Chapter: Life and Its Opposite
אוצר היראה - Otzar HaYirah
עִקַּר הִתְחַבְּרוּת שְׁנֵי דְבָרִים הָרְחוֹקִים זֶה מִזֶּה מְאֹד, שֶׁהֵם כְּמוֹ שְׁנֵי הֲפָכִים, עִקַּר הִתְחַבְּרוּתָם עַל־יְדֵי נִגּוּן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן עִקַּר הַדְּבֵקוּת וְהַהִתְחַבְּרוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִזֶּה הָעוֹלָם הַשָּׁפָל וְהַגַּשְׁמִי וְהַנָּמוּךְ מְאֹד הוּא עַל־יְדֵי נִגּוּן וְזִמְרָה. וּכְמוֹ שֶׁרוֹאִין בְּחוּשׁ, שֶׁאֲפִלּוּ הָאָדָם הָרָחוֹק מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמֻנָּח בִּדְיוֹטָא הַתַּחְתּוֹנָה, אַף־עַל־ פִּי־כֵן עַל־פִּי־רֹב עַל־יְדֵי נִגּוּן נִתְעוֹרֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּמַכִּיר אֶת עַצְמוֹ הֵיכָן הוּא בָּעוֹלָם. רַק שֶׁצְּרִיכִין לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִשְׁמֹעַ נְגִינָה מִמְּנַגְּנִים רְשָׁעִים וְקַלִּים, הַמָּצוּי עַכְשָׁו בְּיוֹתֵר, כִּי זֶה יָכוֹל לְהַזִּיק לוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, בְּיוֹתֵר. אֲבָל עַל־יְדֵי נְגִינָה מֵאֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים בֶּאֱמֶת, הַמְכַוְּנִים אֶת לִבָּם בֶּאֱמֶת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אוֹ כְּשֶׁמְּנַגֵּן בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה נִגּוּן וְכַוָּנָתוֹ לַשָּׁמַיִם, יְכוֹלִים לְהִתְעוֹרֵר עַל־יְדֵי־ זֶה מְאֹד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי עִקַּר הַחִבּוּר וְהַדְּבֵקוּת מֵעוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְרוֹמָם וְנִשְׂגָּב מְאֹד, בִּפְרָט מִי שֶׁחָטָא וְנִתְרַחֵק מְאֹד מֵאָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם, הוּא עַל־יְדֵי נִגּוּן וְזִמְרָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת כָּל הַשִּׁירוֹת וְהַתִּשְׁבָּחוֹת שֶׁאוֹמְרִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְעַל זֶה יָסַד דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, כָּל סֵפֶר תְּהִלִּים, שֶׁכָּלוּל מִכָּל עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כִּי הוּא בְּחִינַת מָשִׁיחַ, שֶׁעוֹסֵק לְתַקֵּן פְּגַם שִׁבְרֵי לוּחוֹת, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה הָיוּ כָּל הַחֻרְבָּנוֹת. וְדָוִד שֶׁהוּא מָשִׁיחַ, שֶׁעוֹסֵק לְתַקֵּן זֹאת, שֶׁהוּא תִּקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת, עַל־כֵּן יָסַד סֵפֶר תְּהִלִּים הַכָּלוּל מֵעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כִּי עַל־יְדֵי עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה מְתַקְּנִים שִׁבְרֵי לוּחוֹת, כִּי עַל־יְדֵי נִגּוּן לְשֵׁם שָׁמַיִם מְדַבְּקִים וּמְחַבְּרִים הַלֵּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִכָּל מָקוֹם שֶׁהוּא, עַד שֶׁיּוּכַל לְקַבֵּל אוֹר אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה, בְּחִינַת "כָּתְבֵם עַל לוּחַ לִבֶּךָ". וּכְמוֹ־כֵן, כְּפִי מַה שֶּׁהַלֵּב נִמְשָׁךְ אַחַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ כֹּחַ לְהַלּוּחוֹת לִסְבֹּל אוֹר אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תִּקּוּן שִׁבְרֵי לוּחוֹת, שֶׁהָיָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת אוֹתִיּוֹת פּוֹרְחוֹת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְזֶה בְּחִינַת "קָשְׁרֵם עַל גַּרְגְּרוֹתֶיךָ" דַּיְקָא, בְּחִינַת הַגַּרְגֶּרֶת וְהַגָּרוֹן שֶׁמִּשָּׁם יוֹצֵא הַקּוֹל, יִהְיוּ מְקֻשָּׁרִים בּוֹ דִּבְרֵי־תוֹרָה, הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה נְגִינָתוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם, וְעַל־יְדֵי־זֶה "כָּתְבֵם עַל לוּחַ לִבֶּךָ", הַיְנוּ כַּנַּ"ל. וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהִנָּצֵל מִשִּׁכְחַת הַתּוֹרָה, וְזוֹכֶה לִרְאוֹת אוֹר הַתּוֹרָה בִּשְׁלֵמוּת בִּבְחִינַת סַם הַחַיִּים (נשיאת כפים ה"ה אות
The defining quality of the human being is speech [geder ha'adam hu m'dabeir — the classical philosophical definition: the human being is the "speaking animal"; Aristotle's zōon logikon rendered in medieval Hebrew philosophy], and this corresponds to the element of Fire [yesod ha'aish], as is known. For even though every element contains all four elements within it — even so, the speaking human being is from the aspect of fire within fire — the fire element within the four elements, as is brought [in the Kabbalistic sources]. And in this lies the essential free choice of the human being — for which he was created: to turn away from the evil and impure fire that burns toward all the desires, G‑d spare us — and to merit to recognize and to know Hashem, may He be blessed, which is the aspect of "Aish ochlah — A consuming fire" [ — the holy fire of G‑d's presence, which consumes the impure fire of desire]. But even in the matter of drawing close to Hashem, may He be blessed — one must also be very careful that the holy fire in one's heart not blaze beyond its measure — which is the aspect of the warning: "Pen yeh'ersu — Lest they break through" [ — even the most intense longing must not storm the boundary before its time], with which Israel was warned at the time of the Giving of the Torah. For immediately when one wishes to truly draw close to Hashem, may He be blessed, one must be very careful of destruction [harisah — breaking through, breaking down; violating the boundary that protects both the person and the holy] — not to force the moment, G‑d forbid. For the majority of the adventures, falls, and distancing that befall most people comes only from this — for it is known that all wish to fear Your Name [a paraphrase of the morning prayer — every Jewish soul, however fallen, carries a deep desire to return] — and even the most degraded of the degraded certainly desires and yearns greatly to return to Hashem, may He be blessed. But the essential obstacle is because each person would very much like to snatch all the good at once and enter and draw close to holiness in ultimate perfection immediately, at once, in the very first moment. And because in truth one must wait a great deal, and multiply prayer and supplications, and strengthen oneself greatly through everything that passes over him — and hope greatly for Hashem's salvation until one merits to draw close to Hashem in completeness — because of this, many cannot stand this trial and become slack about attending to their eternal lives — until they distance themselves completely, as they distance themselves, G‑d spare us. And for this reason one must be very careful to strive to draw close to true Tzadikim — for this is the work of the true Tzadikim: to inflame the heart of the people of Israel so they blaze toward Hashem, may He be blessed, with flaming fire of divine love [b'rishpei shalheves-Yah — from Song of Songs 8:6: "Its flashes are flashes of fire, a flame of the Divine"] and with very great yearning — while also being very careful of the aspect of the stormy wind [ruach s'arah — from Ezekiel 1:4, the first of the three impure husks that precede the Chashmal; see below] — that the fire should not blaze beyond measure in the aspect of destruction, G‑d forbid, as is explained elsewhere. For one must be very careful of the aspect of forcing the moment even in the matter of drawing close to holiness — for even though it is certainly true that one must rush and hasten greatly to flee for one's life — and especially one who has already stumbled and been trapped in what he was trapped in, G‑d spare us — even so, one cannot force the moment. And one must wait and wait until "Ad yashkif v'yeireh Hashem min hashomayim — Until Hashem looks forth and sees from Heaven" [ — which is the aspect of the Counting of the Omer [Sefiras HaOmer — the forty-nine days counted between Pesach and Shavuos, the period of preparation for receiving the Torah], which is the preparation for receiving the Torah. For certainly according to the love, will, and yearning of Israel to receive the Torah — certainly they would have been glad to receive it immediately after the first day of the Exodus from Egypt. But one cannot force the moment — and it is necessary to wait until the fiftieth day. And yet even so, it is forbidden to forget and to divert one's mind from this, G‑d forbid — rather, to long and yearn and pine at every moment: when will the day of one's soul's full salvation arrive? And this is the aspect of the counting [sefirah] — that one counts the days and longs and pines and awaits for this holy and awesome day, the fiftieth day — the day of receiving the holy Torah. And so must every person individually as well — in the aspect of: "Limnos yameinu kein hoda v'navi levav chochmah — Teach us to number our days, and we shall bring a heart of wisdom" — for one must count the days and yearn and long and pine at every moment to merit complete salvation — the aspect of a heart of wisdom: to recognize the Creator, may He be blessed, and to serve Him with a whole heart and in truth — which is the essential aspect of receiving the Torah. But even so, one cannot force the moment as above — only wait greatly for Hashem's salvation and multiply prayer and supplications before Him, may He be blessed. And even in this — it is forbidden to force the moment that one's prayer be answered immediately — rather, in the aspect of: "Kaveh el Hashem, chazak v'ya'ametz libbechoh v'kaveh el Hashem — Hope to Hashem, strengthen and embolden your heart, and hope to Hashem" . And as our Sages of blessed memory taught: "And if your request was not fulfilled — return and hope" [] — and continue to pray and pour out his heart before Him, may He be blessed. And even in the matter of conversation and prayer itself — one cannot force the moment: that one immediately begin to speak burning words like coals of fire with great arousal toward Hashem, may He be blessed — and if not, become completely slack even from prayer and supplications, as is common among most people [printing artifact in source — ק — handled silently]. Rather: even if right now he has no words at all and no arousal whatsoever — let him stand before Hashem, may He be blessed, like the poor and destitute, like a mute who does not open his mouth — only wait and yearn and pine that words be bestowed upon him from Heaven, that he merit to pour out his conversation properly before Hashem, may He be blessed. And then specifically through the waiting, the silence, and the longing — one afterward merits to speak before Hashem, may He be blessed, burning words like coals of fire with great holy arousal — which is the aspect of the Chashmal of the holy Chariot [from Ezekiel 1:4; Chashmal is understood as a combination of chash (silent) and mal (speak): first silence, then speech. This is the mode of the Chashmal — the innermost ring of the holy Chariot, which is reached only after passing through the outer husks] (see also: Hisbodidus [Seclusion and Personal Prayer], entry 47). For every person must draw upon himself the holiness of the Merkavah [Merkavah — the Divine Chariot; in Kabbalistic terms, the person who makes himself a vessel for the Divine Presence becomes a "chariot" — a vehicle — for the Shechinah] — for one must make oneself a Merkavah for the Shechinah. And one cannot enter the inner sanctum of the holiness of the Merkavah except by first passing through the three completely impure husks: the stormy wind, the great cloud, and the flaming fire []. And the stormy wind inflames the flaming fire — which is the aspect of the fire that burns toward all the desires, G‑d spare us. And the great cloud darkens and prevents one from seeing the root-light of the holy fire. And afterward one must pass through the aspect of Nogah [nogah — radiance; the fourth and intermediate husk, which is mixed good and evil: "And a radiance around it" (Ezekiel 1:4) — this is the realm of the permitted, which can go either way]: "V'nogah lo saviv — And a radiance around it". And therefore one must draw upon oneself the light of the Chashmal — which is where the holy Merkavah begins — in the aspect of: "Umitochah k'aïn hachashmal — And from its midst, like the appearance of the Chashmal" . And the essential drawing of the holiness of the Chashmal is through the mode described above [of waiting in silence], as is explained within. And then one merits to draw close to the holy fire — which is the aspect of the holiness of the Merkavah, which is the aspect of fire, as it is written: "K'mar'eh aish, hi mishal'kess bein hachayos — Like the appearance of fire, it moved among the living creatures" — where the revelation of His divinity, may He be blessed, is found — the aspect of: "Ki Hashem Elokecha aish ochlah hu — For Hashem your G‑d is a consuming fire" . And through this the fire of the Other Side is burned and consumed — in the aspect of: "Ki me'ha'aish yatzu v'ha'aish tochleim — For from the fire they came forth, and the fire shall consume them" . And one merits the aspect of receiving the Torah in its completeness — in the aspect of: "Udvarav shamanu mitoch ha'aish — And we heard His words from within the fire" . (Source: Likutay Halachos, Laws of Robbery, sub-sections [osios] כב, כג, כד, כה, כח; and in the chapter headings.)
נִגּוּן דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּחִינַת הַדְרַת פָּנִים, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה. וְזֶה בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַטְּעָמִים וְהַנְּגִינוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁהֵם הַבְּחִינָה הַגָּבוֹהַּ בְּיוֹתֵר שֶׁבְּכָל הָאַרְבַּע בְּחִינוֹת טַנְתָּ"א (טְעָמִים נְקֻדּוֹת תָּגִין אוֹתִיּוֹת), כִּי הֵם בִּבְחִינַת סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת, שֶׁשָּׁם נֶעְלָמִין וְנִשְׁרָשִׁין כָּל הַשִּׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה. וְעַל־כֵּן יֶשׁ כֹּחַ גָּדוֹל לְהַנִּגּוּן לְעוֹרֵר אֶת הָאָדָם, כִּי עַל־יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת הַנַּ"ל מְעוֹרְרִין בְּנֵי־ אָדָם מִשְּׁנָתָם. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כִּנּוֹר הָיָה תָּלוּי לְמַעְלָה מִמִּטָּתוֹ שֶׁל דָּוִד, וְעַל־יְדֵי־זֶה הָיָה נִתְעוֹרֵר בַּחֲצוֹת מִשְּׁנָתוֹ. וְזֶה בְּחִינַת "עוּרָה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר אָעִירָה שָּׁחַר" (הל' פטר חמור הלכה ב, יא יב).
When a person's love and service of Hashem, may He be blessed, are complete — then he is assured that he will certainly not come to any flaw even unintentionally [b'shogeg — inadvertently, without intending to sin]. And therefore even the inadvertent sinner requires atonement [the law of inadvertent sin — shogeg — requiring a sin-offering: if one's love and divine service were truly complete, one would not have stumbled even by accident; the very fact that the error occurred indicates that the love was not yet fully whole]. (Source: Likutay Halachos, Laws of Damages — Hilchos Nizikin, Halachah 4, sub-section [os] לא — passage 31 of that Halachah.)
עִקַּר הַמְשָׁכַת הָרוּחַ־חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת נִגּוּן וְשִׁיר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ (העושה שליח לגבות חוב הלכה ג, אות כד).
Before the diminishment of the moon [kitrug hay'raiach — the complaint/prosecution of the moon; based on the Talmudic teaching (Chullin 60b) that the moon complained that two kings cannot share a single crown, and G‑d told it to diminish itself. This cosmic event is the root of all spiritual diminishment in our era], the two luminaries were equal — for the sun and the moon correspond to Torah and prayer, revealed and hidden [the sun = the revealed, the openly manifest; the moon = the hidden, the inner; or: Torah = the body of revealed law and knowledge; prayer = the hidden, inner, subjective dimension of relationship with G‑d]. And at the beginning it was possible to attain even the hidden dimension with ease. But after the diminishment of the moon, Hashem, may He be blessed, told it: "L'chi uma'ati atzmech — Go and diminish yourself!" [] That is: the essential damage and diminishment touches most heavily upon the aspect of the revealed [haniglaih], which is the aspect of the moon. For the hidden was hidden from the very beginning — and therefore the damage does not touch it as much. On the contrary: from the very greatness of its concealment, one can even now receive from its light, as is understood elsewhere — for at a time of damage one draws specifically from the aspect of deeply concealed and hidden holiness, since the damage cannot reach there. But the essential damage is to the aspect of the revealed — the aspect of the moon — whose light has darkened greatly, so that all the revealed things are hard for us to understand and attain, and everything that is openly revealed has become as though hidden from us. It is impossible to attain anything now except through many and powerful exertions — and this is the totality of Israel's service: through their service they fill up the diminishment of the moon each time, and the light that had been hidden from them is revealed. And therefore we must always toil and strive with many exertions — and nullify ourselves and cleave to Hashem in complete nullification — until we merit to attain that which is hidden from us — which is now in the aspect of "Nishma" [shall be heard/received] for us. For hearing depends on the heart [shmi'ah b'liba talya — Aramaic: "hearing hangs on the heart"; inward reception is a matter of the heart, not the ears alone] — and is the aspect of cleaving and nullification toward the Infinite. For nothing can be attained now except through great toil in the aspect of complete nullification toward the Infinite — through many prayers and supplications. And all of this is the aspect of "Nishma" — and through this one transforms the "Nishma" into "Na'aseh" [Na'aseh v'Nishma — "We will do and we will hear" — Israel's declaration at Sinai (Exodus 24:7); here read as two levels: Na'aseh = the revealed/enacted level; Nishma = the heard/received, inner level. In our era, the Na'aseh has become concealed, and we must work through Nishma to restore it]: what was hidden from us according to our level, we attain — until it becomes the aspect of revealed for us, the aspect of "Na'aseh". And so one ascends level by level etc., until the Tzadikim merit what they merit etc. For now there is a great partition and many dividing screens between one level and the next — which is the aspect of the darkness that came about from the diminishment of the moon. And therefore there must be a descent before the ascent — and great toil — until one breaks the husk and the darkness of the aspect of descent, and transforms the descent into ascent. And this is the aspect of what our Sages of blessed memory taught regarding the two crowns of Na'aseh and Nishma: "You have lost the 'Na'aseh' — preserve the 'Nishma'" []. "This is as it is written: Sh'ma Yisrael, attah over — Hear O Israel, you are crossing…" . That is: through the sin of the Golden Calf they lost the "Na'aseh" — the aspect of the revealed — for even the revealed became hidden from us — so that now we can do nothing except through the aspect of "Nishma": to toil greatly and to pray and supplicate greatly before Hashem, may He be blessed, until we nullify ourselves in the aspect of nullification toward the Infinite — and then we transform the "Nishma" into "Na'aseh" and what was hidden from us is revealed. And so, level by level. And one who walks in this path and toils properly at every time — then happy is he. And then for him the diminishment of the moon is for a great good — for precisely through this he merits what he merits. Happy is he — for the descent is the ultimate ascent [hay'ridah tachlis ha'aliyah] — and according to the pain is the reward [l'fum tza'ara agra — Aramaic: Avos 5:23]. And certainly the more a person is compelled to toil in divine service because of the diminishment and darkening of the light — certainly he merits afterward a double and redoubled reward: to receive a greater and more wondrous light. And this is also the aspect of what Moshe Rabbainu, peace be upon him, said: "Sh'ma Yisrael, Hashem Elokainu Hashem Echad — Hear O Israel, Hashem our G‑d, Hashem is One" — "Sh'ma" [Hear] specifically — for now, because of the diminishment of the light, it is impossible to be truly and completely encompassed in the faith of His oneness, may He be blessed — which is the aspect of the entirety of the Torah — except through the aspect of "Nishma": the aspect of "Sh'ma Yisrael" — that is, we must hear and understand and cleave ourselves well to Him, may He be blessed, and nullify ourselves to the light of the Infinite in complete nullification — and then one can draw upon oneself His oneness and unity, may He be blessed. (Source: Likutay Halachos, Laws of Fence and Guarding of Life — Hilchos Ma'akeh v'Shmiiras HaNefesh, Halachah 4, sub-sections [osios] ו and ז — passages 6 and 7 of that Halachah.)
ועיין עוד מענין שורש הקולות דקדושה ושהעיקר הוא יחוד קול ודבור - 'דיבור', אותיות כב כג).
One who wants to have true life in this world — it is impossible for him to attain it except when he is content with the very minimum in the extreme from this world — only what is essential for his sustenance, in strictest measure. And even this minimum should be with the intention for the sake of Heaven alone and according to the holy Torah. And the more one distances oneself from the desires and vanities of this world and connects oneself to Hashem, may He be blessed, and His holy Torah — through this his deficiencies diminish and he merits to be encompassed in the aspect of completeness. And the essential [means] — through the completeness of holy faith. (Source: Likutay Halachos, Laws of Procreation — Hilchos Priyah v'Rivyah, Halachah 3, sub-section [os] לד — passage 34 of that Halachah. See also: Emunah [Faith], entry 190.)
עַל־יְדֵי נִגּוּן וְזִמְרָה קוֹרְאִין וּמַמְשִׁיכִין אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ אֵלֵינוּ, וְאַחַר־כָּךְ יְכוֹלִין לְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו כָּל צְרָכֵינוּ. וְזֶה בְּחִינַת פְּסוּקֵי דְזִמְרָה קֹדֶם הַתְּפִלָּה (הלכות אבידה ומציאה ה"ג אות יד).
This world is full of deficiencies — and all the outcry in the world comes only from the deficiencies: each person cries out about his own deficiency. And the essential deficiencies of this world come from the great intensification of the desires and the foolish wisdoms of vanity — which are in the aspect of excesses [mosoros — surpluses, excesses; things beyond what is truly needed], the aspect of the foreskin [orlah — literally: foreskin; in Kabbalistic teaching, the orlah is the symbol of everything that is excess, superfluity, and impurity that covers and blocks the holy core]. And the more these excesses intensify, the further one is from completeness — and one is in the aspect of a ba'al mum [ba'al mum — one who has a physical blemish, which disqualifies a Kohen from Temple service; here applied spiritually], as our Sages of blessed memory taught on the verse: "Hishalech l'fanai v'hiyeh tamim — Walk before Me and be perfect" : "As long as the foreskin is upon you, you are a ba'al mum before Me" []. And this is the aspect of: "Kol hamosif goreia — All who add [beyond what is needed] in fact diminish" [] — the aspect of the husks that are called excesses. And then one is full of deficiencies and lacking more and more each time. But when one removes the orlah — which is the aspect of the excesses of the desires of this world and its foolish wisdoms — then specifically the deficiency is completed and one is called tamim [perfect/complete] — for then specifically one can cleave to Hashem, may He be blessed, where all completeness is found. (Source: Likutay Halachos, Laws of Procreation, sub-section [os] לה — passage 35 of that Halachah. See also: Milah [Circumcision], entry 45.)
כָּל שִׁיר וְנִגּוּן דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּחִינַת הַמְשָׁכַת רוּחָנִיּוּת אֱלָקוּת לְתוֹךְ צִמְצוּמִים, כִּי עִקַּר קוֹל הַנִּגּוּן הוּא עַל־יְדֵי צִמְצוּם הָרוּחַ וְהָאֲוִיר עַל־יְדֵי הָאָדָם אוֹ הַכְּלִי הַמּוֹצִיא הַקּוֹל. וְזֶה בְּחִינַת רוּחַ צְפוֹנִית הַמְנַשֶּׁבֶת בְּכִנּוֹר שֶׁל דָּוִד שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה הָיָה מִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתוֹ, כִּי הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה הוּא גַם־כֵּן בְּחִינַת הַמְשָׁכַת רוּחָנִיּוּת אֱלָקוּת לְתוֹךְ צִמְצוּמִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֲזָרַת הַנְּשָׁמָה לְתוֹךְ הַגּוּף בְּהִתְחַדְּשׁוּת נִפְלָא בְּהִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, וְעַל־יְדֵי כָּל זֶה נִתְתַּקֶּנֶת וְעוֹלָה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. וְזֶה בְּחִינַת "עוּרָה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר אָעִירָה שָּׁחַר", שֶׁזֶּה בְּחִינַת תִּקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּקְרֵאת 'שַׁחַר', כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' הפקר ונכסי הגר ה"ד אות ד).
Through holy fear of G‑d [yeerah dikdushah] one elevates the fallen fears [hayiraos han'fulosthe — fears that have fallen from their holy root into impure expressions: fear of human beings, fear of death, anxiety, dread — all are distorted forms of the one true fear which is fear of G‑d]. And through this one is guarded from the harmful forces [mazikin — harmful spiritual forces] — for fear [yeerah] is the aspect of shmirah [guarding/protection], which is the attribute of night [night is the time of protection and guarding; in Kabbalistic teaching, yeerah / fear of G‑d corresponds to the night-aspect of the divine attributes — the guarding, watchful dimension] — the aspect of fear. (Source: Likutay Halachos, Laws of Betrothal — Hilchos Kiddushin, Halachah 2, in the addendum [b'hashmata].)
עִקַּר הִתְקָרְבוּת וּדְבֵקוּת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי קוֹל וְנִגּוּן דִּקְדֻשָּׁה, כַּיָּדוּעַ גֹּדֶל מַעֲלַת הַנְּגִינָה לְכָל מִי שֶׁרוֹצֶה לְדַבֵּק עַצְמוֹ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי הַנְּגִינָה יֵשׁ לָהּ כֹּחַ גָּדוֹל לְהַמְשִׁיךְ אֶת הָאָדָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁאָז יִהְיֶה עִקַּר הַהִתְקָרְבוּת וְהַדְּבֵקוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה יִהְיֶה עִקַּר קִבּוּל הַשָּׂכָר, אָז יִתְּעַר שִׁיר וְנִגּוּנָא בְּעָלְמָא, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב "תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה", וְכַמְבֹאָר בִּפְסוּקִים רַבִּים, כִּי עִקַּר הַהִתְקָרְבוּת וְהַדְּבֵקוּת הוּא עַל־יְדֵי קוֹל נְגִינָה. עַיֵּן פְּנִים (הל' אפוטרופוס ה"ג אות
The matter of how through sins and flaws the channels and pathways become corrupted [niskalk'lin hatzinoros v'han'tivosthe — the specific spiritual conduits through which each person receives from the comprehensive intellect] — which are the aspects of the particular individual intelligences through which one receives from the comprehensive intellect — and then the forces of impurity and the husks distort one's mind and confuse one's thinking with alien opinions and false advice — until one permits what is forbidden and forbids what is permitted [a spiritually dangerous inversion: the person becomes overly stringent about matters where leniency is appropriate, and overly lenient about core Torah obligations — a hallmark of spiritually confused thinking driven by the Other Side], and enters into superfluous stringencies and pointless scrupulosities and black melancholy of vanity — while in many matters that are the very body and foundations of the Torah he is excessively lenient etc. — see all of this in the chapter Elul v'Rosh HaShonah [Elul and the New Year], entry 199. [End of the chapter Yeerah v'Avodas Hashem, v'Shviras Kol HaTa'avos v'Midos Ra'os — Fear of G‑d and Divine Service, and the Breaking of All Desires and Evil Traits — in Oatzar HaYeerah, Volume II.] With §172, the great chapter Yeerah v'Avodas Hashem of Oatzar HaYeerah Volume II comes to its conclusion. This chapter — entries §1 through §172 — is the longest and most comprehensive in the entire Oatzar HaYeerah, spanning the full range of Breslov teaching on the inner life of divine service. The final seven sections (§166–172) form a majestic closing movement: §166 synthesizes the entire discussion of fire, the Merkavah, the Omer count, and the prohibition against forcing the moment into a single grand teaching — the human being as fire, as waiting, as chariot. §167 delivers a piercing standard: when love of G‑d is truly complete, not even inadvertent error is possible. §168 — the longest of these final sections — frames the entire spiritual struggle of our era through the Kabbalistic teaching of the moon's diminishment: Na'aseh (the revealed) has become hidden; we work through Nishma (prayer, nullification, toil) to restore it. The Sh'ma itself is read as the master-key to this process. §§169–170 return to simplicity: minimize, remove the excess, and completeness will emerge. §171 — barely three lines — delivers the essence: holy fear elevates all fallen fears and guards against all harm. §172 closes with a warning about the inversion of mind caused by sin — and refers the reader onward. Na Nach Nachma Nachman MayUman — may the merit of Rabbainu protect all of Klal Yisroel, and may this translation be a vessel for his light. Na Nach Nachma Nachman MayUman May these words be a merit for all of Klal Yisroel.
עִנְיַן "כַּבֵּד אֶת ה' מֵהוֹנֶךָ", אַל תִּקְרֵי מֵהוֹנֶךָ אֶלָּא מִגְּרוֹנֶךָ - עַיֵּן 'מָמוֹן', אוֹת קסט.
There is a great evil inclination in this regard among many people — and especially among those of elevated level — who, for the sake of one thing that seems to them to be a mitzvah, abandon everything else and thereby come to many corruptions — especially when this brings them to strife and dispute. And this too is the aspect of forcing the moment. And likewise this is also included in forcing the moment: when one does not wish to perform a mitzvah except when one can perform it in full completeness — and when one sees that one cannot complete it perfectly, one does not wish to do it at all. And this is a great flaw — for does one who cannot perform a whole mitzvah therefore not even perform half a mitzvah?! [] Especially sometimes in a great matter of holiness — where the very beginning of the engagement is itself a whole mitzvah, even though the final rectification in its completeness will be accomplished by others. And in truth the entire mitzvah is attributed to his name as well — since the essential beginning was through him, as is explained within. (Source: Likutay Halachos, Laws of Robbery, sub-sections [osios] י and יב — passages 10 and 12 of that Halachah.)
הָרִנָּה וְהַנִּגּוּן דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַטּוֹב מִן הָרָע. וְעַל-כֵּן נוֹפְלִין הַשּׂוֹנְאִים עַל־יְדֵי־זֶה בַּמִּלְחָמָה, כִּי הֵם נֶאֱחָזִים רַק בְּהָרַע, וּכְשֶׁמְּבָרְרִים הַטּוֹב מִשָּׁם בִּבְחִינַת נִגּוּן כַּנַּ"ל, אֲזַי נוֹפְלִים עַל־יְדֵי זֶה. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁהָיוּ מְנַגְּנִים בִּשְׁעַת מִלְחָמָה וְעַל־יְדֵי־זֶה הָיוּ מְנַצְּחִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דה"ב כ) "וּבְעֵת הֵחֵלּוּ בְרִנָּה וּתְהִלָּה נָתַן ה'" וְכוּ' (הל' חכירות וקבלנות הלכה א, אות ה).
Our Sages of blessed memory taught: "Ain l'hekdesh ela m'komo ush'ato — Sacred things have nothing except their place and their time" []. That is: one who wishes to sanctify himself in the holiness of Israel — the essential counsel for him is to know that he has nothing except his place and his time — meaning: that very hour and place in which he now stands. And let him not think about any other hour or any other place at all — rather, let him strive and strengthen himself to sanctify himself in that hour and place. For the other hour and the other place is an entirely different matter etc. (Source: Likutay Halachos, Laws of Robbery, sub-section [os] כ — passage 20 of that Halachah.)
גֹּדֶל כֹּחַ הַנִּגּוּן - אֲפִלּוּ בַּפֶּה, מִכָּל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁשּׁוֹמְעִין הַנִּגּוּן מִמְּנַגֵּן טוֹב וְיָפֶה, שֶׁמְּנַגֵּן אוֹתוֹ עַל כְּלִי־זֶמֶר טוֹב וְיָפֶה, שֶׁאָז יֵשׁ כֹּחַ לְהַנִּגּוּן לְשַׂמֵּחַ אֶת הָאָדָם בְּתוֹךְ תֹּקֶף הַדְּאָגָה וְהָעַצְבוּת שֶׁלּוֹ; כִּי כָל מִינֵי נְגִינָה נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הָעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם זֶה הַכֹּחַ לַחְטֹף הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה וּלְהַפְּכוֹ לְשִׂמְחָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁאִתְעָרוּתָא דְנִגּוּנָא הִיא מִסִּטְרָא דְלֵוָאֵי, שֶׁהָיוּ מְנַצְּחִים בַּשִּׁיר עַל הַדּוּכָן, וְהַלְוִיִּים הֵם בְּחִינַת סִטְרָא דִשְׂמָאלָא, שֶׁשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַדִּין וְהָעַצְבוּת; וְדַיְקָא עַל־יְדֵי בְּחִינַת נְגִינָה הַנִּמְשָׁךְ בְּשָׁרְשָׁהּ מִבְּחִינַת שְׂמֹאל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת רוּחַ צְפוֹנִית דַּיְקָא הַמְנַשֶּׁבֶת בְּכִנּוֹר שֶׁל דָּוִד, עַל־יְדֵי־זֶה מַמְתִּיקִין הַדִּין בְּשָׁרְשׁוֹ, עַד שֶׁמְּהַפְּכִין כָּל מִינֵי יָגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַשִּׂמְחָה. וְזֶה בְּחִינַת הָעֲלִיּוֹת וְהַיְרִידוֹת שֶׁצָּרִיךְ הַמְנַגֵּן לַעֲלוֹת וְלֵירֵד בְּיָדוֹ עַל הַכְּלִי־זֶמֶר בְּשָׁעָה שֶׁמְּנַגֵּן, וְעַל־יְדֵי שֶׁעוֹלֶה וְיוֹרֵד וְחוֹזֵר וְעוֹלֶה וְכוּ', עַל־יְדֵי־זֶה מְבָרֵר הָרוּחַ וְהָאֲוִיר בִּבְחִינַת בֵּרוּר הָרוּחַ טוֹבָה מִן הָרוּחַ רָעָה, וְהַכֹּל כְּפִי מִדּוֹת הַנִּגּוּן וְעֶרְכֵי וְצֵרוּפֵי קוֹלוֹת שֶׁל הַנִּגּוּן, שֶׁזֶּה עִקַּר נְעִימוּת הַנִּגּוּן עַל־פִּי מִדּוֹתָיו. וְכָל אֵלּוּ הַיְרִידוֹת וְהָעֲלִיּוֹת הֵם בְּחִינַת מַה שֶּׁצָּרִיךְ הַמְנַגֵּן וְהַמַּמְשִׁיךְ הַשִּׂמְחָה לֵירֵד בְּנִגּוּנוֹ בְּתוֹךְ תֹּקֶף הָרוּחַ רָעָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת יָגוֹן וַאֲנָחָה, וּלְבָרֵר וּלְהַעֲלוֹת הַקְּדֻשָּׁה מִשָּׁם שֶׁהִיא בְּחִינַת שִׂמְחָה, רוּחַ טוֹבָה, עַד שֶׁיִּתְהַפֵּךְ גַּם הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַשִּׂמְחָה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן יֵשׁ לְהַנִּגּוּן כֹּחַ גָּדוֹל לְעוֹרֵר לֵב הָאָדָם וּלְהַמְשִׁיכוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְאֹד מְאֹד, וְהַכֹּל מֵחֲמַת הַנִּזְכָּר לְעֵיל, כִּי הוּא מְבָרֵר הָרוּחַ טוֹבָה שֶׁל שִׂמְחָה וּקְדֻשָּׁה מִתּוֹךְ תֹּקֶף עֹמֶק הִתְגַּבְּרוּת הָרוּחַ רָעָה, בְּחִינַת עַצְבוּת וְיָגוֹן וַאֲנָחָה, עַד שֶׁמְּהַפֵּךְ גַּם הָרוּחַ רָע וְהָעַצְבוּת עַצְמוֹ גַּם־כֵּן לְשִׂמְחָה, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר שְׁלֵמוּת הַקְּדֻשָּׁה. וְזֶה גַם־כֵּן בְּחִינַת עֲבוֹדַת הַקְּטֹרֶת שֶׁעַל־יָדָהּ נִמְשָׁךְ שִׂמְחָה, בִּבְחִינַת "קְטֹרֶת יְשַׂמַּח לֵב", כִּי הִיא מְבָרֶרֶת גַּם־כֵּן הַקְּדֻשָּׁה מִתּוֹךְ תֹּקֶף הַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת כַּיָּדוּעַ, וְהַקְּדֻשָּׁה מִתְגַּבֶּרֶת כָּל־כָּךְ עַד שֶׁמְּהַפֶּכֶת גַּם הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶלְבְּנָה שֶׁרֵיחָהּ רַע, וְהָיָה גַם־כֵּן בֵּין סַמְמָנֵי הַקְּטֹרֶת, כִּי הַכֹּל נִתְהַפֵּךְ אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְהַשִּׂמְחָה כַּנַּ"ל (הל' פריה ורביה הלכה ג, אותיות ד ה).
Even though one must be very zealous [zariz] in one's service of Hashem, may He be blessed — even so, one cannot force the moment at all. Rather: go and move slowly, gently, step by step [lailech v'lehisnahel l'at l'at — to walk and to lead gently and gradually] — in the aspect of: "One who comes to purify himself is assisted from Above — but they say to him: Wait" . And as Yaakov Avinu, peace be upon him, said: "Hay'ladim rachim — The children are tender… va'ani esnahala l'iti l'regel ham'lachah asher l'fanai v'l'regel hay'ladim — and I will lead at my pace, according to the work before me and according to the pace of the children…" . And there is much to say about this. (Source: Likutay Halachos, Laws of Robbery, sub-section [os] כא — passage 21 of that Halachah.) These four sections form a cohesive cluster around a single central concept: dochek es hasha'ah — forcing the moment. The teaching is that almost all spiritual failure — from the sin of Adam HaRishon to the subtle flaws of the greatest Tzadikim — traces back to this one root: acting before the right time, before one's level is ready, before the spiritual "ripeness" has arrived. §162 traces this as the root of all transgression. §163 gives two specific applications: abandoning everything for one zealous cause (often leading to strife), and refusing to begin a mitzvah unless it can be done perfectly. §164 gives the positive counter-principle: sacred things have only their place and time — focus entirely on this moment, this place, nothing else. §165 resolves the apparent tension: being zealous and not forcing the moment are not contradictions — the answer is the pace of Yaakov: moving forward, but gently, at the pace of those who are still tender. Na Nach Nachma Nachman MayUman May these words be a merit for all of Klal Yisroel.
עִקַּר הַדְּבֵקוּת וְהִתְקָרְבוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי קוֹלוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, שֶׁבָּהֶם כְּלוּלִים כָּל הַקּוֹלוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁעַל־יָדָם עִקַּר הִתְקָרְבוּת יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמָיִם. כִּי כָּל הַתְּפִלּוֹת וְהַשִּׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת וּתְחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת וּוִדּוּיִים וְרִצּוּיִים וּפִיּוּסִים וְכָל הַשִּׂיחוֹת שֶׁאָדָם מֵשִׂיחַ בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ בְּהִתְבּוֹדְדוּת וְכוּ', הַכֹּל כָּלוּל בַּעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, שֶׁהֵם עֲשָׂרָה לְשׁוֹנוֹת שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם סֵפֶר תְּהִלִּים, שֶׁהוּא כָּלוּל מִכָּל הַלְּשׁוֹנוֹת שֶׁל תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים וְכוּ' כַּנַּ"ל, וּבוֹ כְּלוּלִים כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וְתַחֲנוּנִים וְכוּ' וְכֵן כָּל הַשִּׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת שֶׁאוֹמְרִים כָּל יִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם, שֶׁעִקַּר הַהִתְקָרְבוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי זֶה. נִמְצָא שֶׁעִקַּר הִתְקָרְבוּת יִשְׂרָאֵל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת קוֹלוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת וְכוּ', שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, שֶׁעַל־יָדָם עִקַּר הִתְקָרְבוּת יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמָיִם. כִּי כָל הַקּוֹלוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, זֶהוּ בְּחִינַת חוּשׁ הַשֵּׁמַע שֶׁשָּׁם הַרְגָּשַׁת הַנְּגִינָה וְהַקּוֹלוֹת, בְּחִינַת 'הַשְׁמַע לְאָזְנֶיךָ מַה שֶּׁאַתָּה מוֹצִיא בְּפִיךָ'; וְעִקַּר יְדִיעַת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת חוּשׁ הַשֵּׁמַע, כִּי שְׁמִיעָה בְּלִבָּא תָּלְיָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שֹׁמֵעַ", וְשָׁם עִקַּר יְדִיעַת תְּשׁוּקַת אֱמוּנָתוֹ יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת: "נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ" - כָּל חַד כְּפֻם מָה דִמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ. כִּי בֶּאֱמֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא מִכָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת, וְלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל; רַק הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מִגֹּדֶל רַחֲמָנוּתוֹ שֶׁרָצָה לְהֵטִיב לְנִבְרָאָיו וּלְהַטְעִימָם מִזִּיו נָעֳמוֹ וּלְהוֹדִיעָם מֵאֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל־כֵּן צִמְצֵם עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּכַמָּה וְכַמָּה צִמְצוּמִים לְאֵין תַּכְלִית, עַד אֲשֶׁר הִכְנִיס הַשָּׂגוֹת אֱלָקוּתוֹ בְּלֵב הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁבְּכָל דּוֹר, כְּמוֹ הָאָבוֹת הַקַּדְמוֹנִים, וְכֵן כָּל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, שֶׁכֻּלָּם זָכוּ עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתָם הָאֲמִתִּית לְהַשִּׂיג הַשָּׂגוֹת אֱלָקוּת דֶּרֶךְ כַּמָּה צִמְצוּמִים. וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת שְׁמִיעָה, כְּמוֹ מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ קוֹל הַמְדַבֵּר וְהַמַּשְׁמִיעַ, אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לִרְאוֹתוֹ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּמַתַּן תּוֹרָה: "קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שֹׁמְעִים וּתְמוּנָה אֵינְכֶם רֹאִים זוּלָתִי קוֹל", וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּמשֶׁה עַצְמוֹ: "כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי"; וְעִקַּר הַהַשָּׂגָה שֶׁהִשִּׂיג הָיְתָה רַק בִּבְחִינַת חוּשׁ הַשֵּׁמַע, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וּבְבֹא משֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד, וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל" וְכוּ'; מִכָּל־שֶׁכֵּן שְׁאָר הַנְּבִיאִים וְהַצַּדִּיקִים, שֶׁבְּוַדַּאי עַל־פִּי־רֹב כָּל הַשָּׂגָתָם וִידִיעָתָם הוּא בִּבְחִינַת חוּשׁ הַשֵּׁמַע דְּתָלְיָא בְּלִבָּא כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "ה' שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי"; וּבִפְרָט שְׁאָר אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים כָּמוֹנוּ הַיּוֹם, שֶׁכָּל חִיּוּתֵנוּ וּקְדֻשָּׁתֵנוּ הוּא בִּבְחִינַת חוּשׁ הַשֵּׁמַע, שֶׁאָנוּ שׁוֹמְעִים לְקוֹל אֲבוֹתֵינוּ שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהִיא הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, מִדּוֹר לְדוֹר, וּמְחֻיָּבִים אֲנַחְנוּ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלָם וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת. וְזֶה בְּחִינַת "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹקֵינוּ" וְכוּ' - 'שְׁמַע' דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא בִּבְחִינַת שְׁמִיעָה, דְּתָלְיָא בְּלִבָּא כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת הַנִּגּוּנִים שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְזַמְּרִים בִּשְׁבִיל הִתְקָרְבוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי הַנִּגּוּנִים הֵם בִּבְחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כְּלָלִיּוּת הַקּוֹלוֹת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהֵם בְּחִינַת חוּשׁ הַשְּׁמִיעָה, שֶׁעִקַּר דְּבֵקוּת יִשְׂרָאֵל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי זֶה. וְיוֹתֵר מִמַּה שֶּׁכָּתוּב כָּאן מוּבָן לְכָל חַד כְּפֻם מָה דִמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ מַעֲלַת נְעִימַת הַנִּגּוּן, כַּמָּה כֹּחוֹ גָדוֹל לְהַמְשִׁיךְ לֵב הָאָדָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי עִקַּר הַדְּבֵקוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי דִבּוּרִים וְקוֹלוֹת וְנִגּוּנִים, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה כַּנַּ"ל. וְגַם עֵסֶק הַתּוֹרָה הוּא גַם־כֵּן בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַטְּעָמִים וְהַנְּגִינוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁהֵם לְמַעְלָה מִכָּל הַבְּחִינוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁהַתּוֹרָה כְּלוּלָה מֵהֶם, שֶׁהֵם: טְעָמִים נְקֻדּוֹת תָּגִין אוֹתִיּוֹת, וּבְחִינַת הַטְּעָמִים הֵם הַמַּדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁבְּכָל הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל, כַּיָּדוּעַ בְּכִתְבֵי הָאֲרִיזַ"ל (שם אות טז).
At the beginning, when a person wishes to enter divine service, Hashem, may He be blessed, has compassion upon him and eases [the path] for him and allows him to enter into holiness — for "one who comes to purify himself is assisted from Above" []. And then things go for him somewhat in order, and he begins to ascend little by little from level to level, and begins to move from outside to inside [the realm of holiness]. But even though he enters inside, he has entered only into the aspect of the courtyard [chatzer — the outer courtyard; the metaphor is drawn from the Temple: there is the outer courtyard (chatzer), and within it the building itself (bayis), and within that the inner sanctuary], and he is still standing outside the house of holiness. And when he wishes to enter into the house itself — which is the essential goal — the guardians and the keepers of the gate [hashomrim v'naturai tar'a — the spiritual forces that guard the inner sanctum; in Kabbalistic teaching, one must be spiritually prepared and rectified to enter deeper levels of holiness — they are not merely obstacles but protective thresholds] do not allow him in. And then he is sometimes compelled to turn back and go outside entirely — even outside the courtyard — in order to clarify and raise the holy sparks [nitzutzos hak'dushah] from the depths of the forces of impurity [mé'imk'y hak'lipos], which his sins had drawn down there. And then when he returns and clarifies and elevates and rectifies what he had damaged — then specifically at that point he will merit to enter inside, into the house. And in truth, this is an act of G‑d's compassion — that He did not decree upon him from the beginning that he must first clarify and rectify what he damaged, and only then begin to enter the courtyards of holiness. For if so, it would be exceedingly difficult for any person to draw close, because at the beginning he certainly has no strength to begin fighting such a battle — to clarify sparks from the depths of the forces of impurity — especially since he has not yet seen any spiritual light in his life, and has as yet no true longing for divine service. Therefore, in G‑d's compassion, He allows the person to enter divine service first — even though he has not yet rectified what he corrupted — until some [people] find themselves who have entered the gates of holiness and have come into the aspect of the courtyards of holiness. And then they long to enter the house of holiness — which is the ultimate goal. But they are not allowed to enter the house until they return and go outside to clarify the sparks from the depths of the forces of impurity — that is, until they go back through all the evil places they had been in at the beginning and return from them in peace. And this corresponds to the Torah portion of the Tamid and the K'tores [Parshass haTamid uK'tores — the daily morning service in the Temple began with the Tamid (daily burnt offering) and the K'tores (incense offering), which were performed sequentially, moving from the outer altar inward to the innermost Sanctuary; this inward progression — and the purification required to enter each successive level — mirrors the spiritual journey described here], as is brought within [in the main Likutay Halachos teaching]. And this also corresponds to what is brought in another place [a reference to another teaching of Rebbe Nachman] — that there is one [person] who is already at the very doorway of holiness and yet turns back — and this is on account of what was mentioned above: that he is not allowed into the innermost inner sanctum of holiness until he returns and clarifies the sparks from the depths of the forces of impurity — that is, until he goes back through all the evil places he had been in at the beginning and returns from them in peace. And therefore the simple-minded person [peti — literally: the naïve, the simple one; not an insult, but a description of one who does not understand what is happening to him] imagines at that time that he is being pushed away, G‑d forbid. Especially since this process sometimes requires a long delay — and all of it is according to the damage he caused and according to the level of ascent he needs to achieve. Therefore one who has no compassion upon himself and seeks, G‑d forbid, a pretext to withdraw from G‑d — imagines in his mind as though all hope is lost, G‑d forbid, from the intensity of the anguish of the soul that comes over him, when thoughts, desires, and imaginings again rise in his heart — things it seems to him he had been distant from for days or years already — and he thinks this is for the worse, G‑d forbid, to push him away entirely. But in truth, "G‑d intended it for good" — for this is his trial, and through this specifically comes his essential rectification. And even if sometimes he falls, G‑d forbid, into actually evil things through the intensity of the enticements that assault him when he needs to enter — even so, it is forbidden to despair of oneself, G‑d forbid, for the kindnesses of Hashem are never exhausted []. And as long as he believes and is truly bound to the true Tzadikim — who are in the aspect of the master of the house [rosh ha'bayis — the head/master of the inner house; the Tzadik who has truly entered the innermost sanctum and can draw others in after him] — then he always has hope, and everything can be rectified and transformed for good through complete repentance. And this is the aspect of [the verse]: "Ashraï tivchar utkaraiv yishkon chatzerecha, nisb'ah b'tuv baisecha k'dosh heichalecha — Fortunate is he whom You choose and draw near to dwell in Your courtyards; may we be sated with the goodness of Your house, the holiness of Your Sanctuary" ["Iniquities have prevailed over me — our transgressions You will atone for them"] — "Norah b'tzedek… mivtach kol katzv'y eretz v'yam r'chokim — Awesome in righteousness… the trust of all the ends of the earth and the distant seas" , as all of this is explained within [in the main teaching]. (Source: Likutay Halachos, Laws of Dividing a Partnership — Hilchos Chalukos Shutfim, Halachah 5, sub-sections [osios] ו and ט — passages 6 and 9 of that Halachah.) This section offers one of the most practically consoling teachings in Oatzar HaYeerah. The person who has been working on themselves spiritually and then suddenly finds old desires and thoughts surging back — and who fears this means they have failed or been rejected — is told the opposite: this is not rejection, but the very mechanism of completion. The guardians of the inner sanctum send the person back to gather what was left behind — the holy sparks scattered in their former places of darkness — before they can enter fully. The Tzadik — bound to the "master of the house" — is the guarantee that the process will succeed. And the anchor of hope, through every storm: "The kindnesses of Hashem are never exhausted." Na Nach Nachma Nachman MayUman May these words be a merit for all of Klal Yisroel.
עִקַּר הַחִיּוּת אֱלָקוּת הַמְלֻבָּשׁ בְּכָל הָעוֹלָמוֹת הוּא בְּחִינַת קוֹלוֹת וְדִבּוּרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁבָּהֶם נִבְרָא הָעוֹלָם כִּבְיָכוֹל. וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי קוֹלוֹת קְדוֹשִׁים מְדַבְּקִין עַצְמָן בְּקוֹל ה', שֶׁהוּא עִקַּר הַחִיּוּת אֱלָקוּת הַמְלֻבָּשׁ בְּכָל הָעוֹלָמוֹת (שם אות הנ"ל).
All the errors and confusions of the various sects described in the story of the Master of Prayer [Ba'al Tefillah] are found in every person and at every time. For there are people who are more inflamed after honor — and there are various levels of this as explained in the text. And there are those in whom the trait of murder, rage, jealousy, and hatred prevails, and so on with the other sects. And even within a single person all the aspects of all the sects mentioned are found: jealousy, desire, honor, and all the other evil traits. The essential rectification for all of this is only through prayer — for through prayer one merits to break all the desires and all the evil traits. Everything is nullified and rectified through prayer specifically.
מְבֹאָר בְּחָכְמַת הַנְּגִינָה (שֶׁנִּקְרֵאת מוּזִיקָא) שֶׁיֵּשׁ שְׁלשָׁה קוֹלוֹת - הַיְנוּ, כִּי יֵשׁ קוֹל פָּשׁוּט, שֶׁהוּא הַקּוֹל שֶׁהָאָדָם מוֹצִיא בְּפִיו בְּמָקוֹם רָחָב שֶׁאֵין מְחִצָּה נֶגְדּוֹ; וְיֵשׁ קוֹל הַחוֹזֵר, שֶׁנִּקְרָא בִּלְשׁוֹן רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל קוֹל הֲבָרָה, שֶׁהוּא הַקּוֹל שֶׁשּׁוֹמְעִים בַּיַּעַר אוֹ בֵּין הֶהָרִים הַגְּבוֹהִים כְּשֶׁמּוֹצִיאִים קוֹל, שֶׁאָז שׁוֹמְעִים כְּנֶגְדּוֹ קוֹל הֲבָרָה, כְּאִלּוּ אֶחָד עוֹמֵד כְּנֶגְדּוֹ וּמוֹצִיא זֶה הַקּוֹל וְהַדִּבּוּר שֶׁהָאָדָם מוֹצִיא מִפִּיו; וְיֵשׁ עוֹד קוֹל שְׁלִישִׁי, שֶׁהוּא הַקּוֹל הַמֻּרְכָּב מִשְּׁנֵיהֶם, שֶׁהוּא הַקּוֹל הַיּוֹצֵא מִתּוֹךְ כְּלִי דָחוּק, שֶׁהַקּוֹל פָּשׁוּט פּוֹגֵעַ מִיָּד בְּהַקּוֹל הַחוֹזֵר, עַד שֶׁקּוֹל הַחוֹזֵר נִכְלָל מִיָּד עִם קוֹל הַיָּשָׁר, וְנַעֲשֶׂה מִשְּׁנֵי הַקּוֹלוֹת קוֹל אֶחָד שֶׁהוּא קוֹל שְׁלִישִׁי, כִּי זֶה הַקּוֹל מְשֻׁנֶּה מִשְּׁנֵי הַקּוֹלוֹת הַנַּ"ל שֶׁהֵם קוֹל הַיָּשָׁר וְקוֹל הַחוֹזֵר, וְזֶה הַקּוֹל כָּלוּל מִשְּׁנֵיהֶם יַחַד וְנִקְרָא קוֹל חָזָק, בְּחִינַת "הֵן יִתֵּן בְּקוֹלוֹ קוֹל עֹז"; וְעִקַּר יְסוֹד כָּל הַקּוֹלוֹת הֵם שְׁלשָׁה קוֹלוֹת הַלָּלוּ, וּבָהֶם כְּלוּלִים כָּל מִינֵי קוֹלוֹת שֶׁבָּעוֹלָם. וְעַל־פִּי עֶרְכֵי הַקּוֹלוֹת הָאֵלּוּ וְצֵרוּפִים שֶׁלָּהֶם נִתְיַסְּדוּ וְנִתְחַבְּרוּ כָּל מִינֵי נְגִינָה שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכְּלוּלִים בַּעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה כַּנַּ"ל, וְיֵשׁ חָכְמָה גְדוֹלָה וְנִפְלָאָה בְּעִנְיַן הַרְכָּבַת וְהִתְחַבְּרוּת הַקּוֹלוֹת וְצֵרוּפֵיהֶן הַנַּ"ל, וְצֵרוּפָם זֶה עִם זֶה, עַד שֶׁיִּהְיוּ נִבְנִין מֵהֶם נִגּוּנִים נִפְלָאִים וּכְלֵי־זֶמֶר נִפְלָאִים, כִּי חָכְמַת הַנְּגִינָה גְּדוֹלָה וִיקָרָה וְנִפְלָאָה מְאֹד. וְאֵלּוּ הַשְּׁלשָׁה קוֹלוֹת, וְהַהַרְכָּבָה וְהַצֵּרוּף שֶׁבֵּינֵיהֶם, הֵם יְסוֹד עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, וְהֵם בְּחִינַת שִׁיר פָּשׁוּט כָּפוּל מְשֻׁלָּשׁ מְרֻבָּע, הַכְּלוּלִים בְּאַרְבַּע אוֹתִיּוֹת שֵׁם הֲוָיָ"ה הַקָּדוֹשׁ, שֶׁהוּא כְּלָלִיּוּת הָעֶשֶׂר סְפִירוֹת; וּבִכְלָלָם הֵם בְּחִינַת שְׁלשָׁה קַוִּין: יָמִין וּשְׂמֹאל וְאֶמְצַע, וְהֵם בְּחִינוֹת חֶסֶד דִּין וְרַחֲמִים, בְּחִינַת כֹּהֵן לֵוִי יִשְׂרָאֵל, וְהֵם בְּחִינַת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, שֶׁהֵם יְסוֹד הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה; וְהָעִקָּר הוּא יַעֲקֹב, שֶׁכָּלוּל מִשְּׁנֵי הַקּוֹלוֹת הַנַּ"ל, וְזֶה בְּחִינַת "הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב", כִּי הוּא בְּחִינַת קוֹל הַמֻּרְכָּב מִשְּׁנֵיהֶם, בְּחִינַת רַחֲמִים, כַּנַּ"ל (שם אות יז).
Anyone who wishes to have compassion on himself and think about his eternal purpose — no matter who he is, no matter what — must consider himself each day as a completely new creation. For in truth a person becomes a new creation each day, which is why all the morning blessings are recited, as explained in the Code of Law. Therefore, no matter who one is, the service one engages in each day must be entirely new — for each Israelite performs many commandments daily: ritual fringes, phylacteries and so on. But the essential thing is that one should settle one's mind each day: this day that one stands in has never before been in the world, and this day will never again exist, and the service of Hashem required on this day is entirely new. The obligation of today falls on this very person standing in this generation, on this day — and specifically this person must engage in this service, and not an angel, not a seraph. Even the souls of Tzadikim in the highest Garden of Eden cannot complete this service. Only: "the living, the living — he shall praise You, as I do today" [Yeshayahu 38:19] — specifically as I am today at whatever level one is, even so, since I am alive, I must specifically praise You. On the contrary — the more one knows in oneself that one is worse and more corrupted, the more His great holy Name is magnified and sanctified when one draws close to Him, in the aspect of "when the convert Yisro came and said... then the Name of the Holy One blessed be He was elevated and glorified" — for the essential greatness of Hashem is specifically when the distant draw close to Him. And the essential counsel for sustaining the Torah is to begin each time anew. And even if one cannot do anything due to the great strife and strengthening of exile in body, soul and money — even so, one should begin each time to prepare and ready oneself for His service. This is the aspect of the Divine Name Eheyeh [I Will Be] — "I am ready to be." And sometimes one must begin several fresh beginnings in a single day — all the more so each week — until eventually all those beginnings accumulate and come to one's aid. For no good desire is ever lost. And through this one will eventually merit to begin and complete one's service properly. The essential thing is that a person must remove from his mind each day and each time everything that has passed — and all the beginnings of all the services with which one began to serve Hashem until now should count as nothing in one's accounting. Rather, now one must begin entirely fresh — and so always, until one merits complete repentance and merits to begin and complete properly. And when one merits to strengthen oneself in all the above, one merits thereby to very high and elevated things — for there is drawn upon him the illumination of three times the Name Eheyeh and once the Name Havayah, which Hashem made known to Moshe when he asked "what is His Name?" And one merits through this the song and melody that will be aroused in the future — which is simple, double, triple, quadruple — woven upon the Name Havayah.
עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה דִּקְדֻשָּׁה הֵם בְּחִינַת עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, וְהֵם בְּחִינַת בֵּרוּר הַטּוֹב מִן הָרָע, הָרוּחַ טוֹבָה מִן הָרוּחַ נְכֵאָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת בֵּרוּר הָאֱמוּנָה מִן הַכְּפִירוֹת, כִּי הֵם מְקַשְּׁרִין וּמַרְכִּיבִין כָּל הַקּוֹלוֹת, וּמְחַבְּרִין הֵיטֵב קוֹל הַחוֹזֵר עִם קוֹל הַיָּשָׁר, עַד שֶׁנַּעֲשֶׂה הַנִּגּוּן הַמַּמְשִׁיךְ הַלֵּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הַיְנוּ שֶׁמַּמְשִׁיךְ וּמוֹצִיא הַלֵּב מִן הַכְּפִירוֹת וְהַתַּאֲווֹת הַנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר, וּמַחֲזִירִין וּמְקַשְּׁרִין אוֹתוֹ לִבְחִינַת קוֹל הַיָּשָׁר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הַבְּרִיאָה בְּשָׁרְשָׁהּ, בְּחִינַת הַדְּבֵקוּת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁעִקָּרוֹ עַל־יְדֵי בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה כַּנַּ"ל, כִּי עִקַּר הַדְּבֵקוּת הוּא הָאֱמוּנָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת הַחֲזָרַת קוֹל הַחוֹזֵר לְקוֹל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ (עַיֵּן 'אֱמוּנָה', אוֹתִיּוֹת קפה קפו), שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה. וְעַל־כֵּן עִקַּר הַנְּגִינָה מִסִּטְרָא דְלֵוָאֵי, שֶׁהוּא בְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר, כִּי עִקַּר הַבֵּרוּר שֶׁהוּא בְּחִינַת נְגִינָה, עִקָּרוֹ הוּא לְבָרֵר הַטּוֹב מִן הָרַע שֶׁעִקַּר אֲחִיזָתוֹ מִבְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר, וְלַחֲזֹר וּלְחַבֵּר הַכֹּל לְקוֹל הַיָּשָׁר שֶׁהוּא עִקַּר הַכֹּל, כִּי כָל הַקּוֹלוֹת שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם הֵם בְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר, וְשָׁם עִקַּר הַבֵּרוּר, שֶׁצְּרִיכִין לְדַבֵּק אוֹתָם בְּקוֹל הַיָּשָׁר עַל־יְדֵי בְּחִינַת נְגִינָה, וְכַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַשִּׂמְחָה הַנִּמְשֶׁכֶת עַל־יְדֵי הַנִּגּוּן, כִּי עִקַּר שֹׁרֶשׁ הַשִּׂמְחָה בֶּאֱמֶת נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַשִּׂמְחָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה עִקַּר הַשִּׂמְחָה בֶּאֱמֶת, וְכַמְבֹאָר בִּפְנִים. וּמֵחֲמַת שֶׁעַל־יְדֵי הַנְּגִינָה דִקְדֻשָּׁה מְבָרְרִין הָרוּחַ טוֹבָה מִן הָרוּחַ רָעָה, הַיְנוּ שֶׁמְּבָרְרִין הָאֱמוּנָה מֵהַכְּפִירוֹת וּמֵאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וּמְדַבְּקִין הַכֹּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי מַחֲזִירִין הַקּוֹל הַחוֹזֵר לַקּוֹל הַיָּשָׁר כַּנַּ"ל, עַל־כֵּן נִמְשָׁךְ שִׂמְחָה גְדוֹלָה עַל־יְדֵי הַנְּגִינָה, כִּי עִקַּר הַשִּׂמְחָה הוּא מַה שֶּׁמַּאֲמִינִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְיוֹדְעִין בֶּאֱמֶת שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ פָּעַל וְעָשָׂה הַכֹּל וּמְחַיֶּה וּמְקַיֵּם אֶת הַכֹּל (שם אותיות יח כא כג).
Sometimes the descent is for the sake of the ascent, and is itself the purpose of the ascent. But all this is only in this world — the world of Action — which is full of husks [kelippos], from which come all the ascents and descents that pass over a person. And when one falls and descends, G-d forbid, into the realm of the husks and does not despair, G-d forbid — but on the contrary cries out and searches there for His glory, in the aspect of "where is the place of His glory?" — through this one merits to subdue the husks in their very place, and then ascends to great and secure ascents in holiness without any obstacle. This is the aspect of "descent for the purpose of ascent." But in the future — when all will be holy and the spirit of impurity will be removed from the earth — then ascent will be from level to level, from strength to strength, without descent, in the aspect of "one ascends in holiness and does not descend."
כָּל הָעֲבוֹדָה שֶׁעוֹשִׂין כָּל יְמֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת בֵּרוּרִים, שֶׁמְּבָרְרִין הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים מֵעִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת יָגוֹן וַאֲנָחָה, וּמְהַפְּכִין יָגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה. וְכָל הַבֵּרוּרִים הֵם עַל־יְדֵי בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה שֶׁל בְּחִינַת הַלְוִיִּים, שֶׁמַּמְתִּיקִין הַדִּין וּמְקַשְּׁרִין וְכוֹלְלִין הַקּוֹל הַחוֹזֵר בַּקּוֹל הַיָּשָׁר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְהַפְּכִין הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה. וְכָל הַנִּגּוּנִים וְהַשִּׁירוֹת שֶׁל עַכְשָׁו הֵם רַק הֶאָרָה מֵעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כִּי עַכְשָׁו עִקַּר הַשִּׁיר מִסִּטְרָא דְלֵוָאֵי שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּין, בְּחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר, שֶׁמִּשָּׁם אֲחִיזַת סִטְרָא דְנֻקְבָּא, וְעַל־כֵּן כָּל הַשִּׁירוֹת שֶׁל עוֹלָם הַזֶּה הֵם בִּלְשׁוֹן נְקֵבָה, בְּחִינַת 'שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים', כַּמְבֹאָר בִּסְפָרִים, כִּי עַכְשָׁו אִי אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ הַשִּׁיר וְהַנִּגּוּן הַנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת קוֹל הַיָּשָׁר בְּעַצְמוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת כֹּהֵן, בְּחִינַת שַׁבָּת, בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא, בִּכְדֵי שֶׁלֹּא יִתְבַּטְּלוּ בִּמְצִיאוּת; אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא, כְּשֶׁיֻּגְמַר הַבֵּרוּר בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִהְיֶה יוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת, שֶׁכָּל הַבֵּרוּרִים שֶׁזָּכָה כָּל אֶחָד לְבָרֵר לְפִי בְּחִינָתוֹ, לְפִי עֲבוֹדָתוֹ וְטִרְחָתוֹ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, כֻּלָּם יָשׁוּבוּ לְשָׁרְשָׁם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת קוֹל הַיָּשָׁר, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַשְּׂמָחוֹת וְהַחִיּוּת שֶׁל כָּל הָעוֹלָמוֹת, וְאָז יִתְּעַר 'שִׁיר חָדָשׁ', בִּלְשׁוֹן זָכָר, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים בַּהַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח "וְנוֹדֶה לְךָ שִׁיר חָדָשׁ" וְכוּ', כַּמּוּבָא, כִּי זֶה הַשִּׁיר הוּא בְּחִינַת שִׁיר שֶׁל חֶסֶד, שֶׁהוּא עִקַּר שְׁלֵמוּת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, בְּחִינַת שִׁיר פָּשׁוּט כָּפוּל מְשֻׁלָּשׁ וּמְרֻבָּע, שֶׁעוֹלֶה ע"ב, בְּגִימַטְרִיָּא 'חֶסֶד', כִּי אָז יִתְּעַר שִׁיר שֶׁל חֶסֶד, שֶׁהוּא בְּחִינַת כֹּהֵן שֶׁנִּקְרָא חֶסֶד, וְזֶה הַשִּׁיר הוּא מְעֻלֶּה עַל כָּל הַשִּׁירִים, בְּחִינַת שִׁיר שֶׁל שַׁבָּת, בְּחִינַת שִׁיר הַשִּׁירִים, בְּחִינַת "כֹּהֲנֶיךָ יִלְבְּשׁוּ צֶדֶק וַחֲסִידֶיךָ יְרַנֵּנוּ", וַ'חֲסִידֶיךָ' דַּיְקָא, בְּחִינַת שִׁיר שֶׁל חֶסֶד, כִּי אָז יִתְבַּטֵּל הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְגַמְרֵי וְיִתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְשִׂמְחָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז נִזְכֶּה לִשְׁמֹעַ בְּחִינַת קוֹל הַשִּׁיר הַנִּמְשָׁךְ מִקּוֹל הַיָּשָׁר בְּעַצְמוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת כֹּהֵן, בְּחִינַת חֶסֶד. וְזֶה בְּחִינַת עֹצֶם רִבּוּי הַשִּׂמְחָה שֶׁלֶּעָתִיד, בְּחִינַת "שׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ" וְכוּ', וְכַיּוֹצֵא בָזֶה בִּפְסוּקִים הַרְבֵּה. אַשְׁרֵי לְמִי שֶׁיִּזְכֶּה לַשִּׂמְחָה הַזֹּאת וְלַשִּׁיר הַזֶּה שֶׁל חֶסֶד, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַנִּגּוּן שֶׁיִּתְנַגֵּן לֶעָתִיד עַל ע"ב נִימִין, כְּשֶׁיִּתְהַפְּכוּ עֲו?ֹנוֹת יִשְׂרָאֵל לִזְכֻיּוֹת, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְהַפְּכוּת הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה כַּנַּ"ל - אַשְׁרֵי שֶׁיִּזְכֶּה לָזֶה! (שם אות כט ל).
One must greatly strengthen oneself at the time of completion of the commandment or service one has begun. Our Sages stated: "one who begins a commandment is told — finish it." And the commandment is named only after the one who completes it. For most often the completion is very hard and burdensome, as is seen in practice. The beginning is very hard — as our Sages stated: "all beginnings are difficult" — and after the beginning one proceeds somewhat in order. But afterward when reaching completion, it is very hard and burdensome. And all this is because completion is the aspect of the "end" [acharis] — and one does not merit to connect the end to the beginning. This is the purpose of all the commandments and services: to return from this physical world — which is the aspect of the "end" and the final level — and be included in the beginning of His thought and providence. And this is possible only when one merits to complete the commandment perfectly. Therefore the evil one assails this greatly. For every commandment and service has a beginning, middle, and completion — and the commandment is not complete until one finishes it. Only through this does one merit to draw the light flowing through each commandment from its beginning to its end, until this world is included in its root. This principle applies in particularity and in generality — for every person, even after meriting to perform a commandment and complete it perfectly, still always needs salvation to merit a good end, since the evil one always lies in ambush for a person, especially at his end. As our Sages stated: "do not trust yourself until the day of your death." Now in these generations — which are the aspect of the end of days — the evil one spreads himself greatly through each person via desires, heresies and skepticism that now spread openly in the world in a way never heard of before. And even somewhat upright people have greatly fallen in the worry of livelihood, and few are those who assiduously attend the gates of Torah and service with constancy as in earlier generations — all because we are already close to the final completion of the world's rectification through our righteous Mashiach, who will come speedily in our days and redeem us with a redemption after which there will be no more exile. Therefore the evil one spreads himself out broadly to prevent Israel from G-d's service — especially through the great strife he has introduced into the world. Therefore one must now greatly strengthen oneself in G-d's service, and each person must greatly strengthen himself to complete what he has begun — if one has begun, complete it; and if one has not yet begun, begin and complete.
ֶהוּ כָּל תַּכְלִיתוֹ שֶׁלּ אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, כִּי זֶה כָּל שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא, עִקַּר חַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁיִּחְיוּ יִשְׂרָאֵל לָעוֹלָם הַבָּא, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת שֶׁל הַשָּׂגַת הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הַשְּׂעָרוֹת שֶׁל הַפֵּאוֹת וְהַזָּקָן, שֶׁהֵם בְּחִינַת מֹחִין גְּבוֹהִים מְאֹד, שֶׁהֵם בְּחִינַת מַקִּיפִין כְּנֶגֶד דַּעַת הָאָדָם, כַּמּוּבָן בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל, עַל־כֵּן אָסוּר לְגַלְּחָם כִּי הֵם צִנּוֹרוֹת עֶלְיוֹנִים שֶׁעַל־ יָדָם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת מִמַּקִּיף לִפְנִימִי, שֶׁזֶּה כָּל קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי כַּנַּ"ל. וּמֵחֲמַת שֶׁבִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ הַמַּקִּיפִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי, מֵעִבּוּר לְלֵדָה, וְלָזֶה צְרִיכִין צְעָקָה, כְּמוֹ צַעֲקַת הַיּוֹלֶדֶת קֹדֶם הַהוֹלָדָה, שֶׁזֶּה בְּבְּחִינַת אֱלֹקִים לַאֲרָמָא קָלָא. וּכְנֶגֶד זֶה הֵם בְּחִינַת הַשְּׂעָרוֹת שֶׁל הַפֵּאוֹת, כִּי "פֵּאָה" גִּימַטְרִיָּא "אֱלֹקִים" כַּמּוּבָא. וְעַל־כֵּן הִטְבִּיעַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּטֶבַע הָעוֹלָם שֶׁהַפֵּאוֹת גְּדֵלִים גַּם אֵצֶל הַתִּינוֹק, שֶׁאָז הַמֹּחִין עֲדַיִן בְּהֶעְלֵם גָּמוּר אֶצְלוֹ, וּכְמוֹ שֶׁהַתִּינוֹק גָּדֵל, כְּמוֹ־כֵן גְּדֵלִים הַמֹּחִין עִמּוֹ וְיוֹצְאִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וּמִזֶּה נִטְבָּע בְּטֶבַע הַתִּינוֹק לִצְעֹק קוֹלוֹת הַרְבֵּה, כִּי עִקַּר הוֹצָאַת הַמֹּחִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת מַקִּיפִין עַל־כָּל־פָּנִים הוּא עַל־יְדֵי הַצְּעָקָה בְּקוֹל, וְעַל־כֵּן גְּדֵלִים גַּם אָז אֶצְלוֹ שַׂעֲרוֹת הַפֵּאוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת הוֹצָאַת הַמַּקִּיפִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי, מֵעִבּוּר לְלֵדָה. אֲבָל שַׂעֲרוֹת הַזָּקָן, שֶׁהֵם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַמֹּחִין, כַּיָּדוּעַ בִּכְתָבִים שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין מִמַּקִּיף לִפְנִימִי, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַדַּעַת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תְּלֵיסַר תִּקּוּנֵי דִּיקְנָא, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְבִינִים וּמַשִּׂיגִים כָּל חִדּוּשֵׁי־תוֹרָה, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַדַּעַת מִמַּקִּיף לִפְנִים - עַל־כֵּן שַׂעֲרוֹת הַזָּקָן אֵינָם גְּדֵלִים כִּי־אִם בִּימֵי גַּדְלוּתוֹ שֶׁל הָאָדָם, שֶׁאָז זְמַן הַשְׁלָמַת הַמֹּחִין וְהַדַּעַת לְהַכְנִיס הַמַּקִּיפִין לִפְנִימִיּוּת הַדָּעַת. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין לַעֲשׂוֹתָם פְּנִימִיִּים הוּא עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, שֶׁהֵם תְּרֵין נִקְבֵי אֻדְנִין וּתְרֵין נִקְבֵי עֵינָא וּתְרֵין נִקְבֵי חוֹטְמָא וְנִקְבָא דְּפֻמָּא, וְהָעִקָּר הוּא הַפֶּה, שֶׁהוּא הַסּוֹף וְהַכְּלָל שֶׁל כָּל שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, כִּי שָׁם עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, בְּחִינַת: "מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה", עַל־כֵּן גִּדּוּל שַׂעֲרוֹת הַזָּקָן וְהַפֵּאוֹת (שֶׁעַל־יָדָם הַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין כַּנַּ"ל) הֵם סְמוּכִים לְשִׁבְעַת נִקְבֵי הָרֹאשׁ הַנַּ"ל. וְעַל־כֵּן עִקַּר גִּדּוּל הַזָּקָן (שֶׁעַל־יָדוֹ עִקַּר הַמְשָׁכַת הַמֹּחִין כַּנַּ"ל) הוּא אֵצֶל הַפֶּה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת כַּנַּ"ל. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּת הַמְשָׁכַת הַדַּעַת שֶׁל הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל הוּא לִזְכּוֹת לְהַמְשִׁיךְ אוֹתָם מִדּוֹר לְדוֹר, שֶׁזֶּה עִקַּר מִצְוַת הוֹלָדוֹת הַבָּנִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־כֵּן הַסָּרִיס שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִזְכּוֹת לְבָנִים, עַל־כֵּן אֵין לוֹ זָקָן, כִּי אֵינוֹ זוֹכֶה לְהַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁהֵם בְּחִינַת זָקָן כַּנַּ"ל (שם הל' ה, אותיות א ב ג ד ה). יח. כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַכֹּחוֹת שֶׁמְּקַבֵּל כָּל אֶחָד, כֻּלָּם הֵם בִּשְׁבִיל חַיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ שֶׁתָּלוּי בְּצַוָּארוֹ, שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם מְקַבֵּל הַמַּאֲכָל לְתוֹךְ גּוּפוֹ, שֶׁזֶּה חַיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ. וְכָל הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַחַיּוּת הַנַּ"ל מְקַבֵּל הָאָדָם דֶּרֶךְ הַלְוָאָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן עִקַּר סִלּוּק הַחוֹב וְהַהַלְוָאָה, שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שֶׁמַּחֲזִירִין הַחַיּוּת לְשָׁרְשׁוֹ, הוּא גַּם־כֵּן עַל־יְדֵי צַוָּארוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי דִּבּוּרֵי תְּפִלָּה שֶׁיּוֹצֵא מִצַּוָּארוֹ וּגְרוֹנוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וּמַעֲלֶה כָּל הַחַיּוּת וְהַכֹּחוֹת שֶׁקִּבֵּל דֶּרֶךְ שָׁם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת סִלּוּק הַחוֹבוֹת. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה וְעַל־יְדֵי־זֶה אֵינוֹ יָכוֹל לְסַלֵּק הַחוֹבוֹת, אֲזַי נֶחְשָׁב כְּמוֹ שֶׁנֶּחֱנָק בִּגְרוֹנוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַכְנִיס הָרוּחַ־ חַיִּים, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּת הָאָדָם כַּיָּדוּעַ; וְזֶה הַלֹּוֶה שֶׁפָּגַם בָּזֶה וְאֵינוֹ יָכוֹל לְסַלֵּק, נֶחְשָׁב כְּנֶחֱנָק בִּגְרוֹנוֹ מַמָּשׁ. וְזֶה מְרֻמָּז בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמְרוּ לְעִנְיַן עַרְבוּת: הֲרֵי שֶׁהָיָה חוֹנֵק אֶת חֲבֵרוֹ בַּשּׁוּק וְכוּ' (הל' אפותיקי, הל' א, אות כט). יט. הַנָּהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן וְכוּ', זֶה בְּחִינַת הַחַיּוּת הַנִּמְשָׁךְ מֵהָרֹאשׁ וְהַמֹּחַ לְתוֹךְ הַלֵּב כְּדֵי לְהַחֲיוֹת אֶת כָּל אֵיבְרֵי הַגּוּף. כִּי בִּכְלָלִיּוּת הָאָדָם נִקְרָא כְּלָלִיּוּת הָרֹאשׁ וְהַגֻּלְגַּלְתָּא בְּחִינַת עֵדֶן, שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ הַחָכְמָה וְהַמֹּחִין שֶׁהֵם הַחַיּוּת שֶׁל הָאָדָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ הַחַיּוּת לְתוֹךְ הַלֵּב שֶׁמִּמֶּנּוּ נִתְפָּרְדִין כָּל הַחַיּוּת וְכָל הַכֹּחוֹת לְכָל אֵיבְרֵי הָאָדָם שֶׁכְּלוּלִין בְּאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת הָאַרְבַּע מִדּוֹת. וְכֵן כָּל הַמִּדּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין וְנִתְפָּרְדִין מֵהַלֵּב שֶׁהוּא מְקוֹר כָּל הַמִּדּוֹת לְטוֹב וּלְרַע, כִּי עִקַּר כָּל הַמִּדּוֹת הֵם בַּלֵּב, וְהָעִקָּר לְהַמְשִׁיךְ שֹׁרֶשׁ הַחָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ לְהַחֲיוֹת וּלְהַשְׁקוֹת אֶת הַלֵּב, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ שֶׁל הָאָדָם בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, כִּי עֶצֶם הַחָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ רָחוֹק מְאֹד מִכָּל הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת רָעוֹת, וְעִקַּר הַמִּלְחָמָה - לְקַשֵּׁר הַחָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ עִם הַלֵּב בִּבְחִינַת "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ וְכוּ'". וְכֵן הַצַּדִּיק־הָאֱמֶת נֶגֶד הָעוֹלָם הוּא בְּחִינַת רֹאשׁ, וְהָעוֹלָם נֶגְדּוֹ הֵם בְּחִינַת גּוּף, וְעִקַּר הַתִּקּוּן - כְּשֶׁזּוֹכִין לִהְיוֹת מְקֹרָב וּמְקֻשָּׁר לְהַצַּדִּיק כְּמוֹ הַגּוּף עִם הָרֹאשׁ, שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ הַנָּהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן, דְּהַיְנוּ הַחַיּוּת מֵהַצַּדִּיק, לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן, שֶׁהוּא כְּלַל הַגּוּף שֶׁעִקָּרוֹ הַלֵּב, אֲשֶׁר מִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים, בְּחִינַת כָּל הַמִּדּוֹת הַכְּלוּלִים בְּאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת כַּנַּ"ל (הל' מצרנות, ה"ד, אות ט). כ. הָאָדָם וְכָל הַתָּלוּי בּוֹ וְנִלְוֶה אֵלָיו, הַכֹּל הוּא בִּבְחִינוֹת "סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה", כִּי כָּל דָּבָר יֶשׁ לוֹ שֹׁרֶשׁ לְמַעְלָה, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁבְּכָאן הַדָּבָר מֻצָּב אַרְצָה, כִּי מְלֻבָּשׁ בְּאַרְצִיּוּת וְגַשְׁמִיּוּת, אֲבָל רֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה, כִּי יֶשׁ בּוֹ חָכְמָה וָשֵׂכֶל שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ שֶׁמַּגִּיעַ עַד לַשָּׁמַיִם לְמָעְלָה. וְעִקַּר הַמִּלְחָמָה שֶׁל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר גַּשְׁמִיּוּת הַדָּבָר, רַק לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר כְּדֵי שֶׁיִּתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־ יְדֵי אוֹתוֹ הַדָּבָר, כִּי הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הוּא עִקַּר הַחַיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה וְכוּ'", וְהוּא אוֹר גָּדוֹל לְהָאִיר לְהָאָדָם שֶׁזּוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשֵּׂכֶל וְהַחַיּוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר לְקָרֵב אוֹתוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ (הל' פקדון ה"ד, אותיות יד יט). כא. עִנְיָן זֶה לְקַשֵּׁר הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת, דְּהַיְנוּ לְהִסְתַּכֵּל בְּכָל דָּבָר עַל הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי כָּל הַדְּבָרִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ - זֶה הָעִנְיָן הוּא גָּבֹהַּ וְנֶעְלָם מְאֹד מִבְּנֵי־אָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר עַל־יָדָהּ מַכְנִיעִין הַיֵּצֶר הָרָע וּמַגְבִּירִין הַיֵּצֶר טוֹב עַל הַיֵּצֶר הָרָע. וְכָל אֶחָד, כְּפִי מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת לִבּוֹ, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לְזֶה הַשֵּׂכֶל. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁמְּשַׁבֵּר הַתַּאֲווֹת צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צִמְצוּם בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס הַגְּבוּל לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת. מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁמְּשֻׁקָּע עֲדַיִן בְּתַאֲווֹת, שֶׁצָּרִיךְ בְּוַדַּאי לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס לֵידַע יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. עַל־כֵּן עִקַּר הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת הוּא הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא כְּלַל הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּכְשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאֵיזֶה דָּבָר, יֵדַע וְיַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ בְּזֶה הַדָּבָר שֵׂכֶל גָּדוֹל וִיכוֹלִין לְהַכִּיר בְּזֶה הַדָּבָר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְאִם יִזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין בָּזֶה אֵיזֶה שֵׂכֶל הַנּוֹגֵעַ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ - מַה טּוֹב; וְאִם לָאו - יְצַמְצֵם וְיִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, עַד שֶׁיְּזְכֶּה שֶׁיְּזַכֵּךְ גּוּפוֹ כָּרָאוּי, אָז יִזְכֶּה לְהָבִין כָּרָאוּי לוֹ. אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים אֲפִלּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הֵיטֵב הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, הוּא מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שֶׁבֶּאֱמֶת יֶשׁ בּוֹ חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל, כִּי "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־ זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ וְכוּ'" (שם אות כא). כב. שָׁמַיִם וָאָרֶץ הֵם בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת וְחִיצוֹנִיּוּת, וְעַל־כֵּן הָאָדָם הוֹלֵךְ בְּקוֹמָה זְקוּפָה בֵּין הַשָּׁמַיִם וּבֵין הָאָרֶץ, כִּי הוּא סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה, כִּי מְלֻבָּשׁ בְּגוּף שֶׁהוּא בְּחִינַת חִיצוֹנִיּוּת, בְּחִינַת אֶרֶץ, אֲבָל רֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה, כִּי הָאָדָם צָרִיךְ לְקַשֵּׁר הַכֹּל לְשָׁרְשׁוֹ שֶׁהוּא הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל, שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת כָּל דָּבָר וְחַיּוּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה וְכוּ'", וַאֲזַי הוּא חַי לְעוֹלָם (שם הלכה ד, אות כב). ברית – פגמו ותקונווְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ (שמות יט, ה): א. מִשְּׁבִירַת כְּלֵי חֶסֶד, מִזֶּה נִתְהַוּוּ כָּל אֲהָבוֹת רָעוֹת וּנְפוּלוֹת, וְאוֹר הַחֶסֶד נִשְׁאָר בִּיסוֹד דַּאֲצִילוּת, הַיְנוּ אֵצֶל הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת שָׁלוֹם, בְּחִינַת צַדִּיק. וְהִנֵּה בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ בְּחִינַת נְקֻדָּה, בְּחִינַת צַדִּיק, אַךְ עִקַּר אוֹר הַנְּקֻדָּה הַכְּלָלִית הוּא אֵצֶל הַצַּדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, שֶׁמִּמֶּנּוּ מְקַבְּלִין כָּל הַנְּקֻדּוֹת. וְהִנֵּה הַנְּקֻדָּה הַזֹּאת הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, שֶׁהוּא קְבִיעָא וְקַיָּמָא, כִּי הִיא קְבוּעָה בִּקְדֻשָּׁתָהּ תָּמִיד וְאֵינָהּ יוֹצְאָה לַחוּץ, וְגַם אֵינָהּ מְאִירָה לְמַטָּה כִּי־אִם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת. וְזֶה בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַזִּוּוּג דִּקְדֻשָּׁה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ אוֹר הַנְּקֻדָּה מִבְּחִינַת יְסוֹד בְּרִית שָׁלוֹם לִבְחִינַת מַלְכוּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת "אִשָּׁה יִרְאַת הַשֵּׁם", הַיְנוּ לְבַת־זוּגוֹ; וְעַל־יְדֵי אוֹר הַנְּקֻדָּה הַזֹּאת נִתְתַּקֵּן בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וְעַל־כֵּן עִקַּר הַזִּוּוּג בְּשַׁבָּת, שֶׁאָז מְאִירָה הַנְּקֻדָּה הַנַּ"ל. אֲבָל כְּשֶׁחַס וְשָׁלוֹם מוֹצִיא הַטִּפָּה לְבַטָּלָה, נִמְצָא שֶׁחַס וְשָׁלוֹם מַמְשִׁיךְ אוֹר הַנְּקֻדָּה עַצְמָהּ שֶׁבִּיסוֹד לַחוּץ, וּכְאִלּוּ מַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם וְהוּא מְחַדֵּשׁ שְׁבִירַת כֵּלִים, וּכְאִלּוּ עוֹקֵר מַזָּלוֹ חַס וְשָׁלוֹם, כִּי חַס וְשָׁלוֹם עוֹקֵר הַנְּקֻדָּה שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ חַיּוּתוֹ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ שֶׁאֵין מוֹעִיל לוֹ תְּשׁוּבָה, כִּי עִקַּר הַתְּשׁוּבָה וְהַתִּקּוּן לְכָל הַחֲטָאִים הַנִּמְשָׁכִין מֵאֲהָבוֹת רָעוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, הוּא עַל־יְדֵי שֶׁמַּמְשִׁיךְ אוֹר הַחֶסֶד הַשּׁוֹרֶה אֵצֶל הַנְּקֻדָּה, אֲבָל זֶה שֶׁפָּגַם בְּהַנְּקֻדָּה עַצְמָהּ - לְהֵיכָן יָשׁוּב? אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן בֶּאֱמֶת אֵין לְךָ דָּבָר שֶׁעוֹמֵד בִּפְנֵי הַתְּשׁוּבָה, אַךְ עִקַּר תְּשׁוּבָתוֹ וְתִקּוּנוֹ הוּא רַק עַל־יְדֵי צַדִּיק הַדּוֹר, שֶׁהוּא הַנְּקֻדָּה הַכְּלָלִית וְהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּקֻדּוֹת, וְעַל־כֵּן יֶשׁ לוֹ כֹּחַ לְהָאִיר לוֹ הַנְּקֻדָּה מֵחָדָשׁ. גַּם הוּא מְעוֹרֵר וּמַמְשִׁיךְ עָלָיו אוֹר הַחֶסֶד חָדָשׁ לְגַמְרֵי, כִּי לְפִי הַחֶסֶד אֲשֶׁר מֵעוֹלָם לֹא הָיָה מוֹעִיל לוֹ תְּשׁוּבָה, כִּי מַה שֶּׁמּוֹעִיל תְּשׁוּבָה הוּא רַק מִצַּד הַחֶסֶד, וּמֵאַחַר שֶׁאָמְרוּ שֶׁלָּזֶה אֵין מוֹעִיל תְּשׁוּבָה, נִמְצָא שֶׁהַחֶסֶד אֲשֶׁר מֵעוֹלָם מְחַיֵּב זֹאת שֶׁלֹּא יוֹעִיל לוֹ מֵאַחַר שֶׁפָּגַם בְּאוֹר הַחֶסֶד עַצְמוֹ הַשּׁוֹרֶה אֵצֶל הַנְּקֻדָּה, עַל־כֵּן אֵין לוֹ תְּשׁוּבָה. וּכְשֶׁהַצַּדִּיק מְעוֹרֵר עָלָיו רַחֲמֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקַבֵּל תְּשׁוּבָתוֹ גַּם־כֵּן, נִמְצָא שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה עִמּוֹ חֶסֶד חָדָשׁ וְזֶה זֶה עִקַּר תִּקּוּנוֹ, כִּי חוֹזֵר לְקַבֵּל נְקֻדָּה חֲדָשָׁה וְאוֹר הַחֶסֶד חָדָשׁ (ליקוטי־הלכות, הלכות תפלין הלכה ב, אות יא). ב. עִקַּר תִּקּוּן פְּגָם זֶה בִּשְׁלֵמוּת הוּא רַק עַל־יְדֵי מָשִׁיחַ שֶׁיָּבוֹא בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, כִּי מָשִׁיחַ יָבוֹא לְתַקֵּן זֶה הַחֵטְא בְּיוֹתֵר כַּמּוּבָא, כִּי מָשִׁיחַ הוּא בְּחִינַת אוֹר הַחֶסֶד הֶחָדָשׁ הַמְתַקֵּן הַכֹּל, בְּחִינַת "וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ" (שם). ג. עִקַּר קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק הוּא עַל־יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית, כִּי צַדִּיק הוּא מָאן דְּנָטֵר בְּרִית, וּמִשָּׁם מִבְּחִינַת בְּרִית יוֹצְאִין כָּל הַדּוֹרוֹת, כִּי כָל הַדּוֹרוֹת נִמְשָׁכִין מֵהַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרֹאשׁ־בַּיִת, בִּבְחִינַת "קֹרֵא הַדֹּרוֹת מֵרֹאשׁ", וְעַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל שֵׁם ה' מִדּוֹר לְדוֹר. אֲבָל עַל־יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ וְהַסִּטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהֵם בְּחִינַת קְלִפַּת עֲמָלֵק וּפְגַם הַבְּרִית, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֵּם אוֹר הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁזְּעֵירִין אִנּוּן שֶׁזּוֹכִין לִשְׁמִירַת הַבְּרִית כָּרָאוּי, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם הַסִּטְרָא־אָחֳרָא הַנַּ"ל וּמַעְלִים מֵהֶם אוֹר הַצַּדִּיק וּמַרְחִיקָם מִמֶּנּוּ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֵּם שֵׁם ה', חַס וְשָׁלוֹם, וְגוֹבְרִים הַמְּאוֹרֵי־אֵשׁ. וְעִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הָאֵשׁ הוּא גַּם־כֵּן בְּתַאֲוָה זֹאת, כִּי יְנִיקָתָם מִבְּחִינַת אִשָּׁה וְכוּ' כַּיָּדוּעַ, וְעַל־כֵּן שָׁם עִקַּר הַמִּלְחָמָה שֶׁל הָאָדָם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֵּם בְּיוֹתֵר שֵׁם ה' וְאָז רוֹצֶה הַסִּטְרָא־אָחֳרָא בְּחִינַת קְלִפַּת הָמָן עֲמָלֵק לְכַלּוֹת לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, לְהַשְׁמִיד וְלַהֲרֹג וְכוּ', בְּחִינַת "וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד".
The defining quality of the human being is speech [geder ha'adam hu m'dabeir — the classical philosophical definition: the human being is the "speaking animal"; Aristotle's zōon logikon rendered in medieval Hebrew philosophy], and this corresponds to the element of Fire [yesod ha'aish], as is known. For even though every element contains all four elements within it — even so, the speaking human being is from the aspect of fire within fire — the fire element within the four elements, as is brought [in the Kabbalistic sources]. And in this lies the essential free choice of the human being — for which he was created: to turn away from the evil and impure fire that burns toward all the desires, G‑d spare us — and to merit to recognize and to know Hashem, may He be blessed, which is the aspect of "Aish ochlah — A consuming fire" [ — the holy fire of G‑d's presence, which consumes the impure fire of desire]. But even in the matter of drawing close to Hashem, may He be blessed — one must also be very careful that the holy fire in one's heart not blaze beyond its measure — which is the aspect of the warning: "Pen yeh'ersu — Lest they break through" [ — even the most intense longing must not storm the boundary before its time], with which Israel was warned at the time of the Giving of the Torah. For immediately when one wishes to truly draw close to Hashem, may He be blessed, one must be very careful of destruction [harisah — breaking through, breaking down; violating the boundary that protects both the person and the holy] — not to force the moment, G‑d forbid. For the majority of the adventures, falls, and distancing that befall most people comes only from this — for it is known that all wish to fear Your Name [a paraphrase of the morning prayer — every Jewish soul, however fallen, carries a deep desire to return] — and even the most degraded of the degraded certainly desires and yearns greatly to return to Hashem, may He be blessed. But the essential obstacle is because each person would very much like to snatch all the good at once and enter and draw close to holiness in ultimate perfection immediately, at once, in the very first moment. And because in truth one must wait a great deal, and multiply prayer and supplications, and strengthen oneself greatly through everything that passes over him — and hope greatly for Hashem's salvation until one merits to draw close to Hashem in completeness — because of this, many cannot stand this trial and become slack about attending to their eternal lives — until they distance themselves completely, as they distance themselves, G‑d spare us. And for this reason one must be very careful to strive to draw close to true Tzadikim — for this is the work of the true Tzadikim: to inflame the heart of the people of Israel so they blaze toward Hashem, may He be blessed, with flaming fire of divine love [b'rishpei shalheves-Yah — from Song of Songs 8:6: "Its flashes are flashes of fire, a flame of the Divine"] and with very great yearning — while also being very careful of the aspect of the stormy wind [ruach s'arah — from Ezekiel 1:4, the first of the three impure husks that precede the Chashmal; see below] — that the fire should not blaze beyond measure in the aspect of destruction, G‑d forbid, as is explained elsewhere. For one must be very careful of the aspect of forcing the moment even in the matter of drawing close to holiness — for even though it is certainly true that one must rush and hasten greatly to flee for one's life — and especially one who has already stumbled and been trapped in what he was trapped in, G‑d spare us — even so, one cannot force the moment. And one must wait and wait until "Ad yashkif v'yeireh Hashem min hashomayim — Until Hashem looks forth and sees from Heaven" [ — which is the aspect of the Counting of the Omer [Sefiras HaOmer — the forty-nine days counted between Pesach and Shavuos, the period of preparation for receiving the Torah], which is the preparation for receiving the Torah. For certainly according to the love, will, and yearning of Israel to receive the Torah — certainly they would have been glad to receive it immediately after the first day of the Exodus from Egypt. But one cannot force the moment — and it is necessary to wait until the fiftieth day. And yet even so, it is forbidden to forget and to divert one's mind from this, G‑d forbid — rather, to long and yearn and pine at every moment: when will the day of one's soul's full salvation arrive? And this is the aspect of the counting [sefirah] — that one counts the days and longs and pines and awaits for this holy and awesome day, the fiftieth day — the day of receiving the holy Torah. And so must every person individually as well — in the aspect of: "Limnos yameinu kein hoda v'navi levav chochmah — Teach us to number our days, and we shall bring a heart of wisdom" — for one must count the days and yearn and long and pine at every moment to merit complete salvation — the aspect of a heart of wisdom: to recognize the Creator, may He be blessed, and to serve Him with a whole heart and in truth — which is the essential aspect of receiving the Torah. But even so, one cannot force the moment as above — only wait greatly for Hashem's salvation and multiply prayer and supplications before Him, may He be blessed. And even in this — it is forbidden to force the moment that one's prayer be answered immediately — rather, in the aspect of: "Kaveh el Hashem, chazak v'ya'ametz libbechoh v'kaveh el Hashem — Hope to Hashem, strengthen and embolden your heart, and hope to Hashem" . And as our Sages of blessed memory taught: "And if your request was not fulfilled — return and hope" [] — and continue to pray and pour out his heart before Him, may He be blessed. And even in the matter of conversation and prayer itself — one cannot force the moment: that one immediately begin to speak burning words like coals of fire with great arousal toward Hashem, may He be blessed — and if not, become completely slack even from prayer and supplications, as is common among most people [printing artifact in source — ק — handled silently]. Rather: even if right now he has no words at all and no arousal whatsoever — let him stand before Hashem, may He be blessed, like the poor and destitute, like a mute who does not open his mouth — only wait and yearn and pine that words be bestowed upon him from Heaven, that he merit to pour out his conversation properly before Hashem, may He be blessed. And then specifically through the waiting, the silence, and the longing — one afterward merits to speak before Hashem, may He be blessed, burning words like coals of fire with great holy arousal — which is the aspect of the Chashmal of the holy Chariot [from Ezekiel 1:4; Chashmal is understood as a combination of chash (silent) and mal (speak): first silence, then speech. This is the mode of the Chashmal — the innermost ring of the holy Chariot, which is reached only after passing through the outer husks] (see also: Hisbodidus [Seclusion and Personal Prayer], entry 47). For every person must draw upon himself the holiness of the Merkavah [Merkavah — the Divine Chariot; in Kabbalistic terms, the person who makes himself a vessel for the Divine Presence becomes a "chariot" — a vehicle — for the Shechinah] — for one must make oneself a Merkavah for the Shechinah. And one cannot enter the inner sanctum of the holiness of the Merkavah except by first passing through the three completely impure husks: the stormy wind, the great cloud, and the flaming fire []. And the stormy wind inflames the flaming fire — which is the aspect of the fire that burns toward all the desires, G‑d spare us. And the great cloud darkens and prevents one from seeing the root-light of the holy fire. And afterward one must pass through the aspect of Nogah [nogah — radiance; the fourth and intermediate husk, which is mixed good and evil: "And a radiance around it" (Ezekiel 1:4) — this is the realm of the permitted, which can go either way]: "V'nogah lo saviv — And a radiance around it". And therefore one must draw upon oneself the light of the Chashmal — which is where the holy Merkavah begins — in the aspect of: "Umitochah k'aïn hachashmal — And from its midst, like the appearance of the Chashmal" . And the essential drawing of the holiness of the Chashmal is through the mode described above [of waiting in silence], as is explained within. And then one merits to draw close to the holy fire — which is the aspect of the holiness of the Merkavah, which is the aspect of fire, as it is written: "K'mar'eh aish, hi mishal'kess bein hachayos — Like the appearance of fire, it moved among the living creatures" — where the revelation of His divinity, may He be blessed, is found — the aspect of: "Ki Hashem Elokecha aish ochlah hu — For Hashem your G‑d is a consuming fire" . And through this the fire of the Other Side is burned and consumed — in the aspect of: "Ki me'ha'aish yatzu v'ha'aish tochleim — For from the fire they came forth, and the fire shall consume them" . And one merits the aspect of receiving the Torah in its completeness — in the aspect of: "Udvarav shamanu mitoch ha'aish — And we heard His words from within the fire" . (Source: Likutay Halachos, Laws of Robbery, sub-sections [osios] כב, כג, כד, כה, כח; and in the chapter headings.)
ֶהוּ כָּל תַּכְלִיתוֹ שֶׁלּ אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, כִּי זֶה כָּל שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא, עִקַּר חַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁיִּחְיוּ יִשְׂרָאֵל לָעוֹלָם הַבָּא, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת שֶׁל הַשָּׂגַת הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הַשְּׂעָרוֹת שֶׁל הַפֵּאוֹת וְהַזָּקָן, שֶׁהֵם בְּחִינַת מֹחִין גְּבוֹהִים מְאֹד, שֶׁהֵם בְּחִינַת מַקִּיפִין כְּנֶגֶד דַּעַת הָאָדָם, כַּמּוּבָן בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל, עַל־כֵּן אָסוּר לְגַלְּחָם כִּי הֵם צִנּוֹרוֹת עֶלְיוֹנִים שֶׁעַל־ יָדָם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת מִמַּקִּיף לִפְנִימִי, שֶׁזֶּה כָּל קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי כַּנַּ"ל. וּמֵחֲמַת שֶׁבִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ הַמַּקִּיפִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי, מֵעִבּוּר לְלֵדָה, וְלָזֶה צְרִיכִין צְעָקָה, כְּמוֹ צַעֲקַת הַיּוֹלֶדֶת קֹדֶם הַהוֹלָדָה, שֶׁזֶּה בְּבְּחִינַת אֱלֹקִים לַאֲרָמָא קָלָא. וּכְנֶגֶד זֶה הֵם בְּחִינַת הַשְּׂעָרוֹת שֶׁל הַפֵּאוֹת, כִּי "פֵּאָה" גִּימַטְרִיָּא "אֱלֹקִים" כַּמּוּבָא. וְעַל־כֵּן הִטְבִּיעַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּטֶבַע הָעוֹלָם שֶׁהַפֵּאוֹת גְּדֵלִים גַּם אֵצֶל הַתִּינוֹק, שֶׁאָז הַמֹּחִין עֲדַיִן בְּהֶעְלֵם גָּמוּר אֶצְלוֹ, וּכְמוֹ שֶׁהַתִּינוֹק גָּדֵל, כְּמוֹ־כֵן גְּדֵלִים הַמֹּחִין עִמּוֹ וְיוֹצְאִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וּמִזֶּה נִטְבָּע בְּטֶבַע הַתִּינוֹק לִצְעֹק קוֹלוֹת הַרְבֵּה, כִּי עִקַּר הוֹצָאַת הַמֹּחִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת מַקִּיפִין עַל־כָּל־פָּנִים הוּא עַל־יְדֵי הַצְּעָקָה בְּקוֹל, וְעַל־כֵּן גְּדֵלִים גַּם אָז אֶצְלוֹ שַׂעֲרוֹת הַפֵּאוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת הוֹצָאַת הַמַּקִּיפִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי, מֵעִבּוּר לְלֵדָה. אֲבָל שַׂעֲרוֹת הַזָּקָן, שֶׁהֵם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַמֹּחִין, כַּיָּדוּעַ בִּכְתָבִים שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין מִמַּקִּיף לִפְנִימִי, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַדַּעַת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תְּלֵיסַר תִּקּוּנֵי דִּיקְנָא, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְבִינִים וּמַשִּׂיגִים כָּל חִדּוּשֵׁי־תוֹרָה, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַדַּעַת מִמַּקִּיף לִפְנִים - עַל־כֵּן שַׂעֲרוֹת הַזָּקָן אֵינָם גְּדֵלִים כִּי־אִם בִּימֵי גַּדְלוּתוֹ שֶׁל הָאָדָם, שֶׁאָז זְמַן הַשְׁלָמַת הַמֹּחִין וְהַדַּעַת לְהַכְנִיס הַמַּקִּיפִין לִפְנִימִיּוּת הַדָּעַת. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין לַעֲשׂוֹתָם פְּנִימִיִּים הוּא עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, שֶׁהֵם תְּרֵין נִקְבֵי אֻדְנִין וּתְרֵין נִקְבֵי עֵינָא וּתְרֵין נִקְבֵי חוֹטְמָא וְנִקְבָא דְּפֻמָּא, וְהָעִקָּר הוּא הַפֶּה, שֶׁהוּא הַסּוֹף וְהַכְּלָל שֶׁל כָּל שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, כִּי שָׁם עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, בְּחִינַת: "מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה", עַל־כֵּן גִּדּוּל שַׂעֲרוֹת הַזָּקָן וְהַפֵּאוֹת (שֶׁעַל־יָדָם הַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין כַּנַּ"ל) הֵם סְמוּכִים לְשִׁבְעַת נִקְבֵי הָרֹאשׁ הַנַּ"ל. וְעַל־כֵּן עִקַּר גִּדּוּל הַזָּקָן (שֶׁעַל־יָדוֹ עִקַּר הַמְשָׁכַת הַמֹּחִין כַּנַּ"ל) הוּא אֵצֶל הַפֶּה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת כַּנַּ"ל. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּת הַמְשָׁכַת הַדַּעַת שֶׁל הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל הוּא לִזְכּוֹת לְהַמְשִׁיךְ אוֹתָם מִדּוֹר לְדוֹר, שֶׁזֶּה עִקַּר מִצְוַת הוֹלָדוֹת הַבָּנִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־כֵּן הַסָּרִיס שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִזְכּוֹת לְבָנִים, עַל־כֵּן אֵין לוֹ זָקָן, כִּי אֵינוֹ זוֹכֶה לְהַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁהֵם בְּחִינַת זָקָן כַּנַּ"ל (שם הל' ה, אותיות א ב ג ד ה). יח. כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַכֹּחוֹת שֶׁמְּקַבֵּל כָּל אֶחָד, כֻּלָּם הֵם בִּשְׁבִיל חַיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ שֶׁתָּלוּי בְּצַוָּארוֹ, שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם מְקַבֵּל הַמַּאֲכָל לְתוֹךְ גּוּפוֹ, שֶׁזֶּה חַיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ. וְכָל הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַחַיּוּת הַנַּ"ל מְקַבֵּל הָאָדָם דֶּרֶךְ הַלְוָאָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן עִקַּר סִלּוּק הַחוֹב וְהַהַלְוָאָה, שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שֶׁמַּחֲזִירִין הַחַיּוּת לְשָׁרְשׁוֹ, הוּא גַּם־כֵּן עַל־יְדֵי צַוָּארוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי דִּבּוּרֵי תְּפִלָּה שֶׁיּוֹצֵא מִצַּוָּארוֹ וּגְרוֹנוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וּמַעֲלֶה כָּל הַחַיּוּת וְהַכֹּחוֹת שֶׁקִּבֵּל דֶּרֶךְ שָׁם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת סִלּוּק הַחוֹבוֹת. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה וְעַל־יְדֵי־זֶה אֵינוֹ יָכוֹל לְסַלֵּק הַחוֹבוֹת, אֲזַי נֶחְשָׁב כְּמוֹ שֶׁנֶּחֱנָק בִּגְרוֹנוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַכְנִיס הָרוּחַ־ חַיִּים, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּת הָאָדָם כַּיָּדוּעַ; וְזֶה הַלֹּוֶה שֶׁפָּגַם בָּזֶה וְאֵינוֹ יָכוֹל לְסַלֵּק, נֶחְשָׁב כְּנֶחֱנָק בִּגְרוֹנוֹ מַמָּשׁ. וְזֶה מְרֻמָּז בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמְרוּ לְעִנְיַן עַרְבוּת: הֲרֵי שֶׁהָיָה חוֹנֵק אֶת חֲבֵרוֹ בַּשּׁוּק וְכוּ' (הל' אפותיקי, הל' א, אות כט). יט. הַנָּהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן וְכוּ', זֶה בְּחִינַת הַחַיּוּת הַנִּמְשָׁךְ מֵהָרֹאשׁ וְהַמֹּחַ לְתוֹךְ הַלֵּב כְּדֵי לְהַחֲיוֹת אֶת כָּל אֵיבְרֵי הַגּוּף. כִּי בִּכְלָלִיּוּת הָאָדָם נִקְרָא כְּלָלִיּוּת הָרֹאשׁ וְהַגֻּלְגַּלְתָּא בְּחִינַת עֵדֶן, שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ הַחָכְמָה וְהַמֹּחִין שֶׁהֵם הַחַיּוּת שֶׁל הָאָדָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ הַחַיּוּת לְתוֹךְ הַלֵּב שֶׁמִּמֶּנּוּ נִתְפָּרְדִין כָּל הַחַיּוּת וְכָל הַכֹּחוֹת לְכָל אֵיבְרֵי הָאָדָם שֶׁכְּלוּלִין בְּאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת הָאַרְבַּע מִדּוֹת. וְכֵן כָּל הַמִּדּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין וְנִתְפָּרְדִין מֵהַלֵּב שֶׁהוּא מְקוֹר כָּל הַמִּדּוֹת לְטוֹב וּלְרַע, כִּי עִקַּר כָּל הַמִּדּוֹת הֵם בַּלֵּב, וְהָעִקָּר לְהַמְשִׁיךְ שֹׁרֶשׁ הַחָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ לְהַחֲיוֹת וּלְהַשְׁקוֹת אֶת הַלֵּב, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ שֶׁל הָאָדָם בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, כִּי עֶצֶם הַחָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ רָחוֹק מְאֹד מִכָּל הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת רָעוֹת, וְעִקַּר הַמִּלְחָמָה - לְקַשֵּׁר הַחָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ עִם הַלֵּב בִּבְחִינַת "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ וְכוּ'". וְכֵן הַצַּדִּיק־הָאֱמֶת נֶגֶד הָעוֹלָם הוּא בְּחִינַת רֹאשׁ, וְהָעוֹלָם נֶגְדּוֹ הֵם בְּחִינַת גּוּף, וְעִקַּר הַתִּקּוּן - כְּשֶׁזּוֹכִין לִהְיוֹת מְקֹרָב וּמְקֻשָּׁר לְהַצַּדִּיק כְּמוֹ הַגּוּף עִם הָרֹאשׁ, שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ הַנָּהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן, דְּהַיְנוּ הַחַיּוּת מֵהַצַּדִּיק, לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן, שֶׁהוּא כְּלַל הַגּוּף שֶׁעִקָּרוֹ הַלֵּב, אֲשֶׁר מִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים, בְּחִינַת כָּל הַמִּדּוֹת הַכְּלוּלִים בְּאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת כַּנַּ"ל (הל' מצרנות, ה"ד, אות ט). כ. הָאָדָם וְכָל הַתָּלוּי בּוֹ וְנִלְוֶה אֵלָיו, הַכֹּל הוּא בִּבְחִינוֹת "סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה", כִּי כָּל דָּבָר יֶשׁ לוֹ שֹׁרֶשׁ לְמַעְלָה, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁבְּכָאן הַדָּבָר מֻצָּב אַרְצָה, כִּי מְלֻבָּשׁ בְּאַרְצִיּוּת וְגַשְׁמִיּוּת, אֲבָל רֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה, כִּי יֶשׁ בּוֹ חָכְמָה וָשֵׂכֶל שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ שֶׁמַּגִּיעַ עַד לַשָּׁמַיִם לְמָעְלָה. וְעִקַּר הַמִּלְחָמָה שֶׁל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר גַּשְׁמִיּוּת הַדָּבָר, רַק לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר כְּדֵי שֶׁיִּתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־ יְדֵי אוֹתוֹ הַדָּבָר, כִּי הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הוּא עִקַּר הַחַיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה וְכוּ'", וְהוּא אוֹר גָּדוֹל לְהָאִיר לְהָאָדָם שֶׁזּוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשֵּׂכֶל וְהַחַיּוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר לְקָרֵב אוֹתוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ (הל' פקדון ה"ד, אותיות יד יט). כא. עִנְיָן זֶה לְקַשֵּׁר הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת, דְּהַיְנוּ לְהִסְתַּכֵּל בְּכָל דָּבָר עַל הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי כָּל הַדְּבָרִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ - זֶה הָעִנְיָן הוּא גָּבֹהַּ וְנֶעְלָם מְאֹד מִבְּנֵי־אָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר עַל־יָדָהּ מַכְנִיעִין הַיֵּצֶר הָרָע וּמַגְבִּירִין הַיֵּצֶר טוֹב עַל הַיֵּצֶר הָרָע. וְכָל אֶחָד, כְּפִי מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת לִבּוֹ, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לְזֶה הַשֵּׂכֶל. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁמְּשַׁבֵּר הַתַּאֲווֹת צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צִמְצוּם בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס הַגְּבוּל לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת. מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁמְּשֻׁקָּע עֲדַיִן בְּתַאֲווֹת, שֶׁצָּרִיךְ בְּוַדַּאי לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס לֵידַע יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. עַל־כֵּן עִקַּר הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת הוּא הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא כְּלַל הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּכְשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאֵיזֶה דָּבָר, יֵדַע וְיַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ בְּזֶה הַדָּבָר שֵׂכֶל גָּדוֹל וִיכוֹלִין לְהַכִּיר בְּזֶה הַדָּבָר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְאִם יִזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין בָּזֶה אֵיזֶה שֵׂכֶל הַנּוֹגֵעַ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ - מַה טּוֹב; וְאִם לָאו - יְצַמְצֵם וְיִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, עַד שֶׁיְּזְכֶּה שֶׁיְּזַכֵּךְ גּוּפוֹ כָּרָאוּי, אָז יִזְכֶּה לְהָבִין כָּרָאוּי לוֹ. אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים אֲפִלּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הֵיטֵב הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, הוּא מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שֶׁבֶּאֱמֶת יֶשׁ בּוֹ חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל, כִּי "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־ זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ וְכוּ'" (שם אות כא). כב. שָׁמַיִם וָאָרֶץ הֵם בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת וְחִיצוֹנִיּוּת, וְעַל־כֵּן הָאָדָם הוֹלֵךְ בְּקוֹמָה זְקוּפָה בֵּין הַשָּׁמַיִם וּבֵין הָאָרֶץ, כִּי הוּא סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה, כִּי מְלֻבָּשׁ בְּגוּף שֶׁהוּא בְּחִינַת חִיצוֹנִיּוּת, בְּחִינַת אֶרֶץ, אֲבָל רֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה, כִּי הָאָדָם צָרִיךְ לְקַשֵּׁר הַכֹּל לְשָׁרְשׁוֹ שֶׁהוּא הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל, שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת כָּל דָּבָר וְחַיּוּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה וְכוּ'", וַאֲזַי הוּא חַי לְעוֹלָם (שם הלכה ד, אות כב). ברית – פגמו ותקונווְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ (שמות יט, ה): א. מִשְּׁבִירַת כְּלֵי חֶסֶד, מִזֶּה נִתְהַוּוּ כָּל אֲהָבוֹת רָעוֹת וּנְפוּלוֹת, וְאוֹר הַחֶסֶד נִשְׁאָר בִּיסוֹד דַּאֲצִילוּת, הַיְנוּ אֵצֶל הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת שָׁלוֹם, בְּחִינַת צַדִּיק. וְהִנֵּה בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ בְּחִינַת נְקֻדָּה, בְּחִינַת צַדִּיק, אַךְ עִקַּר אוֹר הַנְּקֻדָּה הַכְּלָלִית הוּא אֵצֶל הַצַּדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, שֶׁמִּמֶּנּוּ מְקַבְּלִין כָּל הַנְּקֻדּוֹת. וְהִנֵּה הַנְּקֻדָּה הַזֹּאת הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, שֶׁהוּא קְבִיעָא וְקַיָּמָא, כִּי הִיא קְבוּעָה בִּקְדֻשָּׁתָהּ תָּמִיד וְאֵינָהּ יוֹצְאָה לַחוּץ, וְגַם אֵינָהּ מְאִירָה לְמַטָּה כִּי־אִם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת. וְזֶה בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַזִּוּוּג דִּקְדֻשָּׁה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ אוֹר הַנְּקֻדָּה מִבְּחִינַת יְסוֹד בְּרִית שָׁלוֹם לִבְחִינַת מַלְכוּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת "אִשָּׁה יִרְאַת הַשֵּׁם", הַיְנוּ לְבַת־זוּגוֹ; וְעַל־יְדֵי אוֹר הַנְּקֻדָּה הַזֹּאת נִתְתַּקֵּן בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וְעַל־כֵּן עִקַּר הַזִּוּוּג בְּשַׁבָּת, שֶׁאָז מְאִירָה הַנְּקֻדָּה הַנַּ"ל. אֲבָל כְּשֶׁחַס וְשָׁלוֹם מוֹצִיא הַטִּפָּה לְבַטָּלָה, נִמְצָא שֶׁחַס וְשָׁלוֹם מַמְשִׁיךְ אוֹר הַנְּקֻדָּה עַצְמָהּ שֶׁבִּיסוֹד לַחוּץ, וּכְאִלּוּ מַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם וְהוּא מְחַדֵּשׁ שְׁבִירַת כֵּלִים, וּכְאִלּוּ עוֹקֵר מַזָּלוֹ חַס וְשָׁלוֹם, כִּי חַס וְשָׁלוֹם עוֹקֵר הַנְּקֻדָּה שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ חַיּוּתוֹ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ שֶׁאֵין מוֹעִיל לוֹ תְּשׁוּבָה, כִּי עִקַּר הַתְּשׁוּבָה וְהַתִּקּוּן לְכָל הַחֲטָאִים הַנִּמְשָׁכִין מֵאֲהָבוֹת רָעוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, הוּא עַל־יְדֵי שֶׁמַּמְשִׁיךְ אוֹר הַחֶסֶד הַשּׁוֹרֶה אֵצֶל הַנְּקֻדָּה, אֲבָל זֶה שֶׁפָּגַם בְּהַנְּקֻדָּה עַצְמָהּ - לְהֵיכָן יָשׁוּב? אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן בֶּאֱמֶת אֵין לְךָ דָּבָר שֶׁעוֹמֵד בִּפְנֵי הַתְּשׁוּבָה, אַךְ עִקַּר תְּשׁוּבָתוֹ וְתִקּוּנוֹ הוּא רַק עַל־יְדֵי צַדִּיק הַדּוֹר, שֶׁהוּא הַנְּקֻדָּה הַכְּלָלִית וְהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּקֻדּוֹת, וְעַל־כֵּן יֶשׁ לוֹ כֹּחַ לְהָאִיר לוֹ הַנְּקֻדָּה מֵחָדָשׁ. גַּם הוּא מְעוֹרֵר וּמַמְשִׁיךְ עָלָיו אוֹר הַחֶסֶד חָדָשׁ לְגַמְרֵי, כִּי לְפִי הַחֶסֶד אֲשֶׁר מֵעוֹלָם לֹא הָיָה מוֹעִיל לוֹ תְּשׁוּבָה, כִּי מַה שֶּׁמּוֹעִיל תְּשׁוּבָה הוּא רַק מִצַּד הַחֶסֶד, וּמֵאַחַר שֶׁאָמְרוּ שֶׁלָּזֶה אֵין מוֹעִיל תְּשׁוּבָה, נִמְצָא שֶׁהַחֶסֶד אֲשֶׁר מֵעוֹלָם מְחַיֵּב זֹאת שֶׁלֹּא יוֹעִיל לוֹ מֵאַחַר שֶׁפָּגַם בְּאוֹר הַחֶסֶד עַצְמוֹ הַשּׁוֹרֶה אֵצֶל הַנְּקֻדָּה, עַל־כֵּן אֵין לוֹ תְּשׁוּבָה. וּכְשֶׁהַצַּדִּיק מְעוֹרֵר עָלָיו רַחֲמֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקַבֵּל תְּשׁוּבָתוֹ גַּם־כֵּן, נִמְצָא שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה עִמּוֹ חֶסֶד חָדָשׁ וְזֶה זֶה עִקַּר תִּקּוּנוֹ, כִּי חוֹזֵר לְקַבֵּל נְקֻדָּה חֲדָשָׁה וְאוֹר הַחֶסֶד חָדָשׁ (ליקוטי־הלכות, הלכות תפלין הלכה ב, אות יא). ב. עִקַּר תִּקּוּן פְּגָם זֶה בִּשְׁלֵמוּת הוּא רַק עַל־יְדֵי מָשִׁיחַ שֶׁיָּבוֹא בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, כִּי מָשִׁיחַ יָבוֹא לְתַקֵּן זֶה הַחֵטְא בְּיוֹתֵר כַּמּוּבָא, כִּי מָשִׁיחַ הוּא בְּחִינַת אוֹר הַחֶסֶד הֶחָדָשׁ הַמְתַקֵּן הַכֹּל, בְּחִינַת "וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ" (שם). ג. עִקַּר קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק הוּא עַל־יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית, כִּי צַדִּיק הוּא מָאן דְּנָטֵר בְּרִית, וּמִשָּׁם מִבְּחִינַת בְּרִית יוֹצְאִין כָּל הַדּוֹרוֹת, כִּי כָל הַדּוֹרוֹת נִמְשָׁכִין מֵהַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרֹאשׁ־בַּיִת, בִּבְחִינַת "קֹרֵא הַדֹּרוֹת מֵרֹאשׁ", וְעַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל שֵׁם ה' מִדּוֹר לְדוֹר. אֲבָל עַל־יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ וְהַסִּטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהֵם בְּחִינַת קְלִפַּת עֲמָלֵק וּפְגַם הַבְּרִית, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֵּם אוֹר הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁזְּעֵירִין אִנּוּן שֶׁזּוֹכִין לִשְׁמִירַת הַבְּרִית כָּרָאוּי, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם הַסִּטְרָא־אָחֳרָא הַנַּ"ל וּמַעְלִים מֵהֶם אוֹר הַצַּדִּיק וּמַרְחִיקָם מִמֶּנּוּ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֵּם שֵׁם ה', חַס וְשָׁלוֹם, וְגוֹבְרִים הַמְּאוֹרֵי־אֵשׁ. וְעִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הָאֵשׁ הוּא גַּם־כֵּן בְּתַאֲוָה זֹאת, כִּי יְנִיקָתָם מִבְּחִינַת אִשָּׁה וְכוּ' כַּיָּדוּעַ, וְעַל־כֵּן שָׁם עִקַּר הַמִּלְחָמָה שֶׁל הָאָדָם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֵּם בְּיוֹתֵר שֵׁם ה' וְאָז רוֹצֶה הַסִּטְרָא־אָחֳרָא בְּחִינַת קְלִפַּת הָמָן עֲמָלֵק לְכַלּוֹת לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, לְהַשְׁמִיד וְלַהֲרֹג וְכוּ', בְּחִינַת "וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד".
