צְדָקָה כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' כבוד אב, הל' ב, אות טז).

159

tzimtzum (contraction/boundary). A fish with fins but no scales is impure — it has flight without boundary, intellect without garment. The danger for one who has reached the level of daas and bris-holiness

160

הָאֲכִילָה סוֹעֵד אֶת הַלֵּב, כִּי פִּתָּא סַעְדְּתָא דְּלִבָּא, וּכְשֶׁאוֹכְלִין בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה אֲזַי מַכְנִיסִין חָכְמָה וָדַעַת בַּלֵּב, בִּבְחִינַת "וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיִּיטַב לִבּוֹ", וְעַל־ יְדֵי־זֶה נִתְגַּלִּין פְּעֻלּוֹת וּמִדּוֹת טוֹבוֹת וְנִתְגַּלֶּה מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הַבְּרִיאָה. וּלְהֵפֶךְ, כְּשֶׁאוֹכֵל שֶׁלֹּא בִקְדֻשָּׁה, מִכָּל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁאוֹכֵל דְּבַר אִסּוּר, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי נִכְנָס טִפְּשׁוּת בַּלֵּב וְנִטַּמְטֵם חֲלַל הַלֵּב בִּבְחִינַת "וְנִטְמֵתֶם בָּם" שֶׁכָּתוּב אֵצֶל אֲכִילַת דָּבָר טָמֵא דַּיְקָא, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "וְנִטַּמְטֵם", כִּי אֲכִילַת דְּבָרִים טְמֵאִים מְטַמְטֵם הֶחָלָל שֶׁבַּלֵּב וְנִכְנָס טִפְּשׁוּת בְּלִבּוֹ, בְּחִינַת עָרְלַת לֵב, שֶׁזֶּה בְּחִינַת קִלְקוּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ־ הַדַּעַת שֶׁגָּרַם שְׁבִירַת כֵּלִים, כַּמּוּבָא בִּכְתָבִים, כִּי הַחָכְמָה שֶׁבַּלֵּב הוּא כְּפִי הָאֲכִילָה כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (הל' מילה ה"ב, אות ב).

160

is precisely to over-reach — to "enter within one's boundary" — which paradoxically throws one out of holiness entirely. The rule "all that have scales also have fins" means: where there is true boundary, there is also true flight — but never the reverse. Entry 114 frames the entire kashrut system as the confrontation between two epistemologies: natural science (the wisdom of the body,

161

עִקַּר אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה הוּא כְּפִי תִּקּוּן הַבְּרִית, כִּי "צַדִּיק אֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ", וְצַדִּיק הוּא מָאן דְּנָטֵר בְּרִית קַדִּישָׁא כַּיָּדוּעַ (שם אות ח).

161

animality) versus Torah wisdom (the soul, divine Providence). Israel's

162

הַיַּיִּן יֵשׁ בּוֹ שְׁנֵי כֹּחוֹת כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: זָכָה אוֹ לֹא זָכָה וְכוּ'; הַיְנוּ מִי שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לִשְׁתּוֹתוֹ בִּקְדֻשָּׁה, אָז הַיַּיִן מְשַׁכְּרוֹ וּמְשַׁמְּמוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת, בְּחִינַת שֵׁנָה, כִּי הַיַּיִן מֵבִיא שֵׁנָה שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת בְּחִינַת הַזְּמַן, שֶׁמִּשָּׁם בָּאִים כָּל הַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה וְכָל הַמַּעֲשֶׂה הָרַע הַנַּעֲשֶׂה תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ וְהַזְּמָן; אֲבָל הַיַּיִן דִּקְדֻשָּׁה הוּא לְהֵפֶךְ, כִּי זָכָה נַעֲשֶׂה רֹאשׁ, כִּי הַיַּיִן מְרוֹמֵם מֹחוֹ וּמַשְׁלִים דַּעְתּוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת בִּטּוּל הַזְּמַן, שֶׁשָּׁם עִקַּר הָאֲרִיכַתשׂיָמִים אֲמִתִּיִּים וְהַזִּקְנָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: יַיִן יָשָׁן, שֶׁדַּעַת זְקֵנִים נוֹחָה הֵימֶנּוּ, דַּעַת זְקֵנִים דַּיְקָא, כִּי יַיִן בִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּחִינַת זָקֵן, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הַדַּעַת, בְּחִינַת בִּטּוּל הַזְּמַן, בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת 'זָכְרֵהוּ עַל הַיָּיִן'. עַיֵּן פְּנִים (שם הל' ד, אות י).

162

eating is an act of epistemological assertion: every kosher meal is a declaration that nature is not self-sustaining, that everything is G-d's providence, that matter itself is subordinate to His Will. Impure species are those we literally cannot metabolize into this declaration. Entry 115 closes with a striking identification: the fish's scales are the garments of tzedakah. The forehead of the Will

163

עִקַּר הִתְחַבְּרוּת הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת: דּוֹמֵם צוֹמֵחַ חַי מְדַבֵּר, הוּא עַל־יְדֵי הַצּוֹמֵחַ, כִּי הַצּוֹמֵחַ גָּדֵל מִן הָאָרֶץ שֶׁהוּא דוֹמֵם, וְהַחַי וְהַמְדַבֵּר אוֹכְלִים אוֹתוֹ וּמְקַיֵּם נַפְשָׁם בְּקִרְבָּם, כִּי עִקַּר הַחַיּוּת שֶׁל כָּל הַנִּבְרָאִים הוּא עַל־יְדֵי הַצּוֹמֵחַ, וַאֲפִלּוּ בְּנֵי־ אָדָם, עִקַּר הָאֲכִילָה שֶׁלָּהֶם הוּא הַלֶּחֶם שֶׁעָלָיו יִחְיֶה הָאָדָם, כִּי שְׁאָר הַמַּאֲכָלִים אֵינָם מַשְׂבִּיעִים כָּל־כָּךְ אֶת הָאָדָם, וְעַל־כֵּן אֵין מְבָרְכִין עֲלֵיהֶם בִּרְכַּת־הַמָּזוֹן אֶלָּא עַל הַלָּחֶם. נִמְצָא, שֶׁבְּהַצּוֹמֵחַ מְשֻׁתָּפִים הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת גּוּף וָנֶפֶשׁ, כִּי שְׁנֵיהֶם אוֹכְלִים הַצּוֹמֵחַ וְהוּא עִקַּר הַהִתְחַבְּרוּת בֵּין גּוּף וָנֶפֶשׁ שֶׁהֵם בְּחִינַת בְּהֵמָה וְאָדָם. וְעַל־ כֵּן כְּשֶׁזּוֹכִין לֶאֱכֹל הַצּוֹמֵחַ שֶׁהוּא לֶחֶם הָאָרֶץ בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, אֲזַי נִכְנָע הַגּוּף וְנִכְלָל בַּנֶּפֶשׁ, וְנִכְלָלִין כָּל הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, שֶׁהֵם כְּלַל הַגּוּף, בְּהַנֶּפֶשׁ, כִּי בְּהַצּוֹמֵחַ מְלֻבָּשִׁין נְפָשׁוֹת יְקָרוֹת וּגְבוֹהוֹת בְּיוֹתֵר, בְּחִינַת "כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה". וְעַל־כֵּן הַצּוֹמֵחַ עוֹלֶה וּמְחַבֵּר רוּחַ הַבְּהֵמָה עִם רוּחַ הָאָדָם, כִּי הוּא מְחַיֶּה שְׁנֵיהֶם וְהוּא בִּבְחִינַת "עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע", שֶׁהָיָה גַּם־כֵּן מִמִּין הַצּוֹמֵחַ, כִּי לִפְעָמִים יְכוֹלִין לִזְכּוֹת עַל־יְדֵי אֲכִילַת הַצּוֹמֵחַ לְרוּחַ הָאָדָם, לָצֵאת מִבְּחִינַת בְּהֵמָה לְאָדָם, כִּי מְלֻבָּשׁ שָׁם נְפָשׁוֹת גְּבוֹהוֹת מְאֹד, וְלִפְעָמִים לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־כֵּן הִתְהַפְּכוּת מִיסוֹד לַחֲבֵרוֹ אֵין רוֹאִין בְּחוּשׁ כְּמוֹ שֶׁרוֹאִין בְּהַצּוֹמֵחַ מִן הָאָרֶץ, כִּי כָל הַדְּבָרִים גְּדֵלִים וְנִתְהַוִּים מִין מִמִּינוֹ, כְּגוֹן בְּנֵי־אָדָם מוֹלִידִין בְּנֵי־אָדָם, וְכֵן בְּגֶדֶר הַחַי בְּהֵמָה מוֹלֶדֶת גַּם־כֵּן אֶת מִינָהּ; אֲבָל הַצּוֹמֵחַ גָּדֵל וְנִתְהַוֶּה מִן הֶעָפָר שֶׁהוּא יְסוֹד אַחֵר לְגַמְרֵי, דְּהַינוּ דוֹמֵם. וְהִנֵּה דּוֹמֵם לְגַבֵּי צוֹמֵחַ הוּא בְּחִינַת בְּהֵמָה לְגַבֵּי אָדָם, גּוּף לְגַבֵּי נֶפֶשׁ כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעַל־כֵּן בְּהַצּוֹמֵחַ שֶׁצּוֹמֵחַ מִן הַדּוֹמֵם דַּיְקָא, וְכֹחַ הַדּוֹמֵם שֶׁהוּא הֶעָפָר נִתְהַפֵּךְ בָּהּ לְמַהוּתָהּ מַמָּשׁ - בָּזֶה אָנוּ רוֹאִין בְּחוּשׁ שֶׁיֵּשׁ בְּכֹחַ לַהֲפֹךְ מִבְּהֵמָה לְאָדָם, מֵחַי לִמְדַבֵּר, מִגּוּף לְנֶפֶשׁ, כִּי הַגּוּף נוֹתֵן כֹּחַ לְהַנֶּפֶשׁ שֶׁתִּגְדַּל וְתִצְמַח וְתַעֲשֶׂה פְּעֻלָּתָהּ בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם דַּיְקָא עַל־ יְדֵי שֶׁמְּלֻבֶּשֶׁת בַּגּוּף, וְדַיְקָא עַל־יְדֵי הַגּוּף צוֹמַחַת וּגְדֵלָה בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁזּוֹכֶה לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל הַגּוּף לְגַבֵּי הַנֶּפֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁרוֹאִין בְּהַצּוֹמֵחַ שֶׁצּוֹמֵחַ וְגָדֵל דַּיְקָא עַל־יְדֵי שֶׁכֹּחַ הֶעָפָר שֶׁהוּא הַדּוֹמֵם נִכְלָל בְּהַצּוֹמֵחַ וְנִתְהַפֵּךְ לְמַהוּתוֹ, שֶׁזֶּהוּ מַמָּשׁ בְּחִינַת הִתְהַפְּכוּת מִגּוּף לְנֶפֶשׁ כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן עִקַּר גִּדּוּל הַצּוֹמֵחַ מִן הָאָרֶץ הוּא עַל־יְדֵי גְּשָׁמִים, כִּי גְּשָׁמִים בָּאִים מִבְּחִינַת הַמְתָּקַת הַדִּינִים וְהַגְּבוּרוֹת עַד שֶׁנִּתְהַפְּכִין לַחֲסָדִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הִתְהַפְּכוּת הַגּוּף לְגַבֵּי הַנָּפֶשׁ (ע' טל ומטר, אות ז; הל' ר"ח, הל' ג, אות י).

163

(metzach ha-ratzon) is opposed by the forehead of the serpent (metzach ha-nachash) — the root of natural-science thinking that insists the world runs on its own. What subdues that serpent's forehead? Charity. And the fish's scales — which physically embody the boundary-garment of the divine Will — are the visible sign of that charity-principle woven into creation. Two corrections made in this version: (1) Entry 112: "she-lo lichnos lifnim mimechitzato" — corrected from "not to enter within his boundary" to "not to trespass beyond his partition." Lifnim mimechitzato means going beyond one's proper partition — over-reaching into a domain that exceeds one's spiritual capacity. The danger for one who has attained the daas-level is not constriction but the opposite: the Evil Inclination specifically at this level pushes the person to rush beyond his permitted domain, which paradoxically throws him out of holiness entirely. This is precisely why the impure fish has fins but no scales: flight (fins) without boundary (scales) — unbounded intellect is the fish-level form of the blemish of the bris. (2) Entry 114: "guf va-nefesh hem bechinás" — clarified from "Body and soul are the aspect

164

שְׁלשָׁה שְׁנֵי עָרְלָה הֵם כְּנֶגֶד הַשָּׁלשׁ קְלִפּוֹת טְמֵאוֹת לְגַמְרֵי, שֶׁהֵם הָרַע הַכּוֹלֵל שֶׁל פְּגַם הַבְּרִית, וְהַשָּׁנָה הָרְבִיעִית הִיא כְּנֶגֶד בְּחִינַת נֹגַהּ. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁל בְּחִינַת נֹגַהּ הוּא לְהַעֲלוֹת הַטּוֹב שֶׁבִּבְחִינַת נֹגַהּ, בְּחִינַת תַּרְגּוּם, לִלְשׁוֹן־ הַקֹּדֶשׁ. עַל־כֵּן פֵּרוֹת רְבַעי צְרִיכִין לְהַעֲלוֹתָם לִירוּשָׁלַיִם, שֶׁהוּא בְּחִינַת לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ (הל' ערלה, הל' א).

164

of external wisdoms" to "Body and soul correspond to" the opposition between natural science and Torah wisdom. The Hebrew bechinás indicates a parallel/correspondence, not

165

עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה שֶׁתִּהְיֶה בִּקְדֻשָּׁה הוּא עַל־יְדֵי הַבּוּשָׁה, בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, בְּחִינַת שִׁפְלוּת, כִּי עִקַּר הַתַּכְלִית הוּא שִׁפְלוּת, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כִּי־אִם כְּשֶׁזּוֹכֶה לִהְיוֹת בִּבְחִינַת אַיִן מַמָּשׁ בְּתַכְלִית הַשִּׁפְלוּת בֶּאֱמֶת. וְהִנֵּה כְּשֶׁהָאָדָם אוֹכֵל, וְעַל־יְדֵי הָאֲכִילָה נִתְגַּדֵּל הַחֹמֶר וְהַיֵּשׁוּת, וַאֲזַי יָכוֹל, חַס וְשָׁלוֹם, לְהִתְעַלֵּם וּלְהִתְמַעֵט אֶצְלוֹ בְּחִינַת הָאַיִן שֶׁהוּא בְּחִינַת שִׁפְלוּת, וְזֶהוּ שֶׁחָשְׁשָׁה הַתּוֹרָה: "פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ וְכוּ', וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת ה' וְכוּ'", וַאֲכִילָה כָּזוֹ הִיא בְּחִינַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת", כִּי אֲכִילָה כָּזוֹ שֶׁעַל־יָדָהּ בָּא גַּסּוּת וְרוּם־לֵבָב עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה שׁוֹכְחִין אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, זֶה בְּחִינַת מִיתָה, חַס וְשָׁלוֹם, הֵפֶךְ הַחַיִּים נִצְחִיִּים, כִּי עִקַּר הַחַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁלֶּעָתִיד הוּא לָדַעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה אִי אֶפְשָׁר כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַשִּׁפְלוּת, וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת עִקַּר הַחַיִּים נִצְחִיִּים יִהְיֶה רַק לְהַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד כַּמְבֹאָר בִּפְנִים; אֲבָל עַל־יְדֵי גַּסּוּת אִי אֶפְשָׁר לֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מִיתָה, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מֵחַי הַחַיִּים יִתְבָּרַךְ, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לֶאֱכֹל בִּקְדֻשָּׁה בְּאֹפֶן שֶׁעַל־יְדֵי הָאֲכִילָה יִזְכֶּה לְשִׁפְלוּת שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים, וַאֲכִילָה כָּזוֹ הִיא עַל־יְדֵי הַבּוּשָׁה שֶׁזּוֹכִין עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מִתְבַּיְּשִׁין אֲפִלּוּ לְהוֹשִׁיט הַמַּאֲכָל לְפִיו, וּכְשֶׁאוֹכֵל בְּבוּשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, שֶׁעַל־יָדָהּ זוֹכִין לְחַיִּים נִצְחִיִּים בְּחִינַת שִׁפְלוּת, נִמְצָא שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי אֲכִילָה זוֹ בְּחִינַת שִׁפְלוּת שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "צַדִּיק אֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ", כִּי עִקַּר הַחַיּוּת שֶׁל הָאָדָם הוּא עַל־יְדֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה; אֲבָל כְּשֶׁאוֹכֵל בְּלִי בּוּשָׁה וּבָא לְגַסּוּת הָרוּחַ עַל־יְדֵי אֲכִילָתוֹ עַד שֶׁשּׁוֹכֵחַ אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי עַל־יְדֵי אֲכִילָה כָּזוֹ בָּא לִידֵי מִיתָה, חַס וְשָׁלוֹם, כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת רְשָׁעִים בְּחַיֵּיהֶם קְרוּיִים מֵתִים, וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה הוּא עַל־יְדֵי בּוּשָׁה, כִּי עַל־ יְדֵי אֲכִילָה כָּזוֹ נִתּוֹסֵף לוֹ חַיִּים בֶּאֱמֶת, בְּחִינַת חַיִּים נִצְחִיִּים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים, דְּהַיְנוּ בְּחִינַת שִׁפְלוּת. וְזֶה בְּחִינַת אִסּוּר אֲכִילַת הַפֵּרוֹת בִּשְׁלשׁ שְׁנֵי עָרְלָה וְעִנְיַן פֵּרוֹת רְבַעי שֶׁצְּרִיכִין לְהַעֲלוֹתָם לִירוּשָׁלַיִם כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ב).

165

an identity — body and soul are not the wisdoms themselves but are structured in the same polarity. Israel's eating bridges precisely this polarity: by eating in holiness, one asserts Torah wisdom over natural-science wisdom, soul over body, Providence over compulsion. נ נח נחמ נחמן מאומן The essential name of the Tzadik is after the name of tzedakah [charity] — the aspect of: "and the Tzadik is gracious and gives" [v'tzadik chonein v'nosein] [Tehillim 37:21]. For the Tzadik is the true master of tzedakah, as explained within [see the section on Tzedakah, entry 30]. And therefore the Tzadik is called by the name fish [dag] — for all his growth is in the water, which is the aspect of tzedakah, as is known. And therefore fish — whose vitality is drawn at its root from the aspect of the Tzadik who is also the aspect of fish — require no slaughter, have no treifos, and no prohibition of forbidden fat or blood. For the true Tzadik is already clean and pure from all and everything, with no waste whatsoever — for even his eating

166

עַל־יְדֵי שֶׁמַּמְתִּינִים שְׁלשָׁה שְׁנֵי עָרְלָה וְאֵין אוֹכְלִין הַפֵּרוֹת, עַל־יְדֵי־זֶה מְתַקְּנִין פְּגַם אֲכִילַת עֵץ־הַדַּעַת וּמַחֲלִישִׁין מְזוֹנָא דְּגוּפָא, וְנִתְגַּבֵּר מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַדַּעַת, שֶׁהֵם שְׁלשָׁה מֹחִין, שֶׁהֵם שָׁלשׁ מְחִצּוֹת פְּרוּסוֹת בִּפְנֵי תַּאֲוַת נִאוּף; וְעַל־כֵּן נִקְרָאִים שְׁלשׁ שְׁנֵי עָרְלָה, כִּי עָרְלָה הוּא פְּגַם הַבְּרִית שֶׁבָּא עַל־יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת מְזוֹנָא דְּגוּפָא, וּבָזֶה שֶׁמַּמְתִּינִים אֵלּוּ הַשְּׁלשׁ שְׁנֵי עָרְלָה מְתַקְּנִים זֹאת. וְהִנֵּה בִּשְׁלשׁ שְׁנֵי עָרְלָה, שֶׁאָז שׁוֹלֶטֶת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא עַל הַפֵּרוֹת, אָז אָסוּר לֶאֱכֹל הַפֵּרוֹת לְגַמְרֵי, כִּי הֵם אָז מִבְּחִינַת מְזוֹנָא דְּגוּפָא, בְּחִינַת עָרְלָה פְּגַם הַבְּרִית, וְאַחַר־כָּךְ בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית צְרִיכִין לְהַעֲלוֹת הַפֵּרוֹת לְאָכְלָן בִּירוּשָׁלַיִם, שֶׁשָּׁם עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה שֶׁתִּהְיֶה בִּבְחִינַת מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא, בְּחִינַת רֵיחַ, וְעַל־יְדֵי שֶׁמַּעֲלִין אָז הַפֵּרוֹת לִירוּשָׁלַיִם, עַל־יְדֵי־זֶה מַעֲלִין אוֹתָן מִבְּחִינַת שְׁלשׁ שְׁנֵי עָרְלָה, מִבְּחִינַת מְזוֹנָא דְּגוּפָא לִבְחִינַת מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הלכה ג).

166

and drinking and all the physical matters he engages in at times are entirely holy and exceedingly pure with great holiness. For he is able to serve Hashem, blessed be He, in every thing. But domesticated animals, beasts, and birds — even the pure ones whose sustenance comes from the side of holiness, from the fit among Israel — nevertheless require slaughter and have various forbidden things within them. For within the multitude of Israel there is still some

167

שְׁלשׁ שְׁנֵי עָרְלָה הֵם כְּנֶגֶד בְּחִינַת הַשְּׁלשׁ תַּאֲווֹת, דְּהַיְנוּ תַּאֲוַת מָמוֹן וְתַאֲוַת אֲכִילָה וְתַאֲוַת מִשְׁגָּל. וְאַחַר שֶׁזּוֹכִין לְהַכְנִיעַ הַשְּׁלשׁ תַּאֲווֹת הַנַּ"ל עַל־יְדֵי שֶׁמַּמְתִּינִין שְׁלשׁ שְׁנֵי עָרְלָה, אָז אַחַרשׂ כָּךְ בַּשָׁנָה הָרְבִיעִית צְרִיכִין לְהַעֲלוֹת הַפֵּרוֹת לְאָכְלָן בִּירוּשָׁלַיִם, כִּי עַל־יְדֵי שְׁבִירַת הַשְּׁלשׁ תַּאֲווֹת הַנַּ"ל זוֹכִין לְבִנְיַן יְרוּשָׁלַיִם שֶׁהוּא בְּחִינַת יִרְאָה שְׁלֵמָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה. וְזֶה בְּחִינַת: "וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִית, יִהְיֶה כָּל פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ הִלּוּלִים לַה'" - הִלּוּלִים דַּיְקָא (שם הלכה ד).

167

admixture of unfitness as well — for who can say: "I have purified my heart, I am cleansed of my sin"? [Mishlei 20:9]. But fish — whose vitality is drawn from the aspect of the Tzadik who is entirely holy — require no rectification whatsoever. Their very

168

עַל־יְדֵי שֶׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת אֲכִילָה, עַל־ יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְקַיֵּם מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אַל תְּהִי בָז לְכָל אָדָם, שֶׁלֹּא לִפְגֹּם בִּכְבוֹד שׁוּם אָדָם, כִּי כָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ לוֹ חֵלֶק בְּכָבוֹד דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל־כֵּן אָסוּר לְבַזּוֹת שׁוּם אֶחָד מֵהֶם, רַק לְכַבֵּד כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וְאָז זוֹכֶה לְכָבוֹד בְּחִינַת "כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד", שֶׁזֶּה בְּחִינַת תִּקּוּן הַכָּבוֹד דִּקְדֻשָּׁה (שם אות יט).

168

gathering [asifah] purifies them — just as with Tzadikim, the word asifah [gathering/ingathering] is used. But since there are many liars and hypocrites who ape the human being like a

169

עִקַּר תִּקּוּן אֲכִילַת יִשְׂרָאֵל הוּא כְּשֶׁזּוֹכִין לִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה עַד שֶׁהַתְּפִלָּה הוּא בְּחִינַת דְּבַר ה', שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַכֹּל, וְאָז כָּל הַתְּבוּאוֹת וְהַפֵּרוֹת וְהַצְּמָחִים מַחֲזִירִים כָּל כֹּחוֹתָם לִמְקוֹר\רסז חַיּוּתָם שֶׁהוּא דְּבַר ה', בְּחִינַת הַתְּפִלָּה הַשְּׁלֵמָה הַנַּ"ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הִתְנוֹצְצוּת מָשִׁיחַ כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְאָז כָּל אֲכִילָתוֹ וּשְׁתִיָּתוֹ, אֲפִלּוּ מִלֶּחֶם וָמַיִם לְבַד, הֵם כְּלוּלִין מִכֹּל הַכֹּחוֹת כֻּלָּם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֲכִילַת מָן וּשְׁתִיַּת מֵימֵי הַבְּאֵר, שֶׁהָיָה כָּלוּל בָּהֶם כָּל הַכֹּחוֹת וְהַטְּעָמִים שֶׁל כָּל מִינֵי מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה. וּבִשְׁבִיל זֶה צְרִיכִין לְהַעֲלוֹת פֵּרוֹת רְבַעי לְאָכְלָן בִּירוּשָׁלַיִם, וְכֵן מַה שֶּׁצְּרִיכִין לִתֵּן מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה וּלְוִיָּה מִן הַתְּבוּאָה וְהַפֵּרוֹת, וְכֵן עִנְיַן שְׁמִטָּה וְיוֹבֵל, הַכֹּל בִּכְדֵי לְקַדֵּשׁ הַתְּבוּאָה וְהַצְּמָחִים שֶׁיִּהְיוּ בִּבְחִינַת הַנַּ"ל, שֶׁיַּחֲזִירוּ כָּל כֹּחוֹתָם וְחַיּוּתָם לְתוֹךְ הַתְּפִלָּה הַנַּ"ל; וּמִזֶּה נִמְשָׁךְ גַּם אִסּוּר כִּלְאַיִם, כַּמְבֹאָר כָּל זֶה בִּפְנִים (שם אותיות י כא כג כד כו כז).

169

monkey [i.e., who imitate the Tzadik outwardly without his inner reality] and boast of great and wondrous things — as though they too could serve Hashem, blessed be He, in every thing, as the Tzadik does — while in truth they are liars as above — therefore among fish too there are many impure species, which are drawn from the aspect of these liars and hypocrites as above. And therefore the essential sign of purity of fish is the scales

170

עִנְיַן גִּדּוּל הַצְּמָחִים וְהָאִילָנוֹת עַל־יְדֵי זְרִיעָה בָּאָרֶץ דַּיְקָא, וְעִקַּר צְמִיחָתָן וְגִדּוּלָן הוּא דַּיְקָא אַחַר שֶׁנִּתְבַּלִּין בָּאָרֶץ וְנַעֲשִׂין כְּאַיִן מַמָּשׁ - עַיֵּן "בִּטּוּל לְאוֹר אֵין־סוֹף", אוֹת קנב. בֶּאֱמֶת בְּהָאִסּוּר בְּעַצְמוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַקְּלִפָּה, אֵין בּוֹ שׁוּם טַעַם כְּלָל, בִּבְחִינַת "אִם יֶשׁ־טַעַם בְּרִיר חַלָּמוּת" (איוב ו, ו), כִּי עִקַּר הַטַּעַם נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַטּוֹב, בִּבְחִינַת "טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב ה'", וְעַל־כֵּן כָּל מַה שֶּׁהַדָּבָר קָרוֹב יוֹתֵר אֶל הַקְּדֻשָּׁה, יֵשׁ בּוֹ טַעַם טוֹב בְּיוֹתֵר. וְעַל־כֵּן הָיָה הַמָּן מִשְׁתַּנֶּה לְכַמָּה טְעָמִים, כִּי הַמָּן הוּא בְּחִינַת קְדֻשָּׁה גָּבֹהַּ מְאֹד כַּיָּדוּעַ, וְעַל־כֵּן הָיָה טַעְמוֹ טוֹב בְּיוֹתֵר וְהָיָה כָּלוּל מִכָּל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "תַּבְשִׁיל שֶׁל שַׁבָּת רֵיחוֹ נוֹדֵף", וְטַעַם הַמַּאֲכָלִים שֶׁל שַׁבָּת הוּא טוֹב הַרְבֵּה יוֹתֵר מִטַּעַם הַמַּאֲכָלִים שֶׁל חֹל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "תַּבְלִין אֶחָד יֵשׁ לָנוּ וְשַׁבָּת שְׁמָהּ", כִּי אָז טַעַם הַמַּאֲכָל נִמְשָׁךְ מִקְּדֻשָּׁה גָבֹהַּ מְאֹד, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת שַׁבַּת־קֹדֶשׁ; אֲבָל בְּמַאֲכְלֵי אִסּוּר, אֵין בָּהֶם מִצַּד עַצְמָם שׁוּם טַעַם כְּלָל, וְעִקַּר הַטַּעַם שֶׁבָּהֶם הוּא רַק מִבְּחִינַת מְעַט הַטּוֹב שֶׁנָּפְלוּ לְשָׁם, הַיְנוּ מֵהַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהֵם אֲסוּרִין שָׁם בְּגָלוּת גָּדוֹל וּמַר מְאֹד, וְאֵין לָנוּ כֹּחַ לְבָרְרָם עַכְשָׁו עַל־כֵּן הֵם אֲסוּרִים לָנוּ, וְעַל שֵׁם זֶה נִקְרָא "אִסּוּר", מֵחֲמַת שֶׁהַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה אֲסוּרִין שָׁם בְּמַאֲסָר גָּדוֹל, וְעִקַּר אֲחִיזַת הַקְּלִפּוֹת בִּדְבָרִים הָאֲסוּרִים הוּא רַק מֵחֲמַת הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם, כִּי הֵם נֶאֱחָזִין תָּמִיד בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ אֵיזֶה קְדֻשָּׁה, וְאָז דַּרְכָּם לְהַחֲלִיף טוֹב בְּרַע כְּאִלּוּ יֵשׁ טַעַם, חַס וְשָׁלוֹם, בַּדָּבָר הָאָסוּר בְּעַצְמוֹ, אֲשֶׁר בֶּאֱמֶת אֵין בּוֹ מִצַּד עַצְמוֹ שׁוּם טַעַם כְּלָל כַּנַּ"ל, וְעַל־כֵּן כְּשֶׁנִּפְגָּם הָאִסּוּר וְהַטַּעַם יוֹצֵא מִמֶּנּוּ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁהַטּוֹב שֶׁבּוֹ הַיְנוּ הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁבּוֹ נִסְתַּלְּקוּ מִמֶּנּוּ, וְאָז אֵין לְהָאִסּוּר מִמַּה לִינֹק, וְאָז הָאִסּוּר עַצְמוֹ נִתְבַּטֵּל וְנַעֲשֶׂה עֲפָרָא בְּעָלְמָא וְאֵין בּוֹ כֹּחַ לֶאֱסֹר עוֹד (הל' נותן טעם לפגם, הל' ב).

170

— which are the aspect of the garments of tzedakah. For the true Tzadik has the power of holy tzedakah — from which his mouth receives the power to boast of great things, as explained within. But the aforementioned liars have no power of tzedakah — for to them draw near the blemished masters of charity, whose charity is not reckoned as charity at all. And therefore the impure fish have no scales. The Tzadik is called by the name fish — and likewise all of Israel are called by the name fish, as our Rabbis of blessed memory have stated. And this is because all their growth is in water — namely in the waters of daas of the holy Torah. But since the essential rectification of mochin [the higher faculties of mind] and daas is through the rectification of tzimtzum [contraction/boundary] — to contract one's thought and mind so that it does not go wandering into what one has no permission to enter

153

הַיַּיִן בִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּחִינַת דַּעַת וְחָכְמָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת כָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת: יַיִן נִתַּן בְּשִׁבְעִים אוֹתִיּוֹת, שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְהוּא בְּחִינַת יַיִן הַמְשַׂמֵּחַ, בְּחִינַת "לֵב שָׂמֵחַ יֵיטִיב פָּנִים", דְּהַיְנוּ שֶׁזּוֹכִים לְאוֹר הַפָּנִים דִּקְדֻשָּׁה עַל־יְדֵי הַיַּיִן דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת הַדִּבּוּר דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב וְכוּ' דּוֹבֵב שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים"; וְעַל־כֵּן אֵין אוֹמְרִים שִׁיר אֶלָּא עַל הַיַּיִן, כִּי הַשִּׁיר הוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, בְּחִינַת "עוּרִי עוּרִי דַבְּרִי שִׁיר"; אֲבָל לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁאֵין הַיַּיִן בִּקְדֻשָּׁה, אֲזַי אַדְּרַבָּא הוּא מֵבִיא שֵׁנָה כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת וְהַמֹּחִין שֶׁל שִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת אַנְפִּין נְהִירִין, וּמִתְגַּבְּרִין חַס וְשָׁלוֹם הָאַנְפִּין חֲשׁוֹכִין שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשִּׁבְעִים אֻמּוֹת, שֶׁהֵם בְּתַכְלִית הַחשֶׁךְ וּרְחוֹקִים מִשִּׁבְעִים פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה. וְעַל־כֵּן נֶאֱסָר הַיַּיִן בְּמַגַּע עַכּוּ"ם, כִּי תֵּכֶף כְּשֶׁנּוֹגֵעַ הָעַכּוּ"ם בְּהַיַּיִן אֲזַי נִמְשָׁךְ הַיַּיִן לִבְחִינַת שֵׁנָה, בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת שִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה, וְעַל־כֵּן הוּא אָסוּר לָנוּ, וְעַל־ כֵּן נִקְרָא יֵין־נֶסֶךְ עַל שֵׁם: "כִּי נָסַךְ ה' עֲלֵיהֶם רוּחַ תַּרְדֵּמָה", בְּחִינַת הִתְגַּבְּרוּת הַשֵּׁנָה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא עַל־יְדֵי יַיִן כָּזֶה. וּמַה שֶּׁנֶּאֱסָר הַיַּיִן בְּמַגַּע הָעַכּוּ"ם דַּיְקָא, עַיֵּן פְּנִים (הל' יין נסך, הל' ב).

153

— the aspect of: "what is hidden from you, do not seek" [ba-mufla mimcha al tidrosh] [Ben Sira 3:21–22] — therefore the essential sign of purity of fish is the scales [kaskasim] — which are the covering and garment of the fish that grow in water. And they are the aspect of the tzimtzum of mochin — which is the essential rectification, as explained within. All worms [tola'im], creeping abominations [shekatzim], and crawling things [remasin] are the essential defilement of the serpent [zuhamas ha-nachash]. Therefore they are exceedingly filthy — they have no upright form and they crawl upon the earth — the aspect of: "upon

154

הַמַּאֲכָל מֵבִיא שֵׁנָה וְהִסְתַּלְּקוּת הַמֹּחִין לִפְעָמִים, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לְבָרֵךְ בִּרְכַּת־הַמָּזוֹן, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מְבָרְכִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל כָּל דָּבָר וּמְגַלִּין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא הַכֹּל, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְעוֹרֵר הַחַיּוּת שֶׁבְּזֶה הַמַּאֲכָל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה. וְעַל־כֵּן מְבָרְכִין בִּרְכַּת־הַמָּזוֹן עַל הַיַּיִן, כִּי הַיַּיִן בְּטֶבַע מֵבִיא שֵׁנָה, רַק עַל־יְדֵי שֶׁמְּסַדְּרִין עָלָיו בְּרָכוֹת, עַל־יְדֵי־זֶה הַיַּיִן נִכְלָל בַּקְּדֻשָּׁה, וְאָז עַל־יָדוֹ דַּיְקָא נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה עַל־יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת דַּיְקָא כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות ד).

154

your belly you shall go" [al gechonecha teilech] [Bereishis 3:14] — said of the serpent. And they are wound and clinging most strongly to the dust of the earth — where the essential grip of the serpent's defilement resides. Therefore their prohibition is extremely severe, involving

155

יַיִן הוּא בְּחִינַת חֲמִימוּת הַדָּמִים, כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ, שֶׁהַיַּיִן וּשְׁאָר מַשְׁקָאוֹת הַמְשַׁכְּרִים הֵם מְחַמְּמִין הַדָּמִים, וְעַל־כֵּן הַיַּיִן כָּלוּל מִשְׁנֵי בְּחִינוֹת: זָכָה אוֹ לֹא זָכָה, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי שֹׁרֶשׁ כָּל הַיֵּצֶר הָרָע וְהַתַּאֲווֹת וְכוּ' הוּא רַק מֵרְתִיחַת הַדָּמִים. אַךְ כְּשֶׁזּוֹכֶה לִשְׁתּוֹתוֹ בִּקְדֻשָּׁה מִכּוֹס שֶׁל בְּרָכָה וּבְשַׁבָּת וּבְיוֹם־טוֹב, וְנִזְהָר בְּנַפְשׁוֹ שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי שִׁכְרוּת, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי עַל־יְדֵי הַיַּיִן נִתְרוֹמֵם דַּעְתּוֹ וּמְשַׂמֵּחַ לְבָבוֹ, שֶׁמַּרְגִּישׁ בְּדַעְתּוֹ יְדִיעַת תְּשׁוּקַת דְּבֵקַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה עִקַּר הַדַּעַת, וְנִתְחַמֵּם הַלֵּב בְּהִתְלַהֲבוּת גָּדוֹל וּבְשִׂמְחָה רַבָּה לְהִכָּלֵל בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְדָבְקָה בוֹ, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאַהֲבָה דִּקְדֻשָּׁה, כְּשֶׁחֲמִימוּת הַדָּמִים נִתְהַפְּכִין אֶל הַקְּדֻשָּׁה לְהִתְלַהֵב בְּשַׁלְהוֹבִין דִּרְחִימוּתָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת יַיִן הַמְשַׂמֵּחַ, כִּי עִקַּר הַשִּׂמְחָה כְּשֶׁמַּרְגִּישִׁין בַּלֵב יְדִיעַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַשְּׂמָחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן אֵין אוֹמְרִים שִׁיר אֶלָּא עַל הַיַּיִן, כִּי עִקַּר הַדְּבֵקוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי תְּפִלָּה וְשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת יַיִן הַמְשַׂמֵּחַ, וְעִקַּר הַשִּׂמְחָה שֶׁזּוֹכִין עַל־יְדֵי יַיִן הַמְשַׂמֵּחַ שֶׁבִּקְדֻשָּׁה הוּא עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין עַל־יְדֵי־זֶה לַהֲפֹךְ חֲמִימוּת הַדָּמִים שֶׁאֲחִיזָתָם בִּבְחִינַת גְּבוּרוֹת, בְּחִינַת שְׂמֹאל, שֶׁמִּשָּׁם כָּל אֲחִיזַת הַשִּׁבְעִים אֻמּוֹת, וּכְשֶׁנִּכְלָל הַיַּיִן בִּקְדֻשָּׁה זֶה בְּחִינַת 'שְׂמֹאל נִכְלָל בְּיָמִין', שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת אַהֲבָה דִּקְדֻשָּׁה וְשָׁם עִקַּר הַשִּׂמְחָה כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ הַיַּיִן שְׁמִירָה גְדוֹלָה מְאֹד שֶׁלֹּא לִשְׁתּוֹתוֹ בִּסְעוּדַת הָרְשׁוּת וְכַיּוֹצֵא, וַאֲפִלּוּ בִּסְעוּדַת מִצְוָה שֶׁלֹּא לִשְׁתּוֹתוֹ יוֹתֵר מִדַּאי שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי שִׁכְרוּת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבְּרִין חֲמִימוּת הַדָּמִים הָרָעִים שֶׁבִּשְׁסָ"ה גִּידִין, וְיָכוֹל לָבוֹא עַל־יְדֵי־זֶה לִידֵי כָּל הָעֲבֵרוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, בִּבְחִינַת "כִּי יִתֵּן בַּכֹּס עֵינוֹ, יִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִים" כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְעַל־כֵּן נֶאֱסָר הַיַּיִן בְּמַגַּע עַכּוּ"ם, כִּי תֵּכֶף כְּשֶׁהָעַכּוּ"ם נוֹגֵעַ בַּיַּיִן נִמְשָׁךְ עָלָיו אֲחִיזַת הַשִּׁבְעִים אֻמּוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת הָרַע שֶׁבַּדָּמִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּגַם הַיַּיִן, בְּחִינַת "אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם", שֶׁאַחֲרִיתוֹ דָּם, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הָעֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־כֵּן עִקַּר פֻּרְעֲנֻיּוֹת כָּל הָעַכּוּ"ם וְכָל הָרְשָׁעִים הוּא בְּחִינַת "כּוֹס הַתַּרְעֵלָה", בְּחִינַת "כִּי כוֹס בְּיַד ה' וְיַיִן חָמַר וְכוּ', אַךְ שְׁמָרֶיהָ יִמְצוּ יִשְׁתּוּ כֹּל רִשְׁעֵי אָרֶץ", כִּי פְּגַם כָּל הָרְשָׁעִים שֶׁבָּא עַל־יְדֵי פְּגַם רְתִיחַת הַדָּמִים הוּא בִּבְחִינַת שִׁמְרֵי יַיִן, בִּבְחִינַת יַיִן פָּגוּם, שֶׁמִּשָּׁם כָּל רִשְׁעוּתָם וּמִשָּׁם כָּל עָנְשָׁם, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, כַּנַּ"ל. וּלְהֵפֶךְ בַּקְּדֻשָּׁה, עִקַּר קִבּוּל הַשָּׂכָר נִקְרָא בְּשֵׁם יַיִן, בְּחִינַת יַיִן הַמְשֻׁמָּר לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "כּוֹס יְשׁוּעוֹת", בְּחִינַת "כּוֹסִי רְוָיָה", בְּחִינַת "ה' מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי", בְּחִינַת כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה הַנִּתָּן בְּיָמִין, כִּי שְׂמֹאל נִכְלָל בְּיָמִין, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַשִּׁיר וְהַנִּגּוּן וְהַשִּׂמְחָה דִּקְדֻשָּׁה כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם ה"ג, אות ג ד).

155

multiple negative commandments — for they defile the human soul most intensely. For they are the very opposite of the holiness of the soul, whose root is in holy honor [kavod d'kedushah], while they are despicable and utterly abominable. And they are the aspect of the kelipah of Esav — of whom it is said: "You are exceedingly despised" [bazui atah me'od] [Ovadyah 1:2] — as our Rabbis of blessed memory stated — for he has no script or language, being worse than all seventy languages. Therefore worms teem and swarm in every place — in all kinds of food and drink — for they are the aspect of the ultimate defilement of the serpent, the defilement of the Evil Inclination which is naive [pesi], dense and foolish [sachal], and exceedingly filthy [mezuham me'od] — three distinct qualities. This is the aspect of the lowest form of Evil Inclination among all the levels of the Evil Inclination — for there are several levels within the Evil Inclination, as taught elsewhere. And this gross and filthy Evil Inclination clings, attaches, and becomes completely entangled in every holy thing — weighing upon the person with sadness [atzvus] and laziness [atzlus]. This is the nature of abominations and crawling things — they are in the ultimate state of sadness and laziness, and their vitality is the most minimal of all the categories of living creatures. One

156

שֹׁרֶשׁ הַיַּיִן בִּקְדֻשָּׁה הוּא גָּבֹהַּ מְאֹד, כִּי הוּא כָּלוּל מִכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעִים נַפְשׁוֹת בֵּית יַעֲקֹב, בְּחִינַת שִׁבְעִים זְקֵנִים, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַמִּתְיַשֵּׁב דַּעְתּוֹ בְּיֵינוֹ, יֵשׁ בּוֹ מִדַּעַת שִׁבְעִים זְקֵנִים, כִּי יַיִן נִתַּן בִּשְׁבִים אוֹתִיּוֹת וְכוּ'; אֲבָל אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה, כִּי לְמַטָּה נֶאֱחָז בְּהַיַּיִן בְּחִינַת הָרַע שֶׁל כָּל הַשִּׁבְעִים אֻמּוֹת שֶׁהֵם כְּלוּלִים מִכָּל הַתַּאֲווֹת, וְהָעִקָּר הוּא תַּאֲוַת נִאוּף שֶׁכּוֹלֵל הַכֹּל, וְכַנִּרְאֶה גַּם בְּחוּשׁ, שֶׁעַל־יְדֵי שִׁכְרוּת הַיַּיִן נִתְעַרְבֵּב הַדַּעַת וְנִרְתָּחִין הַדָּמִים, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַתַּאֲווֹת בִּפְרָט תַּאֲוָה הַנַּ"ל, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב לְעִנְיַן הַיַּיִן: "עֵינֶיךָ יִרְאוּ זָרוֹת", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י, שֶׁמְּסִיתוֹ לְהַבִּיט בִּזְנוּת. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל לְעִנְיַן הַיַּיִן: 'זָכָה נַעֲשֶׂה רֹאשׁ' - בְּחִינַת רֹאשׁ וּמֹחִין, בְּחִינַת שִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה, שֶׁהֵם עִקַּר הַדַּעַת וְהַמֹּחִין; 'לֹא זָכָה, נַעֲשֶׂה רָשׁ וְעָנִי' - שֶׁזֶּה בְּחִינַת פְּגַם הַתַּאֲוָה הַנַּ"ל, שֶׁעַל־יָדָהּ בָּא עֲנִיּוּת, "כִּי בְּעַד אִשָּׁה זוֹנָה עַד כִּכַּר לָחֶם". וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בֶּאֱמֶת: הָרוֹאֶה סוֹטָה בְּקִלְקוּלָהּ, יַזִּיר עַצְמוֹ מִן הַיַּיִן. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִשְׁמֹר הַיַּיִן מְאֹד מִמַּגַּע עַכּוּ"ם, כִּי תֵּכֶף שֶׁהֵם נוֹגְעִין בְּהַיַּיִן נִתְהַפֵּךְ הַיַּיִן לְרַע גָּמוּר, כִּי נֶאֱחָז בּוֹ הָרַע שֶׁל הָעַכּוּ"ם שֶׁהוּא הַהֵפֶךְ מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל שֶׁכְּלוּלִים בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ שֶׁל בֵּית יַעֲקֹב, וְעַל־כֵּן הוּא נֶאֱסָר תֵּכֶף לְיִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁגָּזְרוּ עַל יֵינָן מִשּׁוּם בְּנוֹתֵיהֶן, הַיְנוּ כִּי עַל־יְדֵי יֵינָם שֶׁל עַכּוּ"ם נִתְעוֹרֵר הָרַע שֶׁבּוֹ שֶׁהוּא תַּאֲוַת נִאוּף כַּנַּ"ל, וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ יַיִן כָּשֵׁר שֶׁל יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין גַּם־כֵּן לִזָּהֵר מְאֹד מִמֶּנּוּ, כַּמּוּבָא בְּכָל סִפְרֵי־ מוּסָר גֹּדֶל הָאַזְהָרָה לְהִתְרַחֵק מְאֹד מְאֹד מִמַּשְׁקֶה הַמְשַׁכֵּר, בִּפְרָט מִלִּשְׁתּוֹת הַרְבֵּה, חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁיּוּכַל לָבוֹא לִידֵי שִׁכְרוּת, כִּי אֵין מִי שֶׁיּוּכַל לִשְׁתּוֹת יַיִן בִּקְדֻשָּׁה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת כִּי־אִם הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא נָקִי וָזַךְ לְגַמְרֵי מִכָּל הַתַּאֲווֹת וְאֵין בּוֹ שׁוּם מַגַּע עַכּוּ"ם כְּלָל, שֶׁהוּא תַּאֲוָה הַנַּ"ל שֶׁכְּלוּלָה מֵהָרַע שֶׁל כָּל הַשִּׁבְעִים עַכּוּ"ם. אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ זַךְ מֵהַתַּאֲווֹת, אֲזַי כְּשֶׁשּׁוֹתֶה יַיִן, בִּפְרָט כְּשֶׁשּׁוֹתֶה הַרְבֵּה, חַס וְשָׁלוֹם, יָכוֹל לְהִתְאַחֵז בּוֹ בְּחִינַת מַגַּע עַכּוּ"ם, חַס וְשָׁלוֹם, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּתְעוֹרֵר בּוֹ רְתִיחַת הַדָּמִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרַע שֶׁל כָּל הַשִּׁבְעִים עַכּוּ"ם, שֶׁהוּא בְּחִינַת תַּאֲוָה הַנַּ"ל (שם הל' ד, אותיות א ב ג).

156

must guard one's soul greatly from them — namely from this form of Evil Inclination. But it is very easy to be saved from it — for with a small amount of attention, daas, and a little alertness, one can separate from them and subdue them. For their vitality and strength are very minimal — and they can easily be killed and crushed by the thousands and tens of thousands in a single moment. Only because they cling and attach themselves in every place does it appear to the person at first that it is difficult to escape them and subdue them — but with a little daas and a little alertness one can subdue them easily and nullify them completely. For they are extremely weak. The Tzadik works to illuminate and awaken all the holy sparks that have fallen down — all the way to the actual dust — where the essential grip of the serpent's defilement resides. And the Tzadik awakens and arouses them and makes known to them that "the whole earth is full of His glory" [m'lo chol ha-aretz kevodo] — for even in the place where they are, they too can find Hashem, blessed be He.

157

אֵין רָאוּי לִשְׁתּוֹת יַיִן וּמַשְׁקֶה הַמְשַׁכֵּר כִּי־אִם מְעַט לְהַרְחִיב דַּעְתּוֹ, וְגַם זֶה בְּשַׁבָּת וְיוֹם־טוֹב וּסְעוּדַת־מִצְוָה דַּיְקָא, וְגַם זֶה רַק כְּשֶׁזּוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁכְּבָר זָכוּ לִקְדֻשַּׁת הַבְּרִית בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, וְעַל־יָדָם יָכוֹל כָּל אֶחָד לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ קְדֻשַּׁת הַבְּרִית, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, בְּחִינַת שִׁבְעִים פָּנִים, בְּחִינַת שִׁבְעִים נֶפֶשׁ לְבֵית יַעֲקֹב הַנַּ"ל, וְאָז דַּיְקָא יָכוֹל לִשְׁתּוֹת מְעַט יַיִן בְּשַׁבָּת וְיוֹם־טוֹב לְשַׂמֵּחַ נַפְשׁוֹ וּלְהַרְחִיב דַּעְתּוֹ כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהִתְעוֹרֵר לְהַרְגִּישׁ בְּיוֹתֵר מְתִיקַת נְעִימַת עֲרֵבַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה, קְדֻשַׁת יִשְׂרָאֵל, קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, שֶׁנִּמְשָׁךְ עָלֵינוּ בְּכֹחַ הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְגַם אָז צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לִשְׁתּוֹת בְּמִדָּה וּבְמִשְׁקָל לִזְכּוֹת שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת יַיִן הַמְשַׂמֵּחַ, לִזְכּוֹת עַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה דִּקְדֻשָּׁה לְהִתְדַּבֵּק בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְהַתּוֹרָה וּבְהַצַּדִּיקִים וּלְהַרְגִּישׁ בְּיוֹתֵר גְּדֻלַּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ. אֲבָל אֵלּוּ הַקּוֹבְעִים עַצְמָם עַל הַיַּיִן גַּם בִּימֵי הַחֹל, וְלֹא דַי לָהֶם בְּכָל זֶה, כִּי־אִם שֶׁבָּאִים עַל־יְדֵי־זֶה לְלֵיצָנוּת וּמַחֲלֹקֶת וְחוֹלְקִין עַל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים; וַאֲפִלּוּ אֲנָשִׁים הַכְּשֵׁרִים קְצָת שֶׁאֵינָם מִתְעוֹרְרִים עַל־יְדֵי שְׁתִיַּת הַיַּיִן לְלֵיצָנוּת גָּמוּר, רַק שֶׁשּׁוֹגֶה בּוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי הַשְּׁתִיָּה הוּא שׁוֹגֶה וְטוֹעֶה אֶת עַצְמוֹ עַד שֶׁמְּהַפֵּךְ הָאֱמֶת וְדוֹבֵר סָרָה עַל יִרְאֵי־הַשֵּׁם הָאֲמִתִּיִּים, כִּי נִדְמֶה לוֹ שֶׁנָּטוּ מִדֶּרֶךְ הָאֱמֶת, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל הַטָּעוּת הַזֶּה בָּא לוֹ עַל־יְדֵי רִבּוּי שְׁתִיַּת הַיַּיִן - עַל זֶה נֶאֱמַר: "וְכָל שֹׁגֶה בּוֹ לֹא יֶחְכָּם", וּפְגָמָם וְקִלְקוּלָם עַל־יְדֵי־זֶה מְרֻבֶּה מְאֹד כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אותיות ד ה ו ז).

157

And this is the aspect of: "Awake and sing, O you who dwell in the dust" [hakitzu v'rannenu shochnei afar] [Yeshayahu 26:19] — those who dwell in the dust specifically. Therefore those species of domesticated animals, beasts, and birds that have signs of purity — this is the sign that this illumination has begun to shine upon them. Therefore they are pure and permitted for Israel's eating. But those species that have not merited to receive this illumination — therefore they have no signs of purity and they are impure and forbidden. And this is the aspect of the prohibition of eating shekatzim [abominations] and crawling things — on account of: "the creeping thing that creeps upon the earth" [ha-sheretz ha-shoretz al ha-aretz] [Vayikra 11:44] specifically.

158

כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם הֵם מִשְּׁבִירַת כֵּלִים, וְכָל הַתַּאֲווֹת וְהַהֲנָאוֹת שֶׁבָּעוֹלָם הֵם בְּחִינַת אֲהָבוֹת הַנְּפוּלוֹת, שֶׁבָּאִין מִשְּׁבִירַת כְּלֵי הַחֶסֶד, וְעַל־כֵּן כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם צְרִיכִים תִּקּוּן, אֲפִלּוּ דְּבָרִים הַמֻּתָּרִים, כִּי אֵין דָּבָר בָּעוֹלָם שֶׁלֹּא יִהְיֶה צָרִיךְ כַּמָּה תִּקּוּנִים, וְעַל־כֵּן אָסוּר לֵהָנוֹת מֵהָעוֹלָם הַזֶּה בְּלֹא בְּרָכָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְתַקֵּן שׁוּם דָּבָר עַד שֶׁיַּחֲזֹר וְיָבוֹא אוֹתוֹ הַדָּבָר לְתוֹךְ הַפֶּה שֶׁשָּׁם בְּחִינַת הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁשָּׁם אֵצֶל הַנְּקֻדָּה שׁוֹרֶה אוֹר הָאַהֲבָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן בְּחִינַת שְׁבִירַת כְּלֵי הַחֶסֶד, הַיְנוּ עַל־יְדֵי הַבְּרָכָה שֶׁמְּבָרְכִין עַל כָּל דָּבָר קֹדֶם שֶׁנֶּהֱנֶה מִמֶּנּוּ, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּלֶּה אוֹר הָאַהֲבָה הַקְּדוֹשָׁה וְנִתְבַּטְּלוּ כָּל אֲהָבוֹת הַנְּפוּלִין הַבָּאִים מִשְּׁבִירַת כְּלֵי הַחֶסֶד; נִמְצָא - עַל־יְדֵי הַבְּרָכָה הוּא בוֹרֵא אֶת הַדָּבָר שֶׁאוֹכֵל וְנֶהֱנֶה מִמֶּנּוּ מֵחָדָשׁ עַל־יְדֵי הַנְּקֻדָּה שֶׁבַּפֶּה שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַבְּרָכָה, וְעַל־כֵּן בְּלֹא בְרָכָה אָסוּר לוֹ לֵהָנוֹת מִזֶּה, כִּי אָז הַדָּבָר עֲדַיִן בִּבְחִינַת חֶרְפָּה וּשְׁבִירָה. וְעַל־כֵּן מְבָרְכִין כָּל הַבְּרָכוֹת בִּלְשׁוֹן הֹוֶה: "בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ" אוֹ "פְּרִי הָאֲדָמָה" וְכַיּוֹצֵא, וְאֵין אוֹמְרִים "שֶׁבָּרָא", כִּי בֶּאֱמֶת עַתָּה נִבְרָא זֶה הַדָּבָר מֵחָדָשׁ עַל־יְדֵי הַבְּרָכָה, כִּי עַל מְנָת כֵּן בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת הָעוֹלָם, שֶׁיִּהְיֶה נִמְסָר לְיִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת בּוֹ כִּרְצוֹנָם. וְעַל־כֵּן נִבְרְאוּ כָּל הַדְּבָרִים מְחֻסַּר תִּקּוּן, וּגְמַר תִּקּוּנָם עַל־יְדֵי הָאָדָם, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַחִטִּים צְרִיכִין לִטָּחֵן, כְּדֵי שֶׁהָאָדָם יְתַקֵּן כָּל הַדְּבָרִים עַל־יְדֵי עַצְמוֹ, כִּי בְּכָל דָּבָר יֵשׁ כַּמָּה תִּקּוּנִים וְכַמָּה מִצְו?ֹת תְּלוּיִים בּוֹ קֹדֶם שֶׁנֶּהֱנִים מִמֶּנּוּ, כְּדֵי שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יִתְתַּקֵּן הַדָּבָר וְיִתְחַדֵּשׁ כִּבְרִיָּה חֲדָשָׁה; וּגְמַר כָּל הַתִּקּוּנִים וּכְלָלוּתָם הוּא עַל־יְדֵי הַבְּרָכָה, כִּי עִקַּר הַתִּקּוּן הוּא עַל־יְדֵי הַבְּרָכָה וְעַל־ יְדֵי־זֶה נִבְרָא הַדָּבָר מֵחָדָשׁ בִּשְׁלֵמוּת (הלכות נדרים, הל' א).

158

For they are of the aspect of the serpent's defilement — whose essential grip is in the dust and earth. And they are literally shochnei afar [dwellers in dust] — to whom no rectification or illumination from the Tzadik's awakening reaches. For they are the aspect of complete evil, the intensity of defilement. Therefore they are forbidden for eating — for we cannot rectify or elevate them. On the contrary — one must separate from them entirely. And as for worms that form in detached produce [talush] being permitted as long as they have not emerged — see within. The matter of worms that form in detached produce — which are permitted as long as they have not emerged — see [the section on] Hischazekus [Strengthening Oneself], entry 56 of this volume. The essential aspect of the shevirat ha-keilim [the breaking of the vessels]

159

אֲכִילַת הַצַּדִּיק הוּא בְּחִינַת צְדָקָה, שֶׁעוֹשֶׂה צְדָקָה וָחֶסֶד עִם נַפְשׁוֹ הַקְּדוֹשָׁה, בְּחִינַת "גֹּמֵל נַפְשׁוֹ אִישׁ חָסֶד", בְּחִינַת "צַדִּיק אֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ", וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הִלֵּל: אֶגְמֹל חֶסֶד עִם נַפְשִׁי. וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי אֲכִילָתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק זוֹכֶה לְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּחִינַת "וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ", שֶׁהִיא בְּחִינַת שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת צַחְצָחוֹת שֶׁזּוֹכִין לְקַבֵּל עַל־יְדֵי צְדָקָה כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' כבוד אב, הל' ב, אות טז).

159

and the death of the primordial kings was in the aspect of the Divine Name Ben [the Name of numerical value 52 — associated with the lower, more constricted levels of divine emanation] — which corresponds to

160

הָאֲכִילָה סוֹעֵד אֶת הַלֵּב, כִּי פִּתָּא סַעְדְּתָא דְּלִבָּא, וּכְשֶׁאוֹכְלִין בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה אֲזַי מַכְנִיסִין חָכְמָה וָדַעַת בַּלֵּב, בִּבְחִינַת "וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיִּיטַב לִבּוֹ", וְעַל־ יְדֵי־זֶה נִתְגַּלִּין פְּעֻלּוֹת וּמִדּוֹת טוֹבוֹת וְנִתְגַּלֶּה מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הַבְּרִיאָה. וּלְהֵפֶךְ, כְּשֶׁאוֹכֵל שֶׁלֹּא בִקְדֻשָּׁה, מִכָּל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁאוֹכֵל דְּבַר אִסּוּר, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי נִכְנָס טִפְּשׁוּת בַּלֵּב וְנִטַּמְטֵם חֲלַל הַלֵּב בִּבְחִינַת "וְנִטְמֵתֶם בָּם" שֶׁכָּתוּב אֵצֶל אֲכִילַת דָּבָר טָמֵא דַּיְקָא, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "וְנִטַּמְטֵם", כִּי אֲכִילַת דְּבָרִים טְמֵאִים מְטַמְטֵם הֶחָלָל שֶׁבַּלֵּב וְנִכְנָס טִפְּשׁוּת בְּלִבּוֹ, בְּחִינַת עָרְלַת לֵב, שֶׁזֶּה בְּחִינַת קִלְקוּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ־ הַדַּעַת שֶׁגָּרַם שְׁבִירַת כֵּלִים, כַּמּוּבָא בִּכְתָבִים, כִּי הַחָכְמָה שֶׁבַּלֵּב הוּא כְּפִי הָאֲכִילָה כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (הל' מילה ה"ב, אות ב).

160

the foundation of the element of earth [yesod he-afar] and the World of Action [olam ha-asiyah]. Therefore there the essential prevailing of the kelipos and Sitra Achra occurs — in the aspect of: "and dust is the serpent's food" [v'nachash afar lachmo] [Yeshayahu 65:25]. And therefore the worms that literally creep upon the earth — defilement clings to them most intensely — and therefore

161

עִקַּר אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה הוּא כְּפִי תִּקּוּן הַבְּרִית, כִּי "צַדִּיק אֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ", וְצַדִּיק הוּא מָאן דְּנָטֵר בְּרִית קַדִּישָׁא כַּיָּדוּעַ (שם אות ח).

161

they are all forbidden. Fish are drawn at their root from the aspect

162

הַיַּיִּן יֵשׁ בּוֹ שְׁנֵי כֹּחוֹת כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: זָכָה אוֹ לֹא זָכָה וְכוּ'; הַיְנוּ מִי שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לִשְׁתּוֹתוֹ בִּקְדֻשָּׁה, אָז הַיַּיִן מְשַׁכְּרוֹ וּמְשַׁמְּמוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת, בְּחִינַת שֵׁנָה, כִּי הַיַּיִן מֵבִיא שֵׁנָה שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת בְּחִינַת הַזְּמַן, שֶׁמִּשָּׁם בָּאִים כָּל הַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה וְכָל הַמַּעֲשֶׂה הָרַע הַנַּעֲשֶׂה תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ וְהַזְּמָן; אֲבָל הַיַּיִן דִּקְדֻשָּׁה הוּא לְהֵפֶךְ, כִּי זָכָה נַעֲשֶׂה רֹאשׁ, כִּי הַיַּיִן מְרוֹמֵם מֹחוֹ וּמַשְׁלִים דַּעְתּוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת בִּטּוּל הַזְּמַן, שֶׁשָּׁם עִקַּר הָאֲרִיכַתשׂיָמִים אֲמִתִּיִּים וְהַזִּקְנָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: יַיִן יָשָׁן, שֶׁדַּעַת זְקֵנִים נוֹחָה הֵימֶנּוּ, דַּעַת זְקֵנִים דַּיְקָא, כִּי יַיִן בִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּחִינַת זָקֵן, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הַדַּעַת, בְּחִינַת בִּטּוּל הַזְּמַן, בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת 'זָכְרֵהוּ עַל הַיָּיִן'. עַיֵּן פְּנִים (שם הל' ד, אות י).

162

of the great Tzadikim who are the aspect of Mashiach — who draw wondrous rectifications in each generation from the aspect of the World of Rectification [olam ha-tikun] that will be revealed in the future. At that time the intellect and wisdom within the tzimtzum of the primordial void [chalal ha-panui] will be revealed — through which everything will be rectified. And this intellect is the aspect

163

עִקַּר הִתְחַבְּרוּת הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת: דּוֹמֵם צוֹמֵחַ חַי מְדַבֵּר, הוּא עַל־יְדֵי הַצּוֹמֵחַ, כִּי הַצּוֹמֵחַ גָּדֵל מִן הָאָרֶץ שֶׁהוּא דוֹמֵם, וְהַחַי וְהַמְדַבֵּר אוֹכְלִים אוֹתוֹ וּמְקַיֵּם נַפְשָׁם בְּקִרְבָּם, כִּי עִקַּר הַחַיּוּת שֶׁל כָּל הַנִּבְרָאִים הוּא עַל־יְדֵי הַצּוֹמֵחַ, וַאֲפִלּוּ בְּנֵי־ אָדָם, עִקַּר הָאֲכִילָה שֶׁלָּהֶם הוּא הַלֶּחֶם שֶׁעָלָיו יִחְיֶה הָאָדָם, כִּי שְׁאָר הַמַּאֲכָלִים אֵינָם מַשְׂבִּיעִים כָּל־כָּךְ אֶת הָאָדָם, וְעַל־כֵּן אֵין מְבָרְכִין עֲלֵיהֶם בִּרְכַּת־הַמָּזוֹן אֶלָּא עַל הַלָּחֶם. נִמְצָא, שֶׁבְּהַצּוֹמֵחַ מְשֻׁתָּפִים הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת גּוּף וָנֶפֶשׁ, כִּי שְׁנֵיהֶם אוֹכְלִים הַצּוֹמֵחַ וְהוּא עִקַּר הַהִתְחַבְּרוּת בֵּין גּוּף וָנֶפֶשׁ שֶׁהֵם בְּחִינַת בְּהֵמָה וְאָדָם. וְעַל־ כֵּן כְּשֶׁזּוֹכִין לֶאֱכֹל הַצּוֹמֵחַ שֶׁהוּא לֶחֶם הָאָרֶץ בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, אֲזַי נִכְנָע הַגּוּף וְנִכְלָל בַּנֶּפֶשׁ, וְנִכְלָלִין כָּל הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, שֶׁהֵם כְּלַל הַגּוּף, בְּהַנֶּפֶשׁ, כִּי בְּהַצּוֹמֵחַ מְלֻבָּשִׁין נְפָשׁוֹת יְקָרוֹת וּגְבוֹהוֹת בְּיוֹתֵר, בְּחִינַת "כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה". וְעַל־כֵּן הַצּוֹמֵחַ עוֹלֶה וּמְחַבֵּר רוּחַ הַבְּהֵמָה עִם רוּחַ הָאָדָם, כִּי הוּא מְחַיֶּה שְׁנֵיהֶם וְהוּא בִּבְחִינַת "עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע", שֶׁהָיָה גַּם־כֵּן מִמִּין הַצּוֹמֵחַ, כִּי לִפְעָמִים יְכוֹלִין לִזְכּוֹת עַל־יְדֵי אֲכִילַת הַצּוֹמֵחַ לְרוּחַ הָאָדָם, לָצֵאת מִבְּחִינַת בְּהֵמָה לְאָדָם, כִּי מְלֻבָּשׁ שָׁם נְפָשׁוֹת גְּבוֹהוֹת מְאֹד, וְלִפְעָמִים לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־כֵּן הִתְהַפְּכוּת מִיסוֹד לַחֲבֵרוֹ אֵין רוֹאִין בְּחוּשׁ כְּמוֹ שֶׁרוֹאִין בְּהַצּוֹמֵחַ מִן הָאָרֶץ, כִּי כָל הַדְּבָרִים גְּדֵלִים וְנִתְהַוִּים מִין מִמִּינוֹ, כְּגוֹן בְּנֵי־אָדָם מוֹלִידִין בְּנֵי־אָדָם, וְכֵן בְּגֶדֶר הַחַי בְּהֵמָה מוֹלֶדֶת גַּם־כֵּן אֶת מִינָהּ; אֲבָל הַצּוֹמֵחַ גָּדֵל וְנִתְהַוֶּה מִן הֶעָפָר שֶׁהוּא יְסוֹד אַחֵר לְגַמְרֵי, דְּהַינוּ דוֹמֵם. וְהִנֵּה דּוֹמֵם לְגַבֵּי צוֹמֵחַ הוּא בְּחִינַת בְּהֵמָה לְגַבֵּי אָדָם, גּוּף לְגַבֵּי נֶפֶשׁ כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעַל־כֵּן בְּהַצּוֹמֵחַ שֶׁצּוֹמֵחַ מִן הַדּוֹמֵם דַּיְקָא, וְכֹחַ הַדּוֹמֵם שֶׁהוּא הֶעָפָר נִתְהַפֵּךְ בָּהּ לְמַהוּתָהּ מַמָּשׁ - בָּזֶה אָנוּ רוֹאִין בְּחוּשׁ שֶׁיֵּשׁ בְּכֹחַ לַהֲפֹךְ מִבְּהֵמָה לְאָדָם, מֵחַי לִמְדַבֵּר, מִגּוּף לְנֶפֶשׁ, כִּי הַגּוּף נוֹתֵן כֹּחַ לְהַנֶּפֶשׁ שֶׁתִּגְדַּל וְתִצְמַח וְתַעֲשֶׂה פְּעֻלָּתָהּ בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם דַּיְקָא עַל־ יְדֵי שֶׁמְּלֻבֶּשֶׁת בַּגּוּף, וְדַיְקָא עַל־יְדֵי הַגּוּף צוֹמַחַת וּגְדֵלָה בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁזּוֹכֶה לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל הַגּוּף לְגַבֵּי הַנֶּפֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁרוֹאִין בְּהַצּוֹמֵחַ שֶׁצּוֹמֵחַ וְגָדֵל דַּיְקָא עַל־יְדֵי שֶׁכֹּחַ הֶעָפָר שֶׁהוּא הַדּוֹמֵם נִכְלָל בְּהַצּוֹמֵחַ וְנִתְהַפֵּךְ לְמַהוּתוֹ, שֶׁזֶּהוּ מַמָּשׁ בְּחִינַת הִתְהַפְּכוּת מִגּוּף לְנֶפֶשׁ כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן עִקַּר גִּדּוּל הַצּוֹמֵחַ מִן הָאָרֶץ הוּא עַל־יְדֵי גְּשָׁמִים, כִּי גְּשָׁמִים בָּאִים מִבְּחִינַת הַמְתָּקַת הַדִּינִים וְהַגְּבוּרוֹת עַד שֶׁנִּתְהַפְּכִין לַחֲסָדִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הִתְהַפְּכוּת הַגּוּף לְגַבֵּי הַנָּפֶשׁ (ע' טל ומטר, אות ז; הל' ר"ח, הל' ג, אות י).

163

of water — which is the root of all creation, as our Rabbis of blessed memory stated: "In the beginning the world was water upon water". And therefore it will be said in the future: "for the earth will be full of the knowledge of Hashem as the waters cover the sea" [ki mal'ah ha-aretz de'ah…kamayim layam mechasim] [Yeshayahu 11:9]. See within. And this is the aspect of fish whose growth is in the water. But since from this tzimtzum of the primordial void comes the root of the grip of all judgments [dinim] and kelipos, may the Merciful One save us — therefore fish require signs of purity. And the essential one is the scales — which are the aspect of the garments of tzedakah. Through this one merits to draw the illumination of the supernal intellect — which is the root of the tzimtzum of the primordial void. And through this all the contractions and judgments are sweetened and the grip of all the kelipos is nullified, may the Merciful One save us. It is explained in the Tikkunim that eggs are the aspect of ma'arei mikra [masters of Scripture — those whose primary engagement is the Written Torah]; they are also the aspect of the ofanim [the angelic "wheels"], the aspect of the World

164

שְׁלשָׁה שְׁנֵי עָרְלָה הֵם כְּנֶגֶד הַשָּׁלשׁ קְלִפּוֹת טְמֵאוֹת לְגַמְרֵי, שֶׁהֵם הָרַע הַכּוֹלֵל שֶׁל פְּגַם הַבְּרִית, וְהַשָּׁנָה הָרְבִיעִית הִיא כְּנֶגֶד בְּחִינַת נֹגַהּ. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁל בְּחִינַת נֹגַהּ הוּא לְהַעֲלוֹת הַטּוֹב שֶׁבִּבְחִינַת נֹגַהּ, בְּחִינַת תַּרְגּוּם, לִלְשׁוֹן־ הַקֹּדֶשׁ. עַל־כֵּן פֵּרוֹת רְבַעי צְרִיכִין לְהַעֲלוֹתָם לִירוּשָׁלַיִם, שֶׁהוּא בְּחִינַת לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ (הל' ערלה, הל' א).

164

of Action [asiyah]. And since with the Written Torah [mikra] the nations also have some grip — for they too can engage with it — and the essential advantage of Israel is in

165

עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה שֶׁתִּהְיֶה בִּקְדֻשָּׁה הוּא עַל־יְדֵי הַבּוּשָׁה, בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, בְּחִינַת שִׁפְלוּת, כִּי עִקַּר הַתַּכְלִית הוּא שִׁפְלוּת, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כִּי־אִם כְּשֶׁזּוֹכֶה לִהְיוֹת בִּבְחִינַת אַיִן מַמָּשׁ בְּתַכְלִית הַשִּׁפְלוּת בֶּאֱמֶת. וְהִנֵּה כְּשֶׁהָאָדָם אוֹכֵל, וְעַל־יְדֵי הָאֲכִילָה נִתְגַּדֵּל הַחֹמֶר וְהַיֵּשׁוּת, וַאֲזַי יָכוֹל, חַס וְשָׁלוֹם, לְהִתְעַלֵּם וּלְהִתְמַעֵט אֶצְלוֹ בְּחִינַת הָאַיִן שֶׁהוּא בְּחִינַת שִׁפְלוּת, וְזֶהוּ שֶׁחָשְׁשָׁה הַתּוֹרָה: "פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ וְכוּ', וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת ה' וְכוּ'", וַאֲכִילָה כָּזוֹ הִיא בְּחִינַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת", כִּי אֲכִילָה כָּזוֹ שֶׁעַל־יָדָהּ בָּא גַּסּוּת וְרוּם־לֵבָב עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה שׁוֹכְחִין אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, זֶה בְּחִינַת מִיתָה, חַס וְשָׁלוֹם, הֵפֶךְ הַחַיִּים נִצְחִיִּים, כִּי עִקַּר הַחַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁלֶּעָתִיד הוּא לָדַעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה אִי אֶפְשָׁר כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַשִּׁפְלוּת, וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת עִקַּר הַחַיִּים נִצְחִיִּים יִהְיֶה רַק לְהַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד כַּמְבֹאָר בִּפְנִים; אֲבָל עַל־יְדֵי גַּסּוּת אִי אֶפְשָׁר לֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מִיתָה, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מֵחַי הַחַיִּים יִתְבָּרַךְ, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לֶאֱכֹל בִּקְדֻשָּׁה בְּאֹפֶן שֶׁעַל־יְדֵי הָאֲכִילָה יִזְכֶּה לְשִׁפְלוּת שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים, וַאֲכִילָה כָּזוֹ הִיא עַל־יְדֵי הַבּוּשָׁה שֶׁזּוֹכִין עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מִתְבַּיְּשִׁין אֲפִלּוּ לְהוֹשִׁיט הַמַּאֲכָל לְפִיו, וּכְשֶׁאוֹכֵל בְּבוּשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, שֶׁעַל־יָדָהּ זוֹכִין לְחַיִּים נִצְחִיִּים בְּחִינַת שִׁפְלוּת, נִמְצָא שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי אֲכִילָה זוֹ בְּחִינַת שִׁפְלוּת שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "צַדִּיק אֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ", כִּי עִקַּר הַחַיּוּת שֶׁל הָאָדָם הוּא עַל־יְדֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה; אֲבָל כְּשֶׁאוֹכֵל בְּלִי בּוּשָׁה וּבָא לְגַסּוּת הָרוּחַ עַל־יְדֵי אֲכִילָתוֹ עַד שֶׁשּׁוֹכֵחַ אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי עַל־יְדֵי אֲכִילָה כָּזוֹ בָּא לִידֵי מִיתָה, חַס וְשָׁלוֹם, כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת רְשָׁעִים בְּחַיֵּיהֶם קְרוּיִים מֵתִים, וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה הוּא עַל־יְדֵי בּוּשָׁה, כִּי עַל־ יְדֵי אֲכִילָה כָּזוֹ נִתּוֹסֵף לוֹ חַיִּים בֶּאֱמֶת, בְּחִינַת חַיִּים נִצְחִיִּים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים, דְּהַיְנוּ בְּחִינַת שִׁפְלוּת. וְזֶה בְּחִינַת אִסּוּר אֲכִילַת הַפֵּרוֹת בִּשְׁלשׁ שְׁנֵי עָרְלָה וְעִנְיַן פֵּרוֹת רְבַעי שֶׁצְּרִיכִין לְהַעֲלוֹתָם לִירוּשָׁלַיִם כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ב).

165

the aspect of the Oral Torah [Torah she-b'al peh] in which the nations have no grip whatsoever — therefore our Rabbis of blessed memory stated that eggs have no clear signs of purity. For it is known that all pure species are from the side of Israel, and impure species are from the side of the nations. And this is the aspect of the twenty-four species of impure birds — which are the aspect of the souls of the nations — corresponding to the twenty-four books of the Torah [kaf-dalet sifrín d'oraisa] — because the nations draw some grip from there. Therefore the pure birds — which allude to the souls of Israel — had their signs not written in the Torah at all. For the essential advantage of Israel is through the Oral Torah. And this is the aspect of: a pure bird is eaten only by tradition [masores] — which is the aspect of the Oral Torah, transmitted only from mouth to mouth. Therefore eggs — which allude to ma'arei mikra, the aspect of the Written Torah — it is impossible to distinguish at all between impure and pure. For since

166

עַל־יְדֵי שֶׁמַּמְתִּינִים שְׁלשָׁה שְׁנֵי עָרְלָה וְאֵין אוֹכְלִין הַפֵּרוֹת, עַל־יְדֵי־זֶה מְתַקְּנִין פְּגַם אֲכִילַת עֵץ־הַדַּעַת וּמַחֲלִישִׁין מְזוֹנָא דְּגוּפָא, וְנִתְגַּבֵּר מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַדַּעַת, שֶׁהֵם שְׁלשָׁה מֹחִין, שֶׁהֵם שָׁלשׁ מְחִצּוֹת פְּרוּסוֹת בִּפְנֵי תַּאֲוַת נִאוּף; וְעַל־כֵּן נִקְרָאִים שְׁלשׁ שְׁנֵי עָרְלָה, כִּי עָרְלָה הוּא פְּגַם הַבְּרִית שֶׁבָּא עַל־יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת מְזוֹנָא דְּגוּפָא, וּבָזֶה שֶׁמַּמְתִּינִים אֵלּוּ הַשְּׁלשׁ שְׁנֵי עָרְלָה מְתַקְּנִים זֹאת. וְהִנֵּה בִּשְׁלשׁ שְׁנֵי עָרְלָה, שֶׁאָז שׁוֹלֶטֶת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא עַל הַפֵּרוֹת, אָז אָסוּר לֶאֱכֹל הַפֵּרוֹת לְגַמְרֵי, כִּי הֵם אָז מִבְּחִינַת מְזוֹנָא דְּגוּפָא, בְּחִינַת עָרְלָה פְּגַם הַבְּרִית, וְאַחַר־כָּךְ בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית צְרִיכִין לְהַעֲלוֹת הַפֵּרוֹת לְאָכְלָן בִּירוּשָׁלַיִם, שֶׁשָּׁם עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה שֶׁתִּהְיֶה בִּבְחִינַת מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא, בְּחִינַת רֵיחַ, וְעַל־יְדֵי שֶׁמַּעֲלִין אָז הַפֵּרוֹת לִירוּשָׁלַיִם, עַל־יְדֵי־זֶה מַעֲלִין אוֹתָן מִבְּחִינַת שְׁלשׁ שְׁנֵי עָרְלָה, מִבְּחִינַת מְזוֹנָא דְּגוּפָא לִבְחִינַת מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הלכה ג).

166

the nations also engage in the Written Torah and expound it orally according to their own ways and evil opinions — therefore one cannot rely on this alone to permit them, unless it is clearly known to one that they come from a pure bird. And since in truth the Written Torah and the Oral Torah are entirely one — and it is forbidden to separate them at all — for the Written Torah without the Oral Torah has no completeness, since there is no true interpretation

167

שְׁלשׁ שְׁנֵי עָרְלָה הֵם כְּנֶגֶד בְּחִינַת הַשְּׁלשׁ תַּאֲווֹת, דְּהַיְנוּ תַּאֲוַת מָמוֹן וְתַאֲוַת אֲכִילָה וְתַאֲוַת מִשְׁגָּל. וְאַחַר שֶׁזּוֹכִין לְהַכְנִיעַ הַשְּׁלשׁ תַּאֲווֹת הַנַּ"ל עַל־יְדֵי שֶׁמַּמְתִּינִין שְׁלשׁ שְׁנֵי עָרְלָה, אָז אַחַרשׂ כָּךְ בַּשָׁנָה הָרְבִיעִית צְרִיכִין לְהַעֲלוֹת הַפֵּרוֹת לְאָכְלָן בִּירוּשָׁלַיִם, כִּי עַל־יְדֵי שְׁבִירַת הַשְּׁלשׁ תַּאֲווֹת הַנַּ"ל זוֹכִין לְבִנְיַן יְרוּשָׁלַיִם שֶׁהוּא בְּחִינַת יִרְאָה שְׁלֵמָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה. וְזֶה בְּחִינַת: "וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִית, יִהְיֶה כָּל פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ הִלּוּלִים לַה'" - הִלּוּלִים דַּיְקָא (שם הלכה ד).

167

of the Torah except through the Oral Torah. And likewise the Oral Torah alone has no existence except through the Written Torah — for leika midi d'la remiza b'oraisa [there is nothing that is not hinted at in the Written Torah]. It turns out therefore

168

עַל־יְדֵי שֶׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת אֲכִילָה, עַל־ יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְקַיֵּם מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אַל תְּהִי בָז לְכָל אָדָם, שֶׁלֹּא לִפְגֹּם בִּכְבוֹד שׁוּם אָדָם, כִּי כָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ לוֹ חֵלֶק בְּכָבוֹד דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל־כֵּן אָסוּר לְבַזּוֹת שׁוּם אֶחָד מֵהֶם, רַק לְכַבֵּד כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וְאָז זוֹכֶה לְכָבוֹד בְּחִינַת "כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד", שֶׁזֶּה בְּחִינַת תִּקּוּן הַכָּבוֹד דִּקְדֻשָּׁה (שם אות יט).

168

that within the Written Torah, in truth, all of the Oral Torah is truly included — for since everything is already hinted there, the Written Torah itself contains the Oral Torah within

169

עִקַּר תִּקּוּן אֲכִילַת יִשְׂרָאֵל הוּא כְּשֶׁזּוֹכִין לִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה עַד שֶׁהַתְּפִלָּה הוּא בְּחִינַת דְּבַר ה', שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַכֹּל, וְאָז כָּל הַתְּבוּאוֹת וְהַפֵּרוֹת וְהַצְּמָחִים מַחֲזִירִים כָּל כֹּחוֹתָם לִמְקוֹר\רסז חַיּוּתָם שֶׁהוּא דְּבַר ה', בְּחִינַת הַתְּפִלָּה הַשְּׁלֵמָה הַנַּ"ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הִתְנוֹצְצוּת מָשִׁיחַ כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְאָז כָּל אֲכִילָתוֹ וּשְׁתִיָּתוֹ, אֲפִלּוּ מִלֶּחֶם וָמַיִם לְבַד, הֵם כְּלוּלִין מִכֹּל הַכֹּחוֹת כֻּלָּם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֲכִילַת מָן וּשְׁתִיַּת מֵימֵי הַבְּאֵר, שֶׁהָיָה כָּלוּל בָּהֶם כָּל הַכֹּחוֹת וְהַטְּעָמִים שֶׁל כָּל מִינֵי מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה. וּבִשְׁבִיל זֶה צְרִיכִין לְהַעֲלוֹת פֵּרוֹת רְבַעי לְאָכְלָן בִּירוּשָׁלַיִם, וְכֵן מַה שֶּׁצְּרִיכִין לִתֵּן מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה וּלְוִיָּה מִן הַתְּבוּאָה וְהַפֵּרוֹת, וְכֵן עִנְיַן שְׁמִטָּה וְיוֹבֵל, הַכֹּל בִּכְדֵי לְקַדֵּשׁ הַתְּבוּאָה וְהַצְּמָחִים שֶׁיִּהְיוּ בִּבְחִינַת הַנַּ"ל, שֶׁיַּחֲזִירוּ כָּל כֹּחוֹתָם וְחַיּוּתָם לְתוֹךְ הַתְּפִלָּה הַנַּ"ל; וּמִזֶּה נִמְשָׁךְ גַּם אִסּוּר כִּלְאַיִם, כַּמְבֹאָר כָּל זֶה בִּפְנִים (שם אותיות י כא כג כד כו כז).

169

it. Therefore eggs have one end rounded [kad] — the aspect of the twenty-four books of the Torah — and one end pointed [chad] — the aspect of the Oral Torah, where the essential sharpening of the Torah scholars who sharpen each other in halachic debate occurs. And therefore if both ends are rounded or both pointed, it is certainly impure — for this is the aspect of complete separation, G-d forbid, between the Written Torah and the Oral

170

עִנְיַן גִּדּוּל הַצְּמָחִים וְהָאִילָנוֹת עַל־יְדֵי זְרִיעָה בָּאָרֶץ דַּיְקָא, וְעִקַּר צְמִיחָתָן וְגִדּוּלָן הוּא דַּיְקָא אַחַר שֶׁנִּתְבַּלִּין בָּאָרֶץ וְנַעֲשִׂין כְּאַיִן מַמָּשׁ - עַיֵּן "בִּטּוּל לְאוֹר אֵין־סוֹף", אוֹת קנב. בֶּאֱמֶת בְּהָאִסּוּר בְּעַצְמוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַקְּלִפָּה, אֵין בּוֹ שׁוּם טַעַם כְּלָל, בִּבְחִינַת "אִם יֶשׁ־טַעַם בְּרִיר חַלָּמוּת" (איוב ו, ו), כִּי עִקַּר הַטַּעַם נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַטּוֹב, בִּבְחִינַת "טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב ה'", וְעַל־כֵּן כָּל מַה שֶּׁהַדָּבָר קָרוֹב יוֹתֵר אֶל הַקְּדֻשָּׁה, יֵשׁ בּוֹ טַעַם טוֹב בְּיוֹתֵר. וְעַל־כֵּן הָיָה הַמָּן מִשְׁתַּנֶּה לְכַמָּה טְעָמִים, כִּי הַמָּן הוּא בְּחִינַת קְדֻשָּׁה גָּבֹהַּ מְאֹד כַּיָּדוּעַ, וְעַל־כֵּן הָיָה טַעְמוֹ טוֹב בְּיוֹתֵר וְהָיָה כָּלוּל מִכָּל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "תַּבְשִׁיל שֶׁל שַׁבָּת רֵיחוֹ נוֹדֵף", וְטַעַם הַמַּאֲכָלִים שֶׁל שַׁבָּת הוּא טוֹב הַרְבֵּה יוֹתֵר מִטַּעַם הַמַּאֲכָלִים שֶׁל חֹל, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "תַּבְלִין אֶחָד יֵשׁ לָנוּ וְשַׁבָּת שְׁמָהּ", כִּי אָז טַעַם הַמַּאֲכָל נִמְשָׁךְ מִקְּדֻשָּׁה גָבֹהַּ מְאֹד, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת שַׁבַּת־קֹדֶשׁ; אֲבָל בְּמַאֲכְלֵי אִסּוּר, אֵין בָּהֶם מִצַּד עַצְמָם שׁוּם טַעַם כְּלָל, וְעִקַּר הַטַּעַם שֶׁבָּהֶם הוּא רַק מִבְּחִינַת מְעַט הַטּוֹב שֶׁנָּפְלוּ לְשָׁם, הַיְנוּ מֵהַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהֵם אֲסוּרִין שָׁם בְּגָלוּת גָּדוֹל וּמַר מְאֹד, וְאֵין לָנוּ כֹּחַ לְבָרְרָם עַכְשָׁו עַל־כֵּן הֵם אֲסוּרִים לָנוּ, וְעַל שֵׁם זֶה נִקְרָא "אִסּוּר", מֵחֲמַת שֶׁהַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה אֲסוּרִין שָׁם בְּמַאֲסָר גָּדוֹל, וְעִקַּר אֲחִיזַת הַקְּלִפּוֹת בִּדְבָרִים הָאֲסוּרִים הוּא רַק מֵחֲמַת הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם, כִּי הֵם נֶאֱחָזִין תָּמִיד בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ אֵיזֶה קְדֻשָּׁה, וְאָז דַּרְכָּם לְהַחֲלִיף טוֹב בְּרַע כְּאִלּוּ יֵשׁ טַעַם, חַס וְשָׁלוֹם, בַּדָּבָר הָאָסוּר בְּעַצְמוֹ, אֲשֶׁר בֶּאֱמֶת אֵין בּוֹ מִצַּד עַצְמוֹ שׁוּם טַעַם כְּלָל כַּנַּ"ל, וְעַל־כֵּן כְּשֶׁנִּפְגָּם הָאִסּוּר וְהַטַּעַם יוֹצֵא מִמֶּנּוּ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁהַטּוֹב שֶׁבּוֹ הַיְנוּ הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁבּוֹ נִסְתַּלְּקוּ מִמֶּנּוּ, וְאָז אֵין לְהָאִסּוּר מִמַּה לִינֹק, וְאָז הָאִסּוּר עַצְמוֹ נִתְבַּטֵּל וְנַעֲשֶׂה עֲפָרָא בְּעָלְמָא וְאֵין בּוֹ כֹּחַ לֶאֱסֹר עוֹד (הל' נותן טעם לפגם, הל' ב).

170

Torah, which are the aspects of the Holy One, blessed be He, and His Shechinah. Even so — even if one end is rounded and one pointed — since the nations also study the Written Torah and expound it orally according to their ways and evil opinions — one cannot rely even on this alone to permit the egg, unless it is known to one clearly that they come from a pure bird. Eggs are the aspect of ma'arei mikra [masters of Scripture]. And Scripture [mikra] is in the World of Action [asiyah] — the aspect of Malchus, the aspect of lower wisdom [chochmah tata'ah], the aspect of the measurements of the letters of the Torah [shi'ura d'asvana d'oraisa] — the aspect of the holy contractions [tzimtzumim] through which one comes to the apprehension of divinity. Therefore many Torah measurements are [the size of] an egg [ka-beitzah]. And these holy contractions are the aspect of igulim [circles] — which

153

הַיַּיִן בִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּחִינַת דַּעַת וְחָכְמָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת כָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת: יַיִן נִתַּן בְּשִׁבְעִים אוֹתִיּוֹת, שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְהוּא בְּחִינַת יַיִן הַמְשַׂמֵּחַ, בְּחִינַת "לֵב שָׂמֵחַ יֵיטִיב פָּנִים", דְּהַיְנוּ שֶׁזּוֹכִים לְאוֹר הַפָּנִים דִּקְדֻשָּׁה עַל־יְדֵי הַיַּיִן דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת הַדִּבּוּר דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב וְכוּ' דּוֹבֵב שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים"; וְעַל־כֵּן אֵין אוֹמְרִים שִׁיר אֶלָּא עַל הַיַּיִן, כִּי הַשִּׁיר הוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, בְּחִינַת "עוּרִי עוּרִי דַבְּרִי שִׁיר"; אֲבָל לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁאֵין הַיַּיִן בִּקְדֻשָּׁה, אֲזַי אַדְּרַבָּא הוּא מֵבִיא שֵׁנָה כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת וְהַמֹּחִין שֶׁל שִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת אַנְפִּין נְהִירִין, וּמִתְגַּבְּרִין חַס וְשָׁלוֹם הָאַנְפִּין חֲשׁוֹכִין שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשִּׁבְעִים אֻמּוֹת, שֶׁהֵם בְּתַכְלִית הַחשֶׁךְ וּרְחוֹקִים מִשִּׁבְעִים פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה. וְעַל־כֵּן נֶאֱסָר הַיַּיִן בְּמַגַּע עַכּוּ"ם, כִּי תֵּכֶף כְּשֶׁנּוֹגֵעַ הָעַכּוּ"ם בְּהַיַּיִן אֲזַי נִמְשָׁךְ הַיַּיִן לִבְחִינַת שֵׁנָה, בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת שִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה, וְעַל־כֵּן הוּא אָסוּר לָנוּ, וְעַל־ כֵּן נִקְרָא יֵין־נֶסֶךְ עַל שֵׁם: "כִּי נָסַךְ ה' עֲלֵיהֶם רוּחַ תַּרְדֵּמָה", בְּחִינַת הִתְגַּבְּרוּת הַשֵּׁנָה דְּסִטְרָא־אָחֳרָא עַל־יְדֵי יַיִן כָּזֶה. וּמַה שֶּׁנֶּאֱסָר הַיַּיִן בְּמַגַּע הָעַכּוּ"ם דַּיְקָא, עַיֵּן פְּנִים (הל' יין נסך, הל' ב).

153

are the aspect of emunah [faith] — the aspect of: "and your faithfulness surrounds you" [ve'emunas'cha sevivosecha] [Tehillim 89:9]. And afterward through this specifically the supernal intellect of the apprehension of divinity is drawn — this being the aspect of the direct, straight light [or ha-yashar]. For just as at the beginning of creation there were many contractions and [a dynamic] of circles and straight light, as explained in Etz Chayyim — so too now with every apprehension and apprehension. And this is the aspect of "one end rounded and one end pointed" stated regarding the signs of eggs — which allude to the aspect

154

הַמַּאֲכָל מֵבִיא שֵׁנָה וְהִסְתַּלְּקוּת הַמֹּחִין לִפְעָמִים, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לְבָרֵךְ בִּרְכַּת־הַמָּזוֹן, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מְבָרְכִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל כָּל דָּבָר וּמְגַלִּין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא הַכֹּל, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְעוֹרֵר הַחַיּוּת שֶׁבְּזֶה הַמַּאֲכָל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה. וְעַל־כֵּן מְבָרְכִין בִּרְכַּת־הַמָּזוֹן עַל הַיַּיִן, כִּי הַיַּיִן בְּטֶבַע מֵבִיא שֵׁנָה, רַק עַל־יְדֵי שֶׁמְּסַדְּרִין עָלָיו בְּרָכוֹת, עַל־יְדֵי־זֶה הַיַּיִן נִכְלָל בַּקְּדֻשָּׁה, וְאָז עַל־יָדוֹ דַּיְקָא נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה עַל־יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת דַּיְקָא כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות ד).

