Hachnosas Orchim (Hospitality)
אוצר היראה - Otzar HaYirah
עַל־יְדֵי הַכְנָסַת אוֹרְחִים תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לִשְׁלֵמוּת הַמִּזְבֵּחַ, וְנִתְתַקֵּן הָאֲכִילָה, עַד שֶׁזּוֹכִין עַל־יָדָהּ לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַשְׁרִין לְהַצַּדִּיק שֶׁמִּמֶּנּוּ מְקַבְּלִין כָּל הַבְּרָכוֹת וְזוֹכִין לְיִרְאָה וְאַהֲבָה (ליקוטי הלכות, הל' ברכת המזון, הלכה א); וְעַיֵּן "טִלְטוּל וּנְסִיעָה", אוֹת ג, מַעֲלַת הַמַּכְנִיס אוֹרְחִים תַּלְמִידֵי חֲכָמִים לְתוֹךְ בֵּיתוֹ.
The good point [nekudah tovah] within every Israelite is the aspect of day — the aspect of light. And the evil is the aspect of night and darkness. And through searching and finding within oneself the good points — and strengthening oneself thereby in the service of Him, blessed be He — through this the evil is separated and nullified entirely, as explained elsewhere. And then one distinguishes between day and night.
עַל־יְדֵי הַכְנָסַת אוֹרְחִים תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים, עַל־יְדֵי־זֶה מַכְנִיעִין קְלִפַּת תּוֹלָע, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִכָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וּמְזֹהָמוֹת מְאֹד, שֶׁהֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת כָּל הַשְּׁקָצִים וּרְמָשִׂים שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת קְלִפַּת תּוֹלָע הַנַּ"ל (שם הלכות תולעים, הלכה א).
When Israel are on a lower level — this is the aspect of the blemish of the moon [pegam ha-levanah] — which is drawn through the moon's accusation [kitrug ha-yarei'ach]. From there all sins and blemishes come, G-d forbid, as is known. And through finding within oneself good points and thereby returning in teshuvah — this is the aspect of filling the moon from its blemish. And this is the aspect of the stars that Hashem, blessed be He, gave to her to appease her, as our Rabbis stated. For the stars hint at the aspect of the good points found within every Israelite — through which the Tzadikim judge everyone toward the scale of merit — until they truly bring them into the scale of merit and they return in teshuvah. This is the aspect of: "and those who justify the many — like the stars" [u-matzdikei ha-rabbim ka-kochavim] [Daniel 12:3].
ת הַמְרֻבֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֶרֶץ צְבִי" כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְכֵן לֶעָתִיד תַּחֲזִיק אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל בְּרֶוַח, הַכֹּל מֵחֲמַת בְּחִינָה זֹאת, כִּי בְּכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ קְדֻשָּׁה, הוּא בְּחִינַת מִעוּט מַחֲזִיק אֶת הַמְרֻבֶּה, וְכֹל שֶׁהַקְּדֻשָּׁה גָּבֹהַּ יוֹתֵר, שָׁם הַבְּחִינַת מִעוּט מַחֲזִיק אֶת הַמְרֻבֶּה בְּחִדּוּשׁ נִפְלָא יוֹתֵר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת קְדֻשַּׁת יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁלֹּא אָמַר אָדָם לַחֲבֵרוֹ צַר לִי הַמָּקוֹם וְכוּ', וּבְבֵית־הַמִּקְדָּשׁ שֶׁקְּדֻשָּׁתוֹ גָּבֹהַּ עוֹד יוֹתֵר, עַל־כֵּן עוֹמְדִים צְפוּפִים וּמִשְׁתַּחֲוִים רְוָחִים, וְכָל הַסָּמוּךְ לְהָאָרוֹן וְהַלּוּחוֹת בְּיוֹתֵר, הוּא בְּיוֹתֵר בִּבְחִינַת מִעוּט מַחֲזִיק אֶת הַמְרֻבֶּה, וְעַל־כֵּן צִמְצֵם אֶת כֻּלָּם בֵּין שְׁנֵי בַּדֵּי אָרוֹן כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, עַד שֶׁעַל מְקוֹם הָאָרוֹן בְּעַצְמוֹ אָמְרוּ שֶׁאֵינוֹ מִן הַמִּדָּה כְּלָל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם לְגַמְרֵי, כִּי מְקוֹם הָאָרוֹן שֶׁשָּׁם הַתּוֹרָה נִכְלָל בְּעֵץ הַחַיִּים שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם, עַיֵּן פְּנִים (הל' ס"ת, ה"ג, אות ו). מז. עִקַּר קְדֻשַּׁת הָאֱמוּנָה וְהַחָכְמָה דִקְדֻשָּׁה, שֶׁהֵם עִקַּר הַחַיִּים וַאֲרִיכַת יָמִים דִּקְדֻשָּׁה, הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת "לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וְכוּ' עַל הָאֲדָמָה"; וּבְחוּץ־ לָאָרֶץ אֵין שׁוּם חַיּוּת כְּלָל, רַק עַל־יְדֵי מַה שֶּׁמַּשְׁכִּימִין וּמַעֲרִיבִין בְּבָתֵּישׂ כְנֵסִיּוֹת וּמִדְרָשׁוֹת וּמִתְפַּלְלִין וְלוֹמְדִין וְקוֹרִין קְרִיאַת־שְׁמַע, עַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גַּם בְּחוּץ־לָאָרֶץ, כִּי הֵם בְּחִינַת מִקְדַּשׁ מְעַט כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְזֶה עִקַּר חַיּוּתֵנוּ בִּזְמַן הַגָּלוּת (שם הל' ד, אות יז). מח. עִקַּר שְׁלֵמוּת תִּקּוּן הַקְּבוּרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עִקַּר גְּזֵרַת הַמִּיתָה הָיָה בִּשְׁבִיל תִּקּוּן הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בּוֹ זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ שֶׁהוּא בִּלְבּוּל הַמְדַמֶּה, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהִזְדַּכֵּךְ מִזֶּה בִּשְׁלֵמוּת כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַמִּיתָה שֶׁנִּגְזְרָה אָז, כִּי עַל־יְדֵי הַמִּיתָה וְהַקְּבוּרָה תִּתְבַּלֶּה הַזֻּהֲמָא וְיָקוּם בְּגוּף חָדָשׁ בִּתְחִיָּה, שֶׁאָז יִהְיֶה חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד, וְאָז תִּתְרַבֶּה וְתִתְגַּדֵּל הָאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, בִּבְחִינַת "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ" שֶׁנֶּאֱמַר הָעִקָּר עַל עֵת הַתְּחִיָּה שֶׁאָז יִהְיֶה חִדּוּשׁ הָעוֹלָם. וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הַקְּבוּרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי כָּל חִדּוּשׁ הָעוֹלָם אַחַר הַתְּחִיָּה יִהְיֶה בִּבְחִינַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן הַמֵּתִים שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חַיִּים תְּחִלָּה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בֵּרוּר וְתִקּוּן הַמְדַמֶּה שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הַמִּיתָה וְהַקְּבוּרָה, הַכֹּל הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּל קְדֻשָּׁתָהּ הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַמְדַמֶּה שֶׁהוּא שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה. וְעַל־ כֵּן אַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁהוּא הָיָה הָרִאשׁוֹן שֶׁגִּלָּה קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, קָנָה הַנַּחֲלָה הָרִאשׁוֹנָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁבִיל מְקוֹם קְבוּרָה, שֶׁהוּא קְדֻשַּׁת מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה (שם אות כ). מט. עִקַּר קְדֻשַּׁת הַזִּקְנָה וַאֲרִיכַת יָמִים זוֹכִין רַק בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת "לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וְכוּ' עַל הָאֲדָמָה וְכוּ'" כַּנַּ"ל; וְכֵן עִקַּר כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת דִּקְדֻשָּׁה הֵם בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יוֹצְאִין מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ, שֶׁמִּשָּׁם כָּל עִכּוּב הַשֶּׁפַע, חַס וְשָׁלוֹם, בְּחִינַת "בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה" שֶׁנִּגְזַר עַל־יְדֵי פִּתּוּי הַנָּחָשׁ. וְעַל־ כֵּן אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אַחַר שֶׁקָּנָה הַנַּחֲלָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּתִיב אַחַר־כָּךְ בְּסָמוּךְ "וְאַבְרָהָם זָקֵן וְכוּ'" - בְּחִינַת הַזִּקְנָה דִּקְדֻשָּׁה הַנַּ"ל, "וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל" - בְּחִינַת הַשֶּׁפַע הַטּוֹבָה דִּקְדֻשָּׁה הַנַּ"ל (שם). נ. מִי שֶׁזּוֹכֶה לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהִתְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם מַמָּשׁ בִּידִיעַת אֱלָקוּתוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ יִתְבָּרַךְ; מִכָּל־שֶׁכֵּן בְּשִׁנּוּיֵי הַזְּמַנִּים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם שַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים וְרָאשֵׁי־חֳדָשִׁים. וְזֶה עִקַּר אֲרִיכַת יָמִים שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת "לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וְכוּ'", וּכְתִיב: "לְמַעַן תַּאֲרִיךְ יָמִים עַל הָאֲדָמָה וְכוּ'" (שם אות כא). נא. הַשִּׁפְלוּת הוּא בְּחִינַת עָפָר, וְעִקַּר קְדֻשַּׁת הֶעָפָר הִיא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וִירוּשָׁלַיִם, וְהָעִקָּר בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ בִּנְקֻדַּת הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה, שֶׁשָּׁם תַּכְלִית הָעֲנָוָה וְהַשִּׁפְלוּת וְשָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, כִּי אִי אֶפְשָׁר לַעֲלוֹת לַשָּׁמַיִם שֶׁהוּא לְמַעְלָה לְמַעְלָה כִּי אִם עַל יְדֵי עֲנָוָה וְשִׁפְלוּת (הל' ערלה ה"א, אות ו). נב. יְרוּשָׁלַיִם עִיר־הַקֹּדֶשׁ הִיא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה וְהַסְּעוּדָה. וְזֶה בְּחִינַת "וּמִצִּיּוֹן יִסְעָדֶךָֹּ" מִצִּיּוֹן דַּיְקָא (שם הל' א). נג. יְרוּשָׁלַיִם הוּא בְּחִינַת 'יִרְאָה שְׁלֵמָה' וּבוּשָׁה וְשִׁפְלוּת אֲמִתִּי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה (שם הלכה ב, אות ד). נד. בִּירוּשָׁלַיִם שָׁם כָּל הַיְרָאוֹת וְהָרֵיחוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְעַל־כֵּן שָׁם הָאֲכִילָה בִּבְחִינַת מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת רֵיחַ, בְּחִינַת יִרְאָה (שם הל' ג, אות ד). נה. יְרוּשָׁלַיִם הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה. וְעִקַּר הַגְּדֻלָּה וְהַמַּלְכוּת הוּא בְּחִינַת עֲנָוָה וְשִׁפְלוּת אֲמִתִּי, בִּבְחִינַת "בִּמְקוֹם גְּדֻלָּתוֹ שָׁם אַתָּה מוֹצֵא עַנְוְתָנוּתוֹ". וְזֶה שֶׁכָּתוּב בִּירוּשָׁלַיִם לֶעָתִיד: "וְרָאֲמָה וְיָשְׁבָה תַחְתֶּיהָ", הַיְנוּ שֶׁכָּל מַה שֶּׁתָּרוּם וְתִתְנַשֵּׂא לְמַעְלָה יוֹתֵר, אֲזַי "וְיָשְׁבָה תַחְתֶּיהָ", שֶׁתִּהְיֶה בְּחִינַת עֲנָוָה וְשִׁפְלוּת, שֶׁתַּחֲזִיק עַצְמָהּ לְמַטָּה מִמַּדְרֵגָתָהּ בִּבְחִינַת "שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו" כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, הַיְנוּ שֶׁכָּל הַיּוֹשְׁבִים בִּירוּשָׁלַיִם יִזְכּוּ לְשִׁפְלוּת אֲמִתִּי לְהַחֲזִיק עַצְמָם לְמַטָּה מִמַּדְרֵגָתָם. וְעַל־כֵּן הָיָה בִּירוּשָׁלַיִם מִעוּט מַחֲזִיק אֶת הַמְרֻבֶּה, כִּי מֵעוֹלָם לֹא אָמַר אָדָם צַר לִי הַמָּקוֹם שֶׁאָלִין בִּירוּשָׁלָיִם, כָּל זֶה מֵחֲמַת שִׁפְלוּת וּבִטּוּל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת אַיִן, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הוּא בְּחִינַת מִעוּט מַחֲזִיק אֶת הַמְרֻבֶּה, כִּי עֲנָוָה בְּחִינַת אַיִן וָאֶפֶס הוּא בִּבְחִינַת בִּלְתִּי גְּבוּל וְיָכוֹל לְהַחֲזִיק הַכֹּל (שם הלכה ה, אות ג). נו. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם מֵאִיר אוֹר הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁאֶצְלָהּ שׁוֹרָה אַהֲבָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטְּלִין כָּל הַחֲרָפוֹת וְכָל אֲהָבוֹת הַנְּפוּלוֹת הַבָּאִין מִשְּׁבִירַת כֵּלִים (הל' חלה ה"ב, אות ה). נז. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר אוֹר הָאֱמֶת שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִמֵּימֵי הַמַּבּוּל, שֶׁהֵם הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וְהַחשֶׁךְ הַמְסַבֵּב אֶת הָאָדָם. וְעַל־כֵּן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא גֻשְׁמָה בְּיוֹם זַעַם, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁלֹּא הָיָה בָּהּ הַמַּבּוּל (הלכות דיינים, הלכה ג, אות ד). נח. עִקַּר הַכְּלָלִיּוּת [הַהִכָּלְלוּת] וּבִטּוּל אֶל הָאֵין־סוֹף אַחַר הַהִסְתַּלְּקוּת הוּא עַל־ יְדֵי קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם הֶעָפָר קֹדֶשׁ וְשָׁם זוֹכִין בְּלֹא צַעַר לְהִכָּלֵל שָׁם (הל' גביית חוב מהיתומים ה"ד, אות ט). נט. עִקַּר הָעֲלִיָּה וְהַכְּלָלִיּוּת [וְהַהִכָּלְלוּת] שֶׁיִּהְיֶה נִכְלָל כָּל אֶחָד מִמְּקוֹמוֹ דַּיְקָא בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַמָּקוֹם, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי בְּזֶה הָעוֹלָם - הוּא עַל יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל (הל' אפותיקי, הל' ה, אותיות לד, לז). ס. גַּם עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לִסְלִיחוֹת עֲו?ֹנוֹת, בְּחִינַת "וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ", כִּי שָׁם בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַמָּקוֹם, בְּחִינַת מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, שָׁם דָּנִין הַכֹּל לְכַף־זְכוּת, כָּל אֶחָד לְפִי מְקוֹמוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "כִּי הוּא יָדַע יִצְרֵנוּ, זָכוּר כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ", עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְכַפְּרִין עֲו?ֹנוֹת וּמַעֲלִין כָּל אֶחָד לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַמָּקוֹם (שם אותיות לה, לז). סא. עִקַּר הַמְשָׁכַת הָרוּחַ־חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הַחֶסְרוֹנוֹת, הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים, בְּחִינַת "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה"; וְכֵן זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַחֶסְרוֹנוֹת, בְּחִינַת "דַּעַת קָנִיתָ - מֶה חָסַרְתָּ". וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אֶרֶץ הַחַיִּים, וּכְתִיב: "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ". וְזֶה בְּחִינַת "כָּל הַכָּתוּב לַחַיִּים בִּירוּשָׁלָיִם", וְכֵן הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ נִקְרָא בֵּית חַיֵּינוּ (הל' העושה שליח לגבות חוב ה"ג, אותיות י כד). סב. כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ הוּא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, כִּי הוֹצִיאוּ אוֹתָהּ מִתַּחַת יַד הַקְּלִפּוֹת וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא שֶׁהָיוּ חוֹפִין עָלֶיהָ, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁהִכְנִיעוּ יִשְׂרָאֵל אוֹתָם וְהוֹצִיאוּ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם וְהֶחֱזִירוּ אוֹתָהּ אֶל הַקְּדֻשָּׁה. וְעַל־כֵּן הַשָּׁלשׁ מִצְו?ֹת שֶׁנִּצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל בִּכְנִיסָתָן לָאָרֶץ הֵם עִקַּר בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר הַתְּשׁוּבָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה יִחוּד כִּבְיָכוֹל בֵּין נְקֻדָּה עֶלְיוֹנָה לְתַחְתּוֹנָה וְכוּ', וְעִקַּר הַיִּחוּד בִּשְׁלֵמוּת הוּא כְּשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ מַנְהִיג אֶת יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי כְּנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל מִתְיַחֲדִין עִמּוֹ יִתְבָּרַךְ, וַאֲזַי הַיִּחוּד בִּשְׁלֵמוּת. אֲבָל כְּשֶׁהַהַנְהָגָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת מט"ט, זֶה בְּחִינַת הַסְתָּרָה כַּיָּדוּעַ, וַאֲזַי אֵין הַיִּחוּד בִּשְׁלֵמוּת וְיוּכַל, חַס וְשָׁלוֹם, לַחֲזֹר וּלְהִשְׁתַּלְשֵׁל אֲחִיזָה לְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁעִקַּר אֲחִיזָתָהּ הוּא מִבְּחִינַת הַהַנְהָגָה הַנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אִלּוּ הָיָה משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם מַכְנִיס אֶת יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ, לֹא גָלוּ מִשָּׁם לְעוֹלָם, וְהַכֹּל מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי בִּימֵי משֶׁה הָיָה הַהַנְהָגָה עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל (הל' הרשאה, הל' ב, אות ג). סג. עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל חֵלֶק שָׁם, וּכְפִי מַה שֶּׁמְּקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר עַצְמוֹ, כֵּן מַמְשִׁיךְ עָלָיו קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן זוֹכֶה לְהַחֲזִיק וְלִכְבּשׁ חֵלֶק מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל; וְכֵן לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, כְּפִי חֲטָאָיו וּפְגָמָיו, כֵּן פּוֹגֵם קפה בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכֵן נִתְרַחֵק מִשָּׁם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּמִפְּנֵי חֲטָאֵינוּ גָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ". וְעִקַּר הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מַלְכוּת מָשִׁיחַ שֶׁיָּבוֹא בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וִירוּשָׁלַיִם, וּמִשָּׁם