When a person's love and service of Hashem, may He be blessed, are complete — then he is assured that he will certainly not come to any flaw even unintentionally [b'shogeg — inadvertently, without intending to sin]. And therefore even the inadvertent sinner requires atonement [the law of inadvertent sin — shogeg — requiring a sin-offering: if one's love and divine service were truly complete, one would not have stumbled even by accident; the very fact that the error occurred indicates that the love was not yet fully whole]. (Source: Likutay Halachos, Laws of Damages — Hilchos Nizikin, Halachah 4, sub-section [os] לא — passage 31 of that Halachah.)
ֶהוּ כָּל תַּכְלִיתוֹ שֶׁלּ אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, כִּי זֶה כָּל שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא, עִקַּר חַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁיִּחְיוּ יִשְׂרָאֵל לָעוֹלָם הַבָּא, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת שֶׁל הַשָּׂגַת הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הַשְּׂעָרוֹת שֶׁל הַפֵּאוֹת וְהַזָּקָן, שֶׁהֵם בְּחִינַת מֹחִין גְּבוֹהִים מְאֹד, שֶׁהֵם בְּחִינַת מַקִּיפִין כְּנֶגֶד דַּעַת הָאָדָם, כַּמּוּבָן בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל, עַל־כֵּן אָסוּר לְגַלְּחָם כִּי הֵם צִנּוֹרוֹת עֶלְיוֹנִים שֶׁעַל־ יָדָם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת מִמַּקִּיף לִפְנִימִי, שֶׁזֶּה כָּל קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי כַּנַּ"ל. וּמֵחֲמַת שֶׁבִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ הַמַּקִּיפִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי, מֵעִבּוּר לְלֵדָה, וְלָזֶה צְרִיכִין צְעָקָה, כְּמוֹ צַעֲקַת הַיּוֹלֶדֶת קֹדֶם הַהוֹלָדָה, שֶׁזֶּה בְּבְּחִינַת אֱלֹקִים לַאֲרָמָא קָלָא. וּכְנֶגֶד זֶה הֵם בְּחִינַת הַשְּׂעָרוֹת שֶׁל הַפֵּאוֹת, כִּי "פֵּאָה" גִּימַטְרִיָּא "אֱלֹקִים" כַּמּוּבָא. וְעַל־כֵּן הִטְבִּיעַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּטֶבַע הָעוֹלָם שֶׁהַפֵּאוֹת גְּדֵלִים גַּם אֵצֶל הַתִּינוֹק, שֶׁאָז הַמֹּחִין עֲדַיִן בְּהֶעְלֵם גָּמוּר אֶצְלוֹ, וּכְמוֹ שֶׁהַתִּינוֹק גָּדֵל, כְּמוֹ־כֵן גְּדֵלִים הַמֹּחִין עִמּוֹ וְיוֹצְאִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וּמִזֶּה נִטְבָּע בְּטֶבַע הַתִּינוֹק לִצְעֹק קוֹלוֹת הַרְבֵּה, כִּי עִקַּר הוֹצָאַת הַמֹּחִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת מַקִּיפִין עַל־כָּל־פָּנִים הוּא עַל־יְדֵי הַצְּעָקָה בְּקוֹל, וְעַל־כֵּן גְּדֵלִים גַּם אָז אֶצְלוֹ שַׂעֲרוֹת הַפֵּאוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת הוֹצָאַת הַמַּקִּיפִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי, מֵעִבּוּר לְלֵדָה. אֲבָל שַׂעֲרוֹת הַזָּקָן, שֶׁהֵם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַמֹּחִין, כַּיָּדוּעַ בִּכְתָבִים שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין מִמַּקִּיף לִפְנִימִי, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַדַּעַת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תְּלֵיסַר תִּקּוּנֵי דִּיקְנָא, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְבִינִים וּמַשִּׂיגִים כָּל חִדּוּשֵׁי־תוֹרָה, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַדַּעַת מִמַּקִּיף לִפְנִים - עַל־כֵּן שַׂעֲרוֹת הַזָּקָן אֵינָם גְּדֵלִים כִּי־אִם בִּימֵי גַּדְלוּתוֹ שֶׁל הָאָדָם, שֶׁאָז זְמַן הַשְׁלָמַת הַמֹּחִין וְהַדַּעַת לְהַכְנִיס הַמַּקִּיפִין לִפְנִימִיּוּת הַדָּעַת. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין לַעֲשׂוֹתָם פְּנִימִיִּים הוּא עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, שֶׁהֵם תְּרֵין נִקְבֵי אֻדְנִין וּתְרֵין נִקְבֵי עֵינָא וּתְרֵין נִקְבֵי חוֹטְמָא וְנִקְבָא דְּפֻמָּא, וְהָעִקָּר הוּא הַפֶּה, שֶׁהוּא הַסּוֹף וְהַכְּלָל שֶׁל כָּל שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, כִּי שָׁם עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, בְּחִינַת: "מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה", עַל־כֵּן גִּדּוּל שַׂעֲרוֹת הַזָּקָן וְהַפֵּאוֹת (שֶׁעַל־יָדָם הַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין כַּנַּ"ל) הֵם סְמוּכִים לְשִׁבְעַת נִקְבֵי הָרֹאשׁ הַנַּ"ל. וְעַל־כֵּן עִקַּר גִּדּוּל הַזָּקָן (שֶׁעַל־יָדוֹ עִקַּר הַמְשָׁכַת הַמֹּחִין כַּנַּ"ל) הוּא אֵצֶל הַפֶּה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת כַּנַּ"ל. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּת הַמְשָׁכַת הַדַּעַת שֶׁל הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל הוּא לִזְכּוֹת לְהַמְשִׁיךְ אוֹתָם מִדּוֹר לְדוֹר, שֶׁזֶּה עִקַּר מִצְוַת הוֹלָדוֹת הַבָּנִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־כֵּן הַסָּרִיס שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִזְכּוֹת לְבָנִים, עַל־כֵּן אֵין לוֹ זָקָן, כִּי אֵינוֹ זוֹכֶה לְהַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁהֵם בְּחִינַת זָקָן כַּנַּ"ל (שם הל' ה, אותיות א ב ג ד ה). יח. כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַכֹּחוֹת שֶׁמְּקַבֵּל כָּל אֶחָד, כֻּלָּם הֵם בִּשְׁבִיל חַיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ שֶׁתָּלוּי בְּצַוָּארוֹ, שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם מְקַבֵּל הַמַּאֲכָל לְתוֹךְ גּוּפוֹ, שֶׁזֶּה חַיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ. וְכָל הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַחַיּוּת הַנַּ"ל מְקַבֵּל הָאָדָם דֶּרֶךְ הַלְוָאָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן עִקַּר סִלּוּק הַחוֹב וְהַהַלְוָאָה, שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שֶׁמַּחֲזִירִין הַחַיּוּת לְשָׁרְשׁוֹ, הוּא גַּם־כֵּן עַל־יְדֵי צַוָּארוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי דִּבּוּרֵי תְּפִלָּה שֶׁיּוֹצֵא מִצַּוָּארוֹ וּגְרוֹנוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וּמַעֲלֶה כָּל הַחַיּוּת וְהַכֹּחוֹת שֶׁקִּבֵּל דֶּרֶךְ שָׁם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת סִלּוּק הַחוֹבוֹת. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה וְעַל־יְדֵי־זֶה אֵינוֹ יָכוֹל לְסַלֵּק הַחוֹבוֹת, אֲזַי נֶחְשָׁב כְּמוֹ שֶׁנֶּחֱנָק בִּגְרוֹנוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַכְנִיס הָרוּחַ־ חַיִּים, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּת הָאָדָם כַּיָּדוּעַ; וְזֶה הַלֹּוֶה שֶׁפָּגַם בָּזֶה וְאֵינוֹ יָכוֹל לְסַלֵּק, נֶחְשָׁב כְּנֶחֱנָק בִּגְרוֹנוֹ מַמָּשׁ. וְזֶה מְרֻמָּז בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמְרוּ לְעִנְיַן עַרְבוּת: הֲרֵי שֶׁהָיָה חוֹנֵק אֶת חֲבֵרוֹ בַּשּׁוּק וְכוּ' (הל' אפותיקי, הל' א, אות כט). יט. הַנָּהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן וְכוּ', זֶה בְּחִינַת הַחַיּוּת הַנִּמְשָׁךְ מֵהָרֹאשׁ וְהַמֹּחַ לְתוֹךְ הַלֵּב כְּדֵי לְהַחֲיוֹת אֶת כָּל אֵיבְרֵי הַגּוּף. כִּי בִּכְלָלִיּוּת הָאָדָם נִקְרָא כְּלָלִיּוּת הָרֹאשׁ וְהַגֻּלְגַּלְתָּא בְּחִינַת עֵדֶן, שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ הַחָכְמָה וְהַמֹּחִין שֶׁהֵם הַחַיּוּת שֶׁל הָאָדָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ הַחַיּוּת לְתוֹךְ הַלֵּב שֶׁמִּמֶּנּוּ נִתְפָּרְדִין כָּל הַחַיּוּת וְכָל הַכֹּחוֹת לְכָל אֵיבְרֵי הָאָדָם שֶׁכְּלוּלִין בְּאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת הָאַרְבַּע מִדּוֹת. וְכֵן כָּל הַמִּדּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין וְנִתְפָּרְדִין מֵהַלֵּב שֶׁהוּא מְקוֹר כָּל הַמִּדּוֹת לְטוֹב וּלְרַע, כִּי עִקַּר כָּל הַמִּדּוֹת הֵם בַּלֵּב, וְהָעִקָּר לְהַמְשִׁיךְ שֹׁרֶשׁ הַחָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ לְהַחֲיוֹת וּלְהַשְׁקוֹת אֶת הַלֵּב, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ שֶׁל הָאָדָם בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, כִּי עֶצֶם הַחָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ רָחוֹק מְאֹד מִכָּל הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת רָעוֹת, וְעִקַּר הַמִּלְחָמָה - לְקַשֵּׁר הַחָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ עִם הַלֵּב בִּבְחִינַת "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ וְכוּ'". וְכֵן הַצַּדִּיק־הָאֱמֶת נֶגֶד הָעוֹלָם הוּא בְּחִינַת רֹאשׁ, וְהָעוֹלָם נֶגְדּוֹ הֵם בְּחִינַת גּוּף, וְעִקַּר הַתִּקּוּן - כְּשֶׁזּוֹכִין לִהְיוֹת מְקֹרָב וּמְקֻשָּׁר לְהַצַּדִּיק כְּמוֹ הַגּוּף עִם הָרֹאשׁ, שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ הַנָּהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן, דְּהַיְנוּ הַחַיּוּת מֵהַצַּדִּיק, לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן, שֶׁהוּא כְּלַל הַגּוּף שֶׁעִקָּרוֹ הַלֵּב, אֲשֶׁר מִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים, בְּחִינַת כָּל הַמִּדּוֹת הַכְּלוּלִים בְּאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת כַּנַּ"ל (הל' מצרנות, ה"ד, אות ט). כ. הָאָדָם וְכָל הַתָּלוּי בּוֹ וְנִלְוֶה אֵלָיו, הַכֹּל הוּא בִּבְחִינוֹת "סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה", כִּי כָּל דָּבָר יֶשׁ לוֹ שֹׁרֶשׁ לְמַעְלָה, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁבְּכָאן הַדָּבָר מֻצָּב אַרְצָה, כִּי מְלֻבָּשׁ בְּאַרְצִיּוּת וְגַשְׁמִיּוּת, אֲבָל רֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה, כִּי יֶשׁ בּוֹ חָכְמָה וָשֵׂכֶל שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ שֶׁמַּגִּיעַ עַד לַשָּׁמַיִם לְמָעְלָה. וְעִקַּר הַמִּלְחָמָה שֶׁל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר גַּשְׁמִיּוּת הַדָּבָר, רַק לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר כְּדֵי שֶׁיִּתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־ יְדֵי אוֹתוֹ הַדָּבָר, כִּי הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הוּא עִקַּר הַחַיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה וְכוּ'", וְהוּא אוֹר גָּדוֹל לְהָאִיר לְהָאָדָם שֶׁזּוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשֵּׂכֶל וְהַחַיּוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר לְקָרֵב אוֹתוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ (הל' פקדון ה"ד, אותיות יד יט). כא. עִנְיָן זֶה לְקַשֵּׁר הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת, דְּהַיְנוּ לְהִסְתַּכֵּל בְּכָל דָּבָר עַל הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי כָּל הַדְּבָרִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ - זֶה הָעִנְיָן הוּא גָּבֹהַּ וְנֶעְלָם מְאֹד מִבְּנֵי־אָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר עַל־יָדָהּ מַכְנִיעִין הַיֵּצֶר הָרָע וּמַגְבִּירִין הַיֵּצֶר טוֹב עַל הַיֵּצֶר הָרָע. וְכָל אֶחָד, כְּפִי מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת לִבּוֹ, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לְזֶה הַשֵּׂכֶל. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁמְּשַׁבֵּר הַתַּאֲווֹת צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צִמְצוּם בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס הַגְּבוּל לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת. מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁמְּשֻׁקָּע עֲדַיִן בְּתַאֲווֹת, שֶׁצָּרִיךְ בְּוַדַּאי לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס לֵידַע יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. עַל־כֵּן עִקַּר הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת הוּא הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא כְּלַל הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּכְשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאֵיזֶה דָּבָר, יֵדַע וְיַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ בְּזֶה הַדָּבָר שֵׂכֶל גָּדוֹל וִיכוֹלִין לְהַכִּיר בְּזֶה הַדָּבָר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְאִם יִזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין בָּזֶה אֵיזֶה שֵׂכֶל הַנּוֹגֵעַ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ - מַה טּוֹב; וְאִם לָאו - יְצַמְצֵם וְיִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, עַד שֶׁיְּזְכֶּה שֶׁיְּזַכֵּךְ גּוּפוֹ כָּרָאוּי, אָז יִזְכֶּה לְהָבִין כָּרָאוּי לוֹ. אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים אֲפִלּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הֵיטֵב הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, הוּא מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שֶׁבֶּאֱמֶת יֶשׁ בּוֹ חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל, כִּי "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־ זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ וְכוּ'" (שם אות כא). כב. שָׁמַיִם וָאָרֶץ הֵם בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת וְחִיצוֹנִיּוּת, וְעַל־כֵּן הָאָדָם הוֹלֵךְ בְּקוֹמָה זְקוּפָה בֵּין הַשָּׁמַיִם וּבֵין הָאָרֶץ, כִּי הוּא סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה, כִּי מְלֻבָּשׁ בְּגוּף שֶׁהוּא בְּחִינַת חִיצוֹנִיּוּת, בְּחִינַת אֶרֶץ, אֲבָל רֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה, כִּי הָאָדָם צָרִיךְ לְקַשֵּׁר הַכֹּל לְשָׁרְשׁוֹ שֶׁהוּא הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל, שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת כָּל דָּבָר וְחַיּוּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה וְכוּ'", וַאֲזַי הוּא חַי לְעוֹלָם (שם הלכה ד, אות כב). ברית – פגמו ותקונווְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ (שמות יט, ה): א. מִשְּׁבִירַת כְּלֵי חֶסֶד, מִזֶּה נִתְהַוּוּ כָּל אֲהָבוֹת רָעוֹת וּנְפוּלוֹת, וְאוֹר הַחֶסֶד נִשְׁאָר בִּיסוֹד דַּאֲצִילוּת, הַיְנוּ אֵצֶל הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת שָׁלוֹם, בְּחִינַת צַדִּיק. וְהִנֵּה בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ בְּחִינַת נְקֻדָּה, בְּחִינַת צַדִּיק, אַךְ עִקַּר אוֹר הַנְּקֻדָּה הַכְּלָלִית הוּא אֵצֶל הַצַּדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, שֶׁמִּמֶּנּוּ מְקַבְּלִין כָּל הַנְּקֻדּוֹת. וְהִנֵּה הַנְּקֻדָּה הַזֹּאת הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, שֶׁהוּא קְבִיעָא וְקַיָּמָא, כִּי הִיא קְבוּעָה בִּקְדֻשָּׁתָהּ תָּמִיד וְאֵינָהּ יוֹצְאָה לַחוּץ, וְגַם אֵינָהּ מְאִירָה לְמַטָּה כִּי־אִם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת. וְזֶה בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַזִּוּוּג דִּקְדֻשָּׁה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ אוֹר הַנְּקֻדָּה מִבְּחִינַת יְסוֹד בְּרִית שָׁלוֹם לִבְחִינַת מַלְכוּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת "אִשָּׁה יִרְאַת הַשֵּׁם", הַיְנוּ לְבַת־זוּגוֹ; וְעַל־יְדֵי אוֹר הַנְּקֻדָּה הַזֹּאת נִתְתַּקֵּן בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וְעַל־כֵּן עִקַּר הַזִּוּוּג בְּשַׁבָּת, שֶׁאָז מְאִירָה הַנְּקֻדָּה הַנַּ"ל. אֲבָל כְּשֶׁחַס וְשָׁלוֹם מוֹצִיא הַטִּפָּה לְבַטָּלָה, נִמְצָא שֶׁחַס וְשָׁלוֹם מַמְשִׁיךְ אוֹר הַנְּקֻדָּה עַצְמָהּ שֶׁבִּיסוֹד לַחוּץ, וּכְאִלּוּ מַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם וְהוּא מְחַדֵּשׁ שְׁבִירַת כֵּלִים, וּכְאִלּוּ עוֹקֵר מַזָּלוֹ חַס וְשָׁלוֹם, כִּי חַס וְשָׁלוֹם עוֹקֵר הַנְּקֻדָּה שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ חַיּוּתוֹ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ שֶׁאֵין מוֹעִיל לוֹ תְּשׁוּבָה, כִּי עִקַּר הַתְּשׁוּבָה וְהַתִּקּוּן לְכָל הַחֲטָאִים הַנִּמְשָׁכִין מֵאֲהָבוֹת רָעוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, הוּא עַל־יְדֵי שֶׁמַּמְשִׁיךְ אוֹר הַחֶסֶד הַשּׁוֹרֶה אֵצֶל הַנְּקֻדָּה, אֲבָל זֶה שֶׁפָּגַם בְּהַנְּקֻדָּה עַצְמָהּ - לְהֵיכָן יָשׁוּב? אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן בֶּאֱמֶת אֵין לְךָ דָּבָר שֶׁעוֹמֵד בִּפְנֵי הַתְּשׁוּבָה, אַךְ עִקַּר תְּשׁוּבָתוֹ וְתִקּוּנוֹ הוּא רַק עַל־יְדֵי צַדִּיק הַדּוֹר, שֶׁהוּא הַנְּקֻדָּה הַכְּלָלִית וְהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּקֻדּוֹת, וְעַל־כֵּן יֶשׁ לוֹ כֹּחַ לְהָאִיר לוֹ הַנְּקֻדָּה מֵחָדָשׁ. גַּם הוּא מְעוֹרֵר וּמַמְשִׁיךְ עָלָיו אוֹר הַחֶסֶד חָדָשׁ לְגַמְרֵי, כִּי לְפִי הַחֶסֶד אֲשֶׁר מֵעוֹלָם לֹא הָיָה מוֹעִיל לוֹ תְּשׁוּבָה, כִּי מַה שֶּׁמּוֹעִיל תְּשׁוּבָה הוּא רַק מִצַּד הַחֶסֶד, וּמֵאַחַר שֶׁאָמְרוּ שֶׁלָּזֶה אֵין מוֹעִיל תְּשׁוּבָה, נִמְצָא שֶׁהַחֶסֶד אֲשֶׁר מֵעוֹלָם מְחַיֵּב זֹאת שֶׁלֹּא יוֹעִיל לוֹ מֵאַחַר שֶׁפָּגַם בְּאוֹר הַחֶסֶד עַצְמוֹ הַשּׁוֹרֶה אֵצֶל הַנְּקֻדָּה, עַל־כֵּן אֵין לוֹ תְּשׁוּבָה. וּכְשֶׁהַצַּדִּיק מְעוֹרֵר עָלָיו רַחֲמֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקַבֵּל תְּשׁוּבָתוֹ גַּם־כֵּן, נִמְצָא שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה עִמּוֹ חֶסֶד חָדָשׁ וְזֶה זֶה עִקַּר תִּקּוּנוֹ, כִּי חוֹזֵר לְקַבֵּל נְקֻדָּה חֲדָשָׁה וְאוֹר הַחֶסֶד חָדָשׁ (ליקוטי־הלכות, הלכות תפלין הלכה ב, אות יא). ב. עִקַּר תִּקּוּן פְּגָם זֶה בִּשְׁלֵמוּת הוּא רַק עַל־יְדֵי מָשִׁיחַ שֶׁיָּבוֹא בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, כִּי מָשִׁיחַ יָבוֹא לְתַקֵּן זֶה הַחֵטְא בְּיוֹתֵר כַּמּוּבָא, כִּי מָשִׁיחַ הוּא בְּחִינַת אוֹר הַחֶסֶד הֶחָדָשׁ הַמְתַקֵּן הַכֹּל, בְּחִינַת "וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ" (שם). ג. עִקַּר קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק הוּא עַל־יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית, כִּי צַדִּיק הוּא מָאן דְּנָטֵר בְּרִית, וּמִשָּׁם מִבְּחִינַת בְּרִית יוֹצְאִין כָּל הַדּוֹרוֹת, כִּי כָל הַדּוֹרוֹת נִמְשָׁכִין מֵהַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרֹאשׁ־בַּיִת, בִּבְחִינַת "קֹרֵא הַדֹּרוֹת מֵרֹאשׁ", וְעַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל שֵׁם ה' מִדּוֹר לְדוֹר. אֲבָל עַל־יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ וְהַסִּטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהֵם בְּחִינַת קְלִפַּת עֲמָלֵק וּפְגַם הַבְּרִית, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֵּם אוֹר הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁזְּעֵירִין אִנּוּן שֶׁזּוֹכִין לִשְׁמִירַת הַבְּרִית כָּרָאוּי, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם הַסִּטְרָא־אָחֳרָא הַנַּ"ל וּמַעְלִים מֵהֶם אוֹר הַצַּדִּיק וּמַרְחִיקָם מִמֶּנּוּ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֵּם שֵׁם ה', חַס וְשָׁלוֹם, וְגוֹבְרִים הַמְּאוֹרֵי־אֵשׁ. וְעִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הָאֵשׁ הוּא גַּם־כֵּן בְּתַאֲוָה זֹאת, כִּי יְנִיקָתָם מִבְּחִינַת אִשָּׁה וְכוּ' כַּיָּדוּעַ, וְעַל־כֵּן שָׁם עִקַּר הַמִּלְחָמָה שֶׁל הָאָדָם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֵּם בְּיוֹתֵר שֵׁם ה' וְאָז רוֹצֶה הַסִּטְרָא־אָחֳרָא בְּחִינַת קְלִפַּת הָמָן עֲמָלֵק לְכַלּוֹת לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, לְהַשְׁמִיד וְלַהֲרֹג וְכוּ', בְּחִינַת "וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד".
Before the diminishment of the moon [kitrug hay'raiach — the complaint/prosecution of the moon; based on the Talmudic teaching (Chullin 60b) that the moon complained that two kings cannot share a single crown, and G‑d told it to diminish itself. This cosmic event is the root of all spiritual diminishment in our era], the two luminaries were equal — for the sun and the moon correspond to Torah and prayer, revealed and hidden [the sun = the revealed, the openly manifest; the moon = the hidden, the inner; or: Torah = the body of revealed law and knowledge; prayer = the hidden, inner, subjective dimension of relationship with G‑d]. And at the beginning it was possible to attain even the hidden dimension with ease. But after the diminishment of the moon, Hashem, may He be blessed, told it: "L'chi uma'ati atzmech — Go and diminish yourself!" [] That is: the essential damage and diminishment touches most heavily upon the aspect of the revealed [haniglaih], which is the aspect of the moon. For the hidden was hidden from the very beginning — and therefore the damage does not touch it as much. On the contrary: from the very greatness of its concealment, one can even now receive from its light, as is understood elsewhere — for at a time of damage one draws specifically from the aspect of deeply concealed and hidden holiness, since the damage cannot reach there. But the essential damage is to the aspect of the revealed — the aspect of the moon — whose light has darkened greatly, so that all the revealed things are hard for us to understand and attain, and everything that is openly revealed has become as though hidden from us. It is impossible to attain anything now except through many and powerful exertions — and this is the totality of Israel's service: through their service they fill up the diminishment of the moon each time, and the light that had been hidden from them is revealed. And therefore we must always toil and strive with many exertions — and nullify ourselves and cleave to Hashem in complete nullification — until we merit to attain that which is hidden from us — which is now in the aspect of "Nishma" [shall be heard/received] for us. For hearing depends on the heart [shmi'ah b'liba talya — Aramaic: "hearing hangs on the heart"; inward reception is a matter of the heart, not the ears alone] — and is the aspect of cleaving and nullification toward the Infinite. For nothing can be attained now except through great toil in the aspect of complete nullification toward the Infinite — through many prayers and supplications. And all of this is the aspect of "Nishma" — and through this one transforms the "Nishma" into "Na'aseh" [Na'aseh v'Nishma — "We will do and we will hear" — Israel's declaration at Sinai (Exodus 24:7); here read as two levels: Na'aseh = the revealed/enacted level; Nishma = the heard/received, inner level. In our era, the Na'aseh has become concealed, and we must work through Nishma to restore it]: what was hidden from us according to our level, we attain — until it becomes the aspect of revealed for us, the aspect of "Na'aseh". And so one ascends level by level etc., until the Tzadikim merit what they merit etc. For now there is a great partition and many dividing screens between one level and the next — which is the aspect of the darkness that came about from the diminishment of the moon. And therefore there must be a descent before the ascent — and great toil — until one breaks the husk and the darkness of the aspect of descent, and transforms the descent into ascent. And this is the aspect of what our Sages of blessed memory taught regarding the two crowns of Na'aseh and Nishma: "You have lost the 'Na'aseh' — preserve the 'Nishma'" []. "This is as it is written: Sh'ma Yisrael, attah over — Hear O Israel, you are crossing…" . That is: through the sin of the Golden Calf they lost the "Na'aseh" — the aspect of the revealed — for even the revealed became hidden from us — so that now we can do nothing except through the aspect of "Nishma": to toil greatly and to pray and supplicate greatly before Hashem, may He be blessed, until we nullify ourselves in the aspect of nullification toward the Infinite — and then we transform the "Nishma" into "Na'aseh" and what was hidden from us is revealed. And so, level by level. And one who walks in this path and toils properly at every time — then happy is he. And then for him the diminishment of the moon is for a great good — for precisely through this he merits what he merits. Happy is he — for the descent is the ultimate ascent [hay'ridah tachlis ha'aliyah] — and according to the pain is the reward [l'fum tza'ara agra — Aramaic: Avos 5:23]. And certainly the more a person is compelled to toil in divine service because of the diminishment and darkening of the light — certainly he merits afterward a double and redoubled reward: to receive a greater and more wondrous light. And this is also the aspect of what Moshe Rabbainu, peace be upon him, said: "Sh'ma Yisrael, Hashem Elokainu Hashem Echad — Hear O Israel, Hashem our G‑d, Hashem is One" — "Sh'ma" [Hear] specifically — for now, because of the diminishment of the light, it is impossible to be truly and completely encompassed in the faith of His oneness, may He be blessed — which is the aspect of the entirety of the Torah — except through the aspect of "Nishma": the aspect of "Sh'ma Yisrael" — that is, we must hear and understand and cleave ourselves well to Him, may He be blessed, and nullify ourselves to the light of the Infinite in complete nullification — and then one can draw upon oneself His oneness and unity, may He be blessed. (Source: Likutay Halachos, Laws of Fence and Guarding of Life — Hilchos Ma'akeh v'Shmiiras HaNefesh, Halachah 4, sub-sections [osios] ו and ז — passages 6 and 7 of that Halachah.)
ֶהוּ כָּל תַּכְלִיתוֹ שֶׁלּ אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, כִּי זֶה כָּל שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא, עִקַּר חַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁיִּחְיוּ יִשְׂרָאֵל לָעוֹלָם הַבָּא, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת שֶׁל הַשָּׂגַת הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הַשְּׂעָרוֹת שֶׁל הַפֵּאוֹת וְהַזָּקָן, שֶׁהֵם בְּחִינַת מֹחִין גְּבוֹהִים מְאֹד, שֶׁהֵם בְּחִינַת מַקִּיפִין כְּנֶגֶד דַּעַת הָאָדָם, כַּמּוּבָן בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל, עַל־כֵּן אָסוּר לְגַלְּחָם כִּי הֵם צִנּוֹרוֹת עֶלְיוֹנִים שֶׁעַל־ יָדָם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת מִמַּקִּיף לִפְנִימִי, שֶׁזֶּה כָּל קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי כַּנַּ"ל. וּמֵחֲמַת שֶׁבִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ הַמַּקִּיפִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי, מֵעִבּוּר לְלֵדָה, וְלָזֶה צְרִיכִין צְעָקָה, כְּמוֹ צַעֲקַת הַיּוֹלֶדֶת קֹדֶם הַהוֹלָדָה, שֶׁזֶּה בְּבְּחִינַת אֱלֹקִים לַאֲרָמָא קָלָא. וּכְנֶגֶד זֶה הֵם בְּחִינַת הַשְּׂעָרוֹת שֶׁל הַפֵּאוֹת, כִּי "פֵּאָה" גִּימַטְרִיָּא "אֱלֹקִים" כַּמּוּבָא. וְעַל־כֵּן הִטְבִּיעַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּטֶבַע הָעוֹלָם שֶׁהַפֵּאוֹת גְּדֵלִים גַּם אֵצֶל הַתִּינוֹק, שֶׁאָז הַמֹּחִין עֲדַיִן בְּהֶעְלֵם גָּמוּר אֶצְלוֹ, וּכְמוֹ שֶׁהַתִּינוֹק גָּדֵל, כְּמוֹ־כֵן גְּדֵלִים הַמֹּחִין עִמּוֹ וְיוֹצְאִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וּמִזֶּה נִטְבָּע בְּטֶבַע הַתִּינוֹק לִצְעֹק קוֹלוֹת הַרְבֵּה, כִּי עִקַּר הוֹצָאַת הַמֹּחִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת מַקִּיפִין עַל־כָּל־פָּנִים הוּא עַל־יְדֵי הַצְּעָקָה בְּקוֹל, וְעַל־כֵּן גְּדֵלִים גַּם אָז אֶצְלוֹ שַׂעֲרוֹת הַפֵּאוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת הוֹצָאַת הַמַּקִּיפִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי, מֵעִבּוּר לְלֵדָה. אֲבָל שַׂעֲרוֹת הַזָּקָן, שֶׁהֵם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַמֹּחִין, כַּיָּדוּעַ בִּכְתָבִים שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין מִמַּקִּיף לִפְנִימִי, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַדַּעַת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תְּלֵיסַר תִּקּוּנֵי דִּיקְנָא, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְבִינִים וּמַשִּׂיגִים כָּל חִדּוּשֵׁי־תוֹרָה, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַדַּעַת מִמַּקִּיף לִפְנִים - עַל־כֵּן שַׂעֲרוֹת הַזָּקָן אֵינָם גְּדֵלִים כִּי־אִם בִּימֵי גַּדְלוּתוֹ שֶׁל הָאָדָם, שֶׁאָז זְמַן הַשְׁלָמַת הַמֹּחִין וְהַדַּעַת לְהַכְנִיס הַמַּקִּיפִין לִפְנִימִיּוּת הַדָּעַת. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין לַעֲשׂוֹתָם פְּנִימִיִּים הוּא עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, שֶׁהֵם תְּרֵין נִקְבֵי אֻדְנִין וּתְרֵין נִקְבֵי עֵינָא וּתְרֵין נִקְבֵי חוֹטְמָא וְנִקְבָא דְּפֻמָּא, וְהָעִקָּר הוּא הַפֶּה, שֶׁהוּא הַסּוֹף וְהַכְּלָל שֶׁל כָּל שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, כִּי שָׁם עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, בְּחִינַת: "מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה", עַל־כֵּן גִּדּוּל שַׂעֲרוֹת הַזָּקָן וְהַפֵּאוֹת (שֶׁעַל־יָדָם הַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין כַּנַּ"ל) הֵם סְמוּכִים לְשִׁבְעַת נִקְבֵי הָרֹאשׁ הַנַּ"ל. וְעַל־כֵּן עִקַּר גִּדּוּל הַזָּקָן (שֶׁעַל־יָדוֹ עִקַּר הַמְשָׁכַת הַמֹּחִין כַּנַּ"ל) הוּא אֵצֶל הַפֶּה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת כַּנַּ"ל. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּת הַמְשָׁכַת הַדַּעַת שֶׁל הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל הוּא לִזְכּוֹת לְהַמְשִׁיךְ אוֹתָם מִדּוֹר לְדוֹר, שֶׁזֶּה עִקַּר מִצְוַת הוֹלָדוֹת הַבָּנִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־כֵּן הַסָּרִיס שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִזְכּוֹת לְבָנִים, עַל־כֵּן אֵין לוֹ זָקָן, כִּי אֵינוֹ זוֹכֶה לְהַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁהֵם בְּחִינַת זָקָן כַּנַּ"ל (שם הל' ה, אותיות א ב ג ד ה). יח. כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַכֹּחוֹת שֶׁמְּקַבֵּל כָּל אֶחָד, כֻּלָּם הֵם בִּשְׁבִיל חַיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ שֶׁתָּלוּי בְּצַוָּארוֹ, שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם מְקַבֵּל הַמַּאֲכָל לְתוֹךְ גּוּפוֹ, שֶׁזֶּה חַיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ. וְכָל הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַחַיּוּת הַנַּ"ל מְקַבֵּל הָאָדָם דֶּרֶךְ הַלְוָאָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן עִקַּר סִלּוּק הַחוֹב וְהַהַלְוָאָה, שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שֶׁמַּחֲזִירִין הַחַיּוּת לְשָׁרְשׁוֹ, הוּא גַּם־כֵּן עַל־יְדֵי צַוָּארוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי דִּבּוּרֵי תְּפִלָּה שֶׁיּוֹצֵא מִצַּוָּארוֹ וּגְרוֹנוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וּמַעֲלֶה כָּל הַחַיּוּת וְהַכֹּחוֹת שֶׁקִּבֵּל דֶּרֶךְ שָׁם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת סִלּוּק הַחוֹבוֹת. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה וְעַל־יְדֵי־זֶה אֵינוֹ יָכוֹל לְסַלֵּק הַחוֹבוֹת, אֲזַי נֶחְשָׁב כְּמוֹ שֶׁנֶּחֱנָק בִּגְרוֹנוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַכְנִיס הָרוּחַ־ חַיִּים, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּת הָאָדָם כַּיָּדוּעַ; וְזֶה הַלֹּוֶה שֶׁפָּגַם בָּזֶה וְאֵינוֹ יָכוֹל לְסַלֵּק, נֶחְשָׁב כְּנֶחֱנָק בִּגְרוֹנוֹ מַמָּשׁ. וְזֶה מְרֻמָּז בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמְרוּ לְעִנְיַן עַרְבוּת: הֲרֵי שֶׁהָיָה חוֹנֵק אֶת חֲבֵרוֹ בַּשּׁוּק וְכוּ' (הל' אפותיקי, הל' א, אות כט). יט. הַנָּהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן וְכוּ', זֶה בְּחִינַת הַחַיּוּת הַנִּמְשָׁךְ מֵהָרֹאשׁ וְהַמֹּחַ לְתוֹךְ הַלֵּב כְּדֵי לְהַחֲיוֹת אֶת כָּל אֵיבְרֵי הַגּוּף. כִּי בִּכְלָלִיּוּת הָאָדָם נִקְרָא כְּלָלִיּוּת הָרֹאשׁ וְהַגֻּלְגַּלְתָּא בְּחִינַת עֵדֶן, שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ הַחָכְמָה וְהַמֹּחִין שֶׁהֵם הַחַיּוּת שֶׁל הָאָדָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ הַחַיּוּת לְתוֹךְ הַלֵּב שֶׁמִּמֶּנּוּ נִתְפָּרְדִין כָּל הַחַיּוּת וְכָל הַכֹּחוֹת לְכָל אֵיבְרֵי הָאָדָם שֶׁכְּלוּלִין בְּאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת הָאַרְבַּע מִדּוֹת. וְכֵן כָּל הַמִּדּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין וְנִתְפָּרְדִין מֵהַלֵּב שֶׁהוּא מְקוֹר כָּל הַמִּדּוֹת לְטוֹב וּלְרַע, כִּי עִקַּר כָּל הַמִּדּוֹת הֵם בַּלֵּב, וְהָעִקָּר לְהַמְשִׁיךְ שֹׁרֶשׁ הַחָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ לְהַחֲיוֹת וּלְהַשְׁקוֹת אֶת הַלֵּב, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ שֶׁל הָאָדָם בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, כִּי עֶצֶם הַחָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ רָחוֹק מְאֹד מִכָּל הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת רָעוֹת, וְעִקַּר הַמִּלְחָמָה - לְקַשֵּׁר הַחָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ עִם הַלֵּב בִּבְחִינַת "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ וְכוּ'". וְכֵן הַצַּדִּיק־הָאֱמֶת נֶגֶד הָעוֹלָם הוּא בְּחִינַת רֹאשׁ, וְהָעוֹלָם נֶגְדּוֹ הֵם בְּחִינַת גּוּף, וְעִקַּר הַתִּקּוּן - כְּשֶׁזּוֹכִין לִהְיוֹת מְקֹרָב וּמְקֻשָּׁר לְהַצַּדִּיק כְּמוֹ הַגּוּף עִם הָרֹאשׁ, שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ הַנָּהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן, דְּהַיְנוּ הַחַיּוּת מֵהַצַּדִּיק, לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן, שֶׁהוּא כְּלַל הַגּוּף שֶׁעִקָּרוֹ הַלֵּב, אֲשֶׁר מִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים, בְּחִינַת כָּל הַמִּדּוֹת הַכְּלוּלִים בְּאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת כַּנַּ"ל (הל' מצרנות, ה"ד, אות ט). כ. הָאָדָם וְכָל הַתָּלוּי בּוֹ וְנִלְוֶה אֵלָיו, הַכֹּל הוּא בִּבְחִינוֹת "סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה", כִּי כָּל דָּבָר יֶשׁ לוֹ שֹׁרֶשׁ לְמַעְלָה, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁבְּכָאן הַדָּבָר מֻצָּב אַרְצָה, כִּי מְלֻבָּשׁ בְּאַרְצִיּוּת וְגַשְׁמִיּוּת, אֲבָל רֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה, כִּי יֶשׁ בּוֹ חָכְמָה וָשֵׂכֶל שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ שֶׁמַּגִּיעַ עַד לַשָּׁמַיִם לְמָעְלָה. וְעִקַּר הַמִּלְחָמָה שֶׁל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר גַּשְׁמִיּוּת הַדָּבָר, רַק לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר כְּדֵי שֶׁיִּתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־ יְדֵי אוֹתוֹ הַדָּבָר, כִּי הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הוּא עִקַּר הַחַיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה וְכוּ'", וְהוּא אוֹר גָּדוֹל לְהָאִיר לְהָאָדָם שֶׁזּוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשֵּׂכֶל וְהַחַיּוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר לְקָרֵב אוֹתוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ (הל' פקדון ה"ד, אותיות יד יט). כא. עִנְיָן זֶה לְקַשֵּׁר הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת, דְּהַיְנוּ לְהִסְתַּכֵּל בְּכָל דָּבָר עַל הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי כָּל הַדְּבָרִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ - זֶה הָעִנְיָן הוּא גָּבֹהַּ וְנֶעְלָם מְאֹד מִבְּנֵי־אָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר עַל־יָדָהּ מַכְנִיעִין הַיֵּצֶר הָרָע וּמַגְבִּירִין הַיֵּצֶר טוֹב עַל הַיֵּצֶר הָרָע. וְכָל אֶחָד, כְּפִי מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת לִבּוֹ, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לְזֶה הַשֵּׂכֶל. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁמְּשַׁבֵּר הַתַּאֲווֹת צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צִמְצוּם בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס הַגְּבוּל לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת. מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁמְּשֻׁקָּע עֲדַיִן בְּתַאֲווֹת, שֶׁצָּרִיךְ בְּוַדַּאי לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס לֵידַע יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. עַל־כֵּן עִקַּר הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת הוּא הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא כְּלַל הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּכְשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאֵיזֶה דָּבָר, יֵדַע וְיַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ בְּזֶה הַדָּבָר שֵׂכֶל גָּדוֹל וִיכוֹלִין לְהַכִּיר בְּזֶה הַדָּבָר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְאִם יִזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין בָּזֶה אֵיזֶה שֵׂכֶל הַנּוֹגֵעַ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ - מַה טּוֹב; וְאִם לָאו - יְצַמְצֵם וְיִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, עַד שֶׁיְּזְכֶּה שֶׁיְּזַכֵּךְ גּוּפוֹ כָּרָאוּי, אָז יִזְכֶּה לְהָבִין כָּרָאוּי לוֹ. אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים אֲפִלּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הֵיטֵב הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, הוּא מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שֶׁבֶּאֱמֶת יֶשׁ בּוֹ חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל, כִּי "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־ זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ וְכוּ'" (שם אות כא). כב. שָׁמַיִם וָאָרֶץ הֵם בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת וְחִיצוֹנִיּוּת, וְעַל־כֵּן הָאָדָם הוֹלֵךְ בְּקוֹמָה זְקוּפָה בֵּין הַשָּׁמַיִם וּבֵין הָאָרֶץ, כִּי הוּא סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה, כִּי מְלֻבָּשׁ בְּגוּף שֶׁהוּא בְּחִינַת חִיצוֹנִיּוּת, בְּחִינַת אֶרֶץ, אֲבָל רֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה, כִּי הָאָדָם צָרִיךְ לְקַשֵּׁר הַכֹּל לְשָׁרְשׁוֹ שֶׁהוּא הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל, שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת כָּל דָּבָר וְחַיּוּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה וְכוּ'", וַאֲזַי הוּא חַי לְעוֹלָם (שם הלכה ד, אות כב). ברית – פגמו ותקונווְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ (שמות יט, ה): א. מִשְּׁבִירַת כְּלֵי חֶסֶד, מִזֶּה נִתְהַוּוּ כָּל אֲהָבוֹת רָעוֹת וּנְפוּלוֹת, וְאוֹר הַחֶסֶד נִשְׁאָר בִּיסוֹד דַּאֲצִילוּת, הַיְנוּ אֵצֶל הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת שָׁלוֹם, בְּחִינַת צַדִּיק. וְהִנֵּה בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ בְּחִינַת נְקֻדָּה, בְּחִינַת צַדִּיק, אַךְ עִקַּר אוֹר הַנְּקֻדָּה הַכְּלָלִית הוּא אֵצֶל הַצַּדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, שֶׁמִּמֶּנּוּ מְקַבְּלִין כָּל הַנְּקֻדּוֹת. וְהִנֵּה הַנְּקֻדָּה הַזֹּאת הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, שֶׁהוּא קְבִיעָא וְקַיָּמָא, כִּי הִיא קְבוּעָה בִּקְדֻשָּׁתָהּ תָּמִיד וְאֵינָהּ יוֹצְאָה לַחוּץ, וְגַם אֵינָהּ מְאִירָה לְמַטָּה כִּי־אִם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת. וְזֶה בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַזִּוּוּג דִּקְדֻשָּׁה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ אוֹר הַנְּקֻדָּה מִבְּחִינַת יְסוֹד בְּרִית שָׁלוֹם לִבְחִינַת מַלְכוּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת "אִשָּׁה יִרְאַת הַשֵּׁם", הַיְנוּ לְבַת־זוּגוֹ; וְעַל־יְדֵי אוֹר הַנְּקֻדָּה הַזֹּאת נִתְתַּקֵּן בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וְעַל־כֵּן עִקַּר הַזִּוּוּג בְּשַׁבָּת, שֶׁאָז מְאִירָה הַנְּקֻדָּה הַנַּ"ל. אֲבָל כְּשֶׁחַס וְשָׁלוֹם מוֹצִיא הַטִּפָּה לְבַטָּלָה, נִמְצָא שֶׁחַס וְשָׁלוֹם מַמְשִׁיךְ אוֹר הַנְּקֻדָּה עַצְמָהּ שֶׁבִּיסוֹד לַחוּץ, וּכְאִלּוּ מַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם וְהוּא מְחַדֵּשׁ שְׁבִירַת כֵּלִים, וּכְאִלּוּ עוֹקֵר מַזָּלוֹ חַס וְשָׁלוֹם, כִּי חַס וְשָׁלוֹם עוֹקֵר הַנְּקֻדָּה שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ חַיּוּתוֹ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ שֶׁאֵין מוֹעִיל לוֹ תְּשׁוּבָה, כִּי עִקַּר הַתְּשׁוּבָה וְהַתִּקּוּן לְכָל הַחֲטָאִים הַנִּמְשָׁכִין מֵאֲהָבוֹת רָעוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, הוּא עַל־יְדֵי שֶׁמַּמְשִׁיךְ אוֹר הַחֶסֶד הַשּׁוֹרֶה אֵצֶל הַנְּקֻדָּה, אֲבָל זֶה שֶׁפָּגַם בְּהַנְּקֻדָּה עַצְמָהּ - לְהֵיכָן יָשׁוּב? אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן בֶּאֱמֶת אֵין לְךָ דָּבָר שֶׁעוֹמֵד בִּפְנֵי הַתְּשׁוּבָה, אַךְ עִקַּר תְּשׁוּבָתוֹ וְתִקּוּנוֹ הוּא רַק עַל־יְדֵי צַדִּיק הַדּוֹר, שֶׁהוּא הַנְּקֻדָּה הַכְּלָלִית וְהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּקֻדּוֹת, וְעַל־כֵּן יֶשׁ לוֹ כֹּחַ לְהָאִיר לוֹ הַנְּקֻדָּה מֵחָדָשׁ. גַּם הוּא מְעוֹרֵר וּמַמְשִׁיךְ עָלָיו אוֹר הַחֶסֶד חָדָשׁ לְגַמְרֵי, כִּי לְפִי הַחֶסֶד אֲשֶׁר מֵעוֹלָם לֹא הָיָה מוֹעִיל לוֹ תְּשׁוּבָה, כִּי מַה שֶּׁמּוֹעִיל תְּשׁוּבָה הוּא רַק מִצַּד הַחֶסֶד, וּמֵאַחַר שֶׁאָמְרוּ שֶׁלָּזֶה אֵין מוֹעִיל תְּשׁוּבָה, נִמְצָא שֶׁהַחֶסֶד אֲשֶׁר מֵעוֹלָם מְחַיֵּב זֹאת שֶׁלֹּא יוֹעִיל לוֹ מֵאַחַר שֶׁפָּגַם בְּאוֹר הַחֶסֶד עַצְמוֹ הַשּׁוֹרֶה אֵצֶל הַנְּקֻדָּה, עַל־כֵּן אֵין לוֹ תְּשׁוּבָה. וּכְשֶׁהַצַּדִּיק מְעוֹרֵר עָלָיו רַחֲמֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקַבֵּל תְּשׁוּבָתוֹ גַּם־כֵּן, נִמְצָא שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה עִמּוֹ חֶסֶד חָדָשׁ וְזֶה זֶה עִקַּר תִּקּוּנוֹ, כִּי חוֹזֵר לְקַבֵּל נְקֻדָּה חֲדָשָׁה וְאוֹר הַחֶסֶד חָדָשׁ (ליקוטי־הלכות, הלכות תפלין הלכה ב, אות יא). ב. עִקַּר תִּקּוּן פְּגָם זֶה בִּשְׁלֵמוּת הוּא רַק עַל־יְדֵי מָשִׁיחַ שֶׁיָּבוֹא בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, כִּי מָשִׁיחַ יָבוֹא לְתַקֵּן זֶה הַחֵטְא בְּיוֹתֵר כַּמּוּבָא, כִּי מָשִׁיחַ הוּא בְּחִינַת אוֹר הַחֶסֶד הֶחָדָשׁ הַמְתַקֵּן הַכֹּל, בְּחִינַת "וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ" (שם). ג. עִקַּר קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק הוּא עַל־יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית, כִּי צַדִּיק הוּא מָאן דְּנָטֵר בְּרִית, וּמִשָּׁם מִבְּחִינַת בְּרִית יוֹצְאִין כָּל הַדּוֹרוֹת, כִּי כָל הַדּוֹרוֹת נִמְשָׁכִין מֵהַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרֹאשׁ־בַּיִת, בִּבְחִינַת "קֹרֵא הַדֹּרוֹת מֵרֹאשׁ", וְעַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל שֵׁם ה' מִדּוֹר לְדוֹר. אֲבָל עַל־יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ וְהַסִּטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהֵם בְּחִינַת קְלִפַּת עֲמָלֵק וּפְגַם הַבְּרִית, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֵּם אוֹר הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁזְּעֵירִין אִנּוּן שֶׁזּוֹכִין לִשְׁמִירַת הַבְּרִית כָּרָאוּי, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם הַסִּטְרָא־אָחֳרָא הַנַּ"ל וּמַעְלִים מֵהֶם אוֹר הַצַּדִּיק וּמַרְחִיקָם מִמֶּנּוּ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֵּם שֵׁם ה', חַס וְשָׁלוֹם, וְגוֹבְרִים הַמְּאוֹרֵי־אֵשׁ. וְעִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הָאֵשׁ הוּא גַּם־כֵּן בְּתַאֲוָה זֹאת, כִּי יְנִיקָתָם מִבְּחִינַת אִשָּׁה וְכוּ' כַּיָּדוּעַ, וְעַל־כֵּן שָׁם עִקַּר הַמִּלְחָמָה שֶׁל הָאָדָם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֵּם בְּיוֹתֵר שֵׁם ה' וְאָז רוֹצֶה הַסִּטְרָא־אָחֳרָא בְּחִינַת קְלִפַּת הָמָן עֲמָלֵק לְכַלּוֹת לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, לְהַשְׁמִיד וְלַהֲרֹג וְכוּ', בְּחִינַת "וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד".
One who wants to have true life in this world — it is impossible for him to attain it except when he is content with the very minimum in the extreme from this world — only what is essential for his sustenance, in strictest measure. And even this minimum should be with the intention for the sake of Heaven alone and according to the holy Torah. And the more one distances oneself from the desires and vanities of this world and connects oneself to Hashem, may He be blessed, and His holy Torah — through this his deficiencies diminish and he merits to be encompassed in the aspect of completeness. And the essential [means] — through the completeness of holy faith. (Source: Likutay Halachos, Laws of Procreation — Hilchos Priyah v'Rivyah, Halachah 3, sub-section [os] לד — passage 34 of that Halachah. See also: Emunah [Faith], entry 190.)