154

of lower wisdom, through which one comes to the apprehension of divinity. For if both ends are rounded or both pointed — it is certainly a sign of impurity. Both ends rounded — this is the aspect of false beliefs [emunos kazviyas] which are complete foolishness without any intellect.

155

יַיִן הוּא בְּחִינַת חֲמִימוּת הַדָּמִים, כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ, שֶׁהַיַּיִן וּשְׁאָר מַשְׁקָאוֹת הַמְשַׁכְּרִים הֵם מְחַמְּמִין הַדָּמִים, וְעַל־כֵּן הַיַּיִן כָּלוּל מִשְׁנֵי בְּחִינוֹת: זָכָה אוֹ לֹא זָכָה, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי שֹׁרֶשׁ כָּל הַיֵּצֶר הָרָע וְהַתַּאֲווֹת וְכוּ' הוּא רַק מֵרְתִיחַת הַדָּמִים. אַךְ כְּשֶׁזּוֹכֶה לִשְׁתּוֹתוֹ בִּקְדֻשָּׁה מִכּוֹס שֶׁל בְּרָכָה וּבְשַׁבָּת וּבְיוֹם־טוֹב, וְנִזְהָר בְּנַפְשׁוֹ שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי שִׁכְרוּת, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי עַל־יְדֵי הַיַּיִן נִתְרוֹמֵם דַּעְתּוֹ וּמְשַׂמֵּחַ לְבָבוֹ, שֶׁמַּרְגִּישׁ בְּדַעְתּוֹ יְדִיעַת תְּשׁוּקַת דְּבֵקַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה עִקַּר הַדַּעַת, וְנִתְחַמֵּם הַלֵּב בְּהִתְלַהֲבוּת גָּדוֹל וּבְשִׂמְחָה רַבָּה לְהִכָּלֵל בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְדָבְקָה בוֹ, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאַהֲבָה דִּקְדֻשָּׁה, כְּשֶׁחֲמִימוּת הַדָּמִים נִתְהַפְּכִין אֶל הַקְּדֻשָּׁה לְהִתְלַהֵב בְּשַׁלְהוֹבִין דִּרְחִימוּתָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת יַיִן הַמְשַׂמֵּחַ, כִּי עִקַּר הַשִּׂמְחָה כְּשֶׁמַּרְגִּישִׁין בַּלֵב יְדִיעַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַשְּׂמָחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן אֵין אוֹמְרִים שִׁיר אֶלָּא עַל הַיַּיִן, כִּי עִקַּר הַדְּבֵקוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי תְּפִלָּה וְשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת יַיִן הַמְשַׂמֵּחַ, וְעִקַּר הַשִּׂמְחָה שֶׁזּוֹכִין עַל־יְדֵי יַיִן הַמְשַׂמֵּחַ שֶׁבִּקְדֻשָּׁה הוּא עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין עַל־יְדֵי־זֶה לַהֲפֹךְ חֲמִימוּת הַדָּמִים שֶׁאֲחִיזָתָם בִּבְחִינַת גְּבוּרוֹת, בְּחִינַת שְׂמֹאל, שֶׁמִּשָּׁם כָּל אֲחִיזַת הַשִּׁבְעִים אֻמּוֹת, וּכְשֶׁנִּכְלָל הַיַּיִן בִּקְדֻשָּׁה זֶה בְּחִינַת 'שְׂמֹאל נִכְלָל בְּיָמִין', שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת אַהֲבָה דִּקְדֻשָּׁה וְשָׁם עִקַּר הַשִּׂמְחָה כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ הַיַּיִן שְׁמִירָה גְדוֹלָה מְאֹד שֶׁלֹּא לִשְׁתּוֹתוֹ בִּסְעוּדַת הָרְשׁוּת וְכַיּוֹצֵא, וַאֲפִלּוּ בִּסְעוּדַת מִצְוָה שֶׁלֹּא לִשְׁתּוֹתוֹ יוֹתֵר מִדַּאי שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי שִׁכְרוּת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבְּרִין חֲמִימוּת הַדָּמִים הָרָעִים שֶׁבִּשְׁסָ"ה גִּידִין, וְיָכוֹל לָבוֹא עַל־יְדֵי־זֶה לִידֵי כָּל הָעֲבֵרוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, בִּבְחִינַת "כִּי יִתֵּן בַּכֹּס עֵינוֹ, יִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִים" כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְעַל־כֵּן נֶאֱסָר הַיַּיִן בְּמַגַּע עַכּוּ"ם, כִּי תֵּכֶף כְּשֶׁהָעַכּוּ"ם נוֹגֵעַ בַּיַּיִן נִמְשָׁךְ עָלָיו אֲחִיזַת הַשִּׁבְעִים אֻמּוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת הָרַע שֶׁבַּדָּמִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּגַם הַיַּיִן, בְּחִינַת "אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם", שֶׁאַחֲרִיתוֹ דָּם, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הָעֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־כֵּן עִקַּר פֻּרְעֲנֻיּוֹת כָּל הָעַכּוּ"ם וְכָל הָרְשָׁעִים הוּא בְּחִינַת "כּוֹס הַתַּרְעֵלָה", בְּחִינַת "כִּי כוֹס בְּיַד ה' וְיַיִן חָמַר וְכוּ', אַךְ שְׁמָרֶיהָ יִמְצוּ יִשְׁתּוּ כֹּל רִשְׁעֵי אָרֶץ", כִּי פְּגַם כָּל הָרְשָׁעִים שֶׁבָּא עַל־יְדֵי פְּגַם רְתִיחַת הַדָּמִים הוּא בִּבְחִינַת שִׁמְרֵי יַיִן, בִּבְחִינַת יַיִן פָּגוּם, שֶׁמִּשָּׁם כָּל רִשְׁעוּתָם וּמִשָּׁם כָּל עָנְשָׁם, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, כַּנַּ"ל. וּלְהֵפֶךְ בַּקְּדֻשָּׁה, עִקַּר קִבּוּל הַשָּׂכָר נִקְרָא בְּשֵׁם יַיִן, בְּחִינַת יַיִן הַמְשֻׁמָּר לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "כּוֹס יְשׁוּעוֹת", בְּחִינַת "כּוֹסִי רְוָיָה", בְּחִינַת "ה' מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי", בְּחִינַת כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה הַנִּתָּן בְּיָמִין, כִּי שְׂמֹאל נִכְלָל בְּיָמִין, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַשִּׁיר וְהַנִּגּוּן וְהַשִּׂמְחָה דִּקְדֻשָּׁה כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם ה"ג, אות ג ד).

155

Both ends pointed — this is the aspect of intellect alone without faith. And both these aspects are a sign of impurity — for the essential wholeness of holiness is through holy faith and holy intellect together — which is the aspect of rounded-and-pointed [kad va-chad] as above. But even [with] faith and intellect, one must still distinguish between impure and pure — for there are false beliefs that also put forward some mistaken reasoning and confused foolishness to justify their faith. Therefore one cannot rely on one's own understanding at all — only on our tradition from the mouths of the true Sages of holiness, as we received from our holy fathers and teachers. And therefore even if one end is rounded and one pointed, one cannot rely on this alone — until one has heard from a reliable source that they come from a pure bird. The matter of the blessing that must be recited before eating and the matter of the priestly gifts — see [the section on] Shocheit [Slaughterer], entry 15 of this volume. The Arc of This Batch: This batch completes the fish section with the most intimate and personal teaching — the Tzadik himself is the fish, and all Israel are fish — then moves through worms and creeping things into a profound treatment of eggs as the map of Written Torah and Oral Torah, circles and straight light, faith and intellect. Entry 116

156

שֹׁרֶשׁ הַיַּיִן בִּקְדֻשָּׁה הוּא גָּבֹהַּ מְאֹד, כִּי הוּא כָּלוּל מִכָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעִים נַפְשׁוֹת בֵּית יַעֲקֹב, בְּחִינַת שִׁבְעִים זְקֵנִים, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַמִּתְיַשֵּׁב דַּעְתּוֹ בְּיֵינוֹ, יֵשׁ בּוֹ מִדַּעַת שִׁבְעִים זְקֵנִים, כִּי יַיִן נִתַּן בִּשְׁבִים אוֹתִיּוֹת וְכוּ'; אֲבָל אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה, כִּי לְמַטָּה נֶאֱחָז בְּהַיַּיִן בְּחִינַת הָרַע שֶׁל כָּל הַשִּׁבְעִים אֻמּוֹת שֶׁהֵם כְּלוּלִים מִכָּל הַתַּאֲווֹת, וְהָעִקָּר הוּא תַּאֲוַת נִאוּף שֶׁכּוֹלֵל הַכֹּל, וְכַנִּרְאֶה גַּם בְּחוּשׁ, שֶׁעַל־יְדֵי שִׁכְרוּת הַיַּיִן נִתְעַרְבֵּב הַדַּעַת וְנִרְתָּחִין הַדָּמִים, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַתַּאֲווֹת בִּפְרָט תַּאֲוָה הַנַּ"ל, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב לְעִנְיַן הַיַּיִן: "עֵינֶיךָ יִרְאוּ זָרוֹת", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י, שֶׁמְּסִיתוֹ לְהַבִּיט בִּזְנוּת. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל לְעִנְיַן הַיַּיִן: 'זָכָה נַעֲשֶׂה רֹאשׁ' - בְּחִינַת רֹאשׁ וּמֹחִין, בְּחִינַת שִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה, שֶׁהֵם עִקַּר הַדַּעַת וְהַמֹּחִין; 'לֹא זָכָה, נַעֲשֶׂה רָשׁ וְעָנִי' - שֶׁזֶּה בְּחִינַת פְּגַם הַתַּאֲוָה הַנַּ"ל, שֶׁעַל־יָדָהּ בָּא עֲנִיּוּת, "כִּי בְּעַד אִשָּׁה זוֹנָה עַד כִּכַּר לָחֶם". וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בֶּאֱמֶת: הָרוֹאֶה סוֹטָה בְּקִלְקוּלָהּ, יַזִּיר עַצְמוֹ מִן הַיַּיִן. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִשְׁמֹר הַיַּיִן מְאֹד מִמַּגַּע עַכּוּ"ם, כִּי תֵּכֶף שֶׁהֵם נוֹגְעִין בְּהַיַּיִן נִתְהַפֵּךְ הַיַּיִן לְרַע גָּמוּר, כִּי נֶאֱחָז בּוֹ הָרַע שֶׁל הָעַכּוּ"ם שֶׁהוּא הַהֵפֶךְ מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל שֶׁכְּלוּלִים בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ שֶׁל בֵּית יַעֲקֹב, וְעַל־כֵּן הוּא נֶאֱסָר תֵּכֶף לְיִשְׂרָאֵל. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁגָּזְרוּ עַל יֵינָן מִשּׁוּם בְּנוֹתֵיהֶן, הַיְנוּ כִּי עַל־יְדֵי יֵינָם שֶׁל עַכּוּ"ם נִתְעוֹרֵר הָרַע שֶׁבּוֹ שֶׁהוּא תַּאֲוַת נִאוּף כַּנַּ"ל, וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ יַיִן כָּשֵׁר שֶׁל יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין גַּם־כֵּן לִזָּהֵר מְאֹד מִמֶּנּוּ, כַּמּוּבָא בְּכָל סִפְרֵי־ מוּסָר גֹּדֶל הָאַזְהָרָה לְהִתְרַחֵק מְאֹד מְאֹד מִמַּשְׁקֶה הַמְשַׁכֵּר, בִּפְרָט מִלִּשְׁתּוֹת הַרְבֵּה, חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁיּוּכַל לָבוֹא לִידֵי שִׁכְרוּת, כִּי אֵין מִי שֶׁיּוּכַל לִשְׁתּוֹת יַיִן בִּקְדֻשָּׁה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת כִּי־אִם הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא נָקִי וָזַךְ לְגַמְרֵי מִכָּל הַתַּאֲווֹת וְאֵין בּוֹ שׁוּם מַגַּע עַכּוּ"ם כְּלָל, שֶׁהוּא תַּאֲוָה הַנַּ"ל שֶׁכְּלוּלָה מֵהָרַע שֶׁל כָּל הַשִּׁבְעִים עַכּוּ"ם. אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ זַךְ מֵהַתַּאֲווֹת, אֲזַי כְּשֶׁשּׁוֹתֶה יַיִן, בִּפְרָט כְּשֶׁשּׁוֹתֶה הַרְבֵּה, חַס וְשָׁלוֹם, יָכוֹל לְהִתְאַחֵז בּוֹ בְּחִינַת מַגַּע עַכּוּ"ם, חַס וְשָׁלוֹם, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּתְעוֹרֵר בּוֹ רְתִיחַת הַדָּמִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרַע שֶׁל כָּל הַשִּׁבְעִים עַכּוּ"ם, שֶׁהוּא בְּחִינַת תַּאֲוָה הַנַּ"ל (שם הל' ד, אותיות א ב ג).

156

is among the most consoling and elevating entries in the chapter. Fish require no slaughter, no treifos — because their vitality is drawn from the Tzadik who is himself all-pure. The gathering [asifah] of fish purifies them — just as the "ingathering" [asifah] of a Tzadik (his passing) is the gathering of pure holiness. The impure fish that do exist in the world correspond to the liars and hypocrites who imitate the Tzadik without his inner reality — they have no scales (no garments of tzedakah) because they have no true connection to holy charity. Entry 117 extends this: all of Israel are fish — because all their growth is in the waters of Torah. But even Israel, swimming in holy daas, must maintain tzimtzum — the discipline of not going beyond one's permitted boundary: "what is hidden from you, do not seek." The scales are this discipline made visible on the body of the fish. Entry 118 turns to the opposite pole: worms and crawling things are the ultimate embodiment of the serpent's defilement. They have no upright form — they crawl like the serpent cursed

157

אֵין רָאוּי לִשְׁתּוֹת יַיִן וּמַשְׁקֶה הַמְשַׁכֵּר כִּי־אִם מְעַט לְהַרְחִיב דַּעְתּוֹ, וְגַם זֶה בְּשַׁבָּת וְיוֹם־טוֹב וּסְעוּדַת־מִצְוָה דַּיְקָא, וְגַם זֶה רַק כְּשֶׁזּוֹכֶה לְהִתְקַשֵּׁר לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁכְּבָר זָכוּ לִקְדֻשַּׁת הַבְּרִית בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, וְעַל־יָדָם יָכוֹל כָּל אֶחָד לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ קְדֻשַּׁת הַבְּרִית, שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, בְּחִינַת שִׁבְעִים פָּנִים, בְּחִינַת שִׁבְעִים נֶפֶשׁ לְבֵית יַעֲקֹב הַנַּ"ל, וְאָז דַּיְקָא יָכוֹל לִשְׁתּוֹת מְעַט יַיִן בְּשַׁבָּת וְיוֹם־טוֹב לְשַׂמֵּחַ נַפְשׁוֹ וּלְהַרְחִיב דַּעְתּוֹ כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהִתְעוֹרֵר לְהַרְגִּישׁ בְּיוֹתֵר מְתִיקַת נְעִימַת עֲרֵבַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה, קְדֻשַׁת יִשְׂרָאֵל, קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, שֶׁנִּמְשָׁךְ עָלֵינוּ בְּכֹחַ הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְגַם אָז צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לִשְׁתּוֹת בְּמִדָּה וּבְמִשְׁקָל לִזְכּוֹת שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת יַיִן הַמְשַׂמֵּחַ, לִזְכּוֹת עַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה דִּקְדֻשָּׁה לְהִתְדַּבֵּק בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְהַתּוֹרָה וּבְהַצַּדִּיקִים וּלְהַרְגִּישׁ בְּיוֹתֵר גְּדֻלַּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, כָּל חַד כְּפֻם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ. אֲבָל אֵלּוּ הַקּוֹבְעִים עַצְמָם עַל הַיַּיִן גַּם בִּימֵי הַחֹל, וְלֹא דַי לָהֶם בְּכָל זֶה, כִּי־אִם שֶׁבָּאִים עַל־יְדֵי־זֶה לְלֵיצָנוּת וּמַחֲלֹקֶת וְחוֹלְקִין עַל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים; וַאֲפִלּוּ אֲנָשִׁים הַכְּשֵׁרִים קְצָת שֶׁאֵינָם מִתְעוֹרְרִים עַל־יְדֵי שְׁתִיַּת הַיַּיִן לְלֵיצָנוּת גָּמוּר, רַק שֶׁשּׁוֹגֶה בּוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי הַשְּׁתִיָּה הוּא שׁוֹגֶה וְטוֹעֶה אֶת עַצְמוֹ עַד שֶׁמְּהַפֵּךְ הָאֱמֶת וְדוֹבֵר סָרָה עַל יִרְאֵי־הַשֵּׁם הָאֲמִתִּיִּים, כִּי נִדְמֶה לוֹ שֶׁנָּטוּ מִדֶּרֶךְ הָאֱמֶת, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל הַטָּעוּת הַזֶּה בָּא לוֹ עַל־יְדֵי רִבּוּי שְׁתִיַּת הַיַּיִן - עַל זֶה נֶאֱמַר: "וְכָל שֹׁגֶה בּוֹ לֹא יֶחְכָּם", וּפְגָמָם וְקִלְקוּלָם עַל־יְדֵי־זֶה מְרֻבֶּה מְאֹד כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אותיות ד ה ו ז).

157

after the sin. They are the aspect of Esav's kelipah — who has no script or language, lower than all seventy nations. But here the compiler inserts a remarkably practical and encouraging teaching: this form of Evil Inclination — sadness, laziness, the gross and clinging yetzer* — is actually the **weakest** of all the Evil Inclination's levels. A moment of daas and alertness can crush thousands of them at once. The danger is only in how ubiquitously they cling, not in how strong they are. Entry 119 reveals the unity of the kashrut map: the signs of purity in animals are literally the Tzadik's illumination having reached those souls. Pure = the Tzadik's awakening has penetrated; impure = it hasn't yet. Worms and creeping things are the extreme

158

כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם הֵם מִשְּׁבִירַת כֵּלִים, וְכָל הַתַּאֲווֹת וְהַהֲנָאוֹת שֶׁבָּעוֹלָם הֵם בְּחִינַת אֲהָבוֹת הַנְּפוּלוֹת, שֶׁבָּאִין מִשְּׁבִירַת כְּלֵי הַחֶסֶד, וְעַל־כֵּן כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם צְרִיכִים תִּקּוּן, אֲפִלּוּ דְּבָרִים הַמֻּתָּרִים, כִּי אֵין דָּבָר בָּעוֹלָם שֶׁלֹּא יִהְיֶה צָרִיךְ כַּמָּה תִּקּוּנִים, וְעַל־כֵּן אָסוּר לֵהָנוֹת מֵהָעוֹלָם הַזֶּה בְּלֹא בְּרָכָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְתַקֵּן שׁוּם דָּבָר עַד שֶׁיַּחֲזֹר וְיָבוֹא אוֹתוֹ הַדָּבָר לְתוֹךְ הַפֶּה שֶׁשָּׁם בְּחִינַת הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁשָּׁם אֵצֶל הַנְּקֻדָּה שׁוֹרֶה אוֹר הָאַהֲבָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן בְּחִינַת שְׁבִירַת כְּלֵי הַחֶסֶד, הַיְנוּ עַל־יְדֵי הַבְּרָכָה שֶׁמְּבָרְכִין עַל כָּל דָּבָר קֹדֶם שֶׁנֶּהֱנֶה מִמֶּנּוּ, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּלֶּה אוֹר הָאַהֲבָה הַקְּדוֹשָׁה וְנִתְבַּטְּלוּ כָּל אֲהָבוֹת הַנְּפוּלִין הַבָּאִים מִשְּׁבִירַת כְּלֵי הַחֶסֶד; נִמְצָא - עַל־יְדֵי הַבְּרָכָה הוּא בוֹרֵא אֶת הַדָּבָר שֶׁאוֹכֵל וְנֶהֱנֶה מִמֶּנּוּ מֵחָדָשׁ עַל־יְדֵי הַנְּקֻדָּה שֶׁבַּפֶּה שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַבְּרָכָה, וְעַל־כֵּן בְּלֹא בְרָכָה אָסוּר לוֹ לֵהָנוֹת מִזֶּה, כִּי אָז הַדָּבָר עֲדַיִן בִּבְחִינַת חֶרְפָּה וּשְׁבִירָה. וְעַל־כֵּן מְבָרְכִין כָּל הַבְּרָכוֹת בִּלְשׁוֹן הֹוֶה: "בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ" אוֹ "פְּרִי הָאֲדָמָה" וְכַיּוֹצֵא, וְאֵין אוֹמְרִים "שֶׁבָּרָא", כִּי בֶּאֱמֶת עַתָּה נִבְרָא זֶה הַדָּבָר מֵחָדָשׁ עַל־יְדֵי הַבְּרָכָה, כִּי עַל מְנָת כֵּן בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת הָעוֹלָם, שֶׁיִּהְיֶה נִמְסָר לְיִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת בּוֹ כִּרְצוֹנָם. וְעַל־כֵּן נִבְרְאוּ כָּל הַדְּבָרִים מְחֻסַּר תִּקּוּן, וּגְמַר תִּקּוּנָם עַל־יְדֵי הָאָדָם, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַחִטִּים צְרִיכִין לִטָּחֵן, כְּדֵי שֶׁהָאָדָם יְתַקֵּן כָּל הַדְּבָרִים עַל־יְדֵי עַצְמוֹ, כִּי בְּכָל דָּבָר יֵשׁ כַּמָּה תִּקּוּנִים וְכַמָּה מִצְו?ֹת תְּלוּיִים בּוֹ קֹדֶם שֶׁנֶּהֱנִים מִמֶּנּוּ, כְּדֵי שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יִתְתַּקֵּן הַדָּבָר וְיִתְחַדֵּשׁ כִּבְרִיָּה חֲדָשָׁה; וּגְמַר כָּל הַתִּקּוּנִים וּכְלָלוּתָם הוּא עַל־יְדֵי הַבְּרָכָה, כִּי עִקַּר הַתִּקּוּן הוּא עַל־יְדֵי הַבְּרָכָה וְעַל־ יְדֵי־זֶה נִבְרָא הַדָּבָר מֵחָדָשׁ בִּשְׁלֵמוּת (הלכות נדרים, הל' א).

158

case: they dwell in the literal dust, where the serpent's defilement is most concentrated, and the Tzadik's awakening cannot yet reach them. The commandment of "the creeping thing that creeps upon the earth" is therefore not merely dietary — it is a spiritual topography of the universe. Entry 121 grounds this in the cosmological framework of shevirat ha-keilim [the breaking of the vessels]: the earth itself — the element of dust — is where the vessels broke, where the Divine Name of Ben (52) manifests, where the kelipos have their deepest grip. Worms that literally touch the earth are saturated with this brokenness. Entry 122 lifts the fish section to its cosmic height: fish are drawn from the great Tzadikim of each generation who draw illuminations from the World of Rectification that will be fully revealed in the future —

159

אֲכִילַת הַצַּדִּיק הוּא בְּחִינַת צְדָקָה, שֶׁעוֹשֶׂה צְדָקָה וָחֶסֶד עִם נַפְשׁוֹ הַקְּדוֹשָׁה, בְּחִינַת "גֹּמֵל נַפְשׁוֹ אִישׁ חָסֶד", בְּחִינַת "צַדִּיק אֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ", וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הִלֵּל: אֶגְמֹל חֶסֶד עִם נַפְשִׁי. וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי אֲכִילָתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק זוֹכֶה לְקַבֵּל שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּחִינַת "וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ", שֶׁהִיא בְּחִינַת שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת צַחְצָחוֹת שֶׁזּוֹכִין לְקַבֵּל עַל־יְדֵי צְדָקָה כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' כבוד אב, הל' ב, אות טז).

159

specifically the wisdom hidden within the tzimtzum of the chalal ha-panui [the primordial void]. This is the water of the future: "the earth shall be full of the knowledge of Hashem as the waters cover the sea."

160

הָאֲכִילָה סוֹעֵד אֶת הַלֵּב, כִּי פִּתָּא סַעְדְּתָא דְּלִבָּא, וּכְשֶׁאוֹכְלִין בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה אֲזַי מַכְנִיסִין חָכְמָה וָדַעַת בַּלֵּב, בִּבְחִינַת "וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיִּיטַב לִבּוֹ", וְעַל־ יְדֵי־זֶה נִתְגַּלִּין פְּעֻלּוֹת וּמִדּוֹת טוֹבוֹת וְנִתְגַּלֶּה מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הַבְּרִיאָה. וּלְהֵפֶךְ, כְּשֶׁאוֹכֵל שֶׁלֹּא בִקְדֻשָּׁה, מִכָּל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁאוֹכֵל דְּבַר אִסּוּר, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי נִכְנָס טִפְּשׁוּת בַּלֵּב וְנִטַּמְטֵם חֲלַל הַלֵּב בִּבְחִינַת "וְנִטְמֵתֶם בָּם" שֶׁכָּתוּב אֵצֶל אֲכִילַת דָּבָר טָמֵא דַּיְקָא, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "וְנִטַּמְטֵם", כִּי אֲכִילַת דְּבָרִים טְמֵאִים מְטַמְטֵם הֶחָלָל שֶׁבַּלֵּב וְנִכְנָס טִפְּשׁוּת בְּלִבּוֹ, בְּחִינַת עָרְלַת לֵב, שֶׁזֶּה בְּחִינַת קִלְקוּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ־ הַדַּעַת שֶׁגָּרַם שְׁבִירַת כֵּלִים, כַּמּוּבָא בִּכְתָבִים, כִּי הַחָכְמָה שֶׁבַּלֵּב הוּא כְּפִי הָאֲכִילָה כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (הל' מילה ה"ב, אות ב).

160

Fish live in water — they are literally inhabitants of the future world's knowledge. Entries 123–124 are among the most structurally brilliant in the chapter. The egg's shape — one end rounded, one pointed — encodes the entire relationship between Written Torah (circles, faith, emunah, the twenty-four books) and Oral Torah (the sharp point, the tradition, the halachic sharpening). Both ends

161

עִקַּר אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה הוּא כְּפִי תִּקּוּן הַבְּרִית, כִּי "צַדִּיק אֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ", וְצַדִּיק הוּא מָאן דְּנָטֵר בְּרִית קַדִּישָׁא כַּיָּדוּעַ (שם אות ח).

161

rounded = pure faith without intellect (the error of false religion).

162

הַיַּיִּן יֵשׁ בּוֹ שְׁנֵי כֹּחוֹת כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: זָכָה אוֹ לֹא זָכָה וְכוּ'; הַיְנוּ מִי שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לִשְׁתּוֹתוֹ בִּקְדֻשָּׁה, אָז הַיַּיִן מְשַׁכְּרוֹ וּמְשַׁמְּמוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת, בְּחִינַת שֵׁנָה, כִּי הַיַּיִן מֵבִיא שֵׁנָה שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת בְּחִינַת הַזְּמַן, שֶׁמִּשָּׁם בָּאִים כָּל הַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה וְכָל הַמַּעֲשֶׂה הָרַע הַנַּעֲשֶׂה תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ וְהַזְּמָן; אֲבָל הַיַּיִן דִּקְדֻשָּׁה הוּא לְהֵפֶךְ, כִּי זָכָה נַעֲשֶׂה רֹאשׁ, כִּי הַיַּיִן מְרוֹמֵם מֹחוֹ וּמַשְׁלִים דַּעְתּוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת בִּטּוּל הַזְּמַן, שֶׁשָּׁם עִקַּר הָאֲרִיכַתשׂיָמִים אֲמִתִּיִּים וְהַזִּקְנָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: יַיִן יָשָׁן, שֶׁדַּעַת זְקֵנִים נוֹחָה הֵימֶנּוּ, דַּעַת זְקֵנִים דַּיְקָא, כִּי יַיִן בִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּחִינַת זָקֵן, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הַדַּעַת, בְּחִינַת בִּטּוּל הַזְּמַן, בְּחִינַת זִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת 'זָכְרֵהוּ עַל הַיָּיִן'. עַיֵּן פְּנִים (שם הל' ד, אות י).

162

Both ends pointed = pure intellect without faith (the error of philosophy). Only when rounded meets pointed — faith and intellect in their proper proportions — is there holiness. And even then, one cannot determine purity from shape alone: one must hear from a trusted source. No individual can adjudicate his own spiritual status from self-examination — only received tradition from holy Sages can

163

עִקַּר הִתְחַבְּרוּת הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת: דּוֹמֵם צוֹמֵחַ חַי מְדַבֵּר, הוּא עַל־יְדֵי הַצּוֹמֵחַ, כִּי הַצּוֹמֵחַ גָּדֵל מִן הָאָרֶץ שֶׁהוּא דוֹמֵם, וְהַחַי וְהַמְדַבֵּר אוֹכְלִים אוֹתוֹ וּמְקַיֵּם נַפְשָׁם בְּקִרְבָּם, כִּי עִקַּר הַחַיּוּת שֶׁל כָּל הַנִּבְרָאִים הוּא עַל־יְדֵי הַצּוֹמֵחַ, וַאֲפִלּוּ בְּנֵי־ אָדָם, עִקַּר הָאֲכִילָה שֶׁלָּהֶם הוּא הַלֶּחֶם שֶׁעָלָיו יִחְיֶה הָאָדָם, כִּי שְׁאָר הַמַּאֲכָלִים אֵינָם מַשְׂבִּיעִים כָּל־כָּךְ אֶת הָאָדָם, וְעַל־כֵּן אֵין מְבָרְכִין עֲלֵיהֶם בִּרְכַּת־הַמָּזוֹן אֶלָּא עַל הַלָּחֶם. נִמְצָא, שֶׁבְּהַצּוֹמֵחַ מְשֻׁתָּפִים הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת גּוּף וָנֶפֶשׁ, כִּי שְׁנֵיהֶם אוֹכְלִים הַצּוֹמֵחַ וְהוּא עִקַּר הַהִתְחַבְּרוּת בֵּין גּוּף וָנֶפֶשׁ שֶׁהֵם בְּחִינַת בְּהֵמָה וְאָדָם. וְעַל־ כֵּן כְּשֶׁזּוֹכִין לֶאֱכֹל הַצּוֹמֵחַ שֶׁהוּא לֶחֶם הָאָרֶץ בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, אֲזַי נִכְנָע הַגּוּף וְנִכְלָל בַּנֶּפֶשׁ, וְנִכְלָלִין כָּל הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, שֶׁהֵם כְּלַל הַגּוּף, בְּהַנֶּפֶשׁ, כִּי בְּהַצּוֹמֵחַ מְלֻבָּשִׁין נְפָשׁוֹת יְקָרוֹת וּגְבוֹהוֹת בְּיוֹתֵר, בְּחִינַת "כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה". וְעַל־כֵּן הַצּוֹמֵחַ עוֹלֶה וּמְחַבֵּר רוּחַ הַבְּהֵמָה עִם רוּחַ הָאָדָם, כִּי הוּא מְחַיֶּה שְׁנֵיהֶם וְהוּא בִּבְחִינַת "עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע", שֶׁהָיָה גַּם־כֵּן מִמִּין הַצּוֹמֵחַ, כִּי לִפְעָמִים יְכוֹלִין לִזְכּוֹת עַל־יְדֵי אֲכִילַת הַצּוֹמֵחַ לְרוּחַ הָאָדָם, לָצֵאת מִבְּחִינַת בְּהֵמָה לְאָדָם, כִּי מְלֻבָּשׁ שָׁם נְפָשׁוֹת גְּבוֹהוֹת מְאֹד, וְלִפְעָמִים לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־כֵּן הִתְהַפְּכוּת מִיסוֹד לַחֲבֵרוֹ אֵין רוֹאִין בְּחוּשׁ כְּמוֹ שֶׁרוֹאִין בְּהַצּוֹמֵחַ מִן הָאָרֶץ, כִּי כָל הַדְּבָרִים גְּדֵלִים וְנִתְהַוִּים מִין מִמִּינוֹ, כְּגוֹן בְּנֵי־אָדָם מוֹלִידִין בְּנֵי־אָדָם, וְכֵן בְּגֶדֶר הַחַי בְּהֵמָה מוֹלֶדֶת גַּם־כֵּן אֶת מִינָהּ; אֲבָל הַצּוֹמֵחַ גָּדֵל וְנִתְהַוֶּה מִן הֶעָפָר שֶׁהוּא יְסוֹד אַחֵר לְגַמְרֵי, דְּהַינוּ דוֹמֵם. וְהִנֵּה דּוֹמֵם לְגַבֵּי צוֹמֵחַ הוּא בְּחִינַת בְּהֵמָה לְגַבֵּי אָדָם, גּוּף לְגַבֵּי נֶפֶשׁ כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעַל־כֵּן בְּהַצּוֹמֵחַ שֶׁצּוֹמֵחַ מִן הַדּוֹמֵם דַּיְקָא, וְכֹחַ הַדּוֹמֵם שֶׁהוּא הֶעָפָר נִתְהַפֵּךְ בָּהּ לְמַהוּתָהּ מַמָּשׁ - בָּזֶה אָנוּ רוֹאִין בְּחוּשׁ שֶׁיֵּשׁ בְּכֹחַ לַהֲפֹךְ מִבְּהֵמָה לְאָדָם, מֵחַי לִמְדַבֵּר, מִגּוּף לְנֶפֶשׁ, כִּי הַגּוּף נוֹתֵן כֹּחַ לְהַנֶּפֶשׁ שֶׁתִּגְדַּל וְתִצְמַח וְתַעֲשֶׂה פְּעֻלָּתָהּ בַּעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם דַּיְקָא עַל־ יְדֵי שֶׁמְּלֻבֶּשֶׁת בַּגּוּף, וְדַיְקָא עַל־יְדֵי הַגּוּף צוֹמַחַת וּגְדֵלָה בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁזּוֹכֶה לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל הַגּוּף לְגַבֵּי הַנֶּפֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁרוֹאִין בְּהַצּוֹמֵחַ שֶׁצּוֹמֵחַ וְגָדֵל דַּיְקָא עַל־יְדֵי שֶׁכֹּחַ הֶעָפָר שֶׁהוּא הַדּוֹמֵם נִכְלָל בְּהַצּוֹמֵחַ וְנִתְהַפֵּךְ לְמַהוּתוֹ, שֶׁזֶּהוּ מַמָּשׁ בְּחִינַת הִתְהַפְּכוּת מִגּוּף לְנֶפֶשׁ כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן עִקַּר גִּדּוּל הַצּוֹמֵחַ מִן הָאָרֶץ הוּא עַל־יְדֵי גְּשָׁמִים, כִּי גְּשָׁמִים בָּאִים מִבְּחִינַת הַמְתָּקַת הַדִּינִים וְהַגְּבוּרוֹת עַד שֶׁנִּתְהַפְּכִין לַחֲסָדִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הִתְהַפְּכוּת הַגּוּף לְגַבֵּי הַנָּפֶשׁ (ע' טל ומטר, אות ז; הל' ר"ח, הל' ג, אות י).

163

do that. Entry 125 closes the batch with a cross-reference — directing the reader to the section on ritual slaughter, connecting the pre-meal blessing and the priestly gifts to that broader framework. Two corrections made in this version: (1) Entry 118: the Evil Inclination of worms is described with three distinct Hebrew adjectives — pesi [naive/simple], sachal [dense/foolish], and mezuham me'od [exceedingly filthy] — each with its own spiritual meaning. The previous translation merged the first two into one. The distinction matters: pesi is the naive simplicity of not understanding why the evil is wrong; sachal is the dense, heavy foolishness that resists penetration by daas; mezuham is the moral filth. Together they form the complete characterization of the grossest, lowest level of the Evil Inclination. (2) Entry 123: the Aramaic axiom leika midi d'la remiza b'oraisa — "there is nothing that is not hinted at in the Written Torah" — is the logical basis for the conclusion that the Written Torah contains the Oral Torah within it — not merely that the Oral Torah needs the Written Torah. The direction of the logical inference runs from the axiom forward to the conclusion: because

164

שְׁלשָׁה שְׁנֵי עָרְלָה הֵם כְּנֶגֶד הַשָּׁלשׁ קְלִפּוֹת טְמֵאוֹת לְגַמְרֵי, שֶׁהֵם הָרַע הַכּוֹלֵל שֶׁל פְּגַם הַבְּרִית, וְהַשָּׁנָה הָרְבִיעִית הִיא כְּנֶגֶד בְּחִינַת נֹגַהּ. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁל בְּחִינַת נֹגַהּ הוּא לְהַעֲלוֹת הַטּוֹב שֶׁבִּבְחִינַת נֹגַהּ, בְּחִינַת תַּרְגּוּם, לִלְשׁוֹן־ הַקֹּדֶשׁ. עַל־כֵּן פֵּרוֹת רְבַעי צְרִיכִין לְהַעֲלוֹתָם לִירוּשָׁלַיִם, שֶׁהוּא בְּחִינַת לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ (הל' ערלה, הל' א).

164

everything is hinted in the Written Torah → the Written Torah truly includes all of the Oral Torah. This is why the egg's shape is one round end (Written Torah / twenty-four

165

עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה שֶׁתִּהְיֶה בִּקְדֻשָּׁה הוּא עַל־יְדֵי הַבּוּשָׁה, בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, בְּחִינַת שִׁפְלוּת, כִּי עִקַּר הַתַּכְלִית הוּא שִׁפְלוּת, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג וְלֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כִּי־אִם כְּשֶׁזּוֹכֶה לִהְיוֹת בִּבְחִינַת אַיִן מַמָּשׁ בְּתַכְלִית הַשִּׁפְלוּת בֶּאֱמֶת. וְהִנֵּה כְּשֶׁהָאָדָם אוֹכֵל, וְעַל־יְדֵי הָאֲכִילָה נִתְגַּדֵּל הַחֹמֶר וְהַיֵּשׁוּת, וַאֲזַי יָכוֹל, חַס וְשָׁלוֹם, לְהִתְעַלֵּם וּלְהִתְמַעֵט אֶצְלוֹ בְּחִינַת הָאַיִן שֶׁהוּא בְּחִינַת שִׁפְלוּת, וְזֶהוּ שֶׁחָשְׁשָׁה הַתּוֹרָה: "פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ וְכוּ', וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת ה' וְכוּ'", וַאֲכִילָה כָּזוֹ הִיא בְּחִינַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת", כִּי אֲכִילָה כָּזוֹ שֶׁעַל־יָדָהּ בָּא גַּסּוּת וְרוּם־לֵבָב עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה שׁוֹכְחִין אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, זֶה בְּחִינַת מִיתָה, חַס וְשָׁלוֹם, הֵפֶךְ הַחַיִּים נִצְחִיִּים, כִּי עִקַּר הַחַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁלֶּעָתִיד הוּא לָדַעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה אִי אֶפְשָׁר כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַשִּׁפְלוּת, וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת עִקַּר הַחַיִּים נִצְחִיִּים יִהְיֶה רַק לְהַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד כַּמְבֹאָר בִּפְנִים; אֲבָל עַל־יְדֵי גַּסּוּת אִי אֶפְשָׁר לֵידַע מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מִיתָה, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מֵחַי הַחַיִּים יִתְבָּרַךְ, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לֶאֱכֹל בִּקְדֻשָּׁה בְּאֹפֶן שֶׁעַל־יְדֵי הָאֲכִילָה יִזְכֶּה לְשִׁפְלוּת שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים, וַאֲכִילָה כָּזוֹ הִיא עַל־יְדֵי הַבּוּשָׁה שֶׁזּוֹכִין עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מִתְבַּיְּשִׁין אֲפִלּוּ לְהוֹשִׁיט הַמַּאֲכָל לְפִיו, וּכְשֶׁאוֹכֵל בְּבוּשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, שֶׁעַל־יָדָהּ זוֹכִין לְחַיִּים נִצְחִיִּים בְּחִינַת שִׁפְלוּת, נִמְצָא שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי אֲכִילָה זוֹ בְּחִינַת שִׁפְלוּת שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "צַדִּיק אֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ", כִּי עִקַּר הַחַיּוּת שֶׁל הָאָדָם הוּא עַל־יְדֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה; אֲבָל כְּשֶׁאוֹכֵל בְּלִי בּוּשָׁה וּבָא לְגַסּוּת הָרוּחַ עַל־יְדֵי אֲכִילָתוֹ עַד שֶׁשּׁוֹכֵחַ אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי עַל־יְדֵי אֲכִילָה כָּזוֹ בָּא לִידֵי מִיתָה, חַס וְשָׁלוֹם, כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת רְשָׁעִים בְּחַיֵּיהֶם קְרוּיִים מֵתִים, וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה הוּא עַל־יְדֵי בּוּשָׁה, כִּי עַל־ יְדֵי אֲכִילָה כָּזוֹ נִתּוֹסֵף לוֹ חַיִּים בֶּאֱמֶת, בְּחִינַת חַיִּים נִצְחִיִּים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים, דְּהַיְנוּ בְּחִינַת שִׁפְלוּת. וְזֶה בְּחִינַת אִסּוּר אֲכִילַת הַפֵּרוֹת בִּשְׁלשׁ שְׁנֵי עָרְלָה וְעִנְיַן פֵּרוֹת רְבַעי שֶׁצְּרִיכִין לְהַעֲלוֹתָם לִירוּשָׁלַיִם כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ב).

165

books) and one pointed end (Oral Torah / sharp halachic debate) — the two are distinct yet mutually containing. נ נח נחמ נחמן מאומן All domesticated animals, beasts, and birds — and all things in the world — receive their vitality only from Israel who fulfill the Torah. Therefore all pure species receive their vitality from the side of holiness and are permitted for eating, while impure species receive their vitality from the Sitra Achra and are therefore forbidden for Israel's eating. And it is explained elsewhere that it is impossible to draw near to the Torah and to the totality of holiness except through azus d'kedushah [holy brazenness/boldness — the audacious courage of holiness] — standing firm through this and prevailing against those who wish to prevent one from holiness. But this azus d'kedushah requires great guarding so that it should not become the aspect of azus d'Sitra Achra, G-d forbid — regarding which our Rabbis of blessed memory stated: "the brazen-faced one goes to Gehinnom." Therefore one must have great

166

עַל־יְדֵי שֶׁמַּמְתִּינִים שְׁלשָׁה שְׁנֵי עָרְלָה וְאֵין אוֹכְלִין הַפֵּרוֹת, עַל־יְדֵי־זֶה מְתַקְּנִין פְּגַם אֲכִילַת עֵץ־הַדַּעַת וּמַחֲלִישִׁין מְזוֹנָא דְּגוּפָא, וְנִתְגַּבֵּר מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַדַּעַת, שֶׁהֵם שְׁלשָׁה מֹחִין, שֶׁהֵם שָׁלשׁ מְחִצּוֹת פְּרוּסוֹת בִּפְנֵי תַּאֲוַת נִאוּף; וְעַל־כֵּן נִקְרָאִים שְׁלשׁ שְׁנֵי עָרְלָה, כִּי עָרְלָה הוּא פְּגַם הַבְּרִית שֶׁבָּא עַל־יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת מְזוֹנָא דְּגוּפָא, וּבָזֶה שֶׁמַּמְתִּינִים אֵלּוּ הַשְּׁלשׁ שְׁנֵי עָרְלָה מְתַקְּנִים זֹאת. וְהִנֵּה בִּשְׁלשׁ שְׁנֵי עָרְלָה, שֶׁאָז שׁוֹלֶטֶת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא עַל הַפֵּרוֹת, אָז אָסוּר לֶאֱכֹל הַפֵּרוֹת לְגַמְרֵי, כִּי הֵם אָז מִבְּחִינַת מְזוֹנָא דְּגוּפָא, בְּחִינַת עָרְלָה פְּגַם הַבְּרִית, וְאַחַר־כָּךְ בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית צְרִיכִין לְהַעֲלוֹת הַפֵּרוֹת לְאָכְלָן בִּירוּשָׁלַיִם, שֶׁשָּׁם עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה שֶׁתִּהְיֶה בִּבְחִינַת מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא, בְּחִינַת רֵיחַ, וְעַל־יְדֵי שֶׁמַּעֲלִין אָז הַפֵּרוֹת לִירוּשָׁלַיִם, עַל־יְדֵי־זֶה מַעֲלִין אוֹתָן מִבְּחִינַת שְׁלשׁ שְׁנֵי עָרְלָה, מִבְּחִינַת מְזוֹנָא דְּגוּפָא לִבְחִינַת מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הלכה ג).

166

holy shame [bushah d'kedushah] and be in the aspect of: "the shame-faced one to Gan Eden." And it is specifically through this yirah [awe] and bushah [shame/humility] that one will prevail with great holy boldness against all those who prevent one. And this requires special vigilance especially for young people who wish to begin educating themselves in the service of Hashem and drawing near to holiness. They are in the aspect of "eggs — masters of Scripture"

167

שְׁלשׁ שְׁנֵי עָרְלָה הֵם כְּנֶגֶד בְּחִינַת הַשְּׁלשׁ תַּאֲווֹת, דְּהַיְנוּ תַּאֲוַת מָמוֹן וְתַאֲוַת אֲכִילָה וְתַאֲוַת מִשְׁגָּל. וְאַחַר שֶׁזּוֹכִין לְהַכְנִיעַ הַשְּׁלשׁ תַּאֲווֹת הַנַּ"ל עַל־יְדֵי שֶׁמַּמְתִּינִין שְׁלשׁ שְׁנֵי עָרְלָה, אָז אַחַרשׂ כָּךְ בַּשָׁנָה הָרְבִיעִית צְרִיכִין לְהַעֲלוֹת הַפֵּרוֹת לְאָכְלָן בִּירוּשָׁלַיִם, כִּי עַל־יְדֵי שְׁבִירַת הַשְּׁלשׁ תַּאֲווֹת הַנַּ"ל זוֹכִין לְבִנְיַן יְרוּשָׁלַיִם שֶׁהוּא בְּחִינַת יִרְאָה שְׁלֵמָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה. וְזֶה בְּחִינַת: "וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִית, יִהְיֶה כָּל פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ הִלּוּלִים לַה'" - הִלּוּלִים דַּיְקָא (שם הלכה ד).

167

— for just as the beginning of learning in general is Scripture [mikra] — the aspect of "at five years to Scripture" [Avos 5:21] — similarly in the matter of divine service, which is the essential ultimate purpose of learning — for "not the exposition

168

עַל־יְדֵי שֶׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת אֲכִילָה, עַל־ יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְקַיֵּם מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אַל תְּהִי בָז לְכָל אָדָם, שֶׁלֹּא לִפְגֹּם בִּכְבוֹד שׁוּם אָדָם, כִּי כָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ לוֹ חֵלֶק בְּכָבוֹד דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל־כֵּן אָסוּר לְבַזּוֹת שׁוּם אֶחָד מֵהֶם, רַק לְכַבֵּד כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וְאָז זוֹכֶה לְכָבוֹד בְּחִינַת "כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד", שֶׁזֶּה בְּחִינַת תִּקּוּן הַכָּבוֹד דִּקְדֻשָּׁה (שם אות יט).

168

is the essential thing etc." — the beginning of education in the service of Hashem is the aspect of "masters of Scripture." And at the beginning, they will certainly still encounter many

169

עִקַּר תִּקּוּן אֲכִילַת יִשְׂרָאֵל הוּא כְּשֶׁזּוֹכִין לִשְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה עַד שֶׁהַתְּפִלָּה הוּא בְּחִינַת דְּבַר ה', שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַכֹּל, וְאָז כָּל הַתְּבוּאוֹת וְהַפֵּרוֹת וְהַצְּמָחִים מַחֲזִירִים כָּל כֹּחוֹתָם לִמְקוֹר\רסז חַיּוּתָם שֶׁהוּא דְּבַר ה', בְּחִינַת הַתְּפִלָּה הַשְּׁלֵמָה הַנַּ"ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הִתְנוֹצְצוּת מָשִׁיחַ כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְאָז כָּל אֲכִילָתוֹ וּשְׁתִיָּתוֹ, אֲפִלּוּ מִלֶּחֶם וָמַיִם לְבַד, הֵם כְּלוּלִין מִכֹּל הַכֹּחוֹת כֻּלָּם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֲכִילַת מָן וּשְׁתִיַּת מֵימֵי הַבְּאֵר, שֶׁהָיָה כָּלוּל בָּהֶם כָּל הַכֹּחוֹת וְהַטְּעָמִים שֶׁל כָּל מִינֵי מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה. וּבִשְׁבִיל זֶה צְרִיכִין לְהַעֲלוֹת פֵּרוֹת רְבַעי לְאָכְלָן בִּירוּשָׁלַיִם, וְכֵן מַה שֶּׁצְּרִיכִין לִתֵּן מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה וּלְוִיָּה מִן הַתְּבוּאָה וְהַפֵּרוֹת, וְכֵן עִנְיַן שְׁמִטָּה וְיוֹבֵל, הַכֹּל בִּכְדֵי לְקַדֵּשׁ הַתְּבוּאָה וְהַצְּמָחִים שֶׁיִּהְיוּ בִּבְחִינַת הַנַּ"ל, שֶׁיַּחֲזִירוּ כָּל כֹּחוֹתָם וְחַיּוּתָם לְתוֹךְ הַתְּפִלָּה הַנַּ"ל; וּמִזֶּה נִמְשָׁךְ גַּם אִסּוּר כִּלְאַיִם, כַּמְבֹאָר כָּל זֶה בִּפְנִים (שם אותיות י כא כג כד כו כז).

169

obstacles and trials — and they require great guarding not to destroy them and not to break them easily, G-d forbid. For they are still weak and tender — in the aspect of "eggs — masters of Scripture." And the essential protection and strengthening for them is through azus d'kedushah — drawn from the aspect of holy bushah and yirah, as above. And this is the aspect of "one end rounded" [rosho echad kad] — this is the aspect of bushah

170

עִנְיַן גִּדּוּל הַצְּמָחִים וְהָאִילָנוֹת עַל־יְדֵי זְרִיעָה בָּאָרֶץ דַּיְקָא, וְעִקַּר צְמִיחָתָן וְגִדּוּלָן הוּא דַּיְקָא אַחַר שֶׁנִּתְבַּלִּין בָּאָרֶץ וְנַעֲשִׂין כְּאַיִן מַמָּשׁ - עַיֵּן "בִּטּוּל לְאוֹר אֵין־סוֹף", אוֹת קעא. יַיִן יֵשׁ בּוֹ שְׁתֵּי בְּחִינוֹת: זָכָה - נַעֲשֶׂה רֹאשׁ, לֹא זָכָה - נַעֲשֶׂה רָשׁ; זָכָה - מְשַׂמְּחוֹ, לֹא זָכָה - מְשַׁמְּמוֹ, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. כִּי יֵשׁ יַיִן הַמְשַׂמֵּחַ וְיַיִן הַמְשַׁכֵּר, כִּי כְּשֶׁזּוֹכֶה לִשְׁתִיַּת יַיִן בִּקְדֻשָּׁה כָּרָאוּי, אָז הַיַּיִן מֵרִים דַּעְתּוֹ וּמְשַׂמֵּחַ לְבָבוֹ, וְאָז נִתְעַלֶּה דַּעְתּוֹ וְזוֹכֶה לָדַעַת כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים, שֶׁהוּא עִקַּר שְׁלֵמוּת הַדַּעַת, לָדַעַת שֶׁה' וֵאלֹקִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת חֲסָדִים וּגְבוּרוֹת, כֻּלּוֹ אֶחָד, כֻּלּוֹ טוֹב, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַשִּׂמְחָה שֶׁזּוֹכִין עַל־יְדֵי הַיַּיִן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב...", כִּי כְּשֶׁזּוֹכִין לַדַּעַת הַזֶּה וְיוֹדְעִין שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָה, אָז בְּוַדַּאי הוּא בְּשִׂמְחָה תָּמִיד; וְזֶהוּ בְּחִינַת הַשִּׂמְחָה שֶׁלֶּעָתִיד, כִּי אָז נִזְכֶּה לַדַּעַת הַזֶּה, לַדַּעַת שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַבֶּה הַשִּׂמְחָה מְאֹד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַיַּיִן הַמְשֻׁמָּר שֶׁנִּזְכֶּה לֶעָתִיד בָּעוֹלָם הַבָּא שֶׁאָז יִהְיֶה כֻּלּוֹ טוֹב, כִּי עַל־יְדֵי הַיַּיִן נִפְשָׁט הַדַּעַת וְיוֹצֵא מֵהַכֵּלִים שֶׁל הַמֹּחִין וְנִכְלָל בְּאוֹר הָאֵיןשׂ סוֹף, וְאַחַר־ כָּךְ כְּשֶׁשָּׁב מֵהַבִּטּוּל אָז נִשְׁאָר בּוֹ הָרְשִׁימָה מִבְּחִינַת הַבִּטּוּל לְאֵין־סוֹף, וְאָז הָרְשִׁימוּ מֵאִיר לְהַדַּעַת, לָדַעַת כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים וְכֻלּוֹ אֶחָד, כֻּלּוֹ טוֹב, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה בְּחִינַת "וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב הוֹלֵךְ לְדוֹדִי לְמֵישָׁרִים", דְּהַיְנוּ שֶׁהוֹלֵךְ וּמִתְדַּבֵּק לְדוֹדִי בְּאַהֲבָה וְאַחֲוָה וְרֵעוּת, בְּאַהֲבַת מִישׁוֹר, בִּבְחִינַת בִּטּוּל גָּמוּר לְאֵין־סוֹף, אֲשֶׁר הוּא דּוֹד וָרֵעַ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "זֶה דוֹדִי וְזֶה רֵעִי". אֲבָל כְּשֶׁלֹּא זָכָה, וְאֵין כְּלֵי הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ שְׁלֵמִים, וַאֲזַי אֵין יְכוֹלִים לְקַבֵּל הַגְדָּלַת הַדַּעַת הַבָּא עַל־יְדֵי הַיַּיִן, וְאָז רִבּוּי הַשֶּׁמֶן גּוֹרֵם כִּבּוּי הַנֵּר וְנִתְבַּלְבֵּל דַּעְתּוֹ וּמֹחוֹ לְגַמְרֵי, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יַיִן הַמְשַׁכֵּר, בְּחִינַת 'לֹא זָכָה - מְשַׁמְּמוֹ', כִּי נִשְׁתּוֹמֵם לְגַמְרֵי, ח"ו, מֵרִבּוּי הַדָּעַת. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִשְׁמֹר הַיַּיִן מְאֹד מִמַּגַּע עַכּוּ"ם שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִפְגָּם, חַס וְשָׁלוֹם, וְלֹא יִהְיֶה נַעֲשֶׂה, ח"ו, בִּבְחִינַת יַיִן הַמְשַׁכֵּר (הל' כלאי הכרם, ה"ב, אות ה ו).

170

and yirah, as explained within. And "one end pointed" [v'rosho echad chad] — for even though one is shame-faced, nevertheless one must be sharp, strong, and bold to stand with great holy boldness against all those who truly prevent one from holiness. But if both ends are rounded — meaning one is in a state of shame from all sides, with no boldness whatsoever, and is nullified from the holiness of one's service through all the aspects of those who prevent one — and likewise if both ends are pointed — meaning one is full of boldness and has no shame whatsoever — these are certainly impure. For the boldness of the Sitra Achra is certainly impure. And likewise if one has no holy boldness at all, this too is a sign of impurity — for it is impossible to draw near to holiness except through azus d'kedushah which is included in the aspect of holy bushah. But even if one has both aforementioned signs — it is still uncertain. For there is one who has boldness and

172

הָאֲכִילָה הִיא מִגִּדּוּלֵי הָאָרֶץ, דְּהַיְנוּ לֶחֶם מִן הָאָרֶץ, שֶׁעָלָיו דַּיְקָא חַיָּבִין בְּבִרְכַּת־הַמָּזוֹן; וְעִקַּר גִּדּוּלֵי הַצְּמָחִים מִן הָאָרֶץ הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַבִּטּוּל לְאֵין־סוֹף (ע' בטול לא"ס, אות יג). וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה זוֹכִין לְהִתְבַּטֵּל בָּרָצוֹן הָעֶלְיוֹן, דְּהַיְנוּ בְּחִינַת בִּטּוּל לְאֵין־סוֹף, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁזּוֹכִין בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת "צַדִּיק אֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ", בְּחִינַת "וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ", שֶׁזּוֹכִין בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה לְאוֹרוֹת הַצַּחְצָחוֹת, שֶׁהֵם כִּבְיָכוֹל לְמַעְלָה מֵהַסְּפִירוֹת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הַבִּטּוּל לְאוֹר הָאֵין־סוֹף. וְזֶה בְּחִינַת הַכּוֹס שֶׁל בִּרְכַּת־הַמָּזוֹן, כִּי אָז הַיַּיִן הוּא בִּבְחִינַת יַיִן הַמְשַׂמֵּחַ, בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן וּבְחִינַת בִּטּוּל אֶל הָאֵין־סוֹף בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: יַיִן שֶׁבְּתוֹךְ הַסְּעוּדָה אֵינוֹ מְשַׁכֵּר, הַיְנוּ כַּנַ"ל, כִּי אָז הַיַּיִן הוּא בִּבְחִינַת יַיִן הַמְשַׂמֵּחַ, בְּחִינַת "וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ", "וְלֶחֶם לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד" (שם אות יא).

172

shame and both are the opposite of holiness — for he is bold against the fit and the true Tzadikim, while against the liars specifically he has shame and nullifies himself before them. Therefore even if one end is rounded and one pointed, one still cannot rely on this to eat it — until one knows that it comes from a pure bird, namely from the side of holiness. The essential suckling of the comprehensive evil from holiness, G-d forbid, is through the Targum-language [lashon

173

עַל־יְדֵי שֶׁנּוֹתְנִין הַמַּתְּנוֹת־כְּהֻנָּה מִמַּה שֶּׁאוֹכְלִין, עַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ קְדֻשַּׁת הַדַּעַת שֶׁל הָרַב הָאֱמֶת שֶׁמֵּאִיר בְּבָנָיו וְתַלְמִידָיו, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַדֵּשׁ הָאֲכִילָה, עַד שֶׁיְּכוֹלִין לִזְכּוֹת בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן (הל' פדיון בכור, הל' ה, אות ג).

173

targum]. And milk is the aspect of Targum — namely that the good in the Targum has been refined from the evil within

174

כָּל מִינֵי צַעַר וְיִסּוּרִין נִמְשָׁכִין מִפְּגַם הָאֲכִילָה, בִּבְחִינַת "כָּל עֲמַל הָאָדָם לְפִיהוּ", הַיְנוּ עַל־יְדֵי מַה שֶּׁאֵינוֹ זוֹכֶה לְקַבֵּל בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה הֶאָרַת הָרָצוֹן, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַטּוֹבוֹת וְהַיְשׁוּעוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, וּבִשְׁבִיל זֶה אָנוּ מְבַקְשִׁין אַחַר הָאֲכִילָה דַּיְקָא עַל כָּל הַיְשׁוּעוֹת בְּבִרְכַּת־הַמָּזוֹן, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים: "רַחֵם נָא וְכוּ'", וְכֵן אַחַר־כָּךְ כַּמָּה פְּעָמִים "הָרַחֲמָן הוּא וְכוּ'"; כִּי עִקַּר הָרַחֲמָנוּת, שֶׁהוּא הֶאָרַת הַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הָרַב הָאֱמֶת בְּבָנִים וְתַלְמִידִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הָרַחֲמָנוּת כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עִקַּר כָּל זֶה נִמְשָׁךְ וּמֵאִיר בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁאָז נִתְגַּלֶּה זֶה הָרַחֲמָנוּת עַל־יְדֵי הֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר אָז, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל מִינֵי רַחֲמִים וַחֲסָדִים וִישׁוּעוֹת שֶׁבָּעוֹלָם (שם אותיות ד ה).

174

it: the aspect of blood curdling and becoming milk. And therefore milk is permitted for eating without any rectification. And since it is from the aspect of Targum — which is the aspect of slumber [tardaimah] and sleep, as is known — therefore milk naturally induces sleep in a person. And this is the aspect of the many kinds of refinements

175

עִקַּר הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחָה הַתּוֹרָה בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת שָׂכָר לִמְקַיְּמֵי הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת שֶׁיִּזְכּוּ עַל־יְדֵי־זֶה לְפַרְנָסָה, כְּמוֹ: "וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשׂבַע" וְכַדּוֹמֶה, הָעִקָּר הוּא עַל הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה הַשְּׁלֵמָה דִּקְדֻשָּׁה שֶׁזּוֹכִין לְקַבֵּל עַל־יָדָהּ הֶאָרַת הָרָצוֹן, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא לָנֶצַח, וְזֶהוּ עִקַּר הַשְּׂבִיעָה דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן" (שם אות יא).

175

that exist within milk: butter and cheese, and the secondary cheese made from the whey of milk [nasyuvei d'chalava]. For since the entire essence of milk comes from the aspect of refinement

176

עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת הָאֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה שֶׁזּוֹכִין לְקַבֵּל עַל־יָדָהּ הֶאָרַת הָרָצוֹן, עַל־יְדֵי־זֶה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִתְרַצֶּה לְיִשְׂרָאֵל וּמוֹחֵל לָהֶם עֲו?ֹנוֹתֵיהֶם, בִּבְחִינַת 'הַכֹּהֲנִים אוֹכְלִים וּבְעָלִים מִתְכַּפְּרִים' (שם אות כב).

176

from evil to good — from blood to milk — and it is known that every thing that has been refined from

177

עִנְיַן מַה שֶּׁמִּצְוַת הַפְרָשַׁת חַלָּה מְרַמֶּזֶת וּמְסֻגֶּלֶת לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, וְשֶׁעַל־כֵּן נִקְרֵאת "חַלָּה" מִלְּשׁוֹן תּוֹחֶלֶת וְתִקְוָה וְהִשְׁתּוֹקְקוּת בְּרָצוֹן חָזָק אֵלָיו יִתְבָּרַךְ - עַיֵּן "רָצוֹן", אוֹת קעא. יַיִן יֵשׁ בּוֹ שְׁתֵּי בְּחִינוֹת: זָכָה - נַעֲשֶׂה רֹאשׁ, לֹא זָכָה - נַעֲשֶׂה רָשׁ; זָכָה - מְשַׂמְּחוֹ, לֹא זָכָה - מְשַׁמְּמוֹ, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. כִּי יֵשׁ יַיִן הַמְשַׂמֵּחַ וְיַיִן הַמְשַׁכֵּר, כִּי כְּשֶׁזּוֹכֶה לִשְׁתִיַּת יַיִן בִּקְדֻשָּׁה כָּרָאוּי, אָז הַיַּיִן מֵרִים דַּעְתּוֹ וּמְשַׂמֵּחַ לְבָבוֹ, וְאָז נִתְעַלֶּה דַּעְתּוֹ וְזוֹכֶה לָדַעַת כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים, שֶׁהוּא עִקַּר שְׁלֵמוּת הַדַּעַת, לָדַעַת שֶׁה' וֵאלֹקִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת חֲסָדִים וּגְבוּרוֹת, כֻּלּוֹ אֶחָד, כֻּלּוֹ טוֹב, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַשִּׂמְחָה שֶׁזּוֹכִין עַל־יְדֵי הַיַּיִן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב...", כִּי כְּשֶׁזּוֹכִין לַדַּעַת הַזֶּה וְיוֹדְעִין שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָה, אָז בְּוַדַּאי הוּא בְּשִׂמְחָה תָּמִיד; וְזֶהוּ בְּחִינַת הַשִּׂמְחָה שֶׁלֶּעָתִיד, כִּי אָז נִזְכֶּה לַדַּעַת הַזֶּה, לַדַּעַת שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַבֶּה הַשִּׂמְחָה מְאֹד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַיַּיִן הַמְשֻׁמָּר שֶׁנִּזְכֶּה לֶעָתִיד בָּעוֹלָם הַבָּא שֶׁאָז יִהְיֶה כֻּלּוֹ טוֹב, כִּי עַל־יְדֵי הַיַּיִן נִפְשָׁט הַדַּעַת וְיוֹצֵא מֵהַכֵּלִים שֶׁל הַמֹּחִין וְנִכְלָל בְּאוֹר הָאֵיןשׂ סוֹף, וְאַחַר־ כָּךְ כְּשֶׁשָּׁב מֵהַבִּטּוּל אָז נִשְׁאָר בּוֹ הָרְשִׁימָה מִבְּחִינַת הַבִּטּוּל לְאֵין־סוֹף, וְאָז הָרְשִׁימוּ מֵאִיר לְהַדַּעַת, לָדַעַת כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים וְכֻלּוֹ אֶחָד, כֻּלּוֹ טוֹב, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה בְּחִינַת "וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב הוֹלֵךְ לְדוֹדִי לְמֵישָׁרִים", דְּהַיְנוּ שֶׁהוֹלֵךְ וּמִתְדַּבֵּק לְדוֹדִי בְּאַהֲבָה וְאַחֲוָה וְרֵעוּת, בְּאַהֲבַת מִישׁוֹר, בִּבְחִינַת בִּטּוּל גָּמוּר לְאֵין־סוֹף, אֲשֶׁר הוּא דּוֹד וָרֵעַ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "זֶה דוֹדִי וְזֶה רֵעִי". אֲבָל כְּשֶׁלֹּא זָכָה, וְאֵין כְּלֵי הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ שְׁלֵמִים, וַאֲזַי אֵין יְכוֹלִים לְקַבֵּל הַגְדָּלַת הַדַּעַת הַבָּא עַל־יְדֵי הַיַּיִן, וְאָז רִבּוּי הַשֶּׁמֶן גּוֹרֵם כִּבּוּי הַנֵּר וְנִתְבַּלְבֵּל דַּעְתּוֹ וּמֹחוֹ לְגַמְרֵי, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יַיִן הַמְשַׁכֵּר, בְּחִינַת 'לֹא זָכָה - מְשַׁמְּמוֹ', כִּי נִשְׁתּוֹמֵם לְגַמְרֵי, ח"ו, מֵרִבּוּי הַדָּעַת. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִשְׁמֹר הַיַּיִן מְאֹד מִמַּגַּע עַכּוּ"ם שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִפְגָּם, חַס וְשָׁלוֹם, וְלֹא יִהְיֶה נַעֲשֶׂה, ח"ו, בִּבְחִינַת יַיִן הַמְשַׁכֵּר (הל' כלאי הכרם, ה"ב, אות ה ו).

177

evil to good, even once it is already included in the good, still requires further refinement — refining after refining — in order to bring out the best and most refined within it, and the remainder is then refined afterward. This is the aspect of all the aforementioned refinements made from milk. Therefore meat and milk are forbidden together — for meat is the aspect of the essential thickness and physicality of the body, which is the aspect of strict judgment [dinim] — in the aspect of what our Rabbis of blessed memory stated: "the body is hard" [guf kashe]. Especially the body of an animal — where the aforementioned comprehensive evil clings most strongly. Therefore it is not fit to eat raw, but only through cooking — and especially beef which requires extensive cooking. All of this is because it has not yet been refined for human eating, and the evil within it has not yet been fully subdued and sweetened until after cooking over fire — the aspect of:

172

הָאֲכִילָה הִיא מִגִּדּוּלֵי הָאָרֶץ, דְּהַיְנוּ לֶחֶם מִן הָאָרֶץ, שֶׁעָלָיו דַּיְקָא חַיָּבִין בְּבִרְכַּת־הַמָּזוֹן; וְעִקַּר גִּדּוּלֵי הַצְּמָחִים מִן הָאָרֶץ הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַבִּטּוּל לְאֵין־סוֹף (ע' בטול לא"ס, אות יג). וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה זוֹכִין לְהִתְבַּטֵּל בָּרָצוֹן הָעֶלְיוֹן, דְּהַיְנוּ בְּחִינַת בִּטּוּל לְאֵין־סוֹף, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁזּוֹכִין בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת "צַדִּיק אֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ", בְּחִינַת "וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ", שֶׁזּוֹכִין בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה לְאוֹרוֹת הַצַּחְצָחוֹת, שֶׁהֵם כִּבְיָכוֹל לְמַעְלָה מֵהַסְּפִירוֹת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הַבִּטּוּל לְאוֹר הָאֵין־סוֹף. וְזֶה בְּחִינַת הַכּוֹס שֶׁל בִּרְכַּת־הַמָּזוֹן, כִּי אָז הַיַּיִן הוּא בִּבְחִינַת יַיִן הַמְשַׂמֵּחַ, בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן וּבְחִינַת בִּטּוּל אֶל הָאֵין־סוֹף בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: יַיִן שֶׁבְּתוֹךְ הַסְּעוּדָה אֵינוֹ מְשַׁכֵּר, הַיְנוּ כַּנַ"ל, כִּי אָז הַיַּיִן הוּא בִּבְחִינַת יַיִן הַמְשַׂמֵּחַ, בְּחִינַת "וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ", "וְלֶחֶם לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד" (שם אות יא).

172

"from the fire they came forth and the fire shall consume them" [Yechezkel 15:7]. Therefore it is forbidden to cook it in milk — so as not to give sustenance to the evil that clings to the meat and allow it to draw from the holiness of milk which is the aspect of Targum, as above. And therefore the prohibition of meat and milk is adjacent in the Torah to the commandment of bringing first-fruits [bikkurim] — for which one must recite: "An Aramean sought to destroy my father

173

עַל־יְדֵי שֶׁנּוֹתְנִין הַמַּתְּנוֹת־כְּהֻנָּה מִמַּה שֶּׁאוֹכְלִין, עַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ קְדֻשַּׁת הַדַּעַת שֶׁל הָרַב הָאֱמֶת שֶׁמֵּאִיר בְּבָנָיו וְתַלְמִידָיו, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַדֵּשׁ הָאֲכִילָה, עַד שֶׁיְּכוֹלִין לִזְכּוֹת בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן (הל' פדיון בכור, הל' ה, אות ג).

173

etc." [Arami oved avi] [Devarim 26:5] — namely that the kelipah of Lavan wished to prevail and draw sustenance from

174

כָּל מִינֵי צַעַר וְיִסּוּרִין נִמְשָׁכִין מִפְּגַם הָאֲכִילָה, בִּבְחִינַת "כָּל עֲמַל הָאָדָם לְפִיהוּ", הַיְנוּ עַל־יְדֵי מַה שֶּׁאֵינוֹ זוֹכֶה לְקַבֵּל בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה הֶאָרַת הָרָצוֹן, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַטּוֹבוֹת וְהַיְשׁוּעוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, וּבִשְׁבִיל זֶה אָנוּ מְבַקְשִׁין אַחַר הָאֲכִילָה דַּיְקָא עַל כָּל הַיְשׁוּעוֹת בְּבִרְכַּת־הַמָּזוֹן, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים: "רַחֵם נָא וְכוּ'", וְכֵן אַחַר־כָּךְ כַּמָּה פְּעָמִים "הָרַחֲמָן הוּא וְכוּ'"; כִּי עִקַּר הָרַחֲמָנוּת, שֶׁהוּא הֶאָרַת הַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הָרַב הָאֱמֶת בְּבָנִים וְתַלְמִידִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הָרַחֲמָנוּת כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עִקַּר כָּל זֶה נִמְשָׁךְ וּמֵאִיר בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁאָז נִתְגַּלֶּה זֶה הָרַחֲמָנוּת עַל־יְדֵי הֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר אָז, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל מִינֵי רַחֲמִים וַחֲסָדִים וִישׁוּעוֹת שֶׁבָּעוֹלָם (שם אותיות ד ה).

174

holiness through the Targum-language which is Aramaic. And for this reason too, meat and milk are forbidden. And the Torah prohibition of meat and milk applies only to beef — where the comprehensive evil clings most strongly (and which therefore requires slaughter of two signs, and its fat is forbidden, and its blood requires no covering).

175

עִקַּר הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחָה הַתּוֹרָה בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת שָׂכָר לִמְקַיְּמֵי הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת שֶׁיִּזְכּוּ עַל־יְדֵי־זֶה לְפַרְנָסָה, כְּמוֹ: "וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשׂבַע" וְכַדּוֹמֶה, הָעִקָּר הוּא עַל הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה הַשְּׁלֵמָה דִּקְדֻשָּׁה שֶׁזּוֹכִין לְקַבֵּל עַל־יָדָהּ הֶאָרַת הָרָצוֹן, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא לָנֶצַח, וְזֶהוּ עִקַּר הַשְּׂבִיעָה דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן" (שם אות יא).

175

This is in contrast to a wild animal and birds — where the evil does not cling as strongly (and therefore their blood requires covering and their fat is permitted). Therefore in them the prohibition

176

עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת הָאֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה שֶׁזּוֹכִין לְקַבֵּל עַל־יָדָהּ הֶאָרַת הָרָצוֹן, עַל־יְדֵי־זֶה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִתְרַצֶּה לְיִשְׂרָאֵל וּמוֹחֵל לָהֶם עֲו?ֹנוֹתֵיהֶם, בִּבְחִינַת 'הַכֹּהֲנִים אוֹכְלִים וּבְעָלִים מִתְכַּפְּרִים' (שם אות כב).

176

of meat and milk is only Rabbinic, not from the Torah. And therefore fish — which require no

177

עִנְיַן מַה שֶּׁמִּצְוַת הַפְרָשַׁת חַלָּה מְרַמֶּזֶת וּמְסֻגֶּלֶת לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, וְשֶׁעַל־כֵּן נִקְרֵאת "חַלָּה" מִלְּשׁוֹן תּוֹחֶלֶת וְתִקְוָה וְהִשְׁתּוֹקְקוּת בְּרָצוֹן חָזָק אֵלָיו יִתְבָּרַךְ - עַיֵּן "רָצוֹן", אוֹת קעא. יַיִן יֵשׁ בּוֹ שְׁתֵּי בְּחִינוֹת: זָכָה - נַעֲשֶׂה רֹאשׁ, לֹא זָכָה - נַעֲשֶׂה רָשׁ; זָכָה - מְשַׂמְּחוֹ, לֹא זָכָה - מְשַׁמְּמוֹ, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. כִּי יֵשׁ יַיִן הַמְשַׂמֵּחַ וְיַיִן הַמְשַׁכֵּר, כִּי כְּשֶׁזּוֹכֶה לִשְׁתִיַּת יַיִן בִּקְדֻשָּׁה כָּרָאוּי, אָז הַיַּיִן מֵרִים דַּעְתּוֹ וּמְשַׂמֵּחַ לְבָבוֹ, וְאָז נִתְעַלֶּה דַּעְתּוֹ וְזוֹכֶה לָדַעַת כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים, שֶׁהוּא עִקַּר שְׁלֵמוּת הַדַּעַת, לָדַעַת שֶׁה' וֵאלֹקִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת חֲסָדִים וּגְבוּרוֹת, כֻּלּוֹ אֶחָד, כֻּלּוֹ טוֹב, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַשִּׂמְחָה שֶׁזּוֹכִין עַל־יְדֵי הַיַּיִן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב...", כִּי כְּשֶׁזּוֹכִין לַדַּעַת הַזֶּה וְיוֹדְעִין שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָה, אָז בְּוַדַּאי הוּא בְּשִׂמְחָה תָּמִיד; וְזֶהוּ בְּחִינַת הַשִּׂמְחָה שֶׁלֶּעָתִיד, כִּי אָז נִזְכֶּה לַדַּעַת הַזֶּה, לַדַּעַת שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַבֶּה הַשִּׂמְחָה מְאֹד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַיַּיִן הַמְשֻׁמָּר שֶׁנִּזְכֶּה לֶעָתִיד בָּעוֹלָם הַבָּא שֶׁאָז יִהְיֶה כֻּלּוֹ טוֹב, כִּי עַל־יְדֵי הַיַּיִן נִפְשָׁט הַדַּעַת וְיוֹצֵא מֵהַכֵּלִים שֶׁל הַמֹּחִין וְנִכְלָל בְּאוֹר הָאֵיןשׂ סוֹף, וְאַחַר־ כָּךְ כְּשֶׁשָּׁב מֵהַבִּטּוּל אָז נִשְׁאָר בּוֹ הָרְשִׁימָה מִבְּחִינַת הַבִּטּוּל לְאֵין־סוֹף, וְאָז הָרְשִׁימוּ מֵאִיר לְהַדַּעַת, לָדַעַת כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים וְכֻלּוֹ אֶחָד, כֻּלּוֹ טוֹב, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה בְּחִינַת "וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב הוֹלֵךְ לְדוֹדִי לְמֵישָׁרִים", דְּהַיְנוּ שֶׁהוֹלֵךְ וּמִתְדַּבֵּק לְדוֹדִי בְּאַהֲבָה וְאַחֲוָה וְרֵעוּת, בְּאַהֲבַת מִישׁוֹר, בִּבְחִינַת בִּטּוּל גָּמוּר לְאֵין־סוֹף, אֲשֶׁר הוּא דּוֹד וָרֵעַ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "זֶה דוֹדִי וְזֶה רֵעִי". אֲבָל כְּשֶׁלֹּא זָכָה, וְאֵין כְּלֵי הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ שְׁלֵמִים, וַאֲזַי אֵין יְכוֹלִים לְקַבֵּל הַגְדָּלַת הַדַּעַת הַבָּא עַל־יְדֵי הַיַּיִן, וְאָז רִבּוּי הַשֶּׁמֶן גּוֹרֵם כִּבּוּי הַנֵּר וְנִתְבַּלְבֵּל דַּעְתּוֹ וּמֹחוֹ לְגַמְרֵי, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יַיִן הַמְשַׁכֵּר, בְּחִינַת 'לֹא זָכָה - מְשַׁמְּמוֹ', כִּי נִשְׁתּוֹמֵם לְגַמְרֵי, ח"ו, מֵרִבּוּי הַדָּעַת. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִשְׁמֹר הַיַּיִן מְאֹד מִמַּגַּע עַכּוּ"ם שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִפְגָּם, חַס וְשָׁלוֹם, וְלֹא יִהְיֶה נַעֲשֶׂה, ח"ו, בִּבְחִינַת יַיִן הַמְשַׁכֵּר (הל' כלאי הכרם, ה"ב, אות ה ו).

177

slaughter at all and have no prohibition of blood etc. — in them there is no prohibition of meat and milk even Rabbinically. The domesticated animal has no daas and mochin [higher faculties] — which are the aspect of me'orei or [light-luminaries]. Therefore it is in the aspect of me'orei eish [fire-luminaries] — for this corresponds to that. And where there are no me'orei or — the me'orei eish prevail there, G-d forbid. And this is the aspect of: "in the evening you shall eat meat" [ba-erev tochlu basar] [Shemos 16:12] — for in the evening, which is the time of the withdrawal of the me'orei or and the dominion of the me'orei eish — then is the time for eating meat, which is the aspect of me'orei eish. And therefore one must be especially careful in eating meat — to eat it in holiness with great kavanah — in order to merit to subdue the me'orei eish. And therefore our Rabbis of blessed memory stated: "an ignoramus [am ha-aretz] is forbidden to eat meat"

172

הָאֲכִילָה הִיא מִגִּדּוּלֵי הָאָרֶץ, דְּהַיְנוּ לֶחֶם מִן הָאָרֶץ, שֶׁעָלָיו דַּיְקָא חַיָּבִין בְּבִרְכַּת־הַמָּזוֹן; וְעִקַּר גִּדּוּלֵי הַצְּמָחִים מִן הָאָרֶץ הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַבִּטּוּל לְאֵין־סוֹף (ע' בטול לא"ס, אות יג). וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה זוֹכִין לְהִתְבַּטֵּל בָּרָצוֹן הָעֶלְיוֹן, דְּהַיְנוּ בְּחִינַת בִּטּוּל לְאֵין־סוֹף, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁזּוֹכִין בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת "צַדִּיק אֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ", בְּחִינַת "וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ", שֶׁזּוֹכִין בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה לְאוֹרוֹת הַצַּחְצָחוֹת, שֶׁהֵם כִּבְיָכוֹל לְמַעְלָה מֵהַסְּפִירוֹת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הַבִּטּוּל לְאוֹר הָאֵין־סוֹף. וְזֶה בְּחִינַת הַכּוֹס שֶׁל בִּרְכַּת־הַמָּזוֹן, כִּי אָז הַיַּיִן הוּא בִּבְחִינַת יַיִן הַמְשַׂמֵּחַ, בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן וּבְחִינַת בִּטּוּל אֶל הָאֵין־סוֹף בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: יַיִן שֶׁבְּתוֹךְ הַסְּעוּדָה אֵינוֹ מְשַׁכֵּר, הַיְנוּ כַּנַ"ל, כִּי אָז הַיַּיִן הוּא בִּבְחִינַת יַיִן הַמְשַׂמֵּחַ, בְּחִינַת "וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ", "וְלֶחֶם לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד" (שם אות יא).

172

— for in truth the me'orei eish also draw and receive from the aspect of the me'orei or — the three colors of the eye and the pupil drawn from the four letters of the Divine Name. For even in the me'orei eish there are four colors, as stated in the holy Zohar — for they too receive vitality from the Name of Hashem, for He, blessed be He, gives life to them all. But one must be careful not to give them too much vitality — only their minimum sustenance, in a limited measure,

173

עַל־יְדֵי שֶׁנּוֹתְנִין הַמַּתְּנוֹת־כְּהֻנָּה מִמַּה שֶּׁאוֹכְלִין, עַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ קְדֻשַּׁת הַדַּעַת שֶׁל הָרַב הָאֱמֶת שֶׁמֵּאִיר בְּבָנָיו וְתַלְמִידָיו, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַדֵּשׁ הָאֲכִילָה, עַד שֶׁיְּכוֹלִין לִזְכּוֹת בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן (הל' פדיון בכור, הל' ה, אות ג).

173

so that they should not prevail, G-d forbid. Therefore in truth we are permitted to eat meat — but it is only possible

174

כָּל מִינֵי צַעַר וְיִסּוּרִין נִמְשָׁכִין מִפְּגַם הָאֲכִילָה, בִּבְחִינַת "כָּל עֲמַל הָאָדָם לְפִיהוּ", הַיְנוּ עַל־יְדֵי מַה שֶּׁאֵינוֹ זוֹכֶה לְקַבֵּל בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה הֶאָרַת הָרָצוֹן, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַטּוֹבוֹת וְהַיְשׁוּעוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, וּבִשְׁבִיל זֶה אָנוּ מְבַקְשִׁין אַחַר הָאֲכִילָה דַּיְקָא עַל כָּל הַיְשׁוּעוֹת בְּבִרְכַּת־הַמָּזוֹן, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים: "רַחֵם נָא וְכוּ'", וְכֵן אַחַר־כָּךְ כַּמָּה פְּעָמִים "הָרַחֲמָן הוּא וְכוּ'"; כִּי עִקַּר הָרַחֲמָנוּת, שֶׁהוּא הֶאָרַת הַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הָרַב הָאֱמֶת בְּבָנִים וְתַלְמִידִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הָרַחֲמָנוּת כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עִקַּר כָּל זֶה נִמְשָׁךְ וּמֵאִיר בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁאָז נִתְגַּלֶּה זֶה הָרַחֲמָנוּת עַל־יְדֵי הֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר אָז, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל מִינֵי רַחֲמִים וַחֲסָדִים וִישׁוּעוֹת שֶׁבָּעוֹלָם (שם אותיות ד ה).

174

to eat it through the power of the Tzadikim and the holy Torah, which are the aspect of me'orei or. Through this one can subdue the evil in the me'orei eish and refine the good from the evil — and then one can eat meat. But an am ha-aretz — who is distant from the holy Torah, and even if he read and repeated but did not serve Torah scholars,

175

עִקַּר הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחָה הַתּוֹרָה בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת שָׂכָר לִמְקַיְּמֵי הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת שֶׁיִּזְכּוּ עַל־יְדֵי־זֶה לְפַרְנָסָה, כְּמוֹ: "וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשׂבַע" וְכַדּוֹמֶה, הָעִקָּר הוּא עַל הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה הַשְּׁלֵמָה דִּקְדֻשָּׁה שֶׁזּוֹכִין לְקַבֵּל עַל־יָדָהּ הֶאָרַת הָרָצוֹן, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא לָנֶצַח, וְזֶהוּ עִקַּר הַשְּׂבִיעָה דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן" (שם אות יא).

175

our Rabbis stated he is also called an am ha-aretz — and since he is not connected to the true Tzadikim who are the aspect of me'orei or — therefore he is forbidden to eat meat. For through

176

עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת הָאֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה שֶׁזּוֹכִין לְקַבֵּל עַל־יָדָהּ הֶאָרַת הָרָצוֹן, עַל־יְדֵי־זֶה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִתְרַצֶּה לְיִשְׂרָאֵל וּמוֹחֵל לָהֶם עֲו?ֹנוֹתֵיהֶם, בִּבְחִינַת 'הַכֹּהֲנִים אוֹכְלִים וּבְעָלִים מִתְכַּפְּרִים' (שם אות כב).

176

this the Sitra Achra would prevail even more — which is the aspect of me'orei eish that clings most

177

עִנְיַן מַה שֶּׁמִּצְוַת הַפְרָשַׁת חַלָּה מְרַמֶּזֶת וּמְסֻגֶּלֶת לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, וְשֶׁעַל־כֵּן נִקְרֵאת "חַלָּה" מִלְּשׁוֹן תּוֹחֶלֶת וְתִקְוָה וְהִשְׁתּוֹקְקוּת בְּרָצוֹן חָזָק אֵלָיו יִתְבָּרַךְ - עַיֵּן "רָצוֹן", אוֹת קעא. יַיִן יֵשׁ בּוֹ שְׁתֵּי בְּחִינוֹת: זָכָה - נַעֲשֶׂה רֹאשׁ, לֹא זָכָה - נַעֲשֶׂה רָשׁ; זָכָה - מְשַׂמְּחוֹ, לֹא זָכָה - מְשַׁמְּמוֹ, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. כִּי יֵשׁ יַיִן הַמְשַׂמֵּחַ וְיַיִן הַמְשַׁכֵּר, כִּי כְּשֶׁזּוֹכֶה לִשְׁתִיַּת יַיִן בִּקְדֻשָּׁה כָּרָאוּי, אָז הַיַּיִן מֵרִים דַּעְתּוֹ וּמְשַׂמֵּחַ לְבָבוֹ, וְאָז נִתְעַלֶּה דַּעְתּוֹ וְזוֹכֶה לָדַעַת כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים, שֶׁהוּא עִקַּר שְׁלֵמוּת הַדַּעַת, לָדַעַת שֶׁה' וֵאלֹקִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת חֲסָדִים וּגְבוּרוֹת, כֻּלּוֹ אֶחָד, כֻּלּוֹ טוֹב, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַשִּׂמְחָה שֶׁזּוֹכִין עַל־יְדֵי הַיַּיִן דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב...", כִּי כְּשֶׁזּוֹכִין לַדַּעַת הַזֶּה וְיוֹדְעִין שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָה, אָז בְּוַדַּאי הוּא בְּשִׂמְחָה תָּמִיד; וְזֶהוּ בְּחִינַת הַשִּׂמְחָה שֶׁלֶּעָתִיד, כִּי אָז נִזְכֶּה לַדַּעַת הַזֶּה, לַדַּעַת שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַבֶּה הַשִּׂמְחָה מְאֹד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַיַּיִן הַמְשֻׁמָּר שֶׁנִּזְכֶּה לֶעָתִיד בָּעוֹלָם הַבָּא שֶׁאָז יִהְיֶה כֻּלּוֹ טוֹב, כִּי עַל־יְדֵי הַיַּיִן נִפְשָׁט הַדַּעַת וְיוֹצֵא מֵהַכֵּלִים שֶׁל הַמֹּחִין וְנִכְלָל בְּאוֹר הָאֵיןשׂ סוֹף, וְאַחַר־ כָּךְ כְּשֶׁשָּׁב מֵהַבִּטּוּל אָז נִשְׁאָר בּוֹ הָרְשִׁימָה מִבְּחִינַת הַבִּטּוּל לְאֵין־סוֹף, וְאָז הָרְשִׁימוּ מֵאִיר לְהַדַּעַת, לָדַעַת כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים וְכֻלּוֹ אֶחָד, כֻּלּוֹ טוֹב, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה בְּחִינַת "וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב הוֹלֵךְ לְדוֹדִי לְמֵישָׁרִים", דְּהַיְנוּ שֶׁהוֹלֵךְ וּמִתְדַּבֵּק לְדוֹדִי בְּאַהֲבָה וְאַחֲוָה וְרֵעוּת, בְּאַהֲבַת מִישׁוֹר, בִּבְחִינַת בִּטּוּל גָּמוּר לְאֵין־סוֹף, אֲשֶׁר הוּא דּוֹד וָרֵעַ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "זֶה דוֹדִי וְזֶה רֵעִי". אֲבָל כְּשֶׁלֹּא זָכָה, וְאֵין כְּלֵי הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ שְׁלֵמִים, וַאֲזַי אֵין יְכוֹלִים לְקַבֵּל הַגְדָּלַת הַדַּעַת הַבָּא עַל־יְדֵי הַיַּיִן, וְאָז רִבּוּי הַשֶּׁמֶן גּוֹרֵם כִּבּוּי הַנֵּר וְנִתְבַּלְבֵּל דַּעְתּוֹ וּמֹחוֹ לְגַמְרֵי, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יַיִן הַמְשַׁכֵּר, בְּחִינַת 'לֹא זָכָה - מְשַׁמְּמוֹ', כִּי נִשְׁתּוֹמֵם לְגַמְרֵי, ח"ו, מֵרִבּוּי הַדָּעַת. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִשְׁמֹר הַיַּיִן מְאֹד מִמַּגַּע עַכּוּ"ם שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִפְגָּם, חַס וְשָׁלוֹם, וְלֹא יִהְיֶה נַעֲשֶׂה, ח"ו, בִּבְחִינַת יַיִן הַמְשַׁכֵּר (הל' כלאי הכרם, ה"ב, אות ה ו).

177

strongly in beef. But through receiving power from the Tzadik and the holy Torah, one can then eat meat in holiness — until on the contrary, through this the me'orei eish are subdued and the good within them is refined and elevated to holiness. And through this the daas and mochin — which are the aspect of me'orei or — are completed even more. It turns out: meat is the aspect of me'orei eish, but milk is the aspect of me'orei or — for blood curdles and becomes milk — namely the me'orei eish that cling in the boiling and turbidity of the blood are subdued, and the me'orei or prevail — which are the aspect of the colors of the eye, as above. And this is the aspect of: "His eyes are like doves…bathed in milk etc." [einav k'yonim…rochatzos be-chalav] [Shir HaShirim 5:12]. And the essential coming-into-being of this aspect of "blood curdles and becomes milk" is at the time of birth — for all births are drawn from the true Tzadik who is the aspect of me'orei

172

הָאֲכִילָה הִיא מִגִּדּוּלֵי הָאָרֶץ, דְּהַיְנוּ לֶחֶם מִן הָאָרֶץ, שֶׁעָלָיו דַּיְקָא חַיָּבִין בְּבִרְכַּת־הַמָּזוֹן; וְעִקַּר גִּדּוּלֵי הַצְּמָחִים מִן הָאָרֶץ הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַבִּטּוּל לְאֵין־סוֹף (ע' בטול לא"ס, אות יג). וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה זוֹכִין לְהִתְבַּטֵּל בָּרָצוֹן הָעֶלְיוֹן, דְּהַיְנוּ בְּחִינַת בִּטּוּל לְאֵין־סוֹף, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁזּוֹכִין בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת "צַדִּיק אֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ", בְּחִינַת "וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ", שֶׁזּוֹכִין בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה לְאוֹרוֹת הַצַּחְצָחוֹת, שֶׁהֵם כִּבְיָכוֹל לְמַעְלָה מֵהַסְּפִירוֹת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הַבִּטּוּל לְאוֹר הָאֵין־סוֹף. וְזֶה בְּחִינַת הַכּוֹס שֶׁל בִּרְכַּת־הַמָּזוֹן, כִּי אָז הַיַּיִן הוּא בִּבְחִינַת יַיִן הַמְשַׂמֵּחַ, בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן וּבְחִינַת בִּטּוּל אֶל הָאֵין־סוֹף בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: יַיִן שֶׁבְּתוֹךְ הַסְּעוּדָה אֵינוֹ מְשַׁכֵּר, הַיְנוּ כַּנַ"ל, כִּי אָז הַיַּיִן הוּא בִּבְחִינַת יַיִן הַמְשַׂמֵּחַ, בְּחִינַת "וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ", "וְלֶחֶם לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד" (שם אות יא).

172

or. And therefore at the time of birth — when the illumination of the Tzadik's light is drawn — blood curdles and becomes milk: namely the me'orei eish are subdued, sweetened, and refined — and the aspect of me'orei or is revealed. And this is the aspect of the prohibition of meat and milk — for it is forbidden to join them together, so as not to give excessive sustenance to the me'orei eish that cling to the meat. For the meat — the aspect of me'orei eish — should not

173

עַל־יְדֵי שֶׁנּוֹתְנִין הַמַּתְּנוֹת־כְּהֻנָּה מִמַּה שֶּׁאוֹכְלִין, עַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ קְדֻשַּׁת הַדַּעַת שֶׁל הָרַב הָאֱמֶת שֶׁמֵּאִיר בְּבָנָיו וְתַלְמִידָיו, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַדֵּשׁ הָאֲכִילָה, עַד שֶׁיְּכוֹלִין לִזְכּוֹת בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן (הל' פדיון בכור, הל' ה, אות ג).