כָּל הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ בָּעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "מִצִּיּוֹן מִכְלַל יֹפִי אֱלֹקִים הוֹפִיעַ". אֲבָל לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אִי אֶפְשָׁר כִּי־אִם עַל־יְדֵי צַדִּיקֵי־אֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְהָעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים לְהַאֲמִין בְּצַדִּיקֵי אֱמֶת, שֶׁכָּל דִּבְרֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם יֵשׁ בָּהֶן רָזִין, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' חזקת מטלטלין, הלכה ה, אות יא). סד. אַף־עַל־פִּי שֶׁאָנוּ מִתְחַנְּנִים כָּל־כָּךְ שָׁנִים הַרְבֵּה לָשׁוּב לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וַעֲדַיִן אָנוּ רְחוֹקִים מִשָּׁם, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין שׁוּם תְּפִלָּה וּצְעָקָה נֶאֱבֶדֶת, אֲפִלּוּ שֶׁל הַפָּחוּת שֶׁבַּפְּחוּתִים, כִּי בְּכָל צְעָקָה וּתְפִלָּה כּוֹבְשִׁין אֵיזֶה חֵלֶק וּנְקֻדָּה מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁיִּתְקַבְּצוּ כָּל הַנְּקֻדּוֹת שֶׁכָּבַשְׁנוּ בִּתְפִלּוֹתֵינוּ, וְאָז נָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ בְּקָרוֹב. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא פָּגוּם מְאֹד וְאֵין לוֹ כֹחַ בְּצַעֲקָתוֹ וּתְפִלָּתוֹ לִכְבּשׁ אֵיזֶה נְקֻדָּה וָחֵלֶק מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי־כֵן צַעֲקָתוֹ פּוֹעֶלֶת הַרְבֵּה, כִּי הוּא בְּחִינַת מְחָאָה הַמְבֹאָר בְּדִין חֶזְקַת קַרְקָעוֹת, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהוּא מוֹחֶה, אָז אֵין חֶזְקַת הַמַּחֲזִיק מוֹעֶלֶת כְּלוּם, עַל־כֵּן אַף־עַל־פִּי שֶׁהֵם גָּזְלוּ מֵאִתָּנוּ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אַרְצֵנוּ וְנַחֲלָתֵנוּ, וְאֵין בָּנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיאָהּ מֵאִתָּם מֵחֲמַת פְּגַם מַעֲשֵׂינוּ, אַף־עַל־פִּי־כֵן אָנוּ מִתְפַּלְלִים וְצוֹעֲקִים בְּכָל פַּעַם שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא שֶׁלָּנוּ כִּי הוּא נַחֲלָתֵנוּ, וּבָזֶה אָנוּ עוֹשִׂין מְחָאָה לְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא שֶׁיֵּדְעוּ שֶׁאֵין חֶזְקָתָם חֲזָקָה כְּלָל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא שֶׁלָּנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ וְסוֹף כָּל סוֹף נוֹצִיא אוֹתָהּ מִיָּדָם בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם (שם אות יב). סה. כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ לוֹ חֵלֶק בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וַאֲפִלּוּ עַכְשָׁו בַּגָּלוּת שֶׁאָנוּ רְחוֹקִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי־כֵן בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּשְׂרָאֵל יוֹשְׁבִין שָׁם אֲפִלּוּ בְּחוּץ־ לָאָרֶץ, הוּא גַּם־כֵּן בִּבְחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכַמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר. אַךְ לְגָרֵשׁ הַמְעַרְעֲרִים עַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם בְּחִינַת קְלִפַּת עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל הַחוֹפִין עַכְשָׁו עַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, זֶה תָּלוּי בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, וְעִקַּר שְׁמִירַת הַבְּרִית הוּא עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה, לִגְעֹר בְּכָל הַמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת, שֶׁהֵם בְּעַצְמָם בְּחִינַת קְלִפַּת עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל, וּלְפַנּוֹת הַמֹּחַ מֵהֶן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת אִסּוּר חָמֵץ וּמִצְוַת אֲכִילַת מַצָּה בְּפֶסַח, שֶׁיָּצָאנוּ אָז מִמִּצְרַיִם בִּשְׁבִיל לִכְנֹס לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הלכות חזקת קרקעות, הל' ג, אות כג). סו. מַעֲלַת צִדְקַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה מַמְשִׁיכִין בְּיוֹתֵר הַשְׁגָּחָה שְׁלֵמָה וְכָל הַהַשְׁפָּעוֹת - עַיֵּן "צְדָקָה", אוֹת צב. סז. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת תְּפִלָּה אֱמוּנָה וְכוּ', וְשָׁם מֵאִיר אוֹר הָאֱמֶת בְּיוֹתֵר. וּכְשֶׁהָאֱמֶת מֵאִיר וּמְבַטֵּל הַחשֶׁךְ, אֲזַי נִמְשָׁךְ אֶל הַקְּדֻשָּׁה בְּחִינַת כֶּפֶל, כִּי לֹא דַי שֶׁהָאָדָם עַצְמוֹ יוֹצֵא מִתּוֹךְ חֶשְׁכַת אֲפֵלָתוֹ עַל־יְדֵי אוֹר הָאֱמֶת, אַף גַּם הוּא עוֹשֶׂה פֶּתַח גַּם לַאֲחֵרִים לְהוֹצִיאָם מֵחשֶׁךְ לְאוֹר וּלְהַחֲזִירָם בִּתְשׁוּבָה. וְזֶה בְּחִינַת "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", כִּי כְּשֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הוּא בְּחִינַת "מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", בְּחִינַת כֶּפֶל, כִּי זוֹכֶה לְהָאִיר לְעַצְמוֹ וְגַם לַאֲחֵרִים לְהָאִיר לָהֶם דֶּרֶךְ הָאֱמֶת לִתְשׁוּבָה כַּנַּ"ל (הל' גניבה, הל' ה, אות ב). סח. עִקַּר תִּקּוּן הַתְּשׁוּבָה הוּא עַל־יְדֵי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה,
The good point [nekudah tovah] within every Israelite is the aspect of day — the aspect of light. And the evil is the aspect of night and darkness. And through searching and finding within oneself the good points — and strengthening oneself thereby in the service of Him, blessed be He — through this the evil is separated and nullified entirely, as explained elsewhere. And then one distinguishes between day and night.