ֶהוּ כָּל תַּכְלִיתוֹ שֶׁלּ אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, כִּי זֶה כָּל שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא, עִקַּר חַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁיִּחְיוּ יִשְׂרָאֵל לָעוֹלָם הַבָּא, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת שֶׁל הַשָּׂגַת הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הַשְּׂעָרוֹת שֶׁל הַפֵּאוֹת וְהַזָּקָן, שֶׁהֵם בְּחִינַת מֹחִין גְּבוֹהִים מְאֹד, שֶׁהֵם בְּחִינַת מַקִּיפִין כְּנֶגֶד דַּעַת הָאָדָם, כַּמּוּבָן בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל, עַל־כֵּן אָסוּר לְגַלְּחָם כִּי הֵם צִנּוֹרוֹת עֶלְיוֹנִים שֶׁעַל־ יָדָם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת מִמַּקִּיף לִפְנִימִי, שֶׁזֶּה כָּל קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי כַּנַּ"ל. וּמֵחֲמַת שֶׁבִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ הַמַּקִּיפִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי, מֵעִבּוּר לְלֵדָה, וְלָזֶה צְרִיכִין צְעָקָה, כְּמוֹ צַעֲקַת הַיּוֹלֶדֶת קֹדֶם הַהוֹלָדָה, שֶׁזֶּה בְּבְּחִינַת אֱלֹקִים לַאֲרָמָא קָלָא. וּכְנֶגֶד זֶה הֵם בְּחִינַת הַשְּׂעָרוֹת שֶׁל הַפֵּאוֹת, כִּי "פֵּאָה" גִּימַטְרִיָּא "אֱלֹקִים" כַּמּוּבָא. וְעַל־כֵּן הִטְבִּיעַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּטֶבַע הָעוֹלָם שֶׁהַפֵּאוֹת גְּדֵלִים גַּם אֵצֶל הַתִּינוֹק, שֶׁאָז הַמֹּחִין עֲדַיִן בְּהֶעְלֵם גָּמוּר אֶצְלוֹ, וּכְמוֹ שֶׁהַתִּינוֹק גָּדֵל, כְּמוֹ־כֵן גְּדֵלִים הַמֹּחִין עִמּוֹ וְיוֹצְאִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וּמִזֶּה נִטְבָּע בְּטֶבַע הַתִּינוֹק לִצְעֹק קוֹלוֹת הַרְבֵּה, כִּי עִקַּר הוֹצָאַת הַמֹּחִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת מַקִּיפִין עַל־כָּל־פָּנִים הוּא עַל־יְדֵי הַצְּעָקָה בְּקוֹל, וְעַל־כֵּן גְּדֵלִים גַּם אָז אֶצְלוֹ שַׂעֲרוֹת הַפֵּאוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת הוֹצָאַת הַמַּקִּיפִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי, מֵעִבּוּר לְלֵדָה. אֲבָל שַׂעֲרוֹת הַזָּקָן, שֶׁהֵם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַמֹּחִין, כַּיָּדוּעַ בִּכְתָבִים שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין מִמַּקִּיף לִפְנִימִי, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַדַּעַת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תְּלֵיסַר תִּקּוּנֵי דִּיקְנָא, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְבִינִים וּמַשִּׂיגִים כָּל חִדּוּשֵׁי־תוֹרָה, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַדַּעַת מִמַּקִּיף לִפְנִים - עַל־כֵּן שַׂעֲרוֹת הַזָּקָן אֵינָם גְּדֵלִים כִּי־אִם בִּימֵי גַּדְלוּתוֹ שֶׁל הָאָדָם, שֶׁאָז זְמַן הַשְׁלָמַת הַמֹּחִין וְהַדַּעַת לְהַכְנִיס הַמַּקִּיפִין לִפְנִימִיּוּת הַדָּעַת. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין לַעֲשׂוֹתָם פְּנִימִיִּים הוּא עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, שֶׁהֵם תְּרֵין נִקְבֵי אֻדְנִין וּתְרֵין נִקְבֵי עֵינָא וּתְרֵין נִקְבֵי חוֹטְמָא וְנִקְבָא דְּפֻמָּא, וְהָעִקָּר הוּא הַפֶּה, שֶׁהוּא הַסּוֹף וְהַכְּלָל שֶׁל כָּל שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, כִּי שָׁם עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, בְּחִינַת: "מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה", עַל־כֵּן גִּדּוּל שַׂעֲרוֹת הַזָּקָן וְהַפֵּאוֹת (שֶׁעַל־יָדָם הַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין כַּנַּ"ל) הֵם סְמוּכִים לְשִׁבְעַת נִקְבֵי הָרֹאשׁ הַנַּ"ל. וְעַל־כֵּן עִקַּר גִּדּוּל הַזָּקָן (שֶׁעַל־יָדוֹ עִקַּר הַמְשָׁכַת הַמֹּחִין כַּנַּ"ל) הוּא אֵצֶל הַפֶּה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת כַּנַּ"ל. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּת הַמְשָׁכַת הַדַּעַת שֶׁל הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל הוּא לִזְכּוֹת לְהַמְשִׁיךְ אוֹתָם מִדּוֹר לְדוֹר, שֶׁזֶּה עִקַּר מִצְוַת הוֹלָדוֹת הַבָּנִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־כֵּן הַסָּרִיס שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִזְכּוֹת לְבָנִים, עַל־כֵּן אֵין לוֹ זָקָן, כִּי אֵינוֹ זוֹכֶה לְהַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁהֵם בְּחִינַת זָקָן כַּנַּ"ל (שם הל' ה, אותיות א ב ג ד ה). יח. כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַכֹּחוֹת שֶׁמְּקַבֵּל כָּל אֶחָד, כֻּלָּם הֵם בִּשְׁבִיל חַיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ שֶׁתָּלוּי בְּצַוָּארוֹ, שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם מְקַבֵּל הַמַּאֲכָל לְתוֹךְ גּוּפוֹ, שֶׁזֶּה חַיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ. וְכָל הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַחַיּוּת הַנַּ"ל מְקַבֵּל הָאָדָם דֶּרֶךְ הַלְוָאָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן עִקַּר סִלּוּק הַחוֹב וְהַהַלְוָאָה, שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שֶׁמַּחֲזִירִין הַחַיּוּת לְשָׁרְשׁוֹ, הוּא גַּם־כֵּן עַל־יְדֵי צַוָּארוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי דִּבּוּרֵי תְּפִלָּה שֶׁיּוֹצֵא מִצַּוָּארוֹ וּגְרוֹנוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וּמַעֲלֶה כָּל הַחַיּוּת וְהַכֹּחוֹת שֶׁקִּבֵּל דֶּרֶךְ שָׁם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת סִלּוּק הַחוֹבוֹת. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה וְעַל־יְדֵי־זֶה אֵינוֹ יָכוֹל לְסַלֵּק הַחוֹבוֹת, אֲזַי נֶחְשָׁב כְּמוֹ שֶׁנֶּחֱנָק בִּגְרוֹנוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַכְנִיס הָרוּחַ־ חַיִּים, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּת הָאָדָם כַּיָּדוּעַ; וְזֶה הַלֹּוֶה שֶׁפָּגַם בָּזֶה וְאֵינוֹ יָכוֹל לְסַלֵּק, נֶחְשָׁב כְּנֶחֱנָק בִּגְרוֹנוֹ מַמָּשׁ. וְזֶה מְרֻמָּז בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמְרוּ לְעִנְיַן עַרְבוּת: הֲרֵי שֶׁהָיָה חוֹנֵק אֶת חֲבֵרוֹ בַּשּׁוּק וְכוּ' (הל' אפותיקי, הל' א, אות כט). יט. הַנָּהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן וְכוּ', זֶה בְּחִינַת הַחַיּוּת הַנִּמְשָׁךְ מֵהָרֹאשׁ וְהַמֹּחַ לְתוֹךְ הַלֵּב כְּדֵי לְהַחֲיוֹת אֶת כָּל אֵיבְרֵי הַגּוּף. כִּי בִּכְלָלִיּוּת הָאָדָם נִקְרָא כְּלָלִיּוּת הָרֹאשׁ וְהַגֻּלְגַּלְתָּא בְּחִינַת עֵדֶן, שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ הַחָכְמָה וְהַמֹּחִין שֶׁהֵם הַחַיּוּת שֶׁל הָאָדָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ הַחַיּוּת לְתוֹךְ הַלֵּב שֶׁמִּמֶּנּוּ נִתְפָּרְדִין כָּל הַחַיּוּת וְכָל הַכֹּחוֹת לְכָל אֵיבְרֵי הָאָדָם שֶׁכְּלוּלִין בְּאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת הָאַרְבַּע מִדּוֹת. וְכֵן כָּל הַמִּדּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין וְנִתְפָּרְדִין מֵהַלֵּב שֶׁהוּא מְקוֹר כָּל הַמִּדּוֹת לְטוֹב וּלְרַע, כִּי עִקַּר כָּל הַמִּדּוֹת הֵם בַּלֵּב, וְהָעִקָּר לְהַמְשִׁיךְ שֹׁרֶשׁ הַחָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ לְהַחֲיוֹת וּלְהַשְׁקוֹת אֶת הַלֵּב, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ שֶׁל הָאָדָם בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, כִּי עֶצֶם הַחָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ רָחוֹק מְאֹד מִכָּל הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת רָעוֹת, וְעִקַּר הַמִּלְחָמָה - לְקַשֵּׁר הַחָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ עִם הַלֵּב בִּבְחִינַת "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ וְכוּ'". וְכֵן הַצַּדִּיק־הָאֱמֶת נֶגֶד הָעוֹלָם הוּא בְּחִינַת רֹאשׁ, וְהָעוֹלָם נֶגְדּוֹ הֵם בְּחִינַת גּוּף, וְעִקַּר הַתִּקּוּן - כְּשֶׁזּוֹכִין לִהְיוֹת מְקֹרָב וּמְקֻשָּׁר לְהַצַּדִּיק כְּמוֹ הַגּוּף עִם הָרֹאשׁ, שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ הַנָּהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן, דְּהַיְנוּ הַחַיּוּת מֵהַצַּדִּיק, לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן, שֶׁהוּא כְּלַל הַגּוּף שֶׁעִקָּרוֹ הַלֵּב, אֲשֶׁר מִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים, בְּחִינַת כָּל הַמִּדּוֹת הַכְּלוּלִים בְּאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת כַּנַּ"ל (הל' מצרנות, ה"ד, אות ט). כ. הָאָדָם וְכָל הַתָּלוּי בּוֹ וְנִלְוֶה אֵלָיו, הַכֹּל הוּא בִּבְחִינוֹת "סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה", כִּי כָּל דָּבָר יֶשׁ לוֹ שֹׁרֶשׁ לְמַעְלָה, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁבְּכָאן הַדָּבָר מֻצָּב אַרְצָה, כִּי מְלֻבָּשׁ בְּאַרְצִיּוּת וְגַשְׁמִיּוּת, אֲבָל רֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה, כִּי יֶשׁ בּוֹ חָכְמָה וָשֵׂכֶל שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ שֶׁמַּגִּיעַ עַד לַשָּׁמַיִם לְמָעְלָה. וְעִקַּר הַמִּלְחָמָה שֶׁל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר גַּשְׁמִיּוּת הַדָּבָר, רַק לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר כְּדֵי שֶׁיִּתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־ יְדֵי אוֹתוֹ הַדָּבָר, כִּי הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הוּא עִקַּר הַחַיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה וְכוּ'", וְהוּא אוֹר גָּדוֹל לְהָאִיר לְהָאָדָם שֶׁזּוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשֵּׂכֶל וְהַחַיּוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר לְקָרֵב אוֹתוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ (הל' פקדון ה"ד, אותיות יד יט). כא. עִנְיָן זֶה לְקַשֵּׁר הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת, דְּהַיְנוּ לְהִסְתַּכֵּל בְּכָל דָּבָר עַל הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי כָּל הַדְּבָרִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ - זֶה הָעִנְיָן הוּא גָּבֹהַּ וְנֶעְלָם מְאֹד מִבְּנֵי־אָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר עַל־יָדָהּ מַכְנִיעִין הַיֵּצֶר הָרָע וּמַגְבִּירִין הַיֵּצֶר טוֹב עַל הַיֵּצֶר הָרָע. וְכָל אֶחָד, כְּפִי מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת לִבּוֹ, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לְזֶה הַשֵּׂכֶל. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁמְּשַׁבֵּר הַתַּאֲווֹת צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צִמְצוּם בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס הַגְּבוּל לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת. מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁמְּשֻׁקָּע עֲדַיִן בְּתַאֲווֹת, שֶׁצָּרִיךְ בְּוַדַּאי לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס לֵידַע יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. עַל־כֵּן עִקַּר הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת הוּא הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא כְּלַל הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּכְשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאֵיזֶה דָּבָר, יֵדַע וְיַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ בְּזֶה הַדָּבָר שֵׂכֶל גָּדוֹל וִיכוֹלִין לְהַכִּיר בְּזֶה הַדָּבָר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְאִם יִזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין בָּזֶה אֵיזֶה שֵׂכֶל הַנּוֹגֵעַ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ - מַה טּוֹב; וְאִם לָאו - יְצַמְצֵם וְיִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, עַד שֶׁיְּזְכֶּה שֶׁיְּזַכֵּךְ גּוּפוֹ כָּרָאוּי, אָז יִזְכֶּה לְהָבִין כָּרָאוּי לוֹ. אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים אֲפִלּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הֵיטֵב הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, הוּא מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שֶׁבֶּאֱמֶת יֶשׁ בּוֹ חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל, כִּי "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־ זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ וְכוּ'" (שם אות כא). כב. שָׁמַיִם וָאָרֶץ הֵם בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת וְחִיצוֹנִיּוּת, וְעַל־כֵּן הָאָדָם הוֹלֵךְ בְּקוֹמָה זְקוּפָה בֵּין הַשָּׁמַיִם וּבֵין הָאָרֶץ, כִּי הוּא סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה, כִּי מְלֻבָּשׁ בְּגוּף שֶׁהוּא בְּחִינַת חִיצוֹנִיּוּת, בְּחִינַת אֶרֶץ, אֲבָל רֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה, כִּי הָאָדָם צָרִיךְ לְקַשֵּׁר הַכֹּל לְשָׁרְשׁוֹ שֶׁהוּא הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל, שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת כָּל דָּבָר וְחַיּוּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה וְכוּ'", וַאֲזַי הוּא חַי לְעוֹלָם (שם הלכה ד, אות כב). ברית – פגמו ותקונווְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ (שמות יט, ה): א. מִשְּׁבִירַת כְּלֵי חֶסֶד, מִזֶּה נִתְהַוּוּ כָּל אֲהָבוֹת רָעוֹת וּנְפוּלוֹת, וְאוֹר הַחֶסֶד נִשְׁאָר בִּיסוֹד דַּאֲצִילוּת, הַיְנוּ אֵצֶל הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת שָׁלוֹם, בְּחִינַת צַדִּיק. וְהִנֵּה בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ בְּחִינַת נְקֻדָּה, בְּחִינַת צַדִּיק, אַךְ עִקַּר אוֹר הַנְּקֻדָּה הַכְּלָלִית הוּא אֵצֶל הַצַּדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, שֶׁמִּמֶּנּוּ מְקַבְּלִין כָּל הַנְּקֻדּוֹת. וְהִנֵּה הַנְּקֻדָּה הַזֹּאת הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, שֶׁהוּא קְבִיעָא וְקַיָּמָא, כִּי הִיא קְבוּעָה בִּקְדֻשָּׁתָהּ תָּמִיד וְאֵינָהּ יוֹצְאָה לַחוּץ, וְגַם אֵינָהּ מְאִירָה לְמַטָּה כִּי־אִם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת. וְזֶה בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַזִּוּוּג דִּקְדֻשָּׁה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ אוֹר הַנְּקֻדָּה מִבְּחִינַת יְסוֹד בְּרִית שָׁלוֹם לִבְחִינַת מַלְכוּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת "אִשָּׁה יִרְאַת הַשֵּׁם", הַיְנוּ לְבַת־זוּגוֹ; וְעַל־יְדֵי אוֹר הַנְּקֻדָּה הַזֹּאת נִתְתַּקֵּן בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וְעַל־כֵּן עִקַּר הַזִּוּוּג בְּשַׁבָּת, שֶׁאָז מְאִירָה הַנְּקֻדָּה הַנַּ"ל. אֲבָל כְּשֶׁחַס וְשָׁלוֹם מוֹצִיא הַטִּפָּה לְבַטָּלָה, נִמְצָא שֶׁחַס וְשָׁלוֹם מַמְשִׁיךְ אוֹר הַנְּקֻדָּה עַצְמָהּ שֶׁבִּיסוֹד לַחוּץ, וּכְאִלּוּ מַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם וְהוּא מְחַדֵּשׁ שְׁבִירַת כֵּלִים, וּכְאִלּוּ עוֹקֵר מַזָּלוֹ חַס וְשָׁלוֹם, כִּי חַס וְשָׁלוֹם עוֹקֵר הַנְּקֻדָּה שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ חַיּוּתוֹ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ שֶׁאֵין מוֹעִיל לוֹ תְּשׁוּבָה, כִּי עִקַּר הַתְּשׁוּבָה וְהַתִּקּוּן לְכָל הַחֲטָאִים הַנִּמְשָׁכִין מֵאֲהָבוֹת רָעוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, הוּא עַל־יְדֵי שֶׁמַּמְשִׁיךְ אוֹר הַחֶסֶד הַשּׁוֹרֶה אֵצֶל הַנְּקֻדָּה, אֲבָל זֶה שֶׁפָּגַם בְּהַנְּקֻדָּה עַצְמָהּ - לְהֵיכָן יָשׁוּב? אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן בֶּאֱמֶת אֵין לְךָ דָּבָר שֶׁעוֹמֵד בִּפְנֵי הַתְּשׁוּבָה, אַךְ עִקַּר תְּשׁוּבָתוֹ וְתִקּוּנוֹ הוּא רַק עַל־יְדֵי צַדִּיק הַדּוֹר, שֶׁהוּא הַנְּקֻדָּה הַכְּלָלִית וְהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּקֻדּוֹת, וְעַל־כֵּן יֶשׁ לוֹ כֹּחַ לְהָאִיר לוֹ הַנְּקֻדָּה מֵחָדָשׁ. גַּם הוּא מְעוֹרֵר וּמַמְשִׁיךְ עָלָיו אוֹר הַחֶסֶד חָדָשׁ לְגַמְרֵי, כִּי לְפִי הַחֶסֶד אֲשֶׁר מֵעוֹלָם לֹא הָיָה מוֹעִיל לוֹ תְּשׁוּבָה, כִּי מַה שֶּׁמּוֹעִיל תְּשׁוּבָה הוּא רַק מִצַּד הַחֶסֶד, וּמֵאַחַר שֶׁאָמְרוּ שֶׁלָּזֶה אֵין מוֹעִיל תְּשׁוּבָה, נִמְצָא שֶׁהַחֶסֶד אֲשֶׁר מֵעוֹלָם מְחַיֵּב זֹאת שֶׁלֹּא יוֹעִיל לוֹ מֵאַחַר שֶׁפָּגַם בְּאוֹר הַחֶסֶד עַצְמוֹ הַשּׁוֹרֶה אֵצֶל הַנְּקֻדָּה, עַל־כֵּן אֵין לוֹ תְּשׁוּבָה. וּכְשֶׁהַצַּדִּיק מְעוֹרֵר עָלָיו רַחֲמֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקַבֵּל תְּשׁוּבָתוֹ גַּם־כֵּן, נִמְצָא שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה עִמּוֹ חֶסֶד חָדָשׁ וְזֶה זֶה עִקַּר תִּקּוּנוֹ, כִּי חוֹזֵר לְקַבֵּל נְקֻדָּה חֲדָשָׁה וְאוֹר הַחֶסֶד חָדָשׁ (ליקוטי־הלכות, הלכות תפלין הלכה ב, אות יא). ב. עִקַּר תִּקּוּן פְּגָם זֶה בִּשְׁלֵמוּת הוּא רַק עַל־יְדֵי מָשִׁיחַ שֶׁיָּבוֹא בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, כִּי מָשִׁיחַ יָבוֹא לְתַקֵּן זֶה הַחֵטְא בְּיוֹתֵר כַּמּוּבָא, כִּי מָשִׁיחַ הוּא בְּחִינַת אוֹר הַחֶסֶד הֶחָדָשׁ הַמְתַקֵּן הַכֹּל, בְּחִינַת "וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ" (שם). ג. עִקַּר קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק הוּא עַל־יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית, כִּי צַדִּיק הוּא מָאן דְּנָטֵר בְּרִית, וּמִשָּׁם מִבְּחִינַת בְּרִית יוֹצְאִין כָּל הַדּוֹרוֹת, כִּי כָל הַדּוֹרוֹת נִמְשָׁכִין מֵהַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרֹאשׁ־בַּיִת, בִּבְחִינַת "קֹרֵא הַדֹּרוֹת מֵרֹאשׁ", וְעַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל שֵׁם ה' מִדּוֹר לְדוֹר. אֲבָל עַל־יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ וְהַסִּטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהֵם בְּחִינַת קְלִפַּת עֲמָלֵק וּפְגַם הַבְּרִית, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֵּם אוֹר הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁזְּעֵירִין אִנּוּן שֶׁזּוֹכִין לִשְׁמִירַת הַבְּרִית כָּרָאוּי, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם הַסִּטְרָא־אָחֳרָא הַנַּ"ל וּמַעְלִים מֵהֶם אוֹר הַצַּדִּיק וּמַרְחִיקָם מִמֶּנּוּ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֵּם שֵׁם ה', חַס וְשָׁלוֹם, וְגוֹבְרִים הַמְּאוֹרֵי־אֵשׁ. וְעִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הָאֵשׁ הוּא גַּם־כֵּן בְּתַאֲוָה זֹאת, כִּי יְנִיקָתָם מִבְּחִינַת אִשָּׁה וְכוּ' כַּיָּדוּעַ, וְעַל־כֵּן שָׁם עִקַּר הַמִּלְחָמָה שֶׁל הָאָדָם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֵּם בְּיוֹתֵר שֵׁם ה' וְאָז רוֹצֶה הַסִּטְרָא־אָחֳרָא בְּחִינַת קְלִפַּת הָמָן עֲמָלֵק לְכַלּוֹת לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, לְהַשְׁמִיד וְלַהֲרֹג וְכוּ', בְּחִינַת "וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד".
This world is full of deficiencies — and all the outcry in the world comes only from the deficiencies: each person cries out about his own deficiency. And the essential deficiencies of this world come from the great intensification of the desires and the foolish wisdoms of vanity — which are in the aspect of excesses [mosoros — surpluses, excesses; things beyond what is truly needed], the aspect of the foreskin [orlah — literally: foreskin; in Kabbalistic teaching, the orlah is the symbol of everything that is excess, superfluity, and impurity that covers and blocks the holy core]. And the more these excesses intensify, the further one is from completeness — and one is in the aspect of a ba'al mum [ba'al mum — one who has a physical blemish, which disqualifies a Kohen from Temple service; here applied spiritually], as our Sages of blessed memory taught on the verse: "Hishalech l'fanai v'hiyeh tamim — Walk before Me and be perfect" : "As long as the foreskin is upon you, you are a ba'al mum before Me" []. And this is the aspect of: "Kol hamosif goreia — All who add [beyond what is needed] in fact diminish" [] — the aspect of the husks that are called excesses. And then one is full of deficiencies and lacking more and more each time. But when one removes the orlah — which is the aspect of the excesses of the desires of this world and its foolish wisdoms — then specifically the deficiency is completed and one is called tamim [perfect/complete] — for then specifically one can cleave to Hashem, may He be blessed, where all completeness is found. (Source: Likutay Halachos, Laws of Procreation, sub-section [os] לה — passage 35 of that Halachah. See also: Milah [Circumcision], entry 45.)
ֶהוּ כָּל תַּכְלִיתוֹ שֶׁלּ אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, כִּי זֶה כָּל שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא, עִקַּר חַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁיִּחְיוּ יִשְׂרָאֵל לָעוֹלָם הַבָּא, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת שֶׁל הַשָּׂגַת הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הַשְּׂעָרוֹת שֶׁל הַפֵּאוֹת וְהַזָּקָן, שֶׁהֵם בְּחִינַת מֹחִין גְּבוֹהִים מְאֹד, שֶׁהֵם בְּחִינַת מַקִּיפִין כְּנֶגֶד דַּעַת הָאָדָם, כַּמּוּבָן בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל, עַל־כֵּן אָסוּר לְגַלְּחָם כִּי הֵם צִנּוֹרוֹת עֶלְיוֹנִים שֶׁעַל־ יָדָם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת מִמַּקִּיף לִפְנִימִי, שֶׁזֶּה כָּל קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי כַּנַּ"ל. וּמֵחֲמַת שֶׁבִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ הַמַּקִּיפִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי, מֵעִבּוּר לְלֵדָה, וְלָזֶה צְרִיכִין צְעָקָה, כְּמוֹ צַעֲקַת הַיּוֹלֶדֶת קֹדֶם הַהוֹלָדָה, שֶׁזֶּה בְּבְּחִינַת אֱלֹקִים לַאֲרָמָא קָלָא. וּכְנֶגֶד זֶה הֵם בְּחִינַת הַשְּׂעָרוֹת שֶׁל הַפֵּאוֹת, כִּי "פֵּאָה" גִּימַטְרִיָּא "אֱלֹקִים" כַּמּוּבָא. וְעַל־כֵּן הִטְבִּיעַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּטֶבַע הָעוֹלָם שֶׁהַפֵּאוֹת גְּדֵלִים גַּם אֵצֶל הַתִּינוֹק, שֶׁאָז הַמֹּחִין עֲדַיִן בְּהֶעְלֵם גָּמוּר אֶצְלוֹ, וּכְמוֹ שֶׁהַתִּינוֹק גָּדֵל, כְּמוֹ־כֵן גְּדֵלִים הַמֹּחִין עִמּוֹ וְיוֹצְאִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וּמִזֶּה נִטְבָּע בְּטֶבַע הַתִּינוֹק לִצְעֹק קוֹלוֹת הַרְבֵּה, כִּי עִקַּר הוֹצָאַת הַמֹּחִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת מַקִּיפִין עַל־כָּל־פָּנִים הוּא עַל־יְדֵי הַצְּעָקָה בְּקוֹל, וְעַל־כֵּן גְּדֵלִים גַּם אָז אֶצְלוֹ שַׂעֲרוֹת הַפֵּאוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת הוֹצָאַת הַמַּקִּיפִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי, מֵעִבּוּר לְלֵדָה. אֲבָל שַׂעֲרוֹת הַזָּקָן, שֶׁהֵם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַמֹּחִין, כַּיָּדוּעַ בִּכְתָבִים שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין מִמַּקִּיף לִפְנִימִי, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַדַּעַת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תְּלֵיסַר תִּקּוּנֵי דִּיקְנָא, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְבִינִים וּמַשִּׂיגִים כָּל חִדּוּשֵׁי־תוֹרָה, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַדַּעַת מִמַּקִּיף לִפְנִים - עַל־כֵּן שַׂעֲרוֹת הַזָּקָן אֵינָם גְּדֵלִים כִּי־אִם בִּימֵי גַּדְלוּתוֹ שֶׁל הָאָדָם, שֶׁאָז זְמַן הַשְׁלָמַת הַמֹּחִין וְהַדַּעַת לְהַכְנִיס הַמַּקִּיפִין לִפְנִימִיּוּת הַדָּעַת. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין לַעֲשׂוֹתָם פְּנִימִיִּים הוּא עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, שֶׁהֵם תְּרֵין נִקְבֵי אֻדְנִין וּתְרֵין נִקְבֵי עֵינָא וּתְרֵין נִקְבֵי חוֹטְמָא וְנִקְבָא דְּפֻמָּא, וְהָעִקָּר הוּא הַפֶּה, שֶׁהוּא הַסּוֹף וְהַכְּלָל שֶׁל כָּל שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, כִּי שָׁם עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, בְּחִינַת: "מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה", עַל־כֵּן גִּדּוּל שַׂעֲרוֹת הַזָּקָן וְהַפֵּאוֹת (שֶׁעַל־יָדָם הַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין כַּנַּ"ל) הֵם סְמוּכִים לְשִׁבְעַת נִקְבֵי הָרֹאשׁ הַנַּ"ל. וְעַל־כֵּן עִקַּר גִּדּוּל הַזָּקָן (שֶׁעַל־יָדוֹ עִקַּר הַמְשָׁכַת הַמֹּחִין כַּנַּ"ל) הוּא אֵצֶל הַפֶּה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת כַּנַּ"ל. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּת הַמְשָׁכַת הַדַּעַת שֶׁל הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל הוּא לִזְכּוֹת לְהַמְשִׁיךְ אוֹתָם מִדּוֹר לְדוֹר, שֶׁזֶּה עִקַּר מִצְוַת הוֹלָדוֹת הַבָּנִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־כֵּן הַסָּרִיס שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִזְכּוֹת לְבָנִים, עַל־כֵּן אֵין לוֹ זָקָן, כִּי אֵינוֹ זוֹכֶה לְהַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁהֵם בְּחִינַת זָקָן כַּנַּ"ל (שם הל' ה, אותיות א ב ג ד ה). יח. כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַכֹּחוֹת שֶׁמְּקַבֵּל כָּל אֶחָד, כֻּלָּם הֵם בִּשְׁבִיל חַיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ שֶׁתָּלוּי בְּצַוָּארוֹ, שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם מְקַבֵּל הַמַּאֲכָל לְתוֹךְ גּוּפוֹ, שֶׁזֶּה חַיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ. וְכָל הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַחַיּוּת הַנַּ"ל מְקַבֵּל הָאָדָם דֶּרֶךְ הַלְוָאָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן עִקַּר סִלּוּק הַחוֹב וְהַהַלְוָאָה, שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שֶׁמַּחֲזִירִין הַחַיּוּת לְשָׁרְשׁוֹ, הוּא גַּם־כֵּן עַל־יְדֵי צַוָּארוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי דִּבּוּרֵי תְּפִלָּה שֶׁיּוֹצֵא מִצַּוָּארוֹ וּגְרוֹנוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וּמַעֲלֶה כָּל הַחַיּוּת וְהַכֹּחוֹת שֶׁקִּבֵּל דֶּרֶךְ שָׁם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת סִלּוּק הַחוֹבוֹת. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה וְעַל־יְדֵי־זֶה אֵינוֹ יָכוֹל לְסַלֵּק הַחוֹבוֹת, אֲזַי נֶחְשָׁב כְּמוֹ שֶׁנֶּחֱנָק בִּגְרוֹנוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַכְנִיס הָרוּחַ־ חַיִּים, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּת הָאָדָם כַּיָּדוּעַ; וְזֶה הַלֹּוֶה שֶׁפָּגַם בָּזֶה וְאֵינוֹ יָכוֹל לְסַלֵּק, נֶחְשָׁב כְּנֶחֱנָק בִּגְרוֹנוֹ מַמָּשׁ. וְזֶה מְרֻמָּז בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמְרוּ לְעִנְיַן עַרְבוּת: הֲרֵי שֶׁהָיָה חוֹנֵק אֶת חֲבֵרוֹ בַּשּׁוּק וְכוּ' (הל' אפותיקי, הל' א, אות כט). יט. הַנָּהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן וְכוּ', זֶה בְּחִינַת הַחַיּוּת הַנִּמְשָׁךְ מֵהָרֹאשׁ וְהַמֹּחַ לְתוֹךְ הַלֵּב כְּדֵי לְהַחֲיוֹת אֶת כָּל אֵיבְרֵי הַגּוּף. כִּי בִּכְלָלִיּוּת הָאָדָם נִקְרָא כְּלָלִיּוּת הָרֹאשׁ וְהַגֻּלְגַּלְתָּא בְּחִינַת עֵדֶן, שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ הַחָכְמָה וְהַמֹּחִין שֶׁהֵם הַחַיּוּת שֶׁל הָאָדָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ הַחַיּוּת לְתוֹךְ הַלֵּב שֶׁמִּמֶּנּוּ נִתְפָּרְדִין כָּל הַחַיּוּת וְכָל הַכֹּחוֹת לְכָל אֵיבְרֵי הָאָדָם שֶׁכְּלוּלִין בְּאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת הָאַרְבַּע מִדּוֹת. וְכֵן כָּל הַמִּדּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין וְנִתְפָּרְדִין מֵהַלֵּב שֶׁהוּא מְקוֹר כָּל הַמִּדּוֹת לְטוֹב וּלְרַע, כִּי עִקַּר כָּל הַמִּדּוֹת הֵם בַּלֵּב, וְהָעִקָּר לְהַמְשִׁיךְ שֹׁרֶשׁ הַחָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ לְהַחֲיוֹת וּלְהַשְׁקוֹת אֶת הַלֵּב, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ שֶׁל הָאָדָם בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, כִּי עֶצֶם הַחָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ רָחוֹק מְאֹד מִכָּל הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת רָעוֹת, וְעִקַּר הַמִּלְחָמָה - לְקַשֵּׁר הַחָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ עִם הַלֵּב בִּבְחִינַת "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ וְכוּ'". וְכֵן הַצַּדִּיק־הָאֱמֶת נֶגֶד הָעוֹלָם הוּא בְּחִינַת רֹאשׁ, וְהָעוֹלָם נֶגְדּוֹ הֵם בְּחִינַת גּוּף, וְעִקַּר הַתִּקּוּן - כְּשֶׁזּוֹכִין לִהְיוֹת מְקֹרָב וּמְקֻשָּׁר לְהַצַּדִּיק כְּמוֹ הַגּוּף עִם הָרֹאשׁ, שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ הַנָּהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן, דְּהַיְנוּ הַחַיּוּת מֵהַצַּדִּיק, לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן, שֶׁהוּא כְּלַל הַגּוּף שֶׁעִקָּרוֹ הַלֵּב, אֲשֶׁר מִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים, בְּחִינַת כָּל הַמִּדּוֹת הַכְּלוּלִים בְּאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת כַּנַּ"ל (הל' מצרנות, ה"ד, אות ט). כ. הָאָדָם וְכָל הַתָּלוּי בּוֹ וְנִלְוֶה אֵלָיו, הַכֹּל הוּא בִּבְחִינוֹת "סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה", כִּי כָּל דָּבָר יֶשׁ לוֹ שֹׁרֶשׁ לְמַעְלָה, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁבְּכָאן הַדָּבָר מֻצָּב אַרְצָה, כִּי מְלֻבָּשׁ בְּאַרְצִיּוּת וְגַשְׁמִיּוּת, אֲבָל רֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה, כִּי יֶשׁ בּוֹ חָכְמָה וָשֵׂכֶל שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ שֶׁמַּגִּיעַ עַד לַשָּׁמַיִם לְמָעְלָה. וְעִקַּר הַמִּלְחָמָה שֶׁל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר גַּשְׁמִיּוּת הַדָּבָר, רַק לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר כְּדֵי שֶׁיִּתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־ יְדֵי אוֹתוֹ הַדָּבָר, כִּי הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הוּא עִקַּר הַחַיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה וְכוּ'", וְהוּא אוֹר גָּדוֹל לְהָאִיר לְהָאָדָם שֶׁזּוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשֵּׂכֶל וְהַחַיּוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר לְקָרֵב אוֹתוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ (הל' פקדון ה"ד, אותיות יד יט). כא. עִנְיָן זֶה לְקַשֵּׁר הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת, דְּהַיְנוּ לְהִסְתַּכֵּל בְּכָל דָּבָר עַל הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי כָּל הַדְּבָרִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ - זֶה הָעִנְיָן הוּא גָּבֹהַּ וְנֶעְלָם מְאֹד מִבְּנֵי־אָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר עַל־יָדָהּ מַכְנִיעִין הַיֵּצֶר הָרָע וּמַגְבִּירִין הַיֵּצֶר טוֹב עַל הַיֵּצֶר הָרָע. וְכָל אֶחָד, כְּפִי מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת לִבּוֹ, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לְזֶה הַשֵּׂכֶל. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁמְּשַׁבֵּר הַתַּאֲווֹת צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צִמְצוּם בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס הַגְּבוּל לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת. מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁמְּשֻׁקָּע עֲדַיִן בְּתַאֲווֹת, שֶׁצָּרִיךְ בְּוַדַּאי לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס לֵידַע יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. עַל־כֵּן עִקַּר הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת הוּא הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא כְּלַל הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּכְשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאֵיזֶה דָּבָר, יֵדַע וְיַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ בְּזֶה הַדָּבָר שֵׂכֶל גָּדוֹל וִיכוֹלִין לְהַכִּיר בְּזֶה הַדָּבָר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְאִם יִזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין בָּזֶה אֵיזֶה שֵׂכֶל הַנּוֹגֵעַ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ - מַה טּוֹב; וְאִם לָאו - יְצַמְצֵם וְיִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, עַד שֶׁיְּזְכֶּה שֶׁיְּזַכֵּךְ גּוּפוֹ כָּרָאוּי, אָז יִזְכֶּה לְהָבִין כָּרָאוּי לוֹ. אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים אֲפִלּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הֵיטֵב הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, הוּא מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שֶׁבֶּאֱמֶת יֶשׁ בּוֹ חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל, כִּי "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־ זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ וְכוּ'" (שם אות כא). כב. שָׁמַיִם וָאָרֶץ הֵם בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת וְחִיצוֹנִיּוּת, וְעַל־כֵּן הָאָדָם הוֹלֵךְ בְּקוֹמָה זְקוּפָה בֵּין הַשָּׁמַיִם וּבֵין הָאָרֶץ, כִּי הוּא סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה, כִּי מְלֻבָּשׁ בְּגוּף שֶׁהוּא בְּחִינַת חִיצוֹנִיּוּת, בְּחִינַת אֶרֶץ, אֲבָל רֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה, כִּי הָאָדָם צָרִיךְ לְקַשֵּׁר הַכֹּל לְשָׁרְשׁוֹ שֶׁהוּא הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל, שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת כָּל דָּבָר וְחַיּוּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה וְכוּ'", וַאֲזַי הוּא חַי לְעוֹלָם (שם הלכה ד, אות כב). ברית – פגמו ותקונווְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ (שמות יט, ה): א. מִשְּׁבִירַת כְּלֵי חֶסֶד, מִזֶּה נִתְהַוּוּ כָּל אֲהָבוֹת רָעוֹת וּנְפוּלוֹת, וְאוֹר הַחֶסֶד נִשְׁאָר בִּיסוֹד דַּאֲצִילוּת, הַיְנוּ אֵצֶל הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת שָׁלוֹם, בְּחִינַת צַדִּיק. וְהִנֵּה בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ בְּחִינַת נְקֻדָּה, בְּחִינַת צַדִּיק, אַךְ עִקַּר אוֹר הַנְּקֻדָּה הַכְּלָלִית הוּא אֵצֶל הַצַּדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, שֶׁמִּמֶּנּוּ מְקַבְּלִין כָּל הַנְּקֻדּוֹת. וְהִנֵּה הַנְּקֻדָּה הַזֹּאת הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, שֶׁהוּא קְבִיעָא וְקַיָּמָא, כִּי הִיא קְבוּעָה בִּקְדֻשָּׁתָהּ תָּמִיד וְאֵינָהּ יוֹצְאָה לַחוּץ, וְגַם אֵינָהּ מְאִירָה לְמַטָּה כִּי־אִם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת. וְזֶה בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַזִּוּוּג דִּקְדֻשָּׁה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ אוֹר הַנְּקֻדָּה מִבְּחִינַת יְסוֹד בְּרִית שָׁלוֹם לִבְחִינַת מַלְכוּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת "אִשָּׁה יִרְאַת הַשֵּׁם", הַיְנוּ לְבַת־זוּגוֹ; וְעַל־יְדֵי אוֹר הַנְּקֻדָּה הַזֹּאת נִתְתַּקֵּן בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וְעַל־כֵּן עִקַּר הַזִּוּוּג בְּשַׁבָּת, שֶׁאָז מְאִירָה הַנְּקֻדָּה הַנַּ"ל. אֲבָל כְּשֶׁחַס וְשָׁלוֹם מוֹצִיא הַטִּפָּה לְבַטָּלָה, נִמְצָא שֶׁחַס וְשָׁלוֹם מַמְשִׁיךְ אוֹר הַנְּקֻדָּה עַצְמָהּ שֶׁבִּיסוֹד לַחוּץ, וּכְאִלּוּ מַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם וְהוּא מְחַדֵּשׁ שְׁבִירַת כֵּלִים, וּכְאִלּוּ עוֹקֵר מַזָּלוֹ חַס וְשָׁלוֹם, כִּי חַס וְשָׁלוֹם עוֹקֵר הַנְּקֻדָּה שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ חַיּוּתוֹ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ שֶׁאֵין מוֹעִיל לוֹ תְּשׁוּבָה, כִּי עִקַּר הַתְּשׁוּבָה וְהַתִּקּוּן לְכָל הַחֲטָאִים הַנִּמְשָׁכִין מֵאֲהָבוֹת רָעוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, הוּא עַל־יְדֵי שֶׁמַּמְשִׁיךְ אוֹר הַחֶסֶד הַשּׁוֹרֶה אֵצֶל הַנְּקֻדָּה, אֲבָל זֶה שֶׁפָּגַם בְּהַנְּקֻדָּה עַצְמָהּ - לְהֵיכָן יָשׁוּב? אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן בֶּאֱמֶת אֵין לְךָ דָּבָר שֶׁעוֹמֵד בִּפְנֵי הַתְּשׁוּבָה, אַךְ עִקַּר תְּשׁוּבָתוֹ וְתִקּוּנוֹ הוּא רַק עַל־יְדֵי צַדִּיק הַדּוֹר, שֶׁהוּא הַנְּקֻדָּה הַכְּלָלִית וְהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּקֻדּוֹת, וְעַל־כֵּן יֶשׁ לוֹ כֹּחַ לְהָאִיר לוֹ הַנְּקֻדָּה מֵחָדָשׁ. גַּם הוּא מְעוֹרֵר וּמַמְשִׁיךְ עָלָיו אוֹר הַחֶסֶד חָדָשׁ לְגַמְרֵי, כִּי לְפִי הַחֶסֶד אֲשֶׁר מֵעוֹלָם לֹא הָיָה מוֹעִיל לוֹ תְּשׁוּבָה, כִּי מַה שֶּׁמּוֹעִיל תְּשׁוּבָה הוּא רַק מִצַּד הַחֶסֶד, וּמֵאַחַר שֶׁאָמְרוּ שֶׁלָּזֶה אֵין מוֹעִיל תְּשׁוּבָה, נִמְצָא שֶׁהַחֶסֶד אֲשֶׁר מֵעוֹלָם מְחַיֵּב זֹאת שֶׁלֹּא יוֹעִיל לוֹ מֵאַחַר שֶׁפָּגַם בְּאוֹר הַחֶסֶד עַצְמוֹ הַשּׁוֹרֶה אֵצֶל הַנְּקֻדָּה, עַל־כֵּן אֵין לוֹ תְּשׁוּבָה. וּכְשֶׁהַצַּדִּיק מְעוֹרֵר עָלָיו רַחֲמֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקַבֵּל תְּשׁוּבָתוֹ גַּם־כֵּן, נִמְצָא שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה עִמּוֹ חֶסֶד חָדָשׁ וְזֶה זֶה עִקַּר תִּקּוּנוֹ, כִּי חוֹזֵר לְקַבֵּל נְקֻדָּה חֲדָשָׁה וְאוֹר הַחֶסֶד חָדָשׁ (ליקוטי־הלכות, הלכות תפלין הלכה ב, אות יא). ב. עִקַּר תִּקּוּן פְּגָם זֶה בִּשְׁלֵמוּת הוּא רַק עַל־יְדֵי מָשִׁיחַ שֶׁיָּבוֹא בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, כִּי מָשִׁיחַ יָבוֹא לְתַקֵּן זֶה הַחֵטְא בְּיוֹתֵר כַּמּוּבָא, כִּי מָשִׁיחַ הוּא בְּחִינַת אוֹר הַחֶסֶד הֶחָדָשׁ הַמְתַקֵּן הַכֹּל, בְּחִינַת "וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ" (שם). ג. עִקַּר קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק הוּא עַל־יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית, כִּי צַדִּיק הוּא מָאן דְּנָטֵר בְּרִית, וּמִשָּׁם מִבְּחִינַת בְּרִית יוֹצְאִין כָּל הַדּוֹרוֹת, כִּי כָל הַדּוֹרוֹת נִמְשָׁכִין מֵהַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרֹאשׁ־בַּיִת, בִּבְחִינַת "קֹרֵא הַדֹּרוֹת מֵרֹאשׁ", וְעַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל שֵׁם ה' מִדּוֹר לְדוֹר. אֲבָל עַל־יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ וְהַסִּטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהֵם בְּחִינַת קְלִפַּת עֲמָלֵק וּפְגַם הַבְּרִית, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֵּם אוֹר הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁזְּעֵירִין אִנּוּן שֶׁזּוֹכִין לִשְׁמִירַת הַבְּרִית כָּרָאוּי, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם הַסִּטְרָא־אָחֳרָא הַנַּ"ל וּמַעְלִים מֵהֶם אוֹר הַצַּדִּיק וּמַרְחִיקָם מִמֶּנּוּ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֵּם שֵׁם ה', חַס וְשָׁלוֹם, וְגוֹבְרִים הַמְּאוֹרֵי־אֵשׁ. וְעִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הָאֵשׁ הוּא גַּם־כֵּן בְּתַאֲוָה זֹאת, כִּי יְנִיקָתָם מִבְּחִינַת אִשָּׁה וְכוּ' כַּיָּדוּעַ, וְעַל־כֵּן שָׁם עִקַּר הַמִּלְחָמָה שֶׁל הָאָדָם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֵּם בְּיוֹתֵר שֵׁם ה' וְאָז רוֹצֶה הַסִּטְרָא־אָחֳרָא בְּחִינַת קְלִפַּת הָמָן עֲמָלֵק לְכַלּוֹת לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, לְהַשְׁמִיד וְלַהֲרֹג וְכוּ', בְּחִינַת "וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד".
Through holy fear of G‑d [yeerah dikdushah] one elevates the fallen fears [hayiraos han'fulosthe — fears that have fallen from their holy root into impure expressions: fear of human beings, fear of death, anxiety, dread — all are distorted forms of the one true fear which is fear of G‑d]. And through this one is guarded from the harmful forces [mazikin — harmful spiritual forces] — for fear [yeerah] is the aspect of shmirah [guarding/protection], which is the attribute of night [night is the time of protection and guarding; in Kabbalistic teaching, yeerah / fear of G‑d corresponds to the night-aspect of the divine attributes — the guarding, watchful dimension] — the aspect of fear. (Source: Likutay Halachos, Laws of Betrothal — Hilchos Kiddushin, Halachah 2, in the addendum [b'hashmata].)
ֶהוּ כָּל תַּכְלִיתוֹ שֶׁלּ אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, כִּי זֶה כָּל שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא, עִקַּר חַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁיִּחְיוּ יִשְׂרָאֵל לָעוֹלָם הַבָּא, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת שֶׁל הַשָּׂגַת הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הַשְּׂעָרוֹת שֶׁל הַפֵּאוֹת וְהַזָּקָן, שֶׁהֵם בְּחִינַת מֹחִין גְּבוֹהִים מְאֹד, שֶׁהֵם בְּחִינַת מַקִּיפִין כְּנֶגֶד דַּעַת הָאָדָם, כַּמּוּבָן בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל, עַל־כֵּן אָסוּר לְגַלְּחָם כִּי הֵם צִנּוֹרוֹת עֶלְיוֹנִים שֶׁעַל־ יָדָם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת מִמַּקִּיף לִפְנִימִי, שֶׁזֶּה כָּל קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי כַּנַּ"ל. וּמֵחֲמַת שֶׁבִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ הַמַּקִּיפִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי, מֵעִבּוּר לְלֵדָה, וְלָזֶה צְרִיכִין צְעָקָה, כְּמוֹ צַעֲקַת הַיּוֹלֶדֶת קֹדֶם הַהוֹלָדָה, שֶׁזֶּה בְּבְּחִינַת אֱלֹקִים לַאֲרָמָא קָלָא. וּכְנֶגֶד זֶה הֵם בְּחִינַת הַשְּׂעָרוֹת שֶׁל הַפֵּאוֹת, כִּי "פֵּאָה" גִּימַטְרִיָּא "אֱלֹקִים" כַּמּוּבָא. וְעַל־כֵּן הִטְבִּיעַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּטֶבַע הָעוֹלָם שֶׁהַפֵּאוֹת גְּדֵלִים גַּם אֵצֶל הַתִּינוֹק, שֶׁאָז הַמֹּחִין עֲדַיִן בְּהֶעְלֵם גָּמוּר אֶצְלוֹ, וּכְמוֹ שֶׁהַתִּינוֹק גָּדֵל, כְּמוֹ־כֵן גְּדֵלִים הַמֹּחִין עִמּוֹ וְיוֹצְאִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וּמִזֶּה נִטְבָּע בְּטֶבַע הַתִּינוֹק לִצְעֹק קוֹלוֹת הַרְבֵּה, כִּי עִקַּר הוֹצָאַת הַמֹּחִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת מַקִּיפִין עַל־כָּל־פָּנִים הוּא עַל־יְדֵי הַצְּעָקָה בְּקוֹל, וְעַל־כֵּן גְּדֵלִים גַּם אָז אֶצְלוֹ שַׂעֲרוֹת הַפֵּאוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת הוֹצָאַת הַמַּקִּיפִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי, מֵעִבּוּר לְלֵדָה. אֲבָל שַׂעֲרוֹת הַזָּקָן, שֶׁהֵם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַמֹּחִין, כַּיָּדוּעַ בִּכְתָבִים שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין מִמַּקִּיף לִפְנִימִי, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַדַּעַת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תְּלֵיסַר תִּקּוּנֵי דִּיקְנָא, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְבִינִים וּמַשִּׂיגִים כָּל חִדּוּשֵׁי־תוֹרָה, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַדַּעַת מִמַּקִּיף לִפְנִים - עַל־כֵּן שַׂעֲרוֹת הַזָּקָן אֵינָם גְּדֵלִים כִּי־אִם בִּימֵי גַּדְלוּתוֹ שֶׁל הָאָדָם, שֶׁאָז זְמַן הַשְׁלָמַת הַמֹּחִין וְהַדַּעַת לְהַכְנִיס הַמַּקִּיפִין לִפְנִימִיּוּת הַדָּעַת. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין לַעֲשׂוֹתָם פְּנִימִיִּים הוּא עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, שֶׁהֵם תְּרֵין נִקְבֵי אֻדְנִין וּתְרֵין נִקְבֵי עֵינָא וּתְרֵין נִקְבֵי חוֹטְמָא וְנִקְבָא דְּפֻמָּא, וְהָעִקָּר הוּא הַפֶּה, שֶׁהוּא הַסּוֹף וְהַכְּלָל שֶׁל כָּל שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, כִּי שָׁם עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, בְּחִינַת: "מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה", עַל־כֵּן גִּדּוּל שַׂעֲרוֹת הַזָּקָן וְהַפֵּאוֹת (שֶׁעַל־יָדָם הַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין כַּנַּ"ל) הֵם סְמוּכִים לְשִׁבְעַת נִקְבֵי הָרֹאשׁ הַנַּ"ל. וְעַל־כֵּן עִקַּר גִּדּוּל הַזָּקָן (שֶׁעַל־יָדוֹ עִקַּר הַמְשָׁכַת הַמֹּחִין כַּנַּ"ל) הוּא אֵצֶל הַפֶּה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת כַּנַּ"ל. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּת הַמְשָׁכַת הַדַּעַת שֶׁל הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל הוּא לִזְכּוֹת לְהַמְשִׁיךְ אוֹתָם מִדּוֹר לְדוֹר, שֶׁזֶּה עִקַּר מִצְוַת הוֹלָדוֹת הַבָּנִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־כֵּן הַסָּרִיס שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִזְכּוֹת לְבָנִים, עַל־כֵּן אֵין לוֹ זָקָן, כִּי אֵינוֹ זוֹכֶה לְהַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁהֵם בְּחִינַת זָקָן כַּנַּ"ל (שם הל' ה, אותיות א ב ג ד ה). יח. כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַכֹּחוֹת שֶׁמְּקַבֵּל כָּל אֶחָד, כֻּלָּם הֵם בִּשְׁבִיל חַיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ שֶׁתָּלוּי בְּצַוָּארוֹ, שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם מְקַבֵּל הַמַּאֲכָל לְתוֹךְ גּוּפוֹ, שֶׁזֶּה חַיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ. וְכָל הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַחַיּוּת הַנַּ"ל מְקַבֵּל הָאָדָם דֶּרֶךְ הַלְוָאָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן עִקַּר סִלּוּק הַחוֹב וְהַהַלְוָאָה, שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שֶׁמַּחֲזִירִין הַחַיּוּת לְשָׁרְשׁוֹ, הוּא גַּם־כֵּן עַל־יְדֵי צַוָּארוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי דִּבּוּרֵי תְּפִלָּה שֶׁיּוֹצֵא מִצַּוָּארוֹ וּגְרוֹנוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וּמַעֲלֶה כָּל הַחַיּוּת וְהַכֹּחוֹת שֶׁקִּבֵּל דֶּרֶךְ שָׁם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת סִלּוּק הַחוֹבוֹת. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה וְעַל־יְדֵי־זֶה אֵינוֹ יָכוֹל לְסַלֵּק הַחוֹבוֹת, אֲזַי נֶחְשָׁב כְּמוֹ שֶׁנֶּחֱנָק בִּגְרוֹנוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַכְנִיס הָרוּחַ־ חַיִּים, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּת הָאָדָם כַּיָּדוּעַ; וְזֶה הַלֹּוֶה שֶׁפָּגַם בָּזֶה וְאֵינוֹ יָכוֹל לְסַלֵּק, נֶחְשָׁב כְּנֶחֱנָק בִּגְרוֹנוֹ מַמָּשׁ. וְזֶה מְרֻמָּז בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמְרוּ לְעִנְיַן עַרְבוּת: הֲרֵי שֶׁהָיָה חוֹנֵק אֶת חֲבֵרוֹ בַּשּׁוּק וְכוּ' (הל' אפותיקי, הל' א, אות כט). יט. הַנָּהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן וְכוּ', זֶה בְּחִינַת הַחַיּוּת הַנִּמְשָׁךְ מֵהָרֹאשׁ וְהַמֹּחַ לְתוֹךְ הַלֵּב כְּדֵי לְהַחֲיוֹת אֶת כָּל אֵיבְרֵי הַגּוּף. כִּי בִּכְלָלִיּוּת הָאָדָם נִקְרָא כְּלָלִיּוּת הָרֹאשׁ וְהַגֻּלְגַּלְתָּא בְּחִינַת עֵדֶן, שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ הַחָכְמָה וְהַמֹּחִין שֶׁהֵם הַחַיּוּת שֶׁל הָאָדָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ הַחַיּוּת לְתוֹךְ הַלֵּב שֶׁמִּמֶּנּוּ נִתְפָּרְדִין כָּל הַחַיּוּת וְכָל הַכֹּחוֹת לְכָל אֵיבְרֵי הָאָדָם שֶׁכְּלוּלִין בְּאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת הָאַרְבַּע מִדּוֹת. וְכֵן כָּל הַמִּדּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין וְנִתְפָּרְדִין מֵהַלֵּב שֶׁהוּא מְקוֹר כָּל הַמִּדּוֹת לְטוֹב וּלְרַע, כִּי עִקַּר כָּל הַמִּדּוֹת הֵם בַּלֵּב, וְהָעִקָּר לְהַמְשִׁיךְ שֹׁרֶשׁ הַחָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ לְהַחֲיוֹת וּלְהַשְׁקוֹת אֶת הַלֵּב, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ שֶׁל הָאָדָם בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, כִּי עֶצֶם הַחָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ רָחוֹק מְאֹד מִכָּל הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת רָעוֹת, וְעִקַּר הַמִּלְחָמָה - לְקַשֵּׁר הַחָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ עִם הַלֵּב בִּבְחִינַת "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ וְכוּ'". וְכֵן הַצַּדִּיק־הָאֱמֶת נֶגֶד הָעוֹלָם הוּא בְּחִינַת רֹאשׁ, וְהָעוֹלָם נֶגְדּוֹ הֵם בְּחִינַת גּוּף, וְעִקַּר הַתִּקּוּן - כְּשֶׁזּוֹכִין לִהְיוֹת מְקֹרָב וּמְקֻשָּׁר לְהַצַּדִּיק כְּמוֹ הַגּוּף עִם הָרֹאשׁ, שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ הַנָּהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן, דְּהַיְנוּ הַחַיּוּת מֵהַצַּדִּיק, לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן, שֶׁהוּא כְּלַל הַגּוּף שֶׁעִקָּרוֹ הַלֵּב, אֲשֶׁר מִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים, בְּחִינַת כָּל הַמִּדּוֹת הַכְּלוּלִים בְּאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת כַּנַּ"ל (הל' מצרנות, ה"ד, אות ט). כ. הָאָדָם וְכָל הַתָּלוּי בּוֹ וְנִלְוֶה אֵלָיו, הַכֹּל הוּא בִּבְחִינוֹת "סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה", כִּי כָּל דָּבָר יֶשׁ לוֹ שֹׁרֶשׁ לְמַעְלָה, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁבְּכָאן הַדָּבָר מֻצָּב אַרְצָה, כִּי מְלֻבָּשׁ בְּאַרְצִיּוּת וְגַשְׁמִיּוּת, אֲבָל רֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה, כִּי יֶשׁ בּוֹ חָכְמָה וָשֵׂכֶל שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ שֶׁמַּגִּיעַ עַד לַשָּׁמַיִם לְמָעְלָה. וְעִקַּר הַמִּלְחָמָה שֶׁל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר גַּשְׁמִיּוּת הַדָּבָר, רַק לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר כְּדֵי שֶׁיִּתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־ יְדֵי אוֹתוֹ הַדָּבָר, כִּי הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הוּא עִקַּר הַחַיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה וְכוּ'", וְהוּא אוֹר גָּדוֹל לְהָאִיר לְהָאָדָם שֶׁזּוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשֵּׂכֶל וְהַחַיּוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר לְקָרֵב אוֹתוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ (הל' פקדון ה"ד, אותיות יד יט). כא. עִנְיָן זֶה לְקַשֵּׁר הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת, דְּהַיְנוּ לְהִסְתַּכֵּל בְּכָל דָּבָר עַל הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי כָּל הַדְּבָרִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ - זֶה הָעִנְיָן הוּא גָּבֹהַּ וְנֶעְלָם מְאֹד מִבְּנֵי־אָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר עַל־יָדָהּ מַכְנִיעִין הַיֵּצֶר הָרָע וּמַגְבִּירִין הַיֵּצֶר טוֹב עַל הַיֵּצֶר הָרָע. וְכָל אֶחָד, כְּפִי מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת לִבּוֹ, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לְזֶה הַשֵּׂכֶל. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁמְּשַׁבֵּר הַתַּאֲווֹת צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צִמְצוּם בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס הַגְּבוּל לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת. מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁמְּשֻׁקָּע עֲדַיִן בְּתַאֲווֹת, שֶׁצָּרִיךְ בְּוַדַּאי לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס לֵידַע יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. עַל־כֵּן עִקַּר הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת הוּא הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא כְּלַל הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּכְשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאֵיזֶה דָּבָר, יֵדַע וְיַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ בְּזֶה הַדָּבָר שֵׂכֶל גָּדוֹל וִיכוֹלִין לְהַכִּיר בְּזֶה הַדָּבָר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְאִם יִזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין בָּזֶה אֵיזֶה שֵׂכֶל הַנּוֹגֵעַ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ - מַה טּוֹב; וְאִם לָאו - יְצַמְצֵם וְיִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, עַד שֶׁיְּזְכֶּה שֶׁיְּזַכֵּךְ גּוּפוֹ כָּרָאוּי, אָז יִזְכֶּה לְהָבִין כָּרָאוּי לוֹ. אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים אֲפִלּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הֵיטֵב הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, הוּא מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שֶׁבֶּאֱמֶת יֶשׁ בּוֹ חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל, כִּי "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־ זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ וְכוּ'" (שם אות כא). כב. שָׁמַיִם וָאָרֶץ הֵם בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת וְחִיצוֹנִיּוּת, וְעַל־כֵּן הָאָדָם הוֹלֵךְ בְּקוֹמָה זְקוּפָה בֵּין הַשָּׁמַיִם וּבֵין הָאָרֶץ, כִּי הוּא סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה, כִּי מְלֻבָּשׁ בְּגוּף שֶׁהוּא בְּחִינַת חִיצוֹנִיּוּת, בְּחִינַת אֶרֶץ, אֲבָל רֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה, כִּי הָאָדָם צָרִיךְ לְקַשֵּׁר הַכֹּל לְשָׁרְשׁוֹ שֶׁהוּא הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל, שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת כָּל דָּבָר וְחַיּוּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה וְכוּ'", וַאֲזַי הוּא חַי לְעוֹלָם (שם הלכה ד, אות כב). ברית – פגמו ותקונווְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ (שמות יט, ה): א. מִשְּׁבִירַת כְּלֵי חֶסֶד, מִזֶּה נִתְהַוּוּ כָּל אֲהָבוֹת רָעוֹת וּנְפוּלוֹת, וְאוֹר הַחֶסֶד נִשְׁאָר בִּיסוֹד דַּאֲצִילוּת, הַיְנוּ אֵצֶל הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת שָׁלוֹם, בְּחִינַת צַדִּיק. וְהִנֵּה בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ בְּחִינַת נְקֻדָּה, בְּחִינַת צַדִּיק, אַךְ עִקַּר אוֹר הַנְּקֻדָּה הַכְּלָלִית הוּא אֵצֶל הַצַּדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, שֶׁמִּמֶּנּוּ מְקַבְּלִין כָּל הַנְּקֻדּוֹת. וְהִנֵּה הַנְּקֻדָּה הַזֹּאת הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, שֶׁהוּא קְבִיעָא וְקַיָּמָא, כִּי הִיא קְבוּעָה בִּקְדֻשָּׁתָהּ תָּמִיד וְאֵינָהּ יוֹצְאָה לַחוּץ, וְגַם אֵינָהּ מְאִירָה לְמַטָּה כִּי־אִם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת. וְזֶה בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַזִּוּוּג דִּקְדֻשָּׁה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ אוֹר הַנְּקֻדָּה מִבְּחִינַת יְסוֹד בְּרִית שָׁלוֹם לִבְחִינַת מַלְכוּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת "אִשָּׁה יִרְאַת הַשֵּׁם", הַיְנוּ לְבַת־זוּגוֹ; וְעַל־יְדֵי אוֹר הַנְּקֻדָּה הַזֹּאת נִתְתַּקֵּן בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וְעַל־כֵּן עִקַּר הַזִּוּוּג בְּשַׁבָּת, שֶׁאָז מְאִירָה הַנְּקֻדָּה הַנַּ"ל. אֲבָל כְּשֶׁחַס וְשָׁלוֹם מוֹצִיא הַטִּפָּה לְבַטָּלָה, נִמְצָא שֶׁחַס וְשָׁלוֹם מַמְשִׁיךְ אוֹר הַנְּקֻדָּה עַצְמָהּ שֶׁבִּיסוֹד לַחוּץ, וּכְאִלּוּ מַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם וְהוּא מְחַדֵּשׁ שְׁבִירַת כֵּלִים, וּכְאִלּוּ עוֹקֵר מַזָּלוֹ חַס וְשָׁלוֹם, כִּי חַס וְשָׁלוֹם עוֹקֵר הַנְּקֻדָּה שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ חַיּוּתוֹ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ שֶׁאֵין מוֹעִיל לוֹ תְּשׁוּבָה, כִּי עִקַּר הַתְּשׁוּבָה וְהַתִּקּוּן לְכָל הַחֲטָאִים הַנִּמְשָׁכִין מֵאֲהָבוֹת רָעוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, הוּא עַל־יְדֵי שֶׁמַּמְשִׁיךְ אוֹר הַחֶסֶד הַשּׁוֹרֶה אֵצֶל הַנְּקֻדָּה, אֲבָל זֶה שֶׁפָּגַם בְּהַנְּקֻדָּה עַצְמָהּ - לְהֵיכָן יָשׁוּב? אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן בֶּאֱמֶת אֵין לְךָ דָּבָר שֶׁעוֹמֵד בִּפְנֵי הַתְּשׁוּבָה, אַךְ עִקַּר תְּשׁוּבָתוֹ וְתִקּוּנוֹ הוּא רַק עַל־יְדֵי צַדִּיק הַדּוֹר, שֶׁהוּא הַנְּקֻדָּה הַכְּלָלִית וְהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּקֻדּוֹת, וְעַל־כֵּן יֶשׁ לוֹ כֹּחַ לְהָאִיר לוֹ הַנְּקֻדָּה מֵחָדָשׁ. גַּם הוּא מְעוֹרֵר וּמַמְשִׁיךְ עָלָיו אוֹר הַחֶסֶד חָדָשׁ לְגַמְרֵי, כִּי לְפִי הַחֶסֶד אֲשֶׁר מֵעוֹלָם לֹא הָיָה מוֹעִיל לוֹ תְּשׁוּבָה, כִּי מַה שֶּׁמּוֹעִיל תְּשׁוּבָה הוּא רַק מִצַּד הַחֶסֶד, וּמֵאַחַר שֶׁאָמְרוּ שֶׁלָּזֶה אֵין מוֹעִיל תְּשׁוּבָה, נִמְצָא שֶׁהַחֶסֶד אֲשֶׁר מֵעוֹלָם מְחַיֵּב זֹאת שֶׁלֹּא יוֹעִיל לוֹ מֵאַחַר שֶׁפָּגַם בְּאוֹר הַחֶסֶד עַצְמוֹ הַשּׁוֹרֶה אֵצֶל הַנְּקֻדָּה, עַל־כֵּן אֵין לוֹ תְּשׁוּבָה. וּכְשֶׁהַצַּדִּיק מְעוֹרֵר עָלָיו רַחֲמֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקַבֵּל תְּשׁוּבָתוֹ גַּם־כֵּן, נִמְצָא שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה עִמּוֹ חֶסֶד חָדָשׁ וְזֶה זֶה עִקַּר תִּקּוּנוֹ, כִּי חוֹזֵר לְקַבֵּל נְקֻדָּה חֲדָשָׁה וְאוֹר הַחֶסֶד חָדָשׁ (ליקוטי־הלכות, הלכות תפלין הלכה ב, אות יא). ב. עִקַּר תִּקּוּן פְּגָם זֶה בִּשְׁלֵמוּת הוּא רַק עַל־יְדֵי מָשִׁיחַ שֶׁיָּבוֹא בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, כִּי מָשִׁיחַ יָבוֹא לְתַקֵּן זֶה הַחֵטְא בְּיוֹתֵר כַּמּוּבָא, כִּי מָשִׁיחַ הוּא בְּחִינַת אוֹר הַחֶסֶד הֶחָדָשׁ הַמְתַקֵּן הַכֹּל, בְּחִינַת "וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ" (שם). ג. עִקַּר קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק הוּא עַל־יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית, כִּי צַדִּיק הוּא מָאן דְּנָטֵר בְּרִית, וּמִשָּׁם מִבְּחִינַת בְּרִית יוֹצְאִין כָּל הַדּוֹרוֹת, כִּי כָל הַדּוֹרוֹת נִמְשָׁכִין מֵהַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרֹאשׁ־בַּיִת, בִּבְחִינַת "קֹרֵא הַדֹּרוֹת מֵרֹאשׁ", וְעַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל שֵׁם ה' מִדּוֹר לְדוֹר. אֲבָל עַל־יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ וְהַסִּטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהֵם בְּחִינַת קְלִפַּת עֲמָלֵק וּפְגַם הַבְּרִית, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֵּם אוֹר הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁזְּעֵירִין אִנּוּן שֶׁזּוֹכִין לִשְׁמִירַת הַבְּרִית כָּרָאוּי, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם הַסִּטְרָא־אָחֳרָא הַנַּ"ל וּמַעְלִים מֵהֶם אוֹר הַצַּדִּיק וּמַרְחִיקָם מִמֶּנּוּ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֵּם שֵׁם ה', חַס וְשָׁלוֹם, וְגוֹבְרִים הַמְּאוֹרֵי־אֵשׁ. וְעִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הָאֵשׁ הוּא גַּם־כֵּן בְּתַאֲוָה זֹאת, כִּי יְנִיקָתָם מִבְּחִינַת אִשָּׁה וְכוּ' כַּיָּדוּעַ, וְעַל־כֵּן שָׁם עִקַּר הַמִּלְחָמָה שֶׁל הָאָדָם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֵּם בְּיוֹתֵר שֵׁם ה' וְאָז רוֹצֶה הַסִּטְרָא־אָחֳרָא בְּחִינַת קְלִפַּת הָמָן עֲמָלֵק לְכַלּוֹת לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, לְהַשְׁמִיד וְלַהֲרֹג וְכוּ', בְּחִינַת "וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד".