173

draw from the milk which is the aspect of me'orei or — lest the me'orei eish prevail even more, G-d forbid. Therefore the

174

כָּל מִינֵי צַעַר וְיִסּוּרִין נִמְשָׁכִין מִפְּגַם הָאֲכִילָה, בִּבְחִינַת "כָּל עֲמַל הָאָדָם לְפִיהוּ", הַיְנוּ עַל־יְדֵי מַה שֶּׁאֵינוֹ זוֹכֶה לְקַבֵּל בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה הֶאָרַת הָרָצוֹן, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַטּוֹבוֹת וְהַיְשׁוּעוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, וּבִשְׁבִיל זֶה אָנוּ מְבַקְשִׁין אַחַר הָאֲכִילָה דַּיְקָא עַל כָּל הַיְשׁוּעוֹת בְּבִרְכַּת־הַמָּזוֹן, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים: "רַחֵם נָא וְכוּ'", וְכֵן אַחַר־כָּךְ כַּמָּה פְּעָמִים "הָרַחֲמָן הוּא וְכוּ'"; כִּי עִקַּר הָרַחֲמָנוּת, שֶׁהוּא הֶאָרַת הַדַּעַת שֶׁמֵּאִיר הָרַב הָאֱמֶת בְּבָנִים וְתַלְמִידִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הָרַחֲמָנוּת כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עִקַּר כָּל זֶה נִמְשָׁךְ וּמֵאִיר בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁאָז נִתְגַּלֶּה זֶה הָרַחֲמָנוּת עַל־יְדֵי הֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר אָז, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל מִינֵי רַחֲמִים וַחֲסָדִים וִישׁוּעוֹת שֶׁבָּעוֹלָם (שם אותיות ד ה).

174

Torah prohibition of meat and milk is through cooking — and the cooking itself is also forbidden. For then through cooking over fire — if they are joined together, the me'orei eish can prevail even more through this. And this is what is understood in the holy Zohar — that the mixture of meat and milk is the aspect of the blemish of the

175

עִקַּר הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחָה הַתּוֹרָה בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת שָׂכָר לִמְקַיְּמֵי הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת שֶׁיִּזְכּוּ עַל־יְדֵי־זֶה לְפַרְנָסָה, כְּמוֹ: "וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשׂבַע" וְכַדּוֹמֶה, הָעִקָּר הוּא עַל הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה הַשְּׁלֵמָה דִּקְדֻשָּׁה שֶׁזּוֹכִין לְקַבֵּל עַל־יָדָהּ הֶאָרַת הָרָצוֹן, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא לָנֶצַח, וְזֶהוּ עִקַּר הַשְּׂבִיעָה דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת "וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן" (שם אות יא).

175

bris. For the essential blemish of the bris is likewise in the aspect of the prevailing of the me'orei eish as above. And this is [the reason for the juxtaposition of] the prohibition of meat

176

עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת הָאֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה שֶׁזּוֹכִין לְקַבֵּל עַל־יָדָהּ הֶאָרַת הָרָצוֹן, עַל־יְדֵי־זֶה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִתְרַצֶּה לְיִשְׂרָאֵל וּמוֹחֵל לָהֶם עֲו?ֹנוֹתֵיהֶם, בִּבְחִינַת 'הַכֹּהֲנִים אוֹכְלִים וּבְעָלִים מִתְכַּפְּרִים' (שם אות כב).

176

and milk to the commandment of first-fruits — see within. Meat is from the aspect of the intensity of tzimtzum

177

עִנְיַן מַה שֶּׁמִּצְוַת הַפְרָשַׁת חַלָּה מְרַמֶּזֶת וּמְסֻגֶּלֶת לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, וְשֶׁעַל־כֵּן נִקְרֵאת "חַלָּה" מִלְּשׁוֹן תּוֹחֶלֶת וְתִקְוָה וְהִשְׁתּוֹקְקוּת בְּרָצוֹן חָזָק אֵלָיו יִתְבָּרַךְ - עַיֵּן "רָצוֹן", אוֹת קעח. כָּל הַדְּבָרִים הַמֻּתָּרִים בַּאֲכִילָה הֵם בִּבְחִינַת תַּרְגּוּם, שֶׁמְּעֹרָב טוֹב וָרַע, וְעַל־יְדֵי אֲכִילַת יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה מַעֲלִים אוֹתָם אֶל הַקְּדֻשָּׁה לִבְחִינַת לְשׁוֹן־קֹדֶשׁ; וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּנָם וּבֵרוּרָם הוּא עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הַבְּרָכָה שֶׁמְּבָרְכִים קֹדֶם שֶׁנֶּהֱנִין, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה עוֹלֶה וְנִתְבָּרֵר הַטּוֹב שֶׁבַּדָּבָר הַנֶּאֱכָל, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת הַטּוֹב שֶׁבְּתַרְגּוּם, וְנִכְלָל בִּבְחִינַת שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן־ הַקֹּדֶשׁ וְזֶה תִּקּוּנוֹ (הל' בכור בהמה טהורה, הל' א).

177

[contraction] and boundary [gevul] — especially beef, which is drawn at its root from the aspect of: "the face of an ox from the left" [pnei shor me-hasmol] [Yechezkel 1:10] — which is the aspect of limit and contraction. And milk is the aspect of the sweetening and expansion [harcha'ah] of the contraction

179

עַל־יְדֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֲכִילַת הַצַּדִּיק שֶׁאוֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לִדְלוֹת וּלְגַלּוֹת הַמַּיִם שֶׁעַל־יָדָם גְּדֵלָה הָאֱמוּנָה, עַל־כֵּן עַל־יְדֵי אֲכִילָתוֹ נִתְכַּפְּרִין כָּל הָעֲו?ֹנוֹת, שֶׁכֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִפְּגַם הָאֱמוּנָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁנִּקְרָא אֵל אַחֵר, כְּפִירוֹת. וְזֶה בְּחִינַת: הַכֹּהֲנִים אוֹכְלִים וּבְעָלִים מִתְכַּפְּרִים, וְזֶה גַּם־כֵּן בְּחִינַת: מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע וְכו', מִשָּׁעָה שֶׁהַכֹּהֲנִים נִכְנָסִין לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָתָן, כִּי עַל־יְדֵי אֲכִילַת הַצַּדִּיקִים וְהַכֹּהֲנִים, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֶּנֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת קְרִיאַת־ שְׁמַע (שם הל' ג, אות יא).

179

and boundary — the aspect of "blood curdles and becomes milk" — which occurs at the time of birth, which is the aspect of the expansion of the holy boundary. For although every person must guard his boundary and not breach it, G-d forbid — and not enter the boundary of another

180

עַל־יְדֵי נְטִילַת־יָדַיִם בְּמַיִם קֹדֶם הָאֲכִילָה, עַל־יְדֵי־זֶה חוֹתְרִין וּמַמְשִׁיכִין הַמַּיִם הַנַּ"ל שֶׁעֲלֵיהֶם גְּדֵלָה הָאֱמוּנָה שֶׁהִיא בְּחִינַת יָדַיִם, וְאָז זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ שֶׁתִּהְיֶה אֲכִילָתוֹ בִּבְחִינַת "צַדִּיק אֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ", שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ וּלְגַלּוֹת הַמַּיִם הַלָּלוּ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּלֶּה הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת (שם אות טז).

180

— which is the aspect of the prohibitions of mixed-species [kila'im] and forbidden relations [arayos] — nevertheless every person must also seek to expand

181

עַל־יְדֵי אֲכִילָה פְגוּמָה, בִּפְרָט עַל־יְדֵי אֲכִילָה שֶׁל אִסּוּר, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־ יְדֵי־זֶה נִפְגְּמָה הַיִּרְאָה מְאֹד וּמִתְגַּבְּרִין יְרָאוֹת הַנְּפוּלוֹת, יְרָאוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת קְלִפַּת עֲמָלֵק יִמַּח שְׁמוֹ (שם הל' ד, אותיות ו ז).

181

his boundary: that his holy boundary should spread, expand, and grow — the aspect of: "expand the place

182

הַיַּיִן הוּא בְּחִינַת גְּבוּרוֹת, בְּחִינַת יִרְאָה, וְעַל־כֵּן יֵשׁ בּוֹ שְׁנֵי בְּחִינוֹת, כִּי יֵשׁ יְרָאוֹת נְפוּלוֹת וְיִרְאָה עִלָּאָה, יִרְאַת הָרוֹמְמוּת (שם אות כב; ע' פורים אות נט).

182

of your tent etc." [harchivi mekom ohalech] [Yeshayahu 54:2]. And this is the

183

עַל־יְדֵי הַפְרָשַׁת חַלָּה מֵהָעִסָּה, עַל־ יְדֵי־זֶה נִבְדָּל הָרַע שֶׁבְּעֵץ־הַדַּעַת הַנֶּאֱחָז בְּהָעִסָּה וּבְהַלֶּחֶם, וְעוֹלֶה הַטּוֹב שֶׁבּוֹ וְנִכְלָל בִּלְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, וַאֲזַי יְכוֹלִין אַחַר־כָּךְ לֶאֱכֹל הַלֶּחֶם, לְבָרְרוֹ וּלְתַקְּנוֹ, עַד שֶׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה לִשְׁלֵמוּת הַדָּעַת. וְאָז כְּשֶׁנִּשְׁלָם בְּחִינַת לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ עַל־יְדֵי מִצְוַת הַפְרָשַׁת חַלָּה, אָז טוֹב וְיָפֶה לְהִתְפַּלֵּל, כִּי אָז הַתְּפִלָּה בִּשְׁלֵמוּת, בִּבְחִינַת שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן־ הַקֹּדֶשׁ. וְזֶה בְּחִינַת חַלָּה, שֶׁהוּא מִלְּשׁוֹן תְּפִלָּה כְּמוֹ "וַיְחַל משֶׁה", וְעַל־כֵּן נוֹהֲגוֹת הַנָּשִׁים לְהִתְפַּלֵּל בִּשְׁעַת הַפְרָשַׁת חַלָּה (הל' חלה, הל' א).

183

essential sustaining of the world and the obligation of having children — and therefore at the time of birth, blood curdles: namely the contraction and boundary which is the aspect of judgments [dinim] — the aspect of blood — is sweetened, and becomes milk — which is

184

כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם נִתְפַּגְּמוּ וְנִתְקַלְקְלוּ עַל־יְדֵי בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הַחֲרָפוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֲהָבוֹת רָעוֹת הַשּׁוֹרִין עַל הַלֵּב וּמְשַׁבְּרִין לִבּוֹ שֶׁל אָדָם, וְעַל־כֵּן הַכֹּל צָרִיךְ תִּקּוּן, בִּפְרָט הַלֶּחֶם שֶׁהוּא סַעְדְּתָא דְּלִבָּא, שֶׁשָּׁם צְרִיכִין עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁלֹּא יִהְיֶה מִזֶּה, חַס וְשָׁלוֹם, בְּחִינַת שִׁבְרוֹן־לֵב. וְהַתִּקּוּן הוּא עַל־יְדֵי שֶׁמְּאִירָה הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁשָּׁם שׁוֹרָה אַהֲבָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטְּלִין הַחֲרָפוֹת וּשְׁבִירַת לֵב כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה בְּחִינַת חַלָּה שֶׁמַּפְרִישִׁין מִן הַלֶּחֶם, וְהוּא בְּחִינַת רֵאשִׁית, בְּחִינַת קֹדֶשׁ, בְּחִינַת נְקֻדָּה הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלֶּה אוֹר הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁיֵּשׁ בְּתוֹךְ הַלֶּחֶם, עַל־ יְדֵי־זֶה נִתְבַּטְּלִין כָּל הַשְּׁבִירוֹת הַשּׁוֹרִין שָׁם וְנִתְקַן הַלֶּחֶם וְהֻתַּר לַאֲכִילַת יִשְׂרָאֵל, כִּי כְבָר יָצְאוּ מִבְּחִינַת אֲהָבוֹת הַנְּפוּלוֹת וְהַשְּׁבוּרוֹת עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה אוֹר הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁשָּׁם שׁוֹרָה הָאַהֲבָה דִּקְדֻשָּׁה. וְעַל־כֵּן נוֹתְנִין הַחַלָּה לַכֹּהֵן, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֶסֶד, בְּחִינַת אַהֲבָה דִּקְדֻשָּׁה שֶׁשּׁוֹרָה אֵצֶל הַנְּקֻדָּה הַנַּ"ל. וְזֶה שֶׁמְּהַדְּרִין לְהַפְרִישׁ חַלָּה לִכְבוֹד שַׁבָּת, כִּי שַׁבָּת הוּא בְּחִינַת הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה, וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי מִצְוַת הַפְרָשַׁת חַלָּה נִמְשָׁךְ בְּרָכָה, כִּי נִתְבַּטְּלִין כָּל הַקְּלָלוֹת שֶׁבָּאִין מִן הַשְּׁבִירוֹת וְנִמְשָׁךְ בְּרָכָה עַל־יְדֵי אוֹר הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה וְאוֹר אַהֲבָה הַקְּדוֹשָׁה הַשּׁוֹרֶה שָׁם (שם הלכה ב).

184

the aspect of the expansion of the holy boundary. And therefore it is forbidden to mix it with meat. Through eating, the body is strengthened. Therefore one must eat in great holiness according to the Torah — so that the boldness [azus] of the body and its desires should not prevail through one's eating, G-d forbid. And the essential holiness of eating is through azus d'kedushah — which is the aspect of joy [simchah] — drawn through holy bushah [shame/humility] and yirah [awe]. And this is the aspect of: "eat the fat [mashmanimim] etc. for the joy of Hashem is your strength" [Nechemyah 8:10] etc. And therefore the essential

185

כְּשֶׁזּוֹכִין לַאֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁמְּרַמֶּזֶת לְמֹחִין גְּדוֹלִים, אָז עַל־יְדֵי אֲכִילָה כָּזוֹ זוֹכִין לְהִתְפַּלֵּל בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁתִּהְיֶה הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת רְעָמִים, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִפְשָׁט עַקְמִימִיּוּת שֶׁבְּלִבּוֹ וְאָז זוֹכִין לְשִׂמְחָה, שֶׁזֶּה עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת שֶׁל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת, שֶׁהוּא רַק כְּשֶׁמְּקַיֵּם אוֹתָם בְּשִׂמְחָה כַּמּוּבָא. וְזֶה בְּחִינַת "לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׂמוֹחַ" (קהלת ח), כִּי עַל־יְדֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה בָּא לְשִׂמְחָה אֲמִתִּית דִּקְדֻשָּׁה, וַאֲכִילָה כָּזוֹ הִיא בְּחִינַת אֲכִילַת מָן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת: לֹא נִתְּנָה תּוֹרָה אֶלָּא לְאוֹכְלֵי הַמָּן, כִּי בָזֶה תָּלוּי כָּל הַשְּׁלֵמוּת שֶׁל קִיּוּם כָּל הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ צְרִיכִין שֶׁתִּהְיֶה אֲכִילָתָם תָּמִיד בְּכָל הַשָּׁנָה בִּבְחִינַת מַצָּה, בְּחִינַת מָן כַּנַּ"ל, רַק שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ אוֹכְלִין מַצָּה בְּפֶסַח, עַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכָל הַשָּׁנָה לְהַמְתִּיק גַּם הֶחָמֵץ שֶׁיִהְיֶה בִּבְחִינַת מַצָּה, הַיְנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְקַבֵּל עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה חַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹחִין קְדוֹשִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת: קְנֵה חֵת תִּשָּׁבֵר, וְתֵעָשֶׂה מִמֶּנָּה הֵא. וְעַל־כֵּן מְדַקְדְּקִין לְהַדְגִּישׁ הֵא דְּ"הַמּוֹצִיא" - זֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּצְו?ֹת הַנּוֹהֲגוֹת בַּפַּת, כִּי צְרִיכִין לְקַדֵּשׁ אֶת הַלֶּחֶם מְאֹד כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת מַצָּה, בְּחִינַת מֹחִין דִּקְדֻשָּׁה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת סַעְדְּתָא דְּלִבָּא, הַיְנוּ שֶׁנִּזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה לְהַפְשִׁיט עַקְמִימִיּוּת שֶׁבַּלֵּב וְנִזְכֶּה לְיַשְׁרוּת־לֵב, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת וְהַתַּעֲנוּג שֶׁל הַלֵּב, כְּשֶׁזּוֹכֶה לְיַשְׁרוּת־לֵב, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְשִׂמְחָה שֶׁהוּא בִּבְחִינַת "וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיִּיטַב לִבּוֹ". וְזֶה בְּחִינַת מִצְוַת הַפְרָשַׁת חַלָּה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין בְּחִינַת שְׁלֵמוּת תִּקּוּן הַמֹּחִין, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְקַדְּשִׁין הָאֲכִילָה שֶׁתִּהְיֶה בִּבְחִינַת מַצָּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לַעֲשׂוֹת הַמִּצְוָה בְּשִׂמְחָה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁלֹּא יִרְצֶה כְּלָל שׁוּם שָׂכָר בְּעַד הַמִּצְוָה, רַק יַרְגִּישׁ הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁהוּא שְׂכַר הַמִּצְוָה, בְּחִינַת שַׁבָּת, יַרְגִּישׁ זֹאת בְּהַמִּצְוָה בְּעַצְמָהּ כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן מְהַדְּרִין בְּיוֹתֵר לְהַפְרִישׁ חַלָּה מִלֶּחֶם שֶׁל שַׁבָּת, כַּמּוּבָא בְּשֻׁלְחָן־עָרוּךְ אֹרַח־חַיִּים, סִימָן רמב, וּבִמְדִינָתֵנוּ קוֹרִין לְלֶחֶם שֶׁל שַׁבָּת חַלָּה, כִּי עִקַּר הַפְרָשַׁת חַלָּה הוּא כְּדֵי לִזְכּוֹת לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, שֶׁהוּא שִׂמְחַת הַמִּצְוָה שֶׁל בְּחִינַת שְׂכַר הָעוֹלָם הַבָּא, בָּעוֹלָם הַזֶּה, בִּשְׁעַת קִיּוּם הַמִּצְוָה, בִּבְחִינַת 'זָכְרֵהוּ מֵאֶחָד בְּשַׁבָּת' (שם הל' ג, אותיות ב ג ד).

185

holiness of eating is on Shabbos and Yom Tov — which are days of joy. For then great joy and gladness is aroused in all the worlds through the illumination of the crowns [katarim] of the aspect of "we shall do and we shall hear" [na'aseh v'nishma] that is drawn then, as explained within. And therefore even on weekdays one must sanctify the eating through drawing the holiness of Shabbos — in the aspect of: "remember it from the first day of the week" [Beitzah 16a] — and as our Rabbis of blessed memory stated regarding Shammai: that he ate every day of his life in honor of Shabbos. And this is also the aspect of the blessing one must recite over every thing. And when one merits to eat in complete holiness — which is through the aspect of joy and azus d'kedushah drawn from the illumination of the crowns of "we shall do and we shall hear" — through this one merits to receive through the eating the illumination of the aforementioned crowns as well. And one merits through this to a higher aspect of "we shall do and we shall hear" — and to recognize Him,

186

מֵחֲמַת שֶׁעִקַּר פִּזּוּר הַנִּיצוֹצוֹת בֵּין הַקְּלִפּוֹת הָיָה עַל־יְדֵי חֵטְא אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, עַל־כֵּן רֹב הַנִּיצוֹצוֹת נָפְלוּ בְּיוֹתֵר לִדְבָרִים שֶׁל מַאֲכָל, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין יְגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת קֹדֶם שֶׁמְּבָרְרִין הַמַּאֲכָל מִפְּסֹלֶת בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת. וְעַל־ כֵּן יֵשׁ כַּמָּה מְלָאכוֹת בַּפַּת וְכֵן יֵשׁ כַּמָּה מִצְו?ֹת בַּפַּת, כִּי הַלֶּחֶם הוּא עִקַּר הַמַּאֲכָל הַמַּשְׂבִּיעַ, וְעִקַּר הַבֵּרוּר הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וּצְרִיכִין לִהְיוֹת חָזָק בֶּאֱמוּנָה מְאֹד, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה, שֶׁיִּשְׁתּוֹקֵק וְיִכְסֹף לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרָצוֹן מֻפְלָג וְכוּ' עַד אֵין סוֹף, כִּי עִקַּר הָאֲכִילָה וְהַשְּׂבִיעָה הוּא מֵהָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן, בִּבְחִינַת "וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן", וּמִשָּׁם עִקַּר הַתַּעֲנוּג וְהַטַּעַם שֶׁל כָּל דְּבַר מַאֲכָל. וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד שֶׁיִּתְגַּבֵּר בִּשְׁעַת אֲכִילָתוֹ שֶׁיַּעֲלֶה הַכֹּל לְשָׁרְשׁוֹ, שֶׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה דַּיְקָא לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַבֵּרוּר וְהָעֲלִיָּה שֶׁל כָּל הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁבַּמַּאֲכָל, כְּשֶׁעוֹלִין לָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שָׁרְשָׁם הָעֶלְיוֹן כַּיָּדוּעַ. וְזֶה יָכוֹל כָּל אָדָם לִזְכּוֹת עַל־יְדֵי כֹּחַ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁמֵּאִיר בּוֹ הֶאָרַת בֵּן וְתַלְמִיד, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְאִירִין גַּם בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת הַנְּמוֹכִים וְהַנְּפוּלִים, שֶׁיֵּדְעוּ כִּי עֲדַיִן הַשֵּׁם עִמָּם, כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, בְּחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְעוֹרְרִין וְעוֹלִין כָּל הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁבַּמַּאֲכָל גַּם־כֵּן לְשָׁרְשָׁן בִּשְׁלֵמוּת (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים). וְזֶה בְּחִינַת מַתְּנוֹת־כְּהֻנָּה, שֶׁצְּרִיכִין לִתֵּן מִדִּבְרֵי מַאֲכָל, וּבְיוֹתֵר מִן הַתְּבוּאָה וְהַלֶּחֶם, שֶׁהֵם תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת, וְסָמוּךְ לִגְמַר הַלֶּחֶם צְרִיכִין לִתֵּן חַלָּה מִן הָעִסָּה - כָּל זֶה בִּכְדֵי לְהַמְשִׁיךְ הַדַּעַת שֶׁל כְּלָלִיּוּת בֵּן וְתַלְמִיד, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה לֵידַע כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים, שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה עִקַּר בֵּרוּר הַמַּאֲכָלִים עַד שֶׁעוֹלִין אֶל בְּחִינַת הָרָצוֹן, עַד שֶׁזּוֹכִין לְהֶאָרַת הָרָצוֹן בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה דַּיְקָא (שם הל' ד, אות ג).

186

blessed be He, even more through holy eating — the aspect of: "and you shall eat before Hashem your G-d and rejoice…before Hashem your G-d" [v'achalta lifnei Hashem Elokecha v'samachta…lifnei Hashem Elokecha] [Devarim 14:26] specifically — "and you shall rejoice" specifically, as above. And then eating is in the aspect of: "and they beheld G-d and they ate and drank" [vayechezu es ha-Elokim va-yochlu va-yishtu] [Shemos 24:11] — which is the aspect of eating from the Tree of Life [Etz ha-Chayyim]. For one merits through this to live with holy vitality anew each time — through the new apprehension of "we shall do and we shall hear" that one attains each time. This is the aspect of the feast of the Tzadikim in the World to Come — for this is the essential life and pleasure of the World to Come: that one should merit each time to a higher apprehension of "we

187

רֹב הַנְּפִילוֹת שֶׁל רֹב הָעוֹלָם הֵם עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה, שֶׁנּוֹפְלִים בְּדַעְתָּם מֵחֲמַת שֶׁיּוֹדְעִים שֶׁאֵינָם זוֹכִים לֶאֱכֹל בִּקְדֻשָּׁה כָּרָאוּי לְאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי. וּבֶאֱמֶת אָסוּר לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ מִשּׁוּם דָּבָר כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, אַדְּרַבָּא צְרִיכִין לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּכָל פַּעַם וְלֵידַע וּלְהַאֲמִין כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ וַעֲדַיִן הַשֵּׁם עִמּוֹ וְאֶצְלוֹ וְסָמוּךְ לוֹ; בִּפְרָט בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה, שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת אָז אִישׁ־חַיִל לֶאֱכֹל בְּשִׂמְחָה וְהִתְחַזְּקוּת, מֵאַחַר שֶׁאֲכִילָתוֹ בְּהֶתֵּר וּבְכַשְׁרוּת עַל־פִּי הַתּוֹרָה, וּמְבָרֵךְ עַל כָּל דָּבָר תְּחִלָּה וָסוֹף, בְּוַדַּאי אֲכִילָתוֹ יְקָרָה מְאֹד, וְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל מְבָרֵר בֵּרוּרִים הַרְבֵּה עַל־יְדֵי אֲכִילָתוֹ, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק אָז מְאֹד וְלֵידַע כִּי ה' עִמּוֹ כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה דַּיְקָא בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, שֶׁיִּשְׁתּוֹקֵק אָז דַּיְקָא לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרָצוֹן מֻפְלָג מְאֹד, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת הָאֲכִילָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה עוֹלִים כָּל הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁבַּמַּאֲכָל לְשָׁרְשָׁם הָעֶלְיוֹן בִּשְׁלֵמוּת כַּנַּ"ל (שם; ע' התחזקות אות כח).

187

shall do and we shall hear" and to know Him, blessed be He, ever more fully through holy eating. All foods require refinement [beirur] — to refine them from the grip of the evil that clung to them since the eating of the Tree of Knowledge of Good and Evil. And the essential evil is the aspect of azus d'Sitra Achra [the boldness of the Other Side] — which is the essential defilement of the serpent — from which all desires and sins flow, G-d forbid. For all of them

188

הָאֲכִילָה מֵבִיא חֲמִימוּת וְחִזּוּק לְהַלֵּב, וְעַל־כֵּן כְּשֶׁאֵין הָאֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה עַל־פִּי הַתּוֹרָה, אֲזַי מִתְגַּבֵּר חַס וְשָׁלוֹם תַּבְעֵרַת הַלֵּב לְתַאֲווֹת רָעוֹת עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט"; וְלִפְעָמִים יָכוֹל לִבְעֹר בְּיוֹתֵר חוּץ מֵהַמִּדָּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, וְגַם זֶה אֵינוֹ טוֹב כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְזֶה בְּחִינַת "וְאֶל אֲצִילֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁלַח יָדוֹ" - מִכְּלָל שֶׁהָיוּ רְאוּיִים לְהִשְׁתַּלֵּחַ בָּהֶם יָד כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי "וַיֶּחֱזוּ אֶת הָאֱלֹקִים וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ", שֶׁהִסְתַּכְּלוּ בְּמַה שֶּׁאֵין לָהֶם רְשׁוּת עַל־יְדֵי אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה. וְזֶה בְּחִינַת הַפְּגָם שֶׁל נָדָב וַאֲבִיהוּא, שֶׁנִּתְלַהֲבוּ חוּץ מֵהַמִּדָּה, בְּחִינַת "בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי ה' וַיָּמוּתוּ", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: שְׁתוּיֵי יַיִן נִכְנְסוּ. וְזֶה בְּחִינַת "פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ... וְרָם לְבָבֶךָ וְכוּ'", כִּי אֲפִלּוּ הַהִתְלַהֲבוּת דִּקְדֻשָּׁה חוּץ מֵהַמִּדָּה הוּא בְּחִינַת רוּםשׂ לֵבָב וְגַסּוּת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יָכוֹל לְהִכָּשֵׁל לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, בְּחִינַת "וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ וְכוּ'" כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לְקַדֵּשׁ הָאֲכִילָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּכַמָּה קְדֻשּׁוֹת וְכַמָּה מִצְו?ֹת עַל־פִּי הַתּוֹרָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִבְעַר הַלֵּב עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה חוּץ מֵהַמִּדָּה, חַס וְשָׁלוֹם, לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל, כִּי שְׁנֵיהֶם אֵינָם טוֹבִים כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת נְטִילַת־יָדַיִם לִסְעוּדָה, כִּי צְרִיכִין לְקַדֵּשׁ אֶת הַיָּדַיִם (שֶׁהֵם בִּמְקוֹם הַכְּנָפַיִם כַּיָּדוּעַ) בְּמַיִם, שֶׁשָּׁם רוּחַ אֱלֹקִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרוּחַ שֶׁבְּכַנְפֵי רֵאָה שֶׁמְּקָרֵר חֲמִימוּת הַלֵּב שֶׁיִּהְיֶה בְּמִדָּה וּבְהַדְרָגָה, וְשָׁרְשׁוֹ נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הָרוּחַ אֱלֹקִים הַמְרַחֶפֶת עַל מֵימֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁעַל־ יְדֵי הַתּוֹרָה מְקָרְרִין בְּחִינַת הַשְּׁנֵי הַחֲמִימוּת הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה וּלְוִיָּה שֶׁצְּרִיכִין לִתֵּן מֵהַתְּבוּאָה וְהַלֶּחֶם, וְכָל זֶה בִּכְדֵי לְקַדֵּשׁ אֶת הָאֲכִילָה בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיֶה חֲמִימוּת הַלֵּב בִּקְדֻשָּׁה כָּרָאוּי בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה כַּנַּ"ל (הל' תרומות ומעשרות, הל' ג, אותיות ב ד ה).

188

are drawn from the azus of the Sitra Achra — which is the aspect of the boldness of the body, which is very strong and intense in its desires. And just as azus d'kedushah is drawn from holy bushah and yirah — so too azus d'Sitra Achra is one aspect together with the bushah of the Sitra Achra, as explained within. And this is the aspect of the comprehensive principle of all the forbidden foods that the holy Torah prohibited to us — for in all the impure species, the evil of the azus d'Sitra Achra clings most strongly. And as can be plainly observed [ka-nireh be-chush] — most impure species are exceedingly bold in spirit [azei nefesh]. And therefore they are forbidden for eating — so that through eating them the bodily azus of the Sitra Achra should not prevail, G-d forbid. And likewise in the opposite direction — all the abominations [shekatzim] and crawling things [remasin]

189

בִּרְכַּת הַמָּזוֹן שֶׁמְּבָרְכִין אַחַר הָאֲכִילָה זֶה בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁזּוֹכִין לְקַבֵּל בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה דַּיְקָא, כִּי הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת מִמַּזָּל הָעֶלְיוֹן, בְּחִינַת 'בְּמַזְּלָא תָּלְיָא', שֶׁהוּא בְּחִינַת עַתִּיקָא, בְּחִינַת הָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁזּוֹכִין לְקַבֵּל בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה הוּא עַל־יְדֵי הַדַּעַת הָאֲמִתִּי, שֶׁעוֹסֵק הַצַּדִּיק הָאֱמֶת לְהָאִיר בְּבָנָיו וְתַלְמִידָיו, שֶׁזֶּה עִקַּר הָרַחֲמָנוּת שֶׁצְּרִיכִין לְרַחֵם עַל הָאָדָם - לְהָאִיר בּוֹ דַּעַת, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן מַאֲרִיכִין אַחַר בִּרְכַּת־הַמָּזוֹן בִּתְפִלּוֹת "הָרַחֲמָן הוּא וְכוּ'", וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁצְּרִיכִין לְהַשְׁאִיר מֵאֲכִילָתוֹ בִּשְׁבִיל לְבָרֵךְ בִּרְכַּת־הַמָּזוֹן, שֶׁתָּחוּל הַבְּרָכָה עָלָיו, כִּי מַה שֶּׁמּוֹתִירִין מֵאֲכִילָתוֹ זֶה בְּחִינַת "וַתֹּאכַל וַתִּשְׂבַּע וַתֹּתַר" הַנֶּאֱמָר אֵצֶל רוּת, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "וַתֹּתַר" - לִתְחִיַּת־ הַמֵּתִים וְכוּ', שֶׁזֶּה בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא, שֶׁאָז יִזְכּוּ בִּשְׁלֵמוּת לִבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, בִּבְחִינַת "כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל וְכוּ'"; וְעַל־כֵּן מוֹתִירִין מֵאֲכִילָתוֹ כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ גַּם עַכְשָׁו הֶאָרָה מִבְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא, וְלִזְכּוֹת לְהֶאָרַת הָרָצוֹן עַל־יְדֵי בִּרְכַּת־ הַמָּזוֹן, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַבְּרָכָה וְהַפַּרְנָסָה (הל' ראשית הגז, הל' ג, אות יח).

189

are forbidden, because they are in the ultimate state of weakness — with no azus d'kedushah whatsoever. And this too is drawn from the Sitra Achra — which is the aspect of the shame [bushah] and weakness of the Sitra Achra. And therefore they are also forbidden for eating — for we can only eat the pure species that the Torah has assessed as drawn from the side of holiness, that we have the power to refine them. Namely: eating them will not draw upon us the azus d'Sitra Achra nor the weakness and shame of the Sitra Achra — rather

190

אֲכִילַת בָּשָׂר הִיא בִּבְחִינַת בֵּרוּר וַעֲלִיַּת הַהֲלָכוֹת, שֶׁמַּעֲלֶה הַצַּדִּיק כָּל הַדִּבּוּרִים שֶׁחוֹלְקִין עָלָיו עַל־יְדֵי שֶׁלָּמְדוּ הַהֲלָכוֹת שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, וְהַצַּדִּיק מַעֲלֶה אוֹתָם וְחוֹזֵר וְעוֹשֶׂה מֵהֶם הֲלָכוֹת; וְהַדִּבּוּרִים הֵם בְּחִינַת הַנֶּפֶשׁ, בְּחִינַת "וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה", וְתַרְגּוּמוֹ: "לְרוּחַ מְמַלְלָא". וְזֶה שֶׁיּוֹדֵעַ לְהַעֲלוֹת כָּל הַדִּבּוּרִים שֶׁנָּפְלוּ לְמַטָּה וְלַחֲזֹר וְלַעֲשׂוֹת מֵהֶם הֲלָכוֹת (וְכֵן כָּל הַמְקֻשָּׁרִים וְנִלְוִים אֵלָיו וְנִכְלָלִין בּוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְתַקֵּן וּמֵרִים אוֹתָם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים), הֵם יְכוֹלִים לֶאֱכֹל בָּשָׂר, לְבָרֵר וּלְהַעֲלוֹת הַנֶּפֶשׁ הַמְגֻלְגָּל בַּחַי לְהַחֲזִירוֹ לִמְדַבֵּר; אֲבָל עַם־ הָאָרֶץ, שֶׁאֵינוֹ לוֹמֵד הֲלָכוֹת, אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָסוּר לוֹ לֶאֱכֹל בָּשָׂר, כִּי אֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהַעֲלוֹת הַנֶּפֶשׁ הַמְגֻלְגָּל בּוֹ (שם הלכה ה, אות כ).

190

we will merit to refine them so that holy azus is drawn upon us, giving us strength through our eating to prevail in the service of Hashem. But since even in the pure species there is some grip of evil — which is the aspect of the animalistic spirit [ruach ha-behemiyas] within them, from which all desires come, which are the aspect of bodily azus

191

הָרוּחַ־חַיִּים נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מֵרוּחַ פִּיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּעַצְמוֹ בִּבְחִינַת "וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים", וּמָאן דְּנָפַח, מִתּוֹכוֹ נָפַח; וְעִקַּר הַחַיּוּת שֶׁנִּמְשָׁךְ לְהָאָדָם עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה הוּא בִּבְחִינַת הָרוּחַ־חַיִּים הַנַּ"ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "כִּי לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם, כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי ה' וְכוּ'", הַיְנוּ בְּחִינַת הָרוּחַ־חַיִּים הַנַּ"ל, וְזֶה הָרוּחַ־חַיִּים הוּא עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעַל־כֵּן הָאֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הַחֶסְרוֹנוֹת, כִּי זֶה עִקַּר הָאֲכִילָה לְהַשְׁלִים הַחִסָּרוֹן מֵהַלֵחוֹת וְהַשַּׁמְנוּנִית שֶׁנֶּחְסָר לְהָאָדָם בְּכָל עֵת עַל־יְדֵי הָאֵשׁ הַבּוֹעֵר בּוֹ כַּיָּדוּעַ. וְזֶה בְּחִינַת "ה' רֹעִי לֹא אֶחְסָר", וְכֵן בְּבִרְכַּת־ הַמָּזוֹן אָנוּ אוֹמְרִים: "וּבְטוּבוֹ הַגָּדוֹל תָּמִיד לֹא חָסַר לָנוּ וְאַל יֶחְסַר לָנוּ וְכוּ'". וְעַל־כֵּן, עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה הוּא עַל־יְדֵי הִתְקַשְּׁרוּת לְצַדִּיקִים, שֶׁמֵּהֶם נִמְשָׁךְ הָרוּחַ־ חַיִּים, וְאָז זוֹכֶה לִשְׂבִיעָה, בִּבְחִינַת "צַדִּיק אֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ", כִּי הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק הוּא בְּחִינַת אוֹר מָלֵא בְּלִי שׁוּם חִסָּרוֹן; אֲבָל הָרְשָׁעִים, כָּל מַה שֶּׁאוֹכְלִים יוֹתֵר - נֶחְסָר לָהֶם בְּיוֹתֵר, בִּבְחִינַת "וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסַר", כִּי הֵם בִּבְחִינַת "מְאֹרֹת" חָסֵר. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהָעַכּוּ"ם מִתְגַּבְּרִין, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי אֲרִיכַת הָרוּחַ שֶׁלָּהֶם, שֶׁהוּא בְּחִינַת רוּחַ הַטֻּמְאָה הַנִּמְשָׁךְ מִפְּגַם הָאֲכִילָה, וְגוֹזְרִין גְּזֵירוֹת עַל יִשְׂרָאֵל - אֲזַי גּוֹזְרִין יִשְׂרָאֵל תַּעֲנִית לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר תַּאֲוַת אֲכִילָה, בִּכְדֵי לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר הָרוּחַ־חַיִּים שֶׁל הָעַכּוּ"ם שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לְהִתְגַּבֵּר עַל יִשְׂרָאֵל (הלכות העושה שליח לגבות חובו, הל' ג, אות טו).

191

— therefore even the pure species require slaughter. [See the section on Shocheit [Slaughterer], entry 16 of this volume.] And this too is the aspect of the prohibition of meat and milk — for meat is the aspect of azus, and milk is the aspect of weakness and shame [chalishus u-bushah], as explained within. And milk must be refined so that it should be in the aspect of holy bushah — so that the shame of the Sitra Achra should not cling to it, which is itself the aspect of the azus d'Sitra Achra. And likewise meat — which is the aspect of azus — must be refined simply from the azus d'Sitra Achra. And one must merit through eating meat to azus d'kedushah — which is the aspect of joy, as above. And this is the

192

הַתּוֹרָה הִיא בְּחִינַת אֲכִילָה, וּתְפִלּוֹת וְשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת הֵם בְּחִינַת שְׁתִיָּה (שם אות לא).

192

aspect of what our Rabbis of blessed memory

193

הַיַּיִן יֵשׁ בּוֹ שְׁנֵי כֹּחוֹת: זָכָה וְכוּ', לֹא זָכָה וְכוּ', כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. הַיְנוּ, מִי שֶׁתִּקֵּן מַעֲשָׂיו וּכְבָר בֵּרֵר כָּל הָאַרְבַּע יְסוֹדוֹת עַד שֶׁהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים (עַיֵּן פְּנִים), אָז עַל־יְדֵי שְׁתִיָּתוֹ נַעֲשֶׂה רֹאשׁ, כִּי זֶה הַיַּיִן הוּא בְּחִינַת יַיִן הַמְשַׂמֵּחַ, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁנִּשְׁלָם עַל־יְדֵי הָרוּחַ־חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שִׂמְחָה. 'לֹא זָכָה נַעֲשֶׂה רָשׁ' - כִּי אָז הַיַּיִן הוּא בִּבְחִינַת רוּחַ סְעָרָה, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הָעֲנִיּוּת וְהַחֶסְרוֹנוֹת (שם אות ל).

193

stated: "there is no joy except with meat" [Pesachim 109a]. And therefore meat and milk — each one alone [kol chad b'anpei nafshei] is permitted — for each one individually we have the power to refine and elevate to the root

194

עַל־יְדֵי הַיַּיִן דִּקְדֻשָּׁה, כְּגוֹן בְּשַׁבָּת וְיוֹם־טוֹב, בִּפְרָט בְּפוּרִים - עַל־יָדוֹ דַּיְקָא מַמְתִּיקִין הַדִּינִין בְּשָׁרְשָׁן וּמְבַטְּלִין הָרַב דִּקְלִפָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵשָׂו וְאַלּוּפָיו, נֶגֶד הָרַב דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת "וְרַב חֶסֶד" (שם אות כא).

194

of its holiness. But together they are forbidden with a severe prohibition — for through this the azus d'Sitra

195

הַיַּיִן יֵשׁ בּוֹ שְׁתֵּי בְחִינוֹת, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל כַּמָּה פְּעָמִים, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. כִּי כְּשֶׁאֵין זוֹכִין לִשְׁתּוֹתוֹ בִּקְדֻשָּׁה כָּרָאוּי, אֲזַי עַל־יְדֵי חֲמִימוּת וְהִתְלַהֲבוּת הַלֵּב שֶׁבָּא עַל־יְדֵי הַיַּיִן, הוּא בָּא לְכַעַס וּמְדָנִים וָרִיב, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַפְסִיד הָעֲשִׁירוּת וּבָא לַעֲנִיּוּת, בִּבְחִינַת 'לֹא זָכָה נַעֲשֶׂה רָשׁ'; וְכַנִּרְאֶה בְּחוּשׁ, שֶׁעַל־יְדֵי שִׁכְרוּת בָּאִים עַל־פִּי־רֹב לְכַעַס וָרִיב וּמַחֲלֹקֶת. אֲבָל אִם זוֹכֶה לִשְׁתּוֹת הַיַּיִן בִּקְדֻשָּׁה, אֲזַי 'זָכָה - נַעֲשֶׂה רֹאשׁ', בְּחִינַת רֹאשׁ וּמֹחִין, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְתִקּוּן הַמִּשְׁפָּט, וְאָז הִתְלַהֲבוּת וַחֲמִימוּת הַלֵּב שֶׁבָּא עַל־יְדֵי הַיַּיִן, הוּא בְּחִינַת הָאֵשׁ הַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּתְעוֹרֵר עַל־יְדֵי הַמִּשְׁפָּט, וְהָאֵשׁ הַזֶּה הוּא בְּחִינַת "מַלְאֲכֵי־אֵשׁ", בְּחִינַת "וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה' אֵלָיו בְּלַבַּת־אֵשׁ", וְעַל־יְדֵי הָאֵשׁ הַזֶּה נִשְׂרָף וּמִתְבַּטֵּל כָּל הָרַע הַנֶּאֱחָז בְּהַנְּפָשׁוֹת וְהַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁעוֹסֵק לְבָרְרָם וּלְהַעֲלוֹתָם אֶל הַקְּדֻשָּׁה. וְאָז כְּשֶׁנִּתְבַּטֵּל הָרַע וְנִתְקָרְבִין הַנְּפָשׁוֹת אֶל הַקְּדֻשָּׁה, אֲזַי נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי־זֶה שִׂמְחָה גְדוֹלָה בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, מֵעֵין הַשִּׂמְחָה שֶׁלֶּעָתִיד לָבוֹא כְּשֶׁיִּתְבָּרְרוּ כָּל הַנִּיצוֹצוֹת לְגַמְרֵי. וְזֶה בְּחִינַת 'זָכָה - מְשַׂמְּחוֹ', בְּחִינַת "וְיַיִן יְשַׂמַּח וְכוּ'" (הלכות הרשאה, הל' ד, אות יד).

195

Achra that clings in the beef prevails even more, weakening the person's resolve for divine service — the aspect of the shame of the Sitra Achra. And through the very same action the azus d'Sitra Achra is stirred against him — with bodily desires and bodily boldness — until he literally becomes brazen against G-d-fearing people. And likewise in reverse: through the azus d'Sitra Achra one comes to shame. And therefore when meat — which carries the grip of azus d'Sitra Achra — becomes mixed together with milk — which carries the grip of the shame

196

הִתְקַשְּׁרוּת וְחִבּוּר הַנֶּפֶשׁ עִם הַגּוּף הוּא עַל־יְדֵי אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּשְׁאָר צָרְכֵי הַגּוּף, וְכָל זֶה מֵחֲמַת הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים הַמְלֻבָּשִׁים בָּהֶם, שֶׁהֵם בְּחִינַת רְצוֹנוֹת עֶלְיוֹנִים הַמְלֻבָּשִׁים בְּכָל צָרְכֵי הָאָדָם, בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְכַיּוֹצֵא, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה מִתְקַיֶּמֶת הַנֶּפֶשׁ בַּגּוּף בְּזֶה הָעוֹלָם, כְּדֵי לְהַעֲלוֹת אֵלּוּ הָרְצוֹנוֹת הַמְלֻבָּשִׁין בְּזֶה הָעוֹלַם־הַמַּעֲשֶׂה וְלַהֲשִׁיבָן לְשָׁרְשָׁן, לִמְקוֹר הָרָצוֹן, שֶׁזֶּה עִקַּר תַּעֲנוּגָיו וְשַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ לִכְלֹל עֲשִׂיָּה בְּרָצוֹן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד שֶׁיִּהְיֶה כָּל אֲכִילָתוֹ וּשְׁתִיָּתוֹ וּשְׁאָר צְרָכָיו בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, שֶׁיִּהְיֶה כָּל כַּוָּנָתוֹ רַק בִּשְׁבִיל רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ", הַיְנוּ כְּדֵי לִכְלֹל הַכֹּל בָּרָצוֹן הָעֶלְיוֹן, אֲשֶׁר רַק בִּשְׁבִיל זֶה יָרַד לְזֶה הָעוֹלָם, לְהַגְבִּיר הָרָצוֹן דִּקְדֻשָּׁה עַל הָעֲשִׂיָּה וְלִכְלֹל עֲשִׂיָּה בְּרָצוֹן. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לְהִסְתַּפֵּק בְּמוּעָט מְאֹד בְּכָל צְרָכָיו הַגַּשְׁמִיִּים, וְלִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ כִּי־אִם בְּהֶכְרֵחִיּוּת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִלְכָּד, חַס וְשָׁלוֹם, בִּרְצוֹנוֹת הַנְּפוּלִין וְהַפְּגוּמִין הַמְלֻבָּשִׁין בְּזֶה הָעוֹלָם, שֶׁהֵם פּוֹגְמִין, חַס וְשָׁלוֹם, בְּהָרָצוֹן דִּקְדֻשָּׁה, וּצְרִיכִין לְהִתְרַחֵק מֵהֶם מְאֹד, כִּי־אִם מַה שֶּׁמֻּכְרָח מְאֹד עַל־פִּי הַתּוֹרָה, כִּי עַל־יְדֵי מִצְו?ֹת הַתּוֹרָה מְקַדְּשִׁין וּמְטַהֲרִין כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם וְנִכְלָלִין כֻּלָּם בָּרָצוֹן הָעֶלְיוֹן הַקָּדוֹשׁ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הַתּוֹרָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' ערב, הל' ג, אות מג).

196

of the Sitra Achra — we can no longer refine them, and therefore they are forbidden. And this is the aspect of "You shall not cook a kid in its mother's milk" [lo sevashel gedi ba-chalev imo] [Shemos 23:19] — and the Torah here calls all beef by the name gedi [kid/goat-kid] — to teach us the blemish caused by meat and milk: namely that through this the grip of the azus d'Sitra Achra that clings to beef is strengthened — which is the aspect of gedi izzim [the kid of goats] — the word meaning boldness [azus]; the aspect of se'ir izzim [the goat] which is the aspect of the kelipah of Esav the hairy man [ish sa'ir] — the wicked kingdom — which exists

197

עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה נִמְשָׁךְ חַיּוּת הָאָדָם. וְעִקַּר הַחַיּוּת הוּא חִבּוּר הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁנֵי הֲפָכִים. כִּי הַנֶּפֶשׁ הוּא בְּחִינַת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, כִּי הִיא נִמְשֶׁכֶת תָּמִיד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, וּמוֹשֶׁכֶת גַּם הַגּוּף עִמָּהּ לְהִדַּבֵּק בֵּאלֹקִים חַיִּים; אֲבָל הַגּוּף הוּא בִּבְחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, כִּי הוּא נוֹטֶה בְּיוֹתֵר אַחַר תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, וְהַגּוּף רוֹצֶה לְהַכְרִיחַ גַּם אֶת הַנֶּפֶשׁ לְהַפְסִיקָהּ וּלְהַרְחִיקָהּ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וּצְרִיכִין לְהַגְבִּיר הַנֶּפֶשׁ עַל הַגּוּף, כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ עַל כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, עַד שֶׁגַּם הַגּוּף יִהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, הַיְנוּ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, וַאֲזַי הַגּוּף הוּא טוֹבָה גְדוֹלָה לְהַנֶּפֶשׁ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה תּוּכַל לְקַבֵּל הָאוֹר בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה, שֶׁלֹּא יִהְיֶה בִּבְחִינַת רִבּוּי הָאוֹר, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא רַק בִּשְׁבִיל הַנֶּפֶשׁ, בִּבְחִינַת "צַדִּיק אֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ". נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה זוֹכִין לִהְיוֹת נִמְשָׁךְ תָּמִיד אַחַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְתוֹרָתוֹ וְצַדִּיקָיו, שֶׁהֵם עִקַּר הַחַיִּים. אֲבָל הָרְשָׁעִים, עִקַּר אֲכִילָתָם הוּא רַק בִּשְׁבִיל הַגּוּף לְבַד, וְעַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר הַכֹּחַ הַמַּכְרִיחַ עַל הַכֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, וְנִפְסָק וְנֶחְסָר לָהֶם הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה עַל־יְדֵי אֲכִילָתָם, בִּבְחִינַת "וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסַר". וְעַל־כֵּן בְּחַיֵּיהֶם קְרוּיִים מֵתִים. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ הוּא בִּבְחִינַת גַּאֲוָה וְגַסּוּת־הָרוּחַ - הֵפֶךְ בְּחִינַת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲנָוָה וְשִׁפְלוּת - עַל־כֵּן הִזְהִיר הַכָּתוּב: "פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ וְכוּ', וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ וְכוּ'"; כִּי נִמְשָׁךְ עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה אַחַר כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה מִתְגַּבֵּר כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ בְּיוֹתֵר כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת: "לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ אֱלֹקַי חָפָצְתִּי, וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעָי", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: כָּל מַאֲכָלִי עַל פִּיךָ, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְקַדְּשִׁים אֲכִילָתָם עַל־פִּי הַתּוֹרָה, עַל־יְדֵי־ זֶה זוֹכִין לַהֲפֹךְ גַּם כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ לְכֹחַ הַמּוֹשֵׁךְ, עַד שֶׁהֵם נִמְשָׁכִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ תָּמִיד (הל' חזקת מטלטלין, הל' ד, אותיות ז יא יג יד).

197

only through the aspect of azus d'Sitra Achra. And one who merits to refine this transforms the bodily boldness — which is the aspect of gedi izzim — toward holiness. This is the aspect of why in many communal sacrifices there was also a se'ir izzim [goat]. And the reverse — is the reverse — which is the aspect of the prohibition of meat and milk, as above. Through being fully careful about the prohibition of eating meat and milk — through this one merits to be renewed in one's service of Him, blessed be He, at every moment. This is the aspect of the commandment of bringing first-fruits [bikkurim] — and therefore the prohibition of meat and milk is adjacent in the Torah to the commandment of first-fruits [bikkurim]. And this is also slightly hinted at in the witty language of our Rabbis of blessed memory who stated: "meat and milk — it is a chidush [innovation]" — chidush [renewal/innovation] specifically, as above. The matter of the nullification

198

חַיּוּת הָאָדָם הוּא מֵחִבּוּר הַגּוּף וְהַנֶּפֶשׁ. וְהַנֶּפֶשׁ הוּא בְּחִינַת חֵלֶק אֱלוֹקַ מִמַּעַל, בְּחִינַת אַחְדוּת הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ, וְהַגּוּף הוּא בְּחִינַת פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת, וְעַל־יְדֵי הָאֲכִילָה מִתְקַשְּׁרִים יַחַד הַגּוּף וְהַנֶּפֶשׁ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁנִּכְלָלִים כָּל הַפְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת בְּאַחְדוּת הַפָּשׁוּט, כִּי עִקַּר הַחַיּוּת הוּא מֵהַנֶּפֶשׁ. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לֶאֱכֹל בְּכַוָּנָה זוֹ, בִּבְחִינַת "צַדִּיק אֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ", שֶׁעִקַּר הָאֲכִילָה צְרִיכָה לִהְיוֹת בִּשְׁבִיל הַנֶּפֶשׁ דַּיְקָא, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּתְגַּלֶּה אַחְדוּתוֹ הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ מִתּוֹךְ פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת עַל־יְדֵי חַיּוּת הָאָדָם. כִּי בֶּאֱמֶת חַיּוּת הָאָדָם הוּא דָּבָר נִפְלָא, שֶׁמְּקַשֵּׁר רוּחָנִי בְּגַשְׁמִי, הַיְנוּ בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת אַחְדוּת הַפָּשׁוּט הוּא עִקַּר הַחַיּוּת שֶׁל בְּחִינַת הַנֶּפֶשׁ מִתּוֹךְ פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַגּוּף שֶׁכָּלוּל מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת וּמִפְּעֻלּוֹת מְשֻׁנּוֹת הַרְבֵּה. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁאוֹכֵל, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁלֹּא בִקְדֻשָּׁה, רַק בִּשְׁבִיל הֲנָאַת הַגּוּף, אֲזַי, חַס וְשָׁלוֹם, מִתְגַּבֵּר הַגּוּף עַל הַנֶּפֶשׁ, וַאֲזַי מִתְגַּבְּרִים, חַס וְשָׁלוֹם, הַפְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת שֶׁבָּהֶם נֶאֱחָזִים הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, עַד שֶׁנִּתְעַלֵּם, חַס וְשָׁלוֹם, בְּחִינַת אַחְדוּת הַפָּשׁוּט, בְּחִינַת: "פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ וְכוּ', וְשָׁכַחְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ". וַאֲכִילָה כָּזוֹ הוּא בְּחִינַת אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: "כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת", כִּי עִקַּר אֲחִיזַת טוֹב וָרַע הוּא מִבְּחִינַת פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת. וְזֶה בְּחִינַת מִיתָה, כִּי עִקַּר הַחַיּוּת עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת אַחְדוּתוֹ הַפָּשׁוּט שֶׁהוּא חַי־הַחַיִּים יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן צְרִיכִים לְבָרֵךְ עַל כָּל דָּבָר, כְּדֵי שֶׁיֻּכְלַל הַמַּאֲכָל בְּאֶחָד הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי הַבְּרָכָה, שֶׁהוּא רַק בִּשְׁבִיל זֶה שֶׁיִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַמַּאֲכָל הַזֶּה בְּחִינַת אַחְדוּת הַפָּשׁוּט מִתּוֹךְ פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "לֹא נִתְּנָה תּוֹרָה אֶלָּא לְאוֹכְלֵי הַמָּן", כִּי כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה הוּא בִּשְׁבִיל לְגַלּוֹת אַחְדוּתוֹ הַפָּשׁוּט, וְזֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת אֲכִילַת מָן, שֶׁהָיָה מִין אֶחָד וּמִשְׁתַּנֶּה לְכַמָּה טְעָמִים, שֶׁזֶּה בְּחִינָה שֶׁכָּל הַפְּעֻלּוֹת מְשֻׁנּוֹת נִמְשָׁכִין מֵאֶחָד הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ (הלכות שותפים בקרקע, הל' ב, אותיות ד ה).

198

of a prohibition in sixty [bitul b'shishim], and there are things that are not nullified; and likewise the matter of things that require a seal within a seal [chosom b'soch chosom] — see there, sections 22, 23. The matter of meat and milk and the prohibition of bishul akum [food cooked by non-Jews] — see Halachos of Meat and Milk, Law 5, sections 9, 11, 12. Everything in the world — mineral, vegetable, animal, and speaking being — draws its vitality from the holy contractions [tzimtzumim kedoshim] which are the aspect of the holy intellect [sichliyus kedoshah] of the lower wisdom [chochmah tata'ah] — which is the root of all. Through this one comes to the apprehension of divinity — which is the ultimate purpose of all. For everything was created solely for this. And therefore the completion of the rectification [gmar ha-tikun] of most foods is through cooking in fire — which is the aspect of the aforementioned lower wisdom — the aspect

199

עִקַּר שְׁלֵמוּת תִּקּוּן הָאֲכִילָה הוּא כְּשֶׁזּוֹכִין לְבָרֵר מִבְּחִינַת שֶׁפַע בְּהֵמָה לְשֶׁפַע אָדָם, וְאָז הָאֲכִילָה שֶׁלּוֹ נָקִי וָזַךְ וְצַח בְּלִי שׁוּם פְּסֹלֶת כְּלָל, שֶׁהוּא בְּחִינַת מוֹץ וָתֶבֶן, בְּחִינַת שֶׁפַע בְּהֵמָה, וְנִזּוֹן רַק מִשֶּׁפַע אָדָם. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאָסוּר לָאָדָם לֶאֱכֹל קֹדֶם שֶׁיַּאֲכִיל לִבְהֶמְתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ", וַהֲדַר "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי צְרִיכִין לְהַאֲכִיל לִבְהֶמְתּוֹ תְּחִלָּה קֹדֶם שֶׁיֹּאכַל הוּא, כְּדֵי שֶׁיַּחֲזִיר וְיִתֵּן הַמְּזוֹנוֹת וְהַשֶּׁפַע שֶׁל בְּהֵמָה לִבְהֵמָה, לְהוֹרוֹת שֶׁאֵין לוֹ אֲחִיזָה, חַס וְשָׁלוֹם, בְּהַשֶּׁפַע שֶׁל בְּהֵמוֹת, וְהוּא נִזּוֹן רַק מִבְּחִינַת שֶׁפַע שֶׁל אָדָם, שֶׁזֶּה עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת כַּנַּ"ל (הלכות מקח וממכר, הל' ד, אות ב).

199

of "the flame of fire" [labas eish]. The Arc of This Batch: This batch unfolds the grand unified theory of the entire kosher system through the lens of two master polarities: azus (bold strength) versus bushah (shame/humility), and me'orei or (light-luminaries) versus me'orei eish (fire-luminaries). These entries represent

200

הָאֲכִילָה הִיא בְּחִינָה גְבוֹהָה מְאֹד כְּשֶׁזּוֹכִין לֶאֱכֹל בִּקְדֻשָּׁה. כִּי הָאֲכִילָה הוּא חִבּוּר הַגּוּף עִם הַנֶּפֶשׁ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת הָעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹן וְתַחְתּוֹן, שֶׁהֵם בְּחִינַת גּוּף וָנֶפֶשׁ. וְשֹׁרֶשׁ הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה נִמְשָׁךְ גַּם־כֵּן מִבְּחִינַת הַמַּקִּיפִים הָעֶלְיוֹנִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת הָעוֹלָמוֹת, בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת בֵּן וְתַלְמִיד. וְעַל־כֵּן דַּיְקָא בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה זוֹכִין לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמַּקִּיפִים הַקְּדוֹשִׁים הַנַּ"ל (הלכות נחלות, הלכה ב, אות ג).

200

some of the most synthetic and practically urgent material in the entire chapter. Entry 126 applies the egg teaching directly to young people beginning their spiritual journey. The egg's "one rounded end and one pointed end"

201

מִי שֶׁאוֹכֵל בְּתַאֲוָה גַשְׁמִית בְּלִי כִּסּוּפִין דִּקְדֻשָּׁה, אֲזַי אֵינוֹ מְקַשֵּׁר נַפְשׁוֹ לְגוּפוֹ, וְאָז כְּשֶׁיּוֹצֵאת נִשְׁמָתוֹ הוּא מֵת מַמָּשׁ, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. אֲבָל כְּשֶׁזּוֹכֶה לְכִסּוּפִין דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עוֹשֶׂה נְקֻדּוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת נְפָשׁוֹת, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וַאֲזַי כָּל אֲכִילָתוֹ בִּבְחִינַת לֶחֶם הַפָּנִים עַל־יְדֵי־זֶה נַפְשׁוֹ קְשׁוּרָה בְּגוּפוֹ תָּמִיד אֲפִלּוּ לְאַחַר מוֹתוֹ, בִּבְחִינַת "צַדִּיקִים בְּמִיתָתָן קְרוּיִין חַיִּים" (שם הל' ג, אות ב).

201

is the precise formula for the young beginner: enough humility and awe (bushah d'kedushah) to remain teachable and shame-faced before true Tzadikim — and enough holy boldness (azus d'kedushah) to withstand

202

אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה הִיא בְּחִינַת צְדָקָה וָחֶסֶד, בְּחִינַת "גֹּמֵל נַפְשׁוֹ אִישׁ חָסֶד", וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל עַל הִלֵּל שֶׁהָיָה אוֹמֵר: אֵזֵיל וְאֶגְמֹל חֶסֶד עִם נַפְשִׁי! וְעַל־ יְדֵי צְדָקָה זוֹכִין לְתִקּוּן הַמִּשְׁפָּט, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת שְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת הָאֲכִילָה, כִּי צְרִיכִין לֶאֱכֹל בְּמִדָּה וּבְמִשְׁקָל, בִּבְחִינַת "יְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט". וְזֶה בְּחִינַת: "אָבִיךָ הֲלוֹא אָכַל וְשָׁתָה וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה אָז טוֹב לוֹ" (ירמיה כב), כִּי תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט עַל־יְדֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה. וְעַל־כֵּן הָעוֹסְקִים בְּמִשְׁפָּט צְרִיכִין לִזָּהֵר בְּיוֹתֵר לֶאֱכֹל בָּעֵת וּבַזְּמַן וּבְיִשּׁוּב־הַדַּעַת, בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְקַלְקְלוּ הַמִּשְׁפָּט עַל־יְדֵי פְּגַם תַּאֲוַת אֲכִילָה. וְזֶה בְּחִינַת: "וְשָׂרַיִךְ בָּעֵת יֹאכֵלוּ וְכוּ'" - מֵחֲמַת שֶׁהֵם הָעוֹסְקִים בַּמִּשְׁפָּט. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה תָּלוּי בְּתִקּוּן הַמִּשְׁפָּט, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־כֵּן אָסוּר לֶאֱכֹל קֹדֶם הַתְּפִלָּה כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפְגֹּם בַּמִּשְׁפָּט עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִפְגָּם הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט (שם הל' ד, אות טו).

202

the obstacles and mockers that will certainly come. Both ends rounded = a person broken by every obstacle (no holy boldness). Both ends pointed = brazen arrogance with no humility. Neither can draw near to holiness. Even the correct proportion is not self-certifiable — one needs to hear from a trusted source that one's egg "comes from a pure bird." Entry 127 reveals that milk's permission for eating without any slaughter or rectification is because milk is the aspect of

203

גּוּף וּנְשָׁמָה הֵם בְּחִינַת פְּנִימִי וּמַקִּיף. כִּי הַגּוּף רוֹאִין אוֹתוֹ וְאֶפְשָׁר לַהֲבִינוֹ בְּשֵׂכֶל, וְעַל־כֵּן הוּא בְּחִינַת פְּנִימִי, בְּחִינַת עוֹלָם הַזֶּה, כִּי מְבִינִין אוֹתוֹ בִּפְנִימִיּוּת הַשֵּׂכֶל גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה; אֲבָל הַנְּשָׁמָה, אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגָהּ, וְהִיא בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא, בְּחִינַת מַקִּיפִין. וְעִקַּר חִבּוּר הַנְּשָׁמָה עִם הַגּוּף בָּעוֹלָם הַזֶּה הוּא עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה, כִּי עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה נִשְׁלָם הַדַּעַת, וְזֶה עִקַּר כַּוָּנַת אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה כְּדֵי לְהַשְׁלִים הַדַּעַת וְהַמֹּחַ עַל־יָדָהּ, בִּבְחִינַת "צַדִּיק אֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ", בְּחִינַת "וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ", הַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי אֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ אוֹרוֹת הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת אוֹרוֹת הַצַּחְצָחוֹת, וְאָז הָאֲכִילָה בִּבְחִינַת מָן, שֶׁהוּא מַאֲכָל שֶׁל הַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַשָּׂגַת הַמַּקִּיפִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיִּתְגַּלּוּ לֶעָתִיד (הלכות אפוטרופוס, הל' ב, אותיות ט י יא).

203

Targum — the intermediate language — already refined from blood. The physical fact that milk induces drowsiness is explained kabbally: Targum is the aspect of tardaimah [slumber]. The prohibition of meat-in-milk is because the evil clinging to beef will suckle from the holiness of milk, using the Targum-channel as its pathway. Entry 128 is the most anatomically complete treatment of the meat prohibition.

204

אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל עַל הַמָּן, שֶׁהָיָה נִבְלָע בָּאֵיבָרִים. וְעַכְשָׁיו, אַף־עַל־פִּי שֶׁבְּהֶכְרֵחַ יֵשׁ בְּהָאֲכִילָה פְּסֹלֶת וּמוֹתָרוֹת שֶׁמֻּכְרָח לָצֵאת לַחוּץ, אַף־עַל־פִּי־כֵן הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת אוֹכְלִים בִּקְדֻשָּׁה בְּטָהֳרָה כָּל־ כָּךְ עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, עַד שֶׁאֵין עוֹלִים שׁוּם עֲשָׁנִים סְרוּחִים מִמּוֹתְרוֹת הָאֲכִילָה אֶל הַמֹּחַ, רַק מְבָרְרִים הַטּוֹב הַזַּךְ בְּעַצְמוֹ שֶׁנִּבְלָע בָּאֵיבָרִים, וּשְׁאָר הַפְּסֹלֶת נִדְחֶה לַחוּץ לְגַמְרֵי וְאֵינוֹ עוֹלֶה אֶל הַמֹּחַ כְּלָל; וְעַל־כֵּן אֲכִילָתָם בִּבְחִינַת אֲכִילַת מָן מַמָּשׁ, אַדְּרַבָּא עַתָּה אֲכִילַת הַצַּדִּיקִים הַגְּבוֹהִים נִפְלָאָה בְּיוֹתֵר, שֶׁאוֹכְלִים מַאֲכָלִים גַּשְׁמִיִּים כָּאֵלֶּה שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מוֹתָרוֹת כָּזֶה, וְאַף־עַל־פִּי־ כֵן אוֹכְלִים בִּקְדֻשָּׁה כָּזֹאת, עַד שֶׁאֵין עוֹלִים שׁוּם עֲשָׁנִים סְרוּחִים אֶל מֹחָם, עַד שֶׁאֲכִילָתָם בִּבְחִינַת מָן מַמָּשׁ. וְעַל־יְדֵי־זֶה הֵם זוֹכִים לְהַשָּׂגַת הַתּוֹרָה בִּשְׁלֵמוּת, בִּבְחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: לֹא נִתְּנָה תּוֹרָה אֶלָּא לְאוֹכְלֵי הַמָּן (הל' פקדון, ה"ה, אות י).

204

The beef animal is from the left side of the merkavah — the ox face — which is the aspect of contraction and judgment. When it eats, the me'orei eish that constitute its inner nature receive sustenance. Eating beef draws those fire-luminaries into one's body. Milk, by contrast, is the sweetened product of birth — blood becoming milk — which is me'orei or breaking through. Joining them gives the fire-luminaries access to

205

כָּל הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאֲכִילָה, כְּגוֹן תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת וְחַלָּה, וְכָל הָעֶשֶׂר מִצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בַּפַּת, וְאִסּוּר נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת וּמִינִים טְמֵאִים וְכוּ' - הַכֹּל כְּדֵי לְקַדֵּשׁ אֲכִילַת יִשְׂרָאֵל, שֶׁיִּהְיֶה מַאֲכָלָם זַךְ בְּלִי מוֹתָרוֹת, כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְהוֹצִיא מִשְׁפְּטֵי אֱמֶת מֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה (שם אות יא).

205

the light-luminaries' channel, dramatically increasing their power. This is why the prohibition is specifically through cooking: fire is the medium

206

כְּשֶׁהַמַּאֲכָל אֵינוֹ מְבֹרָר וְהָעֲשָׁנִים סְרוּחִים עוֹלִים אֶל הַמֹּחַ, אֲזַי הַמֹּחַ מְבֻלְבָּל וְאֵין לוֹ חַיּוּת כָּרָאוּי, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַשְׁפִּיעַ חַיּוּת וּשְׂבִיעָה לְכָל הָאֵיבָרִים; וּמִשָּׁם בָּא בְּחִינַת רְעָבוֹן, מֵחֲמַת שֶׁאֵין הַמַּאֲכָל מַשְׂבִּיעַ כָּרָאוּי אֶת הַנֶּפֶשׁ. אֲבָל כְּשֶׁהַמַּאֲכָל מְבֹרָר וְאֵין עוֹלֶה מִמֶּנּוּ שׁוּם פְּסֹלֶת אֶל הַמֹּחַ, רַק זַכּוּת וְצַחוּת רוּחָנִיּוּת הַמַּאֲכָל שֶׁעוֹלֶה אֶל הַמֹּחַ אַחַר כַּמָּה בֵּרוּרִים, אָז הַמֹּחַ מְקַבֵּל חַיּוּת בִּשְׁלֵמוּת עַל־יְדֵי הַמַּאֲכָל, וְאָז נִשְׁפָּע מֵהַמֹּחַ חַיּוּת וָשֶׁפַע לְכָל הָאֵיבָרִים, שֶׁהִיא בְּחִינַת שְׂבִיעָה. וְכָל זֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים בִּשְׁלֵמוּת. וְזֶה בְּחִינַת: "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְכוּ', וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשׂבַע", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות יג).

206

of me'orei eish, and cooking meat in milk over fire maximally activates the dangerous combination. Entry 129 reframes meat and milk through the geometry of boundaries: meat = contraction and boundary (the left, the face of the ox); milk = the expansion and sweetening of that boundary (the moment of birth). The prohibition

207

עַל־יְדֵי מִצְוַת תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת מַמְשִׁיכִין הַחַיּוּת מִבְּחִינַת כַּסֵּדֶר לִבְחִינַת מַלְכוּת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, וְאָז חוֹזֵר וְנַעֲשֶׂה הַכֹּל כַּסֵּדֶר, בְּחִינַת פָּנִים. וְעַל־כֵּן עִקַּר הַקְּבִיעוּת לְמַעַשְׂרוֹת הוּא מִשֶּׁיִּרְאֶה פְּנֵי הַבַּיִת דַּיְקָא (הלכות חכירות, הלכה ב). קעח. כָּל הַדְּבָרִים הַמֻּתָּרִים בַּאֲכִילָה הֵם בִּבְחִינַת תַּרְגּוּם, שֶׁמְּעֹרָב טוֹב וָרַע, וְעַל־יְדֵי אֲכִילַת יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה מַעֲלִים אוֹתָם אֶל הַקְּדֻשָּׁה לִבְחִינַת לְשׁוֹן־קֹדֶשׁ; וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּנָם וּבֵרוּרָם הוּא עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הַבְּרָכָה שֶׁמְּבָרְכִים קֹדֶם שֶׁנֶּהֱנִין, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה עוֹלֶה וְנִתְבָּרֵר הַטּוֹב שֶׁבַּדָּבָר הַנֶּאֱכָל, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת הַטּוֹב שֶׁבְּתַרְגּוּם, וְנִכְלָל בִּבְחִינַת שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן־ הַקֹּדֶשׁ וְזֶה תִּקּוּנוֹ (הל' בכור בהמה טהורה, הל' א).

207

of mixing them is a prohibition against collapsing the distinction between contraction and expansion — which parallels the prohibitions of kila'im (mixing species that must remain distinct) and forbidden relations (violating the boundary of the other). Entry 130 reaches the highest plane: eating in full holiness — through joy

179

עַל־יְדֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֲכִילַת הַצַּדִּיק שֶׁאוֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לִדְלוֹת וּלְגַלּוֹת הַמַּיִם שֶׁעַל־יָדָם גְּדֵלָה הָאֱמוּנָה, עַל־כֵּן עַל־יְדֵי אֲכִילָתוֹ נִתְכַּפְּרִין כָּל הָעֲו?ֹנוֹת, שֶׁכֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִפְּגַם הָאֱמוּנָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁנִּקְרָא אֵל אַחֵר, כְּפִירוֹת. וְזֶה בְּחִינַת: הַכֹּהֲנִים אוֹכְלִים וּבְעָלִים מִתְכַּפְּרִים, וְזֶה גַּם־כֵּן בְּחִינַת: מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע וְכו', מִשָּׁעָה שֶׁהַכֹּהֲנִים נִכְנָסִין לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָתָן, כִּי עַל־יְדֵי אֲכִילַת הַצַּדִּיקִים וְהַכֹּהֲנִים, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֶּנֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת קְרִיאַת־ שְׁמַע (שם הל' ג, אות יא).

179

and azus d'kedushah drawn from na'aseh v'nishma — is not merely a spiritual achievement during the meal. It causes a circular ascent: the crowns of na'aseh v'nishma illuminate the eating, and through the eating those very crowns are further received. The meal of the Tzadikim in the

180

עַל־יְדֵי נְטִילַת־יָדַיִם בְּמַיִם קֹדֶם הָאֲכִילָה, עַל־יְדֵי־זֶה חוֹתְרִין וּמַמְשִׁיכִין הַמַּיִם הַנַּ"ל שֶׁעֲלֵיהֶם גְּדֵלָה הָאֱמוּנָה שֶׁהִיא בְּחִינַת יָדַיִם, וְאָז זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ שֶׁתִּהְיֶה אֲכִילָתוֹ בִּבְחִינַת "צַדִּיק אֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ", שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ וּלְגַלּוֹת הַמַּיִם הַלָּלוּ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּלֶּה הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת (שם אות טז).

180

World to Come is specifically this: an ever-ascending spiral of knowing G-d through eating — each meal revealing a higher level of na'aseh v'nishma than the

181

עַל־יְדֵי אֲכִילָה פְגוּמָה, בִּפְרָט עַל־יְדֵי אֲכִילָה שֶׁל אִסּוּר, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־ יְדֵי־זֶה נִפְגְּמָה הַיִּרְאָה מְאֹד וּמִתְגַּבְּרִין יְרָאוֹת הַנְּפוּלוֹת, יְרָאוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת קְלִפַּת עֲמָלֵק יִמַּח שְׁמוֹ (שם הל' ד, אותיות ו ז).

181

last. Entry 131 provides the master key to the entire kashrut system: impure species embody azus d'Sitra

182

הַיַּיִן הוּא בְּחִינַת גְּבוּרוֹת, בְּחִינַת יִרְאָה, וְעַל־כֵּן יֵשׁ בּוֹ שְׁנֵי בְּחִינוֹת, כִּי יֵשׁ יְרָאוֹת נְפוּלוֹת וְיִרְאָה עִלָּאָה, יִרְאַת הָרוֹמְמוּת (שם אות כב; ע' פורים אות נט).

182

Achra (the brazenness of the Other Side), while worms and crawling things embody

183

עַל־יְדֵי הַפְרָשַׁת חַלָּה מֵהָעִסָּה, עַל־ יְדֵי־זֶה נִבְדָּל הָרַע שֶׁבְּעֵץ־הַדַּעַת הַנֶּאֱחָז בְּהָעִסָּה וּבְהַלֶּחֶם, וְעוֹלֶה הַטּוֹב שֶׁבּוֹ וְנִכְלָל בִּלְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, וַאֲזַי יְכוֹלִין אַחַר־כָּךְ לֶאֱכֹל הַלֶּחֶם, לְבָרְרוֹ וּלְתַקְּנוֹ, עַד שֶׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה לִשְׁלֵמוּת הַדָּעַת. וְאָז כְּשֶׁנִּשְׁלָם בְּחִינַת לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ עַל־יְדֵי מִצְוַת הַפְרָשַׁת חַלָּה, אָז טוֹב וְיָפֶה לְהִתְפַּלֵּל, כִּי אָז הַתְּפִלָּה בִּשְׁלֵמוּת, בִּבְחִינַת שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן־ הַקֹּדֶשׁ. וְזֶה בְּחִינַת חַלָּה, שֶׁהוּא מִלְּשׁוֹן תְּפִלָּה כְּמוֹ "וַיְחַל משֶׁה", וְעַל־כֵּן נוֹהֲגוֹת הַנָּשִׁים לְהִתְפַּלֵּל בִּשְׁעַת הַפְרָשַׁת חַלָּה (הל' חלה, הל' א).

183

the opposite — the weakness and shame of the Sitra Achra. Both are forbidden. Pure species are exactly the middle: they carry enough holy boldness to enable divine service, and can be refined through eating. Meat and milk cannot be mixed because meat carries the azus

184

כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם נִתְפַּגְּמוּ וְנִתְקַלְקְלוּ עַל־יְדֵי בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הַחֲרָפוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֲהָבוֹת רָעוֹת הַשּׁוֹרִין עַל הַלֵּב וּמְשַׁבְּרִין לִבּוֹ שֶׁל אָדָם, וְעַל־כֵּן הַכֹּל צָרִיךְ תִּקּוּן, בִּפְרָט הַלֶּחֶם שֶׁהוּא סַעְדְּתָא דְּלִבָּא, שֶׁשָּׁם צְרִיכִין עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁלֹּא יִהְיֶה מִזֶּה, חַס וְשָׁלוֹם, בְּחִינַת שִׁבְרוֹן־לֵב. וְהַתִּקּוּן הוּא עַל־יְדֵי שֶׁמְּאִירָה הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁשָּׁם שׁוֹרָה אַהֲבָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטְּלִין הַחֲרָפוֹת וּשְׁבִירַת לֵב כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה בְּחִינַת חַלָּה שֶׁמַּפְרִישִׁין מִן הַלֶּחֶם, וְהוּא בְּחִינַת רֵאשִׁית, בְּחִינַת קֹדֶשׁ, בְּחִינַת נְקֻדָּה הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלֶּה אוֹר הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁיֵּשׁ בְּתוֹךְ הַלֶּחֶם, עַל־ יְדֵי־זֶה נִתְבַּטְּלִין כָּל הַשְּׁבִירוֹת הַשּׁוֹרִין שָׁם וְנִתְקַן הַלֶּחֶם וְהֻתַּר לַאֲכִילַת יִשְׂרָאֵל, כִּי כְבָר יָצְאוּ מִבְּחִינַת אֲהָבוֹת הַנְּפוּלוֹת וְהַשְּׁבוּרוֹת עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה אוֹר הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁשָּׁם שׁוֹרָה הָאַהֲבָה דִּקְדֻשָּׁה. וְעַל־כֵּן נוֹתְנִין הַחַלָּה לַכֹּהֵן, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֶסֶד, בְּחִינַת אַהֲבָה דִּקְדֻשָּׁה שֶׁשּׁוֹרָה אֵצֶל הַנְּקֻדָּה הַנַּ"ל. וְזֶה שֶׁמְּהַדְּרִין לְהַפְרִישׁ חַלָּה לִכְבוֹד שַׁבָּת, כִּי שַׁבָּת הוּא בְּחִינַת הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה, וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי מִצְוַת הַפְרָשַׁת חַלָּה נִמְשָׁךְ בְּרָכָה, כִּי נִתְבַּטְּלִין כָּל הַקְּלָלוֹת שֶׁבָּאִין מִן הַשְּׁבִירוֹת וְנִמְשָׁךְ בְּרָכָה עַל־יְדֵי אוֹר הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה וְאוֹר אַהֲבָה הַקְּדוֹשָׁה הַשּׁוֹרֶה שָׁם (שם הלכה ב).

184

d'Sitra Achra grip and milk carries the shame of the Sitra Achra grip — and when both are active simultaneously, the Sitra Achra's "chambers of substitution" operate: swapping holy boldness for shameful cowardice, and holy shame for brazen arrogance. This is the practical spiritual danger: eating meat and milk together makes a person bold against Tzadikim and meek before charlatans. Entry 132 closes the meat-and-milk section with a flash of Rabbinic wit: our Rabbis said "meat and milk — it is a chidush [innovation/novelty]" — meaning: through carefully guarding this prohibition, one merits constant chidush [renewal] in

185

כְּשֶׁזּוֹכִין לַאֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁמְּרַמֶּזֶת לְמֹחִין גְּדוֹלִים, אָז עַל־יְדֵי אֲכִילָה כָּזוֹ זוֹכִין לְהִתְפַּלֵּל בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁתִּהְיֶה הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת רְעָמִים, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִפְשָׁט עַקְמִימִיּוּת שֶׁבְּלִבּוֹ וְאָז זוֹכִין לְשִׂמְחָה, שֶׁזֶּה עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת שֶׁל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת, שֶׁהוּא רַק כְּשֶׁמְּקַיֵּם אוֹתָם בְּשִׂמְחָה כַּמּוּבָא. וְזֶה בְּחִינַת "לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׂמוֹחַ" (קהלת ח), כִּי עַל־יְדֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה בָּא לְשִׂמְחָה אֲמִתִּית דִּקְדֻשָּׁה, וַאֲכִילָה כָּזוֹ הִיא בְּחִינַת אֲכִילַת מָן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת: לֹא נִתְּנָה תּוֹרָה אֶלָּא לְאוֹכְלֵי הַמָּן, כִּי בָזֶה תָּלוּי כָּל הַשְּׁלֵמוּת שֶׁל קִיּוּם כָּל הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ צְרִיכִין שֶׁתִּהְיֶה אֲכִילָתָם תָּמִיד בְּכָל הַשָּׁנָה בִּבְחִינַת מַצָּה, בְּחִינַת מָן כַּנַּ"ל, רַק שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ אוֹכְלִין מַצָּה בְּפֶסַח, עַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכָל הַשָּׁנָה לְהַמְתִּיק גַּם הֶחָמֵץ שֶׁיִהְיֶה בִּבְחִינַת מַצָּה, הַיְנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְקַבֵּל עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה חַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹחִין קְדוֹשִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת: קְנֵה חֵת תִּשָּׁבֵר, וְתֵעָשֶׂה מִמֶּנָּה הֵא. וְעַל־כֵּן מְדַקְדְּקִין לְהַדְגִּישׁ הֵא דְּ"הַמּוֹצִיא" - זֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּצְו?ֹת הַנּוֹהֲגוֹת בַּפַּת, כִּי צְרִיכִין לְקַדֵּשׁ אֶת הַלֶּחֶם מְאֹד כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת מַצָּה, בְּחִינַת מֹחִין דִּקְדֻשָּׁה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת סַעְדְּתָא דְּלִבָּא, הַיְנוּ שֶׁנִּזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה לְהַפְשִׁיט עַקְמִימִיּוּת שֶׁבַּלֵּב וְנִזְכֶּה לְיַשְׁרוּת־לֵב, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת וְהַתַּעֲנוּג שֶׁל הַלֵּב, כְּשֶׁזּוֹכֶה לְיַשְׁרוּת־לֵב, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְשִׂמְחָה שֶׁהוּא בִּבְחִינַת "וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיִּיטַב לִבּוֹ". וְזֶה בְּחִינַת מִצְוַת הַפְרָשַׁת חַלָּה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין בְּחִינַת שְׁלֵמוּת תִּקּוּן הַמֹּחִין, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְקַדְּשִׁין הָאֲכִילָה שֶׁתִּהְיֶה בִּבְחִינַת מַצָּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לַעֲשׂוֹת הַמִּצְוָה בְּשִׂמְחָה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁלֹּא יִרְצֶה כְּלָל שׁוּם שָׂכָר בְּעַד הַמִּצְוָה, רַק יַרְגִּישׁ הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁהוּא שְׂכַר הַמִּצְוָה, בְּחִינַת שַׁבָּת, יַרְגִּישׁ זֹאת בְּהַמִּצְוָה בְּעַצְמָהּ כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן מְהַדְּרִין בְּיוֹתֵר לְהַפְרִישׁ חַלָּה מִלֶּחֶם שֶׁל שַׁבָּת, כַּמּוּבָא בְּשֻׁלְחָן־עָרוּךְ אֹרַח־חַיִּים, סִימָן רמב, וּבִמְדִינָתֵנוּ קוֹרִין לְלֶחֶם שֶׁל שַׁבָּת חַלָּה, כִּי עִקַּר הַפְרָשַׁת חַלָּה הוּא כְּדֵי לִזְכּוֹת לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, שֶׁהוּא שִׂמְחַת הַמִּצְוָה שֶׁל בְּחִינַת שְׂכַר הָעוֹלָם הַבָּא, בָּעוֹלָם הַזֶּה, בִּשְׁעַת קִיּוּם הַמִּצְוָה, בִּבְחִינַת 'זָכְרֵהוּ מֵאֶחָד בְּשַׁבָּת' (שם הל' ג, אותיות ב ג ד).

185

divine service, corresponding to the first-fruits that are always fresh and new. Entries 133–134 are cross-references to further elaborations elsewhere in Likutay Halachos. Entry 135 closes the batch with a cosmic principle: everything in existence draws its vitality from the holy contractions of lower wisdom — and the completion of most foods' rectification through cooking in fire corresponds to this: fire is the outer form of the lower wisdom's light, the flame that completes what the contraction has prepared. נ נח נחמ נחמן מאומן The essential vitality and existence of food comes through the letters of speech [osiyos ha-dibur] that have fallen into it — the letters of the Holy Tongue [lashon ha-kodesh]. And from there comes the taste [ta'am] of the food — for ta'am is the language of speech [dibur], as it is written concerning Avigail: "and blessed is your ta'am" [u-varuch ta'amech] [Shmuel I 25:33]. And this is the aspect of: "Does not the ear try words, and the palate taste food for it?" [ha-lo ozen milin tivachan, ve-chech ochel yit'am lo] [Iyov

186

מֵחֲמַת שֶׁעִקַּר פִּזּוּר הַנִּיצוֹצוֹת בֵּין הַקְּלִפּוֹת הָיָה עַל־יְדֵי חֵטְא אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, עַל־כֵּן רֹב הַנִּיצוֹצוֹת נָפְלוּ בְּיוֹתֵר לִדְבָרִים שֶׁל מַאֲכָל, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין יְגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת קֹדֶם שֶׁמְּבָרְרִין הַמַּאֲכָל מִפְּסֹלֶת בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת. וְעַל־ כֵּן יֵשׁ כַּמָּה מְלָאכוֹת בַּפַּת וְכֵן יֵשׁ כַּמָּה מִצְו?ֹת בַּפַּת, כִּי הַלֶּחֶם הוּא עִקַּר הַמַּאֲכָל הַמַּשְׂבִּיעַ, וְעִקַּר הַבֵּרוּר הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וּצְרִיכִין לִהְיוֹת חָזָק בֶּאֱמוּנָה מְאֹד, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה, שֶׁיִּשְׁתּוֹקֵק וְיִכְסֹף לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרָצוֹן מֻפְלָג וְכוּ' עַד אֵין סוֹף, כִּי עִקַּר הָאֲכִילָה וְהַשְּׂבִיעָה הוּא מֵהָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן, בִּבְחִינַת "וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן", וּמִשָּׁם עִקַּר הַתַּעֲנוּג וְהַטַּעַם שֶׁל כָּל דְּבַר מַאֲכָל. וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד שֶׁיִּתְגַּבֵּר בִּשְׁעַת אֲכִילָתוֹ שֶׁיַּעֲלֶה הַכֹּל לְשָׁרְשׁוֹ, שֶׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה דַּיְקָא לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַבֵּרוּר וְהָעֲלִיָּה שֶׁל כָּל הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁבַּמַּאֲכָל, כְּשֶׁעוֹלִין לָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שָׁרְשָׁם הָעֶלְיוֹן כַּיָּדוּעַ. וְזֶה יָכוֹל כָּל אָדָם לִזְכּוֹת עַל־יְדֵי כֹּחַ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁמֵּאִיר בּוֹ הֶאָרַת בֵּן וְתַלְמִיד, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְאִירִין גַּם בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת הַנְּמוֹכִים וְהַנְּפוּלִים, שֶׁיֵּדְעוּ כִּי עֲדַיִן הַשֵּׁם עִמָּם, כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, בְּחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְעוֹרְרִין וְעוֹלִין כָּל הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁבַּמַּאֲכָל גַּם־כֵּן לְשָׁרְשָׁן בִּשְׁלֵמוּת (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים). וְזֶה בְּחִינַת מַתְּנוֹת־כְּהֻנָּה, שֶׁצְּרִיכִין לִתֵּן מִדִּבְרֵי מַאֲכָל, וּבְיוֹתֵר מִן הַתְּבוּאָה וְהַלֶּחֶם, שֶׁהֵם תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת, וְסָמוּךְ לִגְמַר הַלֶּחֶם צְרִיכִין לִתֵּן חַלָּה מִן הָעִסָּה - כָּל זֶה בִּכְדֵי לְהַמְשִׁיךְ הַדַּעַת שֶׁל כְּלָלִיּוּת בֵּן וְתַלְמִיד, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה לֵידַע כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים, שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה עִקַּר בֵּרוּר הַמַּאֲכָלִים עַד שֶׁעוֹלִין אֶל בְּחִינַת הָרָצוֹן, עַד שֶׁזּוֹכִין לְהֶאָרַת הָרָצוֹן בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה דַּיְקָא (שם הל' ד, אות ג).

186

12:11] — for they are one aspect, as above. The matter of the nullification of a prohibition in sixty, and the rule that a piece fit to be honored [chatichah ha-re'uyah lehiskaved] is not nullified — see [the section on] Ga'avah va-Anavah [Pride and Humility], entry 13 of this volume. And see further on this matter and the matter of "one may not pre-emptively nullify a prohibition" — [the section on] Geirim [Converts], entries 11–12. The completion of the rectification of most foods is through cooking in fire — for in all foods there are letters of the Holy Tongue, but there still clings to them some of the evil of the seventy languages. Therefore it is not fit to eat them raw, but only when cooked in fire — "for from the fire they came forth and the fire shall consume them" [Yechezkel 15:7]. For the aforementioned evil is in the aspect of the bonfire

187

רֹב הַנְּפִילוֹת שֶׁל רֹב הָעוֹלָם הֵם עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה, שֶׁנּוֹפְלִים בְּדַעְתָּם מֵחֲמַת שֶׁיּוֹדְעִים שֶׁאֵינָם זוֹכִים לֶאֱכֹל בִּקְדֻשָּׁה כָּרָאוּי לְאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי. וּבֶאֱמֶת אָסוּר לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ מִשּׁוּם דָּבָר כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, אַדְּרַבָּא צְרִיכִין לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּכָל פַּעַם וְלֵידַע וּלְהַאֲמִין כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ וַעֲדַיִן הַשֵּׁם עִמּוֹ וְאֶצְלוֹ וְסָמוּךְ לוֹ; בִּפְרָט בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה, שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת אָז אִישׁ־חַיִל לֶאֱכֹל בְּשִׂמְחָה וְהִתְחַזְּקוּת, מֵאַחַר שֶׁאֲכִילָתוֹ בְּהֶתֵּר וּבְכַשְׁרוּת עַל־פִּי הַתּוֹרָה, וּמְבָרֵךְ עַל כָּל דָּבָר תְּחִלָּה וָסוֹף, בְּוַדַּאי אֲכִילָתוֹ יְקָרָה מְאֹד, וְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל מְבָרֵר בֵּרוּרִים הַרְבֵּה עַל־יְדֵי אֲכִילָתוֹ, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק אָז מְאֹד וְלֵידַע כִּי ה' עִמּוֹ כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה דַּיְקָא בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, שֶׁיִּשְׁתּוֹקֵק אָז דַּיְקָא לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרָצוֹן מֻפְלָג מְאֹד, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת הָאֲכִילָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה עוֹלִים כָּל הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁבַּמַּאֲכָל לְשָׁרְשָׁם הָעֶלְיוֹן בִּשְׁלֵמוּת כַּנַּ"ל (שם; ע' התחזקות אות כח).

187

of the seventy stars [meduras eish shel shiv'in kochvin], as explained within. Therefore food cooked by non-Jews [bishul akum] is forbidden — for they themselves are the comprehensive evil which is the aspect of the fire of the Sitra Achra. And it is explained there also: the prohibition of bread baked by non-Jews [pas akum] and their wine [yeinam]; and milk milked by a non-Jew without a Jew watching; and cheese of non-Jews; and the prohibition of trading in forbidden

188

הָאֲכִילָה מֵבִיא חֲמִימוּת וְחִזּוּק לְהַלֵּב, וְעַל־כֵּן כְּשֶׁאֵין הָאֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה עַל־פִּי הַתּוֹרָה, אֲזַי מִתְגַּבֵּר חַס וְשָׁלוֹם תַּבְעֵרַת הַלֵּב לְתַאֲווֹת רָעוֹת עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט"; וְלִפְעָמִים יָכוֹל לִבְעֹר בְּיוֹתֵר חוּץ מֵהַמִּדָּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, וְגַם זֶה אֵינוֹ טוֹב כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְזֶה בְּחִינַת "וְאֶל אֲצִילֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁלַח יָדוֹ" - מִכְּלָל שֶׁהָיוּ רְאוּיִים לְהִשְׁתַּלֵּחַ בָּהֶם יָד כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי "וַיֶּחֱזוּ אֶת הָאֱלֹקִים וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ", שֶׁהִסְתַּכְּלוּ בְּמַה שֶּׁאֵין לָהֶם רְשׁוּת עַל־יְדֵי אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה. וְזֶה בְּחִינַת הַפְּגָם שֶׁל נָדָב וַאֲבִיהוּא, שֶׁנִּתְלַהֲבוּ חוּץ מֵהַמִּדָּה, בְּחִינַת "בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי ה' וַיָּמוּתוּ", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: שְׁתוּיֵי יַיִן נִכְנְסוּ. וְזֶה בְּחִינַת "פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ... וְרָם לְבָבֶךָ וְכוּ'", כִּי אֲפִלּוּ הַהִתְלַהֲבוּת דִּקְדֻשָּׁה חוּץ מֵהַמִּדָּה הוּא בְּחִינַת רוּםשׂ לֵבָב וְגַסּוּת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יָכוֹל לְהִכָּשֵׁל לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, בְּחִינַת "וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ וְכוּ'" כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לְקַדֵּשׁ הָאֲכִילָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּכַמָּה קְדֻשּׁוֹת וְכַמָּה מִצְו?ֹת עַל־פִּי הַתּוֹרָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִבְעַר הַלֵּב עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה חוּץ מֵהַמִּדָּה, חַס וְשָׁלוֹם, לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל, כִּי שְׁנֵיהֶם אֵינָם טוֹבִים כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת נְטִילַת־יָדַיִם לִסְעוּדָה, כִּי צְרִיכִין לְקַדֵּשׁ אֶת הַיָּדַיִם (שֶׁהֵם בִּמְקוֹם הַכְּנָפַיִם כַּיָּדוּעַ) בְּמַיִם, שֶׁשָּׁם רוּחַ אֱלֹקִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרוּחַ שֶׁבְּכַנְפֵי רֵאָה שֶׁמְּקָרֵר חֲמִימוּת הַלֵּב שֶׁיִּהְיֶה בְּמִדָּה וּבְהַדְרָגָה, וְשָׁרְשׁוֹ נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הָרוּחַ אֱלֹקִים הַמְרַחֶפֶת עַל מֵימֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁעַל־ יְדֵי הַתּוֹרָה מְקָרְרִין בְּחִינַת הַשְּׁנֵי הַחֲמִימוּת הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה וּלְוִיָּה שֶׁצְּרִיכִין לִתֵּן מֵהַתְּבוּאָה וְהַלֶּחֶם, וְכָל זֶה בִּכְדֵי לְקַדֵּשׁ אֶת הָאֲכִילָה בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיֶה חֲמִימוּת הַלֵּב בִּקְדֻשָּׁה כָּרָאוּי בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה כַּנַּ"ל (הל' תרומות ומעשרות, הל' ג, אותיות ב ד ה).