ת הַמְרֻבֶּה, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת "אֶרֶץ צְבִי" כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְכֵן לֶעָתִיד תַּחֲזִיק אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל בְּרֶוַח, הַכֹּל מֵחֲמַת בְּחִינָה זֹאת, כִּי בְּכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ קְדֻשָּׁה, הוּא בְּחִינַת מִעוּט מַחֲזִיק אֶת הַמְרֻבֶּה, וְכֹל שֶׁהַקְּדֻשָּׁה גָּבֹהַּ יוֹתֵר, שָׁם הַבְּחִינַת מִעוּט מַחֲזִיק אֶת הַמְרֻבֶּה בְּחִדּוּשׁ נִפְלָא יוֹתֵר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת קְדֻשַּׁת יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁלֹּא אָמַר אָדָם לַחֲבֵרוֹ צַר לִי הַמָּקוֹם וְכוּ', וּבְבֵית־הַמִּקְדָּשׁ שֶׁקְּדֻשָּׁתוֹ גָּבֹהַּ עוֹד יוֹתֵר, עַל־כֵּן עוֹמְדִים צְפוּפִים וּמִשְׁתַּחֲוִים רְוָחִים, וְכָל הַסָּמוּךְ לְהָאָרוֹן וְהַלּוּחוֹת בְּיוֹתֵר, הוּא בְּיוֹתֵר בִּבְחִינַת מִעוּט מַחֲזִיק אֶת הַמְרֻבֶּה, וְעַל־כֵּן צִמְצֵם אֶת כֻּלָּם בֵּין שְׁנֵי בַּדֵּי אָרוֹן כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, עַד שֶׁעַל מְקוֹם הָאָרוֹן בְּעַצְמוֹ אָמְרוּ שֶׁאֵינוֹ מִן הַמִּדָּה כְּלָל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם לְגַמְרֵי, כִּי מְקוֹם הָאָרוֹן שֶׁשָּׁם הַתּוֹרָה נִכְלָל בְּעֵץ הַחַיִּים שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם, עַיֵּן פְּנִים (הל' ס"ת, ה"ג, אות ו). מז. עִקַּר קְדֻשַּׁת הָאֱמוּנָה וְהַחָכְמָה דִקְדֻשָּׁה, שֶׁהֵם עִקַּר הַחַיִּים וַאֲרִיכַת יָמִים דִּקְדֻשָּׁה, הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת "לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וְכוּ' עַל הָאֲדָמָה"; וּבְחוּץ־ לָאָרֶץ אֵין שׁוּם חַיּוּת כְּלָל, רַק עַל־יְדֵי מַה שֶּׁמַּשְׁכִּימִין וּמַעֲרִיבִין בְּבָתֵּישׂ כְנֵסִיּוֹת וּמִדְרָשׁוֹת וּמִתְפַּלְלִין וְלוֹמְדִין וְקוֹרִין קְרִיאַת־שְׁמַע, עַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גַּם בְּחוּץ־לָאָרֶץ, כִּי הֵם בְּחִינַת מִקְדַּשׁ מְעַט כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְזֶה עִקַּר חַיּוּתֵנוּ בִּזְמַן הַגָּלוּת (שם הל' ד, אות יז). מח. עִקַּר שְׁלֵמוּת תִּקּוּן הַקְּבוּרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עִקַּר גְּזֵרַת הַמִּיתָה הָיָה בִּשְׁבִיל תִּקּוּן הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחַז בּוֹ זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ שֶׁהוּא בִּלְבּוּל הַמְדַמֶּה, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהִזְדַּכֵּךְ מִזֶּה בִּשְׁלֵמוּת כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַמִּיתָה שֶׁנִּגְזְרָה אָז, כִּי עַל־יְדֵי הַמִּיתָה וְהַקְּבוּרָה תִּתְבַּלֶּה הַזֻּהֲמָא וְיָקוּם בְּגוּף חָדָשׁ בִּתְחִיָּה, שֶׁאָז יִהְיֶה חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד, וְאָז תִּתְרַבֶּה וְתִתְגַּדֵּל הָאֱמוּנָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, בִּבְחִינַת "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ" שֶׁנֶּאֱמַר הָעִקָּר עַל עֵת הַתְּחִיָּה שֶׁאָז יִהְיֶה חִדּוּשׁ הָעוֹלָם. וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הַקְּבוּרָה הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי כָּל חִדּוּשׁ הָעוֹלָם אַחַר הַתְּחִיָּה יִהְיֶה בִּבְחִינַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן הַמֵּתִים שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל חַיִּים תְּחִלָּה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עִקַּר בֵּרוּר וְתִקּוּן הַמְדַמֶּה שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הַמִּיתָה וְהַקְּבוּרָה, הַכֹּל הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּל קְדֻשָּׁתָהּ הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַמְדַמֶּה שֶׁהוּא שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה. וְעַל־ כֵּן אַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁהוּא הָיָה הָרִאשׁוֹן שֶׁגִּלָּה קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, קָנָה הַנַּחֲלָה הָרִאשׁוֹנָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בִּשְׁבִיל מְקוֹם קְבוּרָה, שֶׁהוּא קְדֻשַּׁת מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה (שם אות כ). מט. עִקַּר קְדֻשַּׁת הַזִּקְנָה וַאֲרִיכַת יָמִים זוֹכִין רַק בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת "לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וְכוּ' עַל הָאֲדָמָה וְכוּ'" כַּנַּ"ל; וְכֵן עִקַּר כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת דִּקְדֻשָּׁה הֵם בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יוֹצְאִין מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ, שֶׁמִּשָּׁם כָּל עִכּוּב הַשֶּׁפַע, חַס וְשָׁלוֹם, בְּחִינַת "בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה" שֶׁנִּגְזַר עַל־יְדֵי פִּתּוּי הַנָּחָשׁ. וְעַל־ כֵּן אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אַחַר שֶׁקָּנָה הַנַּחֲלָה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּתִיב אַחַר־כָּךְ בְּסָמוּךְ "וְאַבְרָהָם זָקֵן