The matter of how through sins and flaws the channels and pathways become corrupted [niskalk'lin hatzinoros v'han'tivosthe — the specific spiritual conduits through which each person receives from the comprehensive intellect] — which are the aspects of the particular individual intelligences through which one receives from the comprehensive intellect — and then the forces of impurity and the husks distort one's mind and confuse one's thinking with alien opinions and false advice — until one permits what is forbidden and forbids what is permitted [a spiritually dangerous inversion: the person becomes overly stringent about matters where leniency is appropriate, and overly lenient about core Torah obligations — a hallmark of spiritually confused thinking driven by the Other Side], and enters into superfluous stringencies and pointless scrupulosities and black melancholy of vanity — while in many matters that are the very body and foundations of the Torah he is excessively lenient etc. — see all of this in the chapter Elul v'Rosh HaShonah [Elul and the New Year], entry 199. [End of the chapter Yeerah v'Avodas Hashem, v'Shviras Kol HaTa'avos v'Midos Ra'os — Fear of G‑d and Divine Service, and the Breaking of All Desires and Evil Traits — in Oatzar HaYeerah, Volume II.] With §172, the great chapter Yeerah v'Avodas Hashem of Oatzar HaYeerah Volume II comes to its conclusion. This chapter — entries §1 through §172 — is the longest and most comprehensive in the entire Oatzar HaYeerah, spanning the full range of Breslov teaching on the inner life of divine service. The final seven sections (§166–172) form a majestic closing movement: §166 synthesizes the entire discussion of fire, the Merkavah, the Omer count, and the prohibition against forcing the moment into a single grand teaching — the human being as fire, as waiting, as chariot. §167 delivers a piercing standard: when love of G‑d is truly complete, not even inadvertent error is possible. §168 — the longest of these final sections — frames the entire spiritual struggle of our era through the Kabbalistic teaching of the moon's diminishment: Na'aseh (the revealed) has become hidden; we work through Nishma (prayer, nullification, toil) to restore it. The Sh'ma itself is read as the master-key to this process. §§169–170 return to simplicity: minimize, remove the excess, and completeness will emerge. §171 — barely three lines — delivers the essence: holy fear elevates all fallen fears and guards against all harm. §172 closes with a warning about the inversion of mind caused by sin — and refers the reader onward. Na Nach Nachma Nachman MayUman — may the merit of Rabbainu protect all of Klal Yisroel, and may this translation be a vessel for his light. Na Nach Nachma Nachman MayUman May these words be a merit for all of Klal Yisroel.
ֶהוּ כָּל תַּכְלִיתוֹ שֶׁלּ אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, כִּי זֶה כָּל שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא, עִקַּר חַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁיִּחְיוּ יִשְׂרָאֵל לָעוֹלָם הַבָּא, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת שֶׁל הַשָּׂגַת הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הַשְּׂעָרוֹת שֶׁל הַפֵּאוֹת וְהַזָּקָן, שֶׁהֵם בְּחִינַת מֹחִין גְּבוֹהִים מְאֹד, שֶׁהֵם בְּחִינַת מַקִּיפִין כְּנֶגֶד דַּעַת הָאָדָם, כַּמּוּבָן בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל, עַל־כֵּן אָסוּר לְגַלְּחָם כִּי הֵם צִנּוֹרוֹת עֶלְיוֹנִים שֶׁעַל־ יָדָם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת מִמַּקִּיף לִפְנִימִי, שֶׁזֶּה כָּל קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי כַּנַּ"ל. וּמֵחֲמַת שֶׁבִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ הַמַּקִּיפִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי, מֵעִבּוּר לְלֵדָה, וְלָזֶה צְרִיכִין צְעָקָה, כְּמוֹ צַעֲקַת הַיּוֹלֶדֶת קֹדֶם הַהוֹלָדָה, שֶׁזֶּה בְּבְּחִינַת אֱלֹקִים לַאֲרָמָא קָלָא. וּכְנֶגֶד זֶה הֵם בְּחִינַת הַשְּׂעָרוֹת שֶׁל הַפֵּאוֹת, כִּי "פֵּאָה" גִּימַטְרִיָּא "אֱלֹקִים" כַּמּוּבָא. וְעַל־כֵּן הִטְבִּיעַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּטֶבַע הָעוֹלָם שֶׁהַפֵּאוֹת גְּדֵלִים גַּם אֵצֶל הַתִּינוֹק, שֶׁאָז הַמֹּחִין עֲדַיִן בְּהֶעְלֵם גָּמוּר אֶצְלוֹ, וּכְמוֹ שֶׁהַתִּינוֹק גָּדֵל, כְּמוֹ־כֵן גְּדֵלִים הַמֹּחִין עִמּוֹ וְיוֹצְאִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וּמִזֶּה נִטְבָּע בְּטֶבַע הַתִּינוֹק לִצְעֹק קוֹלוֹת הַרְבֵּה, כִּי עִקַּר הוֹצָאַת הַמֹּחִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת מַקִּיפִין עַל־כָּל־פָּנִים הוּא עַל־יְדֵי הַצְּעָקָה בְּקוֹל, וְעַל־כֵּן גְּדֵלִים גַּם אָז אֶצְלוֹ שַׂעֲרוֹת הַפֵּאוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת הוֹצָאַת הַמַּקִּיפִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי, מֵעִבּוּר לְלֵדָה. אֲבָל שַׂעֲרוֹת הַזָּקָן, שֶׁהֵם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַמֹּחִין, כַּיָּדוּעַ בִּכְתָבִים שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין מִמַּקִּיף לִפְנִימִי, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַדַּעַת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תְּלֵיסַר תִּקּוּנֵי דִּיקְנָא, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְבִינִים וּמַשִּׂיגִים כָּל חִדּוּשֵׁי־תוֹרָה, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַדַּעַת מִמַּקִּיף לִפְנִים - עַל־כֵּן שַׂעֲרוֹת הַזָּקָן אֵינָם גְּדֵלִים כִּי־אִם בִּימֵי גַּדְלוּתוֹ שֶׁל הָאָדָם, שֶׁאָז זְמַן הַשְׁלָמַת הַמֹּחִין וְהַדַּעַת לְהַכְנִיס הַמַּקִּיפִין לִפְנִימִיּוּת הַדָּעַת. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין לַעֲשׂוֹתָם פְּנִימִיִּים הוּא עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, שֶׁהֵם תְּרֵין נִקְבֵי אֻדְנִין וּתְרֵין נִקְבֵי עֵינָא וּתְרֵין נִקְבֵי חוֹטְמָא וְנִקְבָא דְּפֻמָּא, וְהָעִקָּר הוּא הַפֶּה, שֶׁהוּא הַסּוֹף וְהַכְּלָל שֶׁל כָּל שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, כִּי שָׁם עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, בְּחִינַת: "מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה", עַל־כֵּן גִּדּוּל שַׂעֲרוֹת הַזָּקָן וְהַפֵּאוֹת (שֶׁעַל־יָדָם הַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין כַּנַּ"ל) הֵם סְמוּכִים לְשִׁבְעַת נִקְבֵי הָרֹאשׁ הַנַּ"ל. וְעַל־כֵּן עִקַּר גִּדּוּל הַזָּקָן (שֶׁעַל־יָדוֹ עִקַּר הַמְשָׁכַת הַמֹּחִין כַּנַּ"ל) הוּא אֵצֶל הַפֶּה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת כַּנַּ"ל. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּת הַמְשָׁכַת הַדַּעַת שֶׁל הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל הוּא לִזְכּוֹת לְהַמְשִׁיךְ אוֹתָם מִדּוֹר לְדוֹר, שֶׁזֶּה עִקַּר מִצְוַת הוֹלָדוֹת הַבָּנִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־כֵּן הַסָּרִיס שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִזְכּוֹת לְבָנִים, עַל־כֵּן אֵין לוֹ זָקָן, כִּי אֵינוֹ זוֹכֶה לְהַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁהֵם בְּחִינַת זָקָן כַּנַּ"ל (שם הל' ה, אותיות א ב ג ד ה). יח. כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַכֹּחוֹת שֶׁמְּקַבֵּל כָּל אֶחָד, כֻּלָּם הֵם בִּשְׁבִיל חַיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ שֶׁתָּלוּי בְּצַוָּארוֹ, שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם מְקַבֵּל הַמַּאֲכָל לְתוֹךְ גּוּפוֹ, שֶׁזֶּה חַיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ. וְכָל הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַחַיּוּת הַנַּ"ל מְקַבֵּל הָאָדָם דֶּרֶךְ הַלְוָאָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן עִקַּר סִלּוּק הַחוֹב וְהַהַלְוָאָה, שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שֶׁמַּחֲזִירִין הַחַיּוּת לְשָׁרְשׁוֹ, הוּא גַּם־כֵּן עַל־יְדֵי צַוָּארוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי דִּבּוּרֵי תְּפִלָּה שֶׁיּוֹצֵא מִצַּוָּארוֹ וּגְרוֹנוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וּמַעֲלֶה כָּל הַחַיּוּת וְהַכֹּחוֹת שֶׁקִּבֵּל דֶּרֶךְ שָׁם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת סִלּוּק הַחוֹבוֹת. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה וְעַל־יְדֵי־זֶה אֵינוֹ יָכוֹל לְסַלֵּק הַחוֹבוֹת, אֲזַי נֶחְשָׁב כְּמוֹ שֶׁנֶּחֱנָק בִּגְרוֹנוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַכְנִיס הָרוּחַ־ חַיִּים, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּת הָאָדָם כַּיָּדוּעַ; וְזֶה הַלֹּוֶה שֶׁפָּגַם בָּזֶה וְאֵינוֹ יָכוֹל לְסַלֵּק, נֶחְשָׁב כְּנֶחֱנָק בִּגְרוֹנוֹ מַמָּשׁ. וְזֶה מְרֻמָּז בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמְרוּ לְעִנְיַן עַרְבוּת: הֲרֵי שֶׁהָיָה חוֹנֵק אֶת חֲבֵרוֹ בַּשּׁוּק וְכוּ' (הל' אפותיקי, הל' א, אות כט). יט. הַנָּהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן וְכוּ', זֶה בְּחִינַת הַחַיּוּת הַנִּמְשָׁךְ מֵהָרֹאשׁ וְהַמֹּחַ לְתוֹךְ הַלֵּב כְּדֵי לְהַחֲיוֹת אֶת כָּל אֵיבְרֵי הַגּוּף. כִּי בִּכְלָלִיּוּת הָאָדָם נִקְרָא כְּלָלִיּוּת הָרֹאשׁ וְהַגֻּלְגַּלְתָּא בְּחִינַת עֵדֶן, שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ הַחָכְמָה וְהַמֹּחִין שֶׁהֵם הַחַיּוּת שֶׁל הָאָדָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ הַחַיּוּת לְתוֹךְ הַלֵּב שֶׁמִּמֶּנּוּ נִתְפָּרְדִין כָּל הַחַיּוּת וְכָל הַכֹּחוֹת לְכָל אֵיבְרֵי הָאָדָם שֶׁכְּלוּלִין בְּאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת הָאַרְבַּע מִדּוֹת. וְכֵן כָּל הַמִּדּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין וְנִתְפָּרְדִין מֵהַלֵּב שֶׁהוּא מְקוֹר כָּל הַמִּדּוֹת לְטוֹב וּלְרַע, כִּי עִקַּר כָּל הַמִּדּוֹת הֵם בַּלֵּב, וְהָעִקָּר לְהַמְשִׁיךְ שֹׁרֶשׁ הַחָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ לְהַחֲיוֹת וּלְהַשְׁקוֹת אֶת הַלֵּב, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ שֶׁל הָאָדָם בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, כִּי עֶצֶם הַחָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ רָחוֹק מְאֹד מִכָּל הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת רָעוֹת, וְעִקַּר הַמִּלְחָמָה - לְקַשֵּׁר הַחָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ עִם הַלֵּב בִּבְחִינַת "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ וְכוּ'". וְכֵן הַצַּדִּיק־הָאֱמֶת נֶגֶד הָעוֹלָם הוּא בְּחִינַת רֹאשׁ, וְהָעוֹלָם נֶגְדּוֹ הֵם בְּחִינַת גּוּף, וְעִקַּר הַתִּקּוּן - כְּשֶׁזּוֹכִין לִהְיוֹת מְקֹרָב וּמְקֻשָּׁר לְהַצַּדִּיק כְּמוֹ הַגּוּף עִם הָרֹאשׁ, שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ הַנָּהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן, דְּהַיְנוּ הַחַיּוּת מֵהַצַּדִּיק, לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן, שֶׁהוּא כְּלַל הַגּוּף שֶׁעִקָּרוֹ הַלֵּב, אֲשֶׁר מִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים, בְּחִינַת כָּל הַמִּדּוֹת הַכְּלוּלִים בְּאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת כַּנַּ"ל (הל' מצרנות, ה"ד, אות ט). כ. הָאָדָם וְכָל הַתָּלוּי בּוֹ וְנִלְוֶה אֵלָיו, הַכֹּל הוּא בִּבְחִינוֹת "סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה", כִּי כָּל דָּבָר יֶשׁ לוֹ שֹׁרֶשׁ לְמַעְלָה, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁבְּכָאן הַדָּבָר מֻצָּב אַרְצָה, כִּי מְלֻבָּשׁ בְּאַרְצִיּוּת וְגַשְׁמִיּוּת, אֲבָל רֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה, כִּי יֶשׁ בּוֹ חָכְמָה וָשֵׂכֶל שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ שֶׁמַּגִּיעַ עַד לַשָּׁמַיִם לְמָעְלָה. וְעִקַּר הַמִּלְחָמָה שֶׁל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר גַּשְׁמִיּוּת הַדָּבָר, רַק לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר כְּדֵי שֶׁיִּתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־ יְדֵי אוֹתוֹ הַדָּבָר, כִּי הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הוּא עִקַּר הַחַיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה וְכוּ'", וְהוּא אוֹר גָּדוֹל לְהָאִיר לְהָאָדָם שֶׁזּוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשֵּׂכֶל וְהַחַיּוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר לְקָרֵב אוֹתוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ (הל' פקדון ה"ד, אותיות יד יט). כא. עִנְיָן זֶה לְקַשֵּׁר הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת, דְּהַיְנוּ לְהִסְתַּכֵּל בְּכָל דָּבָר עַל הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי כָּל הַדְּבָרִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ - זֶה הָעִנְיָן הוּא גָּבֹהַּ וְנֶעְלָם מְאֹד מִבְּנֵי־אָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר עַל־יָדָהּ מַכְנִיעִין הַיֵּצֶר הָרָע וּמַגְבִּירִין הַיֵּצֶר טוֹב עַל הַיֵּצֶר הָרָע. וְכָל אֶחָד, כְּפִי מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת לִבּוֹ, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לְזֶה הַשֵּׂכֶל. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁמְּשַׁבֵּר הַתַּאֲווֹת צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צִמְצוּם בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס הַגְּבוּל לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת. מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁמְּשֻׁקָּע עֲדַיִן בְּתַאֲווֹת, שֶׁצָּרִיךְ בְּוַדַּאי לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס לֵידַע יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. עַל־כֵּן עִקַּר הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת הוּא הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא כְּלַל הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּכְשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאֵיזֶה דָּבָר, יֵדַע וְיַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ בְּזֶה הַדָּבָר שֵׂכֶל גָּדוֹל וִיכוֹלִין לְהַכִּיר בְּזֶה הַדָּבָר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְאִם יִזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין בָּזֶה אֵיזֶה שֵׂכֶל הַנּוֹגֵעַ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ - מַה טּוֹב; וְאִם לָאו - יְצַמְצֵם וְיִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, עַד שֶׁיְּזְכֶּה שֶׁיְּזַכֵּךְ גּוּפוֹ כָּרָאוּי, אָז יִזְכֶּה לְהָבִין כָּרָאוּי לוֹ. אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים אֲפִלּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הֵיטֵב הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, הוּא מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שֶׁבֶּאֱמֶת יֶשׁ בּוֹ חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל, כִּי "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־ זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ וְכוּ'" (שם אות כא). כב. שָׁמַיִם וָאָרֶץ הֵם בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת וְחִיצוֹנִיּוּת, וְעַל־כֵּן הָאָדָם הוֹלֵךְ בְּקוֹמָה זְקוּפָה בֵּין הַשָּׁמַיִם וּבֵין הָאָרֶץ, כִּי הוּא סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה, כִּי מְלֻבָּשׁ בְּגוּף שֶׁהוּא בְּחִינַת חִיצוֹנִיּוּת, בְּחִינַת אֶרֶץ, אֲבָל רֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה, כִּי הָאָדָם צָרִיךְ לְקַשֵּׁר הַכֹּל לְשָׁרְשׁוֹ שֶׁהוּא הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל, שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת כָּל דָּבָר וְחַיּוּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה וְכוּ'", וַאֲזַי הוּא חַי לְעוֹלָם (שם הלכה ד, אות כב). ברית – פגמו ותקונווְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ (שמות יט, ה): א. מִשְּׁבִירַת כְּלֵי חֶסֶד, מִזֶּה נִתְהַוּוּ כָּל אֲהָבוֹת רָעוֹת וּנְפוּלוֹת, וְאוֹר הַחֶסֶד נִשְׁאָר בִּיסוֹד דַּאֲצִילוּת, הַיְנוּ אֵצֶל הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת שָׁלוֹם, בְּחִינַת צַדִּיק. וְהִנֵּה בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ בְּחִינַת נְקֻדָּה, בְּחִינַת צַדִּיק, אַךְ עִקַּר אוֹר הַנְּקֻדָּה הַכְּלָלִית הוּא אֵצֶל הַצַּדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, שֶׁמִּמֶּנּוּ מְקַבְּלִין כָּל הַנְּקֻדּוֹת. וְהִנֵּה הַנְּקֻדָּה הַזֹּאת הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, שֶׁהוּא קְבִיעָא וְקַיָּמָא, כִּי הִיא קְבוּעָה בִּקְדֻשָּׁתָהּ תָּמִיד וְאֵינָהּ יוֹצְאָה לַחוּץ, וְגַם אֵינָהּ מְאִירָה לְמַטָּה כִּי־אִם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת. וְזֶה בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַזִּוּוּג דִּקְדֻשָּׁה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ אוֹר הַנְּקֻדָּה מִבְּחִינַת יְסוֹד בְּרִית שָׁלוֹם לִבְחִינַת מַלְכוּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת "אִשָּׁה יִרְאַת הַשֵּׁם", הַיְנוּ לְבַת־זוּגוֹ; וְעַל־יְדֵי אוֹר הַנְּקֻדָּה הַזֹּאת נִתְתַּקֵּן בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וְעַל־כֵּן עִקַּר הַזִּוּוּג בְּשַׁבָּת, שֶׁאָז מְאִירָה הַנְּקֻדָּה הַנַּ"ל. אֲבָל כְּשֶׁחַס וְשָׁלוֹם מוֹצִיא הַטִּפָּה לְבַטָּלָה, נִמְצָא שֶׁחַס וְשָׁלוֹם מַמְשִׁיךְ אוֹר הַנְּקֻדָּה עַצְמָהּ שֶׁבִּיסוֹד לַחוּץ, וּכְאִלּוּ מַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם וְהוּא מְחַדֵּשׁ שְׁבִירַת כֵּלִים, וּכְאִלּוּ עוֹקֵר מַזָּלוֹ חַס וְשָׁלוֹם, כִּי חַס וְשָׁלוֹם עוֹקֵר הַנְּקֻדָּה שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ חַיּוּתוֹ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ שֶׁאֵין מוֹעִיל לוֹ תְּשׁוּבָה, כִּי עִקַּר הַתְּשׁוּבָה וְהַתִּקּוּן לְכָל הַחֲטָאִים הַנִּמְשָׁכִין מֵאֲהָבוֹת רָעוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, הוּא עַל־יְדֵי שֶׁמַּמְשִׁיךְ אוֹר הַחֶסֶד הַשּׁוֹרֶה אֵצֶל הַנְּקֻדָּה, אֲבָל זֶה שֶׁפָּגַם בְּהַנְּקֻדָּה עַצְמָהּ - לְהֵיכָן יָשׁוּב? אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן בֶּאֱמֶת אֵין לְךָ דָּבָר שֶׁעוֹמֵד בִּפְנֵי הַתְּשׁוּבָה, אַךְ עִקַּר תְּשׁוּבָתוֹ וְתִקּוּנוֹ הוּא רַק עַל־יְדֵי צַדִּיק הַדּוֹר, שֶׁהוּא הַנְּקֻדָּה הַכְּלָלִית וְהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּקֻדּוֹת, וְעַל־כֵּן יֶשׁ לוֹ כֹּחַ לְהָאִיר לוֹ הַנְּקֻדָּה מֵחָדָשׁ. גַּם הוּא מְעוֹרֵר וּמַמְשִׁיךְ עָלָיו אוֹר הַחֶסֶד חָדָשׁ לְגַמְרֵי, כִּי לְפִי הַחֶסֶד אֲשֶׁר מֵעוֹלָם לֹא הָיָה מוֹעִיל לוֹ תְּשׁוּבָה, כִּי מַה שֶּׁמּוֹעִיל תְּשׁוּבָה הוּא רַק מִצַּד הַחֶסֶד, וּמֵאַחַר שֶׁאָמְרוּ שֶׁלָּזֶה אֵין מוֹעִיל תְּשׁוּבָה, נִמְצָא שֶׁהַחֶסֶד אֲשֶׁר מֵעוֹלָם מְחַיֵּב זֹאת שֶׁלֹּא יוֹעִיל לוֹ מֵאַחַר שֶׁפָּגַם בְּאוֹר הַחֶסֶד עַצְמוֹ הַשּׁוֹרֶה אֵצֶל הַנְּקֻדָּה, עַל־כֵּן אֵין לוֹ תְּשׁוּבָה. וּכְשֶׁהַצַּדִּיק מְעוֹרֵר עָלָיו רַחֲמֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקַבֵּל תְּשׁוּבָתוֹ גַּם־כֵּן, נִמְצָא שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה עִמּוֹ חֶסֶד חָדָשׁ וְזֶה זֶה עִקַּר תִּקּוּנוֹ, כִּי חוֹזֵר לְקַבֵּל נְקֻדָּה חֲדָשָׁה וְאוֹר הַחֶסֶד חָדָשׁ (ליקוטי־הלכות, הלכות תפלין הלכה ב, אות יא). ב. עִקַּר תִּקּוּן פְּגָם זֶה בִּשְׁלֵמוּת הוּא רַק עַל־יְדֵי מָשִׁיחַ שֶׁיָּבוֹא בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, כִּי מָשִׁיחַ יָבוֹא לְתַקֵּן זֶה הַחֵטְא בְּיוֹתֵר כַּמּוּבָא, כִּי מָשִׁיחַ הוּא בְּחִינַת אוֹר הַחֶסֶד הֶחָדָשׁ הַמְתַקֵּן הַכֹּל, בְּחִינַת "וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ" (שם). ג. עִקַּר קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק הוּא עַל־יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית, כִּי צַדִּיק הוּא מָאן דְּנָטֵר בְּרִית, וּמִשָּׁם מִבְּחִינַת בְּרִית יוֹצְאִין כָּל הַדּוֹרוֹת, כִּי כָל הַדּוֹרוֹת נִמְשָׁכִין מֵהַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרֹאשׁ־בַּיִת, בִּבְחִינַת "קֹרֵא הַדֹּרוֹת מֵרֹאשׁ", וְעַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל שֵׁם ה' מִדּוֹר לְדוֹר. אֲבָל עַל־יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ וְהַסִּטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהֵם בְּחִינַת קְלִפַּת עֲמָלֵק וּפְגַם הַבְּרִית, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֵּם אוֹר הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁזְּעֵירִין אִנּוּן שֶׁזּוֹכִין לִשְׁמִירַת הַבְּרִית כָּרָאוּי, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם הַסִּטְרָא־אָחֳרָא הַנַּ"ל וּמַעְלִים מֵהֶם אוֹר הַצַּדִּיק וּמַרְחִיקָם מִמֶּנּוּ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֵּם שֵׁם ה', חַס וְשָׁלוֹם, וְגוֹבְרִים הַמְּאוֹרֵי־אֵשׁ. וְעִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הָאֵשׁ הוּא גַּם־כֵּן בְּתַאֲוָה זֹאת, כִּי יְנִיקָתָם מִבְּחִינַת אִשָּׁה וְכוּ' כַּיָּדוּעַ, וְעַל־כֵּן שָׁם עִקַּר הַמִּלְחָמָה שֶׁל הָאָדָם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֵּם בְּיוֹתֵר שֵׁם ה' וְאָז רוֹצֶה הַסִּטְרָא־אָחֳרָא בְּחִינַת קְלִפַּת הָמָן עֲמָלֵק לְכַלּוֹת לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, לְהַשְׁמִיד וְלַהֲרֹג וְכוּ', בְּחִינַת "וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד".
There is a great evil inclination in this regard among many people — and especially among those of elevated level — who, for the sake of one thing that seems to them to be a mitzvah, abandon everything else and thereby come to many corruptions — especially when this brings them to strife and dispute. And this too is the aspect of forcing the moment. And likewise this is also included in forcing the moment: when one does not wish to perform a mitzvah except when one can perform it in full completeness — and when one sees that one cannot complete it perfectly, one does not wish to do it at all. And this is a great flaw — for does one who cannot perform a whole mitzvah therefore not even perform half a mitzvah?! [] Especially sometimes in a great matter of holiness — where the very beginning of the engagement is itself a whole mitzvah, even though the final rectification in its completeness will be accomplished by others. And in truth the entire mitzvah is attributed to his name as well — since the essential beginning was through him, as is explained within. (Source: Likutay Halachos, Laws of Robbery, sub-sections [osios] י and יב — passages 10 and 12 of that Halachah.)
ֶהוּ כָּל תַּכְלִיתוֹ שֶׁלּ אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, כִּי זֶה כָּל שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא, עִקַּר חַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁיִּחְיוּ יִשְׂרָאֵל לָעוֹלָם הַבָּא, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת שֶׁל הַשָּׂגַת הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הַשְּׂעָרוֹת שֶׁל הַפֵּאוֹת וְהַזָּקָן, שֶׁהֵם בְּחִינַת מֹחִין גְּבוֹהִים מְאֹד, שֶׁהֵם בְּחִינַת מַקִּיפִין כְּנֶגֶד דַּעַת הָאָדָם, כַּמּוּבָן בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל, עַל־כֵּן אָסוּר לְגַלְּחָם כִּי הֵם צִנּוֹרוֹת עֶלְיוֹנִים שֶׁעַל־ יָדָם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת מִמַּקִּיף לִפְנִימִי, שֶׁזֶּה כָּל קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי כַּנַּ"ל. וּמֵחֲמַת שֶׁבִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ הַמַּקִּיפִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי, מֵעִבּוּר לְלֵדָה, וְלָזֶה צְרִיכִין צְעָקָה, כְּמוֹ צַעֲקַת הַיּוֹלֶדֶת קֹדֶם הַהוֹלָדָה, שֶׁזֶּה בְּבְּחִינַת אֱלֹקִים לַאֲרָמָא קָלָא. וּכְנֶגֶד זֶה הֵם בְּחִינַת הַשְּׂעָרוֹת שֶׁל הַפֵּאוֹת, כִּי "פֵּאָה" גִּימַטְרִיָּא "אֱלֹקִים" כַּמּוּבָא. וְעַל־כֵּן הִטְבִּיעַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּטֶבַע הָעוֹלָם שֶׁהַפֵּאוֹת גְּדֵלִים גַּם אֵצֶל הַתִּינוֹק, שֶׁאָז הַמֹּחִין עֲדַיִן בְּהֶעְלֵם גָּמוּר אֶצְלוֹ, וּכְמוֹ שֶׁהַתִּינוֹק גָּדֵל, כְּמוֹ־כֵן גְּדֵלִים הַמֹּחִין עִמּוֹ וְיוֹצְאִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וּמִזֶּה נִטְבָּע בְּטֶבַע הַתִּינוֹק לִצְעֹק קוֹלוֹת הַרְבֵּה, כִּי עִקַּר הוֹצָאַת הַמֹּחִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת מַקִּיפִין עַל־כָּל־פָּנִים הוּא עַל־יְדֵי הַצְּעָקָה בְּקוֹל, וְעַל־כֵּן גְּדֵלִים גַּם אָז אֶצְלוֹ שַׂעֲרוֹת הַפֵּאוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת הוֹצָאַת הַמַּקִּיפִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי, מֵעִבּוּר לְלֵדָה. אֲבָל שַׂעֲרוֹת הַזָּקָן, שֶׁהֵם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַמֹּחִין, כַּיָּדוּעַ בִּכְתָבִים שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין מִמַּקִּיף לִפְנִימִי, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַדַּעַת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תְּלֵיסַר תִּקּוּנֵי דִּיקְנָא, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְבִינִים וּמַשִּׂיגִים כָּל חִדּוּשֵׁי־תוֹרָה, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַדַּעַת מִמַּקִּיף לִפְנִים - עַל־כֵּן שַׂעֲרוֹת הַזָּקָן אֵינָם גְּדֵלִים כִּי־אִם בִּימֵי גַּדְלוּתוֹ שֶׁל הָאָדָם, שֶׁאָז זְמַן הַשְׁלָמַת הַמֹּחִין וְהַדַּעַת לְהַכְנִיס הַמַּקִּיפִין לִפְנִימִיּוּת הַדָּעַת. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין לַעֲשׂוֹתָם פְּנִימִיִּים הוּא עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, שֶׁהֵם תְּרֵין נִקְבֵי אֻדְנִין וּתְרֵין נִקְבֵי עֵינָא וּתְרֵין נִקְבֵי חוֹטְמָא וְנִקְבָא דְּפֻמָּא, וְהָעִקָּר הוּא הַפֶּה, שֶׁהוּא הַסּוֹף וְהַכְּלָל שֶׁל כָּל שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, כִּי שָׁם עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, בְּחִינַת: "מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה", עַל־כֵּן גִּדּוּל שַׂעֲרוֹת הַזָּקָן וְהַפֵּאוֹת (שֶׁעַל־יָדָם הַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין כַּנַּ"ל) הֵם סְמוּכִים לְשִׁבְעַת נִקְבֵי הָרֹאשׁ הַנַּ"ל. וְעַל־כֵּן עִקַּר גִּדּוּל הַזָּקָן (שֶׁעַל־יָדוֹ עִקַּר הַמְשָׁכַת הַמֹּחִין כַּנַּ"ל) הוּא אֵצֶל הַפֶּה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת כַּנַּ"ל. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּת הַמְשָׁכַת הַדַּעַת שֶׁל הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל הוּא לִזְכּוֹת לְהַמְשִׁיךְ אוֹתָם מִדּוֹר לְדוֹר, שֶׁזֶּה עִקַּר מִצְוַת הוֹלָדוֹת הַבָּנִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־כֵּן הַסָּרִיס שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִזְכּוֹת לְבָנִים, עַל־כֵּן אֵין לוֹ זָקָן, כִּי אֵינוֹ זוֹכֶה לְהַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁהֵם בְּחִינַת זָקָן כַּנַּ"ל (שם הל' ה, אותיות א ב ג ד ה). יח. כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַכֹּחוֹת שֶׁמְּקַבֵּל כָּל אֶחָד, כֻּלָּם הֵם בִּשְׁבִיל חַיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ שֶׁתָּלוּי בְּצַוָּארוֹ, שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם מְקַבֵּל הַמַּאֲכָל לְתוֹךְ גּוּפוֹ, שֶׁזֶּה חַיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ. וְכָל הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַחַיּוּת הַנַּ"ל מְקַבֵּל הָאָדָם דֶּרֶךְ הַלְוָאָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן עִקַּר סִלּוּק הַחוֹב וְהַהַלְוָאָה, שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שֶׁמַּחֲזִירִין הַחַיּוּת לְשָׁרְשׁוֹ, הוּא גַּם־כֵּן עַל־יְדֵי צַוָּארוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי דִּבּוּרֵי תְּפִלָּה שֶׁיּוֹצֵא מִצַּוָּארוֹ וּגְרוֹנוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וּמַעֲלֶה כָּל הַחַיּוּת וְהַכֹּחוֹת שֶׁקִּבֵּל דֶּרֶךְ שָׁם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת סִלּוּק הַחוֹבוֹת. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה וְעַל־יְדֵי־זֶה אֵינוֹ יָכוֹל לְסַלֵּק הַחוֹבוֹת, אֲזַי נֶחְשָׁב כְּמוֹ שֶׁנֶּחֱנָק בִּגְרוֹנוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַכְנִיס הָרוּחַ־ חַיִּים, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּת הָאָדָם כַּיָּדוּעַ; וְזֶה הַלֹּוֶה שֶׁפָּגַם בָּזֶה וְאֵינוֹ יָכוֹל לְסַלֵּק, נֶחְשָׁב כְּנֶחֱנָק בִּגְרוֹנוֹ מַמָּשׁ. וְזֶה מְרֻמָּז בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמְרוּ לְעִנְיַן עַרְבוּת: הֲרֵי שֶׁהָיָה חוֹנֵק אֶת חֲבֵרוֹ בַּשּׁוּק וְכוּ' (הל' אפותיקי, הל' א, אות כט). יט. הַנָּהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן וְכוּ', זֶה בְּחִינַת הַחַיּוּת הַנִּמְשָׁךְ מֵהָרֹאשׁ וְהַמֹּחַ לְתוֹךְ הַלֵּב כְּדֵי לְהַחֲיוֹת אֶת כָּל אֵיבְרֵי הַגּוּף. כִּי בִּכְלָלִיּוּת הָאָדָם נִקְרָא כְּלָלִיּוּת הָרֹאשׁ וְהַגֻּלְגַּלְתָּא בְּחִינַת עֵדֶן, שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ הַחָכְמָה וְהַמֹּחִין שֶׁהֵם הַחַיּוּת שֶׁל הָאָדָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ הַחַיּוּת לְתוֹךְ הַלֵּב שֶׁמִּמֶּנּוּ נִתְפָּרְדִין כָּל הַחַיּוּת וְכָל הַכֹּחוֹת לְכָל אֵיבְרֵי הָאָדָם שֶׁכְּלוּלִין בְּאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת הָאַרְבַּע מִדּוֹת. וְכֵן כָּל הַמִּדּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין וְנִתְפָּרְדִין מֵהַלֵּב שֶׁהוּא מְקוֹר כָּל הַמִּדּוֹת לְטוֹב וּלְרַע, כִּי עִקַּר כָּל הַמִּדּוֹת הֵם בַּלֵּב, וְהָעִקָּר לְהַמְשִׁיךְ שֹׁרֶשׁ הַחָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ לְהַחֲיוֹת וּלְהַשְׁקוֹת אֶת הַלֵּב, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ שֶׁל הָאָדָם בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, כִּי עֶצֶם הַחָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ רָחוֹק מְאֹד מִכָּל הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת רָעוֹת, וְעִקַּר הַמִּלְחָמָה - לְקַשֵּׁר הַחָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ עִם הַלֵּב בִּבְחִינַת "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ וְכוּ'". וְכֵן הַצַּדִּיק־הָאֱמֶת נֶגֶד הָעוֹלָם הוּא בְּחִינַת רֹאשׁ, וְהָעוֹלָם נֶגְדּוֹ הֵם בְּחִינַת גּוּף, וְעִקַּר הַתִּקּוּן - כְּשֶׁזּוֹכִין לִהְיוֹת מְקֹרָב וּמְקֻשָּׁר לְהַצַּדִּיק כְּמוֹ הַגּוּף עִם הָרֹאשׁ, שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ הַנָּהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן, דְּהַיְנוּ הַחַיּוּת מֵהַצַּדִּיק, לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן, שֶׁהוּא כְּלַל הַגּוּף שֶׁעִקָּרוֹ הַלֵּב, אֲשֶׁר מִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים, בְּחִינַת כָּל הַמִּדּוֹת הַכְּלוּלִים בְּאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת כַּנַּ"ל (הל' מצרנות, ה"ד, אות ט). כ. הָאָדָם וְכָל הַתָּלוּי בּוֹ וְנִלְוֶה אֵלָיו, הַכֹּל הוּא בִּבְחִינוֹת "סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה", כִּי כָּל דָּבָר יֶשׁ לוֹ שֹׁרֶשׁ לְמַעְלָה, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁבְּכָאן הַדָּבָר מֻצָּב אַרְצָה, כִּי מְלֻבָּשׁ בְּאַרְצִיּוּת וְגַשְׁמִיּוּת, אֲבָל רֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה, כִּי יֶשׁ בּוֹ חָכְמָה וָשֵׂכֶל שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ שֶׁמַּגִּיעַ עַד לַשָּׁמַיִם לְמָעְלָה. וְעִקַּר הַמִּלְחָמָה שֶׁל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר גַּשְׁמִיּוּת הַדָּבָר, רַק לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר כְּדֵי שֶׁיִּתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־ יְדֵי אוֹתוֹ הַדָּבָר, כִּי הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הוּא עִקַּר הַחַיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה וְכוּ'", וְהוּא אוֹר גָּדוֹל לְהָאִיר לְהָאָדָם שֶׁזּוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשֵּׂכֶל וְהַחַיּוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר לְקָרֵב אוֹתוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ (הל' פקדון ה"ד, אותיות יד יט). כא. עִנְיָן זֶה לְקַשֵּׁר הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת, דְּהַיְנוּ לְהִסְתַּכֵּל בְּכָל דָּבָר עַל הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי כָּל הַדְּבָרִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ - זֶה הָעִנְיָן הוּא גָּבֹהַּ וְנֶעְלָם מְאֹד מִבְּנֵי־אָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר עַל־יָדָהּ מַכְנִיעִין הַיֵּצֶר הָרָע וּמַגְבִּירִין הַיֵּצֶר טוֹב עַל הַיֵּצֶר הָרָע. וְכָל אֶחָד, כְּפִי מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת לִבּוֹ, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לְזֶה הַשֵּׂכֶל. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁמְּשַׁבֵּר הַתַּאֲווֹת צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צִמְצוּם בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס הַגְּבוּל לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת. מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁמְּשֻׁקָּע עֲדַיִן בְּתַאֲווֹת, שֶׁצָּרִיךְ בְּוַדַּאי לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס לֵידַע יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. עַל־כֵּן עִקַּר הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת הוּא הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא כְּלַל הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּכְשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאֵיזֶה דָּבָר, יֵדַע וְיַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ בְּזֶה הַדָּבָר שֵׂכֶל גָּדוֹל וִיכוֹלִין לְהַכִּיר בְּזֶה הַדָּבָר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְאִם יִזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין בָּזֶה אֵיזֶה שֵׂכֶל הַנּוֹגֵעַ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ - מַה טּוֹב; וְאִם לָאו - יְצַמְצֵם וְיִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, עַד שֶׁיְּזְכֶּה שֶׁיְּזַכֵּךְ גּוּפוֹ כָּרָאוּי, אָז יִזְכֶּה לְהָבִין כָּרָאוּי לוֹ. אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים אֲפִלּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הֵיטֵב הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, הוּא מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שֶׁבֶּאֱמֶת יֶשׁ בּוֹ חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל, כִּי "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־ זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ וְכוּ'" (שם אות כא). כב. שָׁמַיִם וָאָרֶץ הֵם בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת וְחִיצוֹנִיּוּת, וְעַל־כֵּן הָאָדָם הוֹלֵךְ בְּקוֹמָה זְקוּפָה בֵּין הַשָּׁמַיִם וּבֵין הָאָרֶץ, כִּי הוּא סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה, כִּי מְלֻבָּשׁ בְּגוּף שֶׁהוּא בְּחִינַת חִיצוֹנִיּוּת, בְּחִינַת אֶרֶץ, אֲבָל רֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה, כִּי הָאָדָם צָרִיךְ לְקַשֵּׁר הַכֹּל לְשָׁרְשׁוֹ שֶׁהוּא הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל, שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת כָּל דָּבָר וְחַיּוּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה וְכוּ'", וַאֲזַי הוּא חַי לְעוֹלָם (שם הלכה ד, אות כב). ברית – פגמו ותקונווְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ (שמות יט, ה): א. מִשְּׁבִירַת כְּלֵי חֶסֶד, מִזֶּה נִתְהַוּוּ כָּל אֲהָבוֹת רָעוֹת וּנְפוּלוֹת, וְאוֹר הַחֶסֶד נִשְׁאָר בִּיסוֹד דַּאֲצִילוּת, הַיְנוּ אֵצֶל הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת שָׁלוֹם, בְּחִינַת צַדִּיק. וְהִנֵּה בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ בְּחִינַת נְקֻדָּה, בְּחִינַת צַדִּיק, אַךְ עִקַּר אוֹר הַנְּקֻדָּה הַכְּלָלִית הוּא אֵצֶל הַצַּדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, שֶׁמִּמֶּנּוּ מְקַבְּלִין כָּל הַנְּקֻדּוֹת. וְהִנֵּה הַנְּקֻדָּה הַזֹּאת הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, שֶׁהוּא קְבִיעָא וְקַיָּמָא, כִּי הִיא קְבוּעָה בִּקְדֻשָּׁתָהּ תָּמִיד וְאֵינָהּ יוֹצְאָה לַחוּץ, וְגַם אֵינָהּ מְאִירָה לְמַטָּה כִּי־אִם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת. וְזֶה בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַזִּוּוּג דִּקְדֻשָּׁה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ אוֹר הַנְּקֻדָּה מִבְּחִינַת יְסוֹד בְּרִית שָׁלוֹם לִבְחִינַת מַלְכוּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת "אִשָּׁה יִרְאַת הַשֵּׁם", הַיְנוּ לְבַת־זוּגוֹ; וְעַל־יְדֵי אוֹר הַנְּקֻדָּה הַזֹּאת נִתְתַּקֵּן בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וְעַל־כֵּן עִקַּר הַזִּוּוּג בְּשַׁבָּת, שֶׁאָז מְאִירָה הַנְּקֻדָּה הַנַּ"ל. אֲבָל כְּשֶׁחַס וְשָׁלוֹם מוֹצִיא הַטִּפָּה לְבַטָּלָה, נִמְצָא שֶׁחַס וְשָׁלוֹם מַמְשִׁיךְ אוֹר הַנְּקֻדָּה עַצְמָהּ שֶׁבִּיסוֹד לַחוּץ, וּכְאִלּוּ מַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם וְהוּא מְחַדֵּשׁ שְׁבִירַת כֵּלִים, וּכְאִלּוּ עוֹקֵר מַזָּלוֹ חַס וְשָׁלוֹם, כִּי חַס וְשָׁלוֹם עוֹקֵר הַנְּקֻדָּה שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ חַיּוּתוֹ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ שֶׁאֵין מוֹעִיל לוֹ תְּשׁוּבָה, כִּי עִקַּר הַתְּשׁוּבָה וְהַתִּקּוּן לְכָל הַחֲטָאִים הַנִּמְשָׁכִין מֵאֲהָבוֹת רָעוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, הוּא עַל־יְדֵי שֶׁמַּמְשִׁיךְ אוֹר הַחֶסֶד הַשּׁוֹרֶה אֵצֶל הַנְּקֻדָּה, אֲבָל זֶה שֶׁפָּגַם בְּהַנְּקֻדָּה עַצְמָהּ - לְהֵיכָן יָשׁוּב? אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן בֶּאֱמֶת אֵין לְךָ דָּבָר שֶׁעוֹמֵד בִּפְנֵי הַתְּשׁוּבָה, אַךְ עִקַּר תְּשׁוּבָתוֹ וְתִקּוּנוֹ הוּא רַק עַל־יְדֵי צַדִּיק הַדּוֹר, שֶׁהוּא הַנְּקֻדָּה הַכְּלָלִית וְהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּקֻדּוֹת, וְעַל־כֵּן יֶשׁ לוֹ כֹּחַ לְהָאִיר לוֹ הַנְּקֻדָּה מֵחָדָשׁ. גַּם הוּא מְעוֹרֵר וּמַמְשִׁיךְ עָלָיו אוֹר הַחֶסֶד חָדָשׁ לְגַמְרֵי, כִּי לְפִי הַחֶסֶד אֲשֶׁר מֵעוֹלָם לֹא הָיָה מוֹעִיל לוֹ תְּשׁוּבָה, כִּי מַה שֶּׁמּוֹעִיל תְּשׁוּבָה הוּא רַק מִצַּד הַחֶסֶד, וּמֵאַחַר שֶׁאָמְרוּ שֶׁלָּזֶה אֵין מוֹעִיל תְּשׁוּבָה, נִמְצָא שֶׁהַחֶסֶד אֲשֶׁר מֵעוֹלָם מְחַיֵּב זֹאת שֶׁלֹּא יוֹעִיל לוֹ מֵאַחַר שֶׁפָּגַם בְּאוֹר הַחֶסֶד עַצְמוֹ הַשּׁוֹרֶה אֵצֶל הַנְּקֻדָּה, עַל־כֵּן אֵין לוֹ תְּשׁוּבָה. וּכְשֶׁהַצַּדִּיק מְעוֹרֵר עָלָיו רַחֲמֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקַבֵּל תְּשׁוּבָתוֹ גַּם־כֵּן, נִמְצָא שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה עִמּוֹ חֶסֶד חָדָשׁ וְזֶה זֶה עִקַּר תִּקּוּנוֹ, כִּי חוֹזֵר לְקַבֵּל נְקֻדָּה חֲדָשָׁה וְאוֹר הַחֶסֶד חָדָשׁ (ליקוטי־הלכות, הלכות תפלין הלכה ב, אות יא). ב. עִקַּר תִּקּוּן פְּגָם זֶה בִּשְׁלֵמוּת הוּא רַק עַל־יְדֵי מָשִׁיחַ שֶׁיָּבוֹא בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, כִּי מָשִׁיחַ יָבוֹא לְתַקֵּן זֶה הַחֵטְא בְּיוֹתֵר כַּמּוּבָא, כִּי מָשִׁיחַ הוּא בְּחִינַת אוֹר הַחֶסֶד הֶחָדָשׁ הַמְתַקֵּן הַכֹּל, בְּחִינַת "וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ" (שם). ג. עִקַּר קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק הוּא עַל־יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית, כִּי צַדִּיק הוּא מָאן דְּנָטֵר בְּרִית, וּמִשָּׁם מִבְּחִינַת בְּרִית יוֹצְאִין כָּל הַדּוֹרוֹת, כִּי כָל הַדּוֹרוֹת נִמְשָׁכִין מֵהַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרֹאשׁ־בַּיִת, בִּבְחִינַת "קֹרֵא הַדֹּרוֹת מֵרֹאשׁ", וְעַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל שֵׁם ה' מִדּוֹר לְדוֹר. אֲבָל עַל־יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ וְהַסִּטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהֵם בְּחִינַת קְלִפַּת עֲמָלֵק וּפְגַם הַבְּרִית, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֵּם אוֹר הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁזְּעֵירִין אִנּוּן שֶׁזּוֹכִין לִשְׁמִירַת הַבְּרִית כָּרָאוּי, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם הַסִּטְרָא־אָחֳרָא הַנַּ"ל וּמַעְלִים מֵהֶם אוֹר הַצַּדִּיק וּמַרְחִיקָם מִמֶּנּוּ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֵּם שֵׁם ה', חַס וְשָׁלוֹם, וְגוֹבְרִים הַמְּאוֹרֵי־אֵשׁ. וְעִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הָאֵשׁ הוּא גַּם־כֵּן בְּתַאֲוָה זֹאת, כִּי יְנִיקָתָם מִבְּחִינַת אִשָּׁה וְכוּ' כַּיָּדוּעַ, וְעַל־כֵּן שָׁם עִקַּר הַמִּלְחָמָה שֶׁל הָאָדָם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֵּם בְּיוֹתֵר שֵׁם ה' וְאָז רוֹצֶה הַסִּטְרָא־אָחֳרָא בְּחִינַת קְלִפַּת הָמָן עֲמָלֵק לְכַלּוֹת לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, לְהַשְׁמִיד וְלַהֲרֹג וְכוּ', בְּחִינַת "וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד".
Our Sages of blessed memory taught: "Ain l'hekdesh ela m'komo ush'ato — Sacred things have nothing except their place and their time" []. That is: one who wishes to sanctify himself in the holiness of Israel — the essential counsel for him is to know that he has nothing except his place and his time — meaning: that very hour and place in which he now stands. And let him not think about any other hour or any other place at all — rather, let him strive and strengthen himself to sanctify himself in that hour and place. For the other hour and the other place is an entirely different matter etc. (Source: Likutay Halachos, Laws of Robbery, sub-section [os] כ — passage 20 of that Halachah.)