188

items unless they came to one's hand without one seeking them; and the matter of items sent via a non-Jew or an apostate — which require a seal within a seal [chosom b'soch chosom]. After milk has curdled, it continues to be refined — refining after refining — producing butter, cheese, and whey [nasyuvei d'chalava]. Butter is the best and most refined within it — the aspect of the Holy Tongue. Cheese is the aspect of Targum-language. And whey is the aspect of the complete waste left after the secondary cheese has been extracted from it by a second curdling. And therefore in some places there is a lenient practice regarding butter of non-Jews — for the evil does not cling so strongly to it, since their essential suckling is through Targum-language. But their cheese is forbidden by Rabbinic enactment — for cheese is the aspect of Targum, where the nations have a hold.

189

בִּרְכַּת הַמָּזוֹן שֶׁמְּבָרְכִין אַחַר הָאֲכִילָה זֶה בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁזּוֹכִין לְקַבֵּל בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה דַּיְקָא, כִּי הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת מִמַּזָּל הָעֶלְיוֹן, בְּחִינַת 'בְּמַזְּלָא תָּלְיָא', שֶׁהוּא בְּחִינַת עַתִּיקָא, בְּחִינַת הָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁזּוֹכִין לְקַבֵּל בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה הוּא עַל־יְדֵי הַדַּעַת הָאֲמִתִּי, שֶׁעוֹסֵק הַצַּדִּיק הָאֱמֶת לְהָאִיר בְּבָנָיו וְתַלְמִידָיו, שֶׁזֶּה עִקַּר הָרַחֲמָנוּת שֶׁצְּרִיכִין לְרַחֵם עַל הָאָדָם - לְהָאִיר בּוֹ דַּעַת, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן מַאֲרִיכִין אַחַר בִּרְכַּת־הַמָּזוֹן בִּתְפִלּוֹת "הָרַחֲמָן הוּא וְכוּ'", וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁצְּרִיכִין לְהַשְׁאִיר מֵאֲכִילָתוֹ בִּשְׁבִיל לְבָרֵךְ בִּרְכַּת־הַמָּזוֹן, שֶׁתָּחוּל הַבְּרָכָה עָלָיו, כִּי מַה שֶּׁמּוֹתִירִין מֵאֲכִילָתוֹ זֶה בְּחִינַת "וַתֹּאכַל וַתִּשְׂבַּע וַתֹּתַר" הַנֶּאֱמָר אֵצֶל רוּת, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "וַתֹּתַר" - לִתְחִיַּת־ הַמֵּתִים וְכוּ', שֶׁזֶּה בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא, שֶׁאָז יִזְכּוּ בִּשְׁלֵמוּת לִבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, בִּבְחִינַת "כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל וְכוּ'"; וְעַל־כֵּן מוֹתִירִין מֵאֲכִילָתוֹ כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ גַּם עַכְשָׁו הֶאָרָה מִבְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא, וְלִזְכּוֹת לְהֶאָרַת הָרָצוֹן עַל־יְדֵי בִּרְכַּת־ הַמָּזוֹן, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַבְּרָכָה וְהַפַּרְנָסָה (הל' ראשית הגז, הל' ג, אות יח).

189

And therefore the Sages forbade it — for it is in the aspect of a Rabbinic prohibition, the aspect of the Oral Torah which is the aspect of the rectification of Targum-language, as explained within. And therefore when Rabbi Yishmael asked: "Why did they forbid the cheese of non-Jews?" — the reply given to him was: "for your loves are better than wine" [ki tovim dodecha mi-yayin] [Shir HaShirim 1:2] — "the words of the beloved ones [the Sages] are more beloved to me than the wine of the Torah." For the wine of the Torah is the aspect

190

אֲכִילַת בָּשָׂר הִיא בִּבְחִינַת בֵּרוּר וַעֲלִיַּת הַהֲלָכוֹת, שֶׁמַּעֲלֶה הַצַּדִּיק כָּל הַדִּבּוּרִים שֶׁחוֹלְקִין עָלָיו עַל־יְדֵי שֶׁלָּמְדוּ הַהֲלָכוֹת שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, וְהַצַּדִּיק מַעֲלֶה אוֹתָם וְחוֹזֵר וְעוֹשֶׂה מֵהֶם הֲלָכוֹת; וְהַדִּבּוּרִים הֵם בְּחִינַת הַנֶּפֶשׁ, בְּחִינַת "וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה", וְתַרְגּוּמוֹ: "לְרוּחַ מְמַלְלָא". וְזֶה שֶׁיּוֹדֵעַ לְהַעֲלוֹת כָּל הַדִּבּוּרִים שֶׁנָּפְלוּ לְמַטָּה וְלַחֲזֹר וְלַעֲשׂוֹת מֵהֶם הֲלָכוֹת (וְכֵן כָּל הַמְקֻשָּׁרִים וְנִלְוִים אֵלָיו וְנִכְלָלִין בּוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְתַקֵּן וּמֵרִים אוֹתָם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים), הֵם יְכוֹלִים לֶאֱכֹל בָּשָׂר, לְבָרֵר וּלְהַעֲלוֹת הַנֶּפֶשׁ הַמְגֻלְגָּל בַּחַי לְהַחֲזִירוֹ לִמְדַבֵּר; אֲבָל עַם־ הָאָרֶץ, שֶׁאֵינוֹ לוֹמֵד הֲלָכוֹת, אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָסוּר לוֹ לֶאֱכֹל בָּשָׂר, כִּי אֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהַעֲלוֹת הַנֶּפֶשׁ הַמְגֻלְגָּל בּוֹ (שם הלכה ה, אות כ).

190

of the Holy Tongue — and the essential wholeness of the Holy Tongue is through elevating the good within the Targum into it through Rabbinic enactments and the Oral Torah — the aspect of: "the words of the beloved ones are more beloved to me." Through not being careful about the food of non-Jews and the wine touched by a non-Jew — the comprehensive

191

הָרוּחַ־חַיִּים נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מֵרוּחַ פִּיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּעַצְמוֹ בִּבְחִינַת "וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים", וּמָאן דְּנָפַח, מִתּוֹכוֹ נָפַח; וְעִקַּר הַחַיּוּת שֶׁנִּמְשָׁךְ לְהָאָדָם עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה הוּא בִּבְחִינַת הָרוּחַ־חַיִּים הַנַּ"ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "כִּי לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם, כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי ה' וְכוּ'", הַיְנוּ בְּחִינַת הָרוּחַ־חַיִּים הַנַּ"ל, וְזֶה הָרוּחַ־חַיִּים הוּא עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעַל־כֵּן הָאֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הַחֶסְרוֹנוֹת, כִּי זֶה עִקַּר הָאֲכִילָה לְהַשְׁלִים הַחִסָּרוֹן מֵהַלֵחוֹת וְהַשַּׁמְנוּנִית שֶׁנֶּחְסָר לְהָאָדָם בְּכָל עֵת עַל־יְדֵי הָאֵשׁ הַבּוֹעֵר בּוֹ כַּיָּדוּעַ. וְזֶה בְּחִינַת "ה' רֹעִי לֹא אֶחְסָר", וְכֵן בְּבִרְכַּת־ הַמָּזוֹן אָנוּ אוֹמְרִים: "וּבְטוּבוֹ הַגָּדוֹל תָּמִיד לֹא חָסַר לָנוּ וְאַל יֶחְסַר לָנוּ וְכוּ'". וְעַל־כֵּן, עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה הוּא עַל־יְדֵי הִתְקַשְּׁרוּת לְצַדִּיקִים, שֶׁמֵּהֶם נִמְשָׁךְ הָרוּחַ־ חַיִּים, וְאָז זוֹכֶה לִשְׂבִיעָה, בִּבְחִינַת "צַדִּיק אֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ", כִּי הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק הוּא בְּחִינַת אוֹר מָלֵא בְּלִי שׁוּם חִסָּרוֹן; אֲבָל הָרְשָׁעִים, כָּל מַה שֶּׁאוֹכְלִים יוֹתֵר - נֶחְסָר לָהֶם בְּיוֹתֵר, בִּבְחִינַת "וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסַר", כִּי הֵם בִּבְחִינַת "מְאֹרֹת" חָסֵר. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהָעַכּוּ"ם מִתְגַּבְּרִין, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי אֲרִיכַת הָרוּחַ שֶׁלָּהֶם, שֶׁהוּא בְּחִינַת רוּחַ הַטֻּמְאָה הַנִּמְשָׁךְ מִפְּגַם הָאֲכִילָה, וְגוֹזְרִין גְּזֵירוֹת עַל יִשְׂרָאֵל - אֲזַי גּוֹזְרִין יִשְׂרָאֵל תַּעֲנִית לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר תַּאֲוַת אֲכִילָה, בִּכְדֵי לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר הָרוּחַ־חַיִּים שֶׁל הָעַכּוּ"ם שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לְהִתְגַּבֵּר עַל יִשְׂרָאֵל (הלכות העושה שליח לגבות חובו, הל' ג, אות טו).

191

evil clings to one through this, and one can thereby come to a severe blemish of the bris, G-d forbid. And through being careful about their food and their wine — through this one merits the rectification of the bris and that the secrets of the Torah will be revealed to one. All of Israel's eating is in the aspect of mezonah d'nishmata [soul-food] — for through sanctifying themselves in their eating according to the commandments of the Torah and reciting blessings over every thing before and after — through this all their eating and drinking is in the aspect of soul-food. And the essential means is by drawing the holiness of Shabbos upon weekday eating as well — as our Rabbis of blessed memory stated concerning

192

הַתּוֹרָה הִיא בְּחִינַת אֲכִילָה, וּתְפִלּוֹת וְשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת הֵם בְּחִינַת שְׁתִיָּה (שם אות לא).

192

Shammai the Elder: that he ate every

193

הַיַּיִן יֵשׁ בּוֹ שְׁנֵי כֹּחוֹת: זָכָה וְכוּ', לֹא זָכָה וְכוּ', כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. הַיְנוּ, מִי שֶׁתִּקֵּן מַעֲשָׂיו וּכְבָר בֵּרֵר כָּל הָאַרְבַּע יְסוֹדוֹת עַד שֶׁהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים (עַיֵּן פְּנִים), אָז עַל־יְדֵי שְׁתִיָּתוֹ נַעֲשֶׂה רֹאשׁ, כִּי זֶה הַיַּיִן הוּא בְּחִינַת יַיִן הַמְשַׂמֵּחַ, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁנִּשְׁלָם עַל־יְדֵי הָרוּחַ־חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שִׂמְחָה. 'לֹא זָכָה נַעֲשֶׂה רָשׁ' - כִּי אָז הַיַּיִן הוּא בִּבְחִינַת רוּחַ סְעָרָה, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הָעֲנִיּוּת וְהַחֶסְרוֹנוֹת (שם אות ל).

193

day of his life in honor of Shabbos. For Shabbos eating is entirely holy and entirely the aspect of soul-food. And through our being a holy people and drawing the holiness of Shabbos into the six weekdays — for from that day

194

עַל־יְדֵי הַיַּיִן דִּקְדֻשָּׁה, כְּגוֹן בְּשַׁבָּת וְיוֹם־טוֹב, בִּפְרָט בְּפוּרִים - עַל־יָדוֹ דַּיְקָא מַמְתִּיקִין הַדִּינִין בְּשָׁרְשָׁן וּמְבַטְּלִין הָרַב דִּקְלִפָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵשָׂו וְאַלּוּפָיו, נֶגֶד הָרַב דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת "וְרַב חֶסֶד" (שם אות כא).

194

[Shabbos] all six days are blessed — through this all our eating in the six weekdays is also in the aspect of Shabbos

195

הַיַּיִן יֵשׁ בּוֹ שְׁתֵּי בְחִינוֹת, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל כַּמָּה פְּעָמִים, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. כִּי כְּשֶׁאֵין זוֹכִין לִשְׁתּוֹתוֹ בִּקְדֻשָּׁה כָּרָאוּי, אֲזַי עַל־יְדֵי חֲמִימוּת וְהִתְלַהֲבוּת הַלֵּב שֶׁבָּא עַל־יְדֵי הַיַּיִן, הוּא בָּא לְכַעַס וּמְדָנִים וָרִיב, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַפְסִיד הָעֲשִׁירוּת וּבָא לַעֲנִיּוּת, בִּבְחִינַת 'לֹא זָכָה נַעֲשֶׂה רָשׁ'; וְכַנִּרְאֶה בְּחוּשׁ, שֶׁעַל־יְדֵי שִׁכְרוּת בָּאִים עַל־פִּי־רֹב לְכַעַס וָרִיב וּמַחֲלֹקֶת. אֲבָל אִם זוֹכֶה לִשְׁתּוֹת הַיַּיִן בִּקְדֻשָּׁה, אֲזַי 'זָכָה - נַעֲשֶׂה רֹאשׁ', בְּחִינַת רֹאשׁ וּמֹחִין, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְתִקּוּן הַמִּשְׁפָּט, וְאָז הִתְלַהֲבוּת וַחֲמִימוּת הַלֵּב שֶׁבָּא עַל־יְדֵי הַיַּיִן, הוּא בְּחִינַת הָאֵשׁ הַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּתְעוֹרֵר עַל־יְדֵי הַמִּשְׁפָּט, וְהָאֵשׁ הַזֶּה הוּא בְּחִינַת "מַלְאֲכֵי־אֵשׁ", בְּחִינַת "וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה' אֵלָיו בְּלַבַּת־אֵשׁ", וְעַל־יְדֵי הָאֵשׁ הַזֶּה נִשְׂרָף וּמִתְבַּטֵּל כָּל הָרַע הַנֶּאֱחָז בְּהַנְּפָשׁוֹת וְהַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁעוֹסֵק לְבָרְרָם וּלְהַעֲלוֹתָם אֶל הַקְּדֻשָּׁה. וְאָז כְּשֶׁנִּתְבַּטֵּל הָרַע וְנִתְקָרְבִין הַנְּפָשׁוֹת אֶל הַקְּדֻשָּׁה, אֲזַי נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי־זֶה שִׂמְחָה גְדוֹלָה בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, מֵעֵין הַשִּׂמְחָה שֶׁלֶּעָתִיד לָבוֹא כְּשֶׁיִּתְבָּרְרוּ כָּל הַנִּיצוֹצוֹת לְגַמְרֵי. וְזֶה בְּחִינַת 'זָכָה - מְשַׂמְּחוֹ', בְּחִינַת "וְיַיִן יְשַׂמַּח וְכוּ'" (הלכות הרשאה, הל' ד, אות יד).

195

food. For one must always eat in honor of Shabbos as above — and through this weekday eating is also rectified. And therefore bishul akum [food cooked by non-Jews] is forbidden — for the completion of the rectification of most foods is through cooking in fire. And all of this is because since the eating of the Tree of Knowledge of Good and Evil, evil has clung to all foods — until they require refinement after refinement and rectification after rectification. And their final rectification is through cooking in fire — "for from the fire they

196

הִתְקַשְּׁרוּת וְחִבּוּר הַנֶּפֶשׁ עִם הַגּוּף הוּא עַל־יְדֵי אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּשְׁאָר צָרְכֵי הַגּוּף, וְכָל זֶה מֵחֲמַת הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים הַמְלֻבָּשִׁים בָּהֶם, שֶׁהֵם בְּחִינַת רְצוֹנוֹת עֶלְיוֹנִים הַמְלֻבָּשִׁים בְּכָל צָרְכֵי הָאָדָם, בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְכַיּוֹצֵא, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה מִתְקַיֶּמֶת הַנֶּפֶשׁ בַּגּוּף בְּזֶה הָעוֹלָם, כְּדֵי לְהַעֲלוֹת אֵלּוּ הָרְצוֹנוֹת הַמְלֻבָּשִׁין בְּזֶה הָעוֹלַם־הַמַּעֲשֶׂה וְלַהֲשִׁיבָן לְשָׁרְשָׁן, לִמְקוֹר הָרָצוֹן, שֶׁזֶּה עִקַּר תַּעֲנוּגָיו וְשַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ לִכְלֹל עֲשִׂיָּה בְּרָצוֹן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד שֶׁיִּהְיֶה כָּל אֲכִילָתוֹ וּשְׁתִיָּתוֹ וּשְׁאָר צְרָכָיו בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, שֶׁיִּהְיֶה כָּל כַּוָּנָתוֹ רַק בִּשְׁבִיל רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ", הַיְנוּ כְּדֵי לִכְלֹל הַכֹּל בָּרָצוֹן הָעֶלְיוֹן, אֲשֶׁר רַק בִּשְׁבִיל זֶה יָרַד לְזֶה הָעוֹלָם, לְהַגְבִּיר הָרָצוֹן דִּקְדֻשָּׁה עַל הָעֲשִׂיָּה וְלִכְלֹל עֲשִׂיָּה בְּרָצוֹן. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לְהִסְתַּפֵּק בְּמוּעָט מְאֹד בְּכָל צְרָכָיו הַגַּשְׁמִיִּים, וְלִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ כִּי־אִם בְּהֶכְרֵחִיּוּת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִלְכָּד, חַס וְשָׁלוֹם, בִּרְצוֹנוֹת הַנְּפוּלִין וְהַפְּגוּמִין הַמְלֻבָּשִׁין בְּזֶה הָעוֹלָם, שֶׁהֵם פּוֹגְמִין, חַס וְשָׁלוֹם, בְּהָרָצוֹן דִּקְדֻשָּׁה, וּצְרִיכִין לְהִתְרַחֵק מֵהֶם מְאֹד, כִּי־אִם מַה שֶּׁמֻּכְרָח מְאֹד עַל־פִּי הַתּוֹרָה, כִּי עַל־יְדֵי מִצְו?ֹת הַתּוֹרָה מְקַדְּשִׁין וּמְטַהֲרִין כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם וְנִכְלָלִין כֻּלָּם בָּרָצוֹן הָעֶלְיוֹן הַקָּדוֹשׁ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הַתּוֹרָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' ערב, הל' ג, אות מג).

196

came forth and the fire shall consume them" [Yechezkel 15:7]. For at its root the evil is from the side of strict judgment [Sitra d'Dinah] — which is the aspect of fire. Therefore one must subdue and nullify the evil through fire as well. And this fire through which the food is cooked is the aspect of the tochachah [reproof] one must give a companion who transgresses Torah commandments, G-d forbid. And through the reproof the evil within him is consumed and the good within him is revealed and awakened. And just as one must be careful in giving reproof that one should not weaken the other's soul through this, G-d forbid — through arousing the

197

עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה נִמְשָׁךְ חַיּוּת הָאָדָם. וְעִקַּר הַחַיּוּת הוּא חִבּוּר הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁנֵי הֲפָכִים. כִּי הַנֶּפֶשׁ הוּא בְּחִינַת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, כִּי הִיא נִמְשֶׁכֶת תָּמִיד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, וּמוֹשֶׁכֶת גַּם הַגּוּף עִמָּהּ לְהִדַּבֵּק בֵּאלֹקִים חַיִּים; אֲבָל הַגּוּף הוּא בִּבְחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, כִּי הוּא נוֹטֶה בְּיוֹתֵר אַחַר תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, וְהַגּוּף רוֹצֶה לְהַכְרִיחַ גַּם אֶת הַנֶּפֶשׁ לְהַפְסִיקָהּ וּלְהַרְחִיקָהּ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וּצְרִיכִין לְהַגְבִּיר הַנֶּפֶשׁ עַל הַגּוּף, כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ עַל כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, עַד שֶׁגַּם הַגּוּף יִהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, הַיְנוּ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, וַאֲזַי הַגּוּף הוּא טוֹבָה גְדוֹלָה לְהַנֶּפֶשׁ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה תּוּכַל לְקַבֵּל הָאוֹר בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה, שֶׁלֹּא יִהְיֶה בִּבְחִינַת רִבּוּי הָאוֹר, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא רַק בִּשְׁבִיל הַנֶּפֶשׁ, בִּבְחִינַת "צַדִּיק אֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ". נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה זוֹכִין לִהְיוֹת נִמְשָׁךְ תָּמִיד אַחַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְתוֹרָתוֹ וְצַדִּיקָיו, שֶׁהֵם עִקַּר הַחַיִּים. אֲבָל הָרְשָׁעִים, עִקַּר אֲכִילָתָם הוּא רַק בִּשְׁבִיל הַגּוּף לְבַד, וְעַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר הַכֹּחַ הַמַּכְרִיחַ עַל הַכֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, וְנִפְסָק וְנֶחְסָר לָהֶם הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה עַל־יְדֵי אֲכִילָתָם, בִּבְחִינַת "וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסַר". וְעַל־כֵּן בְּחַיֵּיהֶם קְרוּיִים מֵתִים. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ הוּא בִּבְחִינַת גַּאֲוָה וְגַסּוּת־הָרוּחַ - הֵפֶךְ בְּחִינַת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲנָוָה וְשִׁפְלוּת - עַל־כֵּן הִזְהִיר הַכָּתוּב: "פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ וְכוּ', וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ וְכוּ'"; כִּי נִמְשָׁךְ עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה אַחַר כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה מִתְגַּבֵּר כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ בְּיוֹתֵר כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת: "לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ אֱלֹקַי חָפָצְתִּי, וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעָי", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: כָּל מַאֲכָלִי עַל פִּיךָ, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְקַדְּשִׁים אֲכִילָתָם עַל־פִּי הַתּוֹרָה, עַל־יְדֵי־ זֶה זוֹכִין לַהֲפֹךְ גַּם כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ לְכֹחַ הַמּוֹשֵׁךְ, עַד שֶׁהֵם נִמְשָׁכִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ תָּמִיד (הל' חזקת מטלטלין, הל' ד, אותיות ז יא יג יד).

197

foul odor of his evil deeds whereby the evil within him can prevail even more — therefore one can only fulfill the commandment of reproof completely when one merits the voice of the song that will resound in the future: which is the aspect of the river flowing from Eden to water the garden, where all the fragrances grow. Through this, on the contrary — through one's reproof one adds good fragrance to the other's soul. This is the aspect of the reproof of Moshe, as explained within. Likewise the cooking of foods must be through Israel specifically — for their fire is holy fire, the aspect of the complete reproof — through which the evil within the food is subdued and the good is revealed. But the fire of non-Jews is the aspect of the fire of Gehinnom — where the full intensity of the foul odor of all sins resides. For this corresponds to that: just as in Gan Eden all fragrances grow through the aforementioned river — so too in the opposite

198

חַיּוּת הָאָדָם הוּא מֵחִבּוּר הַגּוּף וְהַנֶּפֶשׁ. וְהַנֶּפֶשׁ הוּא בְּחִינַת חֵלֶק אֱלוֹקַ מִמַּעַל, בְּחִינַת אַחְדוּת הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ, וְהַגּוּף הוּא בְּחִינַת פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת, וְעַל־יְדֵי הָאֲכִילָה מִתְקַשְּׁרִים יַחַד הַגּוּף וְהַנֶּפֶשׁ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁנִּכְלָלִים כָּל הַפְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת בְּאַחְדוּת הַפָּשׁוּט, כִּי עִקַּר הַחַיּוּת הוּא מֵהַנֶּפֶשׁ. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לֶאֱכֹל בְּכַוָּנָה זוֹ, בִּבְחִינַת "צַדִּיק אֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ", שֶׁעִקַּר הָאֲכִילָה צְרִיכָה לִהְיוֹת בִּשְׁבִיל הַנֶּפֶשׁ דַּיְקָא, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּתְגַּלֶּה אַחְדוּתוֹ הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ מִתּוֹךְ פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת עַל־יְדֵי חַיּוּת הָאָדָם. כִּי בֶּאֱמֶת חַיּוּת הָאָדָם הוּא דָּבָר נִפְלָא, שֶׁמְּקַשֵּׁר רוּחָנִי בְּגַשְׁמִי, הַיְנוּ בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת אַחְדוּת הַפָּשׁוּט הוּא עִקַּר הַחַיּוּת שֶׁל בְּחִינַת הַנֶּפֶשׁ מִתּוֹךְ פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַגּוּף שֶׁכָּלוּל מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת וּמִפְּעֻלּוֹת מְשֻׁנּוֹת הַרְבֵּה. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁאוֹכֵל, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁלֹּא בִקְדֻשָּׁה, רַק בִּשְׁבִיל הֲנָאַת הַגּוּף, אֲזַי, חַס וְשָׁלוֹם, מִתְגַּבֵּר הַגּוּף עַל הַנֶּפֶשׁ, וַאֲזַי מִתְגַּבְּרִים, חַס וְשָׁלוֹם, הַפְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת שֶׁבָּהֶם נֶאֱחָזִים הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, עַד שֶׁנִּתְעַלֵּם, חַס וְשָׁלוֹם, בְּחִינַת אַחְדוּת הַפָּשׁוּט, בְּחִינַת: "פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ וְכוּ', וְשָׁכַחְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ". וַאֲכִילָה כָּזוֹ הוּא בְּחִינַת אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: "כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת", כִּי עִקַּר אֲחִיזַת טוֹב וָרַע הוּא מִבְּחִינַת פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת. וְזֶה בְּחִינַת מִיתָה, כִּי עִקַּר הַחַיּוּת עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת אַחְדוּתוֹ הַפָּשׁוּט שֶׁהוּא חַי־הַחַיִּים יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן צְרִיכִים לְבָרֵךְ עַל כָּל דָּבָר, כְּדֵי שֶׁיֻּכְלַל הַמַּאֲכָל בְּאֶחָד הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי הַבְּרָכָה, שֶׁהוּא רַק בִּשְׁבִיל זֶה שֶׁיִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַמַּאֲכָל הַזֶּה בְּחִינַת אַחְדוּת הַפָּשׁוּט מִתּוֹךְ פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "לֹא נִתְּנָה תּוֹרָה אֶלָּא לְאוֹכְלֵי הַמָּן", כִּי כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה הוּא בִּשְׁבִיל לְגַלּוֹת אַחְדוּתוֹ הַפָּשׁוּט, וְזֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת אֲכִילַת מָן, שֶׁהָיָה מִין אֶחָד וּמִשְׁתַּנֶּה לְכַמָּה טְעָמִים, שֶׁזֶּה בְּחִינָה שֶׁכָּל הַפְּעֻלּוֹת מְשֻׁנּוֹת נִמְשָׁכִין מֵאֶחָד הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ (הלכות שותפים בקרקע, הל' ב, אותיות ד ה).

198

direction in Gehinnom there are all the foul odors of all sins. And therefore through the fire of non-Jews, not only is the evil within the food not subdued — on the contrary, foul odor is added to the foods. Then the foods are literally in the aspect of mezonah d'gufa [body-food] and not mezonah d'nishmata [soul-food] — which is the aspect of good fragrance. For in these foods there is no good fragrance whatsoever — and therefore they are forbidden for Israel's eating. And therefore Chananiah, Mishael, and Azaryah — who were careful about the food of non-Jews — the fire of Nevuchadnezzar had no power over them. And this is what is written about them: "and the smell of fire had not clung to them" [v'reiach nur la adat b'hon] [Daniel 3:27] — the smell specifically, as above. And therefore it was customary to bring incense [mugmar] to smell after the meal — as our Rabbis of blessed memory stated: "and he recites a blessing over the mugmar." And all of

199

עִקַּר שְׁלֵמוּת תִּקּוּן הָאֲכִילָה הוּא כְּשֶׁזּוֹכִין לְבָרֵר מִבְּחִינַת שֶׁפַע בְּהֵמָה לְשֶׁפַע אָדָם, וְאָז הָאֲכִילָה שֶׁלּוֹ נָקִי וָזַךְ וְצַח בְּלִי שׁוּם פְּסֹלֶת כְּלָל, שֶׁהוּא בְּחִינַת מוֹץ וָתֶבֶן, בְּחִינַת שֶׁפַע בְּהֵמָה, וְנִזּוֹן רַק מִשֶּׁפַע אָדָם. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאָסוּר לָאָדָם לֶאֱכֹל קֹדֶם שֶׁיַּאֲכִיל לִבְהֶמְתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ", וַהֲדַר "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי צְרִיכִין לְהַאֲכִיל לִבְהֶמְתּוֹ תְּחִלָּה קֹדֶם שֶׁיֹּאכַל הוּא, כְּדֵי שֶׁיַּחֲזִיר וְיִתֵּן הַמְּזוֹנוֹת וְהַשֶּׁפַע שֶׁל בְּהֵמָה לִבְהֵמָה, לְהוֹרוֹת שֶׁאֵין לוֹ אֲחִיזָה, חַס וְשָׁלוֹם, בְּהַשֶּׁפַע שֶׁל בְּהֵמוֹת, וְהוּא נִזּוֹן רַק מִבְּחִינַת שֶׁפַע שֶׁל אָדָם, שֶׁזֶּה עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת כַּנַּ"ל (הלכות מקח וממכר, הל' ד, אות ב).

199

this was so that Israel's meal should be in the aspect of fragrance — which is soul-food, as above. Mezonah d'nishmata [soul-food] comes only from the spiritual within the food, and mezonah d'gufa [body-food] comes only from the completely physical [gashmiyus gamur]. This is the aspect of: "the voice is the voice of Yaakov"

200

הָאֲכִילָה הִיא בְּחִינָה גְבוֹהָה מְאֹד כְּשֶׁזּוֹכִין לֶאֱכֹל בִּקְדֻשָּׁה. כִּי הָאֲכִילָה הוּא חִבּוּר הַגּוּף עִם הַנֶּפֶשׁ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת הָעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹן וְתַחְתּוֹן, שֶׁהֵם בְּחִינַת גּוּף וָנֶפֶשׁ. וְשֹׁרֶשׁ הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה נִמְשָׁךְ גַּם־כֵּן מִבְּחִינַת הַמַּקִּיפִים הָעֶלְיוֹנִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת הָעוֹלָמוֹת, בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת בֵּן וְתַלְמִיד. וְעַל־כֵּן דַּיְקָא בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה זוֹכִין לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמַּקִּיפִים הַקְּדוֹשִׁים הַנַּ"ל (הלכות נחלות, הלכה ב, אות ג).

200

[ha-kol kol Yaakov] [Bereishis 27:22] — which is the aspect of soul-food — and "but the hands are the hands of Esav" [v'ha-yadayim ydei Esav] — which is the aspect of body-food. And soul-food is the aspect of good fragrance,

201

מִי שֶׁאוֹכֵל בְּתַאֲוָה גַשְׁמִית בְּלִי כִּסּוּפִין דִּקְדֻשָּׁה, אֲזַי אֵינוֹ מְקַשֵּׁר נַפְשׁוֹ לְגוּפוֹ, וְאָז כְּשֶׁיּוֹצֵאת נִשְׁמָתוֹ הוּא מֵת מַמָּשׁ, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. אֲבָל כְּשֶׁזּוֹכֶה לְכִסּוּפִין דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עוֹשֶׂה נְקֻדּוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת נְפָשׁוֹת, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וַאֲזַי כָּל אֲכִילָתוֹ בִּבְחִינַת לֶחֶם הַפָּנִים עַל־יְדֵי־זֶה נַפְשׁוֹ קְשׁוּרָה בְּגוּפוֹ תָּמִיד אֲפִלּוּ לְאַחַר מוֹתוֹ, בִּבְחִינַת "צַדִּיקִים בְּמִיתָתָן קְרוּיִין חַיִּים" (שם הל' ג, אות ב).

201

while body-food is the aspect of foul odor that arises from the waste of the physical matter of the food. And this is the aspect of the prohibition of wine touched by a non-Jew [yayin she-naga bo ha-akum].

202

אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה הִיא בְּחִינַת צְדָקָה וָחֶסֶד, בְּחִינַת "גֹּמֵל נַפְשׁוֹ אִישׁ חָסֶד", וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל עַל הִלֵּל שֶׁהָיָה אוֹמֵר: אֵזֵיל וְאֶגְמֹל חֶסֶד עִם נַפְשִׁי! וְעַל־ יְדֵי צְדָקָה זוֹכִין לְתִקּוּן הַמִּשְׁפָּט, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת שְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת הָאֲכִילָה, כִּי צְרִיכִין לֶאֱכֹל בְּמִדָּה וּבְמִשְׁקָל, בִּבְחִינַת "יְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט". וְזֶה בְּחִינַת: "אָבִיךָ הֲלוֹא אָכַל וְשָׁתָה וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה אָז טוֹב לוֹ" (ירמיה כב), כִּי תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט עַל־יְדֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה. וְעַל־כֵּן הָעוֹסְקִים בְּמִשְׁפָּט צְרִיכִין לִזָּהֵר בְּיוֹתֵר לֶאֱכֹל בָּעֵת וּבַזְּמַן וּבְיִשּׁוּב־הַדַּעַת, בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְקַלְקְלוּ הַמִּשְׁפָּט עַל־יְדֵי פְּגַם תַּאֲוַת אֲכִילָה. וְזֶה בְּחִינַת: "וְשָׂרַיִךְ בָּעֵת יֹאכֵלוּ וְכוּ'" - מֵחֲמַת שֶׁהֵם הָעוֹסְקִים בַּמִּשְׁפָּט. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה תָּלוּי בְּתִקּוּן הַמִּשְׁפָּט, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־כֵּן אָסוּר לֶאֱכֹל קֹדֶם הַתְּפִלָּה כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפְגֹּם בַּמִּשְׁפָּט עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִפְגָּם הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט (שם הל' ד, אות טו).

202

For wine is in the aspect of the Tree of Knowledge of Good and Evil — which is the aspect of the two forces within wine, as our Rabbis of blessed memory stated: "if he merited, it becomes head" [zachah, na'aseh rosh] — the aspect of soul, the aspect of mochin. And therefore song is only recited over wine — for the essential soul-food comes through the good fragrances that grow by the river that waters the garden, which is the aspect of the voice of the song that will

203

גּוּף וּנְשָׁמָה הֵם בְּחִינַת פְּנִימִי וּמַקִּיף. כִּי הַגּוּף רוֹאִין אוֹתוֹ וְאֶפְשָׁר לַהֲבִינוֹ בְּשֵׂכֶל, וְעַל־כֵּן הוּא בְּחִינַת פְּנִימִי, בְּחִינַת עוֹלָם הַזֶּה, כִּי מְבִינִין אוֹתוֹ בִּפְנִימִיּוּת הַשֵּׂכֶל גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה; אֲבָל הַנְּשָׁמָה, אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגָהּ, וְהִיא בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא, בְּחִינַת מַקִּיפִין. וְעִקַּר חִבּוּר הַנְּשָׁמָה עִם הַגּוּף בָּעוֹלָם הַזֶּה הוּא עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה, כִּי עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה נִשְׁלָם הַדַּעַת, וְזֶה עִקַּר כַּוָּנַת אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה כְּדֵי לְהַשְׁלִים הַדַּעַת וְהַמֹּחַ עַל־יָדָהּ, בִּבְחִינַת "צַדִּיק אֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ", בְּחִינַת "וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ", הַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי אֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ אוֹרוֹת הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת אוֹרוֹת הַצַּחְצָחוֹת, וְאָז הָאֲכִילָה בִּבְחִינַת מָן, שֶׁהוּא מַאֲכָל שֶׁל הַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַשָּׂגַת הַמַּקִּיפִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיִּתְגַּלּוּ לֶעָתִיד (הלכות אפוטרופוס, הל' ב, אותיות ט י יא).

203

resound in the future — from which all songs in this world are drawn. But if one did not merit — then it is the reverse, G-d forbid. For then the wine is in the aspect of wailing [yelulah], as our Rabbis stated — which is the opposite of the aforementioned song. This is the aspect of body-food — the aspect of: "in sorrow you shall eat it" [b'itzavon tochlenah] [Bereishis 3:17]. And then the wine is from

204

אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל עַל הַמָּן, שֶׁהָיָה נִבְלָע בָּאֵיבָרִים. וְעַכְשָׁיו, אַף־עַל־פִּי שֶׁבְּהֶכְרֵחַ יֵשׁ בְּהָאֲכִילָה פְּסֹלֶת וּמוֹתָרוֹת שֶׁמֻּכְרָח לָצֵאת לַחוּץ, אַף־עַל־פִּי־כֵן הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת אוֹכְלִים בִּקְדֻשָּׁה בְּטָהֳרָה כָּל־ כָּךְ עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, עַד שֶׁאֵין עוֹלִים שׁוּם עֲשָׁנִים סְרוּחִים מִמּוֹתְרוֹת הָאֲכִילָה אֶל הַמֹּחַ, רַק מְבָרְרִים הַטּוֹב הַזַּךְ בְּעַצְמוֹ שֶׁנִּבְלָע בָּאֵיבָרִים, וּשְׁאָר הַפְּסֹלֶת נִדְחֶה לַחוּץ לְגַמְרֵי וְאֵינוֹ עוֹלֶה אֶל הַמֹּחַ כְּלָל; וְעַל־כֵּן אֲכִילָתָם בִּבְחִינַת אֲכִילַת מָן מַמָּשׁ, אַדְּרַבָּא עַתָּה אֲכִילַת הַצַּדִּיקִים הַגְּבוֹהִים נִפְלָאָה בְּיוֹתֵר, שֶׁאוֹכְלִים מַאֲכָלִים גַּשְׁמִיִּים כָּאֵלֶּה שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מוֹתָרוֹת כָּזֶה, וְאַף־עַל־פִּי־ כֵן אוֹכְלִים בִּקְדֻשָּׁה כָּזֹאת, עַד שֶׁאֵין עוֹלִים שׁוּם עֲשָׁנִים סְרוּחִים אֶל מֹחָם, עַד שֶׁאֲכִילָתָם בִּבְחִינַת מָן מַמָּשׁ. וְעַל־יְדֵי־זֶה הֵם זוֹכִים לְהַשָּׂגַת הַתּוֹרָה בִּשְׁלֵמוּת, בִּבְחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: לֹא נִתְּנָה תּוֹרָה אֶלָּא לְאוֹכְלֵי הַמָּן (הל' פקדון, ה"ה, אות י).

204

the side of Esav. Therefore wine is forbidden upon the touch of a non-Jew — for since it is in the aspect of the Tree of Knowledge of Good and Evil, it is easily tilted in either direction. And therefore as soon as the non-Jew touches it with his hands — its holiness is blemished through the aspect of "the hands are the hands of Esav." And then it is forbidden for Israel's drinking — for we are not permitted to drink wine

205

כָּל הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאֲכִילָה, כְּגוֹן תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת וְחַלָּה, וְכָל הָעֶשֶׂר מִצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בַּפַּת, וְאִסּוּר נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת וּמִינִים טְמֵאִים וְכוּ' - הַכֹּל כְּדֵי לְקַדֵּשׁ אֲכִילַת יִשְׂרָאֵל, שֶׁיִּהְיֶה מַאֲכָלָם זַךְ בְּלִי מוֹתָרוֹת, כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְהוֹצִיא מִשְׁפְּטֵי אֱמֶת מֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה (שם אות יא).

205

except in the aspect of "the voice is the voice of Yaakov." And this is the aspect of what is stated in the holy Zohar: "wine — for the Aramean

206

כְּשֶׁהַמַּאֲכָל אֵינוֹ מְבֹרָר וְהָעֲשָׁנִים סְרוּחִים עוֹלִים אֶל הַמֹּחַ, אֲזַי הַמֹּחַ מְבֻלְבָּל וְאֵין לוֹ חַיּוּת כָּרָאוּי, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַשְׁפִּיעַ חַיּוּת וּשְׂבִיעָה לְכָל הָאֵיבָרִים; וּמִשָּׁם בָּא בְּחִינַת רְעָבוֹן, מֵחֲמַת שֶׁאֵין הַמַּאֲכָל מַשְׂבִּיעַ כָּרָאוּי אֶת הַנֶּפֶשׁ. אֲבָל כְּשֶׁהַמַּאֲכָל מְבֹרָר וְאֵין עוֹלֶה מִמֶּנּוּ שׁוּם פְּסֹלֶת אֶל הַמֹּחַ, רַק זַכּוּת וְצַחוּת רוּחָנִיּוּת הַמַּאֲכָל שֶׁעוֹלֶה אֶל הַמֹּחַ אַחַר כַּמָּה בֵּרוּרִים, אָז הַמֹּחַ מְקַבֵּל חַיּוּת בִּשְׁלֵמוּת עַל־יְדֵי הַמַּאֲכָל, וְאָז נִשְׁפָּע מֵהַמֹּחַ חַיּוּת וָשֶׁפַע לְכָל הָאֵיבָרִים, שֶׁהִיא בְּחִינַת שְׂבִיעָה. וְכָל זֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים בִּשְׁלֵמוּת. וְזֶה בְּחִינַת: "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְכוּ', וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשׂבַע", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות יג).

206

it is a sound of wailing" [yayin l'Aramah kalah]. See within. Through not being careful about pas akum [bread baked by non-Jews], bishul akum [food cooked by non-Jews], and yayin nesech [wine used for idolatry] — through this the aspect of the side of Esav prevails — which is the aspect of body-food, as above — and

207

עַל־יְדֵי מִצְוַת תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת מַמְשִׁיכִין הַחַיּוּת מִבְּחִינַת כַּסֵּדֶר לִבְחִינַת מַלְכוּת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, וְאָז חוֹזֵר וְנַעֲשֶׂה הַכֹּל כַּסֵּדֶר, בְּחִינַת פָּנִים. וְעַל־כֵּן עִקַּר הַקְּבִיעוּת לְמַעַשְׂרוֹת הוּא מִשֶּׁיִּרְאֶה פְּנֵי הַבַּיִת דַּיְקָא (הלכות חכירות, הלכה ב). קעח. כָּל הַדְּבָרִים הַמֻּתָּרִים בַּאֲכִילָה הֵם בִּבְחִינַת תַּרְגּוּם, שֶׁמְּעֹרָב טוֹב וָרַע, וְעַל־יְדֵי אֲכִילַת יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה מַעֲלִים אוֹתָם אֶל הַקְּדֻשָּׁה לִבְחִינַת לְשׁוֹן־קֹדֶשׁ; וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּנָם וּבֵרוּרָם הוּא עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הַבְּרָכָה שֶׁמְּבָרְכִים קֹדֶם שֶׁנֶּהֱנִין, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה עוֹלֶה וְנִתְבָּרֵר הַטּוֹב שֶׁבַּדָּבָר הַנֶּאֱכָל, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת הַטּוֹב שֶׁבְּתַרְגּוּם, וְנִכְלָל בִּבְחִינַת שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן־ הַקֹּדֶשׁ וְזֶה תִּקּוּנוֹ (הל' בכור בהמה טהורה, הל' א).

207

the soul-food is weakened and the daas is blemished, until the Sitra Achra draws sustenance from one. And through this the lust for licentiousness [ta'avahs ni'uf] and the defilement of the serpent are strengthened — which are false beliefs and idolatry [avodah zarah], may the Merciful One save us. And this is hinted at in the words of

179

עַל־יְדֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֲכִילַת הַצַּדִּיק שֶׁאוֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לִדְלוֹת וּלְגַלּוֹת הַמַּיִם שֶׁעַל־יָדָם גְּדֵלָה הָאֱמוּנָה, עַל־כֵּן עַל־יְדֵי אֲכִילָתוֹ נִתְכַּפְּרִין כָּל הָעֲו?ֹנוֹת, שֶׁכֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִפְּגַם הָאֱמוּנָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁנִּקְרָא אֵל אַחֵר, כְּפִירוֹת. וְזֶה בְּחִינַת: הַכֹּהֲנִים אוֹכְלִים וּבְעָלִים מִתְכַּפְּרִים, וְזֶה גַּם־כֵּן בְּחִינַת: מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע וְכו', מִשָּׁעָה שֶׁהַכֹּהֲנִים נִכְנָסִין לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָתָן, כִּי עַל־יְדֵי אֲכִילַת הַצַּדִּיקִים וְהַכֹּהֲנִים, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֶּנֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת קְרִיאַת־ שְׁמַע (שם הל' ג, אות יא).

179

our Rabbis of blessed memory: "They decreed against their bread and their oil because of their wine, and against their wine because of their daughters, and against their daughters because of another matter" — namely idolatry. And therefore [libation-wine] is called yayin nesech — after

180

עַל־יְדֵי נְטִילַת־יָדַיִם בְּמַיִם קֹדֶם הָאֲכִילָה, עַל־יְדֵי־זֶה חוֹתְרִין וּמַמְשִׁיכִין הַמַּיִם הַנַּ"ל שֶׁעֲלֵיהֶם גְּדֵלָה הָאֱמוּנָה שֶׁהִיא בְּחִינַת יָדַיִם, וְאָז זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ שֶׁתִּהְיֶה אֲכִילָתוֹ בִּבְחִינַת "צַדִּיק אֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ", שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ וּלְגַלּוֹת הַמַּיִם הַלָּלוּ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּלֶּה הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת (שם אות טז).

180

the verse: "for Hashem has poured out upon them a spirit of slumber" [ki nasach Hashem aleihem ruach tardaimah] [Yeshayahu 29:10] — which is the confusion

181

עַל־יְדֵי אֲכִילָה פְגוּמָה, בִּפְרָט עַל־יְדֵי אֲכִילָה שֶׁל אִסּוּר, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־ יְדֵי־זֶה נִפְגְּמָה הַיִּרְאָה מְאֹד וּמִתְגַּבְּרִין יְרָאוֹת הַנְּפוּלוֹת, יְרָאוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת קְלִפַּת עֲמָלֵק יִמַּח שְׁמוֹ (שם הל' ד, אותיות ו ז).

181

of the koach ha-medameh [the power of imagination/fantasy] — through which false beliefs come. The essential

182

הַיַּיִן הוּא בְּחִינַת גְּבוּרוֹת, בְּחִינַת יִרְאָה, וְעַל־כֵּן יֵשׁ בּוֹ שְׁנֵי בְּחִינוֹת, כִּי יֵשׁ יְרָאוֹת נְפוּלוֹת וְיִרְאָה עִלָּאָה, יִרְאַת הָרוֹמְמוּת (שם אות כב; ע' פורים אות נט).

182

taste of food is drawn from the good within the food — for within every

183

עַל־יְדֵי הַפְרָשַׁת חַלָּה מֵהָעִסָּה, עַל־ יְדֵי־זֶה נִבְדָּל הָרַע שֶׁבְּעֵץ־הַדַּעַת הַנֶּאֱחָז בְּהָעִסָּה וּבְהַלֶּחֶם, וְעוֹלֶה הַטּוֹב שֶׁבּוֹ וְנִכְלָל בִּלְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, וַאֲזַי יְכוֹלִין אַחַר־כָּךְ לֶאֱכֹל הַלֶּחֶם, לְבָרְרוֹ וּלְתַקְּנוֹ, עַד שֶׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה לִשְׁלֵמוּת הַדָּעַת. וְאָז כְּשֶׁנִּשְׁלָם בְּחִינַת לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ עַל־יְדֵי מִצְוַת הַפְרָשַׁת חַלָּה, אָז טוֹב וְיָפֶה לְהִתְפַּלֵּל, כִּי אָז הַתְּפִלָּה בִּשְׁלֵמוּת, בִּבְחִינַת שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן־ הַקֹּדֶשׁ. וְזֶה בְּחִינַת חַלָּה, שֶׁהוּא מִלְּשׁוֹן תְּפִלָּה כְּמוֹ "וַיְחַל משֶׁה", וְעַל־כֵּן נוֹהֲגוֹת הַנָּשִׁים לְהִתְפַּלֵּל בִּשְׁעַת הַפְרָשַׁת חַלָּה (הל' חלה, הל' א).

183

thing the goodness of Hashem [tuv Hashem] is garbed — namely the holy sparks. And from there the good taste within the food is drawn — the aspect of: "Taste and see that Hashem is good" [ta'amu u-re'u ki tov Hashem] [Tehillim 34:9]. But since the eating of the Tree

184

כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם נִתְפַּגְּמוּ וְנִתְקַלְקְלוּ עַל־יְדֵי בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הַחֲרָפוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֲהָבוֹת רָעוֹת הַשּׁוֹרִין עַל הַלֵּב וּמְשַׁבְּרִין לִבּוֹ שֶׁל אָדָם, וְעַל־כֵּן הַכֹּל צָרִיךְ תִּקּוּן, בִּפְרָט הַלֶּחֶם שֶׁהוּא סַעְדְּתָא דְּלִבָּא, שֶׁשָּׁם צְרִיכִין עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁלֹּא יִהְיֶה מִזֶּה, חַס וְשָׁלוֹם, בְּחִינַת שִׁבְרוֹן־לֵב. וְהַתִּקּוּן הוּא עַל־יְדֵי שֶׁמְּאִירָה הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁשָּׁם שׁוֹרָה אַהֲבָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטְּלִין הַחֲרָפוֹת וּשְׁבִירַת לֵב כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה בְּחִינַת חַלָּה שֶׁמַּפְרִישִׁין מִן הַלֶּחֶם, וְהוּא בְּחִינַת רֵאשִׁית, בְּחִינַת קֹדֶשׁ, בְּחִינַת נְקֻדָּה הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלֶּה אוֹר הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁיֵּשׁ בְּתוֹךְ הַלֶּחֶם, עַל־ יְדֵי־זֶה נִתְבַּטְּלִין כָּל הַשְּׁבִירוֹת הַשּׁוֹרִין שָׁם וְנִתְקַן הַלֶּחֶם וְהֻתַּר לַאֲכִילַת יִשְׂרָאֵל, כִּי כְבָר יָצְאוּ מִבְּחִינַת אֲהָבוֹת הַנְּפוּלוֹת וְהַשְּׁבוּרוֹת עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה אוֹר הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁשָּׁם שׁוֹרָה הָאַהֲבָה דִּקְדֻשָּׁה. וְעַל־כֵּן נוֹתְנִין הַחַלָּה לַכֹּהֵן, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֶסֶד, בְּחִינַת אַהֲבָה דִּקְדֻשָּׁה שֶׁשּׁוֹרָה אֵצֶל הַנְּקֻדָּה הַנַּ"ל. וְזֶה שֶׁמְּהַדְּרִין לְהַפְרִישׁ חַלָּה לִכְבוֹד שַׁבָּת, כִּי שַׁבָּת הוּא בְּחִינַת הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה, וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי מִצְוַת הַפְרָשַׁת חַלָּה נִמְשָׁךְ בְּרָכָה, כִּי נִתְבַּטְּלִין כָּל הַקְּלָלוֹת שֶׁבָּאִין מִן הַשְּׁבִירוֹת וְנִמְשָׁךְ בְּרָכָה עַל־יְדֵי אוֹר הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה וְאוֹר אַהֲבָה הַקְּדוֹשָׁה הַשּׁוֹרֶה שָׁם (שם הלכה ב).

184

of Knowledge, good and evil became intermixed in all foods — and from then it is impossible to reveal the good within the food except through many rectifications and refinements: removing chaff, straw, bran, coarse bran [motz, teven, subin, mursan], and the like. And the essential final completion of the rectification at the end is through baking and cooking — for through this specifically the taste of the good within the food is perceived. And all the rectifications of the food are for the purpose of subduing and breaking the husk that precedes the fruit [kelipah ha-kodemet la-pri] — in order to merit the fruit itself — namely

185

כְּשֶׁזּוֹכִין לַאֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁמְּרַמֶּזֶת לְמֹחִין גְּדוֹלִים, אָז עַל־יְדֵי אֲכִילָה כָּזוֹ זוֹכִין לְהִתְפַּלֵּל בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁתִּהְיֶה הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת רְעָמִים, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִפְשָׁט עַקְמִימִיּוּת שֶׁבְּלִבּוֹ וְאָז זוֹכִין לְשִׂמְחָה, שֶׁזֶּה עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת שֶׁל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת, שֶׁהוּא רַק כְּשֶׁמְּקַיֵּם אוֹתָם בְּשִׂמְחָה כַּמּוּבָא. וְזֶה בְּחִינַת "לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׂמוֹחַ" (קהלת ח), כִּי עַל־יְדֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה בָּא לְשִׂמְחָה אֲמִתִּית דִּקְדֻשָּׁה, וַאֲכִילָה כָּזוֹ הִיא בְּחִינַת אֲכִילַת מָן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת: לֹא נִתְּנָה תּוֹרָה אֶלָּא לְאוֹכְלֵי הַמָּן, כִּי בָזֶה תָּלוּי כָּל הַשְּׁלֵמוּת שֶׁל קִיּוּם כָּל הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ צְרִיכִין שֶׁתִּהְיֶה אֲכִילָתָם תָּמִיד בְּכָל הַשָּׁנָה בִּבְחִינַת מַצָּה, בְּחִינַת מָן כַּנַּ"ל, רַק שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ אוֹכְלִין מַצָּה בְּפֶסַח, עַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכָל הַשָּׁנָה לְהַמְתִּיק גַּם הֶחָמֵץ שֶׁיִהְיֶה בִּבְחִינַת מַצָּה, הַיְנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְקַבֵּל עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה חַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹחִין קְדוֹשִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת: קְנֵה חֵת תִּשָּׁבֵר, וְתֵעָשֶׂה מִמֶּנָּה הֵא. וְעַל־כֵּן מְדַקְדְּקִין לְהַדְגִּישׁ הֵא דְּ"הַמּוֹצִיא" - זֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּצְו?ֹת הַנּוֹהֲגוֹת בַּפַּת, כִּי צְרִיכִין לְקַדֵּשׁ אֶת הַלֶּחֶם מְאֹד כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת מַצָּה, בְּחִינַת מֹחִין דִּקְדֻשָּׁה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת סַעְדְּתָא דְּלִבָּא, הַיְנוּ שֶׁנִּזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה לְהַפְשִׁיט עַקְמִימִיּוּת שֶׁבַּלֵּב וְנִזְכֶּה לְיַשְׁרוּת־לֵב, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת וְהַתַּעֲנוּג שֶׁל הַלֵּב, כְּשֶׁזּוֹכֶה לְיַשְׁרוּת־לֵב, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְשִׂמְחָה שֶׁהוּא בִּבְחִינַת "וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיִּיטַב לִבּוֹ". וְזֶה בְּחִינַת מִצְוַת הַפְרָשַׁת חַלָּה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין בְּחִינַת שְׁלֵמוּת תִּקּוּן הַמֹּחִין, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְקַדְּשִׁין הָאֲכִילָה שֶׁתִּהְיֶה בִּבְחִינַת מַצָּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לַעֲשׂוֹת הַמִּצְוָה בְּשִׂמְחָה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁלֹּא יִרְצֶה כְּלָל שׁוּם שָׂכָר בְּעַד הַמִּצְוָה, רַק יַרְגִּישׁ הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁהוּא שְׂכַר הַמִּצְוָה, בְּחִינַת שַׁבָּת, יַרְגִּישׁ זֹאת בְּהַמִּצְוָה בְּעַצְמָהּ כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן מְהַדְּרִין בְּיוֹתֵר לְהַפְרִישׁ חַלָּה מִלֶּחֶם שֶׁל שַׁבָּת, כַּמּוּבָא בְּשֻׁלְחָן־עָרוּךְ אֹרַח־חַיִּים, סִימָן רמב, וּבִמְדִינָתֵנוּ קוֹרִין לְלֶחֶם שֶׁל שַׁבָּת חַלָּה, כִּי עִקַּר הַפְרָשַׁת חַלָּה הוּא כְּדֵי לִזְכּוֹת לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, שֶׁהוּא שִׂמְחַת הַמִּצְוָה שֶׁל בְּחִינַת שְׂכַר הָעוֹלָם הַבָּא, בָּעוֹלָם הַזֶּה, בִּשְׁעַת קִיּוּם הַמִּצְוָה, בִּבְחִינַת 'זָכְרֵהוּ מֵאֶחָד בְּשַׁבָּת' (שם הל' ג, אותיות ב ג ד).

185

the inner goodness garbed in the food. And the husk that precedes the fruit is the aspect of the koach ha-medameh [the power of imagination/fantasy], as stated elsewhere. For in every world and every level there is the aspect of imagination [dimyonos] — and these are the husk that precedes the fruit. And since the essential breaking of the koach ha-medameh is through the revelation of the greatness of the Creator — and the greatness of the Creator is the aspect of fire, as it is written: "for Hashem your G-d is a consuming fire, a great and awesome G-d" [Devarim 4:24] — and from the intensity of His greatness, blessed be He, all the chayyos, ofanim, angels, and serafim burn like coals of fire. And from there the river of fire flows — which is the Nehar di-Nur [the river of fire] drawn from the perspiration of the chayyos, as our Rabbis of blessed memory stated. And through this fire — which is the greatness of the Creator, blessed be He — the fire of the Sitra Achra is subdued and nullified: which is the aspect of the heat of all the evil desires

186

מֵחֲמַת שֶׁעִקַּר פִּזּוּר הַנִּיצוֹצוֹת בֵּין הַקְּלִפּוֹת הָיָה עַל־יְדֵי חֵטְא אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, עַל־כֵּן רֹב הַנִּיצוֹצוֹת נָפְלוּ בְּיוֹתֵר לִדְבָרִים שֶׁל מַאֲכָל, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין יְגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת קֹדֶם שֶׁמְּבָרְרִין הַמַּאֲכָל מִפְּסֹלֶת בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת. וְעַל־ כֵּן יֵשׁ כַּמָּה מְלָאכוֹת בַּפַּת וְכֵן יֵשׁ כַּמָּה מִצְו?ֹת בַּפַּת, כִּי הַלֶּחֶם הוּא עִקַּר הַמַּאֲכָל הַמַּשְׂבִּיעַ, וְעִקַּר הַבֵּרוּר הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וּצְרִיכִין לִהְיוֹת חָזָק בֶּאֱמוּנָה מְאֹד, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה, שֶׁיִּשְׁתּוֹקֵק וְיִכְסֹף לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרָצוֹן מֻפְלָג וְכוּ' עַד אֵין סוֹף, כִּי עִקַּר הָאֲכִילָה וְהַשְּׂבִיעָה הוּא מֵהָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן, בִּבְחִינַת "וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן", וּמִשָּׁם עִקַּר הַתַּעֲנוּג וְהַטַּעַם שֶׁל כָּל דְּבַר מַאֲכָל. וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד שֶׁיִּתְגַּבֵּר בִּשְׁעַת אֲכִילָתוֹ שֶׁיַּעֲלֶה הַכֹּל לְשָׁרְשׁוֹ, שֶׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה דַּיְקָא לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַבֵּרוּר וְהָעֲלִיָּה שֶׁל כָּל הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁבַּמַּאֲכָל, כְּשֶׁעוֹלִין לָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שָׁרְשָׁם הָעֶלְיוֹן כַּיָּדוּעַ. וְזֶה יָכוֹל כָּל אָדָם לִזְכּוֹת עַל־יְדֵי כֹּחַ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁמֵּאִיר בּוֹ הֶאָרַת בֵּן וְתַלְמִיד, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְאִירִין גַּם בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת הַנְּמוֹכִים וְהַנְּפוּלִים, שֶׁיֵּדְעוּ כִּי עֲדַיִן הַשֵּׁם עִמָּם, כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, בְּחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְעוֹרְרִין וְעוֹלִין כָּל הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁבַּמַּאֲכָל גַּם־כֵּן לְשָׁרְשָׁן בִּשְׁלֵמוּת (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים). וְזֶה בְּחִינַת מַתְּנוֹת־כְּהֻנָּה, שֶׁצְּרִיכִין לִתֵּן מִדִּבְרֵי מַאֲכָל, וּבְיוֹתֵר מִן הַתְּבוּאָה וְהַלֶּחֶם, שֶׁהֵם תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת, וְסָמוּךְ לִגְמַר הַלֶּחֶם צְרִיכִין לִתֵּן חַלָּה מִן הָעִסָּה - כָּל זֶה בִּכְדֵי לְהַמְשִׁיךְ הַדַּעַת שֶׁל כְּלָלִיּוּת בֵּן וְתַלְמִיד, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה לֵידַע כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים, שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה עִקַּר בֵּרוּר הַמַּאֲכָלִים עַד שֶׁעוֹלִין אֶל בְּחִינַת הָרָצוֹן, עַד שֶׁזּוֹכִין לְהֶאָרַת הָרָצוֹן בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה דַּיְקָא (שם הל' ד, אות ג).

186

drawn from the koach ha-medameh — the aspect of: "for from the fire they came forth and the fire shall consume them" [Yechezkel 15:7]. And from the supernal fire above, the earthly fire below is derived and descends — therefore there are many colors in fire, as stated in the holy Zohar. And this is drawn from the aspect of the revelation of the greatness of the Creator, blessed be He — which comes through the totality of the colors, as explained within. Therefore the final rectification of most foods — which is to completely break the husk preceding the fruit, namely to subdue the imagination that clings to them and reveal the good within them (from which the essential good taste within them is drawn) — is through fire. For fire is drawn at its root from the aspect of the holy fire of the revelation of the greatness of the Creator, blessed be He. And

187

רֹב הַנְּפִילוֹת שֶׁל רֹב הָעוֹלָם הֵם עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה, שֶׁנּוֹפְלִים בְּדַעְתָּם מֵחֲמַת שֶׁיּוֹדְעִים שֶׁאֵינָם זוֹכִים לֶאֱכֹל בִּקְדֻשָּׁה כָּרָאוּי לְאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי. וּבֶאֱמֶת אָסוּר לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ מִשּׁוּם דָּבָר כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, אַדְּרַבָּא צְרִיכִין לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּכָל פַּעַם וְלֵידַע וּלְהַאֲמִין כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ וַעֲדַיִן הַשֵּׁם עִמּוֹ וְאֶצְלוֹ וְסָמוּךְ לוֹ; בִּפְרָט בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה, שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת אָז אִישׁ־חַיִל לֶאֱכֹל בְּשִׂמְחָה וְהִתְחַזְּקוּת, מֵאַחַר שֶׁאֲכִילָתוֹ בְּהֶתֵּר וּבְכַשְׁרוּת עַל־פִּי הַתּוֹרָה, וּמְבָרֵךְ עַל כָּל דָּבָר תְּחִלָּה וָסוֹף, בְּוַדַּאי אֲכִילָתוֹ יְקָרָה מְאֹד, וְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל מְבָרֵר בֵּרוּרִים הַרְבֵּה עַל־יְדֵי אֲכִילָתוֹ, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק אָז מְאֹד וְלֵידַע כִּי ה' עִמּוֹ כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה דַּיְקָא בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, שֶׁיִּשְׁתּוֹקֵק אָז דַּיְקָא לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרָצוֹן מֻפְלָג מְאֹד, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת הָאֲכִילָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה עוֹלִים כָּל הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁבַּמַּאֲכָל לְשָׁרְשָׁם הָעֶלְיוֹן בִּשְׁלֵמוּת כַּנַּ"ל (שם; ע' התחזקות אות כח).

187

since the essential revelation of the greatness of the Creator is specifically through Israel — the aspect of: "Israel in whom I take pride" [Yisrael asher becha espa'ar] [Yeshayahu 49:3] — therefore the baking and cooking must specifically be through Israel. And then through this the imagination and the husk preceding the fruit are subdued — the aspect of: "fire goes before Him and burns up His enemies around Him" [eish lefanav teilech u-tlahet saviv tzarav] [Tehillim

188

הָאֲכִילָה מֵבִיא חֲמִימוּת וְחִזּוּק לְהַלֵּב, וְעַל־כֵּן כְּשֶׁאֵין הָאֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה עַל־פִּי הַתּוֹרָה, אֲזַי מִתְגַּבֵּר חַס וְשָׁלוֹם תַּבְעֵרַת הַלֵּב לְתַאֲווֹת רָעוֹת עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט"; וְלִפְעָמִים יָכוֹל לִבְעֹר בְּיוֹתֵר חוּץ מֵהַמִּדָּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, וְגַם זֶה אֵינוֹ טוֹב כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְזֶה בְּחִינַת "וְאֶל אֲצִילֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁלַח יָדוֹ" - מִכְּלָל שֶׁהָיוּ רְאוּיִים לְהִשְׁתַּלֵּחַ בָּהֶם יָד כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי "וַיֶּחֱזוּ אֶת הָאֱלֹקִים וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ", שֶׁהִסְתַּכְּלוּ בְּמַה שֶּׁאֵין לָהֶם רְשׁוּת עַל־יְדֵי אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה. וְזֶה בְּחִינַת הַפְּגָם שֶׁל נָדָב וַאֲבִיהוּא, שֶׁנִּתְלַהֲבוּ חוּץ מֵהַמִּדָּה, בְּחִינַת "בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי ה' וַיָּמוּתוּ", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: שְׁתוּיֵי יַיִן נִכְנְסוּ. וְזֶה בְּחִינַת "פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ... וְרָם לְבָבֶךָ וְכוּ'", כִּי אֲפִלּוּ הַהִתְלַהֲבוּת דִּקְדֻשָּׁה חוּץ מֵהַמִּדָּה הוּא בְּחִינַת רוּםשׂ לֵבָב וְגַסּוּת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יָכוֹל לְהִכָּשֵׁל לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, בְּחִינַת "וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ וְכוּ'" כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לְקַדֵּשׁ הָאֲכִילָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּכַמָּה קְדֻשּׁוֹת וְכַמָּה מִצְו?ֹת עַל־פִּי הַתּוֹרָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִבְעַר הַלֵּב עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה חוּץ מֵהַמִּדָּה, חַס וְשָׁלוֹם, לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל, כִּי שְׁנֵיהֶם אֵינָם טוֹבִים כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת נְטִילַת־יָדַיִם לִסְעוּדָה, כִּי צְרִיכִין לְקַדֵּשׁ אֶת הַיָּדַיִם (שֶׁהֵם בִּמְקוֹם הַכְּנָפַיִם כַּיָּדוּעַ) בְּמַיִם, שֶׁשָּׁם רוּחַ אֱלֹקִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרוּחַ שֶׁבְּכַנְפֵי רֵאָה שֶׁמְּקָרֵר חֲמִימוּת הַלֵּב שֶׁיִּהְיֶה בְּמִדָּה וּבְהַדְרָגָה, וְשָׁרְשׁוֹ נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הָרוּחַ אֱלֹקִים הַמְרַחֶפֶת עַל מֵימֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁעַל־ יְדֵי הַתּוֹרָה מְקָרְרִין בְּחִינַת הַשְּׁנֵי הַחֲמִימוּת הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה וּלְוִיָּה שֶׁצְּרִיכִין לִתֵּן מֵהַתְּבוּאָה וְהַלֶּחֶם, וְכָל זֶה בִּכְדֵי לְקַדֵּשׁ אֶת הָאֲכִילָה בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיֶה חֲמִימוּת הַלֵּב בִּקְדֻשָּׁה כָּרָאוּי בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה כַּנַּ"ל (הל' תרומות ומעשרות, הל' ג, אותיות ב ד ה).

188

97:3]. But if non-Jews cooked them — since they are from the aspect of the fire of the Sitra Achra — through this the force of evil imagination clings even more strongly to the food. And therefore it is not fit for Israel's eating — for Israel's eating must be in great holiness, in the aspect of breaking the imagination (from which all desires come) — through which the good and holiness within the food is revealed: which is the aspect of the holy sparks garbed in it. And therefore our Rabbis of blessed memory stated: "the table atones like the altar" [Chagigah 27a] — for holy eating is in place of a sacrifice. For all the sacrifices are in the aspect of breaking the imagination, as explained within. And this too is the essential holiness of Israel's eating, as above. When one merits to sanctify one's eating completely through the revelation of the greatness of the

189

בִּרְכַּת הַמָּזוֹן שֶׁמְּבָרְכִין אַחַר הָאֲכִילָה זֶה בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁזּוֹכִין לְקַבֵּל בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה דַּיְקָא, כִּי הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת מִמַּזָּל הָעֶלְיוֹן, בְּחִינַת 'בְּמַזְּלָא תָּלְיָא', שֶׁהוּא בְּחִינַת עַתִּיקָא, בְּחִינַת הָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁזּוֹכִין לְקַבֵּל בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה הוּא עַל־יְדֵי הַדַּעַת הָאֲמִתִּי, שֶׁעוֹסֵק הַצַּדִּיק הָאֱמֶת לְהָאִיר בְּבָנָיו וְתַלְמִידָיו, שֶׁזֶּה עִקַּר הָרַחֲמָנוּת שֶׁצְּרִיכִין לְרַחֵם עַל הָאָדָם - לְהָאִיר בּוֹ דַּעַת, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן מַאֲרִיכִין אַחַר בִּרְכַּת־הַמָּזוֹן בִּתְפִלּוֹת "הָרַחֲמָן הוּא וְכוּ'", וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁצְּרִיכִין לְהַשְׁאִיר מֵאֲכִילָתוֹ בִּשְׁבִיל לְבָרֵךְ בִּרְכַּת־הַמָּזוֹן, שֶׁתָּחוּל הַבְּרָכָה עָלָיו, כִּי מַה שֶּׁמּוֹתִירִין מֵאֲכִילָתוֹ זֶה בְּחִינַת "וַתֹּאכַל וַתִּשְׂבַּע וַתֹּתַר" הַנֶּאֱמָר אֵצֶל רוּת, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "וַתֹּתַר" - לִתְחִיַּת־ הַמֵּתִים וְכוּ', שֶׁזֶּה בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא, שֶׁאָז יִזְכּוּ בִּשְׁלֵמוּת לִבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, בִּבְחִינַת "כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל וְכוּ'"; וְעַל־כֵּן מוֹתִירִין מֵאֲכִילָתוֹ כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ גַּם עַכְשָׁו הֶאָרָה מִבְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא, וְלִזְכּוֹת לְהֶאָרַת הָרָצוֹן עַל־יְדֵי בִּרְכַּת־ הַמָּזוֹן, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַבְּרָכָה וְהַפַּרְנָסָה (הל' ראשית הגז, הל' ג, אות יח).

189

Creator, blessed be He — which is the aspect of the rectification of foods through the power of the holy fire that is composed of many colors — then the supernal holy colors [gavnin ila'in kadishin] are revealed. These are the root of holy wealth [mamon d'kedushah] — and through this one is freed from the desire for money. And this is the aspect of what is explained in the story of the Ba'al Tefilah [the Master of Prayer — one of the stories in Rebbe Nachman's Sipuray Maasiyos] — that through the foods cooked by the power of the fire

190

אֲכִילַת בָּשָׂר הִיא בִּבְחִינַת בֵּרוּר וַעֲלִיַּת הַהֲלָכוֹת, שֶׁמַּעֲלֶה הַצַּדִּיק כָּל הַדִּבּוּרִים שֶׁחוֹלְקִין עָלָיו עַל־יְדֵי שֶׁלָּמְדוּ הַהֲלָכוֹת שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, וְהַצַּדִּיק מַעֲלֶה אוֹתָם וְחוֹזֵר וְעוֹשֶׂה מֵהֶם הֲלָכוֹת; וְהַדִּבּוּרִים הֵם בְּחִינַת הַנֶּפֶשׁ, בְּחִינַת "וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה", וְתַרְגּוּמוֹ: "לְרוּחַ מְמַלְלָא". וְזֶה שֶׁיּוֹדֵעַ לְהַעֲלוֹת כָּל הַדִּבּוּרִים שֶׁנָּפְלוּ לְמַטָּה וְלַחֲזֹר וְלַעֲשׂוֹת מֵהֶם הֲלָכוֹת (וְכֵן כָּל הַמְקֻשָּׁרִים וְנִלְוִים אֵלָיו וְנִכְלָלִין בּוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְתַקֵּן וּמֵרִים אוֹתָם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים), הֵם יְכוֹלִים לֶאֱכֹל בָּשָׂר, לְבָרֵר וּלְהַעֲלוֹת הַנֶּפֶשׁ הַמְגֻלְגָּל בַּחַי לְהַחֲזִירוֹ לִמְדַבֵּר; אֲבָל עַם־ הָאָרֶץ, שֶׁאֵינוֹ לוֹמֵד הֲלָכוֹת, אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָסוּר לוֹ לֶאֱכֹל בָּשָׂר, כִּי אֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהַעֲלוֹת הַנֶּפֶשׁ הַמְגֻלְגָּל בּוֹ (שם הלכה ה, אות כ).

190

described there, the desire for money is cast away. The Arc of This Batch: This batch opens the section on forbidden foods of non-Jews — bishul akum, pas akum, yayin nesech — and reveals their underlying spiritual structure through the lens of two master concepts: mezonah d'nishmata (soul-food / fragrance) versus mezonah d'gufa (body-food / foul odor),

191

הָרוּחַ־חַיִּים נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מֵרוּחַ פִּיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּעַצְמוֹ בִּבְחִינַת "וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים", וּמָאן דְּנָפַח, מִתּוֹכוֹ נָפַח; וְעִקַּר הַחַיּוּת שֶׁנִּמְשָׁךְ לְהָאָדָם עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה הוּא בִּבְחִינַת הָרוּחַ־חַיִּים הַנַּ"ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "כִּי לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם, כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי ה' וְכוּ'", הַיְנוּ בְּחִינַת הָרוּחַ־חַיִּים הַנַּ"ל, וְזֶה הָרוּחַ־חַיִּים הוּא עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעַל־כֵּן הָאֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הַחֶסְרוֹנוֹת, כִּי זֶה עִקַּר הָאֲכִילָה לְהַשְׁלִים הַחִסָּרוֹן מֵהַלֵחוֹת וְהַשַּׁמְנוּנִית שֶׁנֶּחְסָר לְהָאָדָם בְּכָל עֵת עַל־יְדֵי הָאֵשׁ הַבּוֹעֵר בּוֹ כַּיָּדוּעַ. וְזֶה בְּחִינַת "ה' רֹעִי לֹא אֶחְסָר", וְכֵן בְּבִרְכַּת־ הַמָּזוֹן אָנוּ אוֹמְרִים: "וּבְטוּבוֹ הַגָּדוֹל תָּמִיד לֹא חָסַר לָנוּ וְאַל יֶחְסַר לָנוּ וְכוּ'". וְעַל־כֵּן, עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה הוּא עַל־יְדֵי הִתְקַשְּׁרוּת לְצַדִּיקִים, שֶׁמֵּהֶם נִמְשָׁךְ הָרוּחַ־ חַיִּים, וְאָז זוֹכֶה לִשְׂבִיעָה, בִּבְחִינַת "צַדִּיק אֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ", כִּי הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק הוּא בְּחִינַת אוֹר מָלֵא בְּלִי שׁוּם חִסָּרוֹן; אֲבָל הָרְשָׁעִים, כָּל מַה שֶּׁאוֹכְלִים יוֹתֵר - נֶחְסָר לָהֶם בְּיוֹתֵר, בִּבְחִינַת "וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסַר", כִּי הֵם בִּבְחִינַת "מְאֹרֹת" חָסֵר. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהָעַכּוּ"ם מִתְגַּבְּרִין, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי אֲרִיכַת הָרוּחַ שֶׁלָּהֶם, שֶׁהוּא בְּחִינַת רוּחַ הַטֻּמְאָה הַנִּמְשָׁךְ מִפְּגַם הָאֲכִילָה, וְגוֹזְרִין גְּזֵירוֹת עַל יִשְׂרָאֵל - אֲזַי גּוֹזְרִין יִשְׂרָאֵל תַּעֲנִית לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר תַּאֲוַת אֲכִילָה, בִּכְדֵי לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר הָרוּחַ־חַיִּים שֶׁל הָעַכּוּ"ם שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לְהִתְגַּבֵּר עַל יִשְׂרָאֵל (הלכות העושה שליח לגבות חובו, הל' ג, אות טו).

191

and the fire of holiness versus the fire of the Sitra Achra. Entry 136 opens with a startling identification: the taste of food and the taste of speech are the same Hebrew word — ta'am. The taste of food is literally the letters of the Holy Tongue garbed within it. The palate that discerns food-flavor and the ear that discerns the meaning of words are performing the same spiritual act. Abigail's ta'am (wisdom/taste) is cited as the proof-text. Entry 138–139 explain the graduated hierarchy of milk derivatives: butter (Holy Tongue — most refined), cheese (Targum — intermediate), whey (waste — pure residue). The prohibition of non-Jewish cheese follows directly: since cheese is Targum-language and the

192

הַתּוֹרָה הִיא בְּחִינַת אֲכִילָה, וּתְפִלּוֹת וְשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת הֵם בְּחִינַת שְׁתִיָּה (שם אות לא).

192

nations draw their sustenance specifically through

193

הַיַּיִן יֵשׁ בּוֹ שְׁנֵי כֹּחוֹת: זָכָה וְכוּ', לֹא זָכָה וְכוּ', כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. הַיְנוּ, מִי שֶׁתִּקֵּן מַעֲשָׂיו וּכְבָר בֵּרֵר כָּל הָאַרְבַּע יְסוֹדוֹת עַד שֶׁהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים (עַיֵּן פְּנִים), אָז עַל־יְדֵי שְׁתִיָּתוֹ נַעֲשֶׂה רֹאשׁ, כִּי זֶה הַיַּיִן הוּא בְּחִינַת יַיִן הַמְשַׂמֵּחַ, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁנִּשְׁלָם עַל־יְדֵי הָרוּחַ־חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שִׂמְחָה. 'לֹא זָכָה נַעֲשֶׂה רָשׁ' - כִּי אָז הַיַּיִן הוּא בִּבְחִינַת רוּחַ סְעָרָה, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הָעֲנִיּוּת וְהַחֶסְרוֹנוֹת (שם אות ל).

193

Targum, their cheese carries that channel of sustenance. The Rabbinic response to Rabbi Yishmael's question — "your loves are better than wine" — means: the Oral Torah's enactments that protect and refine the Targum-channel

194

עַל־יְדֵי הַיַּיִן דִּקְדֻשָּׁה, כְּגוֹן בְּשַׁבָּת וְיוֹם־טוֹב, בִּפְרָט בְּפוּרִים - עַל־יָדוֹ דַּיְקָא מַמְתִּיקִין הַדִּינִין בְּשָׁרְשָׁן וּמְבַטְּלִין הָרַב דִּקְלִפָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵשָׂו וְאַלּוּפָיו, נֶגֶד הָרַב דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת "וְרַב חֶסֶד" (שם אות כא).

194

are dearer than the Written Torah wine itself, because they are the mechanism of the Oral Torah's victory over

195

הַיַּיִן יֵשׁ בּוֹ שְׁתֵּי בְחִינוֹת, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל כַּמָּה פְּעָמִים, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. כִּי כְּשֶׁאֵין זוֹכִין לִשְׁתּוֹתוֹ בִּקְדֻשָּׁה כָּרָאוּי, אֲזַי עַל־יְדֵי חֲמִימוּת וְהִתְלַהֲבוּת הַלֵּב שֶׁבָּא עַל־יְדֵי הַיַּיִן, הוּא בָּא לְכַעַס וּמְדָנִים וָרִיב, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַפְסִיד הָעֲשִׁירוּת וּבָא לַעֲנִיּוּת, בִּבְחִינַת 'לֹא זָכָה נַעֲשֶׂה רָשׁ'; וְכַנִּרְאֶה בְּחוּשׁ, שֶׁעַל־יְדֵי שִׁכְרוּת בָּאִים עַל־פִּי־רֹב לְכַעַס וָרִיב וּמַחֲלֹקֶת. אֲבָל אִם זוֹכֶה לִשְׁתּוֹת הַיַּיִן בִּקְדֻשָּׁה, אֲזַי 'זָכָה - נַעֲשֶׂה רֹאשׁ', בְּחִינַת רֹאשׁ וּמֹחִין, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְתִקּוּן הַמִּשְׁפָּט, וְאָז הִתְלַהֲבוּת וַחֲמִימוּת הַלֵּב שֶׁבָּא עַל־יְדֵי הַיַּיִן, הוּא בְּחִינַת הָאֵשׁ הַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּתְעוֹרֵר עַל־יְדֵי הַמִּשְׁפָּט, וְהָאֵשׁ הַזֶּה הוּא בְּחִינַת "מַלְאֲכֵי־אֵשׁ", בְּחִינַת "וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה' אֵלָיו בְּלַבַּת־אֵשׁ", וְעַל־יְדֵי הָאֵשׁ הַזֶּה נִשְׂרָף וּמִתְבַּטֵּל כָּל הָרַע הַנֶּאֱחָז בְּהַנְּפָשׁוֹת וְהַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁעוֹסֵק לְבָרְרָם וּלְהַעֲלוֹתָם אֶל הַקְּדֻשָּׁה. וְאָז כְּשֶׁנִּתְבַּטֵּל הָרַע וְנִתְקָרְבִין הַנְּפָשׁוֹת אֶל הַקְּדֻשָּׁה, אֲזַי נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי־זֶה שִׂמְחָה גְדוֹלָה בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, מֵעֵין הַשִּׂמְחָה שֶׁלֶּעָתִיד לָבוֹא כְּשֶׁיִּתְבָּרְרוּ כָּל הַנִּיצוֹצוֹת לְגַמְרֵי. וְזֶה בְּחִינַת 'זָכָה - מְשַׂמְּחוֹ', בְּחִינַת "וְיַיִן יְשַׂמַּח וְכוּ'" (הלכות הרשאה, הל' ד, אות יד).

195

the Targum's danger. Entry 140 is brief but important: guarding against non-Jewish food and wine is directly connected to shmirat ha-bris [guarding the covenant] and to the revelation of Torah secrets. The connection runs through daas: non-Jewish food blemishes daas, which is the seat of the bris; protecting daas through kashrus opens the gates of hidden Torah. Entry 141 is among the most developed entries in this batch. The fire through which food is cooked is identified as the spiritual analog of tochachah [reproof]. Just as a Jew's holy reproof

196

הִתְקַשְּׁרוּת וְחִבּוּר הַנֶּפֶשׁ עִם הַגּוּף הוּא עַל־יְדֵי אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּשְׁאָר צָרְכֵי הַגּוּף, וְכָל זֶה מֵחֲמַת הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים הַמְלֻבָּשִׁים בָּהֶם, שֶׁהֵם בְּחִינַת רְצוֹנוֹת עֶלְיוֹנִים הַמְלֻבָּשִׁים בְּכָל צָרְכֵי הָאָדָם, בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְכַיּוֹצֵא, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה מִתְקַיֶּמֶת הַנֶּפֶשׁ בַּגּוּף בְּזֶה הָעוֹלָם, כְּדֵי לְהַעֲלוֹת אֵלּוּ הָרְצוֹנוֹת הַמְלֻבָּשִׁין בְּזֶה הָעוֹלַם־הַמַּעֲשֶׂה וְלַהֲשִׁיבָן לְשָׁרְשָׁן, לִמְקוֹר הָרָצוֹן, שֶׁזֶּה עִקַּר תַּעֲנוּגָיו וְשַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ לִכְלֹל עֲשִׂיָּה בְּרָצוֹן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד שֶׁיִּהְיֶה כָּל אֲכִילָתוֹ וּשְׁתִיָּתוֹ וּשְׁאָר צְרָכָיו בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, שֶׁיִּהְיֶה כָּל כַּוָּנָתוֹ רַק בִּשְׁבִיל רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ", הַיְנוּ כְּדֵי לִכְלֹל הַכֹּל בָּרָצוֹן הָעֶלְיוֹן, אֲשֶׁר רַק בִּשְׁבִיל זֶה יָרַד לְזֶה הָעוֹלָם, לְהַגְבִּיר הָרָצוֹן דִּקְדֻשָּׁה עַל הָעֲשִׂיָּה וְלִכְלֹל עֲשִׂיָּה בְּרָצוֹן. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לְהִסְתַּפֵּק בְּמוּעָט מְאֹד בְּכָל צְרָכָיו הַגַּשְׁמִיִּים, וְלִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ כִּי־אִם בְּהֶכְרֵחִיּוּת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִלְכָּד, חַס וְשָׁלוֹם, בִּרְצוֹנוֹת הַנְּפוּלִין וְהַפְּגוּמִין הַמְלֻבָּשִׁין בְּזֶה הָעוֹלָם, שֶׁהֵם פּוֹגְמִין, חַס וְשָׁלוֹם, בְּהָרָצוֹן דִּקְדֻשָּׁה, וּצְרִיכִין לְהִתְרַחֵק מֵהֶם מְאֹד, כִּי־אִם מַה שֶּׁמֻּכְרָח מְאֹד עַל־פִּי הַתּוֹרָה, כִּי עַל־יְדֵי מִצְו?ֹת הַתּוֹרָה מְקַדְּשִׁין וּמְטַהֲרִין כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם וְנִכְלָלִין כֻּלָּם בָּרָצוֹן הָעֶלְיוֹן הַקָּדוֹשׁ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הַתּוֹרָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' ערב, הל' ג, אות מג).

196

of another Jew — delivered through the voice of the future cosmic song — adds good fragrance to the other's soul, so too Israeli fire adds holy fragrance to food. Non-Jewish fire, however, is the fire of Gehinnom: it adds foul odor rather than refining the good. This is why Chananiah, Mishael, and Azaryah — who guarded themselves from non-Jewish food — were untouched by Nevuchadnezzar's fire. The verse is precise: "the smell of fire had not clung to them" — smell, specifically. And this is why incense was burned after the meal: to ensure the meal remained in the aspect of fragrance = soul-food. Entry 142 maps the Yaakov-Esav polarity onto

197

עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה נִמְשָׁךְ חַיּוּת הָאָדָם. וְעִקַּר הַחַיּוּת הוּא חִבּוּר הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁנֵי הֲפָכִים. כִּי הַנֶּפֶשׁ הוּא בְּחִינַת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, כִּי הִיא נִמְשֶׁכֶת תָּמִיד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, וּמוֹשֶׁכֶת גַּם הַגּוּף עִמָּהּ לְהִדַּבֵּק בֵּאלֹקִים חַיִּים; אֲבָל הַגּוּף הוּא בִּבְחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, כִּי הוּא נוֹטֶה בְּיוֹתֵר אַחַר תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, וְהַגּוּף רוֹצֶה לְהַכְרִיחַ גַּם אֶת הַנֶּפֶשׁ לְהַפְסִיקָהּ וּלְהַרְחִיקָהּ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וּצְרִיכִין לְהַגְבִּיר הַנֶּפֶשׁ עַל הַגּוּף, כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ עַל כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, עַד שֶׁגַּם הַגּוּף יִהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, הַיְנוּ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, וַאֲזַי הַגּוּף הוּא טוֹבָה גְדוֹלָה לְהַנֶּפֶשׁ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה תּוּכַל לְקַבֵּל הָאוֹר בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה, שֶׁלֹּא יִהְיֶה בִּבְחִינַת רִבּוּי הָאוֹר, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא רַק בִּשְׁבִיל הַנֶּפֶשׁ, בִּבְחִינַת "צַדִּיק אֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ". נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה זוֹכִין לִהְיוֹת נִמְשָׁךְ תָּמִיד אַחַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְתוֹרָתוֹ וְצַדִּיקָיו, שֶׁהֵם עִקַּר הַחַיִּים. אֲבָל הָרְשָׁעִים, עִקַּר אֲכִילָתָם הוּא רַק בִּשְׁבִיל הַגּוּף לְבַד, וְעַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר הַכֹּחַ הַמַּכְרִיחַ עַל הַכֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, וְנִפְסָק וְנֶחְסָר לָהֶם הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה עַל־יְדֵי אֲכִילָתָם, בִּבְחִינַת "וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסַר". וְעַל־כֵּן בְּחַיֵּיהֶם קְרוּיִים מֵתִים. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ הוּא בִּבְחִינַת גַּאֲוָה וְגַסּוּת־הָרוּחַ - הֵפֶךְ בְּחִינַת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲנָוָה וְשִׁפְלוּת - עַל־כֵּן הִזְהִיר הַכָּתוּב: "פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ וְכוּ', וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ וְכוּ'"; כִּי נִמְשָׁךְ עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה אַחַר כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה מִתְגַּבֵּר כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ בְּיוֹתֵר כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת: "לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ אֱלֹקַי חָפָצְתִּי, וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעָי", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: כָּל מַאֲכָלִי עַל פִּיךָ, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְקַדְּשִׁים אֲכִילָתָם עַל־פִּי הַתּוֹרָה, עַל־יְדֵי־ זֶה זוֹכִין לַהֲפֹךְ גַּם כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ לְכֹחַ הַמּוֹשֵׁךְ, עַד שֶׁהֵם נִמְשָׁכִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ תָּמִיד (הל' חזקת מטלטלין, הל' ד, אותיות ז יא יג יד).

197

the soul-food/body-food polarity. "The voice is the voice of Yaakov" = soul-food = fragrance = song. "The hands are the hands of Esav" = body-food = foul odor = wailing. Wine is the Tree of Knowledge — perfectly balanced between the two possibilities. The non-Jew's touch tips it toward Esav's hands, converting the potential song into a wail. The Zohar's formulation is electrifying: "wine — for the Aramean it is a sound of wailing." Entry 143 reveals the cascade of spiritual damage from non-Jewish food: it strengthens the side of Esav → weakens soul-food → blemishes daas → the Sitra Achra draws sustenance → lustfulness increases → false beliefs enter → idolatry. The name yayin nesech is derived from the verse about the spirit of slumber (tardaimah) — which is exactly the confusion of the koach ha-medameh (the imagination) from which false religion springs. Entry 144 is the most philosophically complete entry in this batch. Cooking in fire

198

חַיּוּת הָאָדָם הוּא מֵחִבּוּר הַגּוּף וְהַנֶּפֶשׁ. וְהַנֶּפֶשׁ הוּא בְּחִינַת חֵלֶק אֱלוֹקַ מִמַּעַל, בְּחִינַת אַחְדוּת הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ, וְהַגּוּף הוּא בְּחִינַת פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת, וְעַל־יְדֵי הָאֲכִילָה מִתְקַשְּׁרִים יַחַד הַגּוּף וְהַנֶּפֶשׁ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁנִּכְלָלִים כָּל הַפְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת בְּאַחְדוּת הַפָּשׁוּט, כִּי עִקַּר הַחַיּוּת הוּא מֵהַנֶּפֶשׁ. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לֶאֱכֹל בְּכַוָּנָה זוֹ, בִּבְחִינַת "צַדִּיק אֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ", שֶׁעִקַּר הָאֲכִילָה צְרִיכָה לִהְיוֹת בִּשְׁבִיל הַנֶּפֶשׁ דַּיְקָא, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּתְגַּלֶּה אַחְדוּתוֹ הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ מִתּוֹךְ פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת עַל־יְדֵי חַיּוּת הָאָדָם. כִּי בֶּאֱמֶת חַיּוּת הָאָדָם הוּא דָּבָר נִפְלָא, שֶׁמְּקַשֵּׁר רוּחָנִי בְּגַשְׁמִי, הַיְנוּ בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת אַחְדוּת הַפָּשׁוּט הוּא עִקַּר הַחַיּוּת שֶׁל בְּחִינַת הַנֶּפֶשׁ מִתּוֹךְ פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַגּוּף שֶׁכָּלוּל מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת וּמִפְּעֻלּוֹת מְשֻׁנּוֹת הַרְבֵּה. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁאוֹכֵל, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁלֹּא בִקְדֻשָּׁה, רַק בִּשְׁבִיל הֲנָאַת הַגּוּף, אֲזַי, חַס וְשָׁלוֹם, מִתְגַּבֵּר הַגּוּף עַל הַנֶּפֶשׁ, וַאֲזַי מִתְגַּבְּרִים, חַס וְשָׁלוֹם, הַפְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת שֶׁבָּהֶם נֶאֱחָזִים הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, עַד שֶׁנִּתְעַלֵּם, חַס וְשָׁלוֹם, בְּחִינַת אַחְדוּת הַפָּשׁוּט, בְּחִינַת: "פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ וְכוּ', וְשָׁכַחְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ". וַאֲכִילָה כָּזוֹ הוּא בְּחִינַת אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: "כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת", כִּי עִקַּר אֲחִיזַת טוֹב וָרַע הוּא מִבְּחִינַת פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת. וְזֶה בְּחִינַת מִיתָה, כִּי עִקַּר הַחַיּוּת עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת אַחְדוּתוֹ הַפָּשׁוּט שֶׁהוּא חַי־הַחַיִּים יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן צְרִיכִים לְבָרֵךְ עַל כָּל דָּבָר, כְּדֵי שֶׁיֻּכְלַל הַמַּאֲכָל בְּאֶחָד הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי הַבְּרָכָה, שֶׁהוּא רַק בִּשְׁבִיל זֶה שֶׁיִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַמַּאֲכָל הַזֶּה בְּחִינַת אַחְדוּת הַפָּשׁוּט מִתּוֹךְ פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "לֹא נִתְּנָה תּוֹרָה אֶלָּא לְאוֹכְלֵי הַמָּן", כִּי כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה הוּא בִּשְׁבִיל לְגַלּוֹת אַחְדוּתוֹ הַפָּשׁוּט, וְזֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת אֲכִילַת מָן, שֶׁהָיָה מִין אֶחָד וּמִשְׁתַּנֶּה לְכַמָּה טְעָמִים, שֶׁזֶּה בְּחִינָה שֶׁכָּל הַפְּעֻלּוֹת מְשֻׁנּוֹת נִמְשָׁכִין מֵאֶחָד הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ (הלכות שותפים בקרקע, הל' ב, אותיות ד ה).