וְכוּ'" - בְּחִינַת הַזִּקְנָה דִּקְדֻשָּׁה הַנַּ"ל, "וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל" - בְּחִינַת הַשֶּׁפַע הַטּוֹבָה דִּקְדֻשָּׁה הַנַּ"ל (שם). נ. מִי שֶׁזּוֹכֶה לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהִתְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם מַמָּשׁ בִּידִיעַת אֱלָקוּתוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ יִתְבָּרַךְ; מִכָּל־שֶׁכֵּן בְּשִׁנּוּיֵי הַזְּמַנִּים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם שַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים וְרָאשֵׁי־חֳדָשִׁים. וְזֶה עִקַּר אֲרִיכַת יָמִים שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת "לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וְכוּ'", וּכְתִיב: "לְמַעַן תַּאֲרִיךְ יָמִים עַל הָאֲדָמָה וְכוּ'" (שם אות כא). נא. הַשִּׁפְלוּת הוּא בְּחִינַת עָפָר, וְעִקַּר קְדֻשַּׁת הֶעָפָר הִיא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וִירוּשָׁלַיִם, וְהָעִקָּר בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ בִּנְקֻדַּת הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה, שֶׁשָּׁם תַּכְלִית הָעֲנָוָה וְהַשִּׁפְלוּת וְשָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, כִּי אִי אֶפְשָׁר לַעֲלוֹת לַשָּׁמַיִם שֶׁהוּא לְמַעְלָה לְמַעְלָה כִּי אִם עַל יְדֵי עֲנָוָה וְשִׁפְלוּת (הל' ערלה ה"א, אות ו). נב. יְרוּשָׁלַיִם עִיר־הַקֹּדֶשׁ הִיא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה וְהַסְּעוּדָה. וְזֶה בְּחִינַת "וּמִצִּיּוֹן יִסְעָדֶךָֹּ" מִצִּיּוֹן דַּיְקָא (שם הל' א). נג. יְרוּשָׁלַיִם הוּא בְּחִינַת 'יִרְאָה שְׁלֵמָה' וּבוּשָׁה וְשִׁפְלוּת אֲמִתִּי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה (שם הלכה ב, אות ד). נד. בִּירוּשָׁלַיִם שָׁם כָּל הַיְרָאוֹת וְהָרֵיחוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְעַל־כֵּן שָׁם הָאֲכִילָה בִּבְחִינַת מְזוֹנָא דְּנִשְׁמְתָא שֶׁהוּא בְּחִינַת רֵיחַ, בְּחִינַת יִרְאָה (שם הל' ג, אות ד). נה. יְרוּשָׁלַיִם הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה. וְעִקַּר הַגְּדֻלָּה וְהַמַּלְכוּת הוּא בְּחִינַת עֲנָוָה וְשִׁפְלוּת אֲמִתִּי, בִּבְחִינַת "בִּמְקוֹם גְּדֻלָּתוֹ שָׁם אַתָּה מוֹצֵא עַנְוְתָנוּתוֹ". וְזֶה שֶׁכָּתוּב בִּירוּשָׁלַיִם לֶעָתִיד: "וְרָאֲמָה וְיָשְׁבָה תַחְתֶּיהָ", הַיְנוּ שֶׁכָּל מַה שֶּׁתָּרוּם וְתִתְנַשֵּׂא לְמַעְלָה יוֹתֵר, אֲזַי "וְיָשְׁבָה תַחְתֶּיהָ", שֶׁתִּהְיֶה בְּחִינַת עֲנָוָה וְשִׁפְלוּת, שֶׁתַּחֲזִיק עַצְמָהּ לְמַטָּה מִמַּדְרֵגָתָהּ בִּבְחִינַת "שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו" כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, הַיְנוּ שֶׁכָּל הַיּוֹשְׁבִים בִּירוּשָׁלַיִם יִזְכּוּ לְשִׁפְלוּת אֲמִתִּי לְהַחֲזִיק עַצְמָם לְמַטָּה מִמַּדְרֵגָתָם. וְעַל־כֵּן הָיָה בִּירוּשָׁלַיִם מִעוּט מַחֲזִיק אֶת הַמְרֻבֶּה, כִּי מֵעוֹלָם לֹא אָמַר אָדָם צַר לִי הַמָּקוֹם שֶׁאָלִין בִּירוּשָׁלָיִם, כָּל זֶה מֵחֲמַת שִׁפְלוּת וּבִטּוּל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת אַיִן, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הוּא בְּחִינַת מִעוּט מַחֲזִיק אֶת הַמְרֻבֶּה, כִּי עֲנָוָה בְּחִינַת אַיִן וָאֶפֶס הוּא בִּבְחִינַת בִּלְתִּי גְּבוּל וְיָכוֹל לְהַחֲזִיק הַכֹּל (שם הלכה ה, אות ג). נו. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם מֵאִיר אוֹר הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁאֶצְלָהּ שׁוֹרָה אַהֲבָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטְּלִין כָּל הַחֲרָפוֹת וְכָל אֲהָבוֹת הַנְּפוּלוֹת הַבָּאִין מִשְּׁבִירַת כֵּלִים (הל' חלה ה"ב, אות ה). נז. בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׁם עִקַּר אוֹר הָאֱמֶת שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹלִין מִמֵּימֵי הַמַּבּוּל, שֶׁהֵם הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וְהַחשֶׁךְ הַמְסַבֵּב אֶת הָאָדָם. וְעַל־כֵּן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא גֻשְׁמָה בְּיוֹם זַעַם, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁלֹּא הָיָה בָּהּ הַמַּבּוּל (הלכות דיינים, הלכה ג, אות ד). נח. עִקַּר הַכְּלָלִיּוּת [הַהִכָּלְלוּת] וּבִטּוּל אֶל הָאֵין־סוֹף אַחַר הַהִסְתַּלְּקוּת הוּא עַל־ יְדֵי קְבוּרַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם הֶעָפָר קֹדֶשׁ וְשָׁם זוֹכִין בְּלֹא צַעַר לְהִכָּלֵל שָׁם (הל' גביית חוב מהיתומים ה"ד, אות ט). נט. עִקַּר הָעֲלִיָּה וְהַכְּלָלִיּוּת [וְהַהִכָּלְלוּת] שֶׁיִּהְיֶה נִכְלָל כָּל אֶחָד מִמְּקוֹמוֹ דַּיְקָא בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַמָּקוֹם, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי בְּזֶה הָעוֹלָם - הוּא עַל יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל (הל' אפותיקי, הל' ה, אותיות לד, לז). ס. גַּם עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לִסְלִיחוֹת עֲו?