ֶהוּ כָּל תַּכְלִיתוֹ שֶׁלּ אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, כִּי זֶה כָּל שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא, עִקַּר חַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁיִּחְיוּ יִשְׂרָאֵל לָעוֹלָם הַבָּא, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת שֶׁל הַשָּׂגַת הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הַשְּׂעָרוֹת שֶׁל הַפֵּאוֹת וְהַזָּקָן, שֶׁהֵם בְּחִינַת מֹחִין גְּבוֹהִים מְאֹד, שֶׁהֵם בְּחִינַת מַקִּיפִין כְּנֶגֶד דַּעַת הָאָדָם, כַּמּוּבָן בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל, עַל־כֵּן אָסוּר לְגַלְּחָם כִּי הֵם צִנּוֹרוֹת עֶלְיוֹנִים שֶׁעַל־ יָדָם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת מִמַּקִּיף לִפְנִימִי, שֶׁזֶּה כָּל קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי כַּנַּ"ל. וּמֵחֲמַת שֶׁבִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ הַמַּקִּיפִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי, מֵעִבּוּר לְלֵדָה, וְלָזֶה צְרִיכִין צְעָקָה, כְּמוֹ צַעֲקַת הַיּוֹלֶדֶת קֹדֶם הַהוֹלָדָה, שֶׁזֶּה בְּבְּחִינַת אֱלֹקִים לַאֲרָמָא קָלָא. וּכְנֶגֶד זֶה הֵם בְּחִינַת הַשְּׂעָרוֹת שֶׁל הַפֵּאוֹת, כִּי "פֵּאָה" גִּימַטְרִיָּא "אֱלֹקִים" כַּמּוּבָא. וְעַל־כֵּן הִטְבִּיעַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּטֶבַע הָעוֹלָם שֶׁהַפֵּאוֹת גְּדֵלִים גַּם אֵצֶל הַתִּינוֹק, שֶׁאָז הַמֹּחִין עֲדַיִן בְּהֶעְלֵם גָּמוּר אֶצְלוֹ, וּכְמוֹ שֶׁהַתִּינוֹק גָּדֵל, כְּמוֹ־כֵן גְּדֵלִים הַמֹּחִין עִמּוֹ וְיוֹצְאִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וּמִזֶּה נִטְבָּע בְּטֶבַע הַתִּינוֹק לִצְעֹק קוֹלוֹת הַרְבֵּה, כִּי עִקַּר הוֹצָאַת הַמֹּחִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת מַקִּיפִין עַל־כָּל־פָּנִים הוּא עַל־יְדֵי הַצְּעָקָה בְּקוֹל, וְעַל־כֵּן גְּדֵלִים גַּם אָז אֶצְלוֹ שַׂעֲרוֹת הַפֵּאוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת הוֹצָאַת הַמַּקִּיפִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי, מֵעִבּוּר לְלֵדָה. אֲבָל שַׂעֲרוֹת הַזָּקָן, שֶׁהֵם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַמֹּחִין, כַּיָּדוּעַ בִּכְתָבִים שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין מִמַּקִּיף לִפְנִימִי, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַדַּעַת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תְּלֵיסַר תִּקּוּנֵי דִּיקְנָא, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְבִינִים וּמַשִּׂיגִים כָּל חִדּוּשֵׁי־תוֹרָה, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַדַּעַת מִמַּקִּיף לִפְנִים - עַל־כֵּן שַׂעֲרוֹת הַזָּקָן אֵינָם גְּדֵלִים כִּי־אִם בִּימֵי גַּדְלוּתוֹ שֶׁל הָאָדָם, שֶׁאָז זְמַן הַשְׁלָמַת הַמֹּחִין וְהַדַּעַת לְהַכְנִיס הַמַּקִּיפִין לִפְנִימִיּוּת הַדָּעַת. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין לַעֲשׂוֹתָם פְּנִימִיִּים הוּא עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, שֶׁהֵם תְּרֵין נִקְבֵי אֻדְנִין וּתְרֵין נִקְבֵי עֵינָא וּתְרֵין נִקְבֵי חוֹטְמָא וְנִקְבָא דְּפֻמָּא, וְהָעִקָּר הוּא הַפֶּה, שֶׁהוּא הַסּוֹף וְהַכְּלָל שֶׁל כָּל שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, כִּי שָׁם עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, בְּחִינַת: "מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה", עַל־כֵּן גִּדּוּל שַׂעֲרוֹת הַזָּקָן וְהַפֵּאוֹת (שֶׁעַל־יָדָם הַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין כַּנַּ"ל) הֵם סְמוּכִים לְשִׁבְעַת נִקְבֵי הָרֹאשׁ הַנַּ"ל. וְעַל־כֵּן עִקַּר גִּדּוּל הַזָּקָן (שֶׁעַל־יָדוֹ עִקַּר הַמְשָׁכַת הַמֹּחִין כַּנַּ"ל) הוּא אֵצֶל הַפֶּה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת כַּנַּ"ל. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּת הַמְשָׁכַת הַדַּעַת שֶׁל הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל הוּא לִזְכּוֹת לְהַמְשִׁיךְ אוֹתָם מִדּוֹר לְדוֹר, שֶׁזֶּה עִקַּר מִצְוַת הוֹלָדוֹת הַבָּנִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־כֵּן הַסָּרִיס שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִזְכּוֹת לְבָנִים, עַל־כֵּן אֵין לוֹ זָקָן, כִּי אֵינוֹ זוֹכֶה לְהַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁהֵם בְּחִינַת זָקָן כַּנַּ"ל (שם הל' ה, אותיות א ב ג ד ה). יח. כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַכֹּחוֹת שֶׁמְּקַבֵּל כָּל אֶחָד, כֻּלָּם הֵם בִּשְׁבִיל חַיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ שֶׁתָּלוּי בְּצַוָּארוֹ, שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם מְקַבֵּל הַמַּאֲכָל לְתוֹךְ גּוּפוֹ, שֶׁזֶּה חַיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ. וְכָל הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַחַיּוּת הַנַּ"ל מְקַבֵּל הָאָדָם דֶּרֶךְ הַלְוָאָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן עִקַּר סִלּוּק הַחוֹב וְהַהַלְוָאָה, שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שֶׁמַּחֲזִירִין הַחַיּוּת לְשָׁרְשׁוֹ, הוּא גַּם־כֵּן עַל־יְדֵי צַוָּארוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי דִּבּוּרֵי תְּפִלָּה שֶׁיּוֹצֵא מִצַּוָּארוֹ וּגְרוֹנוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וּמַעֲלֶה כָּל הַחַיּוּת וְהַכֹּחוֹת שֶׁקִּבֵּל דֶּרֶךְ שָׁם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת סִלּוּק הַחוֹבוֹת. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה וְעַל־יְדֵי־זֶה אֵינוֹ יָכוֹל לְסַלֵּק הַחוֹבוֹת, אֲזַי נֶחְשָׁב כְּמוֹ שֶׁנֶּחֱנָק בִּגְרוֹנוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַכְנִיס הָרוּחַ־ חַיִּים, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּת הָאָדָם כַּיָּדוּעַ; וְזֶה הַלֹּוֶה שֶׁפָּגַם בָּזֶה וְאֵינוֹ יָכוֹל לְסַלֵּק, נֶחְשָׁב כְּנֶחֱנָק בִּגְרוֹנוֹ מַמָּשׁ. וְזֶה מְרֻמָּז בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמְרוּ לְעִנְיַן עַרְבוּת: הֲרֵי שֶׁהָיָה חוֹנֵק אֶת חֲבֵרוֹ בַּשּׁוּק וְכוּ' (הל' אפותיקי, הל' א, אות כט). יט. הַנָּהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן וְכוּ', זֶה בְּחִינַת הַחַיּוּת הַנִּמְשָׁךְ מֵהָרֹאשׁ וְהַמֹּחַ לְתוֹךְ הַלֵּב כְּדֵי לְהַחֲיוֹת אֶת כָּל אֵיבְרֵי הַגּוּף. כִּי בִּכְלָלִיּוּת הָאָדָם נִקְרָא כְּלָלִיּוּת הָרֹאשׁ וְהַגֻּלְגַּלְתָּא בְּחִינַת עֵדֶן, שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ הַחָכְמָה וְהַמֹּחִין שֶׁהֵם הַחַיּוּת שֶׁל הָאָדָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ הַחַיּוּת לְתוֹךְ הַלֵּב שֶׁמִּמֶּנּוּ נִתְפָּרְדִין כָּל הַחַיּוּת וְכָל הַכֹּחוֹת לְכָל אֵיבְרֵי הָאָדָם שֶׁכְּלוּלִין בְּאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת הָאַרְבַּע מִדּוֹת. וְכֵן כָּל הַמִּדּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין וְנִתְפָּרְדִין מֵהַלֵּב שֶׁהוּא מְקוֹר כָּל הַמִּדּוֹת לְטוֹב וּלְרַע, כִּי עִקַּר כָּל הַמִּדּוֹת הֵם בַּלֵּב, וְהָעִקָּר לְהַמְשִׁיךְ שֹׁרֶשׁ הַחָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ לְהַחֲיוֹת וּלְהַשְׁקוֹת אֶת הַלֵּב, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ שֶׁל הָאָדָם בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, כִּי עֶצֶם הַחָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ רָחוֹק מְאֹד מִכָּל הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת רָעוֹת, וְעִקַּר הַמִּלְחָמָה - לְקַשֵּׁר הַחָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ עִם הַלֵּב בִּבְחִינַת "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ וְכוּ'". וְכֵן הַצַּדִּיק־הָאֱמֶת נֶגֶד הָעוֹלָם הוּא בְּחִינַת רֹאשׁ, וְהָעוֹלָם נֶגְדּוֹ הֵם בְּחִינַת גּוּף, וְעִקַּר הַתִּקּוּן - כְּשֶׁזּוֹכִין לִהְיוֹת מְקֹרָב וּמְקֻשָּׁר לְהַצַּדִּיק כְּמוֹ הַגּוּף עִם הָרֹאשׁ, שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ הַנָּהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן, דְּהַיְנוּ הַחַיּוּת מֵהַצַּדִּיק, לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן, שֶׁהוּא כְּלַל הַגּוּף שֶׁעִקָּרוֹ הַלֵּב, אֲשֶׁר מִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים, בְּחִינַת כָּל הַמִּדּוֹת הַכְּלוּלִים בְּאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת כַּנַּ"ל (הל' מצרנות, ה"ד, אות ט). כ. הָאָדָם וְכָל הַתָּלוּי בּוֹ וְנִלְוֶה אֵלָיו, הַכֹּל הוּא בִּבְחִינוֹת "סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה", כִּי כָּל דָּבָר יֶשׁ לוֹ שֹׁרֶשׁ לְמַעְלָה, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁבְּכָאן הַדָּבָר מֻצָּב אַרְצָה, כִּי מְלֻבָּשׁ בְּאַרְצִיּוּת וְגַשְׁמִיּוּת, אֲבָל רֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה, כִּי יֶשׁ בּוֹ חָכְמָה וָשֵׂכֶל שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ שֶׁמַּגִּיעַ עַד לַשָּׁמַיִם לְמָעְלָה. וְעִקַּר הַמִּלְחָמָה שֶׁל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר גַּשְׁמִיּוּת הַדָּבָר, רַק לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר כְּדֵי שֶׁיִּתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־ יְדֵי אוֹתוֹ הַדָּבָר, כִּי הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הוּא עִקַּר הַחַיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה וְכוּ'", וְהוּא אוֹר גָּדוֹל לְהָאִיר לְהָאָדָם שֶׁזּוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשֵּׂכֶל וְהַחַיּוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר לְקָרֵב אוֹתוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ (הל' פקדון ה"ד, אותיות יד יט). כא. עִנְיָן זֶה לְקַשֵּׁר הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת, דְּהַיְנוּ לְהִסְתַּכֵּל בְּכָל דָּבָר עַל הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי כָּל הַדְּבָרִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ - זֶה הָעִנְיָן הוּא גָּבֹהַּ וְנֶעְלָם מְאֹד מִבְּנֵי־אָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר עַל־יָדָהּ מַכְנִיעִין הַיֵּצֶר הָרָע וּמַגְבִּירִין הַיֵּצֶר טוֹב עַל הַיֵּצֶר הָרָע. וְכָל אֶחָד, כְּפִי מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת לִבּוֹ, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לְזֶה הַשֵּׂכֶל. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁמְּשַׁבֵּר הַתַּאֲווֹת צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צִמְצוּם בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס הַגְּבוּל לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת. מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁמְּשֻׁקָּע עֲדַיִן בְּתַאֲווֹת, שֶׁצָּרִיךְ בְּוַדַּאי לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס לֵידַע יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. עַל־כֵּן עִקַּר הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת הוּא הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא כְּלַל הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּכְשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאֵיזֶה דָּבָר, יֵדַע וְיַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ בְּזֶה הַדָּבָר שֵׂכֶל גָּדוֹל וִיכוֹלִין לְהַכִּיר בְּזֶה הַדָּבָר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְאִם יִזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין בָּזֶה אֵיזֶה שֵׂכֶל הַנּוֹגֵעַ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ - מַה טּוֹב; וְאִם לָאו - יְצַמְצֵם וְיִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, עַד שֶׁיְּזְכֶּה שֶׁיְּזַכֵּךְ גּוּפוֹ כָּרָאוּי, אָז יִזְכֶּה לְהָבִין כָּרָאוּי לוֹ. אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים אֲפִלּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הֵיטֵב הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, הוּא מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שֶׁבֶּאֱמֶת יֶשׁ בּוֹ חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל, כִּי "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־ זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ וְכוּ'" (שם אות כא). כב. שָׁמַיִם וָאָרֶץ הֵם בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת וְחִיצוֹנִיּוּת, וְעַל־כֵּן הָאָדָם הוֹלֵךְ בְּקוֹמָה זְקוּפָה בֵּין הַשָּׁמַיִם וּבֵין הָאָרֶץ, כִּי הוּא סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה, כִּי מְלֻבָּשׁ בְּגוּף שֶׁהוּא בְּחִינַת חִיצוֹנִיּוּת, בְּחִינַת אֶרֶץ, אֲבָל רֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה, כִּי הָאָדָם צָרִיךְ לְקַשֵּׁר הַכֹּל לְשָׁרְשׁוֹ שֶׁהוּא הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל, שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת כָּל דָּבָר וְחַיּוּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה וְכוּ'", וַאֲזַי הוּא חַי לְעוֹלָם (שם הלכה ד, אות כב). ברית – פגמו ותקונווְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ (שמות יט, ה): א. מִשְּׁבִירַת כְּלֵי חֶסֶד, מִזֶּה נִתְהַוּוּ כָּל אֲהָבוֹת רָעוֹת וּנְפוּלוֹת, וְאוֹר הַחֶסֶד נִשְׁאָר בִּיסוֹד דַּאֲצִילוּת, הַיְנוּ אֵצֶל הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת שָׁלוֹם, בְּחִינַת צַדִּיק. וְהִנֵּה בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ בְּחִינַת נְקֻדָּה, בְּחִינַת צַדִּיק, אַךְ עִקַּר אוֹר הַנְּקֻדָּה הַכְּלָלִית הוּא אֵצֶל הַצַּדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, שֶׁמִּמֶּנּוּ מְקַבְּלִין כָּל הַנְּקֻדּוֹת. וְהִנֵּה הַנְּקֻדָּה הַזֹּאת הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, שֶׁהוּא קְבִיעָא וְקַיָּמָא, כִּי הִיא קְבוּעָה בִּקְדֻשָּׁתָהּ תָּמִיד וְאֵינָהּ יוֹצְאָה לַחוּץ, וְגַם אֵינָהּ מְאִירָה לְמַטָּה כִּי־אִם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת. וְזֶה בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַזִּוּוּג דִּקְדֻשָּׁה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ אוֹר הַנְּקֻדָּה מִבְּחִינַת יְסוֹד בְּרִית שָׁלוֹם לִבְחִינַת מַלְכוּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת "אִשָּׁה יִרְאַת הַשֵּׁם", הַיְנוּ לְבַת־זוּגוֹ; וְעַל־יְדֵי אוֹר הַנְּקֻדָּה הַזֹּאת נִתְתַּקֵּן בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וְעַל־כֵּן עִקַּר הַזִּוּוּג בְּשַׁבָּת, שֶׁאָז מְאִירָה הַנְּקֻדָּה הַנַּ"ל. אֲבָל כְּשֶׁחַס וְשָׁלוֹם מוֹצִיא הַטִּפָּה לְבַטָּלָה, נִמְצָא שֶׁחַס וְשָׁלוֹם מַמְשִׁיךְ אוֹר הַנְּקֻדָּה עַצְמָהּ שֶׁבִּיסוֹד לַחוּץ, וּכְאִלּוּ מַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם וְהוּא מְחַדֵּשׁ שְׁבִירַת כֵּלִים, וּכְאִלּוּ עוֹקֵר מַזָּלוֹ חַס וְשָׁלוֹם, כִּי חַס וְשָׁלוֹם עוֹקֵר הַנְּקֻדָּה שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ חַיּוּתוֹ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ שֶׁאֵין מוֹעִיל לוֹ תְּשׁוּבָה, כִּי עִקַּר הַתְּשׁוּבָה וְהַתִּקּוּן לְכָל הַחֲטָאִים הַנִּמְשָׁכִין מֵאֲהָבוֹת רָעוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, הוּא עַל־יְדֵי שֶׁמַּמְשִׁיךְ אוֹר הַחֶסֶד הַשּׁוֹרֶה אֵצֶל הַנְּקֻדָּה, אֲבָל זֶה שֶׁפָּגַם בְּהַנְּקֻדָּה עַצְמָהּ - לְהֵיכָן יָשׁוּב? אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן בֶּאֱמֶת אֵין לְךָ דָּבָר שֶׁעוֹמֵד בִּפְנֵי הַתְּשׁוּבָה, אַךְ עִקַּר תְּשׁוּבָתוֹ וְתִקּוּנוֹ הוּא רַק עַל־יְדֵי צַדִּיק הַדּוֹר, שֶׁהוּא הַנְּקֻדָּה הַכְּלָלִית וְהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּקֻדּוֹת, וְעַל־כֵּן יֶשׁ לוֹ כֹּחַ לְהָאִיר לוֹ הַנְּקֻדָּה מֵחָדָשׁ. גַּם הוּא מְעוֹרֵר וּמַמְשִׁיךְ עָלָיו אוֹר הַחֶסֶד חָדָשׁ לְגַמְרֵי, כִּי לְפִי הַחֶסֶד אֲשֶׁר מֵעוֹלָם לֹא הָיָה מוֹעִיל לוֹ תְּשׁוּבָה, כִּי מַה שֶּׁמּוֹעִיל תְּשׁוּבָה הוּא רַק מִצַּד הַחֶסֶד, וּמֵאַחַר שֶׁאָמְרוּ שֶׁלָּזֶה אֵין מוֹעִיל תְּשׁוּבָה, נִמְצָא שֶׁהַחֶסֶד אֲשֶׁר מֵעוֹלָם מְחַיֵּב זֹאת שֶׁלֹּא יוֹעִיל לוֹ מֵאַחַר שֶׁפָּגַם בְּאוֹר הַחֶסֶד עַצְמוֹ הַשּׁוֹרֶה אֵצֶל הַנְּקֻדָּה, עַל־כֵּן אֵין לוֹ תְּשׁוּבָה. וּכְשֶׁהַצַּדִּיק מְעוֹרֵר עָלָיו רַחֲמֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקַבֵּל תְּשׁוּבָתוֹ גַּם־כֵּן, נִמְצָא שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה עִמּוֹ חֶסֶד חָדָשׁ וְזֶה זֶה עִקַּר תִּקּוּנוֹ, כִּי חוֹזֵר לְקַבֵּל נְקֻדָּה חֲדָשָׁה וְאוֹר הַחֶסֶד חָדָשׁ (ליקוטי־הלכות, הלכות תפלין הלכה ב, אות יא). ב. עִקַּר תִּקּוּן פְּגָם זֶה בִּשְׁלֵמוּת הוּא רַק עַל־יְדֵי מָשִׁיחַ שֶׁיָּבוֹא בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, כִּי מָשִׁיחַ יָבוֹא לְתַקֵּן זֶה הַחֵטְא בְּיוֹתֵר כַּמּוּבָא, כִּי מָשִׁיחַ הוּא בְּחִינַת אוֹר הַחֶסֶד הֶחָדָשׁ הַמְתַקֵּן הַכֹּל, בְּחִינַת "וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ" (שם). ג. עִקַּר קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק הוּא עַל־יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית, כִּי צַדִּיק הוּא מָאן דְּנָטֵר בְּרִית, וּמִשָּׁם מִבְּחִינַת בְּרִית יוֹצְאִין כָּל הַדּוֹרוֹת, כִּי כָל הַדּוֹרוֹת נִמְשָׁכִין מֵהַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרֹאשׁ־בַּיִת, בִּבְחִינַת "קֹרֵא הַדֹּרוֹת מֵרֹאשׁ", וְעַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל שֵׁם ה' מִדּוֹר לְדוֹר. אֲבָל עַל־יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ וְהַסִּטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהֵם בְּחִינַת קְלִפַּת עֲמָלֵק וּפְגַם הַבְּרִית, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֵּם אוֹר הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁזְּעֵירִין אִנּוּן שֶׁזּוֹכִין לִשְׁמִירַת הַבְּרִית כָּרָאוּי, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם הַסִּטְרָא־אָחֳרָא הַנַּ"ל וּמַעְלִים מֵהֶם אוֹר הַצַּדִּיק וּמַרְחִיקָם מִמֶּנּוּ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֵּם שֵׁם ה', חַס וְשָׁלוֹם, וְגוֹבְרִים הַמְּאוֹרֵי־אֵשׁ. וְעִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הָאֵשׁ הוּא גַּם־כֵּן בְּתַאֲוָה זֹאת, כִּי יְנִיקָתָם מִבְּחִינַת אִשָּׁה וְכוּ' כַּיָּדוּעַ, וְעַל־כֵּן שָׁם עִקַּר הַמִּלְחָמָה שֶׁל הָאָדָם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֵּם בְּיוֹתֵר שֵׁם ה' וְאָז רוֹצֶה הַסִּטְרָא־אָחֳרָא בְּחִינַת קְלִפַּת הָמָן עֲמָלֵק לְכַלּוֹת לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, לְהַשְׁמִיד וְלַהֲרֹג וְכוּ', בְּחִינַת "וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד".
Even though one must be very zealous [zariz] in one's service of Hashem, may He be blessed — even so, one cannot force the moment at all. Rather: go and move slowly, gently, step by step [lailech v'lehisnahel l'at l'at — to walk and to lead gently and gradually] — in the aspect of: "One who comes to purify himself is assisted from Above — but they say to him: Wait" . And as Yaakov Avinu, peace be upon him, said: "Hay'ladim rachim — The children are tender… va'ani esnahala l'iti l'regel ham'lachah asher l'fanai v'l'regel hay'ladim — and I will lead at my pace, according to the work before me and according to the pace of the children…" . And there is much to say about this. (Source: Likutay Halachos, Laws of Robbery, sub-section [os] כא — passage 21 of that Halachah.) These four sections form a cohesive cluster around a single central concept: dochek es hasha'ah — forcing the moment. The teaching is that almost all spiritual failure — from the sin of Adam HaRishon to the subtle flaws of the greatest Tzadikim — traces back to this one root: acting before the right time, before one's level is ready, before the spiritual "ripeness" has arrived. §162 traces this as the root of all transgression. §163 gives two specific applications: abandoning everything for one zealous cause (often leading to strife), and refusing to begin a mitzvah unless it can be done perfectly. §164 gives the positive counter-principle: sacred things have only their place and time — focus entirely on this moment, this place, nothing else. §165 resolves the apparent tension: being zealous and not forcing the moment are not contradictions — the answer is the pace of Yaakov: moving forward, but gently, at the pace of those who are still tender. Na Nach Nachma Nachman MayUman May these words be a merit for all of Klal Yisroel.
ֶהוּ כָּל תַּכְלִיתוֹ שֶׁלּ אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, כִּי זֶה כָּל שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא, עִקַּר חַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁיִּחְיוּ יִשְׂרָאֵל לָעוֹלָם הַבָּא, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת שֶׁל הַשָּׂגַת הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הַשְּׂעָרוֹת שֶׁל הַפֵּאוֹת וְהַזָּקָן, שֶׁהֵם בְּחִינַת מֹחִין גְּבוֹהִים מְאֹד, שֶׁהֵם בְּחִינַת מַקִּיפִין כְּנֶגֶד דַּעַת הָאָדָם, כַּמּוּבָן בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל, עַל־כֵּן אָסוּר לְגַלְּחָם כִּי הֵם צִנּוֹרוֹת עֶלְיוֹנִים שֶׁעַל־ יָדָם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת מִמַּקִּיף לִפְנִימִי, שֶׁזֶּה כָּל קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי כַּנַּ"ל. וּמֵחֲמַת שֶׁבִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ הַמַּקִּיפִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי, מֵעִבּוּר לְלֵדָה, וְלָזֶה צְרִיכִין צְעָקָה, כְּמוֹ צַעֲקַת הַיּוֹלֶדֶת קֹדֶם הַהוֹלָדָה, שֶׁזֶּה בְּבְּחִינַת אֱלֹקִים לַאֲרָמָא קָלָא. וּכְנֶגֶד זֶה הֵם בְּחִינַת הַשְּׂעָרוֹת שֶׁל הַפֵּאוֹת, כִּי "פֵּאָה" גִּימַטְרִיָּא "אֱלֹקִים" כַּמּוּבָא. וְעַל־כֵּן הִטְבִּיעַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּטֶבַע הָעוֹלָם שֶׁהַפֵּאוֹת גְּדֵלִים גַּם אֵצֶל הַתִּינוֹק, שֶׁאָז הַמֹּחִין עֲדַיִן בְּהֶעְלֵם גָּמוּר אֶצְלוֹ, וּכְמוֹ שֶׁהַתִּינוֹק גָּדֵל, כְּמוֹ־כֵן גְּדֵלִים הַמֹּחִין עִמּוֹ וְיוֹצְאִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וּמִזֶּה נִטְבָּע בְּטֶבַע הַתִּינוֹק לִצְעֹק קוֹלוֹת הַרְבֵּה, כִּי עִקַּר הוֹצָאַת הַמֹּחִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת מַקִּיפִין עַל־כָּל־פָּנִים הוּא עַל־יְדֵי הַצְּעָקָה בְּקוֹל, וְעַל־כֵּן גְּדֵלִים גַּם אָז אֶצְלוֹ שַׂעֲרוֹת הַפֵּאוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת הוֹצָאַת הַמַּקִּיפִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי, מֵעִבּוּר לְלֵדָה. אֲבָל שַׂעֲרוֹת הַזָּקָן, שֶׁהֵם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַמֹּחִין, כַּיָּדוּעַ בִּכְתָבִים שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין מִמַּקִּיף לִפְנִימִי, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַדַּעַת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תְּלֵיסַר תִּקּוּנֵי דִּיקְנָא, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְבִינִים וּמַשִּׂיגִים כָּל חִדּוּשֵׁי־תוֹרָה, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַדַּעַת מִמַּקִּיף לִפְנִים - עַל־כֵּן שַׂעֲרוֹת הַזָּקָן אֵינָם גְּדֵלִים כִּי־אִם בִּימֵי גַּדְלוּתוֹ שֶׁל הָאָדָם, שֶׁאָז זְמַן הַשְׁלָמַת הַמֹּחִין וְהַדַּעַת לְהַכְנִיס הַמַּקִּיפִין לִפְנִימִיּוּת הַדָּעַת. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין לַעֲשׂוֹתָם פְּנִימִיִּים הוּא עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, שֶׁהֵם תְּרֵין נִקְבֵי אֻדְנִין וּתְרֵין נִקְבֵי עֵינָא וּתְרֵין נִקְבֵי חוֹטְמָא וְנִקְבָא דְּפֻמָּא, וְהָעִקָּר הוּא הַפֶּה, שֶׁהוּא הַסּוֹף וְהַכְּלָל שֶׁל כָּל שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, כִּי שָׁם עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, בְּחִינַת: "מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה", עַל־כֵּן גִּדּוּל שַׂעֲרוֹת הַזָּקָן וְהַפֵּאוֹת (שֶׁעַל־יָדָם הַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין כַּנַּ"ל) הֵם סְמוּכִים לְשִׁבְעַת נִקְבֵי הָרֹאשׁ הַנַּ"ל. וְעַל־כֵּן עִקַּר גִּדּוּל הַזָּקָן (שֶׁעַל־יָדוֹ עִקַּר הַמְשָׁכַת הַמֹּחִין כַּנַּ"ל) הוּא אֵצֶל הַפֶּה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת כַּנַּ"ל. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּת הַמְשָׁכַת הַדַּעַת שֶׁל הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל הוּא לִזְכּוֹת לְהַמְשִׁיךְ אוֹתָם מִדּוֹר לְדוֹר, שֶׁזֶּה עִקַּר מִצְוַת הוֹלָדוֹת הַבָּנִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־כֵּן הַסָּרִיס שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִזְכּוֹת לְבָנִים, עַל־כֵּן אֵין לוֹ זָקָן, כִּי אֵינוֹ זוֹכֶה לְהַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁהֵם בְּחִינַת זָקָן כַּנַּ"ל (שם הל' ה, אותיות א ב ג ד ה). יח. כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַכֹּחוֹת שֶׁמְּקַבֵּל כָּל אֶחָד, כֻּלָּם הֵם בִּשְׁבִיל חַיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ שֶׁתָּלוּי בְּצַוָּארוֹ, שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם מְקַבֵּל הַמַּאֲכָל לְתוֹךְ גּוּפוֹ, שֶׁזֶּה חַיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ. וְכָל הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַחַיּוּת הַנַּ"ל מְקַבֵּל הָאָדָם דֶּרֶךְ הַלְוָאָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן עִקַּר סִלּוּק הַחוֹב וְהַהַלְוָאָה, שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שֶׁמַּחֲזִירִין הַחַיּוּת לְשָׁרְשׁוֹ, הוּא גַּם־כֵּן עַל־יְדֵי צַוָּארוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי דִּבּוּרֵי תְּפִלָּה שֶׁיּוֹצֵא מִצַּוָּארוֹ וּגְרוֹנוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וּמַעֲלֶה כָּל הַחַיּוּת וְהַכֹּחוֹת שֶׁקִּבֵּל דֶּרֶךְ שָׁם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת סִלּוּק הַחוֹבוֹת. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה וְעַל־יְדֵי־זֶה אֵינוֹ יָכוֹל לְסַלֵּק הַחוֹבוֹת, אֲזַי נֶחְשָׁב כְּמוֹ שֶׁנֶּחֱנָק בִּגְרוֹנוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַכְנִיס הָרוּחַ־ חַיִּים, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּת הָאָדָם כַּיָּדוּעַ; וְזֶה הַלֹּוֶה שֶׁפָּגַם בָּזֶה וְאֵינוֹ יָכוֹל לְסַלֵּק, נֶחְשָׁב כְּנֶחֱנָק בִּגְרוֹנוֹ מַמָּשׁ. וְזֶה מְרֻמָּז בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמְרוּ לְעִנְיַן עַרְבוּת: הֲרֵי שֶׁהָיָה חוֹנֵק אֶת חֲבֵרוֹ בַּשּׁוּק וְכוּ' (הל' אפותיקי, הל' א, אות כט). יט. הַנָּהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן וְכוּ', זֶה בְּחִינַת הַחַיּוּת הַנִּמְשָׁךְ מֵהָרֹאשׁ וְהַמֹּחַ לְתוֹךְ הַלֵּב כְּדֵי לְהַחֲיוֹת אֶת כָּל אֵיבְרֵי הַגּוּף. כִּי בִּכְלָלִיּוּת הָאָדָם נִקְרָא כְּלָלִיּוּת הָרֹאשׁ וְהַגֻּלְגַּלְתָּא בְּחִינַת עֵדֶן, שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ הַחָכְמָה וְהַמֹּחִין שֶׁהֵם הַחַיּוּת שֶׁל הָאָדָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ הַחַיּוּת לְתוֹךְ הַלֵּב שֶׁמִּמֶּנּוּ נִתְפָּרְדִין כָּל הַחַיּוּת וְכָל הַכֹּחוֹת לְכָל אֵיבְרֵי הָאָדָם שֶׁכְּלוּלִין בְּאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת הָאַרְבַּע מִדּוֹת. וְכֵן כָּל הַמִּדּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין וְנִתְפָּרְדִין מֵהַלֵּב שֶׁהוּא מְקוֹר כָּל הַמִּדּוֹת לְטוֹב וּלְרַע, כִּי עִקַּר כָּל הַמִּדּוֹת הֵם בַּלֵּב, וְהָעִקָּר לְהַמְשִׁיךְ שֹׁרֶשׁ הַחָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ לְהַחֲיוֹת וּלְהַשְׁקוֹת אֶת הַלֵּב, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ שֶׁל הָאָדָם בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, כִּי עֶצֶם הַחָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ רָחוֹק מְאֹד מִכָּל הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת רָעוֹת, וְעִקַּר הַמִּלְחָמָה - לְקַשֵּׁר הַחָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ עִם הַלֵּב בִּבְחִינַת "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ וְכוּ'". וְכֵן הַצַּדִּיק־הָאֱמֶת נֶגֶד הָעוֹלָם הוּא בְּחִינַת רֹאשׁ, וְהָעוֹלָם נֶגְדּוֹ הֵם בְּחִינַת גּוּף, וְעִקַּר הַתִּקּוּן - כְּשֶׁזּוֹכִין לִהְיוֹת מְקֹרָב וּמְקֻשָּׁר לְהַצַּדִּיק כְּמוֹ הַגּוּף עִם הָרֹאשׁ, שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ הַנָּהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן, דְּהַיְנוּ הַחַיּוּת מֵהַצַּדִּיק, לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן, שֶׁהוּא כְּלַל הַגּוּף שֶׁעִקָּרוֹ הַלֵּב, אֲשֶׁר מִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים, בְּחִינַת כָּל הַמִּדּוֹת הַכְּלוּלִים בְּאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת כַּנַּ"ל (הל' מצרנות, ה"ד, אות ט). כ. הָאָדָם וְכָל הַתָּלוּי בּוֹ וְנִלְוֶה אֵלָיו, הַכֹּל הוּא בִּבְחִינוֹת "סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה", כִּי כָּל דָּבָר יֶשׁ לוֹ שֹׁרֶשׁ לְמַעְלָה, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁבְּכָאן הַדָּבָר מֻצָּב אַרְצָה, כִּי מְלֻבָּשׁ בְּאַרְצִיּוּת וְגַשְׁמִיּוּת, אֲבָל רֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה, כִּי יֶשׁ בּוֹ חָכְמָה וָשֵׂכֶל שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ שֶׁמַּגִּיעַ עַד לַשָּׁמַיִם לְמָעְלָה. וְעִקַּר הַמִּלְחָמָה שֶׁל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר גַּשְׁמִיּוּת הַדָּבָר, רַק לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר כְּדֵי שֶׁיִּתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־ יְדֵי אוֹתוֹ הַדָּבָר, כִּי הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הוּא עִקַּר הַחַיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה וְכוּ'", וְהוּא אוֹר גָּדוֹל לְהָאִיר לְהָאָדָם שֶׁזּוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשֵּׂכֶל וְהַחַיּוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר לְקָרֵב אוֹתוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ (הל' פקדון ה"ד, אותיות יד יט). כא. עִנְיָן זֶה לְקַשֵּׁר הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת, דְּהַיְנוּ לְהִסְתַּכֵּל בְּכָל דָּבָר עַל הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי כָּל הַדְּבָרִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ - זֶה הָעִנְיָן הוּא גָּבֹהַּ וְנֶעְלָם מְאֹד מִבְּנֵי־אָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר עַל־יָדָהּ מַכְנִיעִין הַיֵּצֶר הָרָע וּמַגְבִּירִין הַיֵּצֶר טוֹב עַל הַיֵּצֶר הָרָע. וְכָל אֶחָד, כְּפִי מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת לִבּוֹ, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לְזֶה הַשֵּׂכֶל. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁמְּשַׁבֵּר הַתַּאֲווֹת צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צִמְצוּם בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס הַגְּבוּל לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת. מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁמְּשֻׁקָּע עֲדַיִן בְּתַאֲווֹת, שֶׁצָּרִיךְ בְּוַדַּאי לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס לֵידַע יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. עַל־כֵּן עִקַּר הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת הוּא הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא כְּלַל הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּכְשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאֵיזֶה דָּבָר, יֵדַע וְיַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ בְּזֶה הַדָּבָר שֵׂכֶל גָּדוֹל וִיכוֹלִין לְהַכִּיר בְּזֶה הַדָּבָר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְאִם יִזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין בָּזֶה אֵיזֶה שֵׂכֶל הַנּוֹגֵעַ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ - מַה טּוֹב; וְאִם לָאו - יְצַמְצֵם וְיִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, עַד שֶׁיְּזְכֶּה שֶׁיְּזַכֵּךְ גּוּפוֹ כָּרָאוּי, אָז יִזְכֶּה לְהָבִין כָּרָאוּי לוֹ. אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים אֲפִלּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הֵיטֵב הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, הוּא מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שֶׁבֶּאֱמֶת יֶשׁ בּוֹ חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל, כִּי "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־ זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ וְכוּ'" (שם אות כא). כב. שָׁמַיִם וָאָרֶץ הֵם בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת וְחִיצוֹנִיּוּת, וְעַל־כֵּן הָאָדָם הוֹלֵךְ בְּקוֹמָה זְקוּפָה בֵּין הַשָּׁמַיִם וּבֵין הָאָרֶץ, כִּי הוּא סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה, כִּי מְלֻבָּשׁ בְּגוּף שֶׁהוּא בְּחִינַת חִיצוֹנִיּוּת, בְּחִינַת אֶרֶץ, אֲבָל רֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה, כִּי הָאָדָם צָרִיךְ לְקַשֵּׁר הַכֹּל לְשָׁרְשׁוֹ שֶׁהוּא הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל, שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת כָּל דָּבָר וְחַיּוּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה וְכוּ'", וַאֲזַי הוּא חַי לְעוֹלָם (שם הלכה ד, אות כב). ברית – פגמו ותקונווְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ (שמות יט, ה): א. מִשְּׁבִירַת כְּלֵי חֶסֶד, מִזֶּה נִתְהַוּוּ כָּל אֲהָבוֹת רָעוֹת וּנְפוּלוֹת, וְאוֹר הַחֶסֶד נִשְׁאָר בִּיסוֹד דַּאֲצִילוּת, הַיְנוּ אֵצֶל הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת שָׁלוֹם, בְּחִינַת צַדִּיק. וְהִנֵּה בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ בְּחִינַת נְקֻדָּה, בְּחִינַת צַדִּיק, אַךְ עִקַּר אוֹר הַנְּקֻדָּה הַכְּלָלִית הוּא אֵצֶל הַצַּדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, שֶׁמִּמֶּנּוּ מְקַבְּלִין כָּל הַנְּקֻדּוֹת. וְהִנֵּה הַנְּקֻדָּה הַזֹּאת הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, שֶׁהוּא קְבִיעָא וְקַיָּמָא, כִּי הִיא קְבוּעָה בִּקְדֻשָּׁתָהּ תָּמִיד וְאֵינָהּ יוֹצְאָה לַחוּץ, וְגַם אֵינָהּ מְאִירָה לְמַטָּה כִּי־אִם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת. וְזֶה בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַזִּוּוּג דִּקְדֻשָּׁה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ אוֹר הַנְּקֻדָּה מִבְּחִינַת יְסוֹד בְּרִית שָׁלוֹם לִבְחִינַת מַלְכוּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת "אִשָּׁה יִרְאַת הַשֵּׁם", הַיְנוּ לְבַת־זוּגוֹ; וְעַל־יְדֵי אוֹר הַנְּקֻדָּה הַזֹּאת נִתְתַּקֵּן בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וְעַל־כֵּן עִקַּר הַזִּוּוּג בְּשַׁבָּת, שֶׁאָז מְאִירָה הַנְּקֻדָּה הַנַּ"ל. אֲבָל כְּשֶׁחַס וְשָׁלוֹם מוֹצִיא הַטִּפָּה לְבַטָּלָה, נִמְצָא שֶׁחַס וְשָׁלוֹם מַמְשִׁיךְ אוֹר הַנְּקֻדָּה עַצְמָהּ שֶׁבִּיסוֹד לַחוּץ, וּכְאִלּוּ מַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם וְהוּא מְחַדֵּשׁ שְׁבִירַת כֵּלִים, וּכְאִלּוּ עוֹקֵר מַזָּלוֹ חַס וְשָׁלוֹם, כִּי חַס וְשָׁלוֹם עוֹקֵר הַנְּקֻדָּה שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ חַיּוּתוֹ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ שֶׁאֵין מוֹעִיל לוֹ תְּשׁוּבָה, כִּי עִקַּר הַתְּשׁוּבָה וְהַתִּקּוּן לְכָל הַחֲטָאִים הַנִּמְשָׁכִין מֵאֲהָבוֹת רָעוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, הוּא עַל־יְדֵי שֶׁמַּמְשִׁיךְ אוֹר הַחֶסֶד הַשּׁוֹרֶה אֵצֶל הַנְּקֻדָּה, אֲבָל זֶה שֶׁפָּגַם בְּהַנְּקֻדָּה עַצְמָהּ - לְהֵיכָן יָשׁוּב? אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן בֶּאֱמֶת אֵין לְךָ דָּבָר שֶׁעוֹמֵד בִּפְנֵי הַתְּשׁוּבָה, אַךְ עִקַּר תְּשׁוּבָתוֹ וְתִקּוּנוֹ הוּא רַק עַל־יְדֵי צַדִּיק הַדּוֹר, שֶׁהוּא הַנְּקֻדָּה הַכְּלָלִית וְהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּקֻדּוֹת, וְעַל־כֵּן יֶשׁ לוֹ כֹּחַ לְהָאִיר לוֹ הַנְּקֻדָּה מֵחָדָשׁ. גַּם הוּא מְעוֹרֵר וּמַמְשִׁיךְ עָלָיו אוֹר הַחֶסֶד חָדָשׁ לְגַמְרֵי, כִּי לְפִי הַחֶסֶד אֲשֶׁר מֵעוֹלָם לֹא הָיָה מוֹעִיל לוֹ תְּשׁוּבָה, כִּי מַה שֶּׁמּוֹעִיל תְּשׁוּבָה הוּא רַק מִצַּד הַחֶסֶד, וּמֵאַחַר שֶׁאָמְרוּ שֶׁלָּזֶה אֵין מוֹעִיל תְּשׁוּבָה, נִמְצָא שֶׁהַחֶסֶד אֲשֶׁר מֵעוֹלָם מְחַיֵּב זֹאת שֶׁלֹּא יוֹעִיל לוֹ מֵאַחַר שֶׁפָּגַם בְּאוֹר הַחֶסֶד עַצְמוֹ הַשּׁוֹרֶה אֵצֶל הַנְּקֻדָּה, עַל־כֵּן אֵין לוֹ תְּשׁוּבָה. וּכְשֶׁהַצַּדִּיק מְעוֹרֵר עָלָיו רַחֲמֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקַבֵּל תְּשׁוּבָתוֹ גַּם־כֵּן, נִמְצָא שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה עִמּוֹ חֶסֶד חָדָשׁ וְזֶה זֶה עִקַּר תִּקּוּנוֹ, כִּי חוֹזֵר לְקַבֵּל נְקֻדָּה חֲדָשָׁה וְאוֹר הַחֶסֶד חָדָשׁ (ליקוטי־הלכות, הלכות תפלין הלכה ב, אות יא). ב. עִקַּר תִּקּוּן פְּגָם זֶה בִּשְׁלֵמוּת הוּא רַק עַל־יְדֵי מָשִׁיחַ שֶׁיָּבוֹא בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, כִּי מָשִׁיחַ יָבוֹא לְתַקֵּן זֶה הַחֵטְא בְּיוֹתֵר כַּמּוּבָא, כִּי מָשִׁיחַ הוּא בְּחִינַת אוֹר הַחֶסֶד הֶחָדָשׁ הַמְתַקֵּן הַכֹּל, בְּחִינַת "וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ" (שם). ג. עִקַּר קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק הוּא עַל־יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית, כִּי צַדִּיק הוּא מָאן דְּנָטֵר בְּרִית, וּמִשָּׁם מִבְּחִינַת בְּרִית יוֹצְאִין כָּל הַדּוֹרוֹת, כִּי כָל הַדּוֹרוֹת נִמְשָׁכִין מֵהַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרֹאשׁ־בַּיִת, בִּבְחִינַת "קֹרֵא הַדֹּרוֹת מֵרֹאשׁ", וְעַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל שֵׁם ה' מִדּוֹר לְדוֹר. אֲבָל עַל־יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ וְהַסִּטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהֵם בְּחִינַת קְלִפַּת עֲמָלֵק וּפְגַם הַבְּרִית, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֵּם אוֹר הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁזְּעֵירִין אִנּוּן שֶׁזּוֹכִין לִשְׁמִירַת הַבְּרִית כָּרָאוּי, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם הַסִּטְרָא־אָחֳרָא הַנַּ"ל וּמַעְלִים מֵהֶם אוֹר הַצַּדִּיק וּמַרְחִיקָם מִמֶּנּוּ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֵּם שֵׁם ה', חַס וְשָׁלוֹם, וְגוֹבְרִים הַמְּאוֹרֵי־אֵשׁ. וְעִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הָאֵשׁ הוּא גַּם־כֵּן בְּתַאֲוָה זֹאת, כִּי יְנִיקָתָם מִבְּחִינַת אִשָּׁה וְכוּ' כַּיָּדוּעַ, וְעַל־כֵּן שָׁם עִקַּר הַמִּלְחָמָה שֶׁל הָאָדָם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֵּם בְּיוֹתֵר שֵׁם ה' וְאָז רוֹצֶה הַסִּטְרָא־אָחֳרָא בְּחִינַת קְלִפַּת הָמָן עֲמָלֵק לְכַלּוֹת לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, לְהַשְׁמִיד וְלַהֲרֹג וְכוּ', בְּחִינַת "וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד".
At the beginning, when a person wishes to enter divine service, Hashem, may He be blessed, has compassion upon him and eases [the path] for him and allows him to enter into holiness — for "one who comes to purify himself is assisted from Above" []. And then things go for him somewhat in order, and he begins to ascend little by little from level to level, and begins to move from outside to inside [the realm of holiness]. But even though he enters inside, he has entered only into the aspect of the courtyard [chatzer — the outer courtyard; the metaphor is drawn from the Temple: there is the outer courtyard (chatzer), and within it the building itself (bayis), and within that the inner sanctuary], and he is still standing outside the house of holiness. And when he wishes to enter into the house itself — which is the essential goal — the guardians and the keepers of the gate [hashomrim v'naturai tar'a — the spiritual forces that guard the inner sanctum; in Kabbalistic teaching, one must be spiritually prepared and rectified to enter deeper levels of holiness — they are not merely obstacles but protective thresholds] do not allow him in. And then he is sometimes compelled to turn back and go outside entirely — even outside the courtyard — in order to clarify and raise the holy sparks [nitzutzos hak'dushah] from the depths of the forces of impurity [mé'imk'y hak'lipos], which his sins had drawn down there. And then when he returns and clarifies and elevates and rectifies what he had damaged — then specifically at that point he will merit to enter inside, into the house. And in truth, this is an act of G‑d's compassion — that He did not decree upon him from the beginning that he must first clarify and rectify what he damaged, and only then begin to enter the courtyards of holiness. For if so, it would be exceedingly difficult for any person to draw close, because at the beginning he certainly has no strength to begin fighting such a battle — to clarify sparks from the depths of the forces of impurity — especially since he has not yet seen any spiritual light in his life, and has as yet no true longing for divine service. Therefore, in G‑d's compassion, He allows the person to enter divine service first — even though he has not yet rectified what he corrupted — until some [people] find themselves who have entered the gates of holiness and have come into the aspect of the courtyards of holiness. And then they long to enter the house of holiness — which is the ultimate goal. But they are not allowed to enter the house until they return and go outside to clarify the sparks from the depths of the forces of impurity — that is, until they go back through all the evil places they had been in at the beginning and return from them in peace. And this corresponds to the Torah portion of the Tamid and the K'tores [Parshass haTamid uK'tores — the daily morning service in the Temple began with the Tamid (daily burnt offering) and the K'tores (incense offering), which were performed sequentially, moving from the outer altar inward to the innermost Sanctuary; this inward progression — and the purification required to enter each successive level — mirrors the spiritual journey described here], as is brought within [in the main Likutay Halachos teaching]. And this also corresponds to what is brought in another place [a reference to another teaching of Rebbe Nachman] — that there is one [person] who is already at the very doorway of holiness and yet turns back — and this is on account of what was mentioned above: that he is not allowed into the innermost inner sanctum of holiness until he returns and clarifies the sparks from the depths of the forces of impurity — that is, until he goes back through all the evil places he had been in at the beginning and returns from them in peace. And therefore the simple-minded person [peti — literally: the naïve, the simple one; not an insult, but a description of one who does not understand what is happening to him] imagines at that time that he is being pushed away, G‑d forbid. Especially since this process sometimes requires a long delay — and all of it is according to the damage he caused and according to the level of ascent he needs to achieve. Therefore one who has no compassion upon himself and seeks, G‑d forbid, a pretext to withdraw from G‑d — imagines in his mind as though all hope is lost, G‑d forbid, from the intensity of the anguish of the soul that comes over him, when thoughts, desires, and imaginings again rise in his heart — things it seems to him he had been distant from for days or years already — and he thinks this is for the worse, G‑d forbid, to push him away entirely. But in truth, "G‑d intended it for good" — for this is his trial, and through this specifically comes his essential rectification. And even if sometimes he falls, G‑d forbid, into actually evil things through the intensity of the enticements that assault him when he needs to enter — even so, it is forbidden to despair of oneself, G‑d forbid, for the kindnesses of Hashem are never exhausted []. And as long as he believes and is truly bound to the true Tzadikim — who are in the aspect of the master of the house [rosh ha'bayis — the head/master of the inner house; the Tzadik who has truly entered the innermost sanctum and can draw others in after him] — then he always has hope, and everything can be rectified and transformed for good through complete repentance. And this is the aspect of [the verse]: "Ashraï tivchar utkaraiv yishkon chatzerecha, nisb'ah b'tuv baisecha k'dosh heichalecha — Fortunate is he whom You choose and draw near to dwell in Your courtyards; may we be sated with the goodness of Your house, the holiness of Your Sanctuary" ["Iniquities have prevailed over me — our transgressions You will atone for them"] — "Norah b'tzedek… mivtach kol katzv'y eretz v'yam r'chokim — Awesome in righteousness… the trust of all the ends of the earth and the distant seas" , as all of this is explained within [in the main teaching]. (Source: Likutay Halachos, Laws of Dividing a Partnership — Hilchos Chalukos Shutfim, Halachah 5, sub-sections [osios] ו and ט — passages 6 and 9 of that Halachah.) This section offers one of the most practically consoling teachings in Oatzar HaYeerah. The person who has been working on themselves spiritually and then suddenly finds old desires and thoughts surging back — and who fears this means they have failed or been rejected — is told the opposite: this is not rejection, but the very mechanism of completion. The guardians of the inner sanctum send the person back to gather what was left behind — the holy sparks scattered in their former places of darkness — before they can enter fully. The Tzadik — bound to the "master of the house" — is the guarantee that the process will succeed. And the anchor of hope, through every storm: "The kindnesses of Hashem are never exhausted." Na Nach Nachma Nachman MayUman May these words be a merit for all of Klal Yisroel.