198

is the final stage of the cosmic process of breaking the kelipah ha-kodemet la-pri — the husk preceding the fruit. This husk is identified as the koach ha-medameh [the power of imagination] — which exists at every level of reality. The fire that breaks this husk is the earthly reflection of the divine fire of the Nehar di-Nur [the river of fire flowing from before the Divine throne] — drawn from the awe-fire of the chayyos. Israel specifically channels this divine fire through cooking. Non-Jewish fire channels the fire of Gehinnom — which intensifies imagination rather than breaking it. Therefore: "the table atones like the altar" — holy eating is sacrifice, because sacrifice is precisely the act of breaking the imagination through the divine fire. Entry 145 closes with a reference to Rebbe Nachman's story of the Ba'al Tefilah — where the multi-colored fire of holiness, when channeled through cooking, frees one from the grip of the desire for money.

199

עִקַּר שְׁלֵמוּת תִּקּוּן הָאֲכִילָה הוּא כְּשֶׁזּוֹכִין לְבָרֵר מִבְּחִינַת שֶׁפַע בְּהֵמָה לְשֶׁפַע אָדָם, וְאָז הָאֲכִילָה שֶׁלּוֹ נָקִי וָזַךְ וְצַח בְּלִי שׁוּם פְּסֹלֶת כְּלָל, שֶׁהוּא בְּחִינַת מוֹץ וָתֶבֶן, בְּחִינַת שֶׁפַע בְּהֵמָה, וְנִזּוֹן רַק מִשֶּׁפַע אָדָם. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאָסוּר לָאָדָם לֶאֱכֹל קֹדֶם שֶׁיַּאֲכִיל לִבְהֶמְתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ", וַהֲדַר "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי צְרִיכִין לְהַאֲכִיל לִבְהֶמְתּוֹ תְּחִלָּה קֹדֶם שֶׁיֹּאכַל הוּא, כְּדֵי שֶׁיַּחֲזִיר וְיִתֵּן הַמְּזוֹנוֹת וְהַשֶּׁפַע שֶׁל בְּהֵמָה לִבְהֵמָה, לְהוֹרוֹת שֶׁאֵין לוֹ אֲחִיזָה, חַס וְשָׁלוֹם, בְּהַשֶּׁפַע שֶׁל בְּהֵמוֹת, וְהוּא נִזּוֹן רַק מִבְּחִינַת שֶׁפַע שֶׁל אָדָם, שֶׁזֶּה עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת כַּנַּ"ל (הלכות מקח וממכר, הל' ד, אות ב).

199

The holy colors of fire are the root of holy wealth — and holy eating reveals them. נ נח נחמ נחמן מאומן In all foods there are exceedingly high lights [oros gevohim me'od]. Therefore the Tzadik — whose eating is in holiness, in the aspect of: "the Tzadik eats to the satisfaction of his soul" [Mishlei 13:25] — is nourished

200

הָאֲכִילָה הִיא בְּחִינָה גְבוֹהָה מְאֹד כְּשֶׁזּוֹכִין לֶאֱכֹל בִּקְדֻשָּׁה. כִּי הָאֲכִילָה הוּא חִבּוּר הַגּוּף עִם הַנֶּפֶשׁ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת הָעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹן וְתַחְתּוֹן, שֶׁהֵם בְּחִינַת גּוּף וָנֶפֶשׁ. וְשֹׁרֶשׁ הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה נִמְשָׁךְ גַּם־כֵּן מִבְּחִינַת הַמַּקִּיפִים הָעֶלְיוֹנִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת הָעוֹלָמוֹת, בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת בֵּן וְתַלְמִיד. וְעַל־כֵּן דַּיְקָא בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה זוֹכִין לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמַּקִּיפִים הַקְּדוֹשִׁים הַנַּ"ל (הלכות נחלות, הלכה ב, אות ג).

200

through his eating from the lights of tzachtzachos [the most brilliant, crystal-clear supernal radiances] — the aspect of: "and He shall satisfy your soul in tzachtzachos" [v'hishbia' b'tzachtzachos nafshecha] [Yeshayahu 58:11].

201

מִי שֶׁאוֹכֵל בְּתַאֲוָה גַשְׁמִית בְּלִי כִּסּוּפִין דִּקְדֻשָּׁה, אֲזַי אֵינוֹ מְקַשֵּׁר נַפְשׁוֹ לְגוּפוֹ, וְאָז כְּשֶׁיּוֹצֵאת נִשְׁמָתוֹ הוּא מֵת מַמָּשׁ, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. אֲבָל כְּשֶׁזּוֹכֶה לְכִסּוּפִין דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עוֹשֶׂה נְקֻדּוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת נְפָשׁוֹת, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וַאֲזַי כָּל אֲכִילָתוֹ בִּבְחִינַת לֶחֶם הַפָּנִים עַל־יְדֵי־זֶה נַפְשׁוֹ קְשׁוּרָה בְּגוּפוֹ תָּמִיד אֲפִלּוּ לְאַחַר מוֹתוֹ, בִּבְחִינַת "צַדִּיקִים בְּמִיתָתָן קְרוּיִין חַיִּים" (שם הל' ג, אות ב).

201

And therefore it is impossible to receive the high light of foods except through holy and pure vessels [keilim kedoshim u-tehorim] — which are made through the aspect of emunás chachamim [faith in the

202

אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה הִיא בְּחִינַת צְדָקָה וָחֶסֶד, בְּחִינַת "גֹּמֵל נַפְשׁוֹ אִישׁ חָסֶד", וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל עַל הִלֵּל שֶׁהָיָה אוֹמֵר: אֵזֵיל וְאֶגְמֹל חֶסֶד עִם נַפְשִׁי! וְעַל־ יְדֵי צְדָקָה זוֹכִין לְתִקּוּן הַמִּשְׁפָּט, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת שְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת הָאֲכִילָה, כִּי צְרִיכִין לֶאֱכֹל בְּמִדָּה וּבְמִשְׁקָל, בִּבְחִינַת "יְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט". וְזֶה בְּחִינַת: "אָבִיךָ הֲלוֹא אָכַל וְשָׁתָה וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה אָז טוֹב לוֹ" (ירמיה כב), כִּי תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט עַל־יְדֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה. וְעַל־כֵּן הָעוֹסְקִים בְּמִשְׁפָּט צְרִיכִין לִזָּהֵר בְּיוֹתֵר לֶאֱכֹל בָּעֵת וּבַזְּמַן וּבְיִשּׁוּב־הַדַּעַת, בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְקַלְקְלוּ הַמִּשְׁפָּט עַל־יְדֵי פְּגַם תַּאֲוַת אֲכִילָה. וְזֶה בְּחִינַת: "וְשָׂרַיִךְ בָּעֵת יֹאכֵלוּ וְכוּ'" - מֵחֲמַת שֶׁהֵם הָעוֹסְקִים בַּמִּשְׁפָּט. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה תָּלוּי בְּתִקּוּן הַמִּשְׁפָּט, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־כֵּן אָסוּר לֶאֱכֹל קֹדֶם הַתְּפִלָּה כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפְגֹּם בַּמִּשְׁפָּט עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִפְגָּם הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט (שם הל' ד, אות טו).

202

Sages]. [See the section on Emunah, entry 69 of this volume.] And when one blemishes faith in the Sages, G-d forbid, the vessels are blemished — and through this the foods are automatically blemished, and the light of holiness departs from them — since one has no vessel to receive the light within it. And then the foods remain as mere waste residue — and then the waste and dregs rise up and damage the brain. And therefore the nations — who are distant from the faith of Israel,

203

גּוּף וּנְשָׁמָה הֵם בְּחִינַת פְּנִימִי וּמַקִּיף. כִּי הַגּוּף רוֹאִין אוֹתוֹ וְאֶפְשָׁר לַהֲבִינוֹ בְּשֵׂכֶל, וְעַל־כֵּן הוּא בְּחִינַת פְּנִימִי, בְּחִינַת עוֹלָם הַזֶּה, כִּי מְבִינִין אוֹתוֹ בִּפְנִימִיּוּת הַשֵּׂכֶל גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה; אֲבָל הַנְּשָׁמָה, אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגָהּ, וְהִיא בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא, בְּחִינַת מַקִּיפִין. וְעִקַּר חִבּוּר הַנְּשָׁמָה עִם הַגּוּף בָּעוֹלָם הַזֶּה הוּא עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה, כִּי עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה נִשְׁלָם הַדַּעַת, וְזֶה עִקַּר כַּוָּנַת אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה כְּדֵי לְהַשְׁלִים הַדַּעַת וְהַמֹּחַ עַל־יָדָהּ, בִּבְחִינַת "צַדִּיק אֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ", בְּחִינַת "וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ", הַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי אֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ אוֹרוֹת הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת אוֹרוֹת הַצַּחְצָחוֹת, וְאָז הָאֲכִילָה בִּבְחִינַת מָן, שֶׁהוּא מַאֲכָל שֶׁל הַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַשָּׂגַת הַמַּקִּיפִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיִּתְגַּלּוּ לֶעָתִיד (הלכות אפוטרופוס, הל' ב, אותיות ט י יא).

203

and whose essential distance is from faith in the Sages, for many of their own wise men also know of faith in Hashem, blessed be He, but they deny the Torah and commandments — and primarily the Oral Torah, which is the aspect of faith in the Sages — and since they are distant from faith, they have no holy vessels. And all their vessels are impure in our eyes. And we cannot receive the light of holiness

204

אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל עַל הַמָּן, שֶׁהָיָה נִבְלָע בָּאֵיבָרִים. וְעַכְשָׁיו, אַף־עַל־פִּי שֶׁבְּהֶכְרֵחַ יֵשׁ בְּהָאֲכִילָה פְּסֹלֶת וּמוֹתָרוֹת שֶׁמֻּכְרָח לָצֵאת לַחוּץ, אַף־עַל־פִּי־כֵן הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת אוֹכְלִים בִּקְדֻשָּׁה בְּטָהֳרָה כָּל־ כָּךְ עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, עַד שֶׁאֵין עוֹלִים שׁוּם עֲשָׁנִים סְרוּחִים מִמּוֹתְרוֹת הָאֲכִילָה אֶל הַמֹּחַ, רַק מְבָרְרִים הַטּוֹב הַזַּךְ בְּעַצְמוֹ שֶׁנִּבְלָע בָּאֵיבָרִים, וּשְׁאָר הַפְּסֹלֶת נִדְחֶה לַחוּץ לְגַמְרֵי וְאֵינוֹ עוֹלֶה אֶל הַמֹּחַ כְּלָל; וְעַל־כֵּן אֲכִילָתָם בִּבְחִינַת אֲכִילַת מָן מַמָּשׁ, אַדְּרַבָּא עַתָּה אֲכִילַת הַצַּדִּיקִים הַגְּבוֹהִים נִפְלָאָה בְּיוֹתֵר, שֶׁאוֹכְלִים מַאֲכָלִים גַּשְׁמִיִּים כָּאֵלֶּה שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מוֹתָרוֹת כָּזֶה, וְאַף־עַל־פִּי־ כֵן אוֹכְלִים בִּקְדֻשָּׁה כָּזֹאת, עַד שֶׁאֵין עוֹלִים שׁוּם עֲשָׁנִים סְרוּחִים אֶל מֹחָם, עַד שֶׁאֲכִילָתָם בִּבְחִינַת מָן מַמָּשׁ. וְעַל־יְדֵי־זֶה הֵם זוֹכִים לְהַשָּׂגַת הַתּוֹרָה בִּשְׁלֵמוּת, בִּבְחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: לֹא נִתְּנָה תּוֹרָה אֶלָּא לְאוֹכְלֵי הַמָּן (הל' פקדון, ה"ה, אות י).

204

of the foods we eat except through the holy vessels of Israel — not through their vessels, which are the aspect of: "a vessel in which there is no desire" [keli ein cheifetz bo] [Hoshea 8:8]. All of this is because they are distant from faith in the Sages — through which comes the essential holiness of the vessels. And therefore when one purchases eating vessels from them, one must immerse them in mikveh waters. And

205

כָּל הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאֲכִילָה, כְּגוֹן תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת וְחַלָּה, וְכָל הָעֶשֶׂר מִצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בַּפַּת, וְאִסּוּר נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת וּמִינִים טְמֵאִים וְכוּ' - הַכֹּל כְּדֵי לְקַדֵּשׁ אֲכִילַת יִשְׂרָאֵל, שֶׁיִּהְיֶה מַאֲכָלָם זַךְ בְּלִי מוֹתָרוֹת, כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְהוֹצִיא מִשְׁפְּטֵי אֱמֶת מֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה (שם אות יא).

205

through this we draw upon them the holiness of pure waters — which purify from the waste residue that comes through the blemish of faith in the

206

כְּשֶׁהַמַּאֲכָל אֵינוֹ מְבֹרָר וְהָעֲשָׁנִים סְרוּחִים עוֹלִים אֶל הַמֹּחַ, אֲזַי הַמֹּחַ מְבֻלְבָּל וְאֵין לוֹ חַיּוּת כָּרָאוּי, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַשְׁפִּיעַ חַיּוּת וּשְׂבִיעָה לְכָל הָאֵיבָרִים; וּמִשָּׁם בָּא בְּחִינַת רְעָבוֹן, מֵחֲמַת שֶׁאֵין הַמַּאֲכָל מַשְׂבִּיעַ כָּרָאוּי אֶת הַנֶּפֶשׁ. אֲבָל כְּשֶׁהַמַּאֲכָל מְבֹרָר וְאֵין עוֹלֶה מִמֶּנּוּ שׁוּם פְּסֹלֶת אֶל הַמֹּחַ, רַק זַכּוּת וְצַחוּת רוּחָנִיּוּת הַמַּאֲכָל שֶׁעוֹלֶה אֶל הַמֹּחַ אַחַר כַּמָּה בֵּרוּרִים, אָז הַמֹּחַ מְקַבֵּל חַיּוּת בִּשְׁלֵמוּת עַל־יְדֵי הַמַּאֲכָל, וְאָז נִשְׁפָּע מֵהַמֹּחַ חַיּוּת וָשֶׁפַע לְכָל הָאֵיבָרִים, שֶׁהִיא בְּחִינַת שְׂבִיעָה. וְכָל זֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים בִּשְׁלֵמוּת. וְזֶה בְּחִינַת: "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְכוּ', וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשׂבַע", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות יג).

206

Sages, as explained within. And through them the aspect of faith in the Sages is rectified — which is the essential holiness and rectification of all holy vessels, as above. Israel's eating is precious, holy, and exceedingly elevated. For holy eating is the aspect of Torah itself — the aspect of: "and Your Torah is within

207

עַל־יְדֵי מִצְוַת תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת מַמְשִׁיכִין הַחַיּוּת מִבְּחִינַת כַּסֵּדֶר לִבְחִינַת מַלְכוּת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, וְאָז חוֹזֵר וְנַעֲשֶׂה הַכֹּל כַּסֵּדֶר, בְּחִינַת פָּנִים. וְעַל־כֵּן עִקַּר הַקְּבִיעוּת לְמַעַשְׂרוֹת הוּא מִשֶּׁיִּרְאֶה פְּנֵי הַבַּיִת דַּיְקָא (הלכות חכירות, הלכה ב).

207

my innards" [v'sorasecha b'soch mei'ai] [Tehillim 40:9]. For through the holy Torah, holy vessels are made — through

1

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

1

The food of Israel must be in very great holiness. For when one does not eat in holiness, through this the daas [higher consciousness/knowledge] of emunás ha-hashgacha [faith in Divine Providence] becomes damaged, and one falls into the error of chochmas ha-teva [the "wisdom of nature" — the heretical view that nature operates independently of G-d], G-d forbid. As it is written: "Lest you eat and be sated…and you say in your heart: 'My strength and the power of my hand made me all this prosperity'" [Devarim 8:12,17] — meaning, he attributes it to nature, G-d forbid, as though his sustenance comes through his own strength and the might of his hand, and he does not acknowledge Divine Providence. And on this, the verse concluded: "And you shall remember Hashem your G-d etc." — meaning that everything is in His providence, blessed be He, alone. Therefore Israel must sanctify their eating greatly. This is the aspect of the many commandments that are connected to eating and drinking. And this is the aspect of: "And you shall eat and be sated and bless [Hashem your G-d]" [Devarim 8:10] — that you bless Hashem after eating, so that you know that everything comes from Him in His providence alone. And this is: "upon the good land" — for Eretz Yisrael is the aspect of hashgacha [Divine Providence], as is well known. And when one believes that sustenance comes entirely from Hashem, blessed be He, in His providence alone, without any natural process whatsoever — this is the aspect of achilas ha-man [eating the manna]. And this is also the aspect of eating matzah on Pesach — at the beginning of Israel's drawing close to their Father in Heaven — for matzah is likewise an aspect of the manna, as our Rabbis of blessed memory have taught. For through eating matzah on Pesach, a great daas is drawn down, and one knows that everything is in His providence alone — and through this comes the essential drawing-close of Israel to their Father in Heaven.

2

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

2

Eating vessels that were in the possession of a non-Jew — if a forbidden substance was absorbed into them through fire, they require libun [direct-flame purging] or hagaala [immersion in boiling water]. And if no forbidden substance was absorbed in them, even so — since they were in the possession of a non-Jew, that is, under the domain of his daas. For the essential [identity] of a person is his daas, and likewise the essential domain of a person is his daas — his knowing in his mind that these objects belong to him and are under his authority. And since the daas of the non-Jew and the Sitra Achra [the "Other Side," the realm of impurity] derive from the aspect of teva [nature], and are far from the daas of emunás ha-hashgacha [faith in Divine Providence] — therefore a vessel that was in the possession and daas of a non-Jew is not fit for the meal of Israel, whose essential repair comes through emunás ha-hashgacha. Therefore it requires immersion in a mikveh — which is the aspect of the World to Come (alma d'asay), the aspect of the waters of daas — the revelation of emunás ha-hashgacha that is drawn from the aspect of the World to Come, the final ketz [end-time]. And if a forbidden substance was absorbed into the vessel through fire — it also requires purification through fire, as it is written: "Every thing that comes into fire, you shall pass through fire" [Bamidbar 31:23] — which is the aspect of subduing the wisdom of nature at its root, the aspect of: "For from fire they came forth, and fire shall consume them" [Yechezkel 15:7] — for fire is the aspect of the root of nature.

3

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

3

Wine has two aspects: When one merits, his daas is elevated through the wine, and he attains emunás ha-hashgacha in its fullness — which is the very essence of daas. And when one does not merit, it is the reverse — through it one damages the daas of hashgacha, and through this poverty comes, the aspect of: "He who did not merit — became impoverished". And likewise when one merits — through the wine one is awakened from sleep, and perfected speech, which comes from daas, is drawn [into him], as is known. This is the aspect of: "And your palate like the best wine…moving gently the lips of the sleeping" [Shir HaShirim 7:10] — this is the aspect of hashgacha, which is the aspect of being awakened from sleep. And when one does not merit — then on the contrary, the wine brings sleep, which is the aspect of teva and the concealment of hashgacha. And these two aspects spoken of above are the aspect of yayin ha-mesamayach [wine that gladdens] — which is the aspect of the World to Come, as is known, which is the aspect of hashgacha — and the opposite is the aspect of yayin ha-meshakker [wine that intoxicates], the aspect of confusion of the daas. Therefore one must guard wine from the touch of a non-Jew with his hands, for through his mere touching, the grip of the Sitra Achra — which derives from the aspect of teva — is drawn onto the wine. Through this it becomes unfit for Israel's drinking. For Israel's eating and drinking must be in holiness, in the aspect of the daas of hashgacha, as stated above.

4

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

4

Wine has two aspects — yayin ha-mesamayach [wine that gladdens] and yayin ha-meshakker [wine that intoxicates] — as stated above. For wine by its nature brings sleep, and sleep is the aspect of the koach ha-medameh [the faculty of imagination]; and also because one's daas is somewhat withdrawn through drinking wine, just as in the time of sleep, leaving only the koach ha-medameh. Therefore, one who merits to clarify his koach ha-medameh — for him the wine is in holiness, for his daas is elevated and his koach ha-medameh is further refined. Just as we find that true Tzadikim merit to receive the aspect of Ruach HaKodesh [Divine Spirit] and prophecy specifically during sleep — the aspect of: "In a dream I speak to him" [Bamidbar 12:6]. And therefore also through wine, which brings sleep and imagination, the Tzadikim merit the beiur ha-medameh [clarification/refinement of the imaginative faculty] — through which they attain emunah [faith] and the shir [song] that will be revealed in the future, which is the root of all songs and all joys. This is the aspect of yayin ha-mesamayach, the aspect of: "He who merited — it gladdens him" — and this is the aspect of: "Song is recited only over wine." And this is the aspect of the kos yayin [cup of wine] of Kiddush, for the essential holiness of Shabbos and Yom Tov is through the revelation of emunah that is revealed then — which is the very essence of holiness. Then the defilement of the serpent is banished, then the medameh [imagination] is clarified and rectified, and then the wine is in holiness — in the aspect of yayin ha-mesamayach — for through the clarification of the medameh one attains emunah and the aforementioned song. This is the aspect of Kiddush — the aspect of the song recited specifically over wine. And this is the aspect of the kos [cup] of Birchas ha-Mazon [Grace after Meals], for we need to clarify the eating so that it shall be in the aspect of mezona d'nishmasa [sustenance of the soul], the aspect of: "The Tzadik eats to the satisfaction of his soul" [Mishlei 13:25]. And through the aforementioned song, one merits to strengthen mezona d'nishmasa [soul-sustenance] over mezona d'gufa [bodily sustenance]. And to draw down that song, it is through the clarification of the medameh and the perfection of emunah — which is the aspect of Birchas ha-Mazon, where we bless "upon the good land," for the essential holiness of the Land of Israel is that there one merits the clarification of the medameh and complete emunah. All this is the aspect of holy wine, and therefore we recite Birchas ha-Mazon over a cup. But when the medameh is not clarified, then the wine is in the aspect of yayin ha-meshakker, and the medameh becomes more confused through it — and through this the emunah is further damaged, G-d forbid.

5

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

5

Through the separating of challah [the portion of dough set aside for the Kohen], one merits that the bread and sustenance should be in the aspect of mezona d'nishmasa [soul-sustenance] — in the aspect of the eating of the Tzadikim, the aspect of: "The Tzadik eats to the satisfaction of his soul" [Mishlei 13:25].

6

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

6

The primary vitality is drawn to a person through eating — as is plainly observed. Therefore, eating must be in holiness according to the Torah, and then through eating the vitality from the Torah is drawn [into the person] — which is the aspect of the eternal life of the World to Come, which is true humility, which is the aspect of ayin [nothingness/nullity]. For eating is what completely annihilates the food — and through this, it refines from within it the inner vitality, which are the nitzotzohs ha-kedushah [sparks of holiness] contained within it, which are entirely spiritual, which are the aspect of ayin. For in truth, a person is not nourished from the physical substance of food at all — for the physical substance becomes completely waste and is expelled to the outside. Rather, the essential vitality comes from the vitality of the food, which is spiritual, the aspect of ayin, the aspect of humility — which is the aspect of eternal life, from where the root of life derives. And one who eats in this bechina [aspect/level] — without any admixture of waste — he surely lives forever. This is the aspect of: "Tzadikim, even in their death, are called living" [Berachos 18a]. However, due to the admixtures that exist in eating — on account of the sin of the Tree of Knowledge, when all things became intermingled — it is therefore impossible to be nourished from the holy vitality within the food (which is the aspect of humility and ayin, as above) except through the holy Torah, which refines all things — the aspect of "and Your Torah is within my innards" [Tehillim 40:9] — and through reciting a blessing before and after. Therefore one must draw upon oneself great shame [bushah] at the time of eating — to the point of being ashamed to bring the food to one's mouth — in order to merit specifically thereby eternal life, the aspect of true humility, which one attains through the aforementioned bushah, as explained within. For this reason the Torah warns especially against coming to arrogance specifically through eating, as it is written: "Lest you eat and be sated…and your heart grows haughty" [Devarim 8:12,14]. For when one does not eat in holiness according to the Torah, one does not stir and draw down eternal life as above — rather one's vitality comes from the waste of the eating, which is the aspect of pride and haughtiness — the vitality of the Sitra Achra — which is in truth the aspect of death. Therefore one must be especially vigilant to sanctify one's eating, and to eat with great shame as above — in order to draw down through eating true and eternal life, which is humility and lowliness as above. The Overarching Theme: These opening entries establish a profound spiritual framework: eating is not merely a physical act — it is a cosmic arena where emunás ha-hashgacha (faith in G-d's personal, direct Providence) is either affirmed or undermined. Entry 1 sets the foundation: Israel's food must be sanctified, because eating without holiness leads to attributing sustenance to natural forces rather than G-d — which is the root error of "My strength made this." The antidote is matzah and man consciousness — recognizing G-d's direct hand in all nourishment. Entry 2 extends this to vessels: a utensil in a non-Jew's possession has absorbed his daas (consciousness), which is distant from hashgacha. Hence immersion in a mikveh is required — the mikveh being the "waters of the World to Come," waters of pure daas. Entries 3–4 explore wine's dual nature: wine dissolves the daas and leaves only the koach ha-medameh (imagination). For one who has refined his imagination — wine elevates to prophecy, faith, and song. For others — it brings confusion and poverty. This explains Kiddush wine, Birchas ha-Mazon wine, and the prohibition of yayin nesech. Entry 5 teaches that separating challah elevates bread to mezona d'nishmasa — soul-sustenance, the Tzadik's eating. Entry 6 reveals the mystical mechanics of digestion: the physical substance of food is mere waste — what truly nourishes us are the holy nitzotzohs (sparks) within it, pure spiritual vitality. Eating in holiness refines these sparks — the aspect of ayin and eternal life. But due to the sin of the Tree of Knowledge, this purification now requires Torah, blessings before and after, and — most strikingly — eating with great shame and humility (bushah), to the point of feeling ashamed to bring food to one's mouth. Eating without this holiness draws vitality from the waste of the food — the realm of pride and the Sitra Achra — which is in truth the aspect of death. נ נח נחמ נחמן מאומן

7

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

7

Wine has two aspects as stated above. When one does not merit to drink it in holiness, then through this the sitra d'mosa [the side of death] is drawn, G-d forbid — the aspect of the strengthening of pride and arrogance. And if one does merit to drink it in holiness, then it is in the aspect of yayin ha-mesamayach [wine that gladdens] — the aspect of complete humility, the aspect of eternal life and the resurrection of the dead.

8

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

8

Through the separating of terumah [the priestly tithe from produce] and challah [the portion of dough] for the Kohen, one merits to receive at the time of eating the illumination of the Will [hearas ha-ratzon].

9

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

9

The essential [source of] eating and sustenance is drawn from Eretz Yisrael, and therefore one must mention Eretz Yisrael in Birchas ha-Mazon [Grace after Meals]. The essential holiness of Eretz Yisrael is through chesed chinam [unconditional loving-kindness, grace freely given], as explained within. Therefore one must draw eating and sustenance only in the aspect of matnas chinam [a free gift] — the aspect of: "Who nourishes the entire world in His goodness, with grace and loving-kindness etc." [from Birchas ha-Mazon]. And therefore one must give from one's bread to the poor — in order to draw the aspect of matnas chinam at the time of eating. And this is the matter of netilas yadayim [ritual hand-washing] before eating — see within.

10

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

10

The essential vitality one receives from food must be drawn from the Torah — that is, from the Torah that is hidden and garbed within the food. This is the aspect of: "and Your Torah is within my innards" [Tehillim 40:9]. For within every thing in the world, the vitality of the Torah is garbed — which is the aspect of the chesed chinam [unconditional grace] that sustained the world before the Giving of the Torah etc. At that time, the essential sustaining of the world was only through the Torah hidden within all things of the world. And to draw down this chesed chinam, it is impossible except through prayer — which is itself the aspect of matnas chinam [a free gift]. Therefore it is forbidden to eat before prayer.

11

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

11

There are true Tzadikim who are genuinely holy and have completely broken the desire for eating, to the point that they are unable to eat except very little — and even that little which they eat is in awesome holiness, to the point where all their food and sustenance is not the food and nourishment upon which the world is ordinarily fed. Rather, their food is in the aspect of man [the manna] — which is "bread of the mighty ones" [Tehillim 78:25], the food of angels. And a person can merit that all his food and meals should be in the aspect of the lechem ha-panim [the Showbread]. And there are Tzadikim who have merited that all their food is only from the flashing of the holy letters [osiyos] within that which they eat and drink. It turns out that such Tzadikim do not eat and drink food and drink of ordinary human beings at all — they eat and drink only holy letters.

12

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

12

Bread made from the five species [of grain] — which is the essential food and sustenance of the human being — is the aspect of daas [higher knowledge/consciousness]. For through eating, the mochin [the "brains" — the higher cognitive and spiritual faculties] are drawn, and these are the essential vitality of the human being. For the brain and the daas are in accordance with the eating. The essential final rectification of the eating of bread from the five species is through waiting and pausing until [the dough] ferments [into chametz]. And the root of fermentation in supernal holiness is drawn and descended from the aspect of the power that orders and settles the mochin — which is the aspect of Keser [the Crown, the highest sefirah], the aspect of waiting [hamtanah], the aspect of: "Wait for me a little" [katar li ze'air] [Iyov 36:2]. For when one person asks another a question, he says to him: "Wait until I compose myself" — this is the aspect of Keser above, through which this very aspect is the essential rectification of the daas and the mochin. And from there is the root of chametz [leavening] in holiness.

13

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

13

The essential holiness of Israel's eating is in Eretz Yisrael, where all the holy powers reside. And the essential holiness of Eretz Yisrael is expressed in the matter of eating — as in all the commandments dependent upon the Land, which relate to eating: such as terumos and maasros [tithes] etc. Therefore the essential birchas ha-nehenin [blessings of enjoyment] is to bless Hashem for Eretz Yisrael, as it is written: "And you shall bless etc. upon the good land" [Devarim 8:10]. And from this is derived all the blessings before eating as well, as our Rabbis of blessed memory have stated — for all the blessings are in order to draw the holiness of Eretz Yisrael upon the eating. And since the essential holiness of Eretz Yisrael is drawn from the aspect of "He declared the power of His works to His people" [Tehillim 111:6] — as our Rabbis expounded on the verse "Bereishis bara", that Rabbi Yitzchak said etc. — which is the aspect of the twenty-eight letters [esrim v'shmoneh osvan] of the Act of Creation, which correspond to the twenty-eight joints of the hands [pirkin d'yadayim] — therefore when one wishes to eat bread, which is the essential vitality of the human being, one must perform netilas yadayim [ritual hand-washing]. This is in order to draw down the waters of chesed [lovingkindness] — which are the aspect of the chesed chinam through which the world was created via those twenty-eight letters — through which the holiness of Eretz Yisrael is drawn, which is the essential rectification of eating as above. And since the essential fullness of the revelation of the holiness of Eretz Yisrael occurred in the days of Shlomo [Solomon], as explained within — to the point where he thereby merited to build the Beis ha-Mikdash [the Holy Temple], which is the essential holiness of Eretz Yisrael — therefore it was specifically he who instituted netilas yadayim for the meal.

14

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

14

Israel must draw their sustenance and eating through emunás ha-hashgacha [faith in Divine Providence] alone. And before the aspect of emunás ha-hashgacha is drawn, the kelipos [husks of impurity] — which are the aspect of denial [kefirah] — still have a grip upon the flow of abundance [shefa]. Therefore it is forbidden to eat the chadash [the new grain] until the Omer of barley is waved in six directions and offered — for through this, the light of complete emunás ha-hashgacha is drawn, the grip of the kelipos and denials upon the shefa is annulled, and then the chadash becomes permitted.

15

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

15

The soul [nefesh] of the human being is the aspect of Malchus [Kingship, the lowest of the ten sefiros], and receives its vitality through eating. The essential force of vitality within the food is the aspect of daas and intellect [seichel] garbed within it — for within every thing, wisdom is garbed. It turns out that eating is the aspect of drawing life and length of days into the Malchus, which is the aspect of the soul. And since the essential drawing of length of days into the Malchus is through engagement in Torah — therefore one must learn Torah at the table, which is the aspect of Malchus, the aspect of the table of kings. And therefore the essential sustenance is the five species of grain — corresponding to the letter Heh [ה] of daas [the five levels of knowledge], and this is the aspect of the Heh of the word ha-Motzi. And since the essential perfection of daas is the daas of machloket l'Shem Shamayim [dispute conducted purely for the sake of Heaven] — and it is specifically this daas of holy dispute that is called "bread from Heaven" [lechem min ha-shamayim — the manna, which embodies the highest daas] — and for this one must purify the hands, as all of this is explained within — therefore one requires netilas yadayim before eating bread.

16

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

16

The essential grip of the Sitra Achra — which is the aspect of the waters of the Flood, the mayim ha-zaidonim [insolent/treacherous waters] — is in the undersides of the fingertips [shipulei etzba'os], for there was the essential blemish of the generation of the Flood: the aspect of "your hands are filled with blood" [Yeshayahu 1:15]. And the essential purification from this sin is through pure water — namely, the mikveh, as is well known — and through netilas yadayim for the meal in pure water, through which the hands are also purified from the waters of the Flood. Then one merits to lift up one's hands in holiness — the aspect of: "Lift up your hands in holiness" [Tehillim 134:2]. And through this, one draws and awakens the aspect of "He declared the power of His works to His people" — the twenty-eight letters of the Act of Creation, which are the aspect of the twenty-eight joints of the hands. Through this the holiness of Eretz Yisrael is drawn — which is the opposite of the Flood, for in Eretz Yisrael there was no flood. And through Eretz Yisrael, one attains emunah [faith], through which comes the essential refinement of foods — the aspect of: "and tend faithfulness" [u'reeh emunah] [Tehillim 37:3]. Then one merits to perform great refinements [beirurim] through eating, and it is accounted to him as though he sits and eats in Eretz Yisrael — where the essential holiness of Israel's eating resides.

17

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

17

The root of Israel's eating and sustenance is drawn from the yadayim [lit. "hands" — here referring to the divine "hands," the supernal channels] that exist in the Yam ha-Chochmah [the Sea of Wisdom — the supernal source of all wisdom]. And this Yam ha-Chochmah is drawn and revealed through the Chacham ha-Dor [the wise man/Tzadik of the generation] who labors to illuminate and reveal the daas among Israel — in his children and disciples — and through this he draws them out of sins that come only through ruach shetus [a spirit of foolishness] and lack of daas. And through receiving this daas — which is the aspect of the totality [kelaliut] of children and disciples as above — one thereby merits to receive at the time of eating the illumination of the Will [hearas ha-ratzon], which is above all aspects of daas and mochin, as explained elsewhere. And all sins, G-d forbid, their essential damage is in the botay yadayim [the "houses of the hands" — the sleeves / inner arm area], as explained within — and then the holy hands are in the aspect of: "and the hands of Moshe were heavy" [Shemos 17:12]. And this is the aspect of netilas yadayim in pure water for the meal — for through this, the waters of daas are drawn, which are the aspect of the Yam ha-Chochmah. Therefore one raises the hands upward toward the daas — the aspect of: "Lift up your hands in holiness" [Tehillim 134:2] — in order to be saved thereby from the hands of transgression, G-d forbid: "mi-yedai" [from its "hands"] — specifically. And through this one merits that the eating should be in the aspect of the hearas ha-ratzon d'kedushah [the illumination of the holy Will], which is the essential perfection of the holiness of eating. Therefore the table atones like the altar — for the altar atones for sins, and upon all the offerings it is said "l'ratzon" [for acceptance/Will] — and so too the table and one's sustenance are drawn from the daas, which is the aspect of forgiveness of sins, and one merits through it the illumination of the Will as above.

18

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

18

One who treats netilas yadayim with contempt, G-d forbid, and eats without washing — this is the aspect of the blemish of eating from the Tree of Knowledge, which encompasses all sins in the Torah. And from there is the essential grip of the sitra d'mesa'ava [the impure side] — the defilement of the serpent [zuhamat ha-nachash]. Therefore our Rabbis of blessed memory have said that such a person is liable to death — the aspect of: "for on the day you eat of it etc." [Bereishis 2:17]. And through netilas yadayim, one draws upon oneself purity from the aspect of: "a river goes out of Eden" [Bereishis 2:10] — which is the aspect of the Yam ha-Chochmah. And then one's eating is in the aspect of: "of all the trees of the garden you may freely eat" [Bereishis 2:16] — the aspect of holy eating, the aspect of man [the manna] in which the hearas ha-ratzon [the illumination of the Will] shines as above.

19

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

19

Israel's eating must be in great holiness — in the aspect of mezona d'nishmasa [soul-sustenance], the aspect of "the Tzadik eats to the satisfaction of his soul" [Mishlei 13:25] — and must subjugate mezona d'gufa [bodily sustenance], which is the sitra d'Eisav [the side of Esav], the aspect of "the heel of Esav" [akeiv Eisav]. Therefore one requires netilas yadayim before eating. For through this we draw the waters of daas that issue through the prayer of the Baal Koach [the man of power — the Tzadik who prays with great spiritual force] — through which many great rectifications are drawn (see within) — until through this is drawn the aspect of the river going forth from Eden to water the garden. Through this mezona d'nishmasa is drawn, and mezona d'gufa is subdued. And since the essential subduing of the akeiv [heel] of the Sitra Achra — the aspect of "the heel of Esav" — is specifically through the hands, in the aspect of: "and his hand was grasping the heel of Esav" [Bereishis 25:26], as explained within — therefore specifically the hands must be purified and sanctified in the aforementioned waters.

20

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

20

Regarding mezona d'gufa [bodily sustenance] — which is the eating of Esav, the eating of the Sitra Achra — it is said: "and the belly of the wicked shall want" [Mishlei 13:25]. But in mezona d'nishmasa [soul-sustenance], there is the essential satiety — the aspect of "the Tzadik eats to the satisfaction of his soul" [ibid.]. And there is the essential wholeness without any deficiency — the aspect of: "for those who fear Him there is no lack" [Tehillim 34:10], the aspect of: "Hashem is my shepherd, I shall not lack" [Tehillim 23:1]. Therefore even in the physical realm, the essential satiety comes from the five species in which Eretz Yisrael is praised — which are the essential bread for which one is obligated in the blessing of ha-Motzi and in Birchas ha-Mazon. For through them the holiness of Eretz Yisrael is most strongly drawn — which is the aspect of emunás chidush ha-olam [faith in the renewal/creation of the world]. Therefore they are more in the aspect of mezona d'nishmasa, and therefore the essential satiety comes from them. And therefore the essential netilas yadayim applies to the five species above. And therefore one must be careful to bless over a whole loaf [lechem shalem], and there is a priority for the whole over the broken. And with non-Jews, and likewise with the kalei olam [the frivolous ones who follow their ways], their custom is exactly the opposite — they only set out broken pieces on the table. For their eating is the eating of the Sitra Achra, mezona d'gufa, which has no wholeness — the aspect of "and the belly of the wicked shall want" as above. But our eating — the eating of Israel — is in the aspect of mezona d'nishmasa, where there is essential wholeness: the aspect of "for those who fear Him there is no lack", the aspect of "Hashem is my shepherd, I shall not lack". Therefore there is importance and priority for a whole loaf — for it is then closer to the aspect of mezona d'nishmasa, where the essential wholeness resides, as above.

21

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

21

All of a person's avodah [divine service] in this world is to include the Left within the Right [l'achlala s'mala b'yamina], as stated in the holy Zohar — and through this the Sitra Achra, whose grip is on the Left, is subdued. And Left and Right are the aspect of children [banim] and disciples [talmidim] mentioned above in section 16 — namely, the learning of the higher [angelic] levels, the aspect of children, whose learning is the aspect of: "Ayeh m'kom k'vodo" — "Where is the place of His glory?" [from the Kedushah of Musaf — the angels' question, Yechezkel 3:12]; and the learning of disciples is the aspect of: "M'lo chol ha-aretz k'vodo" — "The whole earth is full of His glory" [Yeshayahu 6:3 — the Seraphim's answer in Kedushah]. And these two levels of learning must be included together — this being the aspect of the totality of the upper and lower worlds, heaven and earth, which are the aspects of Right and Left. And this is the aspect of body and soul, matter and form, this world and the World to Come — and the this-worldly must be included within the World to Come, the body within the soul. The essential connection of the body to the soul and its vitality in this world is through eating. And all of this is because eating derives at its root from the yadayim [hands/channels] within the Yam ha-Chochmah [the Sea of Wisdom], where the totality of all worlds resides — the totality of the two levels of learning above. And since within that Sea there shine the makifin [surrounding/encompassing lights] of the Chacham ha-Dor, which are the aspect of Will [ratzon] and silence [shesikah] — therefore the essential holiness of Israel's eating is to merit through the eating to the hearas ha-ratzon [the illumination of the Will] — which is above all aspects of daas and mochin — as stated in the section above. Therefore one must place all ten fingers upon the bread at the moment of breaking [betziah], to indicate that the bread is drawn from the yadayim within the Yam ha-Chochmah above. And since that aforementioned learning — of the totality of worlds — cannot be understood through any human intellect or knowledge, except through the hints [remozim] that the Rebbe illuminates for his disciples, which are the aspect of the yadayim within the Yam ha-Chochmah — therefore specifically the hands must be purified before eating. This is the aspect of maintaining the connection of body and soul through pure waters drawn from the Yam ha-Chochmah, where the root of the hands — which are those hints — resides. And then one merits that the eating shall be in holiness, to connect the soul with the body in holiness — until one merits even while still in the body to nullify oneself completely to the light of the Ein Sof [the Infinite], blessed be He, with the ultimate longing and Will. And this is the essential perfection and holy satiety — the aspect of: "and He satisfies every living being with Will [ratzon]" [Tehillim 145:16]. The Dominant Theme of This Batch: Netilas Yadayim — ritual hand-washing before bread — emerges as the central halachic-mystical focus. Entries 13–21 form a sustained, multilayered teaching explaining its deepest significance. Simultaneously, the tension between mezona d'nishmasa (soul-sustenance) and mezona d'gufa (bodily sustenance) — between the eating of Yaakov and the eating of Esav — is developed as the master key to Israel's entire relationship with food. Entry 7 closes the wine discussion: wine drunk without holiness draws the sitra d'mosa — the side of death — through pride. Wine in holiness is eternal life and resurrection. Entries 8–10 establish three pathways for holy eating: (8) separating terumah and challah draws the illumination of the Divine Will; (9) eating must be in the spirit of chesed chinam — free grace — and giving to the poor is its practical expression; (10) the vitality hidden in all food is the Torah itself — and since this can only be drawn through prayer, eating before prayer is forbidden. Entry 11 is one of the most striking: it describes Tzadikim who eat only holy letters, but warns sharply against fraudulent "fasting for honor" — imitating saintly asceticism for prestige, without having broken a single desire. Entry 12 reveals that bread corresponds to daas, and the waiting process of leavening (chametz) corresponds to Keser — the supreme patience that settles the mind. This is why chametz is elevated above matzah in ordinary time, even as matzah is holier on Pesach. Entries 13–21 build a grand architecture around netilas yadayim: the twenty-eight joints of the hands mirror the twenty-eight letters of Creation; washing draws the waters of the Yam ha-Chochmah; the hands lifted upward correspond to Moshe's hands in battle; the table atones like the altar; eating without washing is spiritually equivalent to eating from the Tree of Knowledge; and the ten fingers on the bread at betziah declare that bread descends from the supernal hands in the Sea of Wisdom. The entire arc reaches its summit in entry 21: the goal of eating is to attain the hearas ha-ratzon — the illumination of the Divine Will — which is the deepest satisfaction, the aspect of "He satisfies every living being with Will." Three nuances corrected in this version: (1) Entry 15: the daas of machloket l'Shem Shamayim [holy dispute] is not merely compared to "bread from Heaven" — it is what is specifically called lechem min ha-shamayim, the manna itself. (2) Entry 16: the Sitra Achra's grip is at the precise anatomical point of the shipulei etzba'os — the undersides of the fingertips — not merely "the fingers" generally. (3) Entry 21: the two levels of learning correspond to the two angelic proclamations of the Kedushah — Ayeh m'kom k'vodo (Yechezkel 3:12, the hidden question) and M'lo chol ha-aretz k'vodo (Yeshayahu 6:3, the revealed answer) — upper world and lower world, Right and Left. נ נח נחמ נחמן מאומן

22

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

22

The essential vitality drawn to a person through eating is daas and wisdom — which is the essence of vitality, as it is written: "Wisdom gives life etc." [Koheles 7:12]. Therefore food at its root — and especially bread, which is the essential sustenance of the human being — is very lofty at its root, for rooted within it is a force and vitality that is the aspect of chochmah [wisdom] — to give life to the person and to bind his soul to his body. However, since the sin of the First Man [Adam], the mochin [higher mental faculties] and the daas became thoroughly mixed with much waste [psolet]. Because of this, one must labor greatly to clarify each and every halachic ruling from the difficulties [kushiyos] and waste that surround it — and especially in spiritual learnings concerning the apprehension of His divinity, blessed be He, where one must be especially careful to clarify the mochin and daas from the chaff and waste that seek to attach themselves to it, and to break and resolve all the difficulties and to understand the halacha and the apprehension in its purity. But the essential sustaining and perfection of daas is holy emunah [faith] — through which one merits the hearas ha-ratzon [illumination of the Will], which is above all aspects of mochin and daas, where the Sitra Achra and the waste have no grip whatsoever. For in truth, even the great sage and Tzadik himself — who is in the aspect of Moshe — must also constrict his mind and daas out of awe, so as not to enter into questions and answers that are in the realm of "that which is beyond you" [ba-mufla mimcha] [Mishnah Chagigah 2:1]. This is the aspect of what is said of Moshe: "And Moshe hid his face, for he was afraid to look etc." [Shemos 3:6]. All the more so when the wise man illuminates daas to his disciples and clarifies and resolves for them many difficulties in the service of G-d — but the minds of the disciples are still running and soaring greatly and they wish to understand more and more — the wise man must then make a fence [seyag] around his words, in the aspect of: "A fence for wisdom is silence" [Avos 3:17], and hint to them: thus far you may come — and it is forbidden to investigate further! For they must fear Hashem and feel ashamed before Him to probe deeper, as this is in the realm of "that which is beyond him" according to their level. And specifically through silence and the aforementioned hints, the hearas ha-ratzon is drawn upon them. And from all of this derives the fact that in a person's physical eating too, chaff and straw [mots v'teven] cling to it — and especially to the bread — and many labors are required before it is refined. The essential spiritual refinement is accomplished through the ten commandments that apply to bread [eser mitzvos ha-nohagas ba-pas] [the ten mitzvos relevant to bread: separating challah, tithing grain, gleanings for the poor, etc.]. Through all of this, the waste is refined — which is the difficulties and husks [kelipos] that seek to confuse the holy emunah, through which comes the essential rectification of eating and the sustaining and perfection of daas, and the merit to attain the hearas ha-ratzon as above. The ultimate perfection of the bread, after all the refinements, is at the hour when it is baked in fire — for fire is the aspect of yirah [awe/fear], through which one merits the aspect of silence mentioned above: not to enter further into questions and resolutions that are "beyond him", but to rely upon our holy emunah. Therefore at the ultimate perfection of the bread — at the moment when it is closest to giving pleasure to the person, which is at the moment of betziah [the breaking] — for before the breaking it is impossible to eat it whole, and the breaking is the aspect of the shattering and resolution of all difficulties — therefore one must break specifically from the place where the fire dominated it most intensely first [techilah] — which is the bottom crust, the first surface touched by the fire — for this is the aspect of yirah: that yirah must come first, before everything else. Through this one constricts the daas and relies upon emunah — which is the essential ultimate resolution and shattering of all difficulties. This is the aspect of why the blessing must conclude together with the breaking [betziah] — namely, that the breaking, which is the culmination of all the refinements and resolutions, should be only in the aspect of the blessing: the simple holy emunah with which we believe that Hashem, blessed be He, created the bread — and therefore we bless Him for it — and not to enter into any further questions and investigations whatsoever. Through this the vitality of the person — which is wisdom and daas — is drawn in wholeness through the eating, until one merits thereby the hearas ha-ratzon as above. And since the essential silence and hearas ha-ratzon mentioned above are drawn through yirah [awe] — therefore one must be precise to bless over the whole [loaf], for it is most important, and this alludes to yirah, which is the essential importance. And through it comes the ultimate wholeness — the aspect of "for those who fear Him there is no lack" [Tehillim 34:10] — as our Rabbis of blessed memory have stated: "In the place where awe is found, wholeness is found" [Aramaic: b'asra d'yirah ishtekhach sheleimusa].

23

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

23

Even the simple person who has not yet merited that his eating should be in the aspect of the food of a human being [ma'achal adam] in its fullness — even he, if he is a person of valor [ish chayil] and is not lazy (what they call a "shlemazlnik" [a good-for-nothing sluggard]) — can strengthen himself at the time of eating to draw upon himself the supernal hearas ha-ratzon, etc. For every person can merit this through the power of the Tzadik — for specifically at the time of his eating, a great yirah [awe] should be drawn upon him (which comes to the person then of itself, as explained elsewhere), until he merits the supernal hearas ha-ratzon specifically at the time of eating. And each time, in proportion to how much he draws upon himself the illumination of yirah and ratzon [Will] as above — so too his eating is refined from animal food [ma'achal behemah] toward human food [ma'achal adam], until he merits ma'achal adam in its fullness. For the Will [ratzon] is the aspect of Yovel [the Jubilee] — as explained within — which is the aspect of freedom [cherus], for the Will is always free. And it is the aspect of Yovel, the Fiftieth Gate, where every person goes forth to freedom — meaning, even in the depths of his bitter exile, having strayed very deeply into animality and a spirit of foolishness, even there he can draw upon himself the hearas ha-ratzon which at its root flows from the world of freedom, from the aspect of Yovel as above. For regardless of where he is, he can still say: "I want — with a strong desire — for Hashem, blessed be He; and I believe in the words of the true Tzadikim who revealed and made known to us that Hashem is still with me and beside me and close to me always, for the whole earth is full of His glory." And through this they draw upon themselves each time the illumination of daas and ratzon — even in the aspect of animal food — until one merits thereby the aspect of human food. And this is the aspect of the rectification of the sin of the First Man, who blemished through his eating, and it was said to him: "And you shall eat the grass of the field" [Bereishis 3:18] — the aspect of animal food. And through this he was shaken [nizda'zea] etc. (meaning, awe fell upon him) — and through this very fact that awe fell upon him and he was shaken that he had fallen to the aspect of animal food, and he yearned with all his strength with a strong Will to merit human food — through this he merited that Hashem, blessed be He, said to him afterward: "By the sweat of your brow you shall eat bread" [Bereishis 3:19] — which is human food. And so it is for every person even now. And this is hinted in the matter of the Omer of barley on Pesach and the Two Loaves on Shavuos.

24

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

24

Through eating, the damim [blood] are vivified so that they can give life to the person. But the essential thing is to eat in holiness according to the Torah — the aspect of "and Your Torah is within my innards" [Tehillim 40:9] — namely, that through the food one should vivify the blood in which the soul [nefesh] is garbed, until the soul becomes bound to the body in the aspect of the totality of worlds mentioned above in section 21. Then one merits complete yirah [awe] — which is the aspect of holy gevuros [powers], the aspect of blood — and through this one comes to the supernal hearas ha-ratzon, which is the aspect of the warmth [chamimus] of the holy blood: to burn and blaze for Hashem, blessed be He, with the flames of love [shalhavim d'rechimusa]. And this is the aspect of the blood being absorbed into the holy limbs [eivarin d'kedushah]. For when one does not eat in holiness and is in the aspect of "the belly of the wicked shall want" [Mishlei 13:25] — then the blood that receives vitality from the food is not clear, and he has turbid blood [achirus ha-damim]. Then the blood is not properly bound and absorbed within the limbs to give the person life — rather it surges and presses upon the limbs. And from this comes all manner of confusion of daas and the spirit of foolishness. Therefore the essential rectification is when one draws close to the true Tzadik — the aspect of Moshe in whom daas shines — until he too merits to draw upon himself the hearas ha-ratzon at the time of eating. Through this comes the essential satiety, which is the vitality of the blood. Then the blood is absorbed into the limbs, and through this he annuls the evil desires that come from the boiling of the blood — and he converts the boiling of the blood toward holiness, accustoming himself to draw his desire always toward Hashem, blessed be He. For when one [holy desire] rises, the other [unholy one] falls — for it is impossible for two thoughts to coexist simultaneously. Then he burns for Hashem, blessed be He, with a supernal Will at all times ever more intensely, until he expresses his desires with his mouth in prayers, songs, and praises — the aspect of: "My heart grew hot within me etc., I spoke with my tongue" [Tehillim 39:4]. And this is the secret of the absorption of blood into the limbs as described in the kavanah [mystical intention] of the Sefirah [Counting of the Omer]. For in the days of Pesach, Sefirah, and Shavuos we are engaged with this — to rectify Israel's eating so that it should be in the aspect of the hearas ha-ratzon, through the daas that Moshe Rabbeinu, peace be upon him, revealed to us in those very days.

25

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

25

All the flavors [te'amim] in all foods are drawn from daas — which is itself the aspect of ta'am [taste/reason], as it is written: "Good taste and daas — teach me" [Tehillim 119:66]. [Note the wordplay: ta'am means both "taste" and "reason/discernment" — the flavors of food and the depths of understanding share the same root.] And each food, according to its portion of daas that it receives — so too it has a pleasant and sweet flavor. For the essential pleasantness and sweetness is only in the aspect of true wisdom and daas, for the sweetness of intellect and daas surpasses everything. And in bread specifically, one does not perceive as pronounced a pleasant and sweet flavor as is sometimes found in other foods — for in bread is garbed the essential perfection of daas: the inner dimension of the daas of the true wise man, which cannot be fully explained, for "a fence for wisdom is silence." Rather he hints this daas to his disciples through hints, which are the aspect of the hands within the Yam ha-Chochmah [Sea of Wisdom]. From there the hearas ha-ratzon is drawn at the time of eating — from which comes the essential satiety — the aspect of: "and He satisfies every living being with Will" [Tehillim 145:16] as above. Therefore, even though all foods give the person life because they receive from daas and wisdom — which is the essence of vitality — nevertheless the essential satiety and vitality of the person comes through bread. For garbed within it is the vitality of the aspect of hints, which are the essential perfection of daas as above. Therefore all flavors in the world are hidden within bread, and since in the hints the daas is not so revealed — because they are in a hint and in concealment — therefore in bread the pleasantness and sweetness is not so openly perceived. But since the hints are the essential perfection of daas, and from there the hearas ha-ratzon is drawn — which is the essential satiety — therefore all other foods are secondary [tafeil] to bread and are exempted from blessing by bread's blessing when they come within the course of the meal. For it is the essential satiety as above.

26

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

26

In that we bless over bread "ha-Motzi lechem min ha-aretz" — "Who brings forth bread from the earth" — through this we draw the daas that the Tzadik illuminates to those of the lower realms: to know that "the whole earth is full of His glory" — that the essential revelation of His divinity is specifically in this earth below. For Hashem, blessed be He, desires above all — as it were — to leave and abandon all the upper worlds and to cause His Shechinah to dwell among those below, in the aspect of: "and You desire praise from those made of clods of earth etc." And this is the aspect of "ha-Motzi lechem" — that garbed within it is so elevated a vitality [which is the aspect of the hints of the wise man's daas, which is the most elevated of all] — "from the earth" — from this very physical earth. For the whole earth is full of His glory — "the whole earth", specifically.

27

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

27

As already explained, eating is the aspect of the connection and totality [kelaliut] and inclusion [hikkalilut] of the upper and lower worlds — which are the aspects of body and soul. Therefore one must bring salt to the table, for this connection and totality is the aspect of salt [melach], as is known — the aspect of "an everlasting covenant of salt" [bris melach olam] [Bamidbar 18:19] — the aspect of the Tzadik, through whom the essential connection is made: the aspect of "for all that is in heaven and in earth" [Divrei HaYamim I 29:11]. "For all" [ki chol] — this is the Tzadik, as is known. Therefore all foods that give life to the person — connecting the soul with the body, which is the aspect of the totality of worlds as above — the entire variation in the perception of their flavors is only according to the proportion of salt mixed into their composition, as is known to those who study nature [tiv'iyim]. For the essential vitality that binds the soul to the body — which is the aspect of the totality of worlds — is through the holiness of the bris [covenant] of the Tzadik, which is the aspect of "bris melach." Therefore the letters of lechem [bread — לחם] and melach [salt — מלח] are equal in value [both = 78] — for they are one and the same aspect. For within bread all the world's flavors are hidden, and likewise all the flavors in all foods come only through the portions of salt within them as above. Therefore our Rabbis of blessed memory said: "Bread with salt you shall eat" [Avos 6:4].

28

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

28

As explained above, the essential rectification of eating is to merit through it the hearas ha-ratzon that will shine in the future — the aspect of: "In due time it shall be said to Yaakov and to Israel: what has G-d wrought!" [ka'eis ye'amer l'Yaakov etc.] [Bamidbar 23:23] — which is the aspect of: "You give them their food in its time" [Tehillim 145:15]. Therefore the Torah commanded to recite Birchas ha-Mazon [Grace after Meals] after eating — in order to draw upon us the hearas ha-ratzon through the holy speech of Birchas ha-Mazon. For all the blessings and thanksgivings to His great Name are the aspect of hearas ha-ratzon. And this is the aspect of the kos [cup] of Birchas ha-Mazon — for "song is recited only over wine" — for wine, when drunk in holiness, brings a wondrous dveykus [cleaving to G-d] and hearas ha-ratzon. And since the hearas ha-ratzon is drawn from the learning of the totality of son and disciple, therefore three blessings were instituted: the first blessing corresponds to the aspect of the learning of the son — the aspect of "What did you perceive?" — the apprehension of the higher realms [darei ma'alah]; the second blessing corresponds to the illumination of the lower realms [darei matah] — the aspect of "the whole earth is full of His glory"; and the third blessing corresponds to the aspect of the totality of all worlds. For the two aforementioned levels of learning must be united together — and through this specifically the hearas ha-ratzon is drawn. However, after the destruction of the Temple — when people could have said, G-d forbid, that all hope is lost and it is no longer possible to draw the hearas ha-ratzon, especially before the slain of Beitar were granted burial as explained within — afterward, when they were granted burial and it was seen that Hashem, blessed be He, had not withdrawn His lovingkindness from us, the Sages then instituted the blessing of ha-Tov v'ha-Meitiv ["Who is good and does good"]. This is the aspect of the complete drawing of the hearas ha-ratzon — which is the aspect of the World to Come, when everything will be blessed with "Who is good and does good" — for the essential true and eternal good is the hearas ha-ratzon. And specifically now, after the destruction, one must strengthen and fortify oneself ever more greatly with a strong holy Will toward Hashem, blessed be He, and His holy Torah — and to wait and yearn for the salvation of Hashem with strong Will and great longing. And this intensification of Will stands in place of the offerings that were brought in the Temple — and through this we will merit the abundant good that is stored away for the World to Come, whose essence is the hearas ha-ratzon as above. Therefore this blessing was instituted in Birchas ha-Mazon — for at the time of eating one must draw the hearas ha-ratzon as above.

29

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

29

The three aspects mentioned above — namely: the illumination of the higher realms [darei ma'alah], the illumination of the lower realms [darei matah], and their totality together — these are the aspect of the three Kedushos [sanctifications], through which specifically it becomes fully revealed and shines that Hashem Tzevakos m'lo chol ha-aretz k'vodo — "Hashem of Hosts — the whole earth is full of His glory" [Yeshayahu 6:3]. And when there are three from Israel who are engaged in Torah, or who sat to eat at one table and will bless [Birchas ha-Mazon] afterward — then the aspect of the illumination of the three Kedushos above is drawn. For the greatest among them is the aspect of the higher realms [darei ma'alah], the smallest is the aspect of the lower realms [darei matah], and the middle one is the aspect of their totality — for he receives from the greatest [since his apprehension is not so far removed from the greatest's apprehension] and illuminates to the smallest. It turns out that the aspect of the connection and totality of worlds is then drawn — through which the hearas ha-ratzon shines more intensely. Therefore one must recite zimmun [the communal invitation to bless] — for the blessing of zimmun is the aspect of the hearas ha-ratzon in greater measure, as they prepare and invite themselves to bless Hashem. Therefore the custom in our regions is to say first: "Rabosai mir vellen bentshin" [Yiddish: "Gentlemen, let us recite Grace after Meals"] — which further articulates and expresses the aspect of the Will they have to bless. And when there are ten, the Will shines in still greater revelation — and then they invoke [zimmun] with the [Divine] Name [ba-Shem]. See within.

30

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

30

As already explained, all the flavors of foods and their power to give life to the person and to bind his soul to his body — which is the aspect of the totality of worlds — comes through daas as above. And there are many distinctions in the matter of daas and wisdom. For there are chochmot chitzoniyos [external/secular wisdoms] which are of no use toward the ultimate purpose whatsoever — on the contrary etc. And from them derive the flavors of fruits and foods that are very harmful to the person: such as foods and drinks that are a deadly poison [sam ha-maves], or other harmful foods. But even among holy learnings there are several distinctions — for there is one whose learning is with such arrogance and such a damaged and corrupted mind, and who is so far from true Tzadikim — indeed, who disputes them — to the point that his Torah learning becomes for him a deadly poison, as our Rabbis of blessed memory have stated [see Yoma 72b]. And most often from such learnings one falls to studying chochmot chitzoniyos [external wisdoms], which are literally a deadly poison. But even those who engage in the wisdom of Torah and in pilpul [dialectical reasoning] for the sake of Heaven — even so, this is not the essential ultimate purpose. For the essential learning is to arrive at the halachic conclusion [l'asokei shema'ta aliba d'hilchesa], and the essential ultimate purpose in its fullness is the learning that leads to action and upright character traits and to being saved through it from sins. For "not study is the essential thing but action" [Avos 1:17]. Therefore the essential thing is the holy learning that instills the fulfillment of Torah in Israel — which is the aspect of the holy learning that the true Tzadik engages in to illuminate daas within Israel. And what he cannot explain explicitly, he hints through various hints to sustain each and every one of Israel according to his level. And this is the essential sustaining of the holy gathering [kibbutz ha-kadosh] of Israel — which is only through the holy hints that the holy Tzadikim hint to each one, that he should not abandon his place and should not separate from the holy gathering, G-d forbid, through any rejection or incitement in the world — rather he should strengthen his hand in Hashem, blessed be He, and hold himself with all his power within the collective of Israel. Through this he will never falter. And the greater the holy gathering, the more the worlds are included — and correspondingly the hearas ha-ratzon shines more and more. And from there — from the aspect of the aforementioned learning of the essential fulfillment of Torah — from there is drawn the power of bread, within which the essential daas and the hints are garbed. Therefore all flavors in the world are hidden within it, and through it comes the essential vitality and satiety as above. Therefore Birchas ha-Mazon [which is the aspect of the hearas ha-ratzon that is drawn and shines more greatly when there is some gathering of Israel — at minimum three, and all the more so ten or more] applies only to bread — for within it is the power to give life to the person and to sustain him all the days of his life. Therefore the essential establishing of a meal [kevi'us seudah] is upon it — for a meal is only called a meal on account of the bread, for within it the essential daas is garbed, which sustains the establishment and the holy gathering. But fruits and other foods — one does not recite zimmun over them, for there is no establishment for fruits — for even though they are pleasant and sweet and have the power to give the person life, it is only temporarily to revive his spirit. For they are drawn from the aspect of learnings of Torah which are indeed holy and do give the world life — but only temporarily to revive. For the essential eternal sustaining of the world is only through the learning that instills the fulfillment of Torah in Israel. Therefore all other foods are secondary to bread and usually come to accompany [lappet] the bread — for specifically together with the bread they have the power to join with it, to satisfy and give life to the person, as is plainly observed. And so too all the aforementioned learnings, which are only in the aspect of eating fruits and delicacies [megadim] and have no establishment of their own — but when they join with the essential learning which is the aspect of bread, the aspect of "Come, eat of my bread" [Mishlei 9:5] — they certainly also add flavor and sweeten the taste of the bread all the more, and satisfy and give life to the person with greater elevation. And understand well to compare the parable to its lesson — for in truth it is all one, as above.

31

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

31

A person must minimize the desires of nature and eat only to sustain his body. There were already several great Tzadikim who merited to completely break the desire for eating — to the point that they derived not even a hair's breadth of pleasure from their eating — and merited the aspect of "the Tzadik eats to the satisfaction of his soul" [Mishlei 13:25], the aspect of "and He shall satisfy your soul in drought" [Yeshayahu 58:11]. Therefore they genuinely merited to live a good life through eating bread and water. But even other upright people who wish to walk in their footsteps on the path of Torah — they must at least accustom themselves to reduce their eating of fruits and delicacies. And the essential food should be bread with salt — which is the way of Torah, as our Rabbis of blessed memory have said [Avos 6:4]. For in truth, within bread and salt all the flavors of all foods in the world are hidden, as explained above. Therefore one can genuinely accustom oneself to sense in bread the taste of all foods contained within it. And every person can accustom himself to live on bread and water — until he senses in it all the flavors. As is understood from the story of the Chacham and the Tam [the Wise Man and the Simple Man, in Rebbe Nachman's stories]. And this is understood in the holy Zohar as well — that a person's satiety depends on his Will, as it is written: "and the Will of satiety rests upon him etc." And so too regarding the flavors of foods — it depends on his Will: if he wishes to be content with bread, he will be able to sense in it all the flavors he desires. For even when Israel ate the man [manna] — about which our Rabbis of blessed memory have explicitly stated that it contained all flavors — nonetheless even then they had freedom of choice in their Will regarding this. For there were many among them who did not wish to sense in it all the flavors and insisted on seeing all the foods physically laid out before them to eat — and were not willing to eat the man with a good Will and to sense all the flavors in it. And since they did not wish to sense, they certainly did not sense — and therefore they despised it and complained about it and sinned greatly through this. And similarly now: one who wishes to accept upon himself the yoke of Torah genuinely and to walk in the way of Torah — then even our plain bread is for him in the aspect of lechem min ha-shamayim [bread from Heaven], the aspect of man, and he will be able to sense in it all the flavors. And this is the aspect of: "The Torah was given only to the eaters of the manna" [Mechilta].

32

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

32

Oil [shemen] and honey [devash] are the aspect of the totality of flavors among fruits and kinds of foods — for oil encompasses all kinds of richness [shammanut], and honey encompasses all kinds of sweetness. Therefore regarding the man — in which all flavors were present, as our Rabbis of blessed memory have stated — it is explicitly described: "like the taste of the richness of oil" [k'ta'am leshad ha-shamen] [Bamidbar 11:8] and "like a wafer in honey" [k'tzapichis bid'vash] [Shemos 16:31]. Therefore when the Torah praised Eretz Yisrael, it praised it with the five species of grain — which are the bread within which all flavors are included — and afterwards it is written again: "a land of olive oil and honey" [eretz zeit shemen u'devash] [Devarim 8:8] — for in particular detail these are the root of all kinds of flavor. And since all the flavors of foods derive from daas and the hints — which are the aspect of the learning of the totality of worlds, through which one merits the hearas ha-ratzon — and the essential drawing of all these rectifications is in Eretz Yisrael — therefore Eretz Yisrael was praised with these, and therefore the fruits of Eretz Yisrael take precedence in blessing [kodemin livrachah].

33

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

33

The first blessing of every birchas ha-nehenin [blessing of enjoyment] is to reveal that the whole earth is full of His glory and that He oversees at every moment and creates all things — bread and fruits and all foods. And afterward one eats the food — and then awe [yirah] comes upon the person. Through this one merits the hearas ha-ratzon as above. And for this purpose all the brochos acharonos [after-blessings] were instituted — in order to draw upon oneself yirah and hearas ha-ratzon. And yirah is the aspect of fragrance [rei'ach] — the aspect of: "and he shall breathe in [v'haricho] the fear of Hashem" [Yeshayahu 11:3 — describing the Messianic king whose very breath and spirit is steeped in the fear of G-d]. And so too the Will [ratzon] is the aspect of fragrance — for one longs with Will and wondrous longing for Hashem, blessed be He, to the point that one does not know at all what one wants: this is the aspect of fragrance, the aspect of "like one who smells a scent" [k'man d'arach rei'cha] — which is the essential vitality of the soul, as our Rabbis of blessed memory have stated. The aspect of the fragrance of Gan Eden — which is the essential reward of the Tzadikim — the aspect of the teleisar nahare afarsemona dachya [the thirteen rivers of pure balsam oil in the World to Come, as described in Talmud Bavli, Tractate Ta'anis 25a]. And this is itself the aspect of: "How great is Your goodness that You have hidden away for those who fear You" [Tehillim 31:20] — specifically for those who fear: for through yirah, which is the aspect of fragrance, one merits the holy hearas ha-ratzon — which is also the aspect of the ultimate perfection of the good fragrance. It turns out that the essential after-blessing — which is for the purpose of drawing yirah and ratzon — is the aspect of drawing the good fragrance. And therefore over fragrance itself, one does not require an after-blessing. The Grand Architecture of Bread, Daas, and Ratzon: This batch forms a magnificent, self-contained treatise on the spiritual structure of eating — moving from the nature of bread to the entire edifice of the laws of the Shabbos table, Birchas ha-Mazon, zimmun, and the after-blessings, all unified by one ascending principle: eating is the vehicle for attaining the hearas ha-ratzon — the illumination of the Divine Will. Entry 22 is one of the longest and most intricate in the chapter. It maps the spiritual structure of bread onto the structure of Torah scholarship: just as the Tzadik must halt his disciples at the threshold of the unknowable and signal "thus far — no further," so the perfection of bread is reached in the fire of baking — the fire of yirah. The breaking of bread (betziah) must coincide with the conclusion of the blessing — the moment of pure emunah, beyond all questions. Entry 23 is deeply encouraging: even the most ordinary person, even one mired in "animal food" consciousness, can draw the hearas ha-ratzon at his table through the power of the Tzadik. The mechanism: awe falls upon him spontaneously at the moment of eating. Adam's fall to "grass of the field" and subsequent repair through "bread by your sweat" is cited as the prototype. Entry 24 reveals that eating in holiness literally purifies the blood — making it clear, so it is absorbed into the limbs and produces holy ardor and prayer. Eating without holiness produces turbid blood, confusion, and moral failure. The Sefirah period is specifically dedicated to this repair. Entries 25–27 deepen the philosophy of bread: all flavors derive from daas; bread contains all flavors in hidden form because it embodies the Tzadik's hints — the deepest unspoken daas. Salt and bread share the same numerical value (78) because both embody the bris of the Tzadik that binds soul to body. Entries 28–30 explain Birchas ha-Mazon in full: the three blessings correspond to the three levels of the Kedushah (upper worlds, lower worlds, their unity). Zimmun with three people or ten intensifies the hearas ha-ratzon. The fourth blessing (ha-Tov v'ha-Meitiv) was added after Beitar — transforming historical catastrophe into a declaration that the Will of G-d continues to be good. Fruits and other foods have no zimmun because only bread embodies the eternal teaching that sustains the kibbutz kadosh. Entry 31 teaches that bread and water — eaten with the right Will — contain all flavors. This is not poetry but literal: the man in the desert tasted of whatever one willed it to taste. Those who refused to exercise that Will and demanded physical variety sinned against the manna. "Torah was given only to the eaters of manna." Entries 32–33 conclude with Eretz Yisrael's praise in oil and honey (roots of all flavor-types), and a sublime teaching: after-blessings exist to draw yirah and ratzon upon the eater. Both yirah and ratzon are the aspect of rei'ach — fragrance — an ineffable longing beyond all articulation. Therefore fragrance itself requires no after-blessing. Three corrections made in this version: (1) Entry 22: the word techilah — first — restored to the betziah passage: one breaks from where the fire dominated the bread first (the bottom crust), because yirah must come first before all else — this is the spiritual logic of the act. (2) Entry 28: the opening verse corrected from Michah 7:15 to Bamidbar 23:23 — "ka'eis ye'amer l'Yaakov" — "In due time it shall be said to Yaakov" — a prophecy about the future revelation of G-d's wonders, which is the aspect of the hearas ha-ratzon that will shine in time to come. (3) Entry 33: the verse v'haricho b'yiras Hashem [Yeshayahu 11:3] now carries its full explanatory context — it describes the future Messianic king whose very spirit breathes in the fear of G-d, making the connection between yirah and rei'ach [fragrance/breath] entirely precise. נ נח נחמ נחמן מאומן

34

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

34

Through prayer, a person strengthens and repairs his soul and purifies his blood — within which the soul is garbed — and he is then able afterward to eat and to repair the souls [nefashos] garbed within the food. This is not the case before prayer — and therefore it is forbidden to eat before prayer.

35

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

35

Through the blessing of birchas ha-nehenin [the blessing of enjoyment recited before eating], one thereby repairs his speech — and can then elevate the souls [nefashos] which are the aspect of the letters of speech garbed within every thing. Therefore the blessing of bread exempts everything [served at the meal], and similarly wine exempts all kinds of beverages — because they are in the aspect of daas, through which comes the essential repair of the blood, the souls, and the speech.

36

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

36

A person must attach his thought to the World to Come and separate himself from this world entirely — for "praiseworthy is one who derives no benefit whatsoever from what is his own" [Zohar]. Therefore regarding all the necessities from which we are compelled to derive benefit in this world — such as eating and drinking and similar acts that are necessary for the person's sustenance — one must at least bless Hashem, blessed be He, for that benefit. And through this we include that benefit within the aspect of the World to Come — for the blessing and thanksgiving to Hashem, blessed be He, and the knowing of Him, blessed be He, is the essence of the World to Come. Furthermore, through the blessing, His simple unity [achduso ha-pashut], blessed be He, is revealed from within varied and changing acts [pe'ulos mishtanos] — and this is exceedingly precious before Him, blessed be He. Therefore specific blessings are more valued than a general blessing such as "she-ha-kol" ["through Whose word all things came to be" — the general default blessing] — for the more specifically one blesses, the more His simple unity is revealed from within varied and changing acts specifically. And any food or drink within which greater daas is garbed — being thereby closer to the aspect of the World to Come, which is the aspect of the revelation of daas — for it a specific blessing was established. And this is the aspect of the importance of fruit and wine: because of their importance, a blessing was established for them specifically — because a greater daas is hidden and garbed within them, through which one merits more greatly to reveal His simple unity from within varied and changing acts.

37

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

37

Through the eating of the Tree of Knowledge, the earth was cursed — and from then all foods were blemished and intermingled, so that all of them require refinement [beirur]. Especially bread, which is the essential vitality of the human being — there the refinements needed are very many. And this is the aspect of all the labors and toils involved with bread before it is refined to be fit for human eating: namely, plowing and sowing etc. And this is the aspect of all the commandments that apply to bread — all of this in order to refine the bread from the defilement of the serpent [zuhamat ha-nachash], from the aspect of: "in sorrow shall you eat of it" [Bereishis 3:17] — until it shall be fit for human food. And the essential completion of the refinement is at the moment of the blessing — for then one takes it out from the curse with which the earth was cursed, into blessing. And then one takes the bread out from the aspect of chametz [leavened bread — which is the sitra d'mosa, the side of death], the aspect of eating from the Tree of Knowledge of good and evil — which is food not yet refined and purified from the defilement of the serpent; for through such food, the daas becomes mixed with evil thoughts which are the aspect of chametz, since the brain and the daas are in accordance with the eating. But when the bread is refined for Israel's eating — then it is in the aspect of matzah, the aspect of man [the manna]. For Israel's eating must always be in the aspect of eating manna — the aspect of "The Torah was given only to the eaters of the manna" — which is the aspect of eating from the Tree of Life, through which one merits holy thoughts and pure mochin [higher faculties of mind] through the eating. It turns out that through the blessing of ha-Motzi, one thereby refines the bread and takes it out from the aspect of chametz to matzah. And since the essential distinction between chametz and matzah is that the reed of the letter Ches [ח] is broken and made into a Heh [ה] [chametz is spelled with a Ches; matzah with a Heh — the two letters differ by one opening at the bottom, which is the breaking] — this is the aspect of the breaking [betziah] of the bread before eating. For matzah is in the aspect of a broken piece [perusa], as our Rabbis of blessed memory have stated — therefore one must bless at the moment of the breaking. And through eating in holiness in the aspect of eating matzah as above, one thereby merits yirah [awe] and daas and to pray with great kavanah [intention] and with great power — and through this one merits joy [simchah]. And this is the essential complete rectification of eating — to bring it out from the aspect of "in sorrow shall you eat of it" to the aspect of joy — the aspect of: "Go, eat your bread in joy" [Koheles 9:7], and as it is written: "to eat and to drink and to rejoice" [Koheles 8:15], the aspect of: "And Boaz ate and drank and his heart was glad" [Rus 3:7] — the aspect of uprightness of heart [yashrut leiv], as it is written: "and for the upright of heart, joy" [Tehillim 97:11]. Therefore one must stress the Heh of the word ha-Motzi [pronouncing it as ha-Motzi with a distinct Heh, corresponding to the aspect of matzah with its Heh as above].

38

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

38

The Name [of G-d] is the vitality and the soul — the aspect of: "a living soul — that is His Name" [nefesh chayah hu shemo — Zohar II:94b: the Divine Name itself is the aspect of the living soul]. And the essential sustaining of vitality is through eating — for through holy eating one receives and draws vitality from His Name, blessed be He. And then the Name of Hashem is magnified — the aspect of: "And you shall eat, eat and be satiated, and you shall praise the Name of Hashem your G-d" [Yoel 2:26]. And conversely — through eating from the Sitra Achra, namely forbidden eating — through this one damages the vitality and the soul, which is the aspect of the Name. Therefore the essential rectification of eating is through the holiness of Eretz Yisrael. And therefore the essential commandment of Birchas ha-Mazon is for Eretz Yisrael — as it is written: "upon the good land which He has given you" [Devarim 8:10] — for the essential magnification of the Name of Hashem is in Eretz Yisrael, as explained within. And through this the eating is rectified in holiness, and one merits to receive through one's eating the holy vitality and soul [nefesh d'kedushah].

39

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

39

The essential holiness of eating is drawn from Eretz Yisrael — for from there comes the essential flow [shefa] of sustenance and eating, as is known — and from there the essential holiness of bread. For all the commandments that apply to bread — such as terumos and maasros [tithes] etc. — are all commandments dependent upon the Land. And all the blessings one must recite over everything before and after — all of this is to reveal that Hashem, blessed be He, created that thing through the power of His acts [koach ma'asav] and the Ten Utterances [asarah ma'amaros] [through which the world was created, as taught in Pirkei Avos 5:1]. And through this the holiness of Eretz Yisrael — where the essential holiness resides — is revealed and drawn upon the food, so that the vitality drawn through the food should be drawn from the side of holiness. And this is the aspect of: "And you shall eat and be satiated and bless etc. upon the good land etc." [Devarim 8:10] — from which we also derive the blessings before eating. For the essential eating is bread — which is the aspect of Torah, as it is written: "Come, eat of my bread" [Mishlei 9:5] — for the essential vitality of the person is drawn from the Torah, as it is written: "for it is your life" [Devarim 32:47]. And all the power garbed within foods to give life to a person — that power is the aspect of the letters of the Torah garbed within them. And one who merits to eat in holiness and purity draws the holiness of the holy Torah through his eating — the aspect of "and Your Torah is within my innards" [Tehillim 40:9]. And the essential meal and satiety is through bread — which is kneaded in water and baked in fire. For the Tzadik who draws forth true Torah innovations [chidushei Torah] must first draw warm words like fiery coals from the supernal heart [leiv ha-elyon], and through this he also draws the waters of Torah from there. And this is the aspect of the rectification of bread through water and fire. Therefore "bread sustains the heart" [pita sa'adas liba] [Berachos 55a] — for since it is drawn at its root from the supernal heart, therefore it has the power to support the [physical] heart. And since through the drawing forth of true Torah innovations one merits Eretz Yisrael — therefore one must recite Birchas ha-Mazon over the bread, for the essential blessing is upon the good land which He gave you — namely Eretz Yisrael, where the essential holiness of bread resides as above. And since the Tzadik who draws forth Torah must connect himself with all the souls who listen, and must pray before the derashah [the Torah discourse] — and through this he draws Torah and great shefa [abundance], and specifically through this one merits to come to Eretz Yisrael — from these two aspects, namely the soul of the Tzadik himself, and the souls with whom he connects — through which he draws Torah that is the root of all power and vitality garbed in all foods — therefore there are also in foods two kinds of food. For the bread, which is the essential satiety and the essential vitality of the person, is drawn from the Tzadik himself — from whom comes the essential holiness of Eretz Yisrael, the essential satiety — the aspect of "the Tzadik eats to the satisfaction of his soul" [Mishlei 13:25]. And from the souls with whom he connects at the time of the discourse, from there is drawn the vitality in all other foods — and therefore they are secondary [tafeil] to the bread. For those souls are secondary to the Tzadik who is the essential one. And therefore over most foods one recites the after-blessing boreh nefashos rabbos — "Who creates many souls" — the aspect of the many souls who connect themselves to the Tzadik, from whom is drawn the aspect of the vitality of all other foods.

40

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

40

The essential purpose of eating is to refine the holy nitzotzohs [sparks] that exist within everything one eats. And these sparks are sparks of holy souls [neshamos] that have fallen and become intermingled where they have become intermingled. And when they are elevated and refined through eating in the proper manner — with a blessing, with proper heartfelt intention — this is in the aspect of what penitents [ba'alei teshuvah] and converts [geirim] accomplish. For the essential merit of the drawing close of penitents and converts is also that they elevate the sparks of their souls from the place from which they elevate them and return them to holiness — which is likewise the aspect of the refinement of sparks through holy eating as above. Therefore, just as through penitents and converts His glory, blessed be He, is elevated and the yirah [awe] is completed — as explained within — so too through holy eating, the glory of Hashem, blessed be He, is elevated and the yirah is completed. And this is the aspect of the yirah that comes to the person at the time of eating. And the essential blessing recited before eating comes through yirah — and therefore one must take care to bless over the whole [loaf], for in the place of yirah there is the essential wholeness — as our Rabbis of blessed memory have stated: "In the place where yirah is found, wholeness is found".

41

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

41

Just as in the matter of the drawing close of converts and penitents — even though they have begun to draw close, nevertheless they are still far from wholeness and are still in the aspect of palga [half — an intermediate, incomplete state]. For there can still be many obstacles before them, and they require many efforts to strip from themselves the soiled garments [begadim tzo'im] that clothed them. For these soiled garments prevent them from returning to Hashem, blessed be He, in wholeness — until they merit to draw fully close to holiness and to strip off the soiled garments. Then the yirah through them is completed, where the essential wholeness resides, and then they too rise from the aspect of palga to the aspect of wholeness. So too with the holy sparks garbed within the foods — especially in bread, which is the essential vitality of the person. And from the time that eating was blemished through eating from the Tree of Knowledge, from then the soiled garments cleaved to these sparks. Therefore very many refinements are needed before they are fit for human food — which is the aspect of all the labors and works involved with the grain until it becomes bread: plowing, sowing, harvesting, threshing, grinding, etc., and baking. And all of this in order to refine them and elevate them from the aspect of palga to the aspect of wholeness — for each time, more of the soiled garments that cling to them are stripped away. At first they are refined from chaff and straw; then from bran and husks; and before each refinement one must break them into fine pieces — just as when the wheat is sown it is whole, and then it rots in the earth and crumbles into pieces, and then specifically from it a full stalk grows. And then the stalk must be divided and the wheat extracted from it to refine it from chaff and straw — and then the wheat is whole, but still not yet fit for human food. And it must again be divided into fine pieces by grinding, and refined from bran and husks, and made into dough, and then the dough is divided into pieces and baked in the oven — and then the bread has reached its wholeness. It turns out that before each refinement, the thing is in the aspect of palga — on account of the soiled garments still clinging to it. And therefore even when the bread is complete, to the point of being worthy to recite ha-Motzi over it, the essential wholeness is still lacking — which is to refine it until it can satisfy the person, give life to the person's soul, and complete his soul so that he can serve Hashem. Then the essential great avodah [service] is in the aspect of: "all the toil of a person is for his mouth" [Koheles 6:7] — for the essential ultimate purpose of refinement is at the moment of eating itself. And then one must again break and shatter the bread and divide it into small pieces and eat it — and at the time of eating the food is ground and crushed and pulverized exceedingly finely through the chewing and through the digestive organs within the person, until it is refined and the most refined of the refined [ha-dak min ha-dak] rises from it to satisfy the soul of the person, and what remains becomes complete waste — literally vomit and filth [ki tzo'ah mammash]. It turns out that the food is not truly refined from the literally soiled garments except within the person's body — when the complete waste is expelled and becomes vomit and filth [ki tzo'ah], and the good and pure rises and gives life to the person. Therefore one must recite the blessings of birchas ha-nehenin with great intention, before and after — and especially the blessing over the bread, which is the essential vitality of the person, over which one blesses ha-Motzi and recites Birchas ha-Mazon. One must be very precise and have great kavanah [intention] in them — for the essential wholeness of the refinement is at the moment of eating itself. And then specifically the holy sparks — which are the aspect of the vitality and goodness within the food — rise from the aspect of palga [the grip of the soiled garments] to the aspect of wholeness, which is yirah. And this is the aspect of the blessing — for the essential praise and blessing to Hashem, blessed be He, comes from yirah — the aspect of: "the woman who fears Hashem, she shall be praised" [yiras Hashem hi tit-halal] [Mishlei 31:30]. Therefore the matter of betzias ha-pas [breaking the bread] is a great thing — for one must intend in the blessing of ha-Motzi and in the breaking in such a manner that one merits to refine and elevate the bread from the aspect of palga to the aspect of ultimate wholeness, and to strip from the goodness the soiled garments so that they have no grip whatsoever upon the goodness that rises and gives life to the person — for all the grip of the evil inclination is drawn from the blemish of eating, through the grip of the soiled garments upon the eating which is the sustaining of the person's vitality. And from this come all the toils and obstacles from serving the Creator, blessed be He — the aspect of: "all the toil of a person is for his mouth" [Koheles 6:7]. Therefore one must be very precise in the blessing and the breaking — for now, at the time of eating, is the ultimate wholeness of the refinement: that the soiled garments are genuinely stripped away and expelled in wholeness through the eating specifically, and the good within the food rises and gives life to the person — so that he has strength to give thanks and praise to Hashem, blessed be He, and to be included through the power and vitality of that eating in the Source of Life [chai ha-chayyim], blessed be He, where the essential ultimate wholeness resides — for there is no wholeness except in the Ein Sof [the Infinite], blessed be He.

42

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

42

The essential refinement from the soiled garments is through the Torah — therefore one must say words of Torah at the table. And any table at which no words of Torah were spoken — of it the verse applies: "For all tables are full of vomit and filth, without place" [ki kol shulchanos mal'u ki tzo'ah beli makom] [Yeshayahu 28:8] — meaning exactly as stated above.

43

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

43

The completion and rectification of bread is through baking in fire — which is the aspect of the power of Torah, which is called fire [as in "Is not My word like fire, says Hashem" [Yirmeyahu 23:29]] — as stated above. For the essential rectification accomplished through all the refinements of the grain and the bread — which are all the labors performed upon the grain and bread — the essential rectification is made through Torah: which is all the commandments dependent upon the labor of bread, namely the ten commandments that apply to bread [eser mitzvos ha-nohagas ba-pas]. For the essential rectification of all refinements is made through Torah as above. Therefore one must break from the place where baking first [techilah] dominated — from the place where the fire controlled it first [i.e., the bottom crust] — which is the aspect of the Torah, through which comes the essential refinement from beginning to end.

44

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

44

Since through the refinement of the holy sparks through eating, His glory, blessed be He, is thereby elevated — therefore the custom is to honor one another with food and drink. For there the essential honor resides — the aspect of the table of kings, the King of Glory. And therefore one must conduct oneself with honor toward foods, and it is forbidden to treat them with contempt — especially bread. The Dominant Theme: This batch revolves around a single, profound spiritual process: the refinement of sparks [beirur nitzotzohs] through eating — which is compared, step by step, to the process by which penitents and converts are spiritually rehabilitated. Every stage of bread-making — plowing, sowing, grinding, baking — corresponds to a stripping away of the begadim tzo'im [soiled garments] from the holy sparks imprisoned within the food since the sin of Adam. Entries 34–35 are compact but precise: prayer purifies the blood before eating, making holy eating possible. The blessing before eating rectifies speech — enabling the elevation of the letter-souls [nefashos] garbed in the food. This is why bread's blessing exempts all foods and wine's blessing exempts all beverages — both represent the highest daas. Entry 36 teaches that specific blessings are spiritually superior to the general blessing she-ha-kol — because each specific blessing reveals G-d's simple, absolute unity through the multiplicity of varied things. The more particular the blessing, the greater the revelation. Entry 37 is a theological masterwork: the blessing of ha-Motzi transforms bread from chametz to matzah — from the side of death (Adam's curse) to the side of life (the manna). The distinction between chametz [ח] and matzah [מ] is encoded in a single letter-change: the closed bottom of the Ches opens into the Heh — the act of betziah, breaking. And eating in this redeemed state leads to simchah — joy — which is the ultimate rectification of Adam's curse: "in sorrow shall you eat" → "Go eat your bread in joy." Entries 38–39 reveal that the Divine Name itself is the soul of all vitality — and every act of holy eating draws that vitality and magnifies the Name. The after-blessing boreh nefashos rabbos [Who creates many souls] corresponds specifically to the many souls who connect to the Tzadik during his Torah discourse — from whose connection the vitality of all secondary foods is drawn. Entry 40 establishes the equation: holy eating ≡ the spiritual work of penitents and converts. Both elevate fallen sparks back to their source. Both complete the yirah. Both glorify the Divine Name. Entry 41 is the longest and most intricate — a complete map of the wheat-to-bread process as a spiritual allegory for the soul's journey from palga [half-state] to wholeness. The grinding, the breaking, the crumbling in the earth before growth — every physical stage enacts a spiritual stripping of soiled garments. The ultimate refinement occurs not in the mill but inside the human body — in the chewing, the digestion, the excretion of waste and absorption of goodness. Therefore betzias ha-pas — the breaking of the bread with ha-Motzi — is among the most consequential moments of the day. Entries 42–44 conclude the section of betzias ha-pas: Torah-words at the table complete the refinement; baking in fire corresponds to the fire of Torah; one always breaks from the bottom crust (where fire acted first) because Torah must come first. And since the sparks are holy — food must be honored, never demeaned. Especially bread. Two corrections made in this version: (1) Entry 38: the phrase nefesh chayah hu shemo — "a living soul, that is His Name" — is sourced correctly to Zohar II:94b, not to a Targum rendering of Bereishis 2:7. The Zohar teaches that the Divine Name itself is the aspect of the living soul — a specifically kabbalistic identification. (2) Entry 41: the Hebrew ki tzo'ah mammash contains two distinct words — ki [קיא] meaning vomit and tzo'ah [צואה] meaning filth/excrement. Both are present in the original and both must appear in the translation: "literally vomit and filth." This precision matters — it is precisely the language used in the verse of Yeshayahu 28:8 cited in entry 42 ("ki kol shulchanos mal'u ki tzo'ah"), making entries 41 and 42 a deliberate verbal echo. נ נח נחמ נחמן מאומן

45

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

45

Through mayim rishonim [the first hand-washing — before the meal], daas is drawn. And through mayim acharonim [the final hand-washing — after the meal, before Birchas ha-Mazon], their portion is given to them [to the forces of impurity — the melach S'domis, the salt of Sodom that is destructive to the eyes, which clings to the fingertips after eating] — so that they shall not prevail too greatly to damage the daas, G-d forbid. It turns out that mayim acharonim are the aspect of the sustaining of the daas that is drawn through eating in the proper manner. And through the wholeness of daas, one merits to see the light of the Tzadik and to connect with him — until one merits to receive through him yirah [awe] and ahavah [love]. And all of this is included within the three blessings of Birchas ha-Mazon. See within.

46

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

46

The three blessings of Birchas ha-Mazon are the aspect of the three Patriarchs [telat avahan] — the aspect of the three lines of truth [sheloshah kavei emes] included within Yaakov our father, who encompasses all the Patriarchs and is the aspect of emes [truth]. And from there the holy flow [shefa] of Eretz Yisrael is drawn — and therefore the essential Birchas ha-Mazon is upon the good land which He gave you — namely, Eretz Yisrael. And the three lines of truth above shine most intensely when there are three who ate at one table — and therefore zimmun is recited with three. See within. And since the essential rectification of eating in holiness is to elevate the souls [nefashos] that are transmigrated [megulgalos] within the food and to return them to their source — which is the aspect of burial [kevurah], for then the soul returns to the source from which it was hewn — and the essential merit of burial is burial in Eretz Yisrael — similarly through Birchas ha-Mazon, through which the holiness of Eretz Yisrael is awakened and drawn, through this the sparks within the food are rectified and return to their source in the aspect of burial in Eretz Yisrael. And therefore our Rabbis of blessed memory instituted the blessing of ha-Tov v'ha-Meitiv [Who is good and does good] which was instituted on account of the slain of Beitar being granted burial — and they attached it to Birchas ha-Mazon.