ֹנוֹת, בְּחִינַת "וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ", כִּי שָׁם בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַמָּקוֹם, בְּחִינַת מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, שָׁם דָּנִין הַכֹּל לְכַף־זְכוּת, כָּל אֶחָד לְפִי מְקוֹמוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "כִּי הוּא יָדַע יִצְרֵנוּ, זָכוּר כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ", עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְכַפְּרִין עֲו?ֹנוֹת וּמַעֲלִין כָּל אֶחָד לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַמָּקוֹם (שם אותיות לה, לז). סא. עִקַּר הַמְשָׁכַת הָרוּחַ־חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הַחֶסְרוֹנוֹת, הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים, בְּחִינַת "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה"; וְכֵן זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַחֶסְרוֹנוֹת, בְּחִינַת "דַּעַת קָנִיתָ - מֶה חָסַרְתָּ". וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אֶרֶץ הַחַיִּים, וּכְתִיב: "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ". וְזֶה בְּחִינַת "כָּל הַכָּתוּב לַחַיִּים בִּירוּשָׁלָיִם", וְכֵן הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ נִקְרָא בֵּית חַיֵּינוּ (הל' העושה שליח לגבות חוב ה"ג, אותיות י כד). סב. כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ הוּא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, כִּי הוֹצִיאוּ אוֹתָהּ מִתַּחַת יַד הַקְּלִפּוֹת וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא שֶׁהָיוּ חוֹפִין עָלֶיהָ, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁהִכְנִיעוּ יִשְׂרָאֵל אוֹתָם וְהוֹצִיאוּ אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם וְהֶחֱזִירוּ אוֹתָהּ אֶל הַקְּדֻשָּׁה. וְעַל־כֵּן הַשָּׁלשׁ מִצְו?ֹת שֶׁנִּצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל בִּכְנִיסָתָן לָאָרֶץ הֵם עִקַּר בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר הַתְּשׁוּבָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה יִחוּד כִּבְיָכוֹל בֵּין נְקֻדָּה עֶלְיוֹנָה לְתַחְתּוֹנָה וְכוּ', וְעִקַּר הַיִּחוּד בִּשְׁלֵמוּת הוּא כְּשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ מַנְהִיג אֶת יִשְׂרָאֵל, וַאֲזַי כְּנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל מִתְיַחֲדִין עִמּוֹ יִתְבָּרַךְ, וַאֲזַי הַיִּחוּד בִּשְׁלֵמוּת. אֲבָל כְּשֶׁהַהַנְהָגָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת מט"ט, זֶה בְּחִינַת הַסְתָּרָה כַּיָּדוּעַ, וַאֲזַי אֵין הַיִּחוּד בִּשְׁלֵמוּת וְיוּכַל, חַס וְשָׁלוֹם, לַחֲזֹר וּלְהִשְׁתַּלְשֵׁל אֲחִיזָה לְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁעִקַּר אֲחִיזָתָהּ הוּא מִבְּחִינַת הַהַנְהָגָה הַנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אִלּוּ הָיָה משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם מַכְנִיס אֶת יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ, לֹא גָלוּ מִשָּׁם לְעוֹלָם, וְהַכֹּל מֵחֲמַת הַנַּ"ל, כִּי בִּימֵי משֶׁה הָיָה הַהַנְהָגָה עַל־יָדוֹ יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל (הל' הרשאה, הל' ב, אות ג). סג. עִקַּר קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי הוּא בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל חֵלֶק שָׁם, וּכְפִי מַה שֶּׁמְּקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר עַצְמוֹ, כֵּן מַמְשִׁיךְ עָלָיו קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכֵן זוֹכֶה לְהַחֲזִיק וְלִכְבּשׁ חֵלֶק מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל; וְכֵן לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, כְּפִי חֲטָאָיו וּפְגָמָיו, כֵּן פּוֹגֵם קפה בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכֵן נִתְרַחֵק מִשָּׁם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּמִפְּנֵי חֲטָאֵינוּ גָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ". וְעִקַּר הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מַלְכוּת מָשִׁיחַ שֶׁיָּבוֹא בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, הוּא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וִירוּשָׁלַיִם, וּמִשָּׁם כָּל הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ בָּעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "מִצִּיּוֹן מִכְלַל יֹפִי אֱלֹקִים הוֹפִיעַ". אֲבָל לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אִי אֶפְשָׁר כִּי־אִם עַל־יְדֵי צַדִּיקֵי־אֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", וְהָעִקָּר הוּא אֱמוּנַת חֲכָמִים לְהַאֲמִין בְּצַדִּיקֵי אֱמֶת, שֶׁכָּל דִּבְרֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם יֵשׁ בָּהֶן רָזִין, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' חזקת מטלטלין, הלכה ה, אות יא). סד. אַף־עַל־פִּי שֶׁאָנוּ מִתְחַנְּנִים כָּל־כָּךְ שָׁנִים הַרְבֵּה לָשׁוּב לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וַעֲדַיִן אָנוּ רְחוֹקִים מִשָּׁם, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין שׁוּם תְּפִלָּה וּצְעָקָה נֶאֱבֶדֶת, אֲפִלּוּ שֶׁל הַפָּחוּת שֶׁבַּפְּחוּתִים, כִּי בְּכָל צְעָקָה וּתְפִלָּה כּוֹבְשִׁין אֵיזֶה חֵלֶק וּנְקֻדָּה מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁיִּתְקַבְּצוּ כָּל הַנְּקֻדּוֹת שֶׁכָּבַשְׁנוּ בִּתְפִלּוֹתֵינוּ, וְאָז נָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ בְּקָרוֹב. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא פָּגוּם מְאֹד וְאֵין לוֹ כֹחַ בְּצַעֲקָתוֹ וּתְפִלָּתוֹ לִכְבּשׁ אֵיזֶה נְקֻדָּה וָחֵלֶק מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי־כֵן צַעֲקָתוֹ פּוֹעֶלֶת הַרְבֵּה, כִּי הוּא בְּחִינַת מְחָאָה הַמְבֹאָר בְּדִין חֶזְקַת קַרְקָעוֹת, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהוּא מוֹחֶה, אָז אֵין חֶזְקַת הַמַּחֲזִיק מוֹעֶלֶת כְּלוּם, עַל־כֵּן אַף־עַל־פִּי שֶׁהֵם גָּזְלוּ מֵאִתָּנוּ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אַרְצֵנוּ וְנַחֲלָתֵנוּ, וְאֵין בָּנוּ כֹּחַ לְהוֹצִיאָהּ מֵאִתָּם מֵחֲמַת פְּגַם מַעֲשֵׂינוּ, אַף־עַל־פִּי־כֵן אָנוּ מִתְפַּלְלִים וְצוֹעֲקִים בְּכָל פַּעַם שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא שֶׁלָּנוּ כִּי הוּא נַחֲלָתֵנוּ, וּבָזֶה אָנוּ עוֹשִׂין מְחָאָה לְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא שֶׁיֵּדְעוּ שֶׁאֵין חֶזְקָתָם חֲזָקָה כְּלָל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא שֶׁלָּנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ וְסוֹף כָּל סוֹף נוֹצִיא אוֹתָהּ מִיָּדָם בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם (שם אות יב). סה. כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ לוֹ חֵלֶק בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וַאֲפִלּוּ עַכְשָׁו בַּגָּלוּת שֶׁאָנוּ רְחוֹקִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַף־עַל־פִּי־כֵן בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּשְׂרָאֵל יוֹשְׁבִין שָׁם אֲפִלּוּ בְּחוּץ־ לָאָרֶץ, הוּא גַּם־כֵּן בִּבְחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכַמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר. אַךְ לְגָרֵשׁ הַמְעַרְעֲרִים עַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם בְּחִינַת קְלִפַּת עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל הַחוֹפִין עַכְשָׁו עַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, זֶה תָּלוּי בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, וְעִקַּר שְׁמִירַת הַבְּרִית הוּא עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה, לִגְעֹר בְּכָל הַמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת, שֶׁהֵם בְּעַצְמָם בְּחִינַת קְלִפַּת עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל, וּלְפַנּוֹת הַמֹּחַ מֵהֶן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת אִסּוּר חָמֵץ וּמִצְוַת אֲכִילַת מַצָּה בְּפֶסַח, שֶׁיָּצָאנוּ אָז מִמִּצְרַיִם בִּשְׁבִיל לִכְנֹס לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הלכות חזקת קרקעות, הל' ג, אות כג). סו. מַעֲלַת צִדְקַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְשֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה מַמְשִׁיכִין בְּיוֹתֵר הַשְׁגָּחָה שְׁלֵמָה וְכָל הַהַשְׁפָּעוֹת - עַיֵּן "צְדָקָה", אוֹת צב. סז. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת תְּפִלָּה אֱמוּנָה וְכוּ', וְשָׁם מֵאִיר אוֹר הָאֱמֶת בְּיוֹתֵר. וּכְשֶׁהָאֱמֶת מֵאִיר וּמְבַטֵּל הַחשֶׁךְ, אֲזַי נִמְשָׁךְ אֶל הַקְּדֻשָּׁה בְּחִינַת כֶּפֶל, כִּי לֹא דַי שֶׁהָאָדָם עַצְמוֹ יוֹצֵא מִתּוֹךְ חֶשְׁכַת אֲפֵלָתוֹ עַל־יְדֵי אוֹר הָאֱמֶת, אַף גַּם הוּא עוֹשֶׂה פֶּתַח גַּם לַאֲחֵרִים לְהוֹצִיאָם מֵחשֶׁךְ לְאוֹר וּלְהַחֲזִירָם בִּתְשׁוּבָה. וְזֶה בְּחִינַת "לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", כִּי כְּשֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הוּא בְּחִינַת "מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ", בְּחִינַת כֶּפֶל, כִּי זוֹכֶה לְהָאִיר לְעַצְמוֹ וְגַם לַאֲחֵרִים לְהָאִיר לָהֶם דֶּרֶךְ הָאֱמֶת לִתְשׁוּבָה כַּנַּ"ל (הל' גניבה, הל' ה, אות ב). סח. עִקַּר תִּקּוּן הַתְּשׁוּבָה הוּא עַל־יְדֵי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעִקַּר הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה,
When Israel are on a lower level — this is the aspect of the blemish of the moon [pegam ha-levanah] — which is drawn through the moon's accusation [kitrug ha-yarei'ach]. From there all sins and blemishes come, G-d forbid, as is known. And through finding within oneself good points and thereby returning in teshuvah — this is the aspect of filling the moon from its blemish. And this is the aspect of the stars that Hashem, blessed be He, gave to her to appease her, as our Rabbis stated. For the stars hint at the aspect of the good points found within every Israelite — through which the Tzadikim judge everyone toward the scale of merit — until they truly bring them into the scale of merit and they return in teshuvah. This is the aspect of: "and those who justify the many — like the stars" [u-matzdikei ha-rabbim ka-kochavim] [Daniel 12:3].
Loading comments…