ֶהוּ כָּל תַּכְלִיתוֹ שֶׁלּ אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, כִּי זֶה כָּל שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא, עִקַּר חַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁיִּחְיוּ יִשְׂרָאֵל לָעוֹלָם הַבָּא, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת שֶׁל הַשָּׂגַת הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הַשְּׂעָרוֹת שֶׁל הַפֵּאוֹת וְהַזָּקָן, שֶׁהֵם בְּחִינַת מֹחִין גְּבוֹהִים מְאֹד, שֶׁהֵם בְּחִינַת מַקִּיפִין כְּנֶגֶד דַּעַת הָאָדָם, כַּמּוּבָן בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל, עַל־כֵּן אָסוּר לְגַלְּחָם כִּי הֵם צִנּוֹרוֹת עֶלְיוֹנִים שֶׁעַל־ יָדָם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת מִמַּקִּיף לִפְנִימִי, שֶׁזֶּה כָּל קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי כַּנַּ"ל. וּמֵחֲמַת שֶׁבִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ הַמַּקִּיפִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי, מֵעִבּוּר לְלֵדָה, וְלָזֶה צְרִיכִין צְעָקָה, כְּמוֹ צַעֲקַת הַיּוֹלֶדֶת קֹדֶם הַהוֹלָדָה, שֶׁזֶּה בְּבְּחִינַת אֱלֹקִים לַאֲרָמָא קָלָא. וּכְנֶגֶד זֶה הֵם בְּחִינַת הַשְּׂעָרוֹת שֶׁל הַפֵּאוֹת, כִּי "פֵּאָה" גִּימַטְרִיָּא "אֱלֹקִים" כַּמּוּבָא. וְעַל־כֵּן הִטְבִּיעַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּטֶבַע הָעוֹלָם שֶׁהַפֵּאוֹת גְּדֵלִים גַּם אֵצֶל הַתִּינוֹק, שֶׁאָז הַמֹּחִין עֲדַיִן בְּהֶעְלֵם גָּמוּר אֶצְלוֹ, וּכְמוֹ שֶׁהַתִּינוֹק גָּדֵל, כְּמוֹ־כֵן גְּדֵלִים הַמֹּחִין עִמּוֹ וְיוֹצְאִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וּמִזֶּה נִטְבָּע בְּטֶבַע הַתִּינוֹק לִצְעֹק קוֹלוֹת הַרְבֵּה, כִּי עִקַּר הוֹצָאַת הַמֹּחִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת מַקִּיפִין עַל־כָּל־פָּנִים הוּא עַל־יְדֵי הַצְּעָקָה בְּקוֹל, וְעַל־כֵּן גְּדֵלִים גַּם אָז אֶצְלוֹ שַׂעֲרוֹת הַפֵּאוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת הוֹצָאַת הַמַּקִּיפִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי, מֵעִבּוּר לְלֵדָה. אֲבָל שַׂעֲרוֹת הַזָּקָן, שֶׁהֵם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַמֹּחִין, כַּיָּדוּעַ בִּכְתָבִים שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין מִמַּקִּיף לִפְנִימִי, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַדַּעַת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תְּלֵיסַר תִּקּוּנֵי דִּיקְנָא, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְבִינִים וּמַשִּׂיגִים כָּל חִדּוּשֵׁי־תוֹרָה, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַדַּעַת מִמַּקִּיף לִפְנִים - עַל־כֵּן שַׂעֲרוֹת הַזָּקָן אֵינָם גְּדֵלִים כִּי־אִם בִּימֵי גַּדְלוּתוֹ שֶׁל הָאָדָם, שֶׁאָז זְמַן הַשְׁלָמַת הַמֹּחִין וְהַדַּעַת לְהַכְנִיס הַמַּקִּיפִין לִפְנִימִיּוּת הַדָּעַת. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין לַעֲשׂוֹתָם פְּנִימִיִּים הוּא עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, שֶׁהֵם תְּרֵין נִקְבֵי אֻדְנִין וּתְרֵין נִקְבֵי עֵינָא וּתְרֵין נִקְבֵי חוֹטְמָא וְנִקְבָא דְּפֻמָּא, וְהָעִקָּר הוּא הַפֶּה, שֶׁהוּא הַסּוֹף וְהַכְּלָל שֶׁל כָּל שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, כִּי שָׁם עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, בְּחִינַת: "מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה", עַל־כֵּן גִּדּוּל שַׂעֲרוֹת הַזָּקָן וְהַפֵּאוֹת (שֶׁעַל־יָדָם הַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין כַּנַּ"ל) הֵם סְמוּכִים לְשִׁבְעַת נִקְבֵי הָרֹאשׁ הַנַּ"ל. וְעַל־כֵּן עִקַּר גִּדּוּל הַזָּקָן (שֶׁעַל־יָדוֹ עִקַּר הַמְשָׁכַת הַמֹּחִין כַּנַּ"ל) הוּא אֵצֶל הַפֶּה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת כַּנַּ"ל. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּת הַמְשָׁכַת הַדַּעַת שֶׁל הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל הוּא לִזְכּוֹת לְהַמְשִׁיךְ אוֹתָם מִדּוֹר לְדוֹר, שֶׁזֶּה עִקַּר מִצְוַת הוֹלָדוֹת הַבָּנִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־כֵּן הַסָּרִיס שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִזְכּוֹת לְבָנִים, עַל־כֵּן אֵין לוֹ זָקָן, כִּי אֵינוֹ זוֹכֶה לְהַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁהֵם בְּחִינַת זָקָן כַּנַּ"ל (שם הל' ה, אותיות א ב ג ד ה). יח. כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַכֹּחוֹת שֶׁמְּקַבֵּל כָּל אֶחָד, כֻּלָּם הֵם בִּשְׁבִיל חַיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ שֶׁתָּלוּי בְּצַוָּארוֹ, שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם מְקַבֵּל הַמַּאֲכָל לְתוֹךְ גּוּפוֹ, שֶׁזֶּה חַיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ. וְכָל הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַחַיּוּת הַנַּ"ל מְקַבֵּל הָאָדָם דֶּרֶךְ הַלְוָאָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן עִקַּר סִלּוּק הַחוֹב וְהַהַלְוָאָה, שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שֶׁמַּחֲזִירִין הַחַיּוּת לְשָׁרְשׁוֹ, הוּא גַּם־כֵּן עַל־יְדֵי צַוָּארוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי דִּבּוּרֵי תְּפִלָּה שֶׁיּוֹצֵא מִצַּוָּארוֹ וּגְרוֹנוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וּמַעֲלֶה כָּל הַחַיּוּת וְהַכֹּחוֹת שֶׁקִּבֵּל דֶּרֶךְ שָׁם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת סִלּוּק הַחוֹבוֹת. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה וְעַל־יְדֵי־זֶה אֵינוֹ יָכוֹל לְסַלֵּק הַחוֹבוֹת, אֲזַי נֶחְשָׁב כְּמוֹ שֶׁנֶּחֱנָק בִּגְרוֹנוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַכְנִיס הָרוּחַ־ חַיִּים, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּת הָאָדָם כַּיָּדוּעַ; וְזֶה הַלֹּוֶה שֶׁפָּגַם בָּזֶה וְאֵינוֹ יָכוֹל לְסַלֵּק, נֶחְשָׁב כְּנֶחֱנָק בִּגְרוֹנוֹ מַמָּשׁ. וְזֶה מְרֻמָּז בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמְרוּ לְעִנְיַן עַרְבוּת: הֲרֵי שֶׁהָיָה חוֹנֵק אֶת חֲבֵרוֹ בַּשּׁוּק וְכוּ' (הל' אפותיקי, הל' א, אות כט). יט. הַנָּהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן וְכוּ', זֶה בְּחִינַת הַחַיּוּת הַנִּמְשָׁךְ מֵהָרֹאשׁ וְהַמֹּחַ לְתוֹךְ הַלֵּב כְּדֵי לְהַחֲיוֹת אֶת כָּל אֵיבְרֵי הַגּוּף. כִּי בִּכְלָלִיּוּת הָאָדָם נִקְרָא כְּלָלִיּוּת הָרֹאשׁ וְהַגֻּלְגַּלְתָּא בְּחִינַת עֵדֶן, שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ הַחָכְמָה וְהַמֹּחִין שֶׁהֵם הַחַיּוּת שֶׁל הָאָדָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ הַחַיּוּת לְתוֹךְ הַלֵּב שֶׁמִּמֶּנּוּ נִתְפָּרְדִין כָּל הַחַיּוּת וְכָל הַכֹּחוֹת לְכָל אֵיבְרֵי הָאָדָם שֶׁכְּלוּלִין בְּאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת הָאַרְבַּע מִדּוֹת. וְכֵן כָּל הַמִּדּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין וְנִתְפָּרְדִין מֵהַלֵּב שֶׁהוּא מְקוֹר כָּל הַמִּדּוֹת לְטוֹב וּלְרַע, כִּי עִקַּר כָּל הַמִּדּוֹת הֵם בַּלֵּב, וְהָעִקָּר לְהַמְשִׁיךְ שֹׁרֶשׁ הַחָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ לְהַחֲיוֹת וּלְהַשְׁקוֹת אֶת הַלֵּב, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ שֶׁל הָאָדָם בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, כִּי עֶצֶם הַחָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ רָחוֹק מְאֹד מִכָּל הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת רָעוֹת, וְעִקַּר הַמִּלְחָמָה - לְקַשֵּׁר הַחָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ עִם הַלֵּב בִּבְחִינַת "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ וְכוּ'". וְכֵן הַצַּדִּיק־הָאֱמֶת נֶגֶד הָעוֹלָם הוּא בְּחִינַת רֹאשׁ, וְהָעוֹלָם נֶגְדּוֹ הֵם בְּחִינַת גּוּף, וְעִקַּר הַתִּקּוּן - כְּשֶׁזּוֹכִין לִהְיוֹת מְקֹרָב וּמְקֻשָּׁר לְהַצַּדִּיק כְּמוֹ הַגּוּף עִם הָרֹאשׁ, שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ הַנָּהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן, דְּהַיְנוּ הַחַיּוּת מֵהַצַּדִּיק, לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן, שֶׁהוּא כְּלַל הַגּוּף שֶׁעִקָּרוֹ הַלֵּב, אֲשֶׁר מִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים, בְּחִינַת כָּל הַמִּדּוֹת הַכְּלוּלִים בְּאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת כַּנַּ"ל (הל' מצרנות, ה"ד, אות ט). כ. הָאָדָם וְכָל הַתָּלוּי בּוֹ וְנִלְוֶה אֵלָיו, הַכֹּל הוּא בִּבְחִינוֹת "סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה", כִּי כָּל דָּבָר יֶשׁ לוֹ שֹׁרֶשׁ לְמַעְלָה, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁבְּכָאן הַדָּבָר מֻצָּב אַרְצָה, כִּי מְלֻבָּשׁ בְּאַרְצִיּוּת וְגַשְׁמִיּוּת, אֲבָל רֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה, כִּי יֶשׁ בּוֹ חָכְמָה וָשֵׂכֶל שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ שֶׁמַּגִּיעַ עַד לַשָּׁמַיִם לְמָעְלָה. וְעִקַּר הַמִּלְחָמָה שֶׁל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר גַּשְׁמִיּוּת הַדָּבָר, רַק לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר כְּדֵי שֶׁיִּתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־ יְדֵי אוֹתוֹ הַדָּבָר, כִּי הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הוּא עִקַּר הַחַיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה וְכוּ'", וְהוּא אוֹר גָּדוֹל לְהָאִיר לְהָאָדָם שֶׁזּוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשֵּׂכֶל וְהַחַיּוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר לְקָרֵב אוֹתוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ (הל' פקדון ה"ד, אותיות יד יט). כא. עִנְיָן זֶה לְקַשֵּׁר הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת, דְּהַיְנוּ לְהִסְתַּכֵּל בְּכָל דָּבָר עַל הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי כָּל הַדְּבָרִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ - זֶה הָעִנְיָן הוּא גָּבֹהַּ וְנֶעְלָם מְאֹד מִבְּנֵי־אָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר עַל־יָדָהּ מַכְנִיעִין הַיֵּצֶר הָרָע וּמַגְבִּירִין הַיֵּצֶר טוֹב עַל הַיֵּצֶר הָרָע. וְכָל אֶחָד, כְּפִי מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת לִבּוֹ, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לְזֶה הַשֵּׂכֶל. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁמְּשַׁבֵּר הַתַּאֲווֹת צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צִמְצוּם בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס הַגְּבוּל לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת. מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁמְּשֻׁקָּע עֲדַיִן בְּתַאֲווֹת, שֶׁצָּרִיךְ בְּוַדַּאי לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס לֵידַע יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. עַל־כֵּן עִקַּר הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת הוּא הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא כְּלַל הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּכְשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאֵיזֶה דָּבָר, יֵדַע וְיַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ בְּזֶה הַדָּבָר שֵׂכֶל גָּדוֹל וִיכוֹלִין לְהַכִּיר בְּזֶה הַדָּבָר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְאִם יִזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין בָּזֶה אֵיזֶה שֵׂכֶל הַנּוֹגֵעַ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ - מַה טּוֹב; וְאִם לָאו - יְצַמְצֵם וְיִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, עַד שֶׁיְּזְכֶּה שֶׁיְּזַכֵּךְ גּוּפוֹ כָּרָאוּי, אָז יִזְכֶּה לְהָבִין כָּרָאוּי לוֹ. אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים אֲפִלּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הֵיטֵב הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, הוּא מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שֶׁבֶּאֱמֶת יֶשׁ בּוֹ חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל, כִּי "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־ זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ וְכוּ'" (שם אות כא). כב. שָׁמַיִם וָאָרֶץ הֵם בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת וְחִיצוֹנִיּוּת, וְעַל־כֵּן הָאָדָם הוֹלֵךְ בְּקוֹמָה זְקוּפָה בֵּין הַשָּׁמַיִם וּבֵין הָאָרֶץ, כִּי הוּא סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה, כִּי מְלֻבָּשׁ בְּגוּף שֶׁהוּא בְּחִינַת חִיצוֹנִיּוּת, בְּחִינַת אֶרֶץ, אֲבָל רֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה, כִּי הָאָדָם צָרִיךְ לְקַשֵּׁר הַכֹּל לְשָׁרְשׁוֹ שֶׁהוּא הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל, שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת כָּל דָּבָר וְחַיּוּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה וְכוּ'", וַאֲזַי הוּא חַי לְעוֹלָם (שם הלכה ד, אות כב). ברית – פגמו ותקונווְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ (שמות יט, ה): א. מִשְּׁבִירַת כְּלֵי חֶסֶד, מִזֶּה נִתְהַוּוּ כָּל אֲהָבוֹת רָעוֹת וּנְפוּלוֹת, וְאוֹר הַחֶסֶד נִשְׁאָר בִּיסוֹד דַּאֲצִילוּת, הַיְנוּ אֵצֶל הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת שָׁלוֹם, בְּחִינַת צַדִּיק. וְהִנֵּה בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ בְּחִינַת נְקֻדָּה, בְּחִינַת צַדִּיק, אַךְ עִקַּר אוֹר הַנְּקֻדָּה הַכְּלָלִית הוּא אֵצֶל הַצַּדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, שֶׁמִּמֶּנּוּ מְקַבְּלִין כָּל הַנְּקֻדּוֹת. וְהִנֵּה הַנְּקֻדָּה הַזֹּאת הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, שֶׁהוּא קְבִיעָא וְקַיָּמָא, כִּי הִיא קְבוּעָה בִּקְדֻשָּׁתָהּ תָּמִיד וְאֵינָהּ יוֹצְאָה לַחוּץ, וְגַם אֵינָהּ מְאִירָה לְמַטָּה כִּי־אִם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת. וְזֶה בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַזִּוּוּג דִּקְדֻשָּׁה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ אוֹר הַנְּקֻדָּה מִבְּחִינַת יְסוֹד בְּרִית שָׁלוֹם לִבְחִינַת מַלְכוּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת "אִשָּׁה יִרְאַת הַשֵּׁם", הַיְנוּ לְבַת־זוּגוֹ; וְעַל־יְדֵי אוֹר הַנְּקֻדָּה הַזֹּאת נִתְתַּקֵּן בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וְעַל־כֵּן עִקַּר הַזִּוּוּג בְּשַׁבָּת, שֶׁאָז מְאִירָה הַנְּקֻדָּה הַנַּ"ל. אֲבָל כְּשֶׁחַס וְשָׁלוֹם מוֹצִיא הַטִּפָּה לְבַטָּלָה, נִמְצָא שֶׁחַס וְשָׁלוֹם מַמְשִׁיךְ אוֹר הַנְּקֻדָּה עַצְמָהּ שֶׁבִּיסוֹד לַחוּץ, וּכְאִלּוּ מַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם וְהוּא מְחַדֵּשׁ שְׁבִירַת כֵּלִים, וּכְאִלּוּ עוֹקֵר מַזָּלוֹ חַס וְשָׁלוֹם, כִּי חַס וְשָׁלוֹם עוֹקֵר הַנְּקֻדָּה שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ חַיּוּתוֹ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ שֶׁאֵין מוֹעִיל לוֹ תְּשׁוּבָה, כִּי עִקַּר הַתְּשׁוּבָה וְהַתִּקּוּן לְכָל הַחֲטָאִים הַנִּמְשָׁכִין מֵאֲהָבוֹת רָעוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, הוּא עַל־יְדֵי שֶׁמַּמְשִׁיךְ אוֹר הַחֶסֶד הַשּׁוֹרֶה אֵצֶל הַנְּקֻדָּה, אֲבָל זֶה שֶׁפָּגַם בְּהַנְּקֻדָּה עַצְמָהּ - לְהֵיכָן יָשׁוּב? אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן בֶּאֱמֶת אֵין לְךָ דָּבָר שֶׁעוֹמֵד בִּפְנֵי הַתְּשׁוּבָה, אַךְ עִקַּר תְּשׁוּבָתוֹ וְתִקּוּנוֹ הוּא רַק עַל־יְדֵי צַדִּיק הַדּוֹר, שֶׁהוּא הַנְּקֻדָּה הַכְּלָלִית וְהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּקֻדּוֹת, וְעַל־כֵּן יֶשׁ לוֹ כֹּחַ לְהָאִיר לוֹ הַנְּקֻדָּה מֵחָדָשׁ. גַּם הוּא מְעוֹרֵר וּמַמְשִׁיךְ עָלָיו אוֹר הַחֶסֶד חָדָשׁ לְגַמְרֵי, כִּי לְפִי הַחֶסֶד אֲשֶׁר מֵעוֹלָם לֹא הָיָה מוֹעִיל לוֹ תְּשׁוּבָה, כִּי מַה שֶּׁמּוֹעִיל תְּשׁוּבָה הוּא רַק מִצַּד הַחֶסֶד, וּמֵאַחַר שֶׁאָמְרוּ שֶׁלָּזֶה אֵין מוֹעִיל תְּשׁוּבָה, נִמְצָא שֶׁהַחֶסֶד אֲשֶׁר מֵעוֹלָם מְחַיֵּב זֹאת שֶׁלֹּא יוֹעִיל לוֹ מֵאַחַר שֶׁפָּגַם בְּאוֹר הַחֶסֶד עַצְמוֹ הַשּׁוֹרֶה אֵצֶל הַנְּקֻדָּה, עַל־כֵּן אֵין לוֹ תְּשׁוּבָה. וּכְשֶׁהַצַּדִּיק מְעוֹרֵר עָלָיו רַחֲמֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקַבֵּל תְּשׁוּבָתוֹ גַּם־כֵּן, נִמְצָא שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה עִמּוֹ חֶסֶד חָדָשׁ וְזֶה זֶה עִקַּר תִּקּוּנוֹ, כִּי חוֹזֵר לְקַבֵּל נְקֻדָּה חֲדָשָׁה וְאוֹר הַחֶסֶד חָדָשׁ (ליקוטי־הלכות, הלכות תפלין הלכה ב, אות יא). ב. עִקַּר תִּקּוּן פְּגָם זֶה בִּשְׁלֵמוּת הוּא רַק עַל־יְדֵי מָשִׁיחַ שֶׁיָּבוֹא בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, כִּי מָשִׁיחַ יָבוֹא לְתַקֵּן זֶה הַחֵטְא בְּיוֹתֵר כַּמּוּבָא, כִּי מָשִׁיחַ הוּא בְּחִינַת אוֹר הַחֶסֶד הֶחָדָשׁ הַמְתַקֵּן הַכֹּל, בְּחִינַת "וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ" (שם). ג. עִקַּר קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק הוּא עַל־יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית, כִּי צַדִּיק הוּא מָאן דְּנָטֵר בְּרִית, וּמִשָּׁם מִבְּחִינַת בְּרִית יוֹצְאִין כָּל הַדּוֹרוֹת, כִּי כָל הַדּוֹרוֹת נִמְשָׁכִין מֵהַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרֹאשׁ־בַּיִת, בִּבְחִינַת "קֹרֵא הַדֹּרוֹת מֵרֹאשׁ", וְעַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל שֵׁם ה' מִדּוֹר לְדוֹר. אֲבָל עַל־יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ וְהַסִּטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהֵם בְּחִינַת קְלִפַּת עֲמָלֵק וּפְגַם הַבְּרִית, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֵּם אוֹר הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁזְּעֵירִין אִנּוּן שֶׁזּוֹכִין לִשְׁמִירַת הַבְּרִית כָּרָאוּי, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם הַסִּטְרָא־אָחֳרָא הַנַּ"ל וּמַעְלִים מֵהֶם אוֹר הַצַּדִּיק וּמַרְחִיקָם מִמֶּנּוּ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֵּם שֵׁם ה', חַס וְשָׁלוֹם, וְגוֹבְרִים הַמְּאוֹרֵי־אֵשׁ. וְעִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הָאֵשׁ הוּא גַּם־כֵּן בְּתַאֲוָה זֹאת, כִּי יְנִיקָתָם מִבְּחִינַת אִשָּׁה וְכוּ' כַּיָּדוּעַ, וְעַל־כֵּן שָׁם עִקַּר הַמִּלְחָמָה שֶׁל הָאָדָם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֵּם בְּיוֹתֵר שֵׁם ה' וְאָז רוֹצֶה הַסִּטְרָא־אָחֳרָא בְּחִינַת קְלִפַּת הָמָן עֲמָלֵק לְכַלּוֹת לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, לְהַשְׁמִיד וְלַהֲרֹג וְכוּ', בְּחִינַת "וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד".
All the errors and confusions of the various sects described in the story of the Master of Prayer [Ba'al Tefillah] are found in every person and at every time. For there are people who are more inflamed after honor — and there are various levels of this as explained in the text. And there are those in whom the trait of murder, rage, jealousy, and hatred prevails, and so on with the other sects. And even within a single person all the aspects of all the sects mentioned are found: jealousy, desire, honor, and all the other evil traits. The essential rectification for all of this is only through prayer — for through prayer one merits to break all the desires and all the evil traits. Everything is nullified and rectified through prayer specifically.
ֶהוּ כָּל תַּכְלִיתוֹ שֶׁלּ אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, כִּי זֶה כָּל שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא, עִקַּר חַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁיִּחְיוּ יִשְׂרָאֵל לָעוֹלָם הַבָּא, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת שֶׁל הַשָּׂגַת הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הַשְּׂעָרוֹת שֶׁל הַפֵּאוֹת וְהַזָּקָן, שֶׁהֵם בְּחִינַת מֹחִין גְּבוֹהִים מְאֹד, שֶׁהֵם בְּחִינַת מַקִּיפִין כְּנֶגֶד דַּעַת הָאָדָם, כַּמּוּבָן בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל, עַל־כֵּן אָסוּר לְגַלְּחָם כִּי הֵם צִנּוֹרוֹת עֶלְיוֹנִים שֶׁעַל־ יָדָם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת מִמַּקִּיף לִפְנִימִי, שֶׁזֶּה כָּל קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי כַּנַּ"ל. וּמֵחֲמַת שֶׁבִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ הַמַּקִּיפִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי, מֵעִבּוּר לְלֵדָה, וְלָזֶה צְרִיכִין צְעָקָה, כְּמוֹ צַעֲקַת הַיּוֹלֶדֶת קֹדֶם הַהוֹלָדָה, שֶׁזֶּה בְּבְּחִינַת אֱלֹקִים לַאֲרָמָא קָלָא. וּכְנֶגֶד זֶה הֵם בְּחִינַת הַשְּׂעָרוֹת שֶׁל הַפֵּאוֹת, כִּי "פֵּאָה" גִּימַטְרִיָּא "אֱלֹקִים" כַּמּוּבָא. וְעַל־כֵּן הִטְבִּיעַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּטֶבַע הָעוֹלָם שֶׁהַפֵּאוֹת גְּדֵלִים גַּם אֵצֶל הַתִּינוֹק, שֶׁאָז הַמֹּחִין עֲדַיִן בְּהֶעְלֵם גָּמוּר אֶצְלוֹ, וּכְמוֹ שֶׁהַתִּינוֹק גָּדֵל, כְּמוֹ־כֵן גְּדֵלִים הַמֹּחִין עִמּוֹ וְיוֹצְאִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וּמִזֶּה נִטְבָּע בְּטֶבַע הַתִּינוֹק לִצְעֹק קוֹלוֹת הַרְבֵּה, כִּי עִקַּר הוֹצָאַת הַמֹּחִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת מַקִּיפִין עַל־כָּל־פָּנִים הוּא עַל־יְדֵי הַצְּעָקָה בְּקוֹל, וְעַל־כֵּן גְּדֵלִים גַּם אָז אֶצְלוֹ שַׂעֲרוֹת הַפֵּאוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת הוֹצָאַת הַמַּקִּיפִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי, מֵעִבּוּר לְלֵדָה. אֲבָל שַׂעֲרוֹת הַזָּקָן, שֶׁהֵם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַמֹּחִין, כַּיָּדוּעַ בִּכְתָבִים שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין מִמַּקִּיף לִפְנִימִי, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַדַּעַת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תְּלֵיסַר תִּקּוּנֵי דִּיקְנָא, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְבִינִים וּמַשִּׂיגִים כָּל חִדּוּשֵׁי־תוֹרָה, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַדַּעַת מִמַּקִּיף לִפְנִים - עַל־כֵּן שַׂעֲרוֹת הַזָּקָן אֵינָם גְּדֵלִים כִּי־אִם בִּימֵי גַּדְלוּתוֹ שֶׁל הָאָדָם, שֶׁאָז זְמַן הַשְׁלָמַת הַמֹּחִין וְהַדַּעַת לְהַכְנִיס הַמַּקִּיפִין לִפְנִימִיּוּת הַדָּעַת. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין לַעֲשׂוֹתָם פְּנִימִיִּים הוּא עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, שֶׁהֵם תְּרֵין נִקְבֵי אֻדְנִין וּתְרֵין נִקְבֵי עֵינָא וּתְרֵין נִקְבֵי חוֹטְמָא וְנִקְבָא דְּפֻמָּא, וְהָעִקָּר הוּא הַפֶּה, שֶׁהוּא הַסּוֹף וְהַכְּלָל שֶׁל כָּל שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, כִּי שָׁם עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, בְּחִינַת: "מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה", עַל־כֵּן גִּדּוּל שַׂעֲרוֹת הַזָּקָן וְהַפֵּאוֹת (שֶׁעַל־יָדָם הַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין כַּנַּ"ל) הֵם סְמוּכִים לְשִׁבְעַת נִקְבֵי הָרֹאשׁ הַנַּ"ל. וְעַל־כֵּן עִקַּר גִּדּוּל הַזָּקָן (שֶׁעַל־יָדוֹ עִקַּר הַמְשָׁכַת הַמֹּחִין כַּנַּ"ל) הוּא אֵצֶל הַפֶּה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת כַּנַּ"ל. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּת הַמְשָׁכַת הַדַּעַת שֶׁל הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל הוּא לִזְכּוֹת לְהַמְשִׁיךְ אוֹתָם מִדּוֹר לְדוֹר, שֶׁזֶּה עִקַּר מִצְוַת הוֹלָדוֹת הַבָּנִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־כֵּן הַסָּרִיס שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִזְכּוֹת לְבָנִים, עַל־כֵּן אֵין לוֹ זָקָן, כִּי אֵינוֹ זוֹכֶה לְהַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁהֵם בְּחִינַת זָקָן כַּנַּ"ל (שם הל' ה, אותיות א ב ג ד ה). יח. כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַכֹּחוֹת שֶׁמְּקַבֵּל כָּל אֶחָד, כֻּלָּם הֵם בִּשְׁבִיל חַיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ שֶׁתָּלוּי בְּצַוָּארוֹ, שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם מְקַבֵּל הַמַּאֲכָל לְתוֹךְ גּוּפוֹ, שֶׁזֶּה חַיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ. וְכָל הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַחַיּוּת הַנַּ"ל מְקַבֵּל הָאָדָם דֶּרֶךְ הַלְוָאָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן עִקַּר סִלּוּק הַחוֹב וְהַהַלְוָאָה, שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שֶׁמַּחֲזִירִין הַחַיּוּת לְשָׁרְשׁוֹ, הוּא גַּם־כֵּן עַל־יְדֵי צַוָּארוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי דִּבּוּרֵי תְּפִלָּה שֶׁיּוֹצֵא מִצַּוָּארוֹ וּגְרוֹנוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וּמַעֲלֶה כָּל הַחַיּוּת וְהַכֹּחוֹת שֶׁקִּבֵּל דֶּרֶךְ שָׁם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת סִלּוּק הַחוֹבוֹת. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה וְעַל־יְדֵי־זֶה אֵינוֹ יָכוֹל לְסַלֵּק הַחוֹבוֹת, אֲזַי נֶחְשָׁב כְּמוֹ שֶׁנֶּחֱנָק בִּגְרוֹנוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַכְנִיס הָרוּחַ־ חַיִּים, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּת הָאָדָם כַּיָּדוּעַ; וְזֶה הַלֹּוֶה שֶׁפָּגַם בָּזֶה וְאֵינוֹ יָכוֹל לְסַלֵּק, נֶחְשָׁב כְּנֶחֱנָק בִּגְרוֹנוֹ מַמָּשׁ. וְזֶה מְרֻמָּז בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמְרוּ לְעִנְיַן עַרְבוּת: הֲרֵי שֶׁהָיָה חוֹנֵק אֶת חֲבֵרוֹ בַּשּׁוּק וְכוּ' (הל' אפותיקי, הל' א, אות כט). יט. הַנָּהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן וְכוּ', זֶה בְּחִינַת הַחַיּוּת הַנִּמְשָׁךְ מֵהָרֹאשׁ וְהַמֹּחַ לְתוֹךְ הַלֵּב כְּדֵי לְהַחֲיוֹת אֶת כָּל אֵיבְרֵי הַגּוּף. כִּי בִּכְלָלִיּוּת הָאָדָם נִקְרָא כְּלָלִיּוּת הָרֹאשׁ וְהַגֻּלְגַּלְתָּא בְּחִינַת עֵדֶן, שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ הַחָכְמָה וְהַמֹּחִין שֶׁהֵם הַחַיּוּת שֶׁל הָאָדָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ הַחַיּוּת לְתוֹךְ הַלֵּב שֶׁמִּמֶּנּוּ נִתְפָּרְדִין כָּל הַחַיּוּת וְכָל הַכֹּחוֹת לְכָל אֵיבְרֵי הָאָדָם שֶׁכְּלוּלִין בְּאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת הָאַרְבַּע מִדּוֹת. וְכֵן כָּל הַמִּדּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין וְנִתְפָּרְדִין מֵהַלֵּב שֶׁהוּא מְקוֹר כָּל הַמִּדּוֹת לְטוֹב וּלְרַע, כִּי עִקַּר כָּל הַמִּדּוֹת הֵם בַּלֵּב, וְהָעִקָּר לְהַמְשִׁיךְ שֹׁרֶשׁ הַחָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ לְהַחֲיוֹת וּלְהַשְׁקוֹת אֶת הַלֵּב, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ שֶׁל הָאָדָם בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, כִּי עֶצֶם הַחָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ רָחוֹק מְאֹד מִכָּל הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת רָעוֹת, וְעִקַּר הַמִּלְחָמָה - לְקַשֵּׁר הַחָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ עִם הַלֵּב בִּבְחִינַת "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ וְכוּ'". וְכֵן הַצַּדִּיק־הָאֱמֶת נֶגֶד הָעוֹלָם הוּא בְּחִינַת רֹאשׁ, וְהָעוֹלָם נֶגְדּוֹ הֵם בְּחִינַת גּוּף, וְעִקַּר הַתִּקּוּן - כְּשֶׁזּוֹכִין לִהְיוֹת מְקֹרָב וּמְקֻשָּׁר לְהַצַּדִּיק כְּמוֹ הַגּוּף עִם הָרֹאשׁ, שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ הַנָּהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן, דְּהַיְנוּ הַחַיּוּת מֵהַצַּדִּיק, לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן, שֶׁהוּא כְּלַל הַגּוּף שֶׁעִקָּרוֹ הַלֵּב, אֲשֶׁר מִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים, בְּחִינַת כָּל הַמִּדּוֹת הַכְּלוּלִים בְּאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת כַּנַּ"ל (הל' מצרנות, ה"ד, אות ט). כ. הָאָדָם וְכָל הַתָּלוּי בּוֹ וְנִלְוֶה אֵלָיו, הַכֹּל הוּא בִּבְחִינוֹת "סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה", כִּי כָּל דָּבָר יֶשׁ לוֹ שֹׁרֶשׁ לְמַעְלָה, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁבְּכָאן הַדָּבָר מֻצָּב אַרְצָה, כִּי מְלֻבָּשׁ בְּאַרְצִיּוּת וְגַשְׁמִיּוּת, אֲבָל רֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה, כִּי יֶשׁ בּוֹ חָכְמָה וָשֵׂכֶל שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ שֶׁמַּגִּיעַ עַד לַשָּׁמַיִם לְמָעְלָה. וְעִקַּר הַמִּלְחָמָה שֶׁל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר גַּשְׁמִיּוּת הַדָּבָר, רַק לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר כְּדֵי שֶׁיִּתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־ יְדֵי אוֹתוֹ הַדָּבָר, כִּי הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הוּא עִקַּר הַחַיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה וְכוּ'", וְהוּא אוֹר גָּדוֹל לְהָאִיר לְהָאָדָם שֶׁזּוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשֵּׂכֶל וְהַחַיּוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר לְקָרֵב אוֹתוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ (הל' פקדון ה"ד, אותיות יד יט). כא. עִנְיָן זֶה לְקַשֵּׁר הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת, דְּהַיְנוּ לְהִסְתַּכֵּל בְּכָל דָּבָר עַל הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי כָּל הַדְּבָרִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ - זֶה הָעִנְיָן הוּא גָּבֹהַּ וְנֶעְלָם מְאֹד מִבְּנֵי־אָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר עַל־יָדָהּ מַכְנִיעִין הַיֵּצֶר הָרָע וּמַגְבִּירִין הַיֵּצֶר טוֹב עַל הַיֵּצֶר הָרָע. וְכָל אֶחָד, כְּפִי מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת לִבּוֹ, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לְזֶה הַשֵּׂכֶל. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁמְּשַׁבֵּר הַתַּאֲווֹת צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צִמְצוּם בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס הַגְּבוּל לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת. מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁמְּשֻׁקָּע עֲדַיִן בְּתַאֲווֹת, שֶׁצָּרִיךְ בְּוַדַּאי לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס לֵידַע יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. עַל־כֵּן עִקַּר הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת הוּא הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא כְּלַל הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּכְשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאֵיזֶה דָּבָר, יֵדַע וְיַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ בְּזֶה הַדָּבָר שֵׂכֶל גָּדוֹל וִיכוֹלִין לְהַכִּיר בְּזֶה הַדָּבָר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְאִם יִזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין בָּזֶה אֵיזֶה שֵׂכֶל הַנּוֹגֵעַ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ - מַה טּוֹב; וְאִם לָאו - יְצַמְצֵם וְיִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, עַד שֶׁיְּזְכֶּה שֶׁיְּזַכֵּךְ גּוּפוֹ כָּרָאוּי, אָז יִזְכֶּה לְהָבִין כָּרָאוּי לוֹ. אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים אֲפִלּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הֵיטֵב הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, הוּא מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שֶׁבֶּאֱמֶת יֶשׁ בּוֹ חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל, כִּי "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־ זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ וְכוּ'" (שם אות כא). כב. שָׁמַיִם וָאָרֶץ הֵם בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת וְחִיצוֹנִיּוּת, וְעַל־כֵּן הָאָדָם הוֹלֵךְ בְּקוֹמָה זְקוּפָה בֵּין הַשָּׁמַיִם וּבֵין הָאָרֶץ, כִּי הוּא סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה, כִּי מְלֻבָּשׁ בְּגוּף שֶׁהוּא בְּחִינַת חִיצוֹנִיּוּת, בְּחִינַת אֶרֶץ, אֲבָל רֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה, כִּי הָאָדָם צָרִיךְ לְקַשֵּׁר הַכֹּל לְשָׁרְשׁוֹ שֶׁהוּא הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל, שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת כָּל דָּבָר וְחַיּוּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה וְכוּ'", וַאֲזַי הוּא חַי לְעוֹלָם (שם הלכה ד, אות כב). ברית – פגמו ותקונווְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ (שמות יט, ה): א. מִשְּׁבִירַת כְּלֵי חֶסֶד, מִזֶּה נִתְהַוּוּ כָּל אֲהָבוֹת רָעוֹת וּנְפוּלוֹת, וְאוֹר הַחֶסֶד נִשְׁאָר בִּיסוֹד דַּאֲצִילוּת, הַיְנוּ אֵצֶל הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת שָׁלוֹם, בְּחִינַת צַדִּיק. וְהִנֵּה בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ בְּחִינַת נְקֻדָּה, בְּחִינַת צַדִּיק, אַךְ עִקַּר אוֹר הַנְּקֻדָּה הַכְּלָלִית הוּא אֵצֶל הַצַּדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, שֶׁמִּמֶּנּוּ מְקַבְּלִין כָּל הַנְּקֻדּוֹת. וְהִנֵּה הַנְּקֻדָּה הַזֹּאת הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, שֶׁהוּא קְבִיעָא וְקַיָּמָא, כִּי הִיא קְבוּעָה בִּקְדֻשָּׁתָהּ תָּמִיד וְאֵינָהּ יוֹצְאָה לַחוּץ, וְגַם אֵינָהּ מְאִירָה לְמַטָּה כִּי־אִם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת. וְזֶה בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַזִּוּוּג דִּקְדֻשָּׁה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ אוֹר הַנְּקֻדָּה מִבְּחִינַת יְסוֹד בְּרִית שָׁלוֹם לִבְחִינַת מַלְכוּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת "אִשָּׁה יִרְאַת הַשֵּׁם", הַיְנוּ לְבַת־זוּגוֹ; וְעַל־יְדֵי אוֹר הַנְּקֻדָּה הַזֹּאת נִתְתַּקֵּן בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וְעַל־כֵּן עִקַּר הַזִּוּוּג בְּשַׁבָּת, שֶׁאָז מְאִירָה הַנְּקֻדָּה הַנַּ"ל. אֲבָל כְּשֶׁחַס וְשָׁלוֹם מוֹצִיא הַטִּפָּה לְבַטָּלָה, נִמְצָא שֶׁחַס וְשָׁלוֹם מַמְשִׁיךְ אוֹר הַנְּקֻדָּה עַצְמָהּ שֶׁבִּיסוֹד לַחוּץ, וּכְאִלּוּ מַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם וְהוּא מְחַדֵּשׁ שְׁבִירַת כֵּלִים, וּכְאִלּוּ עוֹקֵר מַזָּלוֹ חַס וְשָׁלוֹם, כִּי חַס וְשָׁלוֹם עוֹקֵר הַנְּקֻדָּה שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ חַיּוּתוֹ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ שֶׁאֵין מוֹעִיל לוֹ תְּשׁוּבָה, כִּי עִקַּר הַתְּשׁוּבָה וְהַתִּקּוּן לְכָל הַחֲטָאִים הַנִּמְשָׁכִין מֵאֲהָבוֹת רָעוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, הוּא עַל־יְדֵי שֶׁמַּמְשִׁיךְ אוֹר הַחֶסֶד הַשּׁוֹרֶה אֵצֶל הַנְּקֻדָּה, אֲבָל זֶה שֶׁפָּגַם בְּהַנְּקֻדָּה עַצְמָהּ - לְהֵיכָן יָשׁוּב? אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן בֶּאֱמֶת אֵין לְךָ דָּבָר שֶׁעוֹמֵד בִּפְנֵי הַתְּשׁוּבָה, אַךְ עִקַּר תְּשׁוּבָתוֹ וְתִקּוּנוֹ הוּא רַק עַל־יְדֵי צַדִּיק הַדּוֹר, שֶׁהוּא הַנְּקֻדָּה הַכְּלָלִית וְהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּקֻדּוֹת, וְעַל־כֵּן יֶשׁ לוֹ כֹּחַ לְהָאִיר לוֹ הַנְּקֻדָּה מֵחָדָשׁ. גַּם הוּא מְעוֹרֵר וּמַמְשִׁיךְ עָלָיו אוֹר הַחֶסֶד חָדָשׁ לְגַמְרֵי, כִּי לְפִי הַחֶסֶד אֲשֶׁר מֵעוֹלָם לֹא הָיָה מוֹעִיל לוֹ תְּשׁוּבָה, כִּי מַה שֶּׁמּוֹעִיל תְּשׁוּבָה הוּא רַק מִצַּד הַחֶסֶד, וּמֵאַחַר שֶׁאָמְרוּ שֶׁלָּזֶה אֵין מוֹעִיל תְּשׁוּבָה, נִמְצָא שֶׁהַחֶסֶד אֲשֶׁר מֵעוֹלָם מְחַיֵּב זֹאת שֶׁלֹּא יוֹעִיל לוֹ מֵאַחַר שֶׁפָּגַם בְּאוֹר הַחֶסֶד עַצְמוֹ הַשּׁוֹרֶה אֵצֶל הַנְּקֻדָּה, עַל־כֵּן אֵין לוֹ תְּשׁוּבָה. וּכְשֶׁהַצַּדִּיק מְעוֹרֵר עָלָיו רַחֲמֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקַבֵּל תְּשׁוּבָתוֹ גַּם־כֵּן, נִמְצָא שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה עִמּוֹ חֶסֶד חָדָשׁ וְזֶה זֶה עִקַּר תִּקּוּנוֹ, כִּי חוֹזֵר לְקַבֵּל נְקֻדָּה חֲדָשָׁה וְאוֹר הַחֶסֶד חָדָשׁ (ליקוטי־הלכות, הלכות תפלין הלכה ב, אות יא). ב. עִקַּר תִּקּוּן פְּגָם זֶה בִּשְׁלֵמוּת הוּא רַק עַל־יְדֵי מָשִׁיחַ שֶׁיָּבוֹא בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, כִּי מָשִׁיחַ יָבוֹא לְתַקֵּן זֶה הַחֵטְא בְּיוֹתֵר כַּמּוּבָא, כִּי מָשִׁיחַ הוּא בְּחִינַת אוֹר הַחֶסֶד הֶחָדָשׁ הַמְתַקֵּן הַכֹּל, בְּחִינַת "וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ" (שם). ג. עִקַּר קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק הוּא עַל־יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית, כִּי צַדִּיק הוּא מָאן דְּנָטֵר בְּרִית, וּמִשָּׁם מִבְּחִינַת בְּרִית יוֹצְאִין כָּל הַדּוֹרוֹת, כִּי כָל הַדּוֹרוֹת נִמְשָׁכִין מֵהַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרֹאשׁ־בַּיִת, בִּבְחִינַת "קֹרֵא הַדֹּרוֹת מֵרֹאשׁ", וְעַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל שֵׁם ה' מִדּוֹר לְדוֹר. אֲבָל עַל־יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ וְהַסִּטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהֵם בְּחִינַת קְלִפַּת עֲמָלֵק וּפְגַם הַבְּרִית, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֵּם אוֹר הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁזְּעֵירִין אִנּוּן שֶׁזּוֹכִין לִשְׁמִירַת הַבְּרִית כָּרָאוּי, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם הַסִּטְרָא־אָחֳרָא הַנַּ"ל וּמַעְלִים מֵהֶם אוֹר הַצַּדִּיק וּמַרְחִיקָם מִמֶּנּוּ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֵּם שֵׁם ה', חַס וְשָׁלוֹם, וְגוֹבְרִים הַמְּאוֹרֵי־אֵשׁ. וְעִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הָאֵשׁ הוּא גַּם־כֵּן בְּתַאֲוָה זֹאת, כִּי יְנִיקָתָם מִבְּחִינַת אִשָּׁה וְכוּ' כַּיָּדוּעַ, וְעַל־כֵּן שָׁם עִקַּר הַמִּלְחָמָה שֶׁל הָאָדָם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֵּם בְּיוֹתֵר שֵׁם ה' וְאָז רוֹצֶה הַסִּטְרָא־אָחֳרָא בְּחִינַת קְלִפַּת הָמָן עֲמָלֵק לְכַלּוֹת לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, לְהַשְׁמִיד וְלַהֲרֹג וְכוּ', בְּחִינַת "וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד".
Anyone who wishes to have compassion on himself and think about his eternal purpose — no matter who he is, no matter what — must consider himself each day as a completely new creation. For in truth a person becomes a new creation each day, which is why all the morning blessings are recited, as explained in the Code of Law. Therefore, no matter who one is, the service one engages in each day must be entirely new — for each Israelite performs many commandments daily: ritual fringes, phylacteries and so on. But the essential thing is that one should settle one's mind each day: this day that one stands in has never before been in the world, and this day will never again exist, and the service of Hashem required on this day is entirely new. The obligation of today falls on this very person standing in this generation, on this day — and specifically this person must engage in this service, and not an angel, not a seraph. Even the souls of Tzadikim in the highest Garden of Eden cannot complete this service. Only: "the living, the living — he shall praise You, as I do today" [Yeshayahu 38:19] — specifically as I am today at whatever level one is, even so, since I am alive, I must specifically praise You. On the contrary — the more one knows in oneself that one is worse and more corrupted, the more His great holy Name is magnified and sanctified when one draws close to Him, in the aspect of "when the convert Yisro came and said... then the Name of the Holy One blessed be He was elevated and glorified" — for the essential greatness of Hashem is specifically when the distant draw close to Him. And the essential counsel for sustaining the Torah is to begin each time anew. And even if one cannot do anything due to the great strife and strengthening of exile in body, soul and money — even so, one should begin each time to prepare and ready oneself for His service. This is the aspect of the Divine Name Eheyeh [I Will Be] — "I am ready to be." And sometimes one must begin several fresh beginnings in a single day — all the more so each week — until eventually all those beginnings accumulate and come to one's aid. For no good desire is ever lost. And through this one will eventually merit to begin and complete one's service properly. The essential thing is that a person must remove from his mind each day and each time everything that has passed — and all the beginnings of all the services with which one began to serve Hashem until now should count as nothing in one's accounting. Rather, now one must begin entirely fresh — and so always, until one merits complete repentance and merits to begin and complete properly. And when one merits to strengthen oneself in all the above, one merits thereby to very high and elevated things — for there is drawn upon him the illumination of three times the Name Eheyeh and once the Name Havayah, which Hashem made known to Moshe when he asked "what is His Name?" And one merits through this the song and melody that will be aroused in the future — which is simple, double, triple, quadruple — woven upon the Name Havayah.
ֶהוּ כָּל תַּכְלִיתוֹ שֶׁלּ אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, כִּי זֶה כָּל שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא, עִקַּר חַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁיִּחְיוּ יִשְׂרָאֵל לָעוֹלָם הַבָּא, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת שֶׁל הַשָּׂגַת הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הַשְּׂעָרוֹת שֶׁל הַפֵּאוֹת וְהַזָּקָן, שֶׁהֵם בְּחִינַת מֹחִין גְּבוֹהִים מְאֹד, שֶׁהֵם בְּחִינַת מַקִּיפִין כְּנֶגֶד דַּעַת הָאָדָם, כַּמּוּבָן בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל, עַל־כֵּן אָסוּר לְגַלְּחָם כִּי הֵם צִנּוֹרוֹת עֶלְיוֹנִים שֶׁעַל־ יָדָם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת מִמַּקִּיף לִפְנִימִי, שֶׁזֶּה כָּל קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי כַּנַּ"ל. וּמֵחֲמַת שֶׁבִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ הַמַּקִּיפִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי, מֵעִבּוּר לְלֵדָה, וְלָזֶה צְרִיכִין צְעָקָה, כְּמוֹ צַעֲקַת הַיּוֹלֶדֶת קֹדֶם הַהוֹלָדָה, שֶׁזֶּה בְּבְּחִינַת אֱלֹקִים לַאֲרָמָא קָלָא. וּכְנֶגֶד זֶה הֵם בְּחִינַת הַשְּׂעָרוֹת שֶׁל הַפֵּאוֹת, כִּי "פֵּאָה" גִּימַטְרִיָּא "אֱלֹקִים" כַּמּוּבָא. וְעַל־כֵּן הִטְבִּיעַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּטֶבַע הָעוֹלָם שֶׁהַפֵּאוֹת גְּדֵלִים גַּם אֵצֶל הַתִּינוֹק, שֶׁאָז הַמֹּחִין עֲדַיִן בְּהֶעְלֵם גָּמוּר אֶצְלוֹ, וּכְמוֹ שֶׁהַתִּינוֹק גָּדֵל, כְּמוֹ־כֵן גְּדֵלִים הַמֹּחִין עִמּוֹ וְיוֹצְאִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וּמִזֶּה נִטְבָּע בְּטֶבַע הַתִּינוֹק לִצְעֹק קוֹלוֹת הַרְבֵּה, כִּי עִקַּר הוֹצָאַת הַמֹּחִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת מַקִּיפִין עַל־כָּל־פָּנִים הוּא עַל־יְדֵי הַצְּעָקָה בְּקוֹל, וְעַל־כֵּן גְּדֵלִים גַּם אָז אֶצְלוֹ שַׂעֲרוֹת הַפֵּאוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת הוֹצָאַת הַמַּקִּיפִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי, מֵעִבּוּר לְלֵדָה. אֲבָל שַׂעֲרוֹת הַזָּקָן, שֶׁהֵם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַמֹּחִין, כַּיָּדוּעַ בִּכְתָבִים שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין מִמַּקִּיף לִפְנִימִי, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַדַּעַת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תְּלֵיסַר תִּקּוּנֵי דִּיקְנָא, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְבִינִים וּמַשִּׂיגִים כָּל חִדּוּשֵׁי־תוֹרָה, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַדַּעַת מִמַּקִּיף לִפְנִים - עַל־כֵּן שַׂעֲרוֹת הַזָּקָן אֵינָם גְּדֵלִים כִּי־אִם בִּימֵי גַּדְלוּתוֹ שֶׁל הָאָדָם, שֶׁאָז זְמַן הַשְׁלָמַת הַמֹּחִין וְהַדַּעַת לְהַכְנִיס הַמַּקִּיפִין לִפְנִימִיּוּת הַדָּעַת. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין לַעֲשׂוֹתָם פְּנִימִיִּים הוּא עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, שֶׁהֵם תְּרֵין נִקְבֵי אֻדְנִין וּתְרֵין נִקְבֵי עֵינָא וּתְרֵין נִקְבֵי חוֹטְמָא וְנִקְבָא דְּפֻמָּא, וְהָעִקָּר הוּא הַפֶּה, שֶׁהוּא הַסּוֹף וְהַכְּלָל שֶׁל כָּל שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, כִּי שָׁם עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, בְּחִינַת: "מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה", עַל־כֵּן גִּדּוּל שַׂעֲרוֹת הַזָּקָן וְהַפֵּאוֹת (שֶׁעַל־יָדָם הַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין כַּנַּ"ל) הֵם סְמוּכִים לְשִׁבְעַת נִקְבֵי הָרֹאשׁ הַנַּ"ל. וְעַל־כֵּן עִקַּר גִּדּוּל הַזָּקָן (שֶׁעַל־יָדוֹ עִקַּר הַמְשָׁכַת הַמֹּחִין כַּנַּ"ל) הוּא אֵצֶל הַפֶּה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת כַּנַּ"ל. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּת הַמְשָׁכַת הַדַּעַת שֶׁל הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל הוּא לִזְכּוֹת לְהַמְשִׁיךְ אוֹתָם מִדּוֹר לְדוֹר, שֶׁזֶּה עִקַּר מִצְוַת הוֹלָדוֹת הַבָּנִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־כֵּן הַסָּרִיס שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִזְכּוֹת לְבָנִים, עַל־כֵּן אֵין לוֹ זָקָן, כִּי אֵינוֹ זוֹכֶה לְהַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁהֵם בְּחִינַת זָקָן כַּנַּ"ל (שם הל' ה, אותיות א ב ג ד ה). יח. כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַכֹּחוֹת שֶׁמְּקַבֵּל כָּל אֶחָד, כֻּלָּם הֵם בִּשְׁבִיל חַיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ שֶׁתָּלוּי בְּצַוָּארוֹ, שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם מְקַבֵּל הַמַּאֲכָל לְתוֹךְ גּוּפוֹ, שֶׁזֶּה חַיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ. וְכָל הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַחַיּוּת הַנַּ"ל מְקַבֵּל הָאָדָם דֶּרֶךְ הַלְוָאָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן עִקַּר סִלּוּק הַחוֹב וְהַהַלְוָאָה, שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שֶׁמַּחֲזִירִין הַחַיּוּת לְשָׁרְשׁוֹ, הוּא גַּם־כֵּן עַל־יְדֵי צַוָּארוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי דִּבּוּרֵי תְּפִלָּה שֶׁיּוֹצֵא מִצַּוָּארוֹ וּגְרוֹנוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וּמַעֲלֶה כָּל הַחַיּוּת וְהַכֹּחוֹת שֶׁקִּבֵּל דֶּרֶךְ שָׁם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת סִלּוּק הַחוֹבוֹת. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה וְעַל־יְדֵי־זֶה אֵינוֹ יָכוֹל לְסַלֵּק הַחוֹבוֹת, אֲזַי נֶחְשָׁב כְּמוֹ שֶׁנֶּחֱנָק בִּגְרוֹנוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַכְנִיס הָרוּחַ־ חַיִּים, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּת הָאָדָם כַּיָּדוּעַ; וְזֶה הַלֹּוֶה שֶׁפָּגַם בָּזֶה וְאֵינוֹ יָכוֹל לְסַלֵּק, נֶחְשָׁב כְּנֶחֱנָק בִּגְרוֹנוֹ מַמָּשׁ. וְזֶה מְרֻמָּז בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמְרוּ לְעִנְיַן עַרְבוּת: הֲרֵי שֶׁהָיָה חוֹנֵק אֶת חֲבֵרוֹ בַּשּׁוּק וְכוּ' (הל' אפותיקי, הל' א, אות כט). יט. הַנָּהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן וְכוּ', זֶה בְּחִינַת הַחַיּוּת הַנִּמְשָׁךְ מֵהָרֹאשׁ וְהַמֹּחַ לְתוֹךְ הַלֵּב כְּדֵי לְהַחֲיוֹת אֶת כָּל אֵיבְרֵי הַגּוּף. כִּי בִּכְלָלִיּוּת הָאָדָם נִקְרָא כְּלָלִיּוּת הָרֹאשׁ וְהַגֻּלְגַּלְתָּא בְּחִינַת עֵדֶן, שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ הַחָכְמָה וְהַמֹּחִין שֶׁהֵם הַחַיּוּת שֶׁל הָאָדָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ הַחַיּוּת לְתוֹךְ הַלֵּב שֶׁמִּמֶּנּוּ נִתְפָּרְדִין כָּל הַחַיּוּת וְכָל הַכֹּחוֹת לְכָל אֵיבְרֵי הָאָדָם שֶׁכְּלוּלִין בְּאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת הָאַרְבַּע מִדּוֹת. וְכֵן כָּל הַמִּדּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין וְנִתְפָּרְדִין מֵהַלֵּב שֶׁהוּא מְקוֹר כָּל הַמִּדּוֹת לְטוֹב וּלְרַע, כִּי עִקַּר כָּל הַמִּדּוֹת הֵם בַּלֵּב, וְהָעִקָּר לְהַמְשִׁיךְ שֹׁרֶשׁ הַחָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ לְהַחֲיוֹת וּלְהַשְׁקוֹת אֶת הַלֵּב, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ שֶׁל הָאָדָם בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, כִּי עֶצֶם הַחָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ רָחוֹק מְאֹד מִכָּל הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת רָעוֹת, וְעִקַּר הַמִּלְחָמָה - לְקַשֵּׁר הַחָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ עִם הַלֵּב בִּבְחִינַת "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ וְכוּ'". וְכֵן הַצַּדִּיק־הָאֱמֶת נֶגֶד הָעוֹלָם הוּא בְּחִינַת רֹאשׁ, וְהָעוֹלָם נֶגְדּוֹ הֵם בְּחִינַת גּוּף, וְעִקַּר הַתִּקּוּן - כְּשֶׁזּוֹכִין לִהְיוֹת מְקֹרָב וּמְקֻשָּׁר לְהַצַּדִּיק כְּמוֹ הַגּוּף עִם הָרֹאשׁ, שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ הַנָּהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן, דְּהַיְנוּ הַחַיּוּת מֵהַצַּדִּיק, לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן, שֶׁהוּא כְּלַל הַגּוּף שֶׁעִקָּרוֹ הַלֵּב, אֲשֶׁר מִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים, בְּחִינַת כָּל הַמִּדּוֹת הַכְּלוּלִים בְּאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת כַּנַּ"ל (הל' מצרנות, ה"ד, אות ט). כ. הָאָדָם וְכָל הַתָּלוּי בּוֹ וְנִלְוֶה אֵלָיו, הַכֹּל הוּא בִּבְחִינוֹת "סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה", כִּי כָּל דָּבָר יֶשׁ לוֹ שֹׁרֶשׁ לְמַעְלָה, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁבְּכָאן הַדָּבָר מֻצָּב אַרְצָה, כִּי מְלֻבָּשׁ בְּאַרְצִיּוּת וְגַשְׁמִיּוּת, אֲבָל רֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה, כִּי יֶשׁ בּוֹ חָכְמָה וָשֵׂכֶל שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ שֶׁמַּגִּיעַ עַד לַשָּׁמַיִם לְמָעְלָה. וְעִקַּר הַמִּלְחָמָה שֶׁל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר גַּשְׁמִיּוּת הַדָּבָר, רַק לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר כְּדֵי שֶׁיִּתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־ יְדֵי אוֹתוֹ הַדָּבָר, כִּי הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הוּא עִקַּר הַחַיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה וְכוּ'", וְהוּא אוֹר גָּדוֹל לְהָאִיר לְהָאָדָם שֶׁזּוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשֵּׂכֶל וְהַחַיּוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר לְקָרֵב אוֹתוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ (הל' פקדון ה"ד, אותיות יד יט). כא. עִנְיָן זֶה לְקַשֵּׁר הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת, דְּהַיְנוּ לְהִסְתַּכֵּל בְּכָל דָּבָר עַל הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי כָּל הַדְּבָרִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ - זֶה הָעִנְיָן הוּא גָּבֹהַּ וְנֶעְלָם מְאֹד מִבְּנֵי־אָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר עַל־יָדָהּ מַכְנִיעִין הַיֵּצֶר הָרָע וּמַגְבִּירִין הַיֵּצֶר טוֹב עַל הַיֵּצֶר הָרָע. וְכָל אֶחָד, כְּפִי מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת לִבּוֹ, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לְזֶה הַשֵּׂכֶל. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁמְּשַׁבֵּר הַתַּאֲווֹת צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צִמְצוּם בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס הַגְּבוּל לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת. מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁמְּשֻׁקָּע עֲדַיִן בְּתַאֲווֹת, שֶׁצָּרִיךְ בְּוַדַּאי לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס לֵידַע יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. עַל־כֵּן עִקַּר הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת הוּא הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא כְּלַל הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּכְשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאֵיזֶה דָּבָר, יֵדַע וְיַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ בְּזֶה הַדָּבָר שֵׂכֶל גָּדוֹל וִיכוֹלִין לְהַכִּיר בְּזֶה הַדָּבָר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְאִם יִזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין בָּזֶה אֵיזֶה שֵׂכֶל הַנּוֹגֵעַ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ - מַה טּוֹב; וְאִם לָאו - יְצַמְצֵם וְיִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, עַד שֶׁיְּזְכֶּה שֶׁיְּזַכֵּךְ גּוּפוֹ כָּרָאוּי, אָז יִזְכֶּה לְהָבִין כָּרָאוּי לוֹ. אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים אֲפִלּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הֵיטֵב הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, הוּא מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שֶׁבֶּאֱמֶת יֶשׁ בּוֹ חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל, כִּי "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־ זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ וְכוּ'" (שם אות כא). כב. שָׁמַיִם וָאָרֶץ הֵם בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת וְחִיצוֹנִיּוּת, וְעַל־כֵּן הָאָדָם הוֹלֵךְ בְּקוֹמָה זְקוּפָה בֵּין הַשָּׁמַיִם וּבֵין הָאָרֶץ, כִּי הוּא סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה, כִּי מְלֻבָּשׁ בְּגוּף שֶׁהוּא בְּחִינַת חִיצוֹנִיּוּת, בְּחִינַת אֶרֶץ, אֲבָל רֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה, כִּי הָאָדָם צָרִיךְ לְקַשֵּׁר הַכֹּל לְשָׁרְשׁוֹ שֶׁהוּא הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל, שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת כָּל דָּבָר וְחַיּוּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה וְכוּ'", וַאֲזַי הוּא חַי לְעוֹלָם (שם הלכה ד, אות כב). ברית – פגמו ותקונווְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ (שמות יט, ה): א. מִשְּׁבִירַת כְּלֵי חֶסֶד, מִזֶּה נִתְהַוּוּ כָּל אֲהָבוֹת רָעוֹת וּנְפוּלוֹת, וְאוֹר הַחֶסֶד נִשְׁאָר בִּיסוֹד דַּאֲצִילוּת, הַיְנוּ אֵצֶל הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת שָׁלוֹם, בְּחִינַת צַדִּיק. וְהִנֵּה בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ בְּחִינַת נְקֻדָּה, בְּחִינַת צַדִּיק, אַךְ עִקַּר אוֹר הַנְּקֻדָּה הַכְּלָלִית הוּא אֵצֶל הַצַּדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, שֶׁמִּמֶּנּוּ מְקַבְּלִין כָּל הַנְּקֻדּוֹת. וְהִנֵּה הַנְּקֻדָּה הַזֹּאת הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, שֶׁהוּא קְבִיעָא וְקַיָּמָא, כִּי הִיא קְבוּעָה בִּקְדֻשָּׁתָהּ תָּמִיד וְאֵינָהּ יוֹצְאָה לַחוּץ, וְגַם אֵינָהּ מְאִירָה לְמַטָּה כִּי־אִם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת. וְזֶה בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַזִּוּוּג דִּקְדֻשָּׁה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ אוֹר הַנְּקֻדָּה מִבְּחִינַת יְסוֹד בְּרִית שָׁלוֹם לִבְחִינַת מַלְכוּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת "אִשָּׁה יִרְאַת הַשֵּׁם", הַיְנוּ לְבַת־זוּגוֹ; וְעַל־יְדֵי אוֹר הַנְּקֻדָּה הַזֹּאת נִתְתַּקֵּן בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וְעַל־כֵּן עִקַּר הַזִּוּוּג בְּשַׁבָּת, שֶׁאָז מְאִירָה הַנְּקֻדָּה הַנַּ"ל. אֲבָל כְּשֶׁחַס וְשָׁלוֹם מוֹצִיא הַטִּפָּה לְבַטָּלָה, נִמְצָא שֶׁחַס וְשָׁלוֹם מַמְשִׁיךְ אוֹר הַנְּקֻדָּה עַצְמָהּ שֶׁבִּיסוֹד לַחוּץ, וּכְאִלּוּ מַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם וְהוּא מְחַדֵּשׁ שְׁבִירַת כֵּלִים, וּכְאִלּוּ עוֹקֵר מַזָּלוֹ חַס וְשָׁלוֹם, כִּי חַס וְשָׁלוֹם עוֹקֵר הַנְּקֻדָּה שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ חַיּוּתוֹ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ שֶׁאֵין מוֹעִיל לוֹ תְּשׁוּבָה, כִּי עִקַּר הַתְּשׁוּבָה וְהַתִּקּוּן לְכָל הַחֲטָאִים הַנִּמְשָׁכִין מֵאֲהָבוֹת רָעוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, הוּא עַל־יְדֵי שֶׁמַּמְשִׁיךְ אוֹר הַחֶסֶד הַשּׁוֹרֶה אֵצֶל הַנְּקֻדָּה, אֲבָל זֶה שֶׁפָּגַם בְּהַנְּקֻדָּה עַצְמָהּ - לְהֵיכָן יָשׁוּב? אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן בֶּאֱמֶת אֵין לְךָ דָּבָר שֶׁעוֹמֵד בִּפְנֵי הַתְּשׁוּבָה, אַךְ עִקַּר תְּשׁוּבָתוֹ וְתִקּוּנוֹ הוּא רַק עַל־יְדֵי צַדִּיק הַדּוֹר, שֶׁהוּא הַנְּקֻדָּה הַכְּלָלִית וְהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּקֻדּוֹת, וְעַל־כֵּן יֶשׁ לוֹ כֹּחַ לְהָאִיר לוֹ הַנְּקֻדָּה מֵחָדָשׁ. גַּם הוּא מְעוֹרֵר וּמַמְשִׁיךְ עָלָיו אוֹר הַחֶסֶד חָדָשׁ לְגַמְרֵי, כִּי לְפִי הַחֶסֶד אֲשֶׁר מֵעוֹלָם לֹא הָיָה מוֹעִיל לוֹ תְּשׁוּבָה, כִּי מַה שֶּׁמּוֹעִיל תְּשׁוּבָה הוּא רַק מִצַּד הַחֶסֶד, וּמֵאַחַר שֶׁאָמְרוּ שֶׁלָּזֶה אֵין מוֹעִיל תְּשׁוּבָה, נִמְצָא שֶׁהַחֶסֶד אֲשֶׁר מֵעוֹלָם מְחַיֵּב זֹאת שֶׁלֹּא יוֹעִיל לוֹ מֵאַחַר שֶׁפָּגַם בְּאוֹר הַחֶסֶד עַצְמוֹ הַשּׁוֹרֶה אֵצֶל הַנְּקֻדָּה, עַל־כֵּן אֵין לוֹ תְּשׁוּבָה. וּכְשֶׁהַצַּדִּיק מְעוֹרֵר עָלָיו רַחֲמֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקַבֵּל תְּשׁוּבָתוֹ גַּם־כֵּן, נִמְצָא שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה עִמּוֹ חֶסֶד חָדָשׁ וְזֶה זֶה עִקַּר תִּקּוּנוֹ, כִּי חוֹזֵר לְקַבֵּל נְקֻדָּה חֲדָשָׁה וְאוֹר הַחֶסֶד חָדָשׁ (ליקוטי־הלכות, הלכות תפלין הלכה ב, אות יא). ב. עִקַּר תִּקּוּן פְּגָם זֶה בִּשְׁלֵמוּת הוּא רַק עַל־יְדֵי מָשִׁיחַ שֶׁיָּבוֹא בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, כִּי מָשִׁיחַ יָבוֹא לְתַקֵּן זֶה הַחֵטְא בְּיוֹתֵר כַּמּוּבָא, כִּי מָשִׁיחַ הוּא בְּחִינַת אוֹר הַחֶסֶד הֶחָדָשׁ הַמְתַקֵּן הַכֹּל, בְּחִינַת "וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ" (שם). ג. עִקַּר קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק הוּא עַל־יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית, כִּי צַדִּיק הוּא מָאן דְּנָטֵר בְּרִית, וּמִשָּׁם מִבְּחִינַת בְּרִית יוֹצְאִין כָּל הַדּוֹרוֹת, כִּי כָל הַדּוֹרוֹת נִמְשָׁכִין מֵהַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרֹאשׁ־בַּיִת, בִּבְחִינַת "קֹרֵא הַדֹּרוֹת מֵרֹאשׁ", וְעַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל שֵׁם ה' מִדּוֹר לְדוֹר. אֲבָל עַל־יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ וְהַסִּטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהֵם בְּחִינַת קְלִפַּת עֲמָלֵק וּפְגַם הַבְּרִית, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֵּם אוֹר הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁזְּעֵירִין אִנּוּן שֶׁזּוֹכִין לִשְׁמִירַת הַבְּרִית כָּרָאוּי, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם הַסִּטְרָא־אָחֳרָא הַנַּ"ל וּמַעְלִים מֵהֶם אוֹר הַצַּדִּיק וּמַרְחִיקָם מִמֶּנּוּ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֵּם שֵׁם ה', חַס וְשָׁלוֹם, וְגוֹבְרִים הַמְּאוֹרֵי־אֵשׁ. וְעִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הָאֵשׁ הוּא גַּם־כֵּן בְּתַאֲוָה זֹאת, כִּי יְנִיקָתָם מִבְּחִינַת אִשָּׁה וְכוּ' כַּיָּדוּעַ, וְעַל־כֵּן שָׁם עִקַּר הַמִּלְחָמָה שֶׁל הָאָדָם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֵּם בְּיוֹתֵר שֵׁם ה' וְאָז רוֹצֶה הַסִּטְרָא־אָחֳרָא בְּחִינַת קְלִפַּת הָמָן עֲמָלֵק לְכַלּוֹת לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, לְהַשְׁמִיד וְלַהֲרֹג וְכוּ', בְּחִינַת "וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד".