47

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

47

In every thing that a person eats and takes pleasure and enjoyment from — in all of them there are aspects of fallen loves [ahavohs ha-nefulin], and one must elevate them and bind them to holy love — the aspect of: "love with delights" [ahavah b'ta'anugim] [Shir HaShirim 7:7]. And all of this is accomplished through connecting the heart to the nekudah [the essential point — the core of holiness within everything], which is the aspect of the Tzadik. And this is the aspect of all the blessings that one recites over enjoyments — for through this one connects the heart to the nekudah, which is the aspect of the Tzadik who is the source of all blessings. And through this comes the essential ultimate purpose of the refinement of all foods. And since "bread sustains the heart" [pita sa'adas liba] — therefore there one needs most to refine the bread from the fallen loves that rest upon the heart. These are the aspect of the crushing oppression of the heart [shivron leiv — the breaking-down of the heart wrought by fallen loves bearing down upon it] — from which is drawn the essential hunger, the aspect of: "the humiliation of hunger" [cherpas ra'av] [Tehillim 37:19]. And therefore one must recite three blessings after it [bread] — corresponding to the aspect of the three points [nekudos]: the general point of the Tzadik; the point that each person must receive from his fellow; and the point that each person must receive from the Source Himself. Through all these points the aspect of the humiliation of hunger is annulled and one merits satiety — for the essential satiety comes from Birchas ha-Mazon itself. And therefore three who ate at one table — then the three aforementioned points shine with greater intensity — and therefore they must recite zimmun. See within. And therefore one recites Birchas ha-Mazon over a cup — for when the heart is connected to the nekudah, then the wine is in holiness — the aspect of: "wine that gladdens the heart" [v'yayin yesamach levav] [Tehillim 104:15]. And therefore "song is recited only over wine" — for all the songs are in the aspect of the heart, in order to awaken and connect the heart to Hashem, blessed be He — the aspect of: "my heart and my flesh shall sing to the living G-d" [libbi u'vsari yeranenu el Kel chai] [Tehillim 84:3] — which is the aspect of holy wine as above.

48

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

48

The essential purpose of Birchas ha-Mazon is to reveal the holiness of Eretz Yisrael — from which comes the essential holiness and rectification of eating, as above. And the essential holiness of Eretz Yisrael is revealed through the glorification [hispa'arus] with which Hashem, blessed be He, is glorified through Israel — as explained within. And the essential revelation and glorification is at the time of Israel's holy meal — when His kingship and His glory, blessed be He, are revealed. For the glorification with which Hashem, blessed be He, is glorified through Israel is to Him, blessed be He, as it were like the aspect of eating — the aspect of: "I came into my garden…I ate my honeycomb with my honey" [basi l'gani…achalti ya'ri im divshi] [Shir HaShirim 5:1] — which alludes to the pleasure [nachas ruach] and glorification that Hashem, blessed be He, receives from Israel's service. And then Hashem, blessed be He, says to us: "Eat, beloved ones" [ichlu rei'im] [Shir HaShirim 5:1] — He commands us likewise to eat. For then eating is in holiness through the holiness of Eretz Yisrael that is drawn from this glorification. Therefore it is forbidden to eat before prayer — for we cannot eat until Hashem, blessed be He, first receives the glorification from us. And the essential glorification before Him comes through prayer — through the songs and praises with which we praise and glorify Him and pray before Him. Then afterward eating is also permitted to us. And this is the aspect of the Shabbos and Yom Tov meal — for then all the glorification and delights [sha'ashu'im] of all our mitzvos and service rise before Him, blessed be He, as is known. And therefore it is a mitzvah then to eat and drink. And this is the aspect of a seudas mitzvah [festive meal for a mitzvah] — for when a mitzvah is fulfilled and a glorification rises before Him, blessed be He, it is then a mitzvah upon us to make a feast — for the essential revelation of the glorification is at the time of a feast. And since the aforementioned glorification is the aspect of joy [simchah] — the aspect of yayin ha-mesamayach [wine that gladdens] — therefore it is a mitzvah to recite Birchas ha-Mazon over a cup. And this is the aspect of: "song is recited only over wine" — for song is the aspect of the aforementioned glorification. And this is the aspect of the reddening of the face [his'ademus panim] through holy wine — the aspect of the revelation of the aforementioned glorification, which is the light of the face [or ha-panim]. And this is the aspect of: "Go, eat your bread in joy and drink your wine with a glad heart, for G-d has already accepted your deeds" [Koheles 9:7] — meaning: Hashem, blessed be He, has already received glorification from your deeds. And through this the holiness of Eretz Yisrael is drawn, and then eating is in holiness — for the essential rectification of eating is through the joy which is the aspect of the aforementioned glorification. And this is: "Go eat delicacies…for the joy of Hashem is your strength" [ichlu ma'adanim…ki chedvas Hashem hi ma'uzechem] [Nechemyah 8:10] — meaning exactly as stated above.

49

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

49

Food gives life to the person — and the essential vitality is certainly not drawn from the bread itself, but rather from the divine vitality [chayyus Elokus] which is the vitality of the Torah garbed within the bread. For the essential vitality is from the Torah, as it is written: "for it is your life" [Devarim 32:47]. However, since through the eating of the Tree of Knowledge the brain was damaged and became mixed with foreign and alien opinions — which are the aspect of the counsel of the serpent — from which derive all damaged and corrupted learnings. Even though they clothe themselves somewhat in words of Torah, nevertheless they are not genuine and do not have the power to guide a person on the straight path — on the contrary, they confuse his daas with corrupted views that prevent him from serving Hashem, blessed be He. And from all of this derives the fact that in the physical food as well, much waste clings to it. And this is the aspect of the essential principle of all the blessings of enjoyment — especially Birchas ha-Mazon — in order to refine the good from the food and expel the waste to the outside. That is, to refine the goodness and vitality within the food that is drawn from the true Torah and the true learnings of the true Tzadikim — and to expel the waste drawn from the learnings of damaged Torah scholars who possess fallen Torah and damaged learning drawn from the arba alpin ha-nefalin [the four fallen aleph-levels — a kabbalistic term for the degraded counterparts of the four holy levels of Torah learning]. See within. Therefore there are four blessings in Birchas ha-Mazon — for through this the vitality within the food is refined to be drawn from the four holy aleph-levels, and the waste drawn from the aforementioned fallen aleph-levels is expelled. See within.

50

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

50

Hashem, blessed be He, arranges for every person each day and at every hour to elevate sparks according to the portions of nefesh-ruach-neshamah [the three levels of the soul — the vital, emotional, and intellectual] that he possesses at that time. And behold, within edible things, holy souls [nefashos kedoshos] are most garbed. And Hashem, blessed be He, arranges for each person to eat foods belonging to the portions of nefesh-ruach-neshamah that he possesses at that time — in order to complete his soul. And this is the aspect of the blessing: "boreh nefashos rabbos v'chesronan" — "Who creates many souls and their deficiencies" [the full blessing recited after eating most foods that do not require Birchas ha-Mazon] — for these souls that he is eating now are the sparks that were lacking from his soul and fell there. And now through his eating he literally completes the deficiency of his soul. And sometimes a person has no deficiency in his soul at all — rather through the souls and sparks that he elevates through his eating, through this he illuminates his soul with additional radiance. And this is the aspect of: "upon all that You have created to give life thereby etc." [the continuation of the boreh nefashos blessing]. And the essential wholeness of the souls and their ascent is through the blessing one recites over them. Therefore one blesses over the dearer [chaviv] food first — for since that food is dear to him, certainly there are souls there belonging to him at that time according to his portions of nefesh-ruach-neshamah. For every thing draws itself toward its root. And therefore one blesses over the essential [ikar] and thereby exempts the secondary [tafeil] — for since this is his essential need now, certainly he needs now for the completion of his soul that very essential thing specifically, according to his portions of nefesh-ruach-neshamah at this moment. And therefore one blesses over it specifically.

51

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

51

We, the holy nation, the children of Israel, need all our eating and sustenance to come from the flow [shefa] of Eretz Yisrael. But the flow and eating of chutz la-aretz [outside the Land] is not fitting for us — for outside the Land the air is impure and it is under the dominion of the Sitra Achra, and its flow is not suitable for Israel. And through the blessing we recite over every thing, through this our eating and drinking is rectified to be in the aspect of the flow of Eretz Yisrael — as though it grew and developed in Eretz Yisrael. For through the blessing we draw the holiness of Eretz Yisrael also to the place where the fruit grew and to our place where we are. And therefore the seven species for which Eretz Yisrael is praised take precedence in blessing — for upon these seven species the holiness of Eretz Yisrael is drawn most strongly, and therefore they take precedence in blessing.

52

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

52

In every thing in the world, and in every food, there are transmigrated souls [nefashos ha-megulgalim]. And the essential rectification and ascent of souls is through the avira [atmosphere/air] of Eretz Yisrael — which is the aspect of breath that contains no sin [hevel she'ein bo cheit]. And through the blessing one recites over every thing, through this one draws the aspect of the avira of Eretz Yisrael — for Eretz Yisrael is the source of all blessings, and there all prayers, blessings, and thanksgivings ascend. Therefore the essential Birchas ha-Mazon is for Eretz Yisrael — for through this the holiness of Eretz Yisrael is drawn, as stated many times above. See within. And so too through every birchas ha-nehenin [blessing of enjoyment] — through this the thing is included in the aspect of the avira of Eretz Yisrael. Through this the soul garbed within it ascends, the physicality [chamrius] within it is subdued, strict judgment [din] and darkness are expelled, and chesed [lovingkindness] is drawn into the world. And since the root of the soul — which is the aspect of Torah — is the aspect of holy honor [kavod d'kedushah], namely the honor of Hashem, blessed be He — therefore one must conduct oneself with honor toward foods, as our Rabbis of blessed memory have said — so that the soul within them may be elevated to the honor that is the root of all. See within. And therefore in birchas ha-nehenin as well, our Rabbis of blessed memory established a specific blessing for every more important food — because a higher soul is garbed within it. And this is the aspect of the rules of precedence in blessings — for every thing within which a higher soul is garbed must be given honor by being blessed first. The essential importance belongs to the seven species for which Eretz Yisrael is praised — for since the essential ascent of souls is through the avira of Eretz Yisrael, therefore the species for which Eretz Yisrael is praised contain higher souls and their blessings must be recited first. For this is the essential purpose of the blessing — to draw the avira of Eretz Yisrael as above. And therefore our Rabbis of blessed memory said regarding all seven species: "they were stated for measures" [l'shi'urin ne'emru] [meaning: the halachic measurements of Torah derive from them] — for within them are garbed higher souls which are the aspect of Torah, and therefore the measurements of Torah are gauged by them.

53

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

53

Most of the Torah's measurements [shi'urim] are a k'zayis [an olive's volume]. And likewise the measurement for eating regarding the after-blessing is a k'zayis. For the olive [zayis] with its oil is the aspect of the soul garbed within the body — for the body and soul are the aspect of forgetfulness and memory respectively. And the olive brings forgetfulness while the oil brings memory, as our Rabbis of blessed memory have stated. And just as it is impossible to extract and reveal the oil from the olive except through crushing [kesisah] — so too literally it is impossible to reveal the light of the soul garbed in the body except through crushing [subduing] the body — as our Rabbis of blessed memory have stated, and as the holy Zohar teaches: "A body in which the light of the soul has not shone — it is beaten" [gufa d'la salak beih nehora d'nishm'sa, mevatshin leih]. And since the essential fulfillment of the Torah's commandments is specifically through the body and soul together — namely when the soul is garbed in the body — therefore most of the Torah's measurements are a k'zayis.

54

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

54

The essential purpose of eating is to elevate the soul garbed within the food — through which additional radiance and vitality is added to the soul of the person who eats. And the soul is the aspect of memory [zikaron]. Therefore through eating in holiness — in the aspect of: "the Tzadik eats to the satisfaction of his soul" [Mishlei 13:25] — through this his soul shines more intensely and he merits memory [zikaron] and Torah. Therefore one must be very careful at the time of eating not to be drawn after bodily desire — so that the body, which is the aspect of forgetfulness [shichechah], should not prevail through the eating, G-d forbid. And this is what the verse warns: "Lest you eat and be sated etc. and you forget Hashem etc. — and you shall remember Hashem" [Devarim 8:12,14,18] — for one must be careful that through eating one should not come to forgetfulness, G-d forbid. Rather, on the contrary, through it the soul and memory should be elevated. And since the essential merit of memory is in the place where there is forgetfulness — which is the merit of the person who serves Hashem specifically at the time when the soul is garbed in the body — for this is the aspect of "the advantage of light over darkness" [k'yisron ha-or min ha-choshech] [Koheles 2:13] specifically — therefore the measurement for eating is a k'zayis.

55

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

55

The first blessing [before eating] is for the revelation of the daas — which is the aspect of the soul garbed within the food. And the after-blessing is to guard the daas and the soul so that one should not come to forgetfulness [shichechah]. Therefore the first blessing requires no minimum measurement [shi'ur] — and the after-blessing does require a minimum measurement. See within. The New Theme: This batch opens a rich new horizon — the transmigration of souls [gilgul neshamos] within food, and the entire system of blessings, measurements, and halachic priorities as expressions of this spiritual reality. Entry 45 completes the netilas yadayim arc: mayim rishonim draw daas, while mayim acharonim are specifically given to the forces of impurity (melach S'domis) as their "portion" — so they do not seize the daas that was drawn. Through the wholeness of daas, one merits to see the Tzadik's light and receive both yirah and ahavah — and this entire arc is encoded in the three blessings of Birchas ha-Mazon. Entry 46 reveals that the three blessings of Birchas ha-Mazon correspond to the three Patriarchs — the three lines of truth included in Yaakov/emes. The eating-burial connection is remarkable: elevating the souls in food is equivalent to giving them burial, and the ideal burial is burial in Eretz Yisrael. This is why ha-Tov v'ha-Meitiv — the blessing linked to burial of the Beitar martyrs — is attached to Birchas ha-Mazon. Entry 47 reveals that the pleasure of eating contains fallen loves — fragments of love that have descended from holiness. The blessings reconstitute these into holy love by connecting the heart to the nekudah — the Tzadik's core point. Bread specifically rests upon the heart, and therefore requires three after-blessings corresponding to the three sources from which love must be reconstructed. The zimun cup of wine is not ceremonial but essential: connecting heart to nekudah makes the wine holy, enabling song — and song is the medium through which the heart reaches G-d. Entry 48 is a luminous teaching: G-d's pleasure in Israel's service is described as eating — "I came to my garden…I ate my honeycomb with my honey." Our eating at a holy meal is the mirror of G-d's "eating" — His reception of our glorification. This is why seudas mitzvah is obligatory: it is the earthly echo of G-d's spiritual feast. Joy is therefore not optional but structural to eating — "the joy of Hashem is your strength." Entry 49 makes the remarkable claim that there are four blessings in Birchas ha-Mazon — not three — and the fourth (ha-Tov v'ha-Meitiv) specifically refines the vitality in food from the four fallen aleph-levels (corrupted Torah scholarship) and draws it instead from the four holy levels. Torah learning and eating are spiritually parallel processes. Entry 50 is one of the most personally intimate entries in the chapter: G-d arranges for each person, each day and each hour, exactly which foods to eat — because those foods contain the specific sparks belonging to the portions of that person's soul at that moment. Eating the food you are drawn to is literally completing your soul. The boreh nefashos blessing and the rule of blessing over the dearest food first — all flow from this. Entry 51 addresses our exile directly: the air of chutz la-aretz is impure and its flow is not fitting for Israel. Yet through reciting blessings, we draw the holiness of Eretz Yisrael onto whatever we eat — wherever we are. Every blessing is an act of spiritual aliyah. Entries 52–55 develop the olive-measurement (k'zayis) as a complete mystical teaching. The olive causes forgetfulness; the oil of the olive brings memory. Body = forgetfulness; soul = memory. The soul's light cannot emerge from the body without crushing — just as oil cannot emerge from an olive without crushing. Most Torah measurements are a k'zayis because Torah is fulfilled specifically by the soul while garbed in the body — the place of forgetfulness and struggle — which is the very advantage of light over darkness. The before-blessing requires no minimum because it draws the soul-revelation before eating; the after-blessing requires a k'zayis because it guards against the forgetfulness that eating could bring. Two corrections made in this version: (1) Entry 47: shivron leiv corrected from "brokenness of heart" — which connotes the positive spiritual state of a contrite heart — to "the crushing oppression of the heart": it is the damage inflicted upon the heart by fallen loves pressing down upon it, which produces hunger and a sense of lack. This is the wound that the three blessings of Birchas ha-Mazon are meant to heal. (2) Entry 50: "kol davar moshech atzmo l'shorsho" — "every thing draws itself toward its root" — restored as a standalone sentence with full weight. This is the metaphysical axiom that underlies the entire teaching: food craving is not arbitrary — it is the soul recognizing its own fallen sparks and drawing toward them in order to complete itself. נ נח נחמ נחמן מאומן

56

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

56

Wine has two aspects: when one does not merit, it is the aspect of forgetfulness [shichechah] — but when one merits, it is on the contrary in the aspect of memory [zikaron]. And then when the wine is in holiness — rising from the aspect of forgetfulness to the aspect of memory — which is the essential merit of memory in the place where forgetfulness applies, as stated above — therefore at that time the essential wholeness is specifically through wine. And this is the aspect of reciting Birchas ha-Mazon over wine — for through Birchas ha-Mazon one elevates the eating from the aspect of forgetfulness to the aspect of memory, which is the aspect of holy wine as above.

57

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

57

The three blessings of Birchas ha-Mazon correspond to the three Patriarchs who are revealed in the world to protect against judgment and darkness etc. — which is the aspect of the body — and to elevate the soul. And all of this is accomplished through the avira [air/atmosphere] of Eretz Yisrael which is drawn through Birchas ha-Mazon. And therefore Eretz Yisrael and Torah — which is the aspect of the soul, as above — are mentioned within it.

58

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

58

A person must not receive pleasure and delight from the physical substance of what he eats and drinks — rather he must elevate the pleasure and love garbed within that thing to its supernal root in holiness. For the supernal root of all loves and delights is the aspect of no'am ha-elyon [the supernal pleasantness/delight — the highest of all pleasures, the divine beauty and sweetness that emanates from G-d] — from which all the pleasantness of flavors and delights in every thing descend and flow, the aspect of: "How beautiful and how pleasant you are, O love with delights" [mah yafis u'mah na'amis ahavah b'ta'anugim] [Shir HaShirim 7:7]. And for this reason one must recite a blessing over every thing from which one wishes to derive benefit — for through the blessing one connects and elevates that thing to its root, to the aspect of no'am ha-elyon. For all the blessings, songs, and praises that one blesses and praises to His Name, blessed be He, are the aspect of no'am ha-elyon — the aspect of: "Sing to His Name, for He is pleasant" [zameru lishmo ki na'im] [Tehillim 135:3]; the aspect of: "for pleasantness befits praise" [ki na'im nava tehillah] [Tehillim 147:1]; the aspect of: "the pleasant singer of Israel" [ne'im zemiros Yisrael] [Shmuel II 23:1]. For it is impossible to cleave to the Creator, blessed be He, and to merit no'am ha-elyon — "to behold the pleasantness of Hashem" [la'chazosin no'am Hashem] [Tehillim 27:4] — except through the words of blessings, thanksgivings, prayers, songs, and praises. It turns out that all blessings are in the aspect of no'am ha-elyon — and therefore through the blessing one elevates and connects all loves and delights to their root, to the aspect of no'am ha-elyon. And therefore the essential Birchas ha-Mazon [which is from the Torah itself, and from which all other blessings are derived] is for Eretz Yisrael — for the essential flow of no'am ha-elyon is in Eretz Yisrael. Therefore the essential holiness of eating is in Eretz Yisrael — which is the aspect of all the commandments dependent upon the Land, which all relate to kinds of food. And through the blessing one recites over every thing, one draws the holiness of Eretz Yisrael — which is the aspect of no'am ha-elyon — which is the supernal holy root of all flavors, loves, and delights in the world, as above. And since the essential revelation of His glory, blessed be He, is through the flow of no'am ha-elyon (see within) — from this descends the fact that most of the honor that people show one another is through kinds of food and drink. Likewise in the language of our Rabbis of blessed memory: "a piece fit to be honored" [chaticha hare'uyah lehiskabbed] — because the abundance of no'am ha-elyon is garbed within them, through which the revelation of honor flows. And therefore our Sages of blessed memory established the rules of precedence in the blessings over fruit — according to the level and importance of the foods — for there resides all holy honor and importance. And therefore the seven species for which Eretz Yisrael is praised take precedence in blessing — because the abundance of no'am ha-elyon is most greatly garbed within them, and this is the essential praise of Eretz Yisrael — that the Torah praises her with the good fruits within her, as explained within.

59

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

59

The essential rectification of eating in holiness is through tzedakah [charity]. Therefore one must separate funds for tzedakah before eating and invite a poor person to one's table — as explained in the holy books. And this is because through tzedakah one becomes a vessel to receive the flow of no'am ha-elyon — which is the essential rectification of eating: to connect the flavor and pleasantness of the food and drink to their root — to the aspect of no'am ha-elyon as above.

60

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

60

Every person must be careful to recite the blessings over fruit with great kavanah [intention] — in order to be able to find the aspect of the lost objects [aveidot] mentioned above, which one must search for very carefully. For this is the entire purpose of the person who was created solely for this — to seek and search after the lost objects, which are the aspect of the fallen sparks mentioned above. And when one searches and seeks diligently, one will certainly find — as our Rabbis of blessed memory have said: "I have labored and not found — do not believe it" [Megillah 6b]. And the essential gathering of all the lost objects and their return to holiness is to return them to the holiness of Eretz Yisrael — as it is written: "Even if your dispersed are at the ends of the heavens…He will bring you to the Land etc." [Devarim 30:4–5], and as it is written: "And those who are lost in the land of Assyria…shall bow down to Hashem on the holy mountain in Jerusalem" [Yeshayahu 27:13]. Therefore the fruits of Eretz Yisrael — namely the seven species for which Eretz Yisrael is praised — take precedence in blessing. And likewise all blessings are derived from Birchas ha-Mazon, and the essential Birchas ha-Mazon is for Eretz Yisrael, as stated many times above. For this is the essential purpose of the blessing — to reveal the holiness of Eretz Yisrael, where the return of all lost objects to their place occurs, as above. And therefore every blessing that does not contain mention of [G-d's] Malchus [Kingship — Melech ha-olam] is not a blessing [Berachos 40b] — for these lost objects are scattered and dispersed throughout the world. And through mentioning in the blessing "Melech ha-olam" — "King of the universe" — namely that His kingship rules over all and His dominion extends to all places, and no spark is ever lost or banished from Him — through this very declaration one is able to find the lost objects from whatever place they are in.

61

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

61

At every level there is the aspect of a klipah [husk] that precedes the fruit — namely, the koach ha-medameh [the faculty of imagination], the force of animality [koach ha-behemiut] — and one must subdue and break it. And this is accomplished through remembering and declaring the greatness of the Creator, blessed be He, through which they are subdued. And this is the matter of all the blessings of enjoyment before and after — for the essential intention of eating is to refine the holy sparks garbed within the mineral, vegetable, and animal [domem, tzomayach, chai] — to elevate them to the level of medaber [the speaking being, i.e., the human level]. Therefore one must bless before eating — for the blessing is the praise and the greatness of G-d, and through this the koach ha-medameh, which is the force of animality, is subdued. Then the soul [nefesh] and spark present there are able to rise from their level — which is mineral, vegetable, animal — to the level of the speaking being [medaber]. And afterward, when one eats — the food is distributed through the limbs. First the liver [kaved] is nourished, for there resides the nefesh ha-mis'avah [the desiring/appetitive soul] — and from there the liver actively nurses and feeds foolishness [yenikas ha-kesilos] into the person — which is the koach ha-medameh [the faculty of imagination]. And one must refine the food already eaten to elevate it from the liver to the brain — which is an ascent from level to level. And one must subdue the koach ha-medameh within the person himself a second time — which is the aspect of the blood in the liver — and elevate the vitality of the food to the brain. Therefore after eating one must bless again — reciting the after-blessing — in order to subdue the koach ha-medameh within the person himself a second time, so that the food can be refined and ascend to the brain as above. And therefore if the food has already been digested [nitkayel], one no longer recites an after-blessing — for there is no longer any need for refinement, since what was, was [mah d'havah havah]. And therefore over fragrance [rei'ach] one does not recite an after-blessing — for from fragrance the koach ha-medameh draws no sustenance at all, and it rises immediately to the brain. As our Rabbis of blessed memory stated: "Which is the thing from which the soul derives benefit but not the body? — this is fragrance" [Berachos 43b]. Therefore one needs only a first blessing before smelling — for then the fragrance is still garbed in a physical thing [domem, tzomayach, chai], which is the aspect of the force of animality. At that point one blesses over it in order to elevate it. But after smelling — it immediately ascends to the brain and the koach ha-medameh draws no sustenance from it — therefore no after-blessing is required. And therefore at Motza'ei Shabbos [Saturday night] one recites a blessing over spices [besamim] in order to strengthen the soul [neshamah] — for from the eating of Shabbos, the brain, which is the neshamah, is nourished first, and the liver is subdued then. But at Motza'ei Shabbos, when the dominion of the liver begins again — therefore the soul, which is the brain, is strengthened through the fragrance, which rises only to the brain, as above.

62

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

62

The root of all created beings is the Word of G-d [dvar Hashem] — for "by the Word of Hashem the heavens were made etc." [Tehillim 33:6]. And through the blessing one recites before eating anything, through this the thing one eats or drinks is elevated and exalted to its supernal root, which is the Word of G-d. It turns out that when one eats with a blessing and with proper kavanah, one is eating from the High Table [shulchan gavoha] — from the aspect of the supernal root which is the Word of G-d, where all powers are included together. And afterward we recite an after-blessing — in order to draw back and bring down from the aspect of the Word of G-d all the powers we need into our body: such as healing or the like — each person according to what he needs. Even though it is nearly certain that he did not eat precisely what he needs according to medical wisdom — nevertheless, through the blessing which is the Word of G-d, where all powers are included together, one can draw down the healing powers and the like as needed through that food which one ate — even if it is not conducive to this according to the natural wisdom of medicine or the like. And since the essential variation of powers exists only in the aspect of the body — but the soul is in the aspect of a simple essence, the aspect of the Word of G-d, in which there is no variation of power whatsoever, G-d forbid — therefore over fragrance no after-blessing is required. For the essential purpose of the after-blessing is to draw back and bring those powers one needs into the body. And this is relevant to eating and drinking, from which the body benefits — and the body has a division of powers: sometimes it needs satiety, sometimes healing, sometimes one kind of remedy and sometimes another. But fragrance, whose powers do not flow into the body — which varies and divides in its powers — but rather nourishes the soul, which has no variation or division of powers whatsoever — therefore only a first blessing is needed: to elevate it from where it is garbed in a physical thing, to its supernal root which is the Word of G-d. But no after-blessing is needed — for it of itself gives life to the soul, which encompasses all powers together in the aspect of the Word of G-d, as above.

63

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

63

Through the first blessing one recites over every thing — revealing that Hashem, blessed be He, created that thing — through this the evil clinging to that thing is subdued and falls, and the good within it is raised and revealed: namely the holy sparks and the vitality within it ascend and are included in their root. And then the thing is fit for human eating. And afterward, after eating, one recites an after-blessing — for Hashem, blessed be He, has arranged for us this thing to nourish us and give life to our soul. And the essential satiety of the person — namely the satiety of the soul through the eating — the aspect of "the Tzadik eats to the satisfaction of his soul" [Mishlei 13:25] — comes only because the person eats in holiness and purity as is proper. Through this the sparks and souls hidden within the food ascend and are included within his soul — and through this a great radiance is added to his soul. Until one merits through this to come to the aspect of bitul [self-nullification] before the light of the Ein Sof, in the aspect of ratzo va-shov [rushing forth and returning — the oscillation of the soul between its longing to cleave to G-d and its return to serve Him in the world]. And this is the essential satiety of the soul of the Israelite man — the aspect of: "He shall satisfy your soul in brightness" [v'hisbiya b'tzachtzachos nafshecha] [Yeshayahu 58:11]. For the radiance of the aforementioned bitul is the aspect of the tzachtzachot [the brilliant, dazzling lights — the most intense radiance of holiness]. And this is the aspect of: "And they beheld G-d, and they ate and drank" [vayechezu es ha-Elokim va-yochlu va-yishtu] [Shemos 24:11] — for through eating and drinking in holiness as is proper, one merits to behold the pleasantness of Hashem. And this is the aspect of Birchas ha-Mazon and the after-blessing — through which comes the essential satiety as taught, namely to merit the aforementioned satiety of the soul. And therefore one then blesses ha-Tov v'ha-Meitiv — for this light of bitul is the aspect of the apprehension of the ultimate purpose of the World to Come — when everything will be blessed with ha-Tov v'ha-Meitiv, for there it is all one, all good. And through the bitul toward this ultimate purpose one merits joy — and this is the aspect of: "to eat and to drink and to rejoice and to see good" [Koheles 8:15] — namely to merit the aspect of bitul through eating. And this is the aspect of: "Taste and see that Hashem is good" [ta'amu u're'u ki tov Hashem] [Tehillim 34:9] — for there it is all good. And through this joy one merits to receive the Torah — and this is the aspect of: "The Torah was given only to the eaters of the manna" [Mechilta] — for such eating is literally the aspect of eating the manna, as explained within. And therefore Eretz Yisrael is mentioned in Birchas ha-Mazon — for the essential place of bitul and dveykus [cleaving to G-d] is in Eretz Yisrael. And this bitul and dveykus is the aspect of fragrance — the aspect of "like one who smells a scent" [k'man d'arach rei'cha] — in Eretz Yisrael, the fragrance of Gan Eden, the pleasure of the World to Come, the aspect of the vitality of the soul which comes only from fragrance. Therefore it was the custom to bring mugmar [incense or fragrant burning spices] after the meal — for this is the essential completion of the meal: to merit through it the radiance and impression [reshimah] of the aforementioned bitul, which is the aspect of fragrance — and for this reason the after-blessing is recited, as above. And therefore over fragrance itself no after-blessing is required — for it is itself the aspect of the vitality of the soul through the radiance and sparkling of the pleasantness and sweetness of bitul before the Ein Sof — like one who smells a scent, as above.

64

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

64

Fragrance is a very lofty level — for it is the vitality of the soul, as our Rabbis of blessed memory have stated [Berachos 43b]. For it is the aspect of the pleasure of the World to Come, the fragrance of Gan Eden. For good fragrance is the aspect of the radiance and impression [reshimah] of bitul before the light of the Ein Sof, blessed be He, in the aspect of ratzo va-shov [rushing forth and returning] — wherein one feels the pleasantness and sweetness of cleaving to and nullifying oneself before the Ein Sof, blessed be He, through the radiance and impression, in the aspect of a good fragrance. For "no thought can grasp Him at all" [leis machashavah tefisa beih klal] [Tikkunei Zohar, Introduction] — only like one who smells a scent. And this is the essential ultimate purpose of a person's avodah [divine service] in this world — to merit the aspect of the aforementioned bitul in the aspect of ratzo va-shov: that one should know of Hashem, blessed be He, through the impression of the bitul. And this is the essential pleasure of the World to Come.

65

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

65

Every thing in the world has a beginning and an ultimate purpose [tachlis] — and the essential is the ultimate purpose. For Hashem, blessed be He, did not create anything in vain, G-d forbid. Rather every thing in the world — mineral, vegetable, animal, and speaking being — all of it, whatever it may be, must come to the good ultimate purpose: namely, at the time of the future renewal of the world [chidush ha-olam shel le'asid], when all things of the world will be included in the root of their vitality — and then each thing will ascend and come to its eternal ultimate purpose. And the essential ascent of all things will be through the human being — for whose sake everything was created, as is known. And through the vitality that a person receives from any thing in holiness, purity, and with blessing with proper kavanah — according to the law of our holy Torah — through this he elevates that thing to its root. And through this the thing will come to its ultimate purpose at the time of the future renewal of the world. Therefore over everything one eats and drinks one must recite a first blessing and an after-blessing — and all of this is in order to reveal the faith in the renewal of the world [emunás chidush ha-olam]. Only that in the first blessing one reveals the faith in the renewal of this world — which is the matter of the blessing one recites to Hashem, blessed be He, for having created this thing: "fruit of the ground" or "fruit of the tree" or "Who brings forth bread from the earth." And after eating — when the end of the thing one ate has already arrived, for it has already passed and ceased to exist in the world — then the essential blessing is that one blesses for the vitality received from this food, so that through this blessing the vitality of the thing one ate will ascend to its ultimate purpose and root at the time of the future renewal of the world — when the rectification of all things in the world will be completed, as is known. And for this reason the after-blessing for most foods is boreh nefashos — the aspect of the future renewal of the world, which is the world of souls [olam ha-neshamos v'ha-nefashos]. And for this reason over bread — from which the essential vitality comes — Birchas ha-Mazon is recited, and Eretz Yisrael is mentioned within it, as it is written: "upon the good land etc." [Devarim 8:10] — for the future renewal of the world is in the aspect of Eretz Yisrael. And therefore the after-blessing is more important than the first blessing — for Birchas ha-Mazon is from the Torah [d'oraisa] — for certainly the future renewal of the world is more important than the present creation of the world, since everything was created only for the ultimate future purpose. And therefore over fragrance no after-blessing is required — for the entire essence of fragrance is drawn from the aspect of the future renewal of the world. For through the sound [kol] of the song that will awaken in the future, through this all the fragrances of Gan Eden are nurtured and grow great [gedeilim], as explained within. Therefore fragrance is the vitality of the soul, as our Rabbis of blessed memory have stated — for it is drawn from the aspect of the future renewal of the world, which is the world of souls. And all the longing of the soul, its vitality, and its delights come only from there. Therefore no after-blessing is required over fragrance to reveal faith in the future renewal of the world — since the entire essence of fragrance is drawn only from there. The New Arc: From Blessings to Fragrance to the Future World. This batch completes the treatment of Birchas ha-Mazon and the blessings system, and then opens one of the most transcendent sections of the chapter — the spiritual significance of fragrance [rei'ach] and its relationship to the ultimate purpose of all existence. Entries 56–57 close the Birchas ha-Mazon arc with precision: wine rises from forgetfulness to memory — and reciting Birchas ha-Mazon over a cup of wine is the act of elevating the entire meal from the realm of forgetfulness to the realm of memory. The three blessings correspond to the three Patriarchs who protect against judgment and darkness — body and soul together. Entry 58 reveals the deepest purpose of all blessings: every act of eating draws pleasure from the physical — but the blessing redirects that pleasure upward to its root in no'am ha-elyon [the supernal pleasantness of G-d]. This is why all blessings, songs, and praises are described by the root נ-ע-מ [pleasantness] — na'im, no'am, ne'im — they are not merely courteous acknowledgments; they are the actual pipeline through which earthly pleasure returns to its divine source. This also explains the custom of honoring guests with food: food carries the no'am ha-elyon and therefore is the primary medium of honor. Entry 59 is compact but essential: tzedakah before eating is the practical preparation that opens the vessel to receive no'am ha-elyon. Without giving to the poor, the pipeline is blocked. Entry 60 gives the deepest reason for Melech ha-olam in every blessing: the sparks are scattered across the entire world. Declaring G-d as King of the universe — whose sovereignty extends to every point — is the declaration that no spark is ever truly lost, and therefore every spark can be found and returned. Entry 61 maps the physiology of eating onto the spiritual process of refinement: food first nourishes the liver (seat of the appetitive soul and the imagination), and only then can it rise to the brain (seat of the higher soul). The after-blessing is required specifically to subdue the liver's power a second time and enable this ascent. Fragrance bypasses the liver entirely — it goes straight to the brain — and therefore requires no after-blessing. Motza'ei Shabbos spices are explained: Shabbos nourished the brain; when the liver's dominion resumes Saturday night, fragrance restores the brain's strength. Entry 62 elevates this further: the before-blessing elevates the food to dvar Hashem [the Word of G-d], where all healing powers are unified. The after-blessing draws those unified powers back into the body in the specific form each person needs. The soul, however, is already in the aspect of dvar Hashem — simple and undivided — therefore fragrance, which benefits only the soul, needs no after-blessing to redirect powers; it simply is what it is. Entry 63 reaches the summit of the entire chapter's arc: eating in holiness leads, step by step, to bitul [self-nullification] before the Ein Sof in the mode of ratzo va-shov — and this bitul is itself fragrance: "like one who smells a scent." The custom of bringing mugmar [incense] after the meal now makes perfect sense — it is the seal of the meal, the fragrance that represents its ultimate spiritual fruit. Ha-Tov v'ha-Meitiv, joy, Torah, manna-eating — all converge here. Entry 64 defines fragrance as the highest spiritual experience accessible in this world: the radiance and impression of bitul — the moment when thought cannot grasp G-d at all, and the soul only smells His presence. This is the ultimate purpose of all avodah. Entry 65 provides the cosmic framework for all blessings: every created thing has a beginning and an ultimate future purpose. The before-blessing reveals faith in G-d's creation of this world; the after-blessing reveals faith in the future renewal of the world — and therefore it is halachically more weighty (Birchas ha-Mazon is from the Torah). Fragrance requires no after-blessing because fragrance itself is already drawn from the future world — from the cosmic song that will awaken in the time to come. Every time one smells something holy, one is touching, however briefly, the world that is yet to come. Two corrections made in this version: (1) Entry 61: yenikas ha-kesilos — the liver does not merely "give rise to" foolishness; it actively nurses and feeds foolishness into the person during digestion. The word yenikah [suckling/nursing] is precise and physiologically active — the liver is the organ that during digestion continuously nurses the koach ha-medameh [imagination] with its foolishness, which is why both a before-blessing and an after-blessing are needed: one to subdue it before eating, and one to subdue it again after eating so that the food's vitality can rise from liver to brain. (2) Entry 65: gedeilim — all the fragrances of Gan Eden do not merely "grow" from the future cosmic song; they are nurtured and grow great [gadeil] through it. The fragrances of the World to Come are actively cultivated and magnified by the future song — making the connection between song, fragrance, and the World to Come even more intimate and dynamic. נ נח נחמ נחמן מאומן

66

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

66

All the blessings we recite before and after — in order to reveal faith in the present renewal and the future renewal of the world, as above — all of this is solely for the purpose of refining the koach ha-medameh [the faculty of imagination]. For through this one merits faith in the renewal of the world — since from the sin of the First Man and likewise through the sins of each individual, the medameh [imagination] was confused and confounded, which is the aspect of the grip of the defilement of the serpent [zuhamat ha-nachash]. And to refine the medameh it is impossible except through prophecy [nevuah] and the Ruach ha-Kodesh [the Holy Spirit]. For this reason all blessings and prayers etc. must be recited with a full mouth [b'feh malei] specifically — in order to refine the medameh through this. For holy speech is in the aspect of the spirit of Hashem [Ruach Hashem], the spirit of prophecy and Ruach ha-Kodesh — the aspect of: "The spirit of Hashem spoke through me" [Ruach Hashem diber bi] [Shmuel II 23:2]. And therefore through this the medameh is refined — through which comes the essential emunah [faith]. And the essential grip of the medameh is specifically in physical action — for there it has the power to confuse, and there the essential refinement is needed. Therefore over everything one eats and drinks one must also recite an after-blessing — for even after eating the physical substance of the food still remains in the body, and one must refine the inner vitality within it from the koach ha-medameh that clings to the physicality — in order to include it in the ultimate purpose, which is the aspect of the future renewal of the world. But over fragrance one needs only a first blessing — for then the fragrance is still garbed in a physical thing. But after receiving the enjoyment of the fragrance — then the fragrance one has received is no longer garbed in any physical thing, and is only the vitality of the soul — where the medameh has no dominion to confuse, G-d forbid. Therefore no after-blessing is required.

67

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

67

All blessings we recite over every thing are in the aspect of bringing from potential into actuality [motzi mi-koach el ha-po'al] — for before one blesses over a thing and thanks Hashem, blessed be He, for creating it, that thing has not yet reached its wholeness. For everything was created solely for His honor, blessed be He — so that they should bless and give thanks to Him, blessed be He, for every thing. It turns out that through the blessing, one draws the essential wholeness of the creation of that fruit etc. — as though it were now being created specifically through the blessing one recites over it, through which the wholeness of its holy vitality is drawn. It turns out that through the first blessing, one brings from potential into actuality and draws the wholeness of the vitality of that thing over which one blesses, as above. And afterward one must recite an after-blessing — for every thing that was created has an ultimate purpose [tachlis] for which it was created and came from potential to actuality. And the essential ultimate purpose is fulfilled when the person eats and benefits from it — through which the person has the strength to serve Hashem, blessed be He. Through this, each thing ascends to its root and ultimate purpose. And this is the matter of the after-blessing in which one blesses Hashem, blessed be He, for arranging for us this thing to give life to our soul — as they instituted: "for all that You have created to give life thereby etc." — and likewise in Birchas ha-Mazon. And this is the ultimate purpose of the food — for this is its purpose: to give life to the person, through which the person has the strength to serve Hashem, blessed be He. And the essential ultimate purpose of the service of Hashem is the holy Will [ratzon d'kedushah], as explained within. [See also the section on Ratzon [Will] in this volume, sections 12–13, for further elaboration of this principle.] It turns out that this is the ultimate purpose of the food: that it is included within the person and gave him life until he merited through this a strong Will toward Hashem, blessed be He — through which all of a person's service consists. For the essential is the Will — there is the root of the soul, which is the language of Will [ratzon]. Especially as explained elsewhere, that through holy eating one merits the hearas ha-ratzon [illumination of the Will] — it turns out that this is the ultimate purpose of the food. And for this one recites the after-blessing — to elevate the food to its root and bring it to its ultimate purpose, which is the aspect of holy Will [ratzon d'kedushah]. Therefore over fragrance no after-blessing is required — for all the holy Will and power is in the aspect of fragrance, like one who smells a scent, and from there is the root of all fragrances in the world. And immediately when a person benefits from it through the first blessing, it immediately ascends to its root and ultimate purpose — for good fragrance itself is in the aspect of holy Will and longing, which is the essential ultimate purpose as above.

68

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

68

One who merits to eat in holiness for the sake of Hashem's Name — so that he should have the strength to serve Hashem, blessed be He — thereby merits through his eating to subdue the natural fire [eish ha-tiv'i] within the human body. And through this the me'orei eish [the "fire-luminaries" — the burning forces of bodily desire and passion] are subdued — which are the aspect of the bodily desires drawn from the impure names [shemos ha-tum'ah], the external names [shemos ha-chitzoniyim]. And he gives life to the holy soul [nefesh d'kedushah] — whose entire vitality comes only from the Name of Hashem — for from there is the root of the soul, which is the aspect of the Name [shem], as it is written: "a living soul — that is His Name" [nefesh chayah hu shemo] [Zohar II:94b], as explained elsewhere. And all the desire and longing of the holy soul is only to be included in its root, which is the Name of Hashem — as it is written: "For Your Name and Your remembrance is the desire of the soul" [l'shimcha u'l'zichrecha ta'avas nafesh] [Yeshayahu 26:8]. And the Name of Hashem is in the aspect of me'orei or [luminaries of light]. And this is the aspect of: "Behold, my eyes were brightened because I tasted a little of this honey" [hineh oru einai ki ta'amti me'at devash ha-zeh] [Shmuel I 14:29] — which Yonasan said. For the eating of the Tzadik is in the aspect of subduing the me'orei eish and the strengthening of the me'orei or — which is the aspect of the Name of Hashem — since all his eating is solely for the sake of Hashem's Name. And this is the essential satiety of the holy soul as above — and this is the aspect of: "the Tzadik eats to the satisfaction of his soul" [Mishlei 13:25]. But the reverse — when one eats, G-d forbid, for the bodily desires that draw their sustenance from the aspect of me'orei eish — then through eating the me'orei eish strengthen further. And regarding such eating it is said: "and the belly of the wicked shall want" [Mishlei 13:25] — for one does not subdue and quiet the me'orei eish through one's eating. Therefore the more one eats, the more the desires and me'orei eish strengthen within him — and therefore one has no satiety ever. And then one's eating is in the aspect of: "in sorrow shall you eat of it" [Bereishis 3:17] — the opposite of the me'orei or, which is the aspect of the Name of Hashem from which all joy flows — the aspect of: "in Your Name they rejoice all day" [b'shimcha yegilun kol ha-yom] [Tehillim 89:17]. Therefore the essential holiness of eating is when one merits to rejoice in the Name of Hashem — as it is written: "Eat of the rich and fat foods [mashmanimim — from shemen, oil/fat: the most nourishing and life-sustaining foods]…for the joy of Hashem is your strength" [Nechemyah 8:10]. For the essential holiness of eating is drawn from the Name of Hashem, from which flows all joy. And therefore on Shabbos and Yom Tov — when the essential magnification of the Name of Hashem occurs — it is then a great mitzvah to eat and drink and rejoice in the Name of Hashem. For then eating is in holiness in the aspect of the Name of Hashem from which all joy flows, as above.

69

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

69

The distinction between weekday eating and Shabbos eating is well known: during the week the liver is nourished first and afterward the brain — but from the eating of Shabbos the brain is nourished first, as explained elsewhere. However, Israel draws the holiness of Shabbos into the six weekdays — and therefore all of Israel's eating is holy. For Israel does not eat any food immediately — rather they must wait a great deal before eating. And through this they draw upon all their eating the aspect of the holiness of Shabbos — which is the aspect of the brain being nourished first. For an Israelite man must wait before eating: until he prays in the morning, washes his hands, and recites the blessing [Birchas ha-Mazon] — and those who are upright and G-d-fearing wait even longer, as they also study after prayer. And likewise for eating meat one must wait for slaughter, the removal of forbidden fats [nikur], salting, and rinsing. And likewise for bread one must first separate challah. It turns out that all of Israel's eating involves a great deal of waiting — and through this they draw upon their eating the aspect of the holiness of Shabbos, and subdue the aspect of the liver, which is the aspect of Esav who snatches his food immediately — in the aspect of: "Pour into me now" [hal'iteini na] [Bereishis 25:30] — which was said of Esav. However, due to the pressures of this world and its desires, it is possible that even an Israelite man may forget, G-d forbid, at the time of eating or the like, the ultimate purpose. Therefore one must remember Shabbos at every moment — meaning, that in the midst of the pressures of this world, or when coming to eat, one should nullify oneself before Hashem, blessed be He, for some time. This is the aspect of Shabbos — and then one will merit that the brain is nourished first, namely that one directs all one's affairs solely toward the ultimate purpose.

70

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

70

Through the blessings one recites to Hashem, blessed be He, over every thing from which one derives benefit — through this one draws upon oneself the holiness of Shabbos, from which all blessings flow. For Shabbos is the source of blessing. And then one's eating and benefit is in the aspect of oneg Shabbos [Shabbos delight]. However, one who is irritable and short-tempered [kapdan] — this is drawn from the aspect of the angry liver [kaved ko'es], whose essential dominion comes through weekday eating when the liver is nourished first — therefore he must be especially careful to draw upon his eating the holiness of Shabbos, so that it shall be in the aspect of the brain being nourished first — the aspect of the nullification of anger. And this is the secret of why Shammai, who was short-tempered, ate every day of his life in honor of Shabbos — as our Rabbis of blessed memory have stated.

71

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

71

Body and soul are the aspect of the upper point and lower point of the letter Aleph [א] — and the vitality drawn through eating, which connects the body and soul, is the aspect of the Vov [ו] within the Aleph that connects the upper point of the Aleph with the lower point. [The letter Aleph is composed of two Yuds — one above and one below — connected by a diagonal Vov. The upper Yud is the soul; the lower Yud is the body; the Vov is the vital connection between them — which is eating.] Therefore all the mystical intentions [kavanos] of eating are in the aspect of this Aleph — for the Vov within the Aleph belongs both above and below. Therefore it is in the aspect of Yud-Vov above and Yud-Vov below — which is the secret of the thirty-two teeth [lamed-beis shinaim] — the thirty-two paths of wisdom [lamed-beis nesivos chochmah], as explained fully in the mystical intentions. And the essential vitality of eating flows to the heart [leiv] — where all the boiling of the blood resides. Therefore one must eat in the holiness of Israel, so that through this the vitality flows from the soul to the body in holiness — in a manner that gives life to the blood in the heart in holiness, and the Sitra Achra does not prevail, G-d forbid, whose grip is in the blood in the left chamber of the heart. And then when the blood in the heart is pure as is proper and receives only holy vitality through eating — then the aspect of Adam [the human being in his rectified state] is achieved — the aspect of Aleph-Dam [Aleph + blood — for there is no Adam without an Aleph, as explained in the holy Zohar] — namely the rectification of the Aleph and the rectification of the blood mentioned above. And all sins flow from the blemish of the blood in the left chamber — and therefore the penitent [ba'al teshuvah] requires fasts, to subdue the aspect of the Sitra Achra whose grip is in the aforementioned blood that was blemished through improper eating. And this too is the aspect of the fast of Yom Kippur.

72

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

72

Through holy eating — through which the soul is connected to the body in holiness — a great yichud [unification] is thereby made in all the worlds. For the connection of body and soul is the aspect of the unification and connection of the totality of worlds in Hashem, blessed be He — as our Rabbis of blessed memory have stated: "Just as the soul nourishes the body — so does the Holy One, blessed be He, nourish the entire world; just as the soul fills the body — so does the Holy One, blessed be He, fill the entire world etc." [Berachos 10a]. And this is the principle of all yichudim [mystical unifications] — when all the worlds are connected and unified in the root of their vitality, namely in Hashem, blessed be He, who gives life to them all. This is the aspect of the unification and inclusion of all the Utterances [ma'amaros] that are revealed, within the hidden Utterance [ma'amar satum] of Bereishis — which is the aspect of the primordial point of creation [reshis nekudas ha-briah]. And through this all the kelipos [husks] and Sitra Achra — whose sustenance comes from the aspect of separation, G-d forbid — are subdued. And therefore the essential rectification of eating is through emunah [faith] — the aspect of: "and tend faithfulness" [u'reeh emunah] [Tehillim 37:3], as explained elsewhere. For in truth it is impossible to understand through intellect and daas at all how all the worlds flow, are guided, and sustained through the most hidden of all hidden things [stimah d'chol stimin] — in Whom no thought can grasp at all — except through complete emunah. And through this Israel transcends all rationalism and all wisdoms, as explained elsewhere.

73

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

73

Eating and sustenance are drawn from the aspect of the hidden Utterance [ma'amar satum] — and because of its concealment and hiddenness, from it descends the suckling of the Sitra Achra and the kelipos. Therefore every person must sanctify his eating greatly so that the Sitra Achra should not be able to suckle from him.

74

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

74

The ten pulses [asarah defikin] in a person receive their power and vitality from eating. And since the essential vitality of the ten pulses is the aspect of the ten kinds of melody [asarah minei neginah] — which are the aspect of joy [simchah] — therefore the essential rectification of eating is that it should be in joy [simchah], as it is written: "Go, eat your bread in joy" [Koheles 9:7] — the opposite of "in sorrow shall you eat of it" [Bereishis 3:17] which was drawn from the blemish of eating from the Tree of Knowledge. And this is the aspect of the ten commandments that apply to bread [eser mitzvos ha-nohagas ba-pas] and the ten words of the blessing ha-Motzi [which contains exactly ten words in Hebrew] — all of this corresponds to the aspect of the ten kinds of melody, which are the aspect of joy — which is the essential rectification of eating as above.

75

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

75

All things in the world are composed of the four elements: fire, wind [ruach], water, and earth [afar]. And the human being as well is composed of these four elements — and his vitality comes through food, which is likewise composed of four elements. For the essential ruach chayyim [spirit of life] is drawn to the person through his eating — as is plainly observed, since through this the human being's vitality is sustained. But in truth: "not by bread alone does man live — but by every utterance of the mouth of Hashem etc." [Devarim 8:3] — namely through the ruach chayyim that Hashem, blessed be He, drew into the food — through this the person lives. And the essential vitality comes from the Torah, from which the outflowings of the ruach chayyim proceed, as explained within. Therefore one must eat according to the Torah — in the aspect of: "and Your Torah is within my innards" [Tehillim 40:9] — for the food that is eaten has no power to give life to the person except through the Torah, from which the essential vitality comes — the aspect of: "by every utterance of the mouth of Hashem shall the person live" [Devarim 8:3]. And this is the aspect of the blessing one must recite over every thing one eats — for the blessing is in the aspect of the utterance of the mouth of Hashem [motza pi Hashem], the aspect of the holy ruach chayyim which is the ruach memalela [the speaking spirit — the divine breath of speech that animates all life] — through which comes the essential vitality. The Arc of This Batch: These entries complete the treatment of blessings and fragrance, then open three distinct but interwoven new themes: the anatomy of eating (liver vs. brain), the spiritual meaning of Shabbos eating, and the cosmic dimension of eating as the unification of all worlds. Entries 66–67 provide the final two reasons why fragrance needs no after-blessing, each from a different angle. Entry 66: the koach ha-medameh has no grip over fragrance once received — it goes straight to the soul, bypassing the body's physical residue entirely. Entry 67: the after-blessing elevates food to its ultimate purpose, which is holy Will [ratzon d'kedushah]. But fragrance is itself the aspect of Will and holy longing — it needs no after-blessing to arrive at its ultimate purpose because it is already there. Entry 68 introduces a dramatic new framework: fire-luminaries [me'orei eish] vs. light-luminaries [me'orei or]. The bodily desires are fire-luminaries; the Name of Hashem is the light-luminary. The Tzadik's eating subdues the fire and strengthens the light — and his eyes literally brighten, as in Yonasan's cry: "Behold, my eyes were brightened because I tasted a little of this honey." Shabbos and Yom Tov eating is holy specifically because then the Name shines most intensely, making joy the natural state of eating. Entry 69 reveals that every halachic requirement surrounding Israel's eating — prayer before eating, waiting for slaughter and salting, taking challah — is not merely procedural. Each act of waiting draws Shabbos-holiness into the weekday meal, ensuring the brain is nourished first and the liver (Esav's organ) is subdued. The figure of Esav demanding food immediately — "pour into me now" — is the archetype of liver-dominated eating. Entry 70 adds the psychological dimension: short-tempered people are dominated by the liver. Shammai's practice of eating every day in honor of Shabbos was not mere piety — it was his specific remedy for his own liver-dominated temperament. Entry 71 is among the most kabbalistic entries in the chapter: eating is the Vov within the Aleph — the diagonal connection between the upper soul-point and the lower body-point. The thirty-two teeth correspond to the thirty-two paths of wisdom. All sin flows from blemished blood in the left chamber of the heart. The penitent's fasting is the correction of improper eating — and Yom Kippur itself is the ultimate expression of this correction. Entry 72 reaches the cosmic summit: holy eating unifies all worlds in G-d. The body-soul connection mirrors G-d's relationship to the universe — as the Rabbis said, "just as the soul fills the body, so G-d fills the entire world." The hidden Utterance [ma'amar satum] of Bereishis is the root — and eating in holiness and faith draws all the revealed Utterances back into their hidden source. Entry 73 is terse but sobering: sustenance flows from the hidden Utterance — and because that hiddenness is where the kelipos seek to suckle, eating without holiness directly feeds them. Entry 74 reveals that the ten pulses of the body correspond to the ten kinds of melody — and therefore eating must be in joy. The ten commandments of bread and the ten words of ha-Motzi are not coincidental — both mirror the ten kinds of melody, the antidote to the sorrow that eating inherited from the Tree of Knowledge. Entry 75 closes the batch with a fundamental principle: the blessing one recites over food is not merely a thanksgiving — it is itself the motza pi Hashem [the utterance of G-d's mouth], the ruach memalela [the speaking spirit]. Without the blessing, the food has no power to give life. With the blessing, one eats from the divine breath itself. Two corrections made in this version: (1) Entry 67: the Hebrew includes an explicit cross-reference — "v'ayin Ratzon, osiyos yud-beis yud-gimmel" — directing the reader to the Oatzar HaYeerah's own section on Ratzon [Will], sections 12–13, for further elaboration of why holy Will is the ultimate purpose of all eating and service. This was omitted and is now restored. (2) Entry 68: mashmanimim — from the root shemen [oil/fat] — does not mean "delicacies" but specifically rich, fat, life-sustaining foods. This is not a minor word choice: the verse in Nechemyah is speaking of the most nourishing foods as the vehicle for the joy of Hashem, drawing a direct connection between physical richness and spiritual vitality — the very theme of the entire entry. נ נח נחמ נחמן מאומן

76

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

76

Eating is the aspect of shefa [divine abundance/flow] — the aspect of mochin [the higher faculties of mind]. And it is well known that shefa descends from above in the aspect of simple, undifferentiated light — and is then given form below according to the vessel of the receivers: if they merited — it is in the aspect of "me'oros" [luminaries] spelled full [with a Vov: מְאוֹרוֹת — light in its wholeness]; if they did not merit, G-d forbid — it is the opposite, in the aspect of "me'oros" spelled deficient [without the Vov: מְאֹרֹת — as in the verse of the fourth day of creation (Bereishis 1:14), hinting at diminishment of light], G-d forbid. And this is the aspect of the ten commandments that apply to bread — all of them in order to shape the shefa into blessing. And this is the aspect of the priestly gifts [matanos kehunah]: terumah for the Kohen — which is the aspect of the kamatz vowel [the fist-like cupping gesture: v'kamatz ha-Kohen] [Vayikra 2:2]; ma'aser [tithe] for the Levite — which is the aspect of Binah, the aspect of the tzeirei vowel. All of this in order to take the shefa and eating out of the curse with which the earth was cursed through the sin of eating from the Tree of Knowledge — and to raise it to its root, which is the simple light coming from above, the aspect of kamitz u'stim [the closed, hidden fist — the concealed supernal light]. And afterward the light and shefa are drawn and shaped into goodness and blessing through giving the tithe to the Levite. And afterward, when the dough is made — which is the completion of the shaping of the shefa to be fit for human food — one must then rectify it once more through the giving of challah to the Kohen, in order to draw the light from above and shape it in the aspect of blessing. And this is what is written regarding challah: "to bring a blessing upon your house" [l'haniach berachah el beisecha] [Yechezkel 44:30] — to bring [l'haniach] a blessing specifically. And this is the aspect of the blessing before and after that one recites over every thing — all in order to shape the light and shefa, which is the vitality within that thing from which one derives benefit, into the form of blessing. And through the first blessing, the light drawn from above is shaped into blessing. And afterward, after eating — when the spirituality of the food begins to spread into the mochin, and each person receives vitality and mochin from the eating according to his vessels — for with the Tzadik, wisdom and daas are added through eating, while with the wicked the opposite occurs, foolishness is added through eating, even though both eat from the same bowl. For everything depends on the vessel — for the vitality of eating is drawn and shaped in each person according to his mochin, for good or the opposite, G-d forbid. Therefore after eating — when the food begins to be refined and the good and the best within it is drawn to the brain and takes shape there according to the rectification of one's vessel — therefore one must bless after the meal: so that the light should be shaped into blessing also then, at the time when the vitality flows from the eating to the brain, which is the aspect of the vessel, as above.

77

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

77

Israel's connection is to the brain [moach] — for Israel arose in thought [machshavah] first [before creation], and thought is the brain; and they are called "heads" [rashim] — the aspect of mochin. And the nations' connection is to the liver full of blood — which is the aspect of Esav the red [admoni], through whom all the exiles come. Therefore through the desire for eating — through which dominion and rule is given to the liver to rule over the brain, for the liver is angry, and anyone who becomes angry has his wisdom withdrawn from him — through this comes the yoke of [foreign] kingdom [ol malchus]: that the nations rule over Israel, in the aspect of the liver's dominance over the brain — the aspect of: "Let the burden of labor be heavier" [tichbad ha-avodah] [Shemos 5:9]. And likewise the essential flow and blessing is drawn to the brain first — and therefore in truth the essential flow and blessing is drawn only to Israel. And the nations of the world should be nourished only from the drippings [tamtzis] [what remains after the primary flow has been drawn]. However, when dominion and rule is given to the liver through the desire for eating — with the liver being nourished first — then similarly the nations, whose connection is to the liver, seize and rob the shefa from us. And then we ourselves are nourished only from the drippings, G-d forbid — from which comes all the poverty and straits that exist among Israel, and all the burden of livelihood and the yoke of worldly affairs flow only from this. Just as through the first eating from the Tree of Knowledge it was also decreed: "in sorrow shall you eat of it etc." [Bereishis 3:17]. And this is what our Rabbis of blessed memory said: "Whoever accepts upon himself the yoke of Torah" — which is the essential daas, which is the aspect of giving dominion and rule only to the brain, in the aspect of the brain being nourished first — through this "the yoke of kingdom and the yoke of worldly affairs are removed from him" — whose connection is to the liver, as above.

78

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

78

The matter of the two aspects that exist in the drinking of wine — see [the section on] Pesach, sections 56, 59.

79

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

79

The eating of the Tzadik is exceedingly precious — for the flavor and pleasure of eating has its root in holy love, the aspect of: "love with delights" [ahavah b'ta'anugim] [Shir HaShirim 7:7]. And the Tzadik who eats to the satisfaction of his holy soul connects himself to the root of the pleasure — which is this holy love above. Moreover — he even ascends and connects himself to the root of love itself — namely, to the light of love within the daas, which is above the aspect of love within the yamim [the sefiratic "Days"] and middos [attributes]. And the light of love within the daas is the aspect of the orot ha-tzachtzachos [the brilliant, dazzling lights — the most intense radiance, above the level of the sefiratic attributes] — which are above the yamim and middos. And from there comes the satiety of the Tzadik at the time of his eating — the aspect of: "He shall satisfy your soul in brightness" [v'hisbiya b'tzachtzachos nafshecha] [Yeshayahu 58:11]. And this is the aspect of the oneg Shabbos [Shabbos delight] meal — of which it is said: "Then you shall delight in Hashem" [az tit'anag al Hashem] [Yeshayahu 58:14] — in Hashem specifically, as is known.

80

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

80

Most labors [melachos] are for the sake of human eating — through which comes the essential sustaining and vitality of the person, as it is written: "all the toil of a person is for his mouth" [Koheles 6:7]. For the essential connection of body and soul is through the power of compulsion [koach ha-machria] and the power of attraction [koach ha-moshech] — for the soul draws itself toward its supernal root and to be included in Hashem, blessed be He; and the body restrains it and detains it below, to remain bound to the body. And the essential connection between them is through eating — through which the soul is sustained within the body. But one must have all his intention toward Heaven — compelling the soul to eat and to be sustained in the body through this — and all of it for the sake of meriting through the power of eating to give thanks and praise to His Name, blessed be He, and to serve Him, blessed be He, as is proper. Through this it returns and is drawn to its root with even greater elevation — and the intent of creation is thereby fulfilled specifically through this: for worlds and wondrous rectifications are completed specifically through this, through the joining of the two aforementioned powers together. It turns out that the essential ultimate purpose of eating is in order to return and be included through this in one's root — in the aspect of the power of attraction in its fullness. And then when a person eats with this intention — the power of attraction, which is the aspect of the goodness within the food, immediately strengthens within him at the very moment of eating — and through this the person yearns and longs for his root with the ultimate longing. And this is the aspect of the hearas ha-ratzon [the illumination of the Will] that a person must merit at the time of eating — which is the aspect of the strengthening of the aforementioned power of attraction.

81

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

81

When the four elements are rectified and refined through the true Tzadik — who is the aspect of the simple, unified foundation [yesod ha-pashut] — and then all four elements are included within the aspect of me'orei or [the light-luminaries] — which is the aspect of mochin, the aspect of the Tzadik's light that one merited to be included within — then eating is in holiness, the aspect of: "the Tzadik eats to the satisfaction of his soul" [Mishlei 13:25]. For the soul is the aspect of mochin, the aspect of me'orei or — the opposite of bodily desires which all come from the aspect of me'orei eish [fire-luminaries]. And then there is no need to fast in order to strengthen the mochin which are me'orei or — for on a fast day the brain is nourished first. For on the contrary — through his holy eating itself the aspects of me'orei or are strengthened even more. And this is the aspect of what is written of Yonasan: "Behold, my eyes were brightened because I tasted a little of this honey" [Shmuel I 14:29].

82

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

82

If food is not properly digested [mis'akeil], it does not properly satisfy the body — and then putrid, foul-smelling vapors [ashanim seruchim] rise from the excess [mosorot] of the food and confuse the brain. And through this, counsel [eitzah] is damaged — and one cannot arrive at complete, sound counsel in any matter. And this is the aspect of the drinking that comes after eating — which is the essential satiety, as our Rabbis of blessed memory stated: "'and you shall be satiated' — this refers to drinking" [Berachos 44a]. For drinking enables the digestion of the food — which is the essential rectification and wholeness of eating. It turns out that drinking is the aspect of the wholeness and rectification of counsel. And this is the aspect of the cup of Birchas ha-Mazon — which is the kos yeshu'os [cup of salvations]. For yeshu'os [salvations] is the aspect of counsels [eitzos], as is known in the holy writings [see Likutay Moharan Tinyana 1] — for the essential salvation is the wholeness of counsel: when Hashem, blessed be He, illuminates a person's eyes and gives him complete counsel as to how to be saved from what he needs saving from — in body, soul, and wealth — as it is written: "and salvation is in the abundance of counsel" [u'teshu'ah b'rov yo'etz] [Mishlei 11:14]. For Birchas ha-Mazon is for the rectification of eating — so that putrid vapors should not rise, G-d forbid, through the eating to confuse the brain and damage the counsel as above. And therefore the essential Birchas ha-Mazon is for Eretz Yisrael — for there is the essential rectification of counsel. And therefore Birchas ha-Mazon is recited over a cup — the aspect of: "I will lift the cup of salvations" [kos yeshu'os essa] [Tehillim 116:13] — which is the aspect of the rectification of counsel as above.

83

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

83

The essential rectification of holy eating must be in the aspect of tov leiv [a good heart / gladness of heart] — the aspect of: "and he ate and drank and his heart was good" [vayochal vayeisht vayiytav libo] [Rus 3:7] — which is the aspect of tov ayin [a good eye / generosity of spirit] — for "the armor of the eye depends upon the heart" [shuryana d'eina b'liba talya] [Berachos 55b], as our Rabbis of blessed memory have stated. But forbidden eating, G-d forbid, brings evil into the heart — which is the aspect of ra ayin [an evil eye / a stingy, malevolent gaze]. Therefore Israel's eating must be in the aspect of the holiness of Eretz Yisrael — which is the aspect of tov ayin — and through it the ra ayin is subdued. Therefore Eretz Yisrael is mentioned in Birchas ha-Mazon — for the essential blessing is in the aspect of Eretz Yisrael, the aspect of: "one who has a good eye shall be blessed [yevorach]" [tov ayin hu yevorach] [Mishlei 22:9] [read also: yevarech — he shall bless — for the generous of eye is both blessed and bestows blessing]. And by mentioning Eretz Yisrael in Birchas ha-Mazon, one draws the aspect of tov ayin from Eretz Yisrael to subdue the ra ayin from clinging to the eating, G-d forbid. And therefore our Rabbis of blessed memory warned very much to give a portion to the poor from one's food — so that one's eating should be in the aspect of tov ayin.

84

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

84

The knife [chalif] with which an animal or bird is slaughtered is the aspect of "the sword of Hashem" [cherev la-Hashem] — the aspect of prayer — through which comes the essential subduing of the ra ayin. And through this the meat is rectified for eating. Therefore one must keep the meat in view at all times [lishmor ha-basar b'einav] — and if not, it is forbidden on account of basar she-nitaleim min ha-ayin [meat that was hidden from the eye — i.e., that passed out of sight, lest it have been switched with non-kosher meat]. This is because the eye of the nations should not rule over it — for they are of the aspect of ra ayin, and they are suspected of switching and corrupting Israel's eating, G-d forbid. For the essential corruption of eating comes through the ra ayin. See within. And since the essential rectification of prayer — which is the aspect of the knife — is through nullifying the three voices [evil spiritual forces]: the voice of false beliefs [emunos kazviyas]; the voice of the wisdom of philosophy and heresy [chochmas ha-pilosofyah v'apikorsus]; and the voice of insults and humiliations [cherfos u'vzyonos] — therefore the meat also requires three rectifications before it is fit for eating: through slaughter [shechitah], the voice of false beliefs is nullified — the aspect of: "and she shall slaughter the rebellious ones" [v'shachata shetim] [Hoshea 5:2]; through the inspection of the lungs [bedikas ha-re'ah], the wisdom of philosophy and heresy is nullified. For the lung sustains the intellect [seichel] — for the lung blows upon the heart and cools its warmth so that it does not overheat with desires, and then the intellect is preserved. Then the heart is able to store the intellect within it so as not to sin, G-d forbid, through the intellect — on the contrary, through the holy intellect one strengthens further in the service of Hashem, blessed be He. See within. It turns out that when the lung is whole, the wisdom of philosophy and heresy is nullified. And through washing and salting the meat to extract its blood — through this the aspect of insults, humiliations, and bloodshed is nullified. And this is the essential aspect of the wholeness of the rectification of prayer through which the ra ayin is subdued — and eating is rectified in holiness in the aspect of tov ayin, as above.

85

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

85

All kinds of treifos [animals that are halachically unfit for eating due to physical defects or wounds] are drawn from the aspect of the blemish of the bris [the covenant of purity]. Therefore there are seventy kinds of treifos — corresponding to the comprehensive evil of the seventy languages [shiv'im lashon] [the seventy root-nations of the world, all of whom are deeply sunken in this desire]. And through eating in a kosher manner — namely, being completely guarded from neveilos [animals that died without proper slaughter] and treifos etc. — through this foolishness [kesilos] is subdued and one merits the rectification of daas, the rectification of the bris, and a livelihood with ease and abundance. New Themes Opening: This batch opens remarkable new terrain — the relationship between eating and political exile, the anatomy of prayer embedded in the laws of kosher meat, and the mystical meaning of tov ayin / ra ayin in the context of eating. Entry 76 reveals that eating is the aspect of divine shefa descending as simple undifferentiated light — which is then shaped by the vessel of the receiver. The Tzadik's eating adds wisdom; the wicked person's eating adds foolishness — from the same bowl. The ten commandments of bread, terumah, ma'aser, and challah are all acts of shaping that light into blessing-form before it reaches the person. The before-blessing shapes it into blessing as it arrives; the after-blessing shapes it into blessing as it spreads to the brain. Entry 77 is politically arresting: Israel's connection is to the brain; the nations' connection is to the liver. When Israel succumbs to food desire, the liver takes dominion over the brain — and this is the spiritual mechanism of exile and foreign oppression. The yoke of Torah (brain-first) removes both the yoke of foreign rule and the yoke of financial burden. Poverty and livelihood struggles are traced directly to misaligned eating. Entry 78 is a one-line cross-reference — notable in that the compiler himself directs the reader elsewhere rather than repeat material, a sign of precision in editorial craft. Entry 79 soars: the Tzadik's eating connects him not merely to holy love but to the root of love itself — the light of love within daas, which is above the sefiratic attributes entirely, in the realm of the orot ha-tzachtzachos [brilliant dazzling lights]. This is why eating the Shabbos meal can reach: "Then you shall delight in Hashem" — in Hashem Himself, not merely in His gifts. Entry 80 reframes eating as the battleground between two cosmic forces: the soul's koach ha-moshech [power of attraction toward G-d] and the body's koach ha-machria [power of compulsion that holds the soul in the body]. Eating with the right intention strengthens the power of attraction — which is the hearas ha-ratzon. Without that intention, eating strengthens the body's compulsion and traps the soul further. Entry 81 explains why a Tzadik doesn't need to fast: his eating itself does what fasting does for others — it nourishes the brain first and strengthens the me'orei or. Yonasan's brightened eyes after honey is the Torah's testimony to this phenomenon. Entry 82 offers one of the most practically grounding teachings: undigested food produces foul vapors that confuse the brain and destroy counsel [eitzah]. Drinking after eating enables digestion — and this is why Birchas ha-Mazon is recited over a cup: the cup of wine is the kos yeshu'os [cup of salvations], and salvation is the wholeness of counsel. Problems in livelihood, relationships, and spiritual life all trace to unclear counsel — which traces to unclear digestion — which traces to uncorrected eating. Entry 83 reveals that eating creates either a tov ayin [generous, open spirit] or a ra ayin [miserly, contracted spirit]. The connection: the eye's spiritual armor depends on the heart; the heart's state depends on what one eats. Mentioning Eretz Yisrael in Birchas ha-Mazon specifically draws the tov ayin of the Land to counteract the ra ayin that forbidden or unholy eating breeds. Giving food to the poor is the practical act of tov ayin at the table. Entry 84 maps the entire kosher meat process onto the structure of prayer: the knife is the sword of G-d / prayer; the three stages of preparation (slaughter, lung inspection, washing and salting) correspond to the three negative forces that proper prayer must nullify: false beliefs, philosophical heresy, and insults/bloodshed. When the lung is healthy and whole, the intellect is preserved — and the heart can store it without sin. Entry 85 is a compact but striking conclusion: the seventy treifos correspond to the seventy root-nations and their collective sunkenness in the blemish of the bris. Keeping fully kosher rectifies the daas, rectifies the bris, and brings abundance in livelihood — these three are inseparable. נ נח נחמ נחמן מאומן

86

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

86

In all things of the world — through the sin of eating from the Tree of Knowledge — the spirit of the human being [ruach ha-adam], which is the aspect of holy daas, became intermixed with the spirit of the animal [ruach ha-behemah], which is the aspect of the koach ha-medameh [the faculty of imagination] — from which all animalistic desires flow. And this is the essential rectification of holy eating: to merit thereby to refine the spirit of the human being from the spirit of the animal — to refine the good from the evil which is the aspect of the koach ha-medameh. And the essential refinement is through joy [simchah] — therefore one must eat in joy, as it is written: "Go, eat your bread in joy" [Koheles 9:7]. For the essential rectification and refinement of eating is through joy — through which the medameh is refined. And this is the aspect of the elevated holiness of the Shabbos and Yom Tov meal — for those are days of joy, and through this the eating is refined from the grip of the koach ha-medameh. And through refining the medameh one merits memory [zikaron] — which is the essential rectification of eating: that one should not fall into forgetfulness [shichechah], G-d forbid, through eating — as it is written: "Lest you eat and be satiated…and your heart be lifted up and you forget…and you shall remember Hashem your G-d" [Devarim 8:12–14,18]. For through holy eating, through this the medameh is refined and one merits memory.

87

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

87

Through the priestly gifts [matanos kehunah] that one gives from every animal to the Kohen — namely: the foreleg [zro'a], the jaw [lechayayim], and the stomach [keivah] — through this one connects and elevates the animal [behemah], which is the aspect of the medameh, from which all fallen loves flow — to the aspect of holy love, which is the aspect of the Kohen.

88

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

88

The eating of Israel is in place of a sacrifice [korban] — as our Rabbis of blessed memory have stated: "the table atones like the altar" [Chagigah 27a]. And just as with a sacrifice: if they merited, a lion [aryeh] descends to consume the sacrifice; and if not, a dog [kalba] descends to consume the sacrifice — and all of this depends essentially on the guarding of the bris [covenant of purity], as explained within — so too with eating: one must guard oneself from the eighteen categories of treifos [which numerically equal the value of chai — life (18)], which are the aspect of the blemish of the bris. [For the rectification of the bris is the aspect of the Tzadik who is Chai Olamim — the Living One of all worlds — and the number eighteen corresponds to chai.] This is so that one should not be in the aspect of "a dog descends etc." — which is the aspect of: "you shall throw it to the dog" [la-kelev tashlichun oso] [Shemos 22:30] — which is stated regarding treifah. And when one guards oneself from the eighteen treifos — which is the aspect of guarding the bris — then the food rises in holiness and is included in the aspect of the Tzadik who is Chai Olamim. And then a lion descends to consume the sacrifice.

89

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

89

Through giving the priestly gifts from every animal to the Kohen in Eretz Yisrael — through this the eating is rectified to be in the aspect of the rectification of daas and the rectification of the bris, and in the aspect of the complete rectification of the altar [mizbeach].

90

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

90

Through giving the priestly gifts to the Kohen — who is the aspect of the generality of son and student [klaliyus ben v'talmid] [representing the relationship of a child to his father and a student to his teacher — the essential channels of transmission of holiness] — through this one merits to receive at the time of eating the hearas ha-ratzon [illumination of the Will] — which is the essential rectification of eating.

91

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

91

The chelev [forbidden fats] cover the kidneys [kelyos] — and the kidneys are the seat of counsel [eitzos]. Therefore the chelev is against holy counsel — for it seals the kidneys and prevents them from producing holy counsel. And as our Rabbis of blessed memory have expounded on the verse: "this is their way — kesel [folly/fat] is theirs" [zeh darkam kesel lamo] [Tehillim 49:14] [the word kesel means both folly and the fatty loin — the verse thus connects fat with foolishness through a single word, which is precisely the teaching here: chelev seals the kidneys and produces kesel — dense folly]. Therefore chelev is forbidden to eat — for through it the holy counsels are confused and confounded, and one falls into foolishness and the counsel of the wicked, which is the aspect of the counsel of the serpent — the aspect of the blemish of the bris.

92

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

92

There are two kinds of kelipos [husks]: the aspect of the kelipah of Lavan [kelipas Lavan] and the aspect of the kelipah of Esav [kelipas Esav]. From the kelipah of Lavan flow the sins committed inadvertently [shgagos] — which come about through forgetfulness and confusion of daas. And from the kelipah of Esav flow the deliberate transgressions [zdonos]. Although certainly a willful sin [mezid] is more severe and causes greater damage than an inadvertent one [shogeig] — nevertheless, it is easier to prevail against it and to refrain from it, since one knows it is a transgression. [Note: the Hebrew source text at this point contains the letters ר-ל-א, which appear to be a printing artifact or scribal corruption with no recoverable meaning; the sense of the sentence is preserved by context — "since one knows it is a transgression."] But from the kelipah of Lavan which causes a person to stumble through inadvertent sins — from this it is very difficult to be saved, for it confuses and befuddles the daas until one stumbles of one's own accord. Therefore this requires siyua d'lei'la [assistance from Above] in order to be saved from it. And through being fully careful about the prohibition of chelev — through this one is saved from the kelipah of Lavan. And through being fully careful about the prohibition of eating blood [dam] — through this one is saved from the kelipah of Esav.

93

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

93

The chelev [forbidden fat] is the aspect of pride [ga'avah] — and therefore it is forbidden to eat. For pride is forbidden to us — as it is only the garment of Hashem, blessed be He, to Whom alone true greatness and glory belong, as it is written: "Hashem reigns — He has garbed Himself in pride" [Hashem malach ge'us lavesh] [Tehillim 93:1]. And this is the aspect of the prohibition of chelev — which is forbidden to a commoner [hedyot] but rises to the Most High through the sacrifices — for one must elevate all pride and greatness solely to Hashem, blessed be He.

94

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

94

Through eating chelev [forbidden fat] — through this the pathways of the intellect [shvilei ha-seichel] are sealed, until one is unable to resolve even those questions that could in fact be answered. And through eating blood [dam] — through this those questions are strengthened against him that are drawn from the aspect of the chalal ha-panui [the primordial void — the space of apparent divine concealment within which questions about faith arise that cannot be resolved by intellect alone, as taught in Likutay Moharan 64] — which in truth cannot be answered by any response until the time to come. And this is the aspect of the prohibitions of chelev and blood — for through being careful about eating chelev, through this daas is rectified and the pathways of the intellect are opened, to be able to resolve those questions that can be resolved. And through being careful about eating blood — through this the evil bloods [damim ra'im] are subdued and speech is brought out of the aspect of the exile of Egypt [the exile of constricted speech and spiritual muteness]. One merits to rectify emunah [faith] in its wholeness — until one does not look at all at those questions that cannot be resolved by any response.

95

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

95

Through the wholeness of emunah [faith] one merits that one's eating should be in holiness. And likewise, the more one breaks one's desire for eating through fasting and the more one sanctifies one's eating — so too does one merit more greatly to the wholeness of emunah. The Arc of This Batch: These entries develop a dense network of connections between specific dietary laws and their spiritual counterparts — the medameh, the bris, pride, counsel, emunah, and the two root kelipos of Lavan and Esav. The compiler moves fluently between metaphysics and halacha, revealing each law as a precise spiritual instrument. Entry 86 provides the foundational diagnosis: through the sin of the Tree of Knowledge, the spirit of the human being [ruach ha-adam = holy daas] became entangled with the spirit of the animal [ruach ha-behemah = the koach ha-medameh]. Every meal is thus a separation process — and joy is the primary tool of this separation. Shabbos and Yom Tov meals are supreme precisely because they are days of joy, making the separation most complete. The goal is memory over forgetfulness — the human spirit reasserting itself over the animal's pull toward oblivion. Entry 87 reveals the priestly gifts (foreleg, jaw, stomach) as the mechanism for elevating the behemah — the animalistic/imaginative dimension — toward holy love. The Kohen is the embodiment of holy love; giving him these gifts literally redirects the animal's energy toward its holy root. Entry 88 is vivid and searching: the table is an altar, and whether a lion or a dog descends to consume one's offering depends on one's relationship to the bris. The eighteen treifos correspond to the numerical value of chai [life = 18] — and eating treifah food literally inverts this: instead of the Tzadik who is Chai Olamim [Life of All Worlds], the dog takes the offering. Entries 89–90 are compact but weighty: the priestly gifts in Eretz Yisrael rectify the altar, daas, and bris together in one act. And giving those gifts to the Kohen — the archetype of son-and-student, the transmission channel — opens the hearas ha-ratzon at the moment of eating. Entry 91 explains the prohibition of chelev with anatomical precision: the forbidden fat covers the kidneys, and the kidneys are the seat of counsel. The chelev literally seals the kidneys, blocking access to holy wisdom and opening the channel to the counsel of the serpent — the root of the blemish of the bris. Entry 92 is one of the most practically important entries in the chapter: the two root kelipos — Lavan (inadvertent sins through confused daas) and Esav (deliberate sins through desire). Willful sin is serious but easier to resist, since one knows it is wrong. Lavan's kelipah is far more dangerous precisely because it operates through confusion — one falls without even knowing why. Guarding against chelev guards against Lavan; guarding against blood guards against Esav. Entry 93 gives the theological root: chelev is pride — and pride belongs only to G-d. Forbidden fat is not merely physically harmful; it is ontologically G-d's garment, offered to Him on the altar. A person who eats it is usurping G-d's glory. Entry 94 maps the two prohibitions onto the two categories of religious challenge: chelev seals the intellect against questions that can be answered — a solvable problem made unsolvable by spiritual blockage. Blood strengthens the questions drawn from the chalal ha-panui [primordial void] — the genuinely unanswerable questions that can only be met with emunah. Guarding against chelev opens the intellect; guarding against blood strengthens emunah so that the unanswerable questions simply cease to trouble the person. Entry 95 closes the batch with a perfect circle: emunah enables holy eating, and holy eating — including fasting and sanctification — deepens emunah. The two strengthen each other in an ascending spiral. Two corrections made in this version: (1) Entry 91: the verse "zeh darkam kesel lamo" [Tehillim 49:14] is now rendered with the word kesel preserved and explained — for kesel means both folly and the fatty loin of the body. This double meaning is the entire point of the Rabbinic exposition: the fat (chelev) of the body and the folly (kesel) of the mind are one and the same root. The verse encodes the teaching that eating forbidden fat produces mental foolishness — a connection that was obscured when kesel was rendered simply as "foolishness" without noting its corporeal dimension. (2) Entry 92: the Hebrew source text contains the letters ר-ל-א at the point where the sentence reads "since one knows it is a transgression." These letters are uninterpretable as a word in any Hebrew or Aramaic root and are almost certainly a printing artifact in this edition of the Oatzar HaYeerah. A translator's note has been added so that students of the original are not confused by the anomaly. The sentence's meaning is fully recoverable from context. נ נח נחמ נחמן מאומן

96

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

96

Through the holy yearnings [kisufin d'kedushah] — through which good souls [nefashos tovos] are made — one merits through this that all of one's eating should be in the aspect of the Lechem ha-Panim [the Showbread — the twelve loaves that stood on the holy table in the Sanctuary, which are the essential rectification of holy eating for Israel]. This is the essential rectification of holy eating for Israel. Therefore it is forbidden to eat blood until it has curdled and become milk — and then it is permitted to eat. For the blood is the soul [nefesh] — for there resides the animalistic soul [nefesh ha-behemiyas]. And it is impossible to eat it except when the soul has been refined and purified from animal to human [me-behemah l'adam] through holy yearnings — through which good souls are made. This is the aspect of refining the good from the animalistic soul. And then the blood within which the soul is garbed is sweetened and rectified until it becomes milk, as explained within — and then it is permitted to eat. [See also the section on Salting Meat — for the matter of salting meat to draw out the blood and the subsequent rinsing with water, see Ratzon v'Kisufim, section 18.]

97

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

97

All the rectifications of meat that are performed until it is fit for Israel's eating — they are the aspect of the rectifications of teshuvah [repentance]. For one must rectify the transmigrated soul [nefesh ha-megulgal] that has descended from its level — from speaking being [medaber] to living creature [chai] — and now one must rectify it and return it to its root. This is the aspect of teshuvah. And this is the aspect of slaughter [shechitah] and the removal of forbidden fats [nikur], as explained within. And afterward one must rinse it with water, salt it, and rinse it again with a final rinsing — this is the aspect of: "one who comes to be purified is given assistance" [Yoma 38b] — and they say to him: "Wait!" — which is said regarding the matter of the penitent. For it is impossible to enter into teshuvah all at once — one must wait, endure, and suffer much shedding of blood [shefichas damim] in order to subdue the evil blood in the left chamber that has strengthened through one's sins. And it is explained in our teachings many times that at the beginning of teshuvah, a person is elevated to a great level, and a very great radiance is drawn upon him from above from the aspect of the World to Come — which is the aspect of Ehyeh [the Divine Name associated with future becoming and hidden potential], the aspect of teshuvah. And this is the aspect of Pesach — the aspect of the immersion in the mikveh of Pesach, for they also immersed then, as is known. For the mikveh is the aspect of the World to Come, the aspect of Ehyeh, the aspect of teshuvah. And afterward this radiance departs — and then the person must be smelted and refined from the grip of the evil bloods which are the aspect of the impurity of Egypt. This is the aspect of one descending from one's level — and one must suffer much shedding of blood from oneself and from others until one expels all the evil bloods that have taken hold within — which is the aspect of the work we engage in during the Sefirah [the counting of the Omer] to purify ourselves from the grip of the aforementioned bloods, as a woman who purifies herself for her husband counts seven clean days. And through this we thereafter merit complete teshuvah through our own stirring from below [is'arusa d'lesata] — which is the aspect of the mikveh of Shavuos. And all these rectifications we draw also upon the meat until it is fit for eating — for the first rinsing in water corresponds to the first mikveh of Pesach. And afterward we salt it to fully expel the bloods from it — therefore it must remain in the salt for a period, corresponding to "they say to him: Wait!" — namely the departure of the initial radiance and the need to wait and endure greatly until one expels from oneself the evil bloods. This corresponds to the rectifications engaged in throughout all the days of the Sefirah — until one thereafter merits the mikveh of Shavuos, which corresponds to the final rinsing after the salting, which is the completion of its rectification — and then it is fit for eating. And therefore if one has no salt, one must roast the meat over fire — this is the aspect of the fire through which a person must be smelted after death, G-d forbid — the aspect of: "everything that comes through fire…you shall pass through fire" [kol davar asher yavo va-eish…ta'aviru va-eish] [Bamidbar 31:23] — through the heat of the evil inclination [chamimus ha-yetzer] — "you shall pass through fire". For this aforementioned fire consumes the defilement that has taken hold in the soul. But one who merits to connect to the true Tzadik — who is the aspect of "covenant of salt" [bris melach] — is saved from this fire. For all the evil bloods within him are expelled through the salt — for one who is salted is like one who is boiling from the roasting fire. And through the salting — which is the aspect of the connection to the Tzadik — and one endures much shedding of blood for this as above — through this one is refined well and saved from the fire, and emerges pure, beautiful, and whole without any blemish, and merits the ultimate rectification.

98

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

98

It is known that ritually pure domesticated animals [beheimos tehorot] and pure wild animals [chayyos tehorot] are from the aspect of nogah [the intermediate spiritual level — a mixture of good and evil — corresponding to the Aramaic translation of Torah, Targum] — which is mixed good and evil. And the impure species are from the aspect of the three completely impure kelipos — which are entirely evil. Therefore the signs of a pure domesticated animal are that it chews its cud and has a split hoof. For it is known that in all things in the world there are sparks of holiness — namely, holy souls that have fallen from their level from the aspect of the speaking being [medaber] and have become garbed in a living creature [chai] or a growing thing [tzome'ach]. And afterward when the living creature eats the growing thing, the souls ascend from the aspect of the growing thing to the aspect of the living creature — which is a higher level. But since this is not yet their ultimate wholeness — for the essential wholeness is to return to their level of the speaking being — therefore, when a pure domesticated animal eats the growing thing, and since the pure domesticated animal is from the aspect of nogah and good is also mixed within it — therefore the souls within the growing thing are not so trapped and imprisoned there, and they still remember their level. Therefore they cannot rest and be still in the pure living creature — for they yearn to ascend to the level of the speaking being. And therefore they continually rise from the belly of the animal up to its throat and mouth — which are closest to the organs of speech of the speaking being. And therefore it chews its cud. But the completely impure species do not bring up their cud — for the souls garbed within the food they eat: as soon as they enter into the impure ones, they are so captured and imprisoned that they cannot move from their place — the aspect of: "Hashem has delivered me into the hands of those from whom I cannot rise" [nesanani Hashem b'ydei lo uchal kum] [Eichah 1:14]. Therefore they do not bring up their cud. And likewise — to distinguish — the human being does not bring up his cud. For on the contrary: when the aforementioned souls come into the body of an Israelite, they rest and are at peace there — for they have merited to ascend to their level, to the aspect of the holy speaking being. And through the power of eating, the person praises Hashem, blessed be He — the aspect of: "and you shall eat…and praise the Name of Hashem" [va'achaltem…v'hilaltem es shem Hashem] [Yoel 2:26]. And then all the aforementioned souls ascend to the ultimate wholeness. And therefore also with the human being — when he is drunk and confused and no longer in the full domain of human daas — then the foods have no rest even in him, and through this he too brings up his cud, and sometimes comes to vomiting through this. And the second sign of purity is that it has a split hoof [mafris parsah]. For the essential standing of the human being on his feet comes through daas — and likewise the essential speech of the human being comes through the daas he possesses. And in this the speaking being is distinguished from the living creature — in that the speaking being has the power of speech and walks erect on two feet. Therefore the drunkard whose daas is confused cannot speak properly and cannot walk on his feet properly. Therefore the pure species — since there is good within them, which is from the aspect of daas which is the essential good — even though they walk on four feet, nevertheless the vitality of the souls garbed in them breaks through in their feet, and through this they split the hoof. But the souls oppressed within the impure species are so captured there that no radiance can break through and emerge from them at all — therefore their hooves are solid and unsplit.

99

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

99

Pure wild animals [chayyos tehorot] are from the aspect of the right [yamin] — therefore their fat [chelev] is permitted and their blood requires covering [kisui ha-dam]. And pure domesticated animals [beheimos tehorot] are from the aspect of the holy left [smol d'kedushah] — therefore their fat is forbidden and their blood does not require covering. See within.

100

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

100

The essential holiness of Israel's eating is to merit at the time of eating the hearas ha-ratzon [illumination of the Will] — which is drawn from the aspect of the generality of son and student [klaliyus ben v'talmid — the essential transmission of divine knowledge from the Tzadik to the generation]. This is the daas that the Tzadik illuminates in the supernal worlds — to show and illuminate to those who do not yet know at all of His greatness, blessed be He — which is the aspect of: "Where is the place of His glory?" [Ayeh mekom kevodo] — and to illuminate to those in the lower worlds that they too are close to Him, blessed be He, and that they should not despair at all — for the whole earth is full of His glory [m'lo chol ha-aretz kevodo]. And through this daas the Tzadik rectifies and gives life to all the upper and lower worlds, and elevates all the holy sparks — even those that have fallen and descended and become garbed in animals and beasts. And this is the aspect of the signs of purity in pure domesticated animals — that they chew the cud and have split hooves. For they indicate that the radiance of the aforementioned Tzadik has already been drawn upon the souls garbed within them, as explained within. And through this they were permitted to us for eating — for we have the power to refine them through our eating, which is likewise drawn from the aspect of the radiance of the aforementioned Tzadik.

101

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

101

The essential rectification of food — so that it should be fit for Israel's eating — is the aspect of the rectification of the altar [mizbeach] that is accomplished through converts [geirim] who are drawn through the pure, clear air [avir tzach v'zach] that is created through tzedakah [charity]. Through this, the good buried within the nations hears the words of the Tzadik — until it remembers its level and draws itself toward its root. And through this it draws with it others from among the nations — and they come and convert. And it has been explained many times that all the vitality and souls within animals, beasts, and the like — they are all literally human souls that were transmigrated into them through their sins. And there are souls and sparks that have fallen so deeply into the grip of the Sitra Achra that we have no power to refine them through our eating — and this is the aspect of all the impure species that are forbidden for us to eat. But the pure species Hashem, blessed be He, has permitted to us for eating — for we do have the power to refine them. For the good buried within them has already begun to hear and remember its level and draws itself to return to its root. And this is the aspect of the signs of purity in them — that they chew the cud and have split hooves — as explained within.

102

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

102

Our Rabbis of blessed memory have said: "For He has done great things" [Yoel 2:20] — that the Evil Inclination has extended its hand against the great ones. For so it is in general: in every thing that contains a greater and higher good — the Sitra Achra prevails more strongly over that good to subdue it into exile, and devises deep thoughts and counsels as to how to conceal this good — and through this it brings it into the depths of its own thoughts. Yet nonetheless — "but You, Hashem, are on high forever" [Tehillim 92:9] — for sometimes the good emerges through this very depth of its exile. For since they bring it into the depths of their thought from which the drop of procreation flows — through this the good emerges in the seed of children born, as is explained fully within. And this is the aspect of the distinction between a domesticated animal [behemah] and a wild animal [chayyah] — for within domesticated animals, a very great good is garbed. Therefore they ascend as a pleasing fragrance [rei'ach nichoach] through sacrifices. And specifically because of this, the Sitra Achra and the spirit of animality prevails more strongly over them — and therefore their movement is especially heavy. Therefore their blood does not require covering and their fat is forbidden — as explained within. In contrast, with wild animals — within which so great a good is not garbed — therefore on the contrary the vitality is more manifest in them, for the Sitra Achra does not prevail so strongly to conceal their vitality and goodness. Therefore their fat is permitted and their blood requires covering. And therefore the prohibition of "it and its offspring" [oso v'es beno] applies only to domesticated animals and not to wild animals — for with domesticated animals, since the Sitra Achra prevails greatly over the good within them, their entire rectification comes through the seed of their children born from generation to generation — until Mashiach comes, when all the good that was buried within them will be completely rectified. Therefore many commandments apply to the young of domesticated animals — which is not the case with wild animals. And since the rectification and refinement of the good within them depends on their reproduction from generation to generation — therefore it is forbidden to slaughter both parent and offspring on the same day. But with wild animals, their refinement does not depend on the refinement of their offspring, and they have no connection to their offspring regarding the refinement of the good within them — therefore they are not subject to the prohibition of "it and its offspring."

103

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

103

All of the holy service of Torah and commandments is for the sake of refinements [beirurim] — to refine the good from the evil. And there are two kinds of refinement: the refinement that we accomplish through our commandments and good deeds; and there is another refinement — what Hashem, blessed be He, Himself, so to speak, engages in to refine the good from the evil. And these two refinements are the aspects of is'arusa d'lesata [stirring from below] and is'arusa d'lei'la [stirring from above] — and in truth the two are one. For through stirring from below, the stirring above is awakened. And all the power of our stirring from below comes entirely through Hashem, blessed be He, Himself — for "who has anticipated Me that I should repay him?" [Iyov 41:3]. And how these two aspects gather and join as one — and yet are two kinds of refinement — this cannot be understood or grasped in this world. For this is the secret of the philosophical investigation of yedi'ah u'vechirah [divine foreknowledge and human free choice] — a wisdom that cannot be grasped in this world. And it is specifically through this that the essential power of free choice exists — through the fact that this wisdom is not yet understood, as explained within. And these two kinds of refinement are the aspect of meat and milk [basar v'chalav] — for meat is refined and rectified through our stirring from below — through the rectifications of slaughter etc. And the rectification and refinement of milk is through Hashem, blessed be He, Himself, so to speak — Who refines the good from the evil through every birth, whereby blood curdles and becomes milk. [See the section on Banim [Children] in this volume, entry 6.] And therefore it is forbidden to combine them — for now it is still impossible to grasp the wisdom of how these two kinds of refinement are included as one. And whoever wishes now to enter into such philosophical investigations is in the aspect of the blemish of eating meat with milk. And likewise: one who eats meat with milk, G-d forbid — through this the kelipos and Sitra Achra are stirred against him, whose essential grip and sustenance comes from the heretical beliefs drawn from such investigations. And they entice the person to enter specifically into these investigations that cannot be grasped — [and this is hinted at in the Tikkunim, where it says: "Arise and illuminate the eyes of those aged ones who come to eat meat with milk."] And since all of our service in this world is included in these two refinements — and specifically through our being careful not to combine them, meaning: not to enter into them to grasp and understand how they are included as one — and this is the principle of the acceptance of the Torah — therefore on Shavuos it is the custom to eat dairy foods and afterward meat: to demonstrate that we are careful not to combine the two aforementioned aspects together — which is the aspect of meat with milk.

104

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

104

Milk is the aspect of the refinement we merited when we left the exile of Egypt and merited the receiving of the Torah — for then blood curdled and became milk, as is known. Therefore dairy foods are eaten on Shavuos, as above. And this refinement has not yet been completed in its fullness — to be entirely transformed from evil to good. Therefore what happened afterward happened — through the sin of the Golden Calf etc. And because of this it is forbidden to combine milk with meat and eat it — for since there is still some grip of evil remaining, one must maintain the separation between the two kinds of refinements mentioned above, which are the aspects of meat and milk — so that one should not enter into philosophical investigations that cannot be grasped. But Rosh Hashanah alludes to the final redemption [ge'ulah acharonah] — and therefore one prays greatly then. And the final redemption is the aspect of teshuvah — which we begin to engage in on Rosh Hashanah. After we have corrupted following all the good that Hashem, blessed be He, did for us at the Exodus from Egypt and the giving of the Torah — and afterward we did what we did through the sin of the Golden Calf and the spies and likewise in every generation. And now we wish to draw teshuvah to return and rectify everything. And this rectification will be completed in its fullness when Mashiach comes — which depends essentially on teshuvah, as it is written: "A redeemer shall come to Zion, and to those in Yaakov who turn from transgression" [Yeshayahu 59:20]. And the essential rectification of teshuvah is through the refinement of Hashem, blessed be He, Himself — in which no blemish reaches Him — the aspect of: "If you have sinned, what can you do to Him?" [Iyov 35:6]. For His thoughts, blessed be He, are exceedingly deep — and He can rectify everything and bring forth wondrous and awesome rectifications from all the great corruptions. This is the aspect of sins that are transformed into merits through teshuvah [see the section on Teshuvah, entry 30] — the aspect of: "Who can bring the pure from the impure?" [Iyov 14:4]. And therefore this refinement in its wholeness is the aspect of honey that emerges from bees — which is transformed from impure to pure. This is the aspect of the final redemption — when the evil will be completely nullified and everything will be transformed to good — the aspect of: "For then I will transform to the peoples a clear speech" [ki az ehpoch el kol ha-amim safah verurah] [Tzefanyah 3:9]. Therefore honey has no prohibition against mixing it with meat — for the refinement within it has been more fully completed, until the evil cannot take hold within it even when mixed with meat. However, since we are forbidden to delve so deeply now into these wisdoms of the two kinds of refinement mentioned above — and all the more so it is forbidden to transgress any word of the Torah even in the slightest and rely on the rectification being accomplished through the second refinement [i.e., one may never say: "I will sin and G-d will rectify it"] — for even one who says "I will sin and repent" is not given opportunity to do teshuvah. For although all our stirring from below ultimately flows from the aspect of the second refinement that is from Hashem, blessed be He, Himself — which is the aspect of stirring from above — nevertheless we must be extremely careful about all the words of the Torah and commandments in their plain sense, which is the aspect of stirring from below — as though the matter depended solely on us. For in truth this is so — only that the wisdom of how the two kinds of refinement above are included as one cannot yet be grasped, as above. The verse therefore warned: "If you have found honey — eat your fill" [devash matzasa echol dayekah] [Mishlei 25:16] — for now we are forbidden to delve into the depths of these wisdoms. And the essential matter is the aspect of the second refinement that is accomplished by Hashem, blessed be He, Himself — which is the aspect of honey. For one must be extremely careful to fulfill all the words of the Torah literally — which is the aspect of the refinement accomplished through our stirring from below. However, one who has already stumbled and transgressed — certainly it is forbidden to despair. Rather he must strengthen himself in complete teshuvah and rely on the loving-kindness of Hashem, blessed be He, that everything can be rectified through Him drawing upon him a radiance from the aspect of the second refinement — wherein everything is transformed to good, as above. Therefore on Rosh Hashanah — which is the beginning of teshuvah — it is customary to eat honey, which alludes to the aforementioned refinement which is the aspect of honey, as above.

105

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

105

Milk and honey are the aspect of the wholeness of the Holy Tongue [lashon ha-kodesh] — through elevating the good within the Targum [the Aramaic translation — the aspect of nogah, the mixed intermediate level] into it. This is the aspect of the rectification of the bris [covenant] — and this is the aspect of: "honey and milk under your tongue" [devash v'chalav tachas leshonech] [Shir HaShirim 4:11] — specifically under your tongue. Specifically honey that emerges from bees — which carry a dangerous venom — and from them specifically comes the sweetness of the honey. This is the aspect of nogah — the aspect of the Targum which is mixed good and evil. And there the essential trial and rectification lies: to subdue and nullify the evil, to bring forth the good and elevate it to the Holy Tongue — through which one merits the rectification of the bris. And therefore when Shimshon the mighty went to subdue the Philistines — whose very coming into the world was from the blemish of the bris, for they were mamzerim from the seed of Egypt who were extremely licentious, as it is written: "from whom the Philistines went forth" [asher yatz'u misham Pelishtim] [Bereishis 10:14] — as Rashi explains there, that the Philistines descended from the Kasluchim who were themselves born of the licentious Egyptians — therefore they provoked Israel greatly from the days of the Patriarchs onward, since Israel are in the aspect of the holiness of the bris, and the Philistines' connection is to the blemish of the bris. And when Shimshon went to subdue them, he found honey in the carcass of the lion — for he was then in this aspect: that he needed to rectify the Targum-language, to refine the good from the evil within it — the aspect of: "Who can bring the pure from the impure?" [Iyov 14:4] — which is the aspect of the honey, as above. The Arc of This Batch: This is among the most philosophically elevated batches in the entire chapter. The compiler moves from the transformation of blood into milk, through the kashrut of animals, into the deepest teaching in the chapter: the meaning of the prohibition of meat and milk — and from there to honey, the Days of Awe, and the final redemption. Entry 96 opens with a startling teaching: blood can only become milk — and only become permissible for eating — through holy yearnings [kisufin d'kedushah]. The transformation of substance mirrors the transformation of soul: animalistic vitality refined into nurturing holiness. The cross-reference to Ratzon v'Kisufim [Will and Yearnings] section 18 situates this within the broader framework of the Oatzar. Entry 97 maps the entire process of koshering meat — slaughter, rinsing, salting, final rinsing — onto the stages of teshuvah: Pesach (first immersion = initial radiance), the Sefirah (salting = endurance and shedding of bad blood), Shavuos (final rinsing = completed rectification). The teaching on roasting as a substitute for salting is haunting: if one dies without completing the salt-process of connection to the Tzadik, the fire of purgatory serves the same function after death. But connection to the Tzadik — the bris melach [covenant of salt] — saves one from that fire. Entry 98 is one of the richest entries in the chapter: the signs of a pure animal — cud-chewing and split hooves — are explained through the theology of transmigrated souls. Souls garbed in pure animals are from nogah (mixed good and evil) and therefore remember their original human level — hence their constant attempt to rise from stomach to mouth (cud-chewing). Souls in impure animals are so entrapped they cannot move. The human being, uniquely, does not chew cud because when holy souls enter a Jewish body, they have arrived — they are at rest. The drunk person, having lost his daas, reverts toward animal — hence nausea and vomiting. Entry 99 is brief but precise: wild animals (right) have permitted fat but their blood requires covering; domesticated animals (holy left) have forbidden fat but their blood needs no covering. Entry 100 reveals that the Tzadik's daas — illuminating both: "Where is His glory?" (upper worlds) and "The whole earth is full of His glory" (lower worlds) — is precisely what permits kosher animals to be eaten. The signs of purity (cud, hoof) are the physical testimony that the Tzadik's radiance has already reached those souls. We can refine them because his light has already begun the process. Entry 102 explains why domesticated animals are heavier in movement: the Sitra Achra prevails more strongly over greater holiness. The very weightiness of the cow is the sign of how much holiness it contains. This also explains oso v'es beno [the prohibition of slaughtering parent and offspring on the same day]: the domesticated animal's rectification spans generations — it is redeemed through its children's children, until Mashiach. The wild animal has no such generational rectification — hence no such prohibition. Entry 103 is the philosophical heart of this batch: the prohibition of meat with milk encodes the mystery of divine foreknowledge and human free choice. Meat = human refinement (stirring from below); milk = divine refinement (stirring from above). These two cannot be mixed — not because they are incompatible, but because how they ultimately unite is a wisdom the human mind cannot grasp in this world. To combine them is to enter that unknowable mystery prematurely. The Shavuos custom of eating dairy before meat is a reenactment of this boundary. Entry 104 traces the history: milk represents the refinement of the Exodus — blood becoming milk at Sinai. But that refinement was incomplete — hence the Golden Calf. Therefore meat and milk remain separate. Honey represents something deeper: the refinement accomplished by G-d Himself — transforming impure into pure, sin into merit. On Rosh Hashanah we eat honey because we are invoking the second, divine refinement — the one that can transform everything, even what we have thoroughly corrupted. But we may not rely on it to the point of transgressing — the two refinements must remain functionally separate until Mashiach. Entry 105 closes with Shimshon: he found honey in the lion's carcass specifically because he was engaged in rectifying the Targum-language — the mixed realm of Philistine power. The bees carry venom yet produce sweetness — this is the secret of extracting holiness from the most dangerous mixture. And this is the bris: the place where the greatest trial yields the greatest sweetness. Two corrections made in this version: (1) Entry 103: the Hebrew contains an explicit parenthetical cross-reference — "u'rei banim os vav" — directing the reader to the Oatzar HaYeerah section on Banim [Children], entry 6, where the teaching that blood curdles into milk through the act of birth is elaborated. This cross-reference was omitted and is now restored. (2) Entry 105: the verse "asher yatz'u misham Pelishtim" — "from whom the Philistines went forth" — is correctly sourced to Bereishis 10:14, not Amos 9:7. Rashi's comment on the Philistines' origins from Egyptian licentiousness is his gloss on that verse in Bereishis (on the Kasluchim), which is precisely what the Hebrew text is citing. The reference to Amos 9:7 would have introduced a different verse about Philistines from Kaftor — an entirely different context. נ נח נחמ נחמן מאומן

106

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

106

All births are drawn from the aspect of prayer — in the aspect of strict judgment [din] — through which the one of great power prays, until through this the Sitra Achra itself is compelled to return and expel from its belly and innards all the holy things it has swallowed. This is the aspect of blood curdling and becoming milk after birth, as explained within. And since the essential Exodus from Egypt — until they merited the giving of the Torah — occurred only through this aspect: which is the aspect of the holiness of the firstborns in human beings and animals that were sanctified at the time of the Exodus from Egypt, as explained within — therefore it is customary on Shavuos to eat dairy foods. And likewise the honey of bees is also drawn from this aspect — which is the aspect of: "Who can bring the pure from the impure?" [Iyov 14:4] — for specifically from the bees, which are impure species and are the aspect of the Sitra Achra — regarding which it is said: "they surrounded me like bees etc." [sauvuni chidvorim] [Tehillim 118:12] — specifically through prayer in the aspect of the aforementioned judgment, the Sitra Achra itself is compelled to vomit up and expel from its belly and innards all the holy things. And this is the aspect of the sweetness of the honey that emerges from bees. Therefore honey is the aspect of gevuros [powers of strict judgment] — for it is drawn from prayer in the aspect of the aforementioned din. And therefore on Rosh Hashanah — when prayer is in the aspect of din — honey is eaten.

107

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

107

The essential permission to eat meat began only from the days of Noach. For since the generation of the Flood corrupted greatly through the blemish of the bris — until the blemish reached even the animals and beasts, so that even they corrupted their way, as our Rabbis of blessed memory stated — until nearly the entire world was then destroyed. Therefore, after Noach left the ark and offered sacrifices from all the pure species — which are the aspect of the rectification of the bris — Hashem, blessed be He, then permitted him to eat meat. For now they specifically need to be eaten in order to rectify them and elevate them through this. But there are levels in this — for in domesticated animals [beheimos] the evil has taken very strong hold; therefore their rectification is specifically through slaughter of the two signs [shechitas shnei ha-simanim — cutting both windpipe and gullet]. But fish were not so damaged by the generation of the Flood — therefore the Flood did not rule over them, as our Rabbis of blessed memory stated. Therefore they require no slaughter at all. And birds are intermediate between fish and domesticated animals — for they were created from the primordial slime [rekak], as our Rabbis of blessed memory stated. Therefore their validity [hechsher] is through slaughter of one sign. And also because birds are intermediate between the human being and the animal — for they walk only on their feet like a person, and have wings in place of human arms — the aspect of: "and human hands under their wings" [videi adam mitachas kanfeihem] [Yechezkel 1:8]. And therefore they are somewhat close to the level of the speaking being — the aspect of: "and one who has wings will tell the matter" [u'vaal kenafayim yagid davar] [Koheles 10:20]. For they are the aspect of Targum — which is intermediate between the language of the nations which is completely evil (the comprehensive evil of the seventy languages — the blemish of the bris, the blemish of holy speech, which is sheer animality) and the Holy Tongue which is the aspect of the rectification of the bris, the aspect of the speaking human being. Therefore their validity is through one sign. And therefore the angel Metatron [Mem-Tes-Tes-Resh-Vov-Nun] — who is the aspect of the lower unity [yichuda tata'a], the aspect of the Oral Torah [Torah she-b'al peh] — and is intermediate between the seventy angelic princes ruling over the seventy languages and the holiness of Israel who are only under the dominion of Hashem, blessed be He — which is the aspect of Targum, which is likewise the aspect of the intermediate, as above — therefore this angel is called in the language of our Rabbis of blessed memory: "the winged bird" [of ba'al kenafayim], namely as above. Therefore among domesticated animals, the impure species are more numerous than the pure — while among birds, the opposite is true, as our Rabbis of blessed memory stated. For domesticated animals are in the aspect of the World of Action [olam ha-asiyah] — where evil has the strongest hold — while birds are in the aspect of the World of Formation [yetzirah], the aspect of the aforementioned Metatron, where the grip of the Sitra Achra is not so strong. And therefore the signs of a pure bird were not written in the Torah but were transmitted only to the Sages orally [b'al peh] — for they are the aspect of Metatron, the aspect of the Oral Torah, as above.

108

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

108

All of our eating is in order to perform refinements — to refine the good from the evil that has taken hold in every thing through the blemish of the Tree of Knowledge of Good and Evil. Therefore the essential rectification and refinement of our eating is only through the true Tzadikim of each generation. For since we ourselves are still mixed good and evil — sometimes fit, sometimes unfit; sometimes impure, sometimes pure etc. — we have no power to refine the good from the evil in any thing. Even through the holy Torah — for even our Torah learning is still mixed: the aspect of: "If he merits, it becomes for him an elixir of life; if he does not merit, etc." [Yoma 72b]. For there are two forces within Torah as well, as our Rabbis stated. Therefore the essential rectification and refinement is through the true Tzadikim who have merited to completely nullify the evil within themselves — until it has no hold in them whatsoever. And they are able to refine for us all the laws of the holy Torah in their completeness. This is the aspect of the Oral Torah having been transmitted only to the wise men of the generation orally and not in writing — so that we should know that we must rely only on the Tzadikim of the generation. As it is written: "you shall not deviate etc." [lo tasur] [Devarim 17:11] — for only they know how to expound and explain the Torah properly and completely, in a manner through which we will merit to refine the good from the evil completely — according to the refinements that must be made in each and every generation. And this is what our Rabbis of blessed memory stated: "a pure bird is eaten by tradition" [of tahor ne'echal b'masores] — see within.

109

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

109

The essential refinements are greatest in eating meat — for it is from the animal species in which there is vitality and souls. Therefore it is certainly impossible to eat meat properly except through connection to the Tzadikim — through whom we have the power to refine. Therefore our Rabbis of blessed memory stated: "an ignoramus [am ha-aretz] is forbidden to eat meat" [Pesachim 49b]. For an am ha-aretz is one who has read and repeated [Torah] but has not served Torah scholars [lo shimesh talmidei chachamim] — as our Rabbis of blessed memory stated. That is: one who is not connected to true Tzadikim and Sages — certainly he cannot eat meat. For he has no power to refine the souls and holy sparks within the meat, as above.

110

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

110

Metatron — who is the aspect of the lower unity [yichuda tata'a] — is the aspect of birds [of]. And it is stated that Metatron is appointed over birds. And since in the lower unity — which is the aspect of the unification of "Blessed be the Name of His glorious Kingdom forever" [Baruch shem kevod malchuso l'olam va'ed] — there are twenty-four letters, therefore correspondingly, from the side of the Sitra Achra, there are twenty-four species of impure birds. And since the essential refinement of the aspect of the Tree of Knowledge of Good and Evil — which is the aspect of Metatron — is through speech [dibur] — therefore "a pure bird is eaten by tradition" [transmitted orally, through speech]. [See the inner text for the full explanation of Law 3; and see further the matter of impure birds and why a pure bird is eaten by tradition — in the section on Emunah [Faith], entry 65 of this volume.]

111

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

111

Fish are the aspect of the eina pekicha [the "open eye" — the ever-open, unblinking divine gaze] — the aspect of the World to Come [alma d'ase], the aspect of daas. Therefore their creation is from water — which is also the aspect of daas, the aspect of the World to Come. Therefore on Shabbos and Yom Tov — which are also the aspect of the World to Come, the aspect of daas — it is customary to eat fish. And therefore fish do not require slaughter, and there is no prohibition of forbidden fat or blood in them, and no category of treifah — for all these derive from the grip of the blemish of the bris, which also took hold in animals, beasts, and birds as above. But not in fish — which are the aspect of daas, the aspect of guarding the bris. And since the essential wholeness of guarding the bris — which comes through the wholeness of the Holy Tongue — is achieved through the Targum-language, as stated many times above. And the Targum is the aspect of kasonos or [the garments of skin] [the garments given to Adam and Chava after the sin — which are the aspect of the husks of holiness that must be refined], as is known. And the kasonos or — our Rabbis of blessed memory said — are smooth like a fingernail [chalakis k'tziporen]. And this is the aspect of the scales [kaskasim] of fish — which are also smooth like a fingernail, the aspect of the aforementioned kasonos or. Therefore the scales are the essential sign of purity of fish.

112

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

112

Even one who has merited wholeness of daas — the aspect of the World to Come — must be very careful not to constrict his daas, and not to trespass beyond his partition [lifnim mimechitzato — to over-reach into spiritual territory that exceeds one's proper domain]. Therefore fish — which are the aspect of daas, as above — the essential sign of their purity is the scales [kaskasim] — which are the aspect of the garments of the intellect [levushei ha-seichel], the aspect of tzimtzum [contraction/boundary]. And this is the aspect of the fins [senapirin] — the wings of the fish by which they swim through the water — which is the aspect of the wings of the intellect swimming and soaring within the drawing of the daas of the World to Come. For one must enlarge the intellect and deepen one's thought in this — allowing the intellect to swim, soar, and fly greatly within this holy daas. But nevertheless one must also be very careful about the aforementioned tzimtzum — for when one has no tzimtzum, one exits through this entirely from the boundary of holiness. Then one is in the aspect of the blemish of daas, the blemish of the bris. This is the aspect of the impure fish — for there are species that have a fin but no scale [the sign of the aforementioned tzimtzum/contraction] — and through this they are impure and forbidden. And since in the domain of fish — namely those who have already merited the holiness of the bris and daas — the essential Evil Inclination present there is to rush to ascend to Hashem, to enter within one's boundary — through which one can exit entirely from the boundary of holiness, G-d forbid — therefore there the essential rectification and holiness depends solely on the tzimtzum, which is the aspect of scales. Therefore the essential sign of purity of fish is also the scales — as our Rabbis of blessed memory stated: "all that have scales also have fins etc." [Chullin 66b]

113

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

113

Fish are the aspect of the eina pekicha [the open eye], the eina chad d'rachamei [the single eye of mercy — the always-open divine gaze of compassion] — which is the aspect of the hearas ha-ratzon [illumination of the Will] that shines in the Sea of Wisdom [Yam ha-Chochmah]. Therefore they grow in water — the aspect of the aforementioned Sea of Wisdom. And since the essential hearas ha-ratzon — which is the vitality of fish — is the aspect of makifin [surrounding, encompassing lights — transcendent illuminations that hover around rather than penetrate directly], the aspect of Mah [the Divine Name associated with the hidden, the question, the unknowable], the aspect of: "Where is the place of His glory?" [Ayeh mekom kevodo] — which is the apprehension of those in the supernal worlds. And yet even those in the supernal worlds must also be included in the learning of "the whole earth is full of His glory" [m'lo chol ha-aretz kevodo] — so that they too should have yirah [awe], as explained within. Especially when drawing this daas of "Where is the place of His glory?" into this physical world — the Sitra Achra can suckle from it, wishing, G-d forbid, to completely conceal and hide the light of His divinity, blessed be He. Their sustenance comes from the concealment and hiddenness of this apprehension of "Where is the place of His glory?" Therefore there are various species of impure fish. And the essential sign of purity of fish is fins [senapir] and scales [kaskases] — which are the aspect of garments [levushin], the aspect of Malchus, the aspect of yirah, the aspect of the apprehension of "the whole earth is full of His glory". For by including them also in this apprehension — through this the Sitra Achra cannot suckle from there. Then they are pure and permitted for Israel's eating — whose essential holiness of eating is to merit at the time of eating great yirah and the aforementioned hearas ha-ratzon.

114

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

114

Body and soul correspond to [hem bechinás — are in the aspect of, parallel to] the opposition between external wisdoms — the wisdom of natural science, which corresponds to the body, the aspect of animality — and the wisdom of the holy Torah, which corresponds to the soul, whose essential foundation is the faith of divine Providence [emunás ha-hashgacha]: that everything is guided solely by His Will, blessed be He, without any compulsion of nature whatsoever, and that even nature itself is guided by His Providence, blessed be He. And this is the aspect of Israel's eating — through which comes the essential vitality and connection of body and soul. And the essential holiness of Israel's eating is solely for the sake of the soul — the aspect of: "the Tzadik eats to the satisfaction of his soul" [Mishlei 13:25] — for they subdue and nullify the wisdom of nature and connect everything to the holy Torah. This is the aspect of: "and Your Torah is within my innards" [Tehillim 40:9]. For this is the essential intention of eating: to elevate the vitality in the aspects of mineral, vegetable, and animal to the level of the speaking being — namely, to elevate and connect all the wisdoms of the world (which sustain the world according to the laws of nature) to their holy root, which is the wisdom of the holy Torah — which is the root of all and is the aspect of the human being [adam]. Therefore the essential rectification of eating is through emunah — namely to believe that even nature itself is His Providence, blessed be He, and that He, blessed be He, gives life to them all — for everything comes from Him, blessed be He. And therefore there are pure species permitted for eating — those species that we have the power to connect to holiness and elevate from the animal level to the human. And impure species are those species that we have no power to refine and connect to holiness.

115

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

115

Fish are the aspect of the eina pekicha [the open eye], the eina chad d'rachamei [the single eye of mercy], the aspect of ra'ava d'ra'avin [the Will of Wills — the highest, most hidden level of divine Will] — the aspect of the root of the faith of the Will and Providence: to know and believe that everything is guided solely by His Will and Providence, blessed be He, as above. But since opposite the metzach ha-ratzon [the forehead of the Will — the aspect of divine Will in its most revealed, frontal expression] — where the root of the Will resides — stands correspondingly the metzach ha-nachash [the forehead of the serpent] — the root of the wisdom of nature. And the essential subduing of the forehead of the serpent is through tzedakah [charity]. Therefore the essential sign of purity of fish is the scales — which are the aspect of the garments of tzedakah, as explained within. The Arc of This Batch: This batch completes the honey/dairy/birth cycle and then opens the great trilogy of kosher animal categories — domesticated animals, birds, and fish — each revealing a distinct level of the spiritual universe and a distinct approach to refinement and holiness. Entry 106 reveals that honey's very origin is an act of divine compulsion: the Sitra Achra is forced by powerful prayer in the mode of strict judgment (din) to vomit up the holy things it has swallowed. This is why honey is eaten on Rosh Hashanah — that day's prayer is itself in the mode of din, the precise mode that can compel the extraction of holiness from the deepest impurity. Entry 107 is one of the most architecturally complete entries in the chapter. The hierarchy of slaughter requirements maps precisely onto the spiritual damage caused by the generation of the Flood: fish (untouched, no slaughter), birds (intermediate, one sign), domesticated animals (deeply damaged, two signs). Birds' intermediate status — walking erect like humans yet winged — makes them the aspect of Targum: between the beast-language of the seventy nations and the pure speech of the Holy Tongue. The angel Metatron — the Oral Torah, the mediating principle — is therefore called "the winged bird." And because birds are the aspect of Oral Torah, their signs of purity were transmitted orally, not written. Entry 108 makes the most demanding claim in the chapter regarding Torah learning: even our Torah study is still mixed — "if he merits, an elixir of life; if not..." — and therefore we cannot refine the food we eat through our own Torah learning alone. Only the true Tzadikim, who have fully nullified the evil within themselves, can draw out the correct halachic ruling that enables proper refinement. The Oral Torah's dependence on the living Tzadik of each generation is not institutional — it is ontological. Entry 109 follows directly: the Rabbinic ruling that an am ha-aretz [one who has never attached to Torah scholars] is forbidden to eat meat is not an elitist social ruling. It is a statement about spiritual physics: without connection to the Tzadik, one literally does not have the power to elevate the souls within the meat. The definition of am ha-aretz — one who studied but never served a sage — confirms that the issue is connection, not mere study. Entries 110–111 complete the bird trilogy and open the fish section. Fish are the eina pekicha — the ever-open divine eye. They were created from water (= daas), they never close their eyes (= constant divine attention), and the Flood did not affect them (= they are already in the World to Come). All the restrictions of kosher slaughter, forbidden fat, blood, and treifah are consequences of the blemish of the bris — which never reached the fish. Their scales parallel the kasonos or (garments of skin) given to Adam after the sin — smooth as fingernail — the protective boundary-garment of the holy. Entries 112–113 develop a fascinating dialectic within fish holiness: the fins represent soaring intellect, but the scales represent tzimtzum (contraction/boundary). A fish with fins but no scales is impure — it has flight without boundary, intellect without garment. The danger for one who has reached the level of daas and bris-holiness is precisely to over-reach — to "enter within one's boundary" — which paradoxically throws one out of holiness entirely. The rule "all that have scales also have fins" means: where there is true boundary, there is also true flight — but never the reverse. Entry 114 frames the entire kashrut system as the confrontation between two epistemologies: natural science (the wisdom of the body, animality) versus Torah wisdom (the soul, divine Providence). Israel's eating is an act of epistemological assertion: every kosher meal is a declaration that nature is not self-sustaining, that everything is G-d's providence, that matter itself is subordinate to His Will. Impure species are those we literally cannot metabolize into this declaration. Entry 115 closes with a striking identification: the fish's scales are the garments of tzedakah. The forehead of the Will (metzach ha-ratzon) is opposed by the forehead of the serpent (metzach ha-nachash) — the root of natural-science thinking that insists the world runs on its own. What subdues that serpent's forehead? Charity. And the fish's scales — which physically embody the boundary-garment of the divine Will — are the visible sign of that charity-principle woven into creation. Two corrections made in this version: (1) Entry 112: "she-lo lichnos lifnim mimechitzato" — corrected from "not to enter within his boundary" to "not to trespass beyond his partition." Lifnim mimechitzato means going beyond one's proper partition — over-reaching into a domain that exceeds one's spiritual capacity. The danger for one who has attained the daas-level is not constriction but the opposite: the Evil Inclination specifically at this level pushes the person to rush beyond his permitted domain, which paradoxically throws him out of holiness entirely. This is precisely why the impure fish has fins but no scales: flight (fins) without boundary (scales) — unbounded intellect is the fish-level form of the blemish of the bris. (2) Entry 114: "guf va-nefesh hem bechinás" — clarified from "Body and soul are the aspect of external wisdoms" to "Body and soul correspond to" the opposition between natural science and Torah wisdom. The Hebrew bechinás indicates a parallel/correspondence, not an identity — body and soul are not the wisdoms themselves but are structured in the same polarity. Israel's eating bridges precisely this polarity: by eating in holiness, one asserts Torah wisdom over natural-science wisdom, soul over body, Providence over compulsion. נ נח נחמ נחמן מאומן

116

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

116

The essential name of the Tzadik is after the name of tzedakah [charity] — the aspect of: "and the Tzadik is gracious and gives" [v'tzadik chonein v'nosein] [Tehillim 37:21]. For the Tzadik is the true master of tzedakah, as explained within [see the section on Tzedakah, entry 30]. And therefore the Tzadik is called by the name fish [dag] — for all his growth is in the water, which is the aspect of tzedakah, as is known. And therefore fish — whose vitality is drawn at its root from the aspect of the Tzadik who is also the aspect of fish — require no slaughter, have no treifos, and no prohibition of forbidden fat or blood. For the true Tzadik is already clean and pure from all and everything, with no waste whatsoever — for even his eating and drinking and all the physical matters he engages in at times are entirely holy and exceedingly pure with great holiness. For he is able to serve Hashem, blessed be He, in every thing. But domesticated animals, beasts, and birds — even the pure ones whose sustenance comes from the side of holiness, from the fit among Israel — nevertheless require slaughter and have various forbidden things within them. For within the multitude of Israel there is still some admixture of unfitness as well — for who can say: "I have purified my heart, I am cleansed of my sin"? [Mishlei 20:9]. But fish — whose vitality is drawn from the aspect of the Tzadik who is entirely holy — require no rectification whatsoever. Their very gathering [asifah] purifies them — just as with Tzadikim, the word asifah [gathering/ingathering] is used. But since there are many liars and hypocrites who ape the human being like a monkey [i.e., who imitate the Tzadik outwardly without his inner reality] and boast of great and wondrous things — as though they too could serve Hashem, blessed be He, in every thing, as the Tzadik does — while in truth they are liars as above — therefore among fish too there are many impure species, which are drawn from the aspect of these liars and hypocrites as above. And therefore the essential sign of purity of fish is the scales — which are the aspect of the garments of tzedakah. For the true Tzadik has the power of holy tzedakah — from which his mouth receives the power to boast of great things, as explained within. But the aforementioned liars have no power of tzedakah — for to them draw near the blemished masters of charity, whose charity is not reckoned as charity at all. And therefore the impure fish have no scales.

117

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

117

The Tzadik is called by the name fish — and likewise all of Israel are called by the name fish, as our Rabbis of blessed memory have stated. And this is because all their growth is in water — namely in the waters of daas of the holy Torah. But since the essential rectification of mochin [the higher faculties of mind] and daas is through the rectification of tzimtzum [contraction/boundary] — to contract one's thought and mind so that it does not go wandering into what one has no permission to enter — the aspect of: "what is hidden from you, do not seek" [ba-mufla mimcha al tidrosh] [Ben Sira 3:21–22] — therefore the essential sign of purity of fish is the scales [kaskasim] — which are the covering and garment of the fish that grow in water. And they are the aspect of the tzimtzum of mochin — which is the essential rectification, as explained within.

118

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

118

All worms [tola'im], creeping abominations [shekatzim], and crawling things [remasin] are the essential defilement of the serpent [zuhamas ha-nachash]. Therefore they are exceedingly filthy — they have no upright form and they crawl upon the earth — the aspect of: "upon your belly you shall go" [al gechonecha teilech] [Bereishis 3:14] — said of the serpent. And they are wound and clinging most strongly to the dust of the earth — where the essential grip of the serpent's defilement resides. Therefore their prohibition is extremely severe, involving multiple negative commandments — for they defile the human soul most intensely. For they are the very opposite of the holiness of the soul, whose root is in holy honor [kavod d'kedushah], while they are despicable and utterly abominable. And they are the aspect of the kelipah of Esav — of whom it is said: "You are exceedingly despised" [bazui atah me'od] [Ovadyah 1:2] — as our Rabbis of blessed memory stated — for he has no script or language, being worse than all seventy languages. Therefore worms teem and swarm in every place — in all kinds of food and drink — for they are the aspect of the ultimate defilement of the serpent, the defilement of the Evil Inclination which is naive [pesi], dense and foolish [sachal], and exceedingly filthy [mezuham me'od] — three distinct qualities. This is the aspect of the lowest form of Evil Inclination among all the levels of the Evil Inclination — for there are several levels within the Evil Inclination, as taught elsewhere. And this gross and filthy Evil Inclination clings, attaches, and becomes completely entangled in every holy thing — weighing upon the person with sadness [atzvus] and laziness [atzlus]. This is the nature of abominations and crawling things — they are in the ultimate state of sadness and laziness, and their vitality is the most minimal of all the categories of living creatures. One must guard one's soul greatly from them — namely from this form of Evil Inclination. But it is very easy to be saved from it — for with a small amount of attention, daas, and a little alertness, one can separate from them and subdue them. For their vitality and strength are very minimal — and they can easily be killed and crushed by the thousands and tens of thousands in a single moment. Only because they cling and attach themselves in every place does it appear to the person at first that it is difficult to escape them and subdue them — but with a little daas and a little alertness one can subdue them easily and nullify them completely. For they are extremely weak.

119

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

119

The Tzadik works to illuminate and awaken all the holy sparks that have fallen down — all the way to the actual dust — where the essential grip of the serpent's defilement resides. And the Tzadik awakens and arouses them and makes known to them that "the whole earth is full of His glory" [m'lo chol ha-aretz kevodo] — for even in the place where they are, they too can find Hashem, blessed be He. And this is the aspect of: "Awake and sing, O you who dwell in the dust" [hakitzu v'rannenu shochnei afar] [Yeshayahu 26:19] — those who dwell in the dust specifically. Therefore those species of domesticated animals, beasts, and birds that have signs of purity — this is the sign that this illumination has begun to shine upon them. Therefore they are pure and permitted for Israel's eating. But those species that have not merited to receive this illumination — therefore they have no signs of purity and they are impure and forbidden. And this is the aspect of the prohibition of eating shekatzim [abominations] and crawling things — on account of: "the creeping thing that creeps upon the earth" [ha-sheretz ha-shoretz al ha-aretz] [Vayikra 11:44] specifically. For they are of the aspect of the serpent's defilement — whose essential grip is in the dust and earth. And they are literally shochnei afar [dwellers in dust] — to whom no rectification or illumination from the Tzadik's awakening reaches. For they are the aspect of complete evil, the intensity of defilement. Therefore they are forbidden for eating — for we cannot rectify or elevate them. On the contrary — one must separate from them entirely. And as for worms that form in detached produce [talush] being permitted as long as they have not emerged — see within.

120

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

120

The matter of worms that form in detached produce — which are permitted as long as they have not emerged — see [the section on] Hischazekus [Strengthening Oneself], entry 56 of this volume.

121

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

121

The essential aspect of the shevirat ha-keilim [the breaking of the vessels] and the death of the primordial kings was in the aspect of the Divine Name Ben [the Name of numerical value 52 — associated with the lower, more constricted levels of divine emanation] — which corresponds to the foundation of the element of earth [yesod he-afar] and the World of Action [olam ha-asiyah]. Therefore there the essential prevailing of the kelipos and Sitra Achra occurs — in the aspect of: "and dust is the serpent's food" [v'nachash afar lachmo] [Yeshayahu 65:25]. And therefore the worms that literally creep upon the earth — defilement clings to them most intensely — and therefore they are all forbidden.

122

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

122

Fish are drawn at their root from the aspect of the great Tzadikim who are the aspect of Mashiach — who draw wondrous rectifications in each generation from the aspect of the World of Rectification [olam ha-tikun] that will be revealed in the future. At that time the intellect and wisdom within the tzimtzum of the primordial void [chalal ha-panui] will be revealed — through which everything will be rectified. And this intellect is the aspect of water — which is the root of all creation, as our Rabbis of blessed memory stated: "In the beginning the world was water upon water". And therefore it will be said in the future: "for the earth will be full of the knowledge of Hashem as the waters cover the sea" [ki mal'ah ha-aretz de'ah…kamayim layam mechasim] [Yeshayahu 11:9]. See within. And this is the aspect of fish whose growth is in the water. But since from this tzimtzum of the primordial void comes the root of the grip of all judgments [dinim] and kelipos, may the Merciful One save us — therefore fish require signs of purity. And the essential one is the scales — which are the aspect of the garments of tzedakah. Through this one merits to draw the illumination of the supernal intellect — which is the root of the tzimtzum of the primordial void. And through this all the contractions and judgments are sweetened and the grip of all the kelipos is nullified, may the Merciful One save us.

123

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

123

It is explained in the Tikkunim that eggs are the aspect of ma'arei mikra [masters of Scripture — those whose primary engagement is the Written Torah]; they are also the aspect of the ofanim [the angelic "wheels"], the aspect of the World of Action [asiyah]. And since with the Written Torah [mikra] the nations also have some grip — for they too can engage with it — and the essential advantage of Israel is in the aspect of the Oral Torah [Torah she-b'al peh] in which the nations have no grip whatsoever — therefore our Rabbis of blessed memory stated that eggs have no clear signs of purity. For it is known that all pure species are from the side of Israel, and impure species are from the side of the nations. And this is the aspect of the twenty-four species of impure birds — which are the aspect of the souls of the nations — corresponding to the twenty-four books of the Torah [kaf-dalet sifrín d'oraisa] — because the nations draw some grip from there. Therefore the pure birds — which allude to the souls of Israel — had their signs not written in the Torah at all. For the essential advantage of Israel is through the Oral Torah. And this is the aspect of: a pure bird is eaten only by tradition [masores] — which is the aspect of the Oral Torah, transmitted only from mouth to mouth. Therefore eggs — which allude to ma'arei mikra, the aspect of the Written Torah — it is impossible to distinguish at all between impure and pure. For since the nations also engage in the Written Torah and expound it orally according to their own ways and evil opinions — therefore one cannot rely on this alone to permit them, unless it is clearly known to one that they come from a pure bird. And since in truth the Written Torah and the Oral Torah are entirely one — and it is forbidden to separate them at all — for the Written Torah without the Oral Torah has no completeness, since there is no true interpretation of the Torah except through the Oral Torah. And likewise the Oral Torah alone has no existence except through the Written Torah — for leika midi d'la remiza b'oraisa [there is nothing that is not hinted at in the Written Torah]. It turns out therefore that within the Written Torah, in truth, all of the Oral Torah is truly included — for since everything is already hinted there, the Written Torah itself contains the Oral Torah within it. Therefore eggs have one end rounded [kad] — the aspect of the twenty-four books of the Torah — and one end pointed [chad] — the aspect of the Oral Torah, where the essential sharpening of the Torah scholars who sharpen each other in halachic debate occurs. And therefore if both ends are rounded or both pointed, it is certainly impure — for this is the aspect of complete separation, G-d forbid, between the Written Torah and the Oral Torah, which are the aspects of the Holy One, blessed be He, and His Shechinah. Even so — even if one end is rounded and one pointed — since the nations also study the Written Torah and expound it orally according to their ways and evil opinions — one cannot rely even on this alone to permit the egg, unless it is known to one clearly that they come from a pure bird.

124

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

124

Eggs are the aspect of ma'arei mikra [masters of Scripture]. And Scripture [mikra] is in the World of Action [asiyah] — the aspect of Malchus, the aspect of lower wisdom [chochmah tata'ah], the aspect of the measurements of the letters of the Torah [shi'ura d'asvana d'oraisa] — the aspect of the holy contractions [tzimtzumim] through which one comes to the apprehension of divinity. Therefore many Torah measurements are [the size of] an egg [ka-beitzah]. And these holy contractions are the aspect of igulim [circles] — which are the aspect of emunah [faith] — the aspect of: "and your faithfulness surrounds you" [ve'emunas'cha sevivosecha] [Tehillim 89:9]. And afterward through this specifically the supernal intellect of the apprehension of divinity is drawn — this being the aspect of the direct, straight light [or ha-yashar]. For just as at the beginning of creation there were many contractions and [a dynamic] of circles and straight light, as explained in Etz Chayyim — so too now with every apprehension and apprehension. And this is the aspect of "one end rounded and one end pointed" stated regarding the signs of eggs — which allude to the aspect of lower wisdom, through which one comes to the apprehension of divinity. For if both ends are rounded or both pointed — it is certainly a sign of impurity. Both ends rounded — this is the aspect of false beliefs [emunos kazviyas] which are complete foolishness without any intellect. Both ends pointed — this is the aspect of intellect alone without faith. And both these aspects are a sign of impurity — for the essential wholeness of holiness is through holy faith and holy intellect together — which is the aspect of rounded-and-pointed [kad va-chad] as above. But even [with] faith and intellect, one must still distinguish between impure and pure — for there are false beliefs that also put forward some mistaken reasoning and confused foolishness to justify their faith. Therefore one cannot rely on one's own understanding at all — only on our tradition from the mouths of the true Sages of holiness, as we received from our holy fathers and teachers. And therefore even if one end is rounded and one pointed, one cannot rely on this alone — until one has heard from a reliable source that they come from a pure bird.

125

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

125

The matter of the blessing that must be recited before eating and the matter of the priestly gifts — see [the section on] Shocheit [Slaughterer], entry 15 of this volume. The Arc of This Batch: This batch completes the fish section with the most intimate and personal teaching — the Tzadik himself is the fish, and all Israel are fish — then moves through worms and creeping things into a profound treatment of eggs as the map of Written Torah and Oral Torah, circles and straight light, faith and intellect. Entry 116 is among the most consoling and elevating entries in the chapter. Fish require no slaughter, no treifos — because their vitality is drawn from the Tzadik who is himself all-pure. The gathering [asifah] of fish purifies them — just as the "ingathering" [asifah] of a Tzadik (his passing) is the gathering of pure holiness. The impure fish that do exist in the world correspond to the liars and hypocrites who imitate the Tzadik without his inner reality — they have no scales (no garments of tzedakah) because they have no true connection to holy charity. Entry 117 extends this: all of Israel are fish — because all their growth is in the waters of Torah. But even Israel, swimming in holy daas, must maintain tzimtzum — the discipline of not going beyond one's permitted boundary: "what is hidden from you, do not seek." The scales are this discipline made visible on the body of the fish. Entry 118 turns to the opposite pole: worms and crawling things are the ultimate embodiment of the serpent's defilement. They have no upright form — they crawl like the serpent cursed after the sin. They are the aspect of Esav's kelipah — who has no script or language, lower than all seventy nations. But here the compiler inserts a remarkably practical and encouraging teaching: this form of Evil Inclination — sadness, laziness, the gross and clinging yetzer* — is actually the **weakest** of all the Evil Inclination's levels. A moment of daas and alertness can crush thousands of them at once. The danger is only in how ubiquitously they cling, not in how strong they are. Entry 119 reveals the unity of the kashrut map: the signs of purity in animals are literally the Tzadik's illumination having reached those souls. Pure = the Tzadik's awakening has penetrated; impure = it hasn't yet. Worms and creeping things are the extreme case: they dwell in the literal dust, where the serpent's defilement is most concentrated, and the Tzadik's awakening cannot yet reach them. The commandment of "the creeping thing that creeps upon the earth" is therefore not merely dietary — it is a spiritual topography of the universe. Entry 121 grounds this in the cosmological framework of shevirat ha-keilim [the breaking of the vessels]: the earth itself — the element of dust — is where the vessels broke, where the Divine Name of Ben (52) manifests, where the kelipos have their deepest grip. Worms that literally touch the earth are saturated with this brokenness. Entry 122 lifts the fish section to its cosmic height: fish are drawn from the great Tzadikim of each generation who draw illuminations from the World of Rectification that will be fully revealed in the future — specifically the wisdom hidden within the tzimtzum of the chalal ha-panui [the primordial void]. This is the water of the future: "the earth shall be full of the knowledge of Hashem as the waters cover the sea." Fish live in water — they are literally inhabitants of the future world's knowledge. Entries 123–124 are among the most structurally brilliant in the chapter. The egg's shape — one end rounded, one pointed — encodes the entire relationship between Written Torah (circles, faith, emunah, the twenty-four books) and Oral Torah (the sharp point, the tradition, the halachic sharpening). Both ends rounded = pure faith without intellect (the error of false religion). Both ends pointed = pure intellect without faith (the error of philosophy). Only when rounded meets pointed — faith and intellect in their proper proportions — is there holiness. And even then, one cannot determine purity from shape alone: one must hear from a trusted source. No individual can adjudicate his own spiritual status from self-examination — only received tradition from holy Sages can do that. Entry 125 closes the batch with a cross-reference — directing the reader to the section on ritual slaughter, connecting the pre-meal blessing and the priestly gifts to that broader framework. Two corrections made in this version: (1) Entry 118: the Evil Inclination of worms is described with three distinct Hebrew adjectives — pesi [naive/simple], sachal [dense/foolish], and mezuham me'od [exceedingly filthy] — each with its own spiritual meaning. The previous translation merged the first two into one. The distinction matters: pesi is the naive simplicity of not understanding why the evil is wrong; sachal is the dense, heavy foolishness that resists penetration by daas; mezuham is the moral filth. Together they form the complete characterization of the grossest, lowest level of the Evil Inclination. (2) Entry 123: the Aramaic axiom leika midi d'la remiza b'oraisa — "there is nothing that is not hinted at in the Written Torah" — is the logical basis for the conclusion that the Written Torah contains the Oral Torah within it — not merely that the Oral Torah needs the Written Torah. The direction of the logical inference runs from the axiom forward to the conclusion: because everything is hinted in the Written Torah → the Written Torah truly includes all of the Oral Torah. This is why the egg's shape is one round end (Written Torah / twenty-four books) and one pointed end (Oral Torah / sharp halachic debate) — the two are distinct yet mutually containing. נ נח נחמ נחמן מאומן

126

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

126

All domesticated animals, beasts, and birds — and all things in the world — receive their vitality only from Israel who fulfill the Torah. Therefore all pure species receive their vitality from the side of holiness and are permitted for eating, while impure species receive their vitality from the Sitra Achra and are therefore forbidden for Israel's eating. And it is explained elsewhere that it is impossible to draw near to the Torah and to the totality of holiness except through azus d'kedushah [holy brazenness/boldness — the audacious courage of holiness] — standing firm through this and prevailing against those who wish to prevent one from holiness. But this azus d'kedushah requires great guarding so that it should not become the aspect of azus d'Sitra Achra, G-d forbid — regarding which our Rabbis of blessed memory stated: "the brazen-faced one goes to Gehinnom." Therefore one must have great holy shame [bushah d'kedushah] and be in the aspect of: "the shame-faced one to Gan Eden." And it is specifically through this yirah [awe] and bushah [shame/humility] that one will prevail with great holy boldness against all those who prevent one. And this requires special vigilance especially for young people who wish to begin educating themselves in the service of Hashem and drawing near to holiness. They are in the aspect of "eggs — masters of Scripture" — for just as the beginning of learning in general is Scripture [mikra] — the aspect of "at five years to Scripture" [Avos 5:21] — similarly in the matter of divine service, which is the essential ultimate purpose of learning — for "not the exposition is the essential thing etc." — the beginning of education in the service of Hashem is the aspect of "masters of Scripture." And at the beginning, they will certainly still encounter many obstacles and trials — and they require great guarding not to destroy them and not to break them easily, G-d forbid. For they are still weak and tender — in the aspect of "eggs — masters of Scripture." And the essential protection and strengthening for them is through azus d'kedushah — drawn from the aspect of holy bushah and yirah, as above. And this is the aspect of "one end rounded" [rosho echad kad] — this is the aspect of bushah and yirah, as explained within. And "one end pointed" [v'rosho echad chad] — for even though one is shame-faced, nevertheless one must be sharp, strong, and bold to stand with great holy boldness against all those who truly prevent one from holiness. But if both ends are rounded — meaning one is in a state of shame from all sides, with no boldness whatsoever, and is nullified from the holiness of one's service through all the aspects of those who prevent one — and likewise if both ends are pointed — meaning one is full of boldness and has no shame whatsoever — these are certainly impure. For the boldness of the Sitra Achra is certainly impure. And likewise if one has no holy boldness at all, this too is a sign of impurity — for it is impossible to draw near to holiness except through azus d'kedushah which is included in the aspect of holy bushah. But even if one has both aforementioned signs — it is still uncertain. For there is one who has boldness and shame and both are the opposite of holiness — for he is bold against the fit and the true Tzadikim, while against the liars specifically he has shame and nullifies himself before them. Therefore even if one end is rounded and one pointed, one still cannot rely on this to eat it — until one knows that it comes from a pure bird, namely from the side of holiness.

127

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

127

The essential suckling of the comprehensive evil from holiness, G-d forbid, is through the Targum-language [lashon targum]. And milk is the aspect of Targum — namely that the good in the Targum has been refined from the evil within it: the aspect of blood curdling and becoming milk. And therefore milk is permitted for eating without any rectification. And since it is from the aspect of Targum — which is the aspect of slumber [tardaimah] and sleep, as is known — therefore milk naturally induces sleep in a person. And this is the aspect of the many kinds of refinements that exist within milk: butter and cheese, and the secondary cheese made from the whey of milk [nasyuvei d'chalava]. For since the entire essence of milk comes from the aspect of refinement from evil to good — from blood to milk — and it is known that every thing that has been refined from evil to good, even once it is already included in the good, still requires further refinement — refining after refining — in order to bring out the best and most refined within it, and the remainder is then refined afterward. This is the aspect of all the aforementioned refinements made from milk. Therefore meat and milk are forbidden together — for meat is the aspect of the essential thickness and physicality of the body, which is the aspect of strict judgment [dinim] — in the aspect of what our Rabbis of blessed memory stated: "the body is hard" [guf kashe]. Especially the body of an animal — where the aforementioned comprehensive evil clings most strongly. Therefore it is not fit to eat raw, but only through cooking — and especially beef which requires extensive cooking. All of this is because it has not yet been refined for human eating, and the evil within it has not yet been fully subdued and sweetened until after cooking over fire — the aspect of: "from the fire they came forth and the fire shall consume them" [Yechezkel 15:7]. Therefore it is forbidden to cook it in milk — so as not to give sustenance to the evil that clings to the meat and allow it to draw from the holiness of milk which is the aspect of Targum, as above. And therefore the prohibition of meat and milk is adjacent in the Torah to the commandment of bringing first-fruits [bikkurim] — for which one must recite: "An Aramean sought to destroy my father etc." [Arami oved avi] [Devarim 26:5] — namely that the kelipah of Lavan wished to prevail and draw sustenance from holiness through the Targum-language which is Aramaic. And for this reason too, meat and milk are forbidden. And the Torah prohibition of meat and milk applies only to beef — where the comprehensive evil clings most strongly (and which therefore requires slaughter of two signs, and its fat is forbidden, and its blood requires no covering). This is in contrast to a wild animal and birds — where the evil does not cling as strongly (and therefore their blood requires covering and their fat is permitted). Therefore in them the prohibition of meat and milk is only Rabbinic, not from the Torah. And therefore fish — which require no slaughter at all and have no prohibition of blood etc. — in them there is no prohibition of meat and milk even Rabbinically.

128

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

128

The domesticated animal has no daas and mochin [higher faculties] — which are the aspect of me'orei or [light-luminaries]. Therefore it is in the aspect of me'orei eish [fire-luminaries] — for this corresponds to that. And where there are no me'orei or — the me'orei eish prevail there, G-d forbid. And this is the aspect of: "in the evening you shall eat meat" [ba-erev tochlu basar] [Shemos 16:12] — for in the evening, which is the time of the withdrawal of the me'orei or and the dominion of the me'orei eish — then is the time for eating meat, which is the aspect of me'orei eish. And therefore one must be especially careful in eating meat — to eat it in holiness with great kavanah — in order to merit to subdue the me'orei eish. And therefore our Rabbis of blessed memory stated: "an ignoramus [am ha-aretz] is forbidden to eat meat" — for in truth the me'orei eish also draw and receive from the aspect of the me'orei or — the three colors of the eye and the pupil drawn from the four letters of the Divine Name. For even in the me'orei eish there are four colors, as stated in the holy Zohar — for they too receive vitality from the Name of Hashem, for He, blessed be He, gives life to them all. But one must be careful not to give them too much vitality — only their minimum sustenance, in a limited measure, so that they should not prevail, G-d forbid. Therefore in truth we are permitted to eat meat — but it is only possible to eat it through the power of the Tzadikim and the holy Torah, which are the aspect of me'orei or. Through this one can subdue the evil in the me'orei eish and refine the good from the evil — and then one can eat meat. But an am ha-aretz — who is distant from the holy Torah, and even if he read and repeated but did not serve Torah scholars, our Rabbis stated he is also called an am ha-aretz — and since he is not connected to the true Tzadikim who are the aspect of me'orei or — therefore he is forbidden to eat meat. For through this the Sitra Achra would prevail even more — which is the aspect of me'orei eish that clings most strongly in beef. But through receiving power from the Tzadik and the holy Torah, one can then eat meat in holiness — until on the contrary, through this the me'orei eish are subdued and the good within them is refined and elevated to holiness. And through this the daas and mochin — which are the aspect of me'orei or — are completed even more. It turns out: meat is the aspect of me'orei eish, but milk is the aspect of me'orei or — for blood curdles and becomes milk — namely the me'orei eish that cling in the boiling and turbidity of the blood are subdued, and the me'orei or prevail — which are the aspect of the colors of the eye, as above. And this is the aspect of: "His eyes are like doves…bathed in milk etc." [einav k'yonim…rochatzos be-chalav] [Shir HaShirim 5:12]. And the essential coming-into-being of this aspect of "blood curdles and becomes milk" is at the time of birth — for all births are drawn from the true Tzadik who is the aspect of me'orei or. And therefore at the time of birth — when the illumination of the Tzadik's light is drawn — blood curdles and becomes milk: namely the me'orei eish are subdued, sweetened, and refined — and the aspect of me'orei or is revealed. And this is the aspect of the prohibition of meat and milk — for it is forbidden to join them together, so as not to give excessive sustenance to the me'orei eish that cling to the meat. For the meat — the aspect of me'orei eish — should not draw from the milk which is the aspect of me'orei or — lest the me'orei eish prevail even more, G-d forbid. Therefore the Torah prohibition of meat and milk is through cooking — and the cooking itself is also forbidden. For then through cooking over fire — if they are joined together, the me'orei eish can prevail even more through this. And this is what is understood in the holy Zohar — that the mixture of meat and milk is the aspect of the blemish of the bris. For the essential blemish of the bris is likewise in the aspect of the prevailing of the me'orei eish as above. And this is [the reason for the juxtaposition of] the prohibition of meat and milk to the commandment of first-fruits — see within.

129

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

129

Meat is from the aspect of the intensity of tzimtzum [contraction] and boundary [gevul] — especially beef, which is drawn at its root from the aspect of: "the face of an ox from the left" [pnei shor me-hasmol] [Yechezkel 1:10] — which is the aspect of limit and contraction. And milk is the aspect of the sweetening and expansion [harcha'ah] of the contraction and boundary — the aspect of "blood curdles and becomes milk" — which occurs at the time of birth, which is the aspect of the expansion of the holy boundary. For although every person must guard his boundary and not breach it, G-d forbid — and not enter the boundary of another — which is the aspect of the prohibitions of mixed-species [kila'im] and forbidden relations [arayos] — nevertheless every person must also seek to expand his boundary: that his holy boundary should spread, expand, and grow — the aspect of: "expand the place of your tent etc." [harchivi mekom ohalech] [Yeshayahu 54:2]. And this is the essential sustaining of the world and the obligation of having children — and therefore at the time of birth, blood curdles: namely the contraction and boundary which is the aspect of judgments [dinim] — the aspect of blood — is sweetened, and becomes milk — which is the aspect of the expansion of the holy boundary. And therefore it is forbidden to mix it with meat.

130

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

130

Through eating, the body is strengthened. Therefore one must eat in great holiness according to the Torah — so that the boldness [azus] of the body and its desires should not prevail through one's eating, G-d forbid. And the essential holiness of eating is through azus d'kedushah — which is the aspect of joy [simchah] — drawn through holy bushah [shame/humility] and yirah [awe]. And this is the aspect of: "eat the fat [mashmanimim] etc. for the joy of Hashem is your strength" [Nechemyah 8:10] etc. And therefore the essential holiness of eating is on Shabbos and Yom Tov — which are days of joy. For then great joy and gladness is aroused in all the worlds through the illumination of the crowns [katarim] of the aspect of "we shall do and we shall hear" [na'aseh v'nishma] that is drawn then, as explained within. And therefore even on weekdays one must sanctify the eating through drawing the holiness of Shabbos — in the aspect of: "remember it from the first day of the week" [Beitzah 16a] — and as our Rabbis of blessed memory stated regarding Shammai: that he ate every day of his life in honor of Shabbos. And this is also the aspect of the blessing one must recite over every thing. And when one merits to eat in complete holiness — which is through the aspect of joy and azus d'kedushah drawn from the illumination of the crowns of "we shall do and we shall hear" — through this one merits to receive through the eating the illumination of the aforementioned crowns as well. And one merits through this to a higher aspect of "we shall do and we shall hear" — and to recognize Him, blessed be He, even more through holy eating — the aspect of: "and you shall eat before Hashem your G-d and rejoice…before Hashem your G-d" [v'achalta lifnei Hashem Elokecha v'samachta…lifnei Hashem Elokecha] [Devarim 14:26] specifically — "and you shall rejoice" specifically, as above. And then eating is in the aspect of: "and they beheld G-d and they ate and drank" [vayechezu es ha-Elokim va-yochlu va-yishtu] [Shemos 24:11] — which is the aspect of eating from the Tree of Life [Etz ha-Chayyim]. For one merits through this to live with holy vitality anew each time — through the new apprehension of "we shall do and we shall hear" that one attains each time. This is the aspect of the feast of the Tzadikim in the World to Come — for this is the essential life and pleasure of the World to Come: that one should merit each time to a higher apprehension of "we shall do and we shall hear" and to know Him, blessed be He, ever more fully through holy eating.

131

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

131

All foods require refinement [beirur] — to refine them from the grip of the evil that clung to them since the eating of the Tree of Knowledge of Good and Evil. And the essential evil is the aspect of azus d'Sitra Achra [the boldness of the Other Side] — which is the essential defilement of the serpent — from which all desires and sins flow, G-d forbid. For all of them are drawn from the azus of the Sitra Achra — which is the aspect of the boldness of the body, which is very strong and intense in its desires. And just as azus d'kedushah is drawn from holy bushah and yirah — so too azus d'Sitra Achra is one aspect together with the bushah of the Sitra Achra, as explained within. And this is the aspect of the comprehensive principle of all the forbidden foods that the holy Torah prohibited to us — for in all the impure species, the evil of the azus d'Sitra Achra clings most strongly. And as can be plainly observed [ka-nireh be-chush] — most impure species are exceedingly bold in spirit [azei nefesh]. And therefore they are forbidden for eating — so that through eating them the bodily azus of the Sitra Achra should not prevail, G-d forbid. And likewise in the opposite direction — all the abominations [shekatzim] and crawling things [remasin] are forbidden, because they are in the ultimate state of weakness — with no azus d'kedushah whatsoever. And this too is drawn from the Sitra Achra — which is the aspect of the shame [bushah] and weakness of the Sitra Achra. And therefore they are also forbidden for eating — for we can only eat the pure species that the Torah has assessed as drawn from the side of holiness, that we have the power to refine them. Namely: eating them will not draw upon us the azus d'Sitra Achra nor the weakness and shame of the Sitra Achra — rather we will merit to refine them so that holy azus is drawn upon us, giving us strength through our eating to prevail in the service of Hashem. But since even in the pure species there is some grip of evil — which is the aspect of the animalistic spirit [ruach ha-behemiyas] within them, from which all desires come, which are the aspect of bodily azus — therefore even the pure species require slaughter. [See the section on Shocheit [Slaughterer], entry 16 of this volume.] And this too is the aspect of the prohibition of meat and milk — for meat is the aspect of azus, and milk is the aspect of weakness and shame [chalishus u-bushah], as explained within. And milk must be refined so that it should be in the aspect of holy bushah — so that the shame of the Sitra Achra should not cling to it, which is itself the aspect of the azus d'Sitra Achra. And likewise meat — which is the aspect of azus — must be refined simply from the azus d'Sitra Achra. And one must merit through eating meat to azus d'kedushah — which is the aspect of joy, as above. And this is the aspect of what our Rabbis of blessed memory stated: "there is no joy except with meat" [Pesachim 109a]. And therefore meat and milk — each one alone [kol chad b'anpei nafshei] is permitted — for each one individually we have the power to refine and elevate to the root of its holiness. But together they are forbidden with a severe prohibition — for through this the azus d'Sitra Achra that clings in the beef prevails even more, weakening the person's resolve for divine service — the aspect of the shame of the Sitra Achra. And through the very same action the azus d'Sitra Achra is stirred against him — with bodily desires and bodily boldness — until he literally becomes brazen against G-d-fearing people. And likewise in reverse: through the azus d'Sitra Achra one comes to shame. And therefore when meat — which carries the grip of azus d'Sitra Achra — becomes mixed together with milk — which carries the grip of the shame of the Sitra Achra — we can no longer refine them, and therefore they are forbidden. And this is the aspect of "You shall not cook a kid in its mother's milk" [lo sevashel gedi ba-chalev imo] [Shemos 23:19] — and the Torah here calls all beef by the name gedi [kid/goat-kid] — to teach us the blemish caused by meat and milk: namely that through this the grip of the azus d'Sitra Achra that clings to beef is strengthened — which is the aspect of gedi izzim [the kid of goats] — the word meaning boldness [azus]; the aspect of se'ir izzim [the goat] which is the aspect of the kelipah of Esav the hairy man [ish sa'ir] — the wicked kingdom — which exists only through the aspect of azus d'Sitra Achra. And one who merits to refine this transforms the bodily boldness — which is the aspect of gedi izzim — toward holiness. This is the aspect of why in many communal sacrifices there was also a se'ir izzim [goat]. And the reverse — is the reverse — which is the aspect of the prohibition of meat and milk, as above.

132

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

132

Through being fully careful about the prohibition of eating meat and milk — through this one merits to be renewed in one's service of Him, blessed be He, at every moment. This is the aspect of the commandment of bringing first-fruits [bikkurim] — and therefore the prohibition of meat and milk is adjacent in the Torah to the commandment of first-fruits [bikkurim]. And this is also slightly hinted at in the witty language of our Rabbis of blessed memory who stated: "meat and milk — it is a chidush [innovation]" — chidush [renewal/innovation] specifically, as above.

133

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

133

The matter of the nullification of a prohibition in sixty [bitul b'shishim], and there are things that are not nullified; and likewise the matter of things that require a seal within a seal [chosom b'soch chosom] — see there, sections 22, 23.

134

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

134

The matter of meat and milk and the prohibition of bishul akum [food cooked by non-Jews] — see Halachos of Meat and Milk, Law 5, sections 9, 11, 12.

135

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

135

Everything in the world — mineral, vegetable, animal, and speaking being — draws its vitality from the holy contractions [tzimtzumim kedoshim] which are the aspect of the holy intellect [sichliyus kedoshah] of the lower wisdom [chochmah tata'ah] — which is the root of all. Through this one comes to the apprehension of divinity — which is the ultimate purpose of all. For everything was created solely for this. And therefore the completion of the rectification [gmar ha-tikun] of most foods is through cooking in fire — which is the aspect of the aforementioned lower wisdom — the aspect of "the flame of fire" [labas eish]. The Arc of This Batch: This batch unfolds the grand unified theory of the entire kosher system through the lens of two master polarities: azus (bold strength) versus bushah (shame/humility), and me'orei or (light-luminaries) versus me'orei eish (fire-luminaries). These entries represent some of the most synthetic and practically urgent material in the entire chapter. Entry 126 applies the egg teaching directly to young people beginning their spiritual journey. The egg's "one rounded end and one pointed end" is the precise formula for the young beginner: enough humility and awe (bushah d'kedushah) to remain teachable and shame-faced before true Tzadikim — and enough holy boldness (azus d'kedushah) to withstand the obstacles and mockers that will certainly come. Both ends rounded = a person broken by every obstacle (no holy boldness). Both ends pointed = brazen arrogance with no humility. Neither can draw near to holiness. Even the correct proportion is not self-certifiable — one needs to hear from a trusted source that one's egg "comes from a pure bird." Entry 127 reveals that milk's permission for eating without any slaughter or rectification is because milk is the aspect of Targum — the intermediate language — already refined from blood. The physical fact that milk induces drowsiness is explained kabbally: Targum is the aspect of tardaimah [slumber]. The prohibition of meat-in-milk is because the evil clinging to beef will suckle from the holiness of milk, using the Targum-channel as its pathway. Entry 128 is the most anatomically complete treatment of the meat prohibition. The beef animal is from the left side of the merkavah — the ox face — which is the aspect of contraction and judgment. When it eats, the me'orei eish that constitute its inner nature receive sustenance. Eating beef draws those fire-luminaries into one's body. Milk, by contrast, is the sweetened product of birth — blood becoming milk — which is me'orei or breaking through. Joining them gives the fire-luminaries access to the light-luminaries' channel, dramatically increasing their power. This is why the prohibition is specifically through cooking: fire is the medium of me'orei eish, and cooking meat in milk over fire maximally activates the dangerous combination. Entry 129 reframes meat and milk through the geometry of boundaries: meat = contraction and boundary (the left, the face of the ox); milk = the expansion and sweetening of that boundary (the moment of birth). The prohibition of mixing them is a prohibition against collapsing the distinction between contraction and expansion — which parallels the prohibitions of kila'im (mixing species that must remain distinct) and forbidden relations (violating the boundary of the other). Entry 130 reaches the highest plane: eating in full holiness — through joy and azus d'kedushah drawn from na'aseh v'nishma — is not merely a spiritual achievement during the meal. It causes a circular ascent: the crowns of na'aseh v'nishma illuminate the eating, and through the eating those very crowns are further received. The meal of the Tzadikim in the World to Come is specifically this: an ever-ascending spiral of knowing G-d through eating — each meal revealing a higher level of na'aseh v'nishma than the last. Entry 131 provides the master key to the entire kashrut system: impure species embody azus d'Sitra Achra (the brazenness of the Other Side), while worms and crawling things embody the opposite — the weakness and shame of the Sitra Achra. Both are forbidden. Pure species are exactly the middle: they carry enough holy boldness to enable divine service, and can be refined through eating. Meat and milk cannot be mixed because meat carries the azus d'Sitra Achra grip and milk carries the shame of the Sitra Achra grip — and when both are active simultaneously, the Sitra Achra's "chambers of substitution" operate: swapping holy boldness for shameful cowardice, and holy shame for brazen arrogance. This is the practical spiritual danger: eating meat and milk together makes a person bold against Tzadikim and meek before charlatans. Entry 132 closes the meat-and-milk section with a flash of Rabbinic wit: our Rabbis said "meat and milk — it is a chidush [innovation/novelty]" — meaning: through carefully guarding this prohibition, one merits constant chidush [renewal] in divine service, corresponding to the first-fruits that are always fresh and new. Entries 133–134 are cross-references to further elaborations elsewhere in Likutay Halachos. Entry 135 closes the batch with a cosmic principle: everything in existence draws its vitality from the holy contractions of lower wisdom — and the completion of most foods' rectification through cooking in fire corresponds to this: fire is the outer form of the lower wisdom's light, the flame that completes what the contraction has prepared. נ נח נחמ נחמן מאומן

136

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

136

The essential vitality and existence of food comes through the letters of speech [osiyos ha-dibur] that have fallen into it — the letters of the Holy Tongue [lashon ha-kodesh]. And from there comes the taste [ta'am] of the food — for ta'am is the language of speech [dibur], as it is written concerning Avigail: "and blessed is your ta'am" [u-varuch ta'amech] [Shmuel I 25:33]. And this is the aspect of: "Does not the ear try words, and the palate taste food for it?" [ha-lo ozen milin tivachan, ve-chech ochel yit'am lo] [Iyov 12:11] — for they are one aspect, as above.

137

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

137

The matter of the nullification of a prohibition in sixty, and the rule that a piece fit to be honored [chatichah ha-re'uyah lehiskaved] is not nullified — see [the section on] Ga'avah va-Anavah [Pride and Humility], entry 13 of this volume. And see further on this matter and the matter of "one may not pre-emptively nullify a prohibition" — [the section on] Geirim [Converts], entries 11–12.

138

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

138

The completion of the rectification of most foods is through cooking in fire — for in all foods there are letters of the Holy Tongue, but there still clings to them some of the evil of the seventy languages. Therefore it is not fit to eat them raw, but only when cooked in fire — "for from the fire they came forth and the fire shall consume them" [Yechezkel 15:7]. For the aforementioned evil is in the aspect of the bonfire of the seventy stars [meduras eish shel shiv'in kochvin], as explained within. Therefore food cooked by non-Jews [bishul akum] is forbidden — for they themselves are the comprehensive evil which is the aspect of the fire of the Sitra Achra. And it is explained there also: the prohibition of bread baked by non-Jews [pas akum] and their wine [yeinam]; and milk milked by a non-Jew without a Jew watching; and cheese of non-Jews; and the prohibition of trading in forbidden items unless they came to one's hand without one seeking them; and the matter of items sent via a non-Jew or an apostate — which require a seal within a seal [chosom b'soch chosom].

139

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

139

After milk has curdled, it continues to be refined — refining after refining — producing butter, cheese, and whey [nasyuvei d'chalava]. Butter is the best and most refined within it — the aspect of the Holy Tongue. Cheese is the aspect of Targum-language. And whey is the aspect of the complete waste left after the secondary cheese has been extracted from it by a second curdling. And therefore in some places there is a lenient practice regarding butter of non-Jews — for the evil does not cling so strongly to it, since their essential suckling is through Targum-language. But their cheese is forbidden by Rabbinic enactment — for cheese is the aspect of Targum, where the nations have a hold. And therefore the Sages forbade it — for it is in the aspect of a Rabbinic prohibition, the aspect of the Oral Torah which is the aspect of the rectification of Targum-language, as explained within. And therefore when Rabbi Yishmael asked: "Why did they forbid the cheese of non-Jews?" — the reply given to him was: "for your loves are better than wine" [ki tovim dodecha mi-yayin] [Shir HaShirim 1:2] — "the words of the beloved ones [the Sages] are more beloved to me than the wine of the Torah." For the wine of the Torah is the aspect of the Holy Tongue — and the essential wholeness of the Holy Tongue is through elevating the good within the Targum into it through Rabbinic enactments and the Oral Torah — the aspect of: "the words of the beloved ones are more beloved to me."

140

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

140

Through not being careful about the food of non-Jews and the wine touched by a non-Jew — the comprehensive evil clings to one through this, and one can thereby come to a severe blemish of the bris, G-d forbid. And through being careful about their food and their wine — through this one merits the rectification of the bris and that the secrets of the Torah will be revealed to one.

141

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

141

All of Israel's eating is in the aspect of mezonah d'nishmata [soul-food] — for through sanctifying themselves in their eating according to the commandments of the Torah and reciting blessings over every thing before and after — through this all their eating and drinking is in the aspect of soul-food. And the essential means is by drawing the holiness of Shabbos upon weekday eating as well — as our Rabbis of blessed memory stated concerning Shammai the Elder: that he ate every day of his life in honor of Shabbos. For Shabbos eating is entirely holy and entirely the aspect of soul-food. And through our being a holy people and drawing the holiness of Shabbos into the six weekdays — for from that day [Shabbos] all six days are blessed — through this all our eating in the six weekdays is also in the aspect of Shabbos food. For one must always eat in honor of Shabbos as above — and through this weekday eating is also rectified. And therefore bishul akum [food cooked by non-Jews] is forbidden — for the completion of the rectification of most foods is through cooking in fire. And all of this is because since the eating of the Tree of Knowledge of Good and Evil, evil has clung to all foods — until they require refinement after refinement and rectification after rectification. And their final rectification is through cooking in fire — "for from the fire they came forth and the fire shall consume them" [Yechezkel 15:7]. For at its root the evil is from the side of strict judgment [Sitra d'Dinah] — which is the aspect of fire. Therefore one must subdue and nullify the evil through fire as well. And this fire through which the food is cooked is the aspect of the tochachah [reproof] one must give a companion who transgresses Torah commandments, G-d forbid. And through the reproof the evil within him is consumed and the good within him is revealed and awakened. And just as one must be careful in giving reproof that one should not weaken the other's soul through this, G-d forbid — through arousing the foul odor of his evil deeds whereby the evil within him can prevail even more — therefore one can only fulfill the commandment of reproof completely when one merits the voice of the song that will resound in the future: which is the aspect of the river flowing from Eden to water the garden, where all the fragrances grow. Through this, on the contrary — through one's reproof one adds good fragrance to the other's soul. This is the aspect of the reproof of Moshe, as explained within. Likewise the cooking of foods must be through Israel specifically — for their fire is holy fire, the aspect of the complete reproof — through which the evil within the food is subdued and the good is revealed. But the fire of non-Jews is the aspect of the fire of Gehinnom — where the full intensity of the foul odor of all sins resides. For this corresponds to that: just as in Gan Eden all fragrances grow through the aforementioned river — so too in the opposite direction in Gehinnom there are all the foul odors of all sins. And therefore through the fire of non-Jews, not only is the evil within the food not subdued — on the contrary, foul odor is added to the foods. Then the foods are literally in the aspect of mezonah d'gufa [body-food] and not mezonah d'nishmata [soul-food] — which is the aspect of good fragrance. For in these foods there is no good fragrance whatsoever — and therefore they are forbidden for Israel's eating. And therefore Chananiah, Mishael, and Azaryah — who were careful about the food of non-Jews — the fire of Nevuchadnezzar had no power over them. And this is what is written about them: "and the smell of fire had not clung to them" [v'reiach nur la adat b'hon] [Daniel 3:27] — the smell specifically, as above. And therefore it was customary to bring incense [mugmar] to smell after the meal — as our Rabbis of blessed memory stated: "and he recites a blessing over the mugmar." And all of this was so that Israel's meal should be in the aspect of fragrance — which is soul-food, as above.

142

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

142

Mezonah d'nishmata [soul-food] comes only from the spiritual within the food, and mezonah d'gufa [body-food] comes only from the completely physical [gashmiyus gamur]. This is the aspect of: "the voice is the voice of Yaakov" [ha-kol kol Yaakov] [Bereishis 27:22] — which is the aspect of soul-food — and "but the hands are the hands of Esav" [v'ha-yadayim ydei Esav] — which is the aspect of body-food. And soul-food is the aspect of good fragrance, while body-food is the aspect of foul odor that arises from the waste of the physical matter of the food. And this is the aspect of the prohibition of wine touched by a non-Jew [yayin she-naga bo ha-akum]. For wine is in the aspect of the Tree of Knowledge of Good and Evil — which is the aspect of the two forces within wine, as our Rabbis of blessed memory stated: "if he merited, it becomes head" [zachah, na'aseh rosh] — the aspect of soul, the aspect of mochin. And therefore song is only recited over wine — for the essential soul-food comes through the good fragrances that grow by the river that waters the garden, which is the aspect of the voice of the song that will resound in the future — from which all songs in this world are drawn. But if one did not merit — then it is the reverse, G-d forbid. For then the wine is in the aspect of wailing [yelulah], as our Rabbis stated — which is the opposite of the aforementioned song. This is the aspect of body-food — the aspect of: "in sorrow you shall eat it" [b'itzavon tochlenah] [Bereishis 3:17]. And then the wine is from the side of Esav. Therefore wine is forbidden upon the touch of a non-Jew — for since it is in the aspect of the Tree of Knowledge of Good and Evil, it is easily tilted in either direction. And therefore as soon as the non-Jew touches it with his hands — its holiness is blemished through the aspect of "the hands are the hands of Esav." And then it is forbidden for Israel's drinking — for we are not permitted to drink wine except in the aspect of "the voice is the voice of Yaakov." And this is the aspect of what is stated in the holy Zohar: "wine — for the Aramean it is a sound of wailing" [yayin l'Aramah kalah]. See within.

143

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

143

Through not being careful about pas akum [bread baked by non-Jews], bishul akum [food cooked by non-Jews], and yayin nesech [wine used for idolatry] — through this the aspect of the side of Esav prevails — which is the aspect of body-food, as above — and the soul-food is weakened and the daas is blemished, until the Sitra Achra draws sustenance from one. And through this the lust for licentiousness [ta'avahs ni'uf] and the defilement of the serpent are strengthened — which are false beliefs and idolatry [avodah zarah], may the Merciful One save us. And this is hinted at in the words of our Rabbis of blessed memory: "They decreed against their bread and their oil because of their wine, and against their wine because of their daughters, and against their daughters because of another matter" — namely idolatry. And therefore [libation-wine] is called yayin nesech — after the verse: "for Hashem has poured out upon them a spirit of slumber" [ki nasach Hashem aleihem ruach tardaimah] [Yeshayahu 29:10] — which is the confusion of the koach ha-medameh [the power of imagination/fantasy] — through which false beliefs come.

144

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

144

The essential taste of food is drawn from the good within the food — for within every thing the goodness of Hashem [tuv Hashem] is garbed — namely the holy sparks. And from there the good taste within the food is drawn — the aspect of: "Taste and see that Hashem is good" [ta'amu u-re'u ki tov Hashem] [Tehillim 34:9]. But since the eating of the Tree of Knowledge, good and evil became intermixed in all foods — and from then it is impossible to reveal the good within the food except through many rectifications and refinements: removing chaff, straw, bran, coarse bran [motz, teven, subin, mursan], and the like. And the essential final completion of the rectification at the end is through baking and cooking — for through this specifically the taste of the good within the food is perceived. And all the rectifications of the food are for the purpose of subduing and breaking the husk that precedes the fruit [kelipah ha-kodemet la-pri] — in order to merit the fruit itself — namely the inner goodness garbed in the food. And the husk that precedes the fruit is the aspect of the koach ha-medameh [the power of imagination/fantasy], as stated elsewhere. For in every world and every level there is the aspect of imagination [dimyonos] — and these are the husk that precedes the fruit. And since the essential breaking of the koach ha-medameh is through the revelation of the greatness of the Creator — and the greatness of the Creator is the aspect of fire, as it is written: "for Hashem your G-d is a consuming fire, a great and awesome G-d" [Devarim 4:24] — and from the intensity of His greatness, blessed be He, all the chayyos, ofanim, angels, and serafim burn like coals of fire. And from there the river of fire flows — which is the Nehar di-Nur [the river of fire] drawn from the perspiration of the chayyos, as our Rabbis of blessed memory stated. And through this fire — which is the greatness of the Creator, blessed be He — the fire of the Sitra Achra is subdued and nullified: which is the aspect of the heat of all the evil desires drawn from the koach ha-medameh — the aspect of: "for from the fire they came forth and the fire shall consume them" [Yechezkel 15:7]. And from the supernal fire above, the earthly fire below is derived and descends — therefore there are many colors in fire, as stated in the holy Zohar. And this is drawn from the aspect of the revelation of the greatness of the Creator, blessed be He — which comes through the totality of the colors, as explained within. Therefore the final rectification of most foods — which is to completely break the husk preceding the fruit, namely to subdue the imagination that clings to them and reveal the good within them (from which the essential good taste within them is drawn) — is through fire. For fire is drawn at its root from the aspect of the holy fire of the revelation of the greatness of the Creator, blessed be He. And since the essential revelation of the greatness of the Creator is specifically through Israel — the aspect of: "Israel in whom I take pride" [Yisrael asher becha espa'ar] [Yeshayahu 49:3] — therefore the baking and cooking must specifically be through Israel. And then through this the imagination and the husk preceding the fruit are subdued — the aspect of: "fire goes before Him and burns up His enemies around Him" [eish lefanav teilech u-tlahet saviv tzarav] [Tehillim 97:3]. But if non-Jews cooked them — since they are from the aspect of the fire of the Sitra Achra — through this the force of evil imagination clings even more strongly to the food. And therefore it is not fit for Israel's eating — for Israel's eating must be in great holiness, in the aspect of breaking the imagination (from which all desires come) — through which the good and holiness within the food is revealed: which is the aspect of the holy sparks garbed in it. And therefore our Rabbis of blessed memory stated: "the table atones like the altar" [Chagigah 27a] — for holy eating is in place of a sacrifice. For all the sacrifices are in the aspect of breaking the imagination, as explained within. And this too is the essential holiness of Israel's eating, as above.

145

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

145

When one merits to sanctify one's eating completely through the revelation of the greatness of the Creator, blessed be He — which is the aspect of the rectification of foods through the power of the holy fire that is composed of many colors — then the supernal holy colors [gavnin ila'in kadishin] are revealed. These are the root of holy wealth [mamon d'kedushah] — and through this one is freed from the desire for money. And this is the aspect of what is explained in the story of the Ba'al Tefilah [the Master of Prayer — one of the stories in Rebbe Nachman's Sipuray Maasiyos] — that through the foods cooked by the power of the fire described there, the desire for money is cast away. The Arc of This Batch: This batch opens the section on forbidden foods of non-Jews — bishul akum, pas akum, yayin nesech — and reveals their underlying spiritual structure through the lens of two master concepts: mezonah d'nishmata (soul-food / fragrance) versus mezonah d'gufa (body-food / foul odor), and the fire of holiness versus the fire of the Sitra Achra. Entry 136 opens with a startling identification: the taste of food and the taste of speech are the same Hebrew word — ta'am. The taste of food is literally the letters of the Holy Tongue garbed within it. The palate that discerns food-flavor and the ear that discerns the meaning of words are performing the same spiritual act. Abigail's ta'am (wisdom/taste) is cited as the proof-text. Entry 138–139 explain the graduated hierarchy of milk derivatives: butter (Holy Tongue — most refined), cheese (Targum — intermediate), whey (waste — pure residue). The prohibition of non-Jewish cheese follows directly: since cheese is Targum-language and the nations draw their sustenance specifically through Targum, their cheese carries that channel of sustenance. The Rabbinic response to Rabbi Yishmael's question — "your loves are better than wine" — means: the Oral Torah's enactments that protect and refine the Targum-channel are dearer than the Written Torah wine itself, because they are the mechanism of the Oral Torah's victory over the Targum's danger. Entry 140 is brief but important: guarding against non-Jewish food and wine is directly connected to shmirat ha-bris [guarding the covenant] and to the revelation of Torah secrets. The connection runs through daas: non-Jewish food blemishes daas, which is the seat of the bris; protecting daas through kashrus opens the gates of hidden Torah. Entry 141 is among the most developed entries in this batch. The fire through which food is cooked is identified as the spiritual analog of tochachah [reproof]. Just as a Jew's holy reproof of another Jew — delivered through the voice of the future cosmic song — adds good fragrance to the other's soul, so too Israeli fire adds holy fragrance to food. Non-Jewish fire, however, is the fire of Gehinnom: it adds foul odor rather than refining the good. This is why Chananiah, Mishael, and Azaryah — who guarded themselves from non-Jewish food — were untouched by Nevuchadnezzar's fire. The verse is precise: "the smell of fire had not clung to them" — smell, specifically. And this is why incense was burned after the meal: to ensure the meal remained in the aspect of fragrance = soul-food. Entry 142 maps the Yaakov-Esav polarity onto the soul-food/body-food polarity. "The voice is the voice of Yaakov" = soul-food = fragrance = song. "The hands are the hands of Esav" = body-food = foul odor = wailing. Wine is the Tree of Knowledge — perfectly balanced between the two possibilities. The non-Jew's touch tips it toward Esav's hands, converting the potential song into a wail. The Zohar's formulation is electrifying: "wine — for the Aramean it is a sound of wailing." Entry 143 reveals the cascade of spiritual damage from non-Jewish food: it strengthens the side of Esav → weakens soul-food → blemishes daas → the Sitra Achra draws sustenance → lustfulness increases → false beliefs enter → idolatry. The name yayin nesech is derived from the verse about the spirit of slumber (tardaimah) — which is exactly the confusion of the koach ha-medameh (the imagination) from which false religion springs. Entry 144 is the most philosophically complete entry in this batch. Cooking in fire is the final stage of the cosmic process of breaking the kelipah ha-kodemet la-pri — the husk preceding the fruit. This husk is identified as the koach ha-medameh [the power of imagination] — which exists at every level of reality. The fire that breaks this husk is the earthly reflection of the divine fire of the Nehar di-Nur [the river of fire flowing from before the Divine throne] — drawn from the awe-fire of the chayyos. Israel specifically channels this divine fire through cooking. Non-Jewish fire channels the fire of Gehinnom — which intensifies imagination rather than breaking it. Therefore: "the table atones like the altar" — holy eating is sacrifice, because sacrifice is precisely the act of breaking the imagination through the divine fire. Entry 145 closes with a reference to Rebbe Nachman's story of the Ba'al Tefilah — where the multi-colored fire of holiness, when channeled through cooking, frees one from the grip of the desire for money. The holy colors of fire are the root of holy wealth — and holy eating reveals them. נ נח נחמ נחמן מאומן

146

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

146

In all foods there are exceedingly high lights [oros gevohim me'od]. Therefore the Tzadik — whose eating is in holiness, in the aspect of: "the Tzadik eats to the satisfaction of his soul" [Mishlei 13:25] — is nourished through his eating from the lights of tzachtzachos [the most brilliant, crystal-clear supernal radiances] — the aspect of: "and He shall satisfy your soul in tzachtzachos" [v'hishbia' b'tzachtzachos nafshecha] [Yeshayahu 58:11]. And therefore it is impossible to receive the high light of foods except through holy and pure vessels [keilim kedoshim u-tehorim] — which are made through the aspect of emunás chachamim [faith in the Sages]. [See the section on Emunah, entry 69 of this volume.] And when one blemishes faith in the Sages, G-d forbid, the vessels are blemished — and through this the foods are automatically blemished, and the light of holiness departs from them — since one has no vessel to receive the light within it. And then the foods remain as mere waste residue — and then the waste and dregs rise up and damage the brain. And therefore the nations — who are distant from the faith of Israel, and whose essential distance is from faith in the Sages, for many of their own wise men also know of faith in Hashem, blessed be He, but they deny the Torah and commandments — and primarily the Oral Torah, which is the aspect of faith in the Sages — and since they are distant from faith, they have no holy vessels. And all their vessels are impure in our eyes. And we cannot receive the light of holiness of the foods we eat except through the holy vessels of Israel — not through their vessels, which are the aspect of: "a vessel in which there is no desire" [keli ein cheifetz bo] [Hoshea 8:8]. All of this is because they are distant from faith in the Sages — through which comes the essential holiness of the vessels. And therefore when one purchases eating vessels from them, one must immerse them in mikveh waters. And through this we draw upon them the holiness of pure waters — which purify from the waste residue that comes through the blemish of faith in the Sages, as explained within. And through them the aspect of faith in the Sages is rectified — which is the essential holiness and rectification of all holy vessels, as above.

147

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

147

Israel's eating is precious, holy, and exceedingly elevated. For holy eating is the aspect of Torah itself — the aspect of: "and Your Torah is within my innards" [v'sorasecha b'soch mei'ai] [Tehillim 40:9]. For through the holy Torah, holy vessels are made — through which vitality is drawn from the Chai ha-Chayyim [the Living of all life] in gradual measure. And through this comes the essential vitality — and the essential holy vitality is holy wisdom and daas. And this itself is the aspect of holy eating — for through eating, vitality is drawn, as plainly observable. And this is because there is a power in every food to draw and delimit vitality from the Chai ha-Chayyim into all living creatures. And this power the foods receive from the holy Torah. Therefore one must eat in holiness according to the Torah — the aspect of: "and Your Torah is within my innards" — for only through the Torah is vitality drawn from the Chai ha-Chayyim to give life to the soul of every living thing. And therefore it is forbidden to derive any benefit from this world without a blessing — for through the blessing one recites before eating, one calls to the Creator, blessed be He — who is the Chai ha-Chayyim — Who created this thing with this power: that vitality should be drawn through it. And now through the blessing we recite over every thing, we call to the Creator, blessed be He, and draw the vitality from Him, blessed be He, into the food one wishes to eat. And then specifically the food has the power to give the person holy vitality — which is the essential true vitality. Therefore the essential vitality and satiation comes through the blessing — the aspect of: "and you shall eat and be satisfied and praise the Name of Hashem etc." [va'achaltem achol v'savo'a v'hilaltem es shem Hashem] [Yoel 2:26]. For the essential vitality that the food gives to a person comes through the blessing Israel recites over everything they eat and benefit from. And from there the power extends also to all the foods eaten by the nations and animals — that it should give them life as well. For everything is drawn only from Israel who fulfill the Torah, as is known. And therefore in truth there is a great difference between the vitality received by Israel through their eating with blessing and according to the Torah — and the vitality of all others. For Israel receives true vitality, holy vitality. And therefore only they are called truly alive — as it is written: "and you who cleave…are all alive today" [v'atem ha-devekim…chayyim kulchem ha-yom] [Devarim 4:4]. But the nations and the wicked — even in their lives they are called dead, as our Rabbis of blessed memory stated — for their vitality is no vitality at all. For they have no power to draw vitality from the Chai ha-Chayyim in gradual measure — which one only merits when eating is according to the Torah. And this is the aspect of: "the Tzadik eats to the satisfaction of his soul, but the belly of the wicked shall lack" [tzadik ochel l'sova nafsho, u-veten resha'im techsar] [Mishlei 13:25] — for they have no power to satisfy their soul and give it proper life, since they are distant from the Torah. And this is: "man does not live by bread alone, but by every utterance from the mouth of G-d shall man live" [ki lo al ha-lechem levado yichyeh ha-adam, ki al kol motza pi Hashem yichyeh ha-adam] [Devarim 8:3] — for the essential vitality received through eating bread is only through the blessing, which is the aspect of "the utterance from the mouth of G-d" [motza pi Hashem]. For through stirring from below, the above is stirred — and when we recite the blessing with our mouths, through this the mouth of G-d, so to speak, is awakened to draw vitality through the aspect of speech, in gradual measure — through which comes the essential power that the food has to sustain the person. And this is the aspect of the difference between all forbidden foods and permitted foods — for all forbidden foods are the aspect of eating from the Tree of Knowledge of Good and Evil. They are not drawn from holy vessels — only from shattered vessels [shivrei keilim] — which have no power to draw vitality from the Chai ha-Chayyim properly. On the contrary — through them the Sitra Achra prevails even more — which is the side of death [Sitra d'Mosa]. And likewise the most holy foods — such as sacred foods [kodashim] and terumah for non-priests — are also forbidden for eating. For since they are holy with very great holiness — the recipient has no power to receive the vitality and holiness drawn through them. And therefore if one who is unfit for them should eat them, G-d forbid — this would cause a new breaking of vessels [shevirat keilim me-chadash]. For the essential breaking of vessels was because the vessels could not contain the excess of light, as is known — the aspect of: "excess of oil causes the lamp to go out." And therefore through such foods too, holy vitality cannot be received properly — for the essential rectification is to receive vitality in gradual measure through the complete rectification of vessels. Therefore: "no stranger shall eat sacred food" [kol zar lo yochal kodesh] [Vayikra 22:10] — so that it should not be in the aspect of excess light. And this is also the aspect of the prohibition of mixed species of the vineyard [kil'ei ha-kerem] — for they have no power to receive the excess light drawn through planting so many different mingled species. And therefore they are forbidden in the aspect of kodesh — as it is written: "lest the full yield be kodesh" [pen tikdash ha-mele'ah] [Devarim 22:9] — for this is the aspect of the prohibition of kodesh: not to be in the aspect of excess light, G-d forbid. And since the essential holiness of Israel's eating comes through the Torah — which is the aspect of holy vessels to receive holy vitality from the Chai ha-Chayyim in gradual measure — therefore eating vessels purchased from non-Jews require immersion in the mikveh. This is the aspect of the revelation of holy daas that one merits to draw through the holy Torah — which itself is the aspect of the holy vitality received from the Chai ha-Chayyim through engagement in Torah. And this is the essential rectification of holy eating, as above.

148

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

148

Through eating, vitality is drawn. And the essential holy vitality is that the lower spirit [ruach d'lesata] — which is the vitality garbed in a person in this world — should draw the holiness of its vitality from its root: the higher spirit [ruach d'lei'la]. This is the aspect of "bringing from potential to actuality" [motzi mi-ko'ach el ha-po'al]. And therefore one must eat in holiness according to the Torah — for it is impossible to receive and draw vitality from above to below except through the holy Torah and commandments, through which one makes and rectifies holy vessels to draw vitality from above in gradual measure as is proper. And therefore Israel's eating must be in pure vessels of Israel. But the vessels of non-Jews are impure for Israel's eating — for the vessels of non-Jews are the aspect of: "broken cisterns that cannot hold water" [borot nishbarim asher lo yachlu ha-mayim] [Yirmiyahu 2:13] — which cannot draw the waters of daas that are the essential vitality — from the supernal divine spirit above to below. And therefore it is forbidden to eat in them until they are immersed in the holy mikveh waters. Through this they return and are included in the divine spirit that hovers over the face of the waters — through which a new spirit is drawn upon them: a spirit of purity and holiness. And then one can eat Israel's food in them — and draw holy vitality through them from the higher spirit to the lower spirit — which is the essential true vitality, as above.

149

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

149

The essential aspect of "bringing from potential to actuality" [motzi mi-ko'ach el ha-po'al] is through the aspect of hands [yadayim]. Therefore before eating one must wash the hands in water [netilat yadayim] — and through this one draws upon the hands the aspect of the holiness of mikveh waters. Through this one brings forth from potential to actuality completely — and this is the essential holiness of Israel's eating, as above.

150

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

150

Bringing from potential to actuality is through the completeness of speech [shleimus ha-dibur] — and completeness of speech is drawn through causing the downfall of the wicked in this world to occur as it will occur in the future. And this is accomplished through truth [emes] — through serving Hashem, blessed be He, in truth, with no other aim whatsoever, only for the sake of Heaven in complete truth. And this is the aspect of the koshering of non-Jewish vessels that had absorbed prohibition through fire — they require koshering first through fire as well: through hag'alah [immersion in boiling water] or libun [direct heat purging] — according to how each vessel was used, so is its koshering. And afterward they require immersion in water. For since one must eat Israel's food in them — through which the holy spirit of life is drawn, which is the aspect of "bringing from potential to actuality" — therefore one must first expel their prohibition through fire. This is the aspect of the downfall of the wicked — who are expelled and cast out by the fire of the great and awesome Day of Judgment to come — as it is written: "and that coming day shall burn them" [v'lihat osom ha-yom ha-ba] [Malachi 3:19], and it is written: "for behold the day is coming, burning like a furnace etc." [ki hineh ha-yom ba bo'er ka-tanur] [Malachi 3:19]. And the future judgment itself is the aspect of fire — the aspect of: "for through fire Hashem shall judge" [ki va-eish Hashem nishpat] [Yeshayahu 66:16]. For they heated themselves with the fire of desires, and not only that — they also kindled with the fire of their jealousy against the true Tzadikim and the fit among Israel and pursued them without cause. Therefore their downfall will be through fire — the aspect of: "everything that comes through fire, pass through fire" [kol davar asher yavo va-eish ta'aviru va-eish] [Bamidbar 31:23]. And this is the aspect of: "but the gold and the silver…everything that comes through fire etc." [Bamidbar 31:22–23] — and our Rabbis of blessed memory expounded: "but the gold" — one must first remove the rust [chaluda] before koshering. This is a hint that it is impossible to bring about the downfall of the wicked — the aspect of expelling the prohibition outward through fire — except through truth. And this is the aspect of removing the rust — which is the aspect of falsehood [sheker] that covers over the truth until the truth is unrecognizable. For falsehood too clothes itself in some semblance of imagined truth. Therefore one must first remove the rust — so that only the vessel remains as it truly is: of silver or gold etc. — without any other thing or ulterior motive cloaking it. This is the aspect of the rust on the metal, as above.

151

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

151

The matter of why most foods spoil when left over from one day to the next — and in particular the taste absorbed into a vessel, about which our Rabbis stated that after a full twenty-four hours [me'et le'et] it imparts a spoiled flavor [noten ta'am li-fegam] — see [the section on] Bitachon [Trust in G-d], entry 3 of this volume.

152

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

152

In truth, within the prohibition itself — which is the aspect of the husk [kelipah] — there is no taste whatsoever. The aspect of: "is there taste in the white of an egg?" [im yesh ta'am b'rir chalamut] [Iyov 6:6] — for the essential taste is drawn from the aspect of the good — the aspect of: "Taste and see that Hashem is good" [Tehillim 34:9]. And therefore the closer a thing is to holiness, the better taste it has. Therefore the man [manna] changed to many flavors — for the manna is the aspect of very high holiness, as is known. And therefore its taste was exceedingly good and it encompassed all the flavors in the world. Therefore our Rabbis of blessed memory stated: "the Shabbos dish — its fragrance spreads" — and the taste of Shabbos foods is far better than the taste of weekday foods. As our Rabbis stated: "there is one spice we have and Shabbos is its name" — for then the taste of food is drawn from a very high holiness: the holiness of the holy Shabbos. But in forbidden foods — there is in them from their own side no taste whatsoever. And the essential taste within them is only from the small amount of good that has fallen there — namely from the holy sparks that are imprisoned there in a very great and bitter exile. And we have no power to refine them now — therefore they are forbidden to us. And for this reason they are called issur [prohibition] — from the word asurim [imprisoned] — because the holy sparks are imprisoned there in a great captivity. And the essential grip of the kelipos upon forbidden things is only because of the holy sparks within them — for they always cling to a place where there is some holiness. And then their way is to exchange good for evil — as if there were taste, G-d forbid, in the forbidden thing itself — when in truth there is no taste in it from its own side whatsoever, as above. And therefore when the prohibition is blemished and the taste exits from it — this is the aspect of the good within it, namely the holy sparks within it, having departed from it. Then the prohibition has nothing from which to draw sustenance — and then the prohibition itself is nullified and becomes mere dust, with no more power to prohibit.

153

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

153

Wine in holiness is the aspect of daas and wisdom — the aspect of the seventy facets of the Torah [shiv'im panim la-Torah]. This is the aspect of: "wine was given in seventy letters" [yayin nitan b'shiv'im osiyos] — as our Rabbis of blessed memory stated. And it is the aspect of the wine that gladdens — the aspect of: "a joyful heart makes the face shine" [lev same'ach yeitiv panim] [Mishlei 15:13] — namely one merits to the radiant face [or ha-panim] of holiness through holy wine. This is the aspect of the awakening from sleep — which is the aspect of the revelation of holy speech — the aspect of: "your palate is like good wine…making the sleeping ones' lips move" [v'chichech k'yayin ha-tov…dovev siftei yeshenim] [Shir HaShirim 7:10]. And therefore song is only recited over wine — for song is also the aspect of awakening from sleep — the aspect of: "Awake, awake, speak a song" [uri uri dabri shir] [Shoftim 5:12]. But in the opposite direction, G-d forbid — when the wine is not in holiness — on the contrary it brings sleep, as is plainly observable. This is the aspect of the departure of the daas and mochin of the seventy facets of the Torah — which are the aspect of "radiant faces" [anpin nehirin] — and the "darkened faces" [anpin chashochin] prevail, G-d forbid — which are the aspect of the seventy nations, who are in the ultimate darkness and distant from the seventy facets of the Torah. And therefore wine is forbidden upon the touch of a non-Jew — for as soon as the non-Jew touches the wine, the wine is drawn toward sleep — the aspect of the departure of the seventy facets of the Torah. And therefore it is forbidden to us. And this is why libation-wine is called yayin nesech — after the verse: "for Hashem has poured upon them a spirit of slumber" [ki nasach Hashem aleihem ruach tardaimah] — the aspect of the prevailing of the sleep of the Sitra Achra through such wine. And as for why wine is specifically forbidden through the touch of a non-Jew — see within.

154

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

154

Food sometimes brings sleep and the withdrawal of mochin. And therefore one must recite Birchas ha-Mazon [Grace After Meals] — for through blessing Hashem, blessed be He, over every thing and revealing that Hashem, blessed be He, created all — the vitality within the food is awakened. This is the aspect of the awakening from sleep. And therefore Birchas ha-Mazon is recited over wine — for wine by nature brings sleep. Only through ordering blessings over it — through this the wine is included in holiness. And then through it specifically the awakening from sleep is drawn — which is the aspect of the awakening from sleep through stories [sipurei maasiyos] specifically, as explained within.

155

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

155

Wine is the aspect of the heating of the blood — as is plainly observable: wine and other intoxicating drinks heat the blood. And therefore wine encompasses two aspects: "merited" or "did not merit" — as our Rabbis of blessed memory stated. For the root of all the Evil Inclination and desires etc. is only from the boiling of the blood. But when one merits to drink wine in holiness — from the cup of blessing, and on Shabbos and Yom Tov — and guards one's soul not to come to drunkenness, G-d forbid — then through the wine one's daas is elevated and one's heart is gladdened: one feels in one's daas the knowledge of the longing and cleaving to His divinity, blessed be He — which is the essential daas. And the heart is warmed with great ardor and great joy to be included in Hashem, blessed be He, and to cleave to Him — which is the essential wholeness of holy love — when the heating of the blood is transformed toward holiness: to blaze with the flames of love for Hashem, blessed be He. And this is the aspect of the wine that gladdens — for the essential joy is when one feels in one's heart the knowledge of His divinity, blessed be He — from which all joys in the world are drawn, as explained within. And therefore song is only recited over wine — for the essential cleaving to Hashem, blessed be He, is through prayer, songs, and praises. And this is the aspect of the wine that gladdens. And the essential joy merited through holy wine is through meriting thereby to transform the heating of the blood — whose grip is in the aspect of gevuros [powers of severity] and the left [smol] — where the grip of the seventy nations resides. And when the wine is included in holiness, this is the aspect of "the left is included in the right" [smol nichlal b'yamin] — and there is the essential wholeness of holy love and the essential joy, as explained within. Therefore wine requires very great guarding — not to drink it at an optional meal [seudas ha-reshus] and the like. And even at a meal for a mitzvah, not to drink more than necessary — so as not to come to drunkenness, G-d forbid. For through this the evil heating of the blood in the 365 sinews [shesas-yud-heh gidin] prevails — and one can thereby come to all transgressions, may the Merciful One save us — the aspect of: "if one fixes his eye on the cup, it will go as if in straight paths" [ki yitein ba-kos eino, yithalech b'meisharim] [Mishlei 23:31] — as our Rabbis of blessed memory explained. And therefore wine is forbidden upon the touch of a non-Jew — for as soon as the non-Jew touches the wine, the grip of the seventy nations is drawn upon it — which is the evil within the blood — which is the aspect of the blemish of wine — the aspect of: "do not look at wine when it reddens" [al tere yayin ki yis'adam] [Mishlei 23:31] — for its end is blood — from which all transgressions in the Torah are drawn, G-d forbid. And therefore the essential punishment of all the nations and all the wicked is the aspect of "the cup of poison" [kos ha-tar'eilah] — the aspect of: "for there is a cup in the hand of Hashem, and the wine foams…but its dregs, all the wicked of the earth shall drain and drink" [ki kos b'yad Hashem v'yayin chamar…ach shmarav yimtzu yishtu kol rish'ei aretz] [Tehillim 75:9]. For the blemish of all the wicked — which comes through the blemish of the boiling of the blood — is the aspect of the dregs of wine, the aspect of blemished wine — from which all their wickedness comes and from which all their punishment comes, may the Merciful One save us, as above. And in the opposite direction in holiness — the essential reception of reward is called by the name wine: the aspect of the wine preserved for the Tzadikim for the World to Come — the aspect of the "cup of salvation" [kos yeshu'os] — the aspect of: "my cup overflows" [kosi revayah] [Tehillim 23:5] — the aspect of: "Hashem is the portion of my share and my cup" [Hashem menat chelki v'chosi] [Tehillim 16:5] — the aspect of the cup of blessing given in the right hand. For the left is included in the right — from which comes the essential song, melody, and joy of holiness, as explained within. The Arc of This Batch: This batch moves from vessels to vitality to wine — three tightly interlocking themes. The central concept is Chai ha-Chayyim [the Living of all life] as the ultimate source of all sustenance, accessible only through Torah-vessels. The batch closes with the most complete theology of wine in the chapter. Entry 146 introduces the concept of holy vessels built by faith in the Sages. Food contains exceedingly high lights — but those lights can only be received through proper vessels. Faith in the Sages IS the vessel. The nations lack this faith and therefore their vessels cannot hold holy light. This is why their cooking utensils require mikveh immersion before use: the mikveh draws down the holiness that restores vessel-capacity. Entry 147 is one of the most philosophically dense entries in the chapter. The premise is radical: food draws vitality from the Chai ha-Chayyim — but only through Torah-vessels, and only when the blessing activates the channel. Without a blessing, the food contains vitality in potential but cannot actualise it. The blessing is not a formality — it is the invocation that opens the channel from the Chai ha-Chayyim down into the food and from the food into the eater. Therefore: "man does not live by bread alone" — the bread is the material medium, but the motza pi Hashem [utterance from G-d's mouth] activated by our blessing is the actual source of life. This also explains why forbidden foods are called issur — imprisonment: the holy sparks within them are imprisoned and cannot be released through our vessels. Entries 148–149 develop the chain: ruach d'lei'la (higher spirit) → Torah-vessel → ruach d'lesata (lower spirit embodied in person) → vitality. This is the holy eating chain. Non-Jewish vessels are "broken cisterns" — they cannot hold the waters of daas. Immersion in the mikveh restores the ruach Elokim that hovers over the face of the waters — giving the vessel a new spirit. Entry 149 pins handwashing before meals to the concept of motzi mi-ko'ach el ha-po'al [bringing from potential to actuality]: hands are the instrument through which the potential of the food becomes actual vitality. Entry 150 is strikingly bold: koshering utensils through hag'alah (boiling) and libun (fire purging) corresponds to the downfall of the wicked at the Day of Judgment — when the fire of truth expels the absorbed prohibition. And first removing the rust from metal vessels before koshering corresponds to removing falsehood from oneself before truth can be manifest. Rust = the false appearance of truth that covers the real metal. The vessel must first be seen as it truly is — before the purging fire can work. Entry 152 is among the most theologically precise entries in the chapter. The forbidden thing has no taste from its own side — taste belongs to holiness alone. The taste perceived in forbidden food is entirely the taste of the imprisoned holy sparks crying out from within the kelipah. The very word issur [prohibition] means imprisonment. When the prohibition "spoils" (the holy sparks depart), the kelipah itself collapses — it becomes mere dust. This is why a spoiled taste nullifies: the holy sparks have left, the kelipah has nothing to live on, and it ceases to function as a prohibition. Entry 153 opens the wine section with its key equation: wine = seventy facets of Torah = seventy letters of yayin. Holy wine awakens the sleeper — the seventy radiant faces of Torah-knowledge. Non-Jewish wine causes sleep — the seventy darkened faces of the nations. The touch of a non-Jew tips wine toward darkness because wine is the Tree of Knowledge — perfectly poised between the two possibilities. Entry 154 makes a remarkable claim: Birchas ha-Mazon is specifically necessary because food causes sleep — the departure of the higher spirit. The blessing after the meal re-awakens what the meal threatened to suppress. And the Zohar's teaching that Birchas ha-Mazon is recited over wine is explained: wine causes sleep, but the blessing converts wine into the medium of awakening — and this awakening-through-wine-and-blessing is the awakening that comes through the telling of holy stories. Entry 155 is the fullest and most comprehensive entry on wine in the entire chapter. Wine heats the blood — which is both its danger and its holiness. Sanctified blood-heat = the blazing love for G-d (smol nichlal b'yamin, severity included in loving-kindness). Unsanctified blood-heat = all transgression. The non-Jew's touch draws the seventy nations' bloodline into the wine — converting its potential for divine love into its potential for sin. The chapter's vision of wine's ultimate destiny: the cup of salvation given in the right hand to the Tzadikim in the World to Come — the final inclusion of the left in the right. נ נח נחמ נחמן מאומן

156

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

156

The root of wine in holiness is exceedingly high — for it encompasses all the seventy facets of the Torah, which are the aspect of the seventy souls of the house of Yaakov, the aspect of the seventy elders. Therefore our Rabbis of blessed memory stated: "whoever settles his mind through his wine has within him something of the mind of the seventy elders — for wine was given in seventy letters etc." [Bamidbar Rabbah 13:17] But corresponding to this — this against that — below, clinging to the wine is the aspect of the evil of all the seventy nations, who encompass all the desires. And the essential one is the desire for licentiousness, which encompasses all. And as is also plainly observable: through drunkenness with wine, the daas is confused and the blood boils — from which all desires arise, and in particular the aforementioned desire. As it is written regarding wine: "your eyes will see strange women" [einecha yir'u zaros] [Mishlei 23:33] — and Rashi explains: it incites one to gaze upon licentiousness. And this is what our Rabbis of blessed memory stated regarding wine: "if he merited — he becomes head" — the aspect of head and mochin, the aspect of the seventy facets of the Torah, which are the essential daas and mochin. "If he did not merit — he becomes impoverished and destitute" — which is the aspect of the blemish of the aforementioned desire, through which poverty comes: "for on account of a harlot woman, down to a loaf of bread" [ki b'ad ishah zonah ad kikar lachem] [Mishlei 6:26]. And therefore our Rabbis of blessed memory truly stated: "one who sees a sotah [wayward wife] in her disgrace should vow abstinence from wine" [Sotah 2a]. And therefore one must guard wine very much from the touch of a non-Jew — for as soon as they touch the wine, the wine turns to complete evil — for the evil of the nations clings to it, which is the opposite of the holiness of Israel who are comprised of the seventy souls of the house of Yaakov. And therefore it is immediately forbidden to Israel. And this is what our Rabbis of blessed memory stated — that they decreed against their wine on account of their daughters — namely that through the wine of non-Jews, the evil within it is aroused which is the lust for licentiousness, as above. And therefore even valid Israeli wine requires very great guarding — as is stated in all the ethical works: the magnitude of the warning to distance oneself very greatly from intoxicating drink — especially from drinking a great deal, G-d forbid, until one might come to drunkenness. For no one can drink wine in holiness properly and completely except the true Tzadik — who is entirely clean and pure from all desires, with no trace of the touch of a non-Jew within him at all — which is the aforementioned desire that encompasses the evil of all the seventy nations. But one who is not pure from desires — when he drinks wine, especially when he drinks a great deal, G-d forbid — the aspect of the touch of a non-Jew can cling to him, G-d forbid — namely that the boiling of the blood will be aroused in him, which is the aspect of the evil of all the seventy nations — which is the aspect of the aforementioned desire.

157

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

157

It is not fitting to drink wine and intoxicating drink except a little — to broaden one's daas. And even this only on Shabbos, Yom Tov, and a meal for a mitzvah specifically. And even this only when one merits to connect to the true Tzadikim who have already merited the holiness of the bris in its ultimate wholeness — and through them each person can draw upon himself the holiness of the bris, which is the aspect of the holiness of Shabbos, the aspect of the seventy facets, the aspect of the seventy souls of the house of Yaakov as above. And then specifically one can drink a little wine on Shabbos and Yom Tov to gladden one's soul and broaden one's daas — in order to arouse oneself to feel even more the sweetness, pleasantness, and preciousness of the holiness of the Torah, the holiness of Israel, the holiness of Shabbos — which is drawn upon us through the power of the true Tzadikim, as explained within. And even then one must be very careful to drink in measure and in weight — to merit that it should be in the aspect of the wine that gladdens — to merit through holy joy to cleave to Hashem, blessed be He, and to the Torah and the Tzadikim, and to feel even more the greatness of Hashem, blessed be He, and the Torah and the Tzadikim — each one according to what his heart estimates. But those who make themselves habitually settled upon wine even on weekdays — and not only that, but they also come through this to mockery and dispute and argue against the true Tzadikim — and even somewhat fit people who are not aroused through wine-drinking to outright mockery, but who err through it: who through the drinking err and mislead themselves until they distort the truth and speak slander against the truly G-d-fearing — for it appears to them that the G-d-fearing have deviated from the path of truth, G-d forbid. And all this error comes to them through excessive wine-drinking — regarding this it is said: "and whoever errs through it will not become wise" [v'chol shogheh bo lo yechkam] [Mishlei 20:1]. And their blemish and damage through this is very great, as explained within.

158

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

158

All things in the world come from the breaking of the vessels [shevirat ha-keilim] — and all the desires and pleasures of the world are the aspect of fallen loves [ahavos ha-nefulin] that come from the breaking of the vessels of lovingkindness [kli ha-chesed]. Therefore all things in the world require rectification — even permitted things. For there is no thing in the world that does not require many rectifications. And therefore it is forbidden to derive benefit from this world without a blessing — for it is impossible to rectify any thing until it returns and comes into the mouth [peh] — where the aspect of the holy point [nekudah kedoshah] resides. For near the [holy] point resides the light of holy love — through which the breaking of the vessels of lovingkindness is rectified. Namely through the blessing one recites over every thing before deriving benefit from it — through this the light of holy love is revealed and all the fallen loves that come from the breaking of the vessels of lovingkindness are nullified. It turns out: through the blessing one recreates anew the thing one is eating and benefiting from — through the holy point of the mouth that is revealed through the blessing. And therefore without a blessing one is forbidden to benefit from it — for then the thing is still in the aspect of disgrace and brokenness. And therefore all blessings are recited in the present tense: "Who creates [boreh] the fruit of the tree" or "fruit of the earth" and the like — and one does not say "she-bara" [who created, past tense]. For in truth now — through the blessing — this thing is created anew. For on this condition Hashem, blessed be He, created the world — that it should be given over to Israel to do with it as they desire. Therefore all things were created lacking rectification — and their final rectification is through the person. As our Rabbis of blessed memory stated: "wheat needs to be ground" — so that the person should rectify all things through himself. For in every thing there are many rectifications and many commandments dependent upon it before one derives benefit from it — so that through this the thing should be rectified and renewed as a new creation. And the completion of all the rectifications and their totality is through the blessing — for the essential rectification is through the blessing. And through this the thing is created anew in wholeness.

159

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

159

The eating of the Tzadik is the aspect of tzedakah [charity] — for he performs tzedakah and lovingkindness with his holy soul — the aspect of: "a man of lovingkindness does good to his own soul" [gomel nafsho ish chesed] [Mishlei 11:17] — the aspect of: "the Tzadik eats to the satisfaction of his soul" [Mishlei 13:25]. And as Hillel said: "I am performing lovingkindness for my soul" [Vayikra Rabbah 34:3]. And therefore through the Tzadik's eating he merits to receive the abundance of supernal pleasantness [shefa no'am ha-elyon] — the aspect of: "and He shall satisfy your soul in tzachtzachos" [Yeshayahu 58:11] — which is the aspect of the abundance of supernal pleasantness — which is the aspect of tzachtzachos that one merits to receive through tzedakah, as explained within.

160

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

160

Eating supports the heart — for pita sa'adta d'liba [bread is the support of the heart] [Bereishis 18:5]. And when one eats in holiness and purity, wisdom and daas enter the heart — the aspect of: "and he ate and drank and his heart was glad" [va-yochal va-yesht va-yitav libo] [Rus 3:7]. And through this, good deeds and good qualities are revealed — and His divinity, blessed be He, is revealed — which is the essential rectification of creation. But in the opposite direction: when one eats without holiness — and all the more so when one eats a forbidden thing, G-d forbid — foolishness enters the heart and the chamber of the heart becomes blocked up [nitamtem chalal ha-lev]. This is the aspect of: "and you shall be defiled [nitametem] through them" — which is written specifically regarding the eating of impure things — and our Rabbis of blessed memory expounded: "and you shall be blocked-up [v'nitamtem]" [Yoma 39a]. For eating impure things blocks up the chamber of the heart and foolishness enters one's heart — the aspect of the foreskin of the heart [arlat lev]. This is the aspect of the ruination of all of creation — the aspect of the blemish of eating from the Tree of Knowledge, which caused the breaking of vessels, as brought in the Kabbalistic writings. For the wisdom in the heart is in accordance with the eating, as stated elsewhere.

161

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

161

The essential holiness of eating is in accordance with the rectification of the bris [covenant] — for "the Tzadik eats to the satisfaction of his soul" [Mishlei 13:25] — and Tzadik is the one who guards the holy bris, as is known.

162

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

162

Wine has two forces — as our Rabbis stated: "if one merited or did not merit etc." Namely: one who does not merit to drink it in holiness — the wine intoxicates and stupefies him, which is the aspect of the departure of daas, the aspect of sleep. For wine brings sleep — from which the essential grip of the aspect of time [bechinas ha-zman] comes. And from time comes all the vanities of this world and all the evil deeds done under the sun and in time. But holy wine is the opposite — for "if he merited, he becomes head" — for wine elevates his moach [mind] and completes his daas. This is the aspect of the nullification of time [bitul ha-zman] — where lies the essential true length of days and holy old age [ziknah d'kedushah]. And this is the aspect of what our Rabbis stated: "aged wine, of which the mind of elders is settled" [yayin yashan she-da'as zekenim nochah heimennu] [Pesachim 42b] — the mind of elders specifically. For wine in holiness is the aspect of elder [zaken] — the aspect of the wholeness of daas — the aspect of the nullification of time — the aspect of holy memory [zicharon d'kedushah] — the aspect of: "remember it [Shabbos] over wine" [zachreihu al ha-yayin] [Pesachim 106a]. See within.

163

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

163

The essential connection of the four kingdoms [yesodos] — mineral [domem], vegetable [tzome'ach], animal [chai], speaking being [medaber] — is through the vegetable. For the vegetable grows from the earth which is mineral; and the animal and the speaking being eat it and sustain their souls within themselves. For the essential vitality of all created beings is through the vegetable. And even for human beings, the essential food is bread — upon which the human being lives. For the other foods do not satisfy the person as fully — and therefore one does not recite Birchas ha-Mazon [Grace After Meals] over them but only over bread. It turns out that in the vegetable, the human being and the animal are partners — which are the aspects of soul and body. For both eat the vegetable — and it is the essential connection between body and soul, which are the aspects of animal and human. And therefore when one merits to eat the vegetable — the bread of the earth — in great holiness, then the body is subdued and included in the soul, and all four kingdoms — which are the totality of the body — are included in the soul. For within the vegetable are garbed exceedingly precious and high souls — the aspect of: "for the human being is a tree of the field" [ki ha-adam etz ha-sadeh] [Devarim 20:19]. And therefore the vegetable elevates and connects the spirit of the animal with the spirit of the human being — for it gives life to both and it is in the aspect of the Tree of Knowledge of Good and Evil, which was also from the vegetable kingdom. For sometimes one can merit through eating the vegetable to the spirit of the human being — to emerge from the aspect of the animal to the human. For exceedingly high souls are garbed there. And sometimes the opposite, G-d forbid. Therefore the transformation from one element to another is not visibly observable in the way one sees the vegetable growing from the earth — for all things grow and come into being from their own kind: human beings beget human beings, and likewise in the domain of the living creature, the animal gives birth to its own kind. But the vegetable grows and comes into being from the dust — which is an entirely different element: the mineral. And the mineral relative to the vegetable is like the animal relative to the human being — body relative to soul — as explained within. Therefore in the vegetable that grows specifically from the mineral — and the power of the mineral, which is the dust, is transformed into its very substance — in this we plainly see that there is the power to transform from animal to human being, from living creature to speaking being, from body to soul. For the body gives power to the soul — that it should grow and flourish and perform its work in the service of Hashem specifically through being garbed in the body. And specifically through the body does the soul grow and increase in the service of Hashem, blessed be He — when one merits to subdue and nullify the body relative to the soul. Just as one sees in the vegetable that grows and expands specifically through the power of the dust — the mineral — being included in the vegetable and transformed into its very substance. And this itself is the aspect of transformation from body to soul, as above. Therefore the essential growth of the vegetable from the earth is through rain — for rain comes from the aspect of the sweetening of judgments and powers [gevuros] until they are transformed into lovingkindnesses [chassadim]. And this is the aspect of the transformation of the body relative to the soul.

164

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

164

The three years of orlah [the prohibition on the fruit of a young tree's first three years] correspond to the three completely impure kelipos — which are the comprehensive evil of the blemish of the bris. And the fourth year corresponds to the aspect of nogah [the intermediate spiritual level — mixed good and evil]. And since the essential rectification of the aspect of nogah is to elevate the good within nogah — the aspect of Targum-language — to the Holy Tongue: therefore the fourth-year fruits [peiros reva'i] must be brought up to Jerusalem — which is the aspect of the Holy Tongue.

165

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

165

The essential rectification of eating — that it should be in holiness — is through bushah [shame/humility], the aspect of teshuvah, the aspect of lowliness [shiflus]. For the essential ultimate purpose is lowliness — for it is impossible to apprehend or know Him, blessed be He, except when one merits to be in the aspect of ayin [nothingness] — in the ultimate lowliness in truth. Now when a person eats — and through the eating the material and the sense of self [yeshus] are enlarged — then it is possible, G-d forbid, for the aspect of ayin — which is the aspect of lowliness — to become concealed and diminished in him. And this is what the Torah was concerned about: "lest you eat and be satisfied…and your heart will be lifted up and you will forget Hashem etc." [pen tochal v'sava'ta…v'ram levavecha v'shachachta es Hashem] [Devarim 8:12–14]. And eating like this is the aspect of the Tree of Knowledge of Good and Evil — concerning which it is said: "for on the day you eat from it you shall surely die" [ki b'yom acholcha mimenu mos tamus] [Bereishis 2:17]. For eating like this — through which arrogance and haughtiness of heart come, until one forgets Him, blessed be He — is the aspect of death, G-d forbid: the opposite of eternal life. For the essential eternal life of the future is to know Him, blessed be He — which is only possible through lowliness. And therefore in truth the essential eternal life will belong only to the lowliness [shiflus] of each person, as explained within. But through arrogance it is impossible to know Him, blessed be He — which is the aspect of death. Since one does not know the Chai ha-Chayyim [the Living of all life], blessed be He — and this is the aspect of: "the wicked are called dead even in their lifetimes." Therefore one must be very careful to eat in holiness — in a manner through which one merits through the eating to lowliness — which is the essential life. And eating like this is through bushah — which one merits through the Torah, as explained within. Through this one is even ashamed to extend one's hand to the food toward one's mouth. And when one eats with bushah — which is the aspect of teshuvah — through which one merits eternal life, the aspect of lowliness — it turns out that through this eating the aspect of lowliness is drawn, which is the essential life. This is the aspect of: "the Tzadik eats to the satisfaction of his soul" [Mishlei 13:25] — for the essential vitality of the person is through holy eating. But when one eats without bushah — and comes to haughtiness of spirit through one's eating, until one forgets Him, blessed be He, G-d forbid — then through such eating one comes to death, G-d forbid — as above. This is the aspect of: "the wicked are called dead in their lifetimes." Therefore the essential rectification of eating is through bushah — for through such eating, true life is added to him: eternal life — the aspect of lowliness. This is the essential life. And this is the aspect of the prohibition of eating the fruit during the three years of orlah and the matter of fourth-year fruits [peiros reva'i] that must be brought up to Jerusalem, as explained within. The Arc of This Batch: This batch brings the wine section to its close, introduces the concept of blessing as creation-renewed, then opens the final philosophical stretch of the chapter — moving through the vegetable kingdom as the meeting point of all four orders of nature, through orlah and fourth-year fruit, and culminating in entry 165: eating with bushah as the path to eternal life. Entry 156 completes the wine theology with its sharpest formulation: no one can drink wine fully in holiness except the true Tzadik — who is completely pure from desires and has no trace of the "touch of the non-Jew" (i.e., the evil of the seventy nations) within him. For everyone else, wine is a spiritual fire that requires great caution. The cross-reference to the Talmudic ruling that one who witnesses a sotah should abstain from wine reveals the deep structural link: licentiousness and wine are rooted in the same source — the boiling of the blood drawing on the seventy nations' evil. Entry 157 provides the practical halakhic distillation of the entire wine theology: a little, on Shabbos and Yom Tov and mitzvah meals only, and only when connected to true Tzadikim. The warning against wine-drinking that leads to mocking Tzadikim is particularly pointed — for the distortion of judgment that excessive wine produces makes one mistake the truly G-d-fearing for deviants from truth. This is the spiritual danger unique to wine: it does not simply lower one's standards — it inverts one's perception of who is holy and who is not. Entry 158 is among the most architecturally important entries in the entire chapter. All things in the world come from the shevirat ha-keilim — the breaking of vessels. Therefore all pleasures are "fallen loves." Therefore nothing can be enjoyed without a blessing. The blessing returns the thing to the mouth's holy point — which is where the light of holy love resides — and through that light, the fallen loves are rectified and the thing is literally re-created as a new being. This is why blessings are in the present tense: "borei" [creates, now] — not "bara" [created, then]. Every blessing is an act of creation. The world was created incomplete — specifically so that human beings could complete it through Torah and blessings. Entry 159 reveals that the Tzadik's eating is charity toward his own soul. Hillel's statement — "I am performing lovingkindness for my soul" — is interpreted not as self-indulgence but as the holy act of sustaining the divine image within oneself. The tzachtzachos the Tzadik receives through eating corresponds to the supernal pleasantness received through tzedakah. Entry 160 makes the most direct connection between eating and intellect: the wisdom of the heart is proportional to the holiness of the eating. Impure eating blocks the heart's chamber (nitamtem) and introduces foolishness — the very foreskin of the heart that prevents knowledge of G-d. Eating from the Tree of Knowledge caused the breaking of vessels — and every unholy meal repeats that pattern. Entry 161 is a single crystalline statement: the quality of holy eating is precisely proportional to the degree of bris-rectification. Tzadik = shomer ha-bris. The Tzadik who guards the covenant eats to his soul's satisfaction because his eating channel is perfectly clear. Entry 162 introduces the concept of wine and time. Unholy wine brings sleep — and sleep is the grip of time. All the vanities of olam ha-zeh are rooted in time. Holy wine nullifies time — producing the da'as of the elders, which is eternity-awareness. This is why Shabbos Kiddush is recited over wine: Shabbos is the nullification of time — and holy wine is the beverage of that nullification. Entry 163 is philosophically bold. The vegetable kingdom is the meeting point and mediating force between all four orders of being. The miracle that the vegetable grows from the mineral — from completely other substance — is visible proof that transformation across ontological categories is possible. The body can become soul; the animal can become human; the dust can become life. Rain is the agent of this transformation because rain is judgment (gevuros) sweetened into lovingkindness (chassadim) — the same alchemical transformation that converts body into soul. Entry 164 maps the three years of orlah onto the three impure kelipos — the three years of pure evil that must simply be waited out. The fourth year (reva'i) corresponds to nogah — the mixed realm — and must be brought to Jerusalem (= Holy Tongue) to have its good elevated out of the mixture. This is the Targum-to-Holy-Tongue dynamic that has appeared throughout the chapter. Entry 165 is the chapter's penultimate philosophical climax. Eating enlarges the material and the sense of self (yeshus). This is eating's essential danger: the Torah's fear is precisely: "lest you eat and be satisfied and forget Hashem." Satiation leads to the lifting of the heart — which is spiritual death, because eternal life consists in knowing G-d, which requires ayin (nothingness/lowliness), which arrogance destroys. The antidote is eating with bushah — holy shame/humility — which so fills the person with awareness of their own smallness that they are almost ashamed to lift the food to their mouth. This bushah-eating is teshuvah-eating — and teshuvah-eating adds true life: eternal life, the life of lowliness. The Tzadik eats to the satisfaction of his soul — not because he eats a lot, but because his eating is saturated with bushah and therefore saturated with holy life. נ נח נחמ נחמן מאומן

166

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

166

Through waiting through the three years of orlah and not eating the fruit — through this one rectifies the blemish of eating from the Tree of Knowledge, and weakens mezonah d'gufa [body-food], and mezonah d'nishmata [soul-food] prevails. This is the aspect of the rectification of daas — which consists of the three mochin [higher faculties of mind] — which are the three partitions spread before the desire for licentiousness. And therefore they are called the three years of orlah — for orlah is the blemish of the bris that comes through the prevailing of mezonah d'gufa. And through waiting these three years of orlah, this is rectified. And during the three years of orlah — when the Sitra Achra dominates the fruit — it is forbidden to eat the fruit entirely, for they are then in the aspect of mezonah d'gufa, the aspect of orlah and the blemish of the bris. And afterward, in the fourth year, one must bring the fruit up to Jerusalem to eat there — for there is the essential rectification of holy eating: that it should be in the aspect of mezonah d'nishmata, the aspect of fragrance. And through bringing the fruits up to Jerusalem — through this they are elevated from the aspect of the three years of orlah, from the aspect of mezonah d'gufa, to the aspect of mezonah d'nishmata, as explained within.

167

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

167

The three years of orlah correspond to the aspect of the three desires — namely the desire for money [ta'avas mamon], the desire for food [ta'avas achilah], and the desire for sexual immorality [ta'avas mishgal]. And after one merits to subdue the three aforementioned desires through waiting the three years of orlah — then afterward in the fourth year one must bring the fruits up to eat them in Jerusalem. For through breaking the three desires, one merits the building of Jerusalem — which is the aspect of complete yirah [awe]. And through this one merits the wholeness of prayer. And this is the aspect of: "And in the fourth year all its fruit shall be holy, hilulim [praises] to Hashem" [u-va-shanah ha-revi'is yihyeh kol piryo kodesh hilulim la-Hashem] [Vayikra 19:24] — hilulim specifically.

168

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

168

Through breaking the desire for food — through this one merits to fulfill the saying of our Rabbis of blessed memory: "do not despise any person" [al tehi baz l'chol adam] [Avos 4:3] — not to blemish the honor of any person. For every single one of Israel has a share in holy honor — which is the honor of Hashem, blessed be He. And therefore it is forbidden to disparage any one of them — rather one must honor each and every one. And then one merits honor — the aspect of: "for those who honor Me I will honor" [ki mechabdai achabed] [Shmuel I 2:30] — which is the aspect of the rectification of holy honor.

169

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

169

The essential rectification of Israel's eating is when one merits the wholeness of prayer — to the point where prayer is the aspect of the Dvar Hashem [the word of G-d] — which is the root of all. And then all the grains, fruits, and plants return all their powers to the source of their vitality — which is the Dvar Hashem, the aspect of the aforementioned complete prayer. This is the aspect of the illumination of Mashiach [hisnotztzus Mashiach], as explained within. And then all of one's eating and drinking — even bread and water alone — are comprised of all powers whatsoever. This is the aspect of the holiness of eating the man [manna] and drinking the waters of the well — which encompassed all the powers and flavors of all kinds of food and drink. And for this reason one must bring the fourth-year fruits to eat them in Jerusalem; and likewise why one must give priestly gifts [matanos kehunah] and Levitical tithes [leviyah] from the grain and fruits; and likewise the matter of the shemitah [sabbatical year] and yovel [jubilee] — all of these are in order to sanctify the grain and plants so that they should be in the aforementioned aspect: that they should return all their powers and vitality into the aforementioned prayer. And from this the prohibition of mixed species [kil'ayim] is also drawn — as all of this is explained within.

170

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

170

The matter of the growth of plants and trees through sowing in the earth specifically — and that the essential sprouting and growing occurs specifically after they have decayed in the earth and become as actual nothingness [ayin mamash] — see [the section on] Bitul l'Or Ein Sof [Nullification to the Light of Ein Sof], entry 13 of this volume.

171

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

171

Wine has two aspects: "if one merited — he becomes head; if one did not merit — he becomes impoverished"; "if he merited — it gladdens him; if he did not merit — it stupefies him" — as our Rabbis of blessed memory stated. For there is wine that gladdens and wine that intoxicates. For when one merits to drink wine in holiness properly — the wine elevates one's da'as and gladdens one's heart. And then one's da'as is elevated and one merits to know that "Hashem is the G-d" [Hashem hu ha-Elokim] — which is the essential wholeness of da'as: to know that Hashem and Elokim [lovingkindness and judgment] are all one, all good. And this is the essential joy one merits through holy wine — the aspect of: "and wine gladdens the heart of man" [Tehillim 104:15]. For when one merits this da'as and knows that everything is for good — then one is certainly always in joy. And this is the aspect of the future joy — for then we will merit this da'as: to know that all is good — through which joy will be greatly multiplied. This is the aspect of the preserved wine [yayin ha-meshumar] that we will merit in the World to Come — when all will be good. For through wine, da'as is drawn out and exits from the vessels of the mochin — and is included in the light of Ein Sof [the Infinite]. And afterward, when it returns from the bitul [nullification], a reshimah [trace/impression] remains within it from the aspect of the nullification to Ein Sof. And then this trace illuminates the da'as — to know that "Hashem is the G-d" and all is one, all is good, as explained within. And this is the aspect of: "and your palate is like good wine, going to my Beloved along straight paths" [v'chichech k'yayin ha-tov holech l'dodi l'meisharim] [Shir HaShirim 7:10] — namely that it goes and cleaves to my Beloved in love, brotherhood, and friendship — in the love of straight paths [ahavat mishor] — in the aspect of complete nullification to Ein Sof. For He is the Beloved and Friend of Israel — as it is written: "This is my Beloved and this is my Friend" [zeh dodi v'zeh rei'i] [Shir HaShirim 5:16]. But when one did not merit — and the vessels of one's mochin are not complete — then they cannot receive the expansion of da'as that comes through wine. And then the excess of oil causes the lamp to go out — and one's da'as and mind are completely confused. This is the aspect of intoxicating wine — the aspect of "did not merit — it stupefies him" — for one is completely stupefied, G-d forbid, by the excess of da'as. And therefore wine must be very greatly guarded from the touch of a non-Jew — so that it should not be blemished, G-d forbid — and should not become, G-d forbid, in the aspect of intoxicating wine.

172

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

172

Eating comes from the growth of the earth — namely bread from the earth — upon which specifically one is obligated in Birchas ha-Mazon [Grace After Meals]. And the essential growth of plants from the earth is through the aspect of nullification to Ein Sof. [See the section on Bitul l'Or Ein Sof, entry 13 of this volume.] And therefore through holy eating one merits to be nullified within the Supernal Will — namely the aspect of nullification to Ein Sof. And this is the aspect of the hearas ha-ratzon [illumination of the Will] that one merits at the time of eating — as stated elsewhere. This is the aspect of: "the Tzadik eats to the satisfaction of his soul" — the aspect of: "and He shall satisfy your soul in tzachtzachos" [Yeshayahu 58:11] — meriting at the time of holy eating to the lights of tzachtzachos which are, so to speak, above the Sefirot. This is the aspect of the complete nullification to the light of Ein Sof. And this is the aspect of the cup of Birchas ha-Mazon — for then the wine is in the aspect of the wine that gladdens: the aspect of the hearas ha-ratzon and the aspect of nullification to Ein Sof in great holiness. And this is the aspect of what our Rabbis of blessed memory stated: "wine during the meal does not intoxicate" — namely as above. For then the wine is in the aspect of the wine that gladdens — the aspect of: "and wine gladdens the heart of man" — and: "and bread sustains the heart of man" [Tehillim 104:15].

173

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

173

Through giving the priestly gifts [matanos kehunah] from what one eats — through this the holiness of the da'as of the true Rav [teacher/master] that illuminates in his sons and students is drawn down. And through this the eating is sanctified — until one can merit at the time of eating to the hearas ha-ratzon [illumination of the Will].

174

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

174

All kinds of suffering and affliction are drawn from the blemish of eating — the aspect of: "all the toil of the human being is for his mouth" [kol amal ha-adam l'fihu] [Koheles 6:7]. Namely through not meriting to receive at the time of eating the hearas ha-ratzon — from which come all the goods and salvations in the world. And for this reason, specifically after eating we pray for all salvations in Birchas ha-Mazon — as we say: "have mercy please etc." [rachem na] and afterward many times "the Merciful One, may He etc." [ha-Rachaman hu]. For the essential compassion [rachmanus] — which is the illumination of the da'as of the true Rav shining in his sons and students — which is the essential compassion, as explained within — the essential [flow] of all this is drawn and illuminated at the time of holy eating. For then this compassion is revealed through the hearas ha-ratzon that illuminates then — and from there all kinds of compassion, lovingkindnesses, and salvations in the world are drawn.

175

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

175

The essential promise that the Torah promises in many places as reward for those who fulfill the Torah and commandments — that they will merit through this to sustenance [parnasah] — as in: "and you shall eat your bread to satiety" [va'achaltem lachmechem la-sova] [Vayikra 26:5] and the like — the essential meaning is about the eating and complete holy sustenance through which one merits to receive the hearas ha-ratzon. And this is the essential ultimate purpose in this world and in the World to Come forever. And this is the essential holy satiation — the aspect of: "and Who satisfies every living being with favor [ratzon]" [u-masbia l'chol chai ratzon] [Tehillim 145:16]. The Arc of This Batch: This batch brings the orlah section to completion, opens a remarkable treatment of wine's nullification to Ein Sof, and then closes with the chapter's ultimate vision: the hearas ha-ratzon [illumination of the Will] as the true purpose of all eating, all suffering, all prayer, and all Torah promise. Entry 166 reveals the inner meaning of orlah: the three years during which the Sitra Achra dominates the young tree's fruit correspond to the three aspects of koach ha-medameh that block the three mochin. Waiting — refraining from eating — itself is the rectification of eating. The very act of abstaining from the fruit for three years weakens body-food and strengthens soul-food. The fourth year's elevation to Jerusalem completes this: the fruit ascends from body-food to soul-food / fragrance. Entry 167 maps the three years of orlah directly onto the three foundational desires: money, food, and sexual immorality. Breaking these three produces the building of Jerusalem — the City of complete awe — and from there, the wholeness of prayer. The fourth year's fruit is *hilulim* — praises — specifically. Once the three desires are broken, the fruit that emerges is song and praise to G-d. Entry 168 draws a striking connection: breaking the desire for food specifically leads to not disparaging any person. The mechanism: the desire for food is rooted in treating everything — including other people — as raw material for the self. Breaking food-desire opens one's eyes to the holy portion of every Israelite. Honoring every person is thus the natural fruit of broken food-desire. Entry 169 reveals the ultimate vision toward which the entire orlah section has been building: when prayer reaches the level of Dvar Hashem — the word of G-d itself — all grains and fruits return their powers into that prayer. The eating of the manna in the desert was this actualized: bread that encompassed all flavors, because all vitality had returned to its source in the Divine word. Every *mitzvah* connected to produce — fourth-year fruit, priestly gifts, tithes, *shemitah*, *yovel*, and even the prohibition of mixed species — serves this one purpose: to restore the vitality of plant-life to the *Dvar Hashem* flowing through prayer. Entry 171 is philosophically the most complete wine entry in the chapter. The mechanism of holy wine is now fully explained: wine draws *da'as* out of its vessels and causes it to be included in the light of *Ein Sof*. When *da'as* returns from this nullification, it carries a *reshimah* [trace/impression] from *Ein Sof* — and this trace illuminates the knowledge that "Hashem is the G-d": that lovingkindness and judgment are one, that everything is good. This is the joy of the future world accessed in the present through holy wine. The wine of the cup held in the right hand after Birchas ha-Mazon is specifically this wine — and the verse from Shir HaShirim is its perfect description: *"going to my Beloved along straight paths"* — the straight path of *da'as* returning from *Ein Sof* with the knowledge of ultimate oneness. Entry 172 completes the connection: bread grows from earth through *bitul* [nullification] — the seed decays completely before it sprouts. And holy eating recreates that nullification within the eater: through eating bread made from seed that nullified itself into the earth, one merits to nullify oneself within the Supernal Will. The *tzachtzachos* above the Sefirot that the Tzadik receives through holy eating are the lights of *Ein Sof* accessed through this double *bitul* — of seed in earth, of *da'as* in holy meal. And the wine during the meal does not intoxicate because it is already in the mode of gladness — *da'as* expanded to *Ein Sof* and returning with its treasure. Entry 173 provides the mechanism through which ordinary eating can reach this level: the priestly gifts. By separating the kohanic portion from one's food, one connects one's eating to the *da'as* of the true Rav flowing through his students — and this opens the channel to the *hearas ha-ratzon* at the time of eating. Entry 174 reverses the lens: all suffering and affliction in the world are the consequence of the blemish of eating — specifically of *not* receiving the *hearas ha-ratzon* at the time of eating. And this is why *Birchas ha-Mazon* contains all the prayers for all salvations: because holy eating is where the *hearas ha-ratzon* shines — and all salvations flow from the Will. The *Rachamanan* blessings are not appended requests — they are the natural overflow of the compassion-light revealed through holy eating. Entry 175 is the chapter's closing entry on sustenance. The Torah's promise of material reward — "you shall eat your bread to satiety" — is not primarily about physical bread. It is about the eating through which one receives the *hearas ha-ratzon*. And "satisfies every living being with favor [ratzon]" — the *ratzon* that satisfies is itself what is being given. The ultimate satiation is not bread — it is the illumination of the Will. This is the essential purpose of this world and the World to Come forever. נ נח נחמ נחמן מאומן

176

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

176

Through the wholeness of holy eating — through which one merits to receive the hearas ha-ratzon [illumination of the Will] — through this the Holy One, blessed be He, is appeased toward Israel and forgives their sins — the aspect of: "the priests eat and the owners are atoned" [ha-kohanim ochlin u-ve'alim miskapperin] [Pesachim 59b].

177

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

177

The matter of how the mitzvah of separating challah [dough-portion] hints at and is a segulah [propitious act] for the hearas ha-ratzon — and why therefore it is called challah, from the language of hope [tocheiles], expectation [tikvah], and yearning [hishtokekus] with intense desire toward Him, blessed be He — see [the section on] Ratzon [Will/Desire], entry 22 of this volume.

178

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

178

All permitted foods are in the aspect of Targum — in which good and evil are intermingled. And through Israel's eating — through this they elevate them to holiness: to the aspect of the Holy Tongue. And therefore their essential rectification and refinement is through the holy speech of the blessing recited before deriving benefit from them — for through this the good within the thing being eaten rises and is refined, which is the aspect of the good within Targum, and is included in the aspect of the wholeness of the Holy Tongue. And this is its rectification.

179

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

179

Through holy eating — which is the aspect of the Tzadik's eating to the satisfaction of his soul — to the point where through this one merits to draw out and reveal the waters upon which faith grows — therefore through his eating all sins are atoned. For all sins flow from the blemish of faith — which is the aspect of the Evil Inclination, called el acher [another god], heresy. And this is the aspect of: "the priests eat and the owners are atoned." And this is also the aspect of: "from when does one recite the Shema? From the time the priests enter to eat their terumah" [Berachos 2a] — for through the eating of the Tzadikim and the priests, holy faith is rectified. And this is the aspect of the recitation of Shema.

180

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

180

Through washing the hands [netilat yadayim] in water before eating — through this one draws and extends the aforementioned waters upon which faith grows — which is the aspect of hands. And then one subsequently merits that one's eating should be in the aspect of "the Tzadik eats to the satisfaction of his soul" — through which one merits to draw and reveal these waters — through which faith is revealed in its wholeness.

181

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

181

Through blemished eating — and especially through eating something forbidden, G-d forbid — through this yirah [awe] is greatly blemished and the fallen yiraos [awe-forces] and external yiraos prevail — which are the aspect of the kelipah of Amalek, may his name be blotted out.

182

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

182

Wine is the aspect of gevuros [powers of severity] — the aspect of yirah [awe]. Therefore it has two aspects — for there are fallen yiraos and there is the supernal yirah: yiras ha-romemut [awe of the Exalted One].

183

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

183

Through separating the challah portion from the dough — through this the evil of the Tree of Knowledge that clings to the dough and the bread is separated out, and the good within it rises and is included in the Holy Tongue. And then one can afterward eat the bread — refining it and rectifying it — until through the eating one merits the wholeness of da'as. And when the aspect of the Holy Tongue is completed through the mitzvah of separating challah — then it is good and fitting to pray — for then the prayer is complete: in the aspect of the wholeness of the Holy Tongue. And this is the aspect of challah — which is from the language of prayer, like "va-yechal Mosheh" [Mosheh implored] [Shemos 32:11]. And therefore women customarily pray at the time of separating the challah.

184

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

184

All things in the world were blemished and ruined through the aspect of the breaking of vessels [shevirat ha-keilim]. And from there all shames [charafos] flow — which are the aspect of evil loves that rest upon the heart and break a person's heart. Therefore everything requires rectification — especially bread, which is the support of the heart [sa'adta d'libba]. There especially one needs the essential rectification — that this should not cause, G-d forbid, the aspect of brokenness of heart [shivron lev]. And the rectification is through the illumination of the holy point [nekudah kedoshah] where holy love resides — through which the shames and brokenness of heart are nullified, as explained within. And this is the aspect of the challah that is separated from the bread — which is the aspect of reishis [firstness], the aspect of kodesh [holiness], the aspect of the aforementioned point. And through the light of the holy point within the bread being revealed — through this all the breakings that rest there are nullified and the bread is rectified and permitted for Israel's eating. For they have already left the aspect of fallen and broken loves — through the light of the holy point being revealed where holy love resides. And therefore the challah is given to the Kohen — who is the aspect of lovingkindness [chesed] — the aspect of the holy love that resides near the aforementioned point. And this is why people are particular to separate challah in honor of Shabbos — for Shabbos is the aspect of the holy point. And therefore through the mitzvah of separating challah, blessing is drawn — for all the curses that come from the breakings are nullified, and blessing is drawn through the light of the holy point and the light of holy love that rests there.

185

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

185

When one merits to holy eating — the aspect of eating matzah, which hints at the great mochin — then through such eating one merits to pray in wholeness: that the prayer should be in the aspect of thunder [re'amim]. And through this the crookedness [akmimuiyus] of the heart is stripped away — and then one merits joy. And this is the essential wholeness of fulfilling Torah and commandments — which is only when one fulfills them with joy, as is stated. And this is the aspect of: "to eat and drink and be joyful" [Koheles 8:15] — for through holy eating one comes to true holy joy. And such eating is the aspect of eating the man [manna] — the aspect of: "the Torah was given only to those who eat the man" [Mechilta, Beshalach 3]. For upon this depends the entire wholeness of fulfilling the entire Torah, as above. And therefore Israel — a holy people — must always have their eating throughout the year in the aspect of matzah, the aspect of man as above. Only through our eating matzah on Pesach — through this we have the power throughout the year to sweeten even the chametz [leavened bread] so that it should be in the aspect of matzah: namely that we merit to receive holy vitality through eating — which is the aspect of holy mochin. This is the aspect of: "the letter Kuf of Ches will be broken and a Heh will be made from it" [a Kabbalistic teaching: the extra curve of Ches over Heh = the chametz's extra fermentation over matzah]. And therefore one is particular to pronounce the Heh of ha-Motzi with a dagesh — this is the aspect of all the mitzvos that apply to bread. For one must sanctify the bread greatly so that it should be in the aspect of matzah — the aspect of holy mochin — so that it should be in the aspect of sa'adta d'libba [support of the heart]: namely that through this one merits to strip away the crookedness of the heart and merit to uprightness of heart [yashrut lev] — which is the essential vitality and delight of the heart. When one merits to uprightness of heart — through this one merits joy — the aspect of: "and he ate and drank and his heart was glad". And this is the aspect of the mitzvah of separating challah — for through this one draws the aspect of the wholeness of the rectification of the mochin. Through this one sanctifies the eating so that it should be in the aspect of matzah — through which one merits to perform the mitzvah with such joy that one does not want any reward at all for the mitzvah — but rather feels the World to Come, which is the reward of the mitzvah, in the aspect of Shabbos — and feels this in the mitzvah itself, as explained within. And therefore people are especially particular to separate challah from Shabbos bread — as stated in Shulchan Aruch Orach Chayyim, section 242. And in our lands the Shabbos bread is called challah — for the essential purpose of separating challah is to merit to draw the holiness of Shabbos — which is the joy of the mitzvah in the aspect of the reward of the World to Come — in this world, at the time of performing the mitzvah. This is the aspect of: "remember it [Shabbos] from the first day of the week" [zachreihu mei-echad b'Shabbat] [Mechilta, Beshalach].

186

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

186

Since the essential dispersal of the sparks among the kelipos came through the sin of eating from the Tree of Knowledge of Good and Evil — therefore most of the sparks fell more deeply into matters of food. And therefore great efforts are required before refining the food from its waste — physically and spiritually. And therefore there are many labors involved in bread and likewise many commandments in bread — for bread is the essential food that satisfies, and the essential refinement is through faith, as is known. And one must be very strong in faith — until one merits the hearas ha-ratzon at the time of eating: that one yearns and longs for Hashem, blessed be He, with intense desire — without limit. For the essential eating and satiation comes from the Supernal Will — the aspect of: "and Who satisfies every living being with favor [ratzon]" — and from there the essential delight and taste of every food. And every person must strengthen himself at the time of his eating to elevate everything to its root — to merit through the eating specifically to the hearas ha-ratzon: which is the essential wholeness of the refinement and elevation of all the holy sparks within the food — when they ascend to the Supernal Will which is their supernal root, as is known. And this every person can merit through the power of the true Tzadik in whom the hearas of son and student [ben ve-talmid] shines — through which light is given even in the lowest and most fallen places — that they should know that Hashem is still with them: for the whole earth is full of His glory. The aspect of: "Awake and sing, O dwellers in dust" [Yeshayahu 26:19]. And through this all the sparks within the food are also awakened and ascend completely to their root. And this is the aspect of matanos kehunah [priestly gifts] — which one must give from food — and especially from grain and bread: the terumos and ma'asros [tithes], and close to the completion of the bread one must give challah from the dough. All of this is in order to draw the da'as of the totality of son and student — from which comes the essential wholeness of holy faith to know that "Hashem is the G-d" [Hashem hu ha-Elokim]. And through this comes the essential refinement of foods until they ascend to the aspect of the Will — until one merits the hearas ha-ratzon at the time of eating specifically.

187

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

187

Most of the spiritual falls [nefilos] of most people come through eating — for they fall in their da'as because they know they do not merit to eat in holiness as befits an Israelite. But in truth it is forbidden to fall in one's da'as [to despair] over any matter, as stated elsewhere. On the contrary — one must strengthen oneself each time and know and believe that the whole earth is full of His glory, and that Hashem is still with him, near him, and close to him. Especially at the time of eating — one must then be a man of valor [ish chayil] to eat with joy and strength of spirit. Since one's eating is with permission and with kashrus according to the Torah — and one recites a blessing over everything before and after — certainly one's eating is very precious. And every single Israelite performs many refinements [birurim] through his eating. Therefore one must greatly strengthen oneself then and know that Hashem is with him — for the whole earth is full of His glory — until through this one merits specifically at the time of eating to the hearas ha-ratzon: that one yearns then specifically for Hashem, blessed be He, with very great desire. And this is the essential wholeness of the holiness of eating — for through this all the sparks within the food ascend to their supernal root in wholeness, as above.

188

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

188

Eating brings warmth and strength to the heart. And therefore when eating is not in holiness according to the Torah — the heart's burning toward evil desires is strengthened through eating, G-d forbid — as it is written: "and Yeshurun became fat and kicked" [va-yishman Yeshurun va-yivat] [Devarim 32:15]. And sometimes one can burn excessively and beyond measure toward Hashem, blessed be He, through eating and drinking — and this too is not good, as explained within. And this is the aspect of: "and to the nobles of Israel He did not send His hand" [Shemos 24:11] — which implies they deserved to have His hand sent against them, as our Rabbis stated — for: "they beheld the G-d and they ate and drank" [Shemos 24:11] — they gazed at what they had no permission to gaze at through eating and drinking. And this is the aspect of the blemish of Nadav and Avihu — who were aflame beyond measure — the aspect of: "in their drawing close before Hashem they died" [Vayikra 16:1]. And our Rabbis stated: they entered wine-intoxicated [shesuai yayin nichnesu] [Vayikra Rabbah 20:8]. And this is the aspect of: "lest you eat and be satisfied…and your heart will be lifted up etc." — for even holy ardor beyond measure is an aspect of haughtiness of heart and arrogance — through which one can completely stumble, G-d forbid: the aspect of "and your heart will be lifted up and you will forget etc." as explained within. And therefore Israel's eating must be sanctified with many sanctities and many mitzvos according to the Torah — so that the heart should not burn through eating beyond measure, G-d forbid, to the right or to the left — for both are not good, as above. And this is the aspect of netilat yadayim for the meal — for one must sanctify the hands (which are in the place of wings, as is known) in water — where the divine spirit hovers over the face of the waters. This is the aspect of the spirit within the wings of the lung that cools the heat of the heart — so that it should be in measure and in gradation. And its root is drawn from the aspect of the divine spirit that hovers over the waters of the holy Torah — through which Torah the two aforementioned heats are cooled. And this is the aspect of the priestly and Levitical gifts [matanos kehunah u-leviyah] that must be given from grain and bread — all of this in order to sanctify the eating of Israel so that the heat of the heart should be in proper holiness — in gradation and measure, as above.

189

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

189

Birchas ha-Mazon [Grace After Meals] recited after eating is the aspect of the hearas ha-ratzon that one merits to receive at the time of eating specifically — for sustenance is drawn from the supernal mazal [constellation/channel], the aspect of "it depends on the mazal" [b'mazla talya] [Moed Katan 28a] — which is the aspect of Atika [the Ancient One — the highest divine level] — the aspect of the Supernal Will. And since the essential hearas ha-ratzon that one merits to receive at the time of eating comes through the true da'as — through which the true Tzadik works to illuminate in his sons and students — which is the essential compassion one must have for a person: to illuminate within him da'as — as explained within. Therefore one extends after Birchas ha-Mazon with prayers of "ha-Rachaman hu etc." [the Merciful One may He etc.]. And this is the aspect of the teaching to leave some food from one's eating for Birchas ha-Mazon — so that the blessing should rest upon it. For what one leaves over from one's eating is the aspect of: "and she ate and was satisfied and had left over" [va-tochal va-tisba va-tosar] [Rus 2:14] — and our Rabbis expounded: "and she had left over" — for the resurrection of the dead. This is the aspect of the World to Come — when one will merit in wholeness to the aspect of the hearas ha-ratzon. And therefore one leaves some from one's eating — in order to draw even now an illumination from the aspect of the World to Come — and to merit to the hearas ha-ratzon through Birchas ha-Mazon. For from there comes the essential blessing and sustenance.

190

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

190

The eating of meat is the aspect of the refinement and elevation of the halachos [legal decisions] — for the Tzadik elevates all the words that oppose him: words that came from studying halachos not for their own sake. And the Tzadik elevates them and turns them back into halachos. And these words are the aspect of the soul [nefesh] — the aspect of: "and the human being became a living soul" [va-yehi ha-adam l'nefesh chayyah] [Bereishis 2:7] — and its Targum: "a speaking spirit" [l'ruach memallela]. And one who knows how to elevate all the words that fell below and turn them back into halachos — and likewise all those bound to him and associated with him, who are included in him and whom through this he rectifies and elevates, as explained within — they can eat meat: to refine and elevate the soul transmigrated in the animal and return it to the speaking being [medaber]. But an am ha-aretz [ignorant person] who does not study halachos — our Rabbis stated it is forbidden for him to eat meat [Pesachim 49b] — for he does not know how to elevate the soul transmigrated within it.

191

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

191

The spirit of life [ruach chayyim] is drawn at its root from the breath of the mouth of the Holy One, blessed be He, Himself — the aspect of: "and He blew into his nostrils the breath of life" [va-yipach b'apav nishmas chayyim] [Bereishis 2:7] — and one who blows, blows from within himself. And the essential vitality drawn to the person through eating is in the aspect of the aforementioned ruach chayyim — this is the aspect of: "man does not live by bread alone, but by every utterance from the mouth of G-d" — namely the aforementioned ruach chayyim. And this ruach chayyim is the essential wholeness of all deficiencies, as explained within. Therefore holy eating is the aspect of the wholeness of deficiencies — for the essential purpose of eating is to make whole the deficiency from the moisture and fat that is constantly diminished in the person through the fire burning within him, as is known. And this is the aspect of: "Hashem is my shepherd — I shall not lack" [Hashem ro'i lo echsar] [Tehillim 23:1]. And likewise in Birchas ha-Mazon we say: "and in His great goodness we have never lacked and may we never lack." Therefore the essential rectification of holy eating is through connecting to Tzadikim — from whom the ruach chayyim is drawn. And then one merits satiation — the aspect of: "the Tzadik eats to the satisfaction of his soul." For the Tzadik's abundance is the aspect of light filled without any deficiency. But the wicked — the more they eat, the more they lack — the aspect of: "the belly of the wicked shall lack" — for they are in the aspect of "luminaries" [meorot] spelled deficiently [without the vav]. And therefore when the nations prevail, G-d forbid, through their expansive spirit [arichas ruach] — which is the aspect of the spirit of impurity drawn from the blemish of eating — and they decree decrees against Israel — then Israel decrees a fast to subdue and break the desire for food — in order to subdue and break the spirit of life of the nations so that they should not be able to prevail against Israel.

192

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

192

Torah is the aspect of eating — and prayers, songs and praises are the aspect of drinking.

193

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

193

Wine has two forces: "if he merited etc., if he did not merit etc." — as our Rabbis stated. Namely: one who has rectified his deeds and has already refined all four elements until they became four heads [arba'ah rashim] [see within] — through his drinking he becomes head [rosh]. For this wine is the aspect of the wine that gladdens — the aspect of the wholeness of deficiencies that is made whole through the holy ruach chayyim: which is the aspect of joy. "Did not merit — becomes impoverished" — for then the wine is in the aspect of a stormy spirit [ruach se'arah] — from which come the essential poverty and deficiencies.

194

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

194

Through holy wine — such as on Shabbos and Yom Tov, especially on Purim — through it specifically one sweetens judgments at their root and nullifies the rav d'kelipah [the great one of the shell], which is the aspect of Esav and his generals, against the rav d'kedushah [the great one of holiness] — which is the aspect of "and abundant in lovingkindness" [ve-rav chesed] [Shemos 34:6].

195

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

195

Wine has two aspects — as mentioned above many times — and as our Rabbis stated. For when one does not merit to drink it in holiness properly — then through the warmth and ardor of the heart that comes through wine, one comes to anger, strife, and quarrel. Through this one loses wealth and comes to poverty — the aspect of "did not merit — becomes impoverished." As is plainly observable: through drunkenness one most often comes to anger, quarrel, and dispute. But if one merits to drink wine in holiness — then "merited — becomes head": the aspect of head and mochin. And through this one merits to the rectification of judgment [tikun ha-mishpat]. And then the ardor and warmth of the heart that comes through wine is the aspect of the holy fire awakened through judgment. And this fire is the aspect of "angels of fire" [malach'ei eish] — the aspect of: "and the angel of Hashem appeared to him in a flame of fire" [va-yeira malach Hashem elav b'labas eish] [Shemos 3:2]. And through this fire all the evil clinging to the souls and holy sparks that one is engaged in refining and elevating to holiness is burned and nullified. And when the evil is nullified and the souls draw close to holiness — then great joy is made through this in all the worlds: a foretaste of the future joy when all the sparks will be completely refined. And this is the aspect of "merited — gladdens him" — the aspect of: "and wine gladdens etc."

196

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

196

The bonding and connection of the soul with the body is through eating, drinking, and other bodily needs. And all of this is because of the holy sparks garbed within them — which are the aspect of Supernal Wills [retzonos elyonim] garbed in all the person's needs: in eating, drinking, and the like. And for this reason the soul remains in the body in this world — in order to elevate these Wills garbed in this world of action [olam ha-ma'aseh] and return them to their root — to the source of the Will. And this is the essential delight and pleasure of Him, blessed be He: to include action within Will [lichlol asiyah b'ratzon], as explained within. And therefore one must be very careful that all of one's eating and drinking and other needs should be in great holiness — that all one's intention should be only for His Will, blessed be He — as it is written: "in all your ways know Him" [b'chol derachecha da'eihu] [Mishlei 3:6]. Namely in order to include everything in the Supernal Holy Will — which is the only reason one descended to this world: to strengthen the holy Will over the deed and to include action within Will. And therefore one must be content with very little in all one's physical needs — and use only what is truly necessary — so as not to be trapped, G-d forbid, in the fallen and blemished wills garbed in this world, which blemish the holy Will, G-d forbid. And one must distance oneself greatly from them — except what is absolutely necessary according to the Torah. For through the mitzvos of the Torah one sanctifies and purifies all things in the world and they are all included in the Supernal Holy Will — which is the totality of the Torah, as explained within.

197

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

197

Through eating, a person's vitality is drawn. And the essential vitality is the joining of the soul and the body — which are the aspect of two opposites. For the soul is the aspect of the drawing force [koach ha-moshech] — for it is always drawn toward Hashem, blessed be He, and His holy Torah — and draws the body with it to cleave to the living G-d. But the body is in the aspect of the compelling force [koach ha-machria'ach] — for it tends more toward the desires of this world and its vanities — which are the aspect of the compelling force. And the body wants to compel even the soul — to interrupt it and distance it from Hashem, blessed be He. One must strengthen the soul over the body — the drawing force over the compelling force — until even the body is drawn after the drawing force: toward Hashem, blessed be He, and His holy Torah. And then the body is a great benefit to the soul — for through this the soul can receive the light in gradation and in measure — so that it should not be in the aspect of excess light, G-d forbid. And this one merits through holy eating — which is only for the sake of the soul — the aspect of: "the Tzadik eats to the satisfaction of his soul." It turns out that through holy eating one merits to be always drawn after Hashem, blessed be He, and His Torah and His Tzadikim — which are the essential life. But the wicked — the essential purpose of their eating is only for the body. And through this the compelling force prevails even more over the drawing force — and the holy vitality is severed and lacking for them through their eating — the aspect of: "the belly of the wicked shall lack." Therefore they are called dead in their lifetimes. And since the essential compelling force is the aspect of pride and arrogance [ga'avah v'gasut ha-ruach] — the opposite of the drawing force, which is the aspect of humility and lowliness [anavah v'shiflus] — therefore the verse warned: "lest you eat and be satisfied…and your heart will be lifted up and you will forget etc." For through eating one is drawn after the compelling force — unlike through holy eating where the drawing force prevails even more, as above. And this is the aspect of: "to do Your Will, my G-d, I desired — and Your Torah is within my innards" [la'asos retzoncha Elokai chafatzti, v'sorasecha b'soch mei'ai] [Tehillim 40:9]. And Rashi explains: "all my food is according to Your word" — for through Israel sanctifying their eating according to the Torah, through this they merit to convert even the compelling force into the drawing force — until they are drawn to Hashem, blessed be He, in body and soul to do His Will always.

198

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

198

The person's vitality comes from the joining of the body and the soul. And the soul is the aspect of a portion of G-d from above — the aspect of the simple unity [achdus ha-pashut] of Him, blessed be He. And the body is the aspect of changing actions [pe'ulos mishtanos]. And through eating, the body and soul are bound together — which is the aspect of all the changing actions being included in the simple unity. For the essential vitality comes from the soul. And therefore one must eat with this intention — the aspect of: "the Tzadik eats to the satisfaction of his soul" — that the essential eating must be for the soul specifically: namely that the simple unity of Him, blessed be He, should be revealed through the changing actions through the person's vitality. For truly the vitality of a person is a wondrous thing — binding the spiritual within the physical: the revelation of the simple unity is the essential vitality of the soul from within changing actions — which is the aspect of the body, comprised of four elements and many different actions. And therefore when one eats, G-d forbid, without holiness — only for the pleasure of the body — then the body, G-d forbid, prevails over the soul, and then the changing actions prevail, G-d forbid — within which the Sitra Achra clings — until the aspect of simple unity is concealed, G-d forbid: the aspect of "lest you eat and be satisfied…and you forget Hashem your G-d." And such eating is the aspect of eating from the Tree of Knowledge of Good and Evil — concerning which it says: "for on the day you eat from it you shall surely die." For the essential grip of good and evil comes from the aspect of changing actions. And this is the aspect of death — for the essential vitality comes through the revelation of His simple unity — the Chai ha-Chayyim, blessed be He. And therefore one must recite a blessing over every thing — so that the food should be included in the simple One, blessed be He, through the blessing. For this is the only reason: that the simple unity of Him, blessed be He, should be revealed through this food from within changing actions. And therefore our Rabbis stated: "the Torah was given only to those who eat the man" — for the entire Torah is for the purpose of revealing His simple unity. And this one merits through holy eating as above — which is the aspect of eating the man, which was one kind and changed into many flavors. This is the aspect that all changing actions are drawn from the simple One, blessed be He.

199

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

199

The essential wholeness of the rectification of eating is when one merits to refine from the aspect of animal abundance [shefa behaimah] to the aspect of human abundance [shefa adam]. And then one's eating is clean, pure, and clear without any waste whatsoever — which is the aspect of chaff and straw [motz va-teven] — the aspect of animal abundance. And one is nourished only from human abundance. And therefore our Rabbis stated that it is forbidden for a person to eat before feeding his animal — as it says: "and I will give grass in your field for your animal" — and then "and you shall eat and be satisfied" [Devarim 11:15] — for one must first feed one's animal before one eats — in order to return and give the food and abundance of the animal to the animal — to show that one has no hold, G-d forbid, on the animal's abundance. And one is nourished only from the aspect of human abundance — which is the essential wholeness, as above.

200

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

200

Eating is a very elevated aspect when one merits to eat in holiness. For eating is the joining of the body with the soul — which is the aspect of the connection of the upper and lower worlds — which are the aspects of body and soul. And the root of eating and sustenance is also drawn from the aspect of the supernal encompassing lights [makifim elyonim] — which are the aspect of the connection of the worlds: the aspect of the totality of son and student [ben ve-talmid]. And therefore specifically at the time of holy eating one merits the hearas ha-ratzon — which is the aspect of the aforementioned holy encompassing lights.

201

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

201

One who eats with physical desire without holy yearning [kisufin d'kedushah] — does not connect his soul to his body. And then when his soul departs he is truly dead, may the Merciful One save us. But when one merits to holy yearnings — through which one makes points [nekudos] that are the aspect of souls, as explained within — then all of one's eating is in the aspect of the showbread [lechem ha-panim]. Through this his soul is always bound to his body — even after his death — the aspect of: "the Tzadikim in their death are called alive" [Berachos 18a].

202

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

202

Holy eating is the aspect of tzedakah and lovingkindness — the aspect of: "a man of lovingkindness does good to his own soul" [Mishlei 11:17]. And as our Rabbis stated of Hillel who said: "Go — I shall perform lovingkindness for my soul!" And through tzedakah one merits to the rectification of judgment [tikun ha-mishpat] — which is also the aspect of the wholeness of the holiness of eating. For one must eat in measure and in weight — the aspect of: "He shall sustain his words with judgment" [yechalkel devarav b'mishpat] [Tehillim 112:5]. And this is the aspect of: "Did not your father eat and drink and do justice and righteousness — and then it was well with him?" [Yirmiyahu 22:15] — for the rectification of judgment comes through holy eating. And therefore those engaged in judgment must be especially careful to eat at the proper time and with settled da'as — in holiness and purity — so that they should not corrupt the judgment through the blemish of the desire for food. And this is the aspect of: "and your officers eat at the proper time" [v'sarayich ba-eis yochelu] [Koheles 10:17] — because they are those engaged in judgment. And since the essential rectification of prayer depends on the rectification of judgment, as explained within — therefore it is forbidden to eat before prayer — so as not to blemish judgment through eating — through which prayer would be blemished. For the essential rectification of prayer is through the rectification of judgment.

203

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

203

Body and soul are the aspects of inner [penimi] and encompassing [makif]. For the body is visible and it is possible to understand it with intellect — and therefore it is the aspect of the inner — the aspect of this world, for it is understood with the inner intellect even in this world. But the soul — it is impossible to apprehend it, and it is the aspect of the World to Come — the aspect of the encompassing lights [makifin]. And the essential joining of the soul with the body in this world is through eating — for through holy eating da'as is completed. And this is the essential intention of holy eating: to complete the da'as and the moach [mind] through it — the aspect of: "the Tzadik eats to the satisfaction of his soul" — the aspect of: "and He shall satisfy your soul in tzachtzachos." Namely that through holy eating one merits to draw the aforementioned encompassing lights — which are the aspect of the lights of tzachtzachos. And then the eating is in the aspect of man — which is the food of the Tzadikim in the future — the aspect of the attainment of the holy encompassing lights that will be revealed in the future.

204

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

204

Our Rabbis stated of the man: that it was absorbed into the limbs [nikhla ba-eivarim] [Yoma 75b]. And now — even though by necessity there is waste and residue in the food that must exit outward — nevertheless the true Tzadikim eat in such holiness and purity according to the holy Torah that no foul vapors from the food's waste rise to the brain at all. Rather they refine the pure good itself that is absorbed into the limbs — and the rest of the waste is entirely expelled outward and does not rise to the brain at all. And therefore their eating is in the very aspect of man. On the contrary — now the eating of the great Tzadikim is even more wondrous: that they eat such physical foods that have such waste in them — and yet they eat in such holiness that no foul vapors rise to their brain at all. Until their eating is literally in the aspect of man. And through this they merit to the attainment of the Torah in its wholeness — the aspect of what our Rabbis stated: "the Torah was given only to those who eat the man."

205

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

205

All the commandments dependent upon eating — such as terumos and ma'asros [priestly portions and tithes] and challah, and all the ten commandments applicable to bread, and the prohibition of neveilos [unkosher slaughter] and treifos [fatally injured animals] and impure species etc. — all of these are in order to sanctify Israel's eating — so that their food should be pure without waste — in order that they should be able to derive true judgments from the holy Torah.

206

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

206

When the food is not refined and foul vapors rise to the brain — then the brain is confused and has no proper vitality, and cannot channel vitality and satiation to all the limbs. And from this comes an aspect of hunger — because the food does not properly satisfy the soul. But when the food is refined and no waste at all rises to the brain from it — only the pure clarity and spiritual refinement of the food that rises to the brain after many refinements — then the brain receives complete vitality through the food, and then vitality and abundance flow from the brain to all the limbs — which is the aspect of satiation. And all of this one merits through complete faith in the Sages [emunás chachamim]. And this is the aspect of: "if you walk in My statutes…and you shall eat your bread to satiety" [Vayikra 26:3–5] — as explained within.

207

א וּבַת עַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַח אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ וְכוּ'" (הל' בשר בחלב, הל' ב, אות ג). וְשָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי־ אוֹר. לח. עִקַּר תִּקּוּן כֵּלִים לְקַבֵּל עַל־יָדָם אוֹר הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ בִּכְלָל בְּחִינַת כֵּלִים לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן כְּלַל הַיִּשּׁוּב נֶחֱלָק לְשִׁבְעָה אַקְלִימִים, וְעִקַּר כֻּלָּם הוּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים כָּל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם כְּשֶׁמַּכְנִיעִין תְּחִלָּה אֶת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין, הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְכוּ', שֶׁהֵם הַשֶּׁבַע קְלִפּוֹת הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז זוֹכִין לְגוּף הַפֶּרִי, דְּהַיְנוּ לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם מְאִירִין כָּל שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כִּי "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ", בְּחִינַת "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה'". וְעַל־כֵּן יוֹצְאִין מִשָּׁם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת כָּל הַשִּׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, כִּי עִקַּר אוֹר הַחַמָּה וְהַלְּבָנָה וְכָל הַכּוֹכָבִים, עִקַּר הֶאָרָתָם הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הָעוֹלָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם, לְכָל הַשִּׁבְעָה אַקְלִימִים. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה אַקְלִימִים אֵלּוּ שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעַת כּוֹכְבֵי לֶכֶת, יֵשׁ שִׁבְעָה מִינֵי מַתָּכוֹת כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַל־כֵּן הַתּוֹרָה מְשַׁבַּחַת אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִין בָּהּ מִינֵי מַתָּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי מִמִּינֵי מַתֶּכֶת אֵלּוּ נַעֲשִׂין כְּלֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הכשר כלים, הל' ב, אותיות ה ו). לט. עִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמֵּאִיר שָׁם, הַיְנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ לְבָד. וְזֶה בְּחִינַת "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ", כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן (הל' כלי היין, הל' א). מ. מַעֲלַת קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הוּא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וְשָׁם דַּיְקָא בַּעֲפַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִזְדַּכֵּךְ הַגּוּף מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה פָּגְמוּ בֶּאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמִּזֶּה נִמְשָׁךְ גְּזֵרַת הַמִּיתָה) וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בֶּאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִזְכֶּה לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, כִּי עִקַּר הַתְּחִיָּה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ מֵתֵי חוּץ־לָאָרֶץ צְרִיכִין לְגִלְגּוּל מְחִלּוֹת לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבֵּרוּר וְהַזִּכּוּךְ, וְאָז יִזְכּוּ לִתְחִיָּה, כִּי אָז יִזְכּוּ לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח (הל' גילוח, הל' ד, אות יז). מא. עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, דְּהַיְנוּ לְחַבֵּר עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה וְלַעֲשׂוֹת נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמִכָּל הָרוּחָנִיּוּת וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּלְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. וְזֹאת הַבְּחִינָה בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת אֵין זוֹכִין כִּי־אִם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם הַשַּׁעַר שֶׁעַל־יָדוֹ מִתְקַשְּׁרִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, הָאָרֶץ בְּהַשָּׁמַיִם, כִּי הַשַּׁעַר הוּא בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁעַל־יָדוֹ יְכוֹלִין לִכְנֹס מִחוּץ לִפְנִים, וְנִכְלָלִים הָעוֹמְדִים בַּחוּץ עִם הָעוֹמְדִים בִּפְנִים יַחַד; כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ נִכְנָסִין וְנִכְלָלִין הַתַּחְתּוֹנִים בָּעֶלְיוֹנִים, וְזֶה הַשַּׁעַר הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם", כִּי עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וְהִכָּלְלוּת (וּכְלָלִיּוּת) הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה". וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲלִיּוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא הוּא רַק עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי שָׁם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה - אֲשֶר לֹא נֵדַע', שֶׁעַל־יְדֵי זֹאת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה בְּחִינַת מַלְכוּת כַּיָּדוּעַ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־ יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' נדרים, הל' ד, אותיות יב טז בסופו). מב. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד, כִּי עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן מִכַּמָּה פְּסוּקִים. וְעַל־כֵּן אִם לֹא הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה בְּיַד כְּנַעַן, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי־תוֹרָה, הָיְתָה הָאָרֶץ מְקִיאָה אוֹתָם מִיָּד וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד, חַס וְשָׁלוֹם; וְעַל־כֵּן הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּלִפָּה קוֹדֶמֶת לְהַפֶּרִי, וְנִמְסְרָה בְּיַד כְּנַעַן כָּל־כָּךְ שָׁנִים. וּבֶאֱמֶת גַּם אָז הָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל קְבִיעָא וְקַיָּמָא לְעוֹלָם, רַק שֶׁהָיְתָה קְדֻשָּׁתָהּ נֶעְלֶמֶת מְאֹד בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִקְּדֻשָּׁתָהּ, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּתְקִיל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ. וְדַיְקָא אַבְרָהָם זָכָה לְהַתְחִיל לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וּמִדָּתוֹ חֶסֶד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶדשׂ חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וּקְדֻשַּׁת זֶה הַחֶסֶד הָיָה נֶעְלָם אָז בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל; וְעַל־ כֵּן דַּיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת זֶה הַחֶסֶד יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיַּד הָעַכּוּ"ם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם אָז כְּשֶׁהָיְתָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד, רַק שֶׁאָז הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, וּכְשֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְנִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אָז זָכוּ לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ וּלְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁפָּגְמוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָהּ הַנִּגְלֵית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ הַתּוֹרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהֶם קִיּוּם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זְמַן רַב בְּכֹחַ הַחֶסֶד־ חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל. וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁגָּבְרוּ הַפְּגָמִים כָּל־כָּךְ עַד שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בִּקְדֻשָּׁתָהּ קַיֶּמֶת בְּכֹחַ הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת וְהַחֶסֶד־חִנָּם שֶׁהָיָה נֶעְלָם בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה בְּיַד כְּנָעַן. וְעַל־כֵּן אָנוּ מְצַפִּין בְּכָל עֵת לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, כִּי אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁגַּם עַכְשָׁו כָּל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, וְלֹא דַי שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר הַקְּדֻשָּׁה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף גַּם יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכֹחַ הַחֶסֶד־חִנָּם וְהַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל לְקַדֵּשׁ גַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל חוּץ־ לָאָרֶץ (שֶׁאָנוּ בָּאִים לְשָׁם) בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּל הָאָרֶץ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הוּא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכֻלָּם מְקַבְּלִים חַיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, רַק שֶׁבִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. עַיֵּן פְּנִים (הל' מילה ה"ג, אותיות ג, ט). מג. אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי־אִם עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל: כִּסְבוּרִים אַתֶּם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ כְּשֶׁאַתֶּם עֲרֵלִים? לֹא כָךְ נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ" עַל מְנָת "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר", כִּי הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דַּחֲפָיִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי עָרְלָה דְּחָפְיָא עַל בְּרִית־קֹדֶשׁ, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי, שֶׁאָז מַעֲבִירִין הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה מֵהַתִּינוֹק וּמְגַלִּין הַחֶסֶד דְּמִתְגַּלְיָא בְּפֻמָּא דְּאַמָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־ זֶה מְגָרְשִׁין הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין וְכוֹבְשִׁין אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית לָתֵת אֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְכוּ'", וְחוֹשֵׁב שָׁם כָּל הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה כַּנַּ"ל (שם אות ה). מד. עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה; וְהָעָרְלָה הוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָנוּ מָלִין אֶת בָּנֵינוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, זֶה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מְגָרְשִׁין וּמְסִירִין הָעָרְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין דְּחָפְיָא עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוֹבְשִׁין אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם, כִּי בֶּאֱמֶת הָעָרְלָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְיִשְׂרָאֵל כְּלָל, כִּי אֵין הָעָרְלָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הָעַכּוּ"ם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, רַק שֶׁהֵם רוֹצִין לְהִתְאַחֵז בְּמַה שֶּׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם כְּלָל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלֵינוּ וְצִוָּנוּ לָמוּל אֶת בָּנֵינוּ וּלְהָסִיר הָעָרְלָה, וּבָזֶה אָנוּ מְגַלִּין קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּמַחֲזִירִין אֶת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּבִישַׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָנוּ עוֹד כֹּחַ יוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִין לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה הוּא עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קפא הִתְגַּבְּרוּ תְּחִלָּה וְרָצוּ לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִרְשׁוּתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זֶה וָזֶה לֹא נִתְקַיֵּם בְּיָדָם, בִּבְחִינַת "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁתָּפְסוּ תְּחִלָּה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְנִטְּלָה אַחַר־כָּךְ מִיָּדָם עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ'", בְּחִינַת 'בִּרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ', עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וּלְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מִילַת עֲבָדִים, כִּי עֲבָדִים הֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כְּנַעַן, בְּחִינַת "אָרוּר כְּנָעַן, עֶבֶד עֲבָדִים וְכוּ'", אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְכָבְשָׁם תַּחַת יָדֵנוּ וּלְבַטֵּל הָעָרְלָה גַּם מֵהֶם וּלְגַלּוֹת הַחֶסֶד הַנֶּעְלָם שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי מִילַת עֲבָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּץ־לָאָרֶץ, כִּי אָנוּ יְכוֹלִים לִכְבּשׁ אֲפִלּוּ חוּץ־לָאָרֶץ וּלְקַדְּשׁוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהוּא בֶּן הָאָמָה קֹדֶם לְיִצְחָק, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה וּלְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין בְּקַל לִכְבּשׁ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדָם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִשְׁבְּרָה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפֶּרִי. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל כָּבְשׁוּ תְּחִלָּה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בְּעֵבֶר־הַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ הָיוּ צְרִיכִים בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן לַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי אֲחֵיהֶם וְלִכְבּשׁ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר זָכוּ לְהוֹצִיא הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה בְּלוּעָה בְּתוֹךְ גּוּף הַקְּלִפָּה עַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵבֶר־הַיַּרְדֵּן, עַל־כֵּן הָיָה לָהֶם בְּכֹחַ יוֹתֵר לִכְבּשׁ גּוּף הַקְּדֻשָּׁה מִיָּדָם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ. וְזֶה בְּחִינַת "שֶׁבַע שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחָלְקוּ", כָּל זֶה לְהַעֲבִיר בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה יְמֵי עָרְלָה, בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַחוֹפִין עַל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל (שם אותיות ט י יא). מה. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר הַמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ שֶׁבּוֹ זוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, וּלְהַמְשִׁיךְ אַחַר־כָּךְ אוֹר הָרְשִׁימוּ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל לְקָשְׁרָהּ בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כָּרָאוּי. וְעַל־כֵּן הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַ, כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ מִזְּרִיחַת הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַזְּרִיחָה הַנַּ"ל הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל יִסּוּרִין קֹדֶם שֶׁבָּאִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא אַחַת מֵהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי יִסּוּרִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַבִּטּוּל הַנַּ"ל שֶׁמִּשָּׁם מֵאִיר הָרְשִׁימוּ הַנַּ"ל, הוּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הל' ה, אות יג). מו. כְּלַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת מִעוּט הַמַּחֲזִיק אֶ

207

Through the mitzvah of terumos u-ma'asros [priestly portions and tithes] one draws the vitality from the aspect of k'seder [in proper order] to the aspect of malchus she-lo k'seder [kingship not in proper order] — and then it returns and everything becomes k'seder: the aspect of panim [face/inward-facing]. And therefore the essential fixing point for tithes is specifically when one sees p'nei ha-bayis [the face of the house] specifically. The Arc of This Final Batch: The chapter closes with a broadening of the chapter's central insights into their most universal formulations — moving from the specific laws of challah, terumos, and ma'asros into the deepest philosophical statements about the nature of eating itself: the soul-body joining, the simple unity of G-d revealed through changing actions, and the final vision of the Tzadik whose eating is literally the eating of the man. Entries 176–179 complete the challah-hearas ha-ratzon cluster. Entry 178 restates the core structural principle of the entire chapter: all permitted foods are Targum — mixed good and evil — and the blessing before eating is the act that separates the good and elevates it to the Holy Tongue. Entry 179 connects the Tzadik's eating to the atonement of sin through faith-waters: since all sins flow from broken faith, and the Tzadik's eating draws the waters upon which faith grows, his eating atones. The Talmud's surprising statement — "from when does one recite Shema? From when the priests enter to eat their terumah" — is understood as the inner link: priestly eating sanctifies faith, and faith is the content of Shema. Entry 183 reveals that separating challah and prayer are the same act — challah being from the root of prayer (va-yechal Mosheh). The dough contains the evil of the Tree of Knowledge; the challah portion separates it out; the remaining bread can then be eaten as pure da'as. Women's custom to pray when separating challah is thus not mere custom but the direct enactment of the inner structure. Entry 185 is one of the richest entries in the final batch. The entire system of yearly eating is sustained by Pesach matzah — which provides the power to sweeten chametz throughout the year. The letter Ches breaking into Heh is the Kabbalistic expression of chametz (with its extra curve of leavening) becoming matzah (the pure letter) — and all the mitzvos of bread-eating serve this one transformation: stripping the crookedness of the heart into uprightness. The careful pronunciation of the Heh of ha-Motzi carries this weight. Entry 187 is the chapter's pastoral heart: most people's spiritual falls come through precisely this — knowing they don't eat with the holiness of a true Israelite, and despairing over it. The response is: be a ish chayil — a warrior — at the time of eating. Your eating with kashrus and blessings is precious. You refine sparks. Know that Hashem is with you. Eat with joy. This is itself the path to the hearas ha-ratzon. Entry 188 is a rare warning against excess in the opposite direction: even too much holy ardor at the meal is dangerous, as Nadav and Avihu demonstrated. The wings of the lung that cool the heart's heat correspond to the handwashing waters before the meal — and behind both stands the Torah's waters that cool both excessive desire and excessive fervor. Entry 191 makes the striking claim that fasting, when decreed against a national threat, specifically targets the enemy's ruach chayyim — the spirit of life they derive from the blemish of eating. Israel's fast subdues Israel's food-desire — and thereby breaks the spiritual source of the enemy's power. Entry 192 is the shortest entry in the chapter and among the most compressed: Torah = eating; prayer, song and praise = drinking. Entry 197 introduces the chapter's final philosophical pair: koach ha-moshech (the drawing force = soul = humility) versus koach ha-machria'ach (the compelling force = body = pride). Holy eating strengthens the drawing force. Unholy eating strengthens the compelling force. The verse from Tehillim 40 — "Your Torah is within my innards" — with Rashi's interpretation "all my food is according to Your word" — is the complete statement: Torah-regulated eating converts the compelling force into the drawing force until the body itself is drawn toward G-d. Entry 198 provides the deepest metaphysical formulation of the chapter: the soul is the simple unity of G-d; the body is changing actions. Holy eating reveals simple unity within changing actions — which is the wondrous fact of being alive. The manna — one substance that became many flavors — is the paradigm of this revelation. "The Torah was given only to those who eat the man" means: the Torah's entire purpose is to reveal that all change flows from the simple One — and holy eating is the act through which one lives this truth at every meal. Entry 201 closes the soul-body thread: the Tzadik whose eating is saturated with holy yearning makes the soul-points [nekudos] that bind the soul permanently to the body — even after death. "Tzadikim in their death are called alive" — because their eating was alive with holiness. Entry 204 is the chapter's most astonishing practical claim: the true Tzadikim eat physical food with such holiness that not one foul vapor rises to their brain. All waste is expelled; only the spiritual clarity of the food ascends. Their eating is literally the eating of the manna. And this, says the text, is actually more wondrous than the manna itself — for the manna had no waste to begin with. Eating physical food without any waste reaching the brain is the greater miracle. Entry 207 closes the chapter with the mitzvah of tithes — drawing vitality from the ordered to the un-ordered and back to the ordered: panim, the facing of G-d toward the world. The fixing point for tithes is when one sees the face of the house — because the house that faces you is the revelation of the ordered within the unordered, the holy within the physical, the panim within the world of action. On this note — the face-to-face — the chapter ends. נ נח נחמ נחמן מאומן תם ונשלם פרק אכילה ושתייה The chapter on Eating & Drinking is complete.

← Previous Book Index All Books Next →

Keyboard Shortcuts

Hebrew modeH

English modeE

Both columnsB

Toggle nikudN

FullscreenF

Search in textCtrl+F

Save bookmarkS

Listen / PauseL

PrintP

Next segmentJ / ↓

Prev segmentK / ↑

Toggle favoriteG

Previous/Next← →

Show shortcuts?

💬 Comments

…

Loading comments…

More

Important links

Today:

Tomorrow:

Coming Up:

Sections

Acheela (Eating)

Keyboard Shortcuts

💬 Comments