Sometimes the descent is for the sake of the ascent, and is itself the purpose of the ascent. But all this is only in this world — the world of Action — which is full of husks [kelippos], from which come all the ascents and descents that pass over a person. And when one falls and descends, G-d forbid, into the realm of the husks and does not despair, G-d forbid — but on the contrary cries out and searches there for His glory, in the aspect of "where is the place of His glory?" — through this one merits to subdue the husks in their very place, and then ascends to great and secure ascents in holiness without any obstacle. This is the aspect of "descent for the purpose of ascent." But in the future — when all will be holy and the spirit of impurity will be removed from the earth — then ascent will be from level to level, from strength to strength, without descent, in the aspect of "one ascends in holiness and does not descend."
ֶהוּ כָּל תַּכְלִיתוֹ שֶׁלּ אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, כִּי זֶה כָּל שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא, עִקַּר חַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁיִּחְיוּ יִשְׂרָאֵל לָעוֹלָם הַבָּא, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת שֶׁל הַשָּׂגַת הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הַשְּׂעָרוֹת שֶׁל הַפֵּאוֹת וְהַזָּקָן, שֶׁהֵם בְּחִינַת מֹחִין גְּבוֹהִים מְאֹד, שֶׁהֵם בְּחִינַת מַקִּיפִין כְּנֶגֶד דַּעַת הָאָדָם, כַּמּוּבָן בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל, עַל־כֵּן אָסוּר לְגַלְּחָם כִּי הֵם צִנּוֹרוֹת עֶלְיוֹנִים שֶׁעַל־ יָדָם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת מִמַּקִּיף לִפְנִימִי, שֶׁזֶּה כָּל קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי כַּנַּ"ל. וּמֵחֲמַת שֶׁבִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ הַמַּקִּיפִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי, מֵעִבּוּר לְלֵדָה, וְלָזֶה צְרִיכִין צְעָקָה, כְּמוֹ צַעֲקַת הַיּוֹלֶדֶת קֹדֶם הַהוֹלָדָה, שֶׁזֶּה בְּבְּחִינַת אֱלֹקִים לַאֲרָמָא קָלָא. וּכְנֶגֶד זֶה הֵם בְּחִינַת הַשְּׂעָרוֹת שֶׁל הַפֵּאוֹת, כִּי "פֵּאָה" גִּימַטְרִיָּא "אֱלֹקִים" כַּמּוּבָא. וְעַל־כֵּן הִטְבִּיעַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּטֶבַע הָעוֹלָם שֶׁהַפֵּאוֹת גְּדֵלִים גַּם אֵצֶל הַתִּינוֹק, שֶׁאָז הַמֹּחִין עֲדַיִן בְּהֶעְלֵם גָּמוּר אֶצְלוֹ, וּכְמוֹ שֶׁהַתִּינוֹק גָּדֵל, כְּמוֹ־כֵן גְּדֵלִים הַמֹּחִין עִמּוֹ וְיוֹצְאִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וּמִזֶּה נִטְבָּע בְּטֶבַע הַתִּינוֹק לִצְעֹק קוֹלוֹת הַרְבֵּה, כִּי עִקַּר הוֹצָאַת הַמֹּחִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת מַקִּיפִין עַל־כָּל־פָּנִים הוּא עַל־יְדֵי הַצְּעָקָה בְּקוֹל, וְעַל־כֵּן גְּדֵלִים גַּם אָז אֶצְלוֹ שַׂעֲרוֹת הַפֵּאוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת הוֹצָאַת הַמַּקִּיפִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי, מֵעִבּוּר לְלֵדָה. אֲבָל שַׂעֲרוֹת הַזָּקָן, שֶׁהֵם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַמֹּחִין, כַּיָּדוּעַ בִּכְתָבִים שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין מִמַּקִּיף לִפְנִימִי, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַדַּעַת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תְּלֵיסַר תִּקּוּנֵי דִּיקְנָא, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְבִינִים וּמַשִּׂיגִים כָּל חִדּוּשֵׁי־תוֹרָה, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַדַּעַת מִמַּקִּיף לִפְנִים - עַל־כֵּן שַׂעֲרוֹת הַזָּקָן אֵינָם גְּדֵלִים כִּי־אִם בִּימֵי גַּדְלוּתוֹ שֶׁל הָאָדָם, שֶׁאָז זְמַן הַשְׁלָמַת הַמֹּחִין וְהַדַּעַת לְהַכְנִיס הַמַּקִּיפִין לִפְנִימִיּוּת הַדָּעַת. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין לַעֲשׂוֹתָם פְּנִימִיִּים הוּא עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, שֶׁהֵם תְּרֵין נִקְבֵי אֻדְנִין וּתְרֵין נִקְבֵי עֵינָא וּתְרֵין נִקְבֵי חוֹטְמָא וְנִקְבָא דְּפֻמָּא, וְהָעִקָּר הוּא הַפֶּה, שֶׁהוּא הַסּוֹף וְהַכְּלָל שֶׁל כָּל שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, כִּי שָׁם עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, בְּחִינַת: "מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה", עַל־כֵּן גִּדּוּל שַׂעֲרוֹת הַזָּקָן וְהַפֵּאוֹת (שֶׁעַל־יָדָם הַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין כַּנַּ"ל) הֵם סְמוּכִים לְשִׁבְעַת נִקְבֵי הָרֹאשׁ הַנַּ"ל. וְעַל־כֵּן עִקַּר גִּדּוּל הַזָּקָן (שֶׁעַל־יָדוֹ עִקַּר הַמְשָׁכַת הַמֹּחִין כַּנַּ"ל) הוּא אֵצֶל הַפֶּה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת כַּנַּ"ל. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּת הַמְשָׁכַת הַדַּעַת שֶׁל הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל הוּא לִזְכּוֹת לְהַמְשִׁיךְ אוֹתָם מִדּוֹר לְדוֹר, שֶׁזֶּה עִקַּר מִצְוַת הוֹלָדוֹת הַבָּנִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־כֵּן הַסָּרִיס שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִזְכּוֹת לְבָנִים, עַל־כֵּן אֵין לוֹ זָקָן, כִּי אֵינוֹ זוֹכֶה לְהַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁהֵם בְּחִינַת זָקָן כַּנַּ"ל (שם הל' ה, אותיות א ב ג ד ה). יח. כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַכֹּחוֹת שֶׁמְּקַבֵּל כָּל אֶחָד, כֻּלָּם הֵם בִּשְׁבִיל חַיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ שֶׁתָּלוּי בְּצַוָּארוֹ, שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם מְקַבֵּל הַמַּאֲכָל לְתוֹךְ גּוּפוֹ, שֶׁזֶּה חַיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ. וְכָל הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַחַיּוּת הַנַּ"ל מְקַבֵּל הָאָדָם דֶּרֶךְ הַלְוָאָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן עִקַּר סִלּוּק הַחוֹב וְהַהַלְוָאָה, שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שֶׁמַּחֲזִירִין הַחַיּוּת לְשָׁרְשׁוֹ, הוּא גַּם־כֵּן עַל־יְדֵי צַוָּארוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי דִּבּוּרֵי תְּפִלָּה שֶׁיּוֹצֵא מִצַּוָּארוֹ וּגְרוֹנוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וּמַעֲלֶה כָּל הַחַיּוּת וְהַכֹּחוֹת שֶׁקִּבֵּל דֶּרֶךְ שָׁם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת סִלּוּק הַחוֹבוֹת. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה וְעַל־יְדֵי־זֶה אֵינוֹ יָכוֹל לְסַלֵּק הַחוֹבוֹת, אֲזַי נֶחְשָׁב כְּמוֹ שֶׁנֶּחֱנָק בִּגְרוֹנוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַכְנִיס הָרוּחַ־ חַיִּים, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּת הָאָדָם כַּיָּדוּעַ; וְזֶה הַלֹּוֶה שֶׁפָּגַם בָּזֶה וְאֵינוֹ יָכוֹל לְסַלֵּק, נֶחְשָׁב כְּנֶחֱנָק בִּגְרוֹנוֹ מַמָּשׁ. וְזֶה מְרֻמָּז בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמְרוּ לְעִנְיַן עַרְבוּת: הֲרֵי שֶׁהָיָה חוֹנֵק אֶת חֲבֵרוֹ בַּשּׁוּק וְכוּ' (הל' אפותיקי, הל' א, אות כט). יט. הַנָּהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן וְכוּ', זֶה בְּחִינַת הַחַיּוּת הַנִּמְשָׁךְ מֵהָרֹאשׁ וְהַמֹּחַ לְתוֹךְ הַלֵּב כְּדֵי לְהַחֲיוֹת אֶת כָּל אֵיבְרֵי הַגּוּף. כִּי בִּכְלָלִיּוּת הָאָדָם נִקְרָא כְּלָלִיּוּת הָרֹאשׁ וְהַגֻּלְגַּלְתָּא בְּחִינַת עֵדֶן, שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ הַחָכְמָה וְהַמֹּחִין שֶׁהֵם הַחַיּוּת שֶׁל הָאָדָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ הַחַיּוּת לְתוֹךְ הַלֵּב שֶׁמִּמֶּנּוּ נִתְפָּרְדִין כָּל הַחַיּוּת וְכָל הַכֹּחוֹת לְכָל אֵיבְרֵי הָאָדָם שֶׁכְּלוּלִין בְּאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת הָאַרְבַּע מִדּוֹת. וְכֵן כָּל הַמִּדּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין וְנִתְפָּרְדִין מֵהַלֵּב שֶׁהוּא מְקוֹר כָּל הַמִּדּוֹת לְטוֹב וּלְרַע, כִּי עִקַּר כָּל הַמִּדּוֹת הֵם בַּלֵּב, וְהָעִקָּר לְהַמְשִׁיךְ שֹׁרֶשׁ הַחָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ לְהַחֲיוֹת וּלְהַשְׁקוֹת אֶת הַלֵּב, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ שֶׁל הָאָדָם בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, כִּי עֶצֶם הַחָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ רָחוֹק מְאֹד מִכָּל הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת רָעוֹת, וְעִקַּר הַמִּלְחָמָה - לְקַשֵּׁר הַחָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ עִם הַלֵּב בִּבְחִינַת "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ וְכוּ'". וְכֵן הַצַּדִּיק־הָאֱמֶת נֶגֶד הָעוֹלָם הוּא בְּחִינַת רֹאשׁ, וְהָעוֹלָם נֶגְדּוֹ הֵם בְּחִינַת גּוּף, וְעִקַּר הַתִּקּוּן - כְּשֶׁזּוֹכִין לִהְיוֹת מְקֹרָב וּמְקֻשָּׁר לְהַצַּדִּיק כְּמוֹ הַגּוּף עִם הָרֹאשׁ, שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ הַנָּהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן, דְּהַיְנוּ הַחַיּוּת מֵהַצַּדִּיק, לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן, שֶׁהוּא כְּלַל הַגּוּף שֶׁעִקָּרוֹ הַלֵּב, אֲשֶׁר מִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים, בְּחִינַת כָּל הַמִּדּוֹת הַכְּלוּלִים בְּאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת כַּנַּ"ל (הל' מצרנות, ה"ד, אות ט). כ. הָאָדָם וְכָל הַתָּלוּי בּוֹ וְנִלְוֶה אֵלָיו, הַכֹּל הוּא בִּבְחִינוֹת "סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה", כִּי כָּל דָּבָר יֶשׁ לוֹ שֹׁרֶשׁ לְמַעְלָה, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁבְּכָאן הַדָּבָר מֻצָּב אַרְצָה, כִּי מְלֻבָּשׁ בְּאַרְצִיּוּת וְגַשְׁמִיּוּת, אֲבָל רֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה, כִּי יֶשׁ בּוֹ חָכְמָה וָשֵׂכֶל שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ שֶׁמַּגִּיעַ עַד לַשָּׁמַיִם לְמָעְלָה. וְעִקַּר הַמִּלְחָמָה שֶׁל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר גַּשְׁמִיּוּת הַדָּבָר, רַק לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר כְּדֵי שֶׁיִּתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־ יְדֵי אוֹתוֹ הַדָּבָר, כִּי הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הוּא עִקַּר הַחַיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה וְכוּ'", וְהוּא אוֹר גָּדוֹל לְהָאִיר לְהָאָדָם שֶׁזּוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשֵּׂכֶל וְהַחַיּוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר לְקָרֵב אוֹתוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ (הל' פקדון ה"ד, אותיות יד יט). כא. עִנְיָן זֶה לְקַשֵּׁר הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת, דְּהַיְנוּ לְהִסְתַּכֵּל בְּכָל דָּבָר עַל הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי כָּל הַדְּבָרִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ - זֶה הָעִנְיָן הוּא גָּבֹהַּ וְנֶעְלָם מְאֹד מִבְּנֵי־אָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר עַל־יָדָהּ מַכְנִיעִין הַיֵּצֶר הָרָע וּמַגְבִּירִין הַיֵּצֶר טוֹב עַל הַיֵּצֶר הָרָע. וְכָל אֶחָד, כְּפִי מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת לִבּוֹ, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לְזֶה הַשֵּׂכֶל. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁמְּשַׁבֵּר הַתַּאֲווֹת צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צִמְצוּם בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס הַגְּבוּל לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת. מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁמְּשֻׁקָּע עֲדַיִן בְּתַאֲווֹת, שֶׁצָּרִיךְ בְּוַדַּאי לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס לֵידַע יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. עַל־כֵּן עִקַּר הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת הוּא הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא כְּלַל הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּכְשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאֵיזֶה דָּבָר, יֵדַע וְיַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ בְּזֶה הַדָּבָר שֵׂכֶל גָּדוֹל וִיכוֹלִין לְהַכִּיר בְּזֶה הַדָּבָר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְאִם יִזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין בָּזֶה אֵיזֶה שֵׂכֶל הַנּוֹגֵעַ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ - מַה טּוֹב; וְאִם לָאו - יְצַמְצֵם וְיִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, עַד שֶׁיְּזְכֶּה שֶׁיְּזַכֵּךְ גּוּפוֹ כָּרָאוּי, אָז יִזְכֶּה לְהָבִין כָּרָאוּי לוֹ. אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים אֲפִלּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הֵיטֵב הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, הוּא מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שֶׁבֶּאֱמֶת יֶשׁ בּוֹ חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל, כִּי "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־ זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ וְכוּ'" (שם אות כא). כב. שָׁמַיִם וָאָרֶץ הֵם בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת וְחִיצוֹנִיּוּת, וְעַל־כֵּן הָאָדָם הוֹלֵךְ בְּקוֹמָה זְקוּפָה בֵּין הַשָּׁמַיִם וּבֵין הָאָרֶץ, כִּי הוּא סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה, כִּי מְלֻבָּשׁ בְּגוּף שֶׁהוּא בְּחִינַת חִיצוֹנִיּוּת, בְּחִינַת אֶרֶץ, אֲבָל רֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה, כִּי הָאָדָם צָרִיךְ לְקַשֵּׁר הַכֹּל לְשָׁרְשׁוֹ שֶׁהוּא הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל, שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת כָּל דָּבָר וְחַיּוּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה וְכוּ'", וַאֲזַי הוּא חַי לְעוֹלָם (שם הלכה ד, אות כב). ברית – פגמו ותקונווְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ (שמות יט, ה): א. מִשְּׁבִירַת כְּלֵי חֶסֶד, מִזֶּה נִתְהַוּוּ כָּל אֲהָבוֹת רָעוֹת וּנְפוּלוֹת, וְאוֹר הַחֶסֶד נִשְׁאָר בִּיסוֹד דַּאֲצִילוּת, הַיְנוּ אֵצֶל הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת שָׁלוֹם, בְּחִינַת צַדִּיק. וְהִנֵּה בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ בְּחִינַת נְקֻדָּה, בְּחִינַת צַדִּיק, אַךְ עִקַּר אוֹר הַנְּקֻדָּה הַכְּלָלִית הוּא אֵצֶל הַצַּדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, שֶׁמִּמֶּנּוּ מְקַבְּלִין כָּל הַנְּקֻדּוֹת. וְהִנֵּה הַנְּקֻדָּה הַזֹּאת הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, שֶׁהוּא קְבִיעָא וְקַיָּמָא, כִּי הִיא קְבוּעָה בִּקְדֻשָּׁתָהּ תָּמִיד וְאֵינָהּ יוֹצְאָה לַחוּץ, וְגַם אֵינָהּ מְאִירָה לְמַטָּה כִּי־אִם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת. וְזֶה בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַזִּוּוּג דִּקְדֻשָּׁה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ אוֹר הַנְּקֻדָּה מִבְּחִינַת יְסוֹד בְּרִית שָׁלוֹם לִבְחִינַת מַלְכוּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת "אִשָּׁה יִרְאַת הַשֵּׁם", הַיְנוּ לְבַת־זוּגוֹ; וְעַל־יְדֵי אוֹר הַנְּקֻדָּה הַזֹּאת נִתְתַּקֵּן בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וְעַל־כֵּן עִקַּר הַזִּוּוּג בְּשַׁבָּת, שֶׁאָז מְאִירָה הַנְּקֻדָּה הַנַּ"ל. אֲבָל כְּשֶׁחַס וְשָׁלוֹם מוֹצִיא הַטִּפָּה לְבַטָּלָה, נִמְצָא שֶׁחַס וְשָׁלוֹם מַמְשִׁיךְ אוֹר הַנְּקֻדָּה עַצְמָהּ שֶׁבִּיסוֹד לַחוּץ, וּכְאִלּוּ מַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם וְהוּא מְחַדֵּשׁ שְׁבִירַת כֵּלִים, וּכְאִלּוּ עוֹקֵר מַזָּלוֹ חַס וְשָׁלוֹם, כִּי חַס וְשָׁלוֹם עוֹקֵר הַנְּקֻדָּה שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ חַיּוּתוֹ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ שֶׁאֵין מוֹעִיל לוֹ תְּשׁוּבָה, כִּי עִקַּר הַתְּשׁוּבָה וְהַתִּקּוּן לְכָל הַחֲטָאִים הַנִּמְשָׁכִין מֵאֲהָבוֹת רָעוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, הוּא עַל־יְדֵי שֶׁמַּמְשִׁיךְ אוֹר הַחֶסֶד הַשּׁוֹרֶה אֵצֶל הַנְּקֻדָּה, אֲבָל זֶה שֶׁפָּגַם בְּהַנְּקֻדָּה עַצְמָהּ - לְהֵיכָן יָשׁוּב? אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן בֶּאֱמֶת אֵין לְךָ דָּבָר שֶׁעוֹמֵד בִּפְנֵי הַתְּשׁוּבָה, אַךְ עִקַּר תְּשׁוּבָתוֹ וְתִקּוּנוֹ הוּא רַק עַל־יְדֵי צַדִּיק הַדּוֹר, שֶׁהוּא הַנְּקֻדָּה הַכְּלָלִית וְהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּקֻדּוֹת, וְעַל־כֵּן יֶשׁ לוֹ כֹּחַ לְהָאִיר לוֹ הַנְּקֻדָּה מֵחָדָשׁ. גַּם הוּא מְעוֹרֵר וּמַמְשִׁיךְ עָלָיו אוֹר הַחֶסֶד חָדָשׁ לְגַמְרֵי, כִּי לְפִי הַחֶסֶד אֲשֶׁר מֵעוֹלָם לֹא הָיָה מוֹעִיל לוֹ תְּשׁוּבָה, כִּי מַה שֶּׁמּוֹעִיל תְּשׁוּבָה הוּא רַק מִצַּד הַחֶסֶד, וּמֵאַחַר שֶׁאָמְרוּ שֶׁלָּזֶה אֵין מוֹעִיל תְּשׁוּבָה, נִמְצָא שֶׁהַחֶסֶד אֲשֶׁר מֵעוֹלָם מְחַיֵּב זֹאת שֶׁלֹּא יוֹעִיל לוֹ מֵאַחַר שֶׁפָּגַם בְּאוֹר הַחֶסֶד עַצְמוֹ הַשּׁוֹרֶה אֵצֶל הַנְּקֻדָּה, עַל־כֵּן אֵין לוֹ תְּשׁוּבָה. וּכְשֶׁהַצַּדִּיק מְעוֹרֵר עָלָיו רַחֲמֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקַבֵּל תְּשׁוּבָתוֹ גַּם־כֵּן, נִמְצָא שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה עִמּוֹ חֶסֶד חָדָשׁ וְזֶה זֶה עִקַּר תִּקּוּנוֹ, כִּי חוֹזֵר לְקַבֵּל נְקֻדָּה חֲדָשָׁה וְאוֹר הַחֶסֶד חָדָשׁ (ליקוטי־הלכות, הלכות תפלין הלכה ב, אות יא). ב. עִקַּר תִּקּוּן פְּגָם זֶה בִּשְׁלֵמוּת הוּא רַק עַל־יְדֵי מָשִׁיחַ שֶׁיָּבוֹא בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, כִּי מָשִׁיחַ יָבוֹא לְתַקֵּן זֶה הַחֵטְא בְּיוֹתֵר כַּמּוּבָא, כִּי מָשִׁיחַ הוּא בְּחִינַת אוֹר הַחֶסֶד הֶחָדָשׁ הַמְתַקֵּן הַכֹּל, בְּחִינַת "וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ" (שם). ג. עִקַּר קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק הוּא עַל־יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית, כִּי צַדִּיק הוּא מָאן דְּנָטֵר בְּרִית, וּמִשָּׁם מִבְּחִינַת בְּרִית יוֹצְאִין כָּל הַדּוֹרוֹת, כִּי כָל הַדּוֹרוֹת נִמְשָׁכִין מֵהַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרֹאשׁ־בַּיִת, בִּבְחִינַת "קֹרֵא הַדֹּרוֹת מֵרֹאשׁ", וְעַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל שֵׁם ה' מִדּוֹר לְדוֹר. אֲבָל עַל־יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ וְהַסִּטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהֵם בְּחִינַת קְלִפַּת עֲמָלֵק וּפְגַם הַבְּרִית, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֵּם אוֹר הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁזְּעֵירִין אִנּוּן שֶׁזּוֹכִין לִשְׁמִירַת הַבְּרִית כָּרָאוּי, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם הַסִּטְרָא־אָחֳרָא הַנַּ"ל וּמַעְלִים מֵהֶם אוֹר הַצַּדִּיק וּמַרְחִיקָם מִמֶּנּוּ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֵּם שֵׁם ה', חַס וְשָׁלוֹם, וְגוֹבְרִים הַמְּאוֹרֵי־אֵשׁ. וְעִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הָאֵשׁ הוּא גַּם־כֵּן בְּתַאֲוָה זֹאת, כִּי יְנִיקָתָם מִבְּחִינַת אִשָּׁה וְכוּ' כַּיָּדוּעַ, וְעַל־כֵּן שָׁם עִקַּר הַמִּלְחָמָה שֶׁל הָאָדָם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֵּם בְּיוֹתֵר שֵׁם ה' וְאָז רוֹצֶה הַסִּטְרָא־אָחֳרָא בְּחִינַת קְלִפַּת הָמָן עֲמָלֵק לְכַלּוֹת לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, לְהַשְׁמִיד וְלַהֲרֹג וְכוּ', בְּחִינַת "וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד".
One must greatly strengthen oneself at the time of completion of the commandment or service one has begun. Our Sages stated: "one who begins a commandment is told — finish it." And the commandment is named only after the one who completes it. For most often the completion is very hard and burdensome, as is seen in practice. The beginning is very hard — as our Sages stated: "all beginnings are difficult" — and after the beginning one proceeds somewhat in order. But afterward when reaching completion, it is very hard and burdensome. And all this is because completion is the aspect of the "end" [acharis] — and one does not merit to connect the end to the beginning. This is the purpose of all the commandments and services: to return from this physical world — which is the aspect of the "end" and the final level — and be included in the beginning of His thought and providence. And this is possible only when one merits to complete the commandment perfectly. Therefore the evil one assails this greatly. For every commandment and service has a beginning, middle, and completion — and the commandment is not complete until one finishes it. Only through this does one merit to draw the light flowing through each commandment from its beginning to its end, until this world is included in its root. This principle applies in particularity and in generality — for every person, even after meriting to perform a commandment and complete it perfectly, still always needs salvation to merit a good end, since the evil one always lies in ambush for a person, especially at his end. As our Sages stated: "do not trust yourself until the day of your death." Now in these generations — which are the aspect of the end of days — the evil one spreads himself greatly through each person via desires, heresies and skepticism that now spread openly in the world in a way never heard of before. And even somewhat upright people have greatly fallen in the worry of livelihood, and few are those who assiduously attend the gates of Torah and service with constancy as in earlier generations — all because we are already close to the final completion of the world's rectification through our righteous Mashiach, who will come speedily in our days and redeem us with a redemption after which there will be no more exile. Therefore the evil one spreads himself out broadly to prevent Israel from G-d's service — especially through the great strife he has introduced into the world. Therefore one must now greatly strengthen oneself in G-d's service, and each person must greatly strengthen himself to complete what he has begun — if one has begun, complete it; and if one has not yet begun, begin and complete.
ֶהוּ כָּל תַּכְלִיתוֹ שֶׁלּ אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, כִּי זֶה כָּל שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא, עִקַּר חַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁיִּחְיוּ יִשְׂרָאֵל לָעוֹלָם הַבָּא, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת שֶׁל הַשָּׂגַת הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הַשְּׂעָרוֹת שֶׁל הַפֵּאוֹת וְהַזָּקָן, שֶׁהֵם בְּחִינַת מֹחִין גְּבוֹהִים מְאֹד, שֶׁהֵם בְּחִינַת מַקִּיפִין כְּנֶגֶד דַּעַת הָאָדָם, כַּמּוּבָן בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל, עַל־כֵּן אָסוּר לְגַלְּחָם כִּי הֵם צִנּוֹרוֹת עֶלְיוֹנִים שֶׁעַל־ יָדָם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת מִמַּקִּיף לִפְנִימִי, שֶׁזֶּה כָּל קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי כַּנַּ"ל. וּמֵחֲמַת שֶׁבִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ הַמַּקִּיפִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי, מֵעִבּוּר לְלֵדָה, וְלָזֶה צְרִיכִין צְעָקָה, כְּמוֹ צַעֲקַת הַיּוֹלֶדֶת קֹדֶם הַהוֹלָדָה, שֶׁזֶּה בְּבְּחִינַת אֱלֹקִים לַאֲרָמָא קָלָא. וּכְנֶגֶד זֶה הֵם בְּחִינַת הַשְּׂעָרוֹת שֶׁל הַפֵּאוֹת, כִּי "פֵּאָה" גִּימַטְרִיָּא "אֱלֹקִים" כַּמּוּבָא. וְעַל־כֵּן הִטְבִּיעַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּטֶבַע הָעוֹלָם שֶׁהַפֵּאוֹת גְּדֵלִים גַּם אֵצֶל הַתִּינוֹק, שֶׁאָז הַמֹּחִין עֲדַיִן בְּהֶעְלֵם גָּמוּר אֶצְלוֹ, וּכְמוֹ שֶׁהַתִּינוֹק גָּדֵל, כְּמוֹ־כֵן גְּדֵלִים הַמֹּחִין עִמּוֹ וְיוֹצְאִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וּמִזֶּה נִטְבָּע בְּטֶבַע הַתִּינוֹק לִצְעֹק קוֹלוֹת הַרְבֵּה, כִּי עִקַּר הוֹצָאַת הַמֹּחִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת מַקִּיפִין עַל־כָּל־פָּנִים הוּא עַל־יְדֵי הַצְּעָקָה בְּקוֹל, וְעַל־כֵּן גְּדֵלִים גַּם אָז אֶצְלוֹ שַׂעֲרוֹת הַפֵּאוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת הוֹצָאַת הַמַּקִּיפִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי, מֵעִבּוּר לְלֵדָה. אֲבָל שַׂעֲרוֹת הַזָּקָן, שֶׁהֵם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַמֹּחִין, כַּיָּדוּעַ בִּכְתָבִים שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין מִמַּקִּיף לִפְנִימִי, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַדַּעַת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תְּלֵיסַר תִּקּוּנֵי דִּיקְנָא, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְבִינִים וּמַשִּׂיגִים כָּל חִדּוּשֵׁי־תוֹרָה, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַדַּעַת מִמַּקִּיף לִפְנִים - עַל־כֵּן שַׂעֲרוֹת הַזָּקָן אֵינָם גְּדֵלִים כִּי־אִם בִּימֵי גַּדְלוּתוֹ שֶׁל הָאָדָם, שֶׁאָז זְמַן הַשְׁלָמַת הַמֹּחִין וְהַדַּעַת לְהַכְנִיס הַמַּקִּיפִין לִפְנִימִיּוּת הַדָּעַת. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין לַעֲשׂוֹתָם פְּנִימִיִּים הוּא עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, שֶׁהֵם תְּרֵין נִקְבֵי אֻדְנִין וּתְרֵין נִקְבֵי עֵינָא וּתְרֵין נִקְבֵי חוֹטְמָא וְנִקְבָא דְּפֻמָּא, וְהָעִקָּר הוּא הַפֶּה, שֶׁהוּא הַסּוֹף וְהַכְּלָל שֶׁל כָּל שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, כִּי שָׁם עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, בְּחִינַת: "מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה", עַל־כֵּן גִּדּוּל שַׂעֲרוֹת הַזָּקָן וְהַפֵּאוֹת (שֶׁעַל־יָדָם הַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין כַּנַּ"ל) הֵם סְמוּכִים לְשִׁבְעַת נִקְבֵי הָרֹאשׁ הַנַּ"ל. וְעַל־כֵּן עִקַּר גִּדּוּל הַזָּקָן (שֶׁעַל־יָדוֹ עִקַּר הַמְשָׁכַת הַמֹּחִין כַּנַּ"ל) הוּא אֵצֶל הַפֶּה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת כַּנַּ"ל. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּת הַמְשָׁכַת הַדַּעַת שֶׁל הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל הוּא לִזְכּוֹת לְהַמְשִׁיךְ אוֹתָם מִדּוֹר לְדוֹר, שֶׁזֶּה עִקַּר מִצְוַת הוֹלָדוֹת הַבָּנִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־כֵּן הַסָּרִיס שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִזְכּוֹת לְבָנִים, עַל־כֵּן אֵין לוֹ זָקָן, כִּי אֵינוֹ זוֹכֶה לְהַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁהֵם בְּחִינַת זָקָן כַּנַּ"ל (שם הל' ה, אותיות א ב ג ד ה). יח. כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַכֹּחוֹת שֶׁמְּקַבֵּל כָּל אֶחָד, כֻּלָּם הֵם בִּשְׁבִיל חַיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ שֶׁתָּלוּי בְּצַוָּארוֹ, שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם מְקַבֵּל הַמַּאֲכָל לְתוֹךְ גּוּפוֹ, שֶׁזֶּה חַיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ. וְכָל הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַחַיּוּת הַנַּ"ל מְקַבֵּל הָאָדָם דֶּרֶךְ הַלְוָאָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן עִקַּר סִלּוּק הַחוֹב וְהַהַלְוָאָה, שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שֶׁמַּחֲזִירִין הַחַיּוּת לְשָׁרְשׁוֹ, הוּא גַּם־כֵּן עַל־יְדֵי צַוָּארוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי דִּבּוּרֵי תְּפִלָּה שֶׁיּוֹצֵא מִצַּוָּארוֹ וּגְרוֹנוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וּמַעֲלֶה כָּל הַחַיּוּת וְהַכֹּחוֹת שֶׁקִּבֵּל דֶּרֶךְ שָׁם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת סִלּוּק הַחוֹבוֹת. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה וְעַל־יְדֵי־זֶה אֵינוֹ יָכוֹל לְסַלֵּק הַחוֹבוֹת, אֲזַי נֶחְשָׁב כְּמוֹ שֶׁנֶּחֱנָק בִּגְרוֹנוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַכְנִיס הָרוּחַ־ חַיִּים, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּת הָאָדָם כַּיָּדוּעַ; וְזֶה הַלֹּוֶה שֶׁפָּגַם בָּזֶה וְאֵינוֹ יָכוֹל לְסַלֵּק, נֶחְשָׁב כְּנֶחֱנָק בִּגְרוֹנוֹ מַמָּשׁ. וְזֶה מְרֻמָּז בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמְרוּ לְעִנְיַן עַרְבוּת: הֲרֵי שֶׁהָיָה חוֹנֵק אֶת חֲבֵרוֹ בַּשּׁוּק וְכוּ' (הל' אפותיקי, הל' א, אות כט). יט. הַנָּהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן וְכוּ', זֶה בְּחִינַת הַחַיּוּת הַנִּמְשָׁךְ מֵהָרֹאשׁ וְהַמֹּחַ לְתוֹךְ הַלֵּב כְּדֵי לְהַחֲיוֹת אֶת כָּל אֵיבְרֵי הַגּוּף. כִּי בִּכְלָלִיּוּת הָאָדָם נִקְרָא כְּלָלִיּוּת הָרֹאשׁ וְהַגֻּלְגַּלְתָּא בְּחִינַת עֵדֶן, שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ הַחָכְמָה וְהַמֹּחִין שֶׁהֵם הַחַיּוּת שֶׁל הָאָדָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ הַחַיּוּת לְתוֹךְ הַלֵּב שֶׁמִּמֶּנּוּ נִתְפָּרְדִין כָּל הַחַיּוּת וְכָל הַכֹּחוֹת לְכָל אֵיבְרֵי הָאָדָם שֶׁכְּלוּלִין בְּאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת הָאַרְבַּע מִדּוֹת. וְכֵן כָּל הַמִּדּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין וְנִתְפָּרְדִין מֵהַלֵּב שֶׁהוּא מְקוֹר כָּל הַמִּדּוֹת לְטוֹב וּלְרַע, כִּי עִקַּר כָּל הַמִּדּוֹת הֵם בַּלֵּב, וְהָעִקָּר לְהַמְשִׁיךְ שֹׁרֶשׁ הַחָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ לְהַחֲיוֹת וּלְהַשְׁקוֹת אֶת הַלֵּב, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ שֶׁל הָאָדָם בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, כִּי עֶצֶם הַחָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ רָחוֹק מְאֹד מִכָּל הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת רָעוֹת, וְעִקַּר הַמִּלְחָמָה - לְקַשֵּׁר הַחָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ עִם הַלֵּב בִּבְחִינַת "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ וְכוּ'". וְכֵן הַצַּדִּיק־הָאֱמֶת נֶגֶד הָעוֹלָם הוּא בְּחִינַת רֹאשׁ, וְהָעוֹלָם נֶגְדּוֹ הֵם בְּחִינַת גּוּף, וְעִקַּר הַתִּקּוּן - כְּשֶׁזּוֹכִין לִהְיוֹת מְקֹרָב וּמְקֻשָּׁר לְהַצַּדִּיק כְּמוֹ הַגּוּף עִם הָרֹאשׁ, שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ הַנָּהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן, דְּהַיְנוּ הַחַיּוּת מֵהַצַּדִּיק, לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן, שֶׁהוּא כְּלַל הַגּוּף שֶׁעִקָּרוֹ הַלֵּב, אֲשֶׁר מִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים, בְּחִינַת כָּל הַמִּדּוֹת הַכְּלוּלִים בְּאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת כַּנַּ"ל (הל' מצרנות, ה"ד, אות ט). כ. הָאָדָם וְכָל הַתָּלוּי בּוֹ וְנִלְוֶה אֵלָיו, הַכֹּל הוּא בִּבְחִינוֹת "סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה", כִּי כָּל דָּבָר יֶשׁ לוֹ שֹׁרֶשׁ לְמַעְלָה, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁבְּכָאן הַדָּבָר מֻצָּב אַרְצָה, כִּי מְלֻבָּשׁ בְּאַרְצִיּוּת וְגַשְׁמִיּוּת, אֲבָל רֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה, כִּי יֶשׁ בּוֹ חָכְמָה וָשֵׂכֶל שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ שֶׁמַּגִּיעַ עַד לַשָּׁמַיִם לְמָעְלָה. וְעִקַּר הַמִּלְחָמָה שֶׁל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר גַּשְׁמִיּוּת הַדָּבָר, רַק לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר כְּדֵי שֶׁיִּתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־ יְדֵי אוֹתוֹ הַדָּבָר, כִּי הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הוּא עִקַּר הַחַיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה וְכוּ'", וְהוּא אוֹר גָּדוֹל לְהָאִיר לְהָאָדָם שֶׁזּוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשֵּׂכֶל וְהַחַיּוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר לְקָרֵב אוֹתוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ (הל' פקדון ה"ד, אותיות יד יט). כא. עִנְיָן זֶה לְקַשֵּׁר הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת, דְּהַיְנוּ לְהִסְתַּכֵּל בְּכָל דָּבָר עַל הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי כָּל הַדְּבָרִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ - זֶה הָעִנְיָן הוּא גָּבֹהַּ וְנֶעְלָם מְאֹד מִבְּנֵי־אָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר עַל־יָדָהּ מַכְנִיעִין הַיֵּצֶר הָרָע וּמַגְבִּירִין הַיֵּצֶר טוֹב עַל הַיֵּצֶר הָרָע. וְכָל אֶחָד, כְּפִי מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת לִבּוֹ, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לְזֶה הַשֵּׂכֶל. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁמְּשַׁבֵּר הַתַּאֲווֹת צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צִמְצוּם בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס הַגְּבוּל לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת. מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁמְּשֻׁקָּע עֲדַיִן בְּתַאֲווֹת, שֶׁצָּרִיךְ בְּוַדַּאי לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס לֵידַע יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. עַל־כֵּן עִקַּר הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת הוּא הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא כְּלַל הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּכְשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאֵיזֶה דָּבָר, יֵדַע וְיַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ בְּזֶה הַדָּבָר שֵׂכֶל גָּדוֹל וִיכוֹלִין לְהַכִּיר בְּזֶה הַדָּבָר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְאִם יִזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין בָּזֶה אֵיזֶה שֵׂכֶל הַנּוֹגֵעַ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ - מַה טּוֹב; וְאִם לָאו - יְצַמְצֵם וְיִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, עַד שֶׁיְּזְכֶּה שֶׁיְּזַכֵּךְ גּוּפוֹ כָּרָאוּי, אָז יִזְכֶּה לְהָבִין כָּרָאוּי לוֹ. אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים אֲפִלּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הֵיטֵב הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, הוּא מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שֶׁבֶּאֱמֶת יֶשׁ בּוֹ חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל, כִּי "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־ זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ וְכוּ'" (שם אות כא). כב. שָׁמַיִם וָאָרֶץ הֵם בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת וְחִיצוֹנִיּוּת, וְעַל־כֵּן הָאָדָם הוֹלֵךְ בְּקוֹמָה זְקוּפָה בֵּין הַשָּׁמַיִם וּבֵין הָאָרֶץ, כִּי הוּא סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה, כִּי מְלֻבָּשׁ בְּגוּף שֶׁהוּא בְּחִינַת חִיצוֹנִיּוּת, בְּחִינַת אֶרֶץ, אֲבָל רֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה, כִּי הָאָדָם צָרִיךְ לְקַשֵּׁר הַכֹּל לְשָׁרְשׁוֹ שֶׁהוּא הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל, שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת כָּל דָּבָר וְחַיּוּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה וְכוּ'", וַאֲזַי הוּא חַי לְעוֹלָם (שם הלכה ד, אות כב). ברית – פגמו ותקונווְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ (שמות יט, ה): א. מִשְּׁבִירַת כְּלֵי חֶסֶד, מִזֶּה נִתְהַוּוּ כָּל אֲהָבוֹת רָעוֹת וּנְפוּלוֹת, וְאוֹר הַחֶסֶד נִשְׁאָר בִּיסוֹד דַּאֲצִילוּת, הַיְנוּ אֵצֶל הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת שָׁלוֹם, בְּחִינַת צַדִּיק. וְהִנֵּה בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ בְּחִינַת נְקֻדָּה, בְּחִינַת צַדִּיק, אַךְ עִקַּר אוֹר הַנְּקֻדָּה הַכְּלָלִית הוּא אֵצֶל הַצַּדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, שֶׁמִּמֶּנּוּ מְקַבְּלִין כָּל הַנְּקֻדּוֹת. וְהִנֵּה הַנְּקֻדָּה הַזֹּאת הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, שֶׁהוּא קְבִיעָא וְקַיָּמָא, כִּי הִיא קְבוּעָה בִּקְדֻשָּׁתָהּ תָּמִיד וְאֵינָהּ יוֹצְאָה לַחוּץ, וְגַם אֵינָהּ מְאִירָה לְמַטָּה כִּי־אִם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת. וְזֶה בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַזִּוּוּג דִּקְדֻשָּׁה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ אוֹר הַנְּקֻדָּה מִבְּחִינַת יְסוֹד בְּרִית שָׁלוֹם לִבְחִינַת מַלְכוּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת "אִשָּׁה יִרְאַת הַשֵּׁם", הַיְנוּ לְבַת־זוּגוֹ; וְעַל־יְדֵי אוֹר הַנְּקֻדָּה הַזֹּאת נִתְתַּקֵּן בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וְעַל־כֵּן עִקַּר הַזִּוּוּג בְּשַׁבָּת, שֶׁאָז מְאִירָה הַנְּקֻדָּה הַנַּ"ל. אֲבָל כְּשֶׁחַס וְשָׁלוֹם מוֹצִיא הַטִּפָּה לְבַטָּלָה, נִמְצָא שֶׁחַס וְשָׁלוֹם מַמְשִׁיךְ אוֹר הַנְּקֻדָּה עַצְמָהּ שֶׁבִּיסוֹד לַחוּץ, וּכְאִלּוּ מַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם וְהוּא מְחַדֵּשׁ שְׁבִירַת כֵּלִים, וּכְאִלּוּ עוֹקֵר מַזָּלוֹ חַס וְשָׁלוֹם, כִּי חַס וְשָׁלוֹם עוֹקֵר הַנְּקֻדָּה שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ חַיּוּתוֹ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ שֶׁאֵין מוֹעִיל לוֹ תְּשׁוּבָה, כִּי עִקַּר הַתְּשׁוּבָה וְהַתִּקּוּן לְכָל הַחֲטָאִים הַנִּמְשָׁכִין מֵאֲהָבוֹת רָעוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, הוּא עַל־יְדֵי שֶׁמַּמְשִׁיךְ אוֹר הַחֶסֶד הַשּׁוֹרֶה אֵצֶל הַנְּקֻדָּה, אֲבָל זֶה שֶׁפָּגַם בְּהַנְּקֻדָּה עַצְמָהּ - לְהֵיכָן יָשׁוּב? אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן בֶּאֱמֶת אֵין לְךָ דָּבָר שֶׁעוֹמֵד בִּפְנֵי הַתְּשׁוּבָה, אַךְ עִקַּר תְּשׁוּבָתוֹ וְתִקּוּנוֹ הוּא רַק עַל־יְדֵי צַדִּיק הַדּוֹר, שֶׁהוּא הַנְּקֻדָּה הַכְּלָלִית וְהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּקֻדּוֹת, וְעַל־כֵּן יֶשׁ לוֹ כֹּחַ לְהָאִיר לוֹ הַנְּקֻדָּה מֵחָדָשׁ. גַּם הוּא מְעוֹרֵר וּמַמְשִׁיךְ עָלָיו אוֹר הַחֶסֶד חָדָשׁ לְגַמְרֵי, כִּי לְפִי הַחֶסֶד אֲשֶׁר מֵעוֹלָם לֹא הָיָה מוֹעִיל לוֹ תְּשׁוּבָה, כִּי מַה שֶּׁמּוֹעִיל תְּשׁוּבָה הוּא רַק מִצַּד הַחֶסֶד, וּמֵאַחַר שֶׁאָמְרוּ שֶׁלָּזֶה אֵין מוֹעִיל תְּשׁוּבָה, נִמְצָא שֶׁהַחֶסֶד אֲשֶׁר מֵעוֹלָם מְחַיֵּב זֹאת שֶׁלֹּא יוֹעִיל לוֹ מֵאַחַר שֶׁפָּגַם בְּאוֹר הַחֶסֶד עַצְמוֹ הַשּׁוֹרֶה אֵצֶל הַנְּקֻדָּה, עַל־כֵּן אֵין לוֹ תְּשׁוּבָה. וּכְשֶׁהַצַּדִּיק מְעוֹרֵר עָלָיו רַחֲמֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקַבֵּל תְּשׁוּבָתוֹ גַּם־כֵּן, נִמְצָא שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה עִמּוֹ חֶסֶד חָדָשׁ וְזֶה זֶה עִקַּר תִּקּוּנוֹ, כִּי חוֹזֵר לְקַבֵּל נְקֻדָּה חֲדָשָׁה וְאוֹר הַחֶסֶד חָדָשׁ (ליקוטי־הלכות, הלכות תפלין הלכה ב, אות יא). ב. עִקַּר תִּקּוּן פְּגָם זֶה בִּשְׁלֵמוּת הוּא רַק עַל־יְדֵי מָשִׁיחַ שֶׁיָּבוֹא בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, כִּי מָשִׁיחַ יָבוֹא לְתַקֵּן זֶה הַחֵטְא בְּיוֹתֵר כַּמּוּבָא, כִּי מָשִׁיחַ הוּא בְּחִינַת אוֹר הַחֶסֶד הֶחָדָשׁ הַמְתַקֵּן הַכֹּל, בְּחִינַת "וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ" (שם). ג. עִקַּר קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק הוּא עַל־יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית, כִּי צַדִּיק הוּא מָאן דְּנָטֵר בְּרִית, וּמִשָּׁם מִבְּחִינַת בְּרִית יוֹצְאִין כָּל הַדּוֹרוֹת, כִּי כָל הַדּוֹרוֹת נִמְשָׁכִין מֵהַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרֹאשׁ־בַּיִת, בִּבְחִינַת "קֹרֵא הַדֹּרוֹת מֵרֹאשׁ", וְעַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל שֵׁם ה' מִדּוֹר לְדוֹר. אֲבָל עַל־יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ וְהַסִּטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהֵם בְּחִינַת קְלִפַּת עֲמָלֵק וּפְגַם הַבְּרִית, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֵּם אוֹר הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁזְּעֵירִין אִנּוּן שֶׁזּוֹכִין לִשְׁמִירַת הַבְּרִית כָּרָאוּי, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם הַסִּטְרָא־אָחֳרָא הַנַּ"ל וּמַעְלִים מֵהֶם אוֹר הַצַּדִּיק וּמַרְחִיקָם מִמֶּנּוּ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֵּם שֵׁם ה', חַס וְשָׁלוֹם, וְגוֹבְרִים הַמְּאוֹרֵי־אֵשׁ. וְעִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הָאֵשׁ הוּא גַּם־כֵּן בְּתַאֲוָה זֹאת, כִּי יְנִיקָתָם מִבְּחִינַת אִשָּׁה וְכוּ' כַּיָּדוּעַ, וְעַל־כֵּן שָׁם עִקַּר הַמִּלְחָמָה שֶׁל הָאָדָם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֵּם בְּיוֹתֵר שֵׁם ה' וְאָז רוֹצֶה הַסִּטְרָא־אָחֳרָא בְּחִינַת קְלִפַּת הָמָן עֲמָלֵק לְכַלּוֹת לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, לְהַשְׁמִיד וְלַהֲרֹג וְכוּ', בְּחִינַת "וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד".
The essential strengthening in the long war that every person must wage in this world is through the holy knowing that the true Master [Rav ha-emes] illuminates for his disciples in each generation — through which he saves Israel from sin. And this knowing cannot be illuminated within them except through hints — for it is impossible in any manner to explain to each individual how to strengthen themselves to remain at their post through all the times that will pass over them. Only the perceptive person who truly desires can understand the hints — how to remain firm in the point of his Jewishness forever. And there are hints the Tzadik illuminates to them — how to be saved from sins through many ways and varied counsels. But even so, free choice has great power, and many stumble greatly, G-d forbid, and the evil one assails them to cause them to fall entirely, G-d forbid — which is worst of all. Therefore the essential thing is to draw close to the Tzadikim — and they illuminate within them the knowing that Hashem is still with them and close to them. But even this knowing cannot be fully explained by mouth or writing — how far each person must strengthen themselves through everything that passes over them in all the days of their life. Even in this, the essential understanding is through the hints — which hint to us to strengthen ourselves however we can without end. For from any place one can return to Him, and the essential means is the illumination of the will that flows from the hints mentioned: that no matter who one is, one must strengthen oneself above all in good and strong desires toward Hashem. For the will is always free — and on this depends the essential strengthening in the war.
ֶהוּ כָּל תַּכְלִיתוֹ שֶׁלּ אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, כִּי זֶה כָּל שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא, עִקַּר חַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁיִּחְיוּ יִשְׂרָאֵל לָעוֹלָם הַבָּא, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת שֶׁל הַשָּׂגַת הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הַשְּׂעָרוֹת שֶׁל הַפֵּאוֹת וְהַזָּקָן, שֶׁהֵם בְּחִינַת מֹחִין גְּבוֹהִים מְאֹד, שֶׁהֵם בְּחִינַת מַקִּיפִין כְּנֶגֶד דַּעַת הָאָדָם, כַּמּוּבָן בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל, עַל־כֵּן אָסוּר לְגַלְּחָם כִּי הֵם צִנּוֹרוֹת עֶלְיוֹנִים שֶׁעַל־ יָדָם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת מִמַּקִּיף לִפְנִימִי, שֶׁזֶּה כָּל קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי כַּנַּ"ל. וּמֵחֲמַת שֶׁבִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ הַמַּקִּיפִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי, מֵעִבּוּר לְלֵדָה, וְלָזֶה צְרִיכִין צְעָקָה, כְּמוֹ צַעֲקַת הַיּוֹלֶדֶת קֹדֶם הַהוֹלָדָה, שֶׁזֶּה בְּבְּחִינַת אֱלֹקִים לַאֲרָמָא קָלָא. וּכְנֶגֶד זֶה הֵם בְּחִינַת הַשְּׂעָרוֹת שֶׁל הַפֵּאוֹת, כִּי "פֵּאָה" גִּימַטְרִיָּא "אֱלֹקִים" כַּמּוּבָא. וְעַל־כֵּן הִטְבִּיעַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּטֶבַע הָעוֹלָם שֶׁהַפֵּאוֹת גְּדֵלִים גַּם אֵצֶל הַתִּינוֹק, שֶׁאָז הַמֹּחִין עֲדַיִן בְּהֶעְלֵם גָּמוּר אֶצְלוֹ, וּכְמוֹ שֶׁהַתִּינוֹק גָּדֵל, כְּמוֹ־כֵן גְּדֵלִים הַמֹּחִין עִמּוֹ וְיוֹצְאִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וּמִזֶּה נִטְבָּע בְּטֶבַע הַתִּינוֹק לִצְעֹק קוֹלוֹת הַרְבֵּה, כִּי עִקַּר הוֹצָאַת הַמֹּחִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת מַקִּיפִין עַל־כָּל־פָּנִים הוּא עַל־יְדֵי הַצְּעָקָה בְּקוֹל, וְעַל־כֵּן גְּדֵלִים גַּם אָז אֶצְלוֹ שַׂעֲרוֹת הַפֵּאוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת הוֹצָאַת הַמַּקִּיפִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי, מֵעִבּוּר לְלֵדָה. אֲבָל שַׂעֲרוֹת הַזָּקָן, שֶׁהֵם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַמֹּחִין, כַּיָּדוּעַ בִּכְתָבִים שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין מִמַּקִּיף לִפְנִימִי, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַדַּעַת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תְּלֵיסַר תִּקּוּנֵי דִּיקְנָא, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְבִינִים וּמַשִּׂיגִים כָּל חִדּוּשֵׁי־תוֹרָה, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַדַּעַת מִמַּקִּיף לִפְנִים - עַל־כֵּן שַׂעֲרוֹת הַזָּקָן אֵינָם גְּדֵלִים כִּי־אִם בִּימֵי גַּדְלוּתוֹ שֶׁל הָאָדָם, שֶׁאָז זְמַן הַשְׁלָמַת הַמֹּחִין וְהַדַּעַת לְהַכְנִיס הַמַּקִּיפִין לִפְנִימִיּוּת הַדָּעַת. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין לַעֲשׂוֹתָם פְּנִימִיִּים הוּא עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, שֶׁהֵם תְּרֵין נִקְבֵי אֻדְנִין וּתְרֵין נִקְבֵי עֵינָא וּתְרֵין נִקְבֵי חוֹטְמָא וְנִקְבָא דְּפֻמָּא, וְהָעִקָּר הוּא הַפֶּה, שֶׁהוּא הַסּוֹף וְהַכְּלָל שֶׁל כָּל שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, כִּי שָׁם עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, בְּחִינַת: "מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה", עַל־כֵּן גִּדּוּל שַׂעֲרוֹת הַזָּקָן וְהַפֵּאוֹת (שֶׁעַל־יָדָם הַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין כַּנַּ"ל) הֵם סְמוּכִים לְשִׁבְעַת נִקְבֵי הָרֹאשׁ הַנַּ"ל. וְעַל־כֵּן עִקַּר גִּדּוּל הַזָּקָן (שֶׁעַל־יָדוֹ עִקַּר הַמְשָׁכַת הַמֹּחִין כַּנַּ"ל) הוּא אֵצֶל הַפֶּה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת כַּנַּ"ל. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּת הַמְשָׁכַת הַדַּעַת שֶׁל הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל הוּא לִזְכּוֹת לְהַמְשִׁיךְ אוֹתָם מִדּוֹר לְדוֹר, שֶׁזֶּה עִקַּר מִצְוַת הוֹלָדוֹת הַבָּנִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־כֵּן הַסָּרִיס שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִזְכּוֹת לְבָנִים, עַל־כֵּן אֵין לוֹ זָקָן, כִּי אֵינוֹ זוֹכֶה לְהַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁהֵם בְּחִינַת זָקָן כַּנַּ"ל (שם הל' ה, אותיות א ב ג ד ה). יח. כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַכֹּחוֹת שֶׁמְּקַבֵּל כָּל אֶחָד, כֻּלָּם הֵם בִּשְׁבִיל חַיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ שֶׁתָּלוּי בְּצַוָּארוֹ, שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם מְקַבֵּל הַמַּאֲכָל לְתוֹךְ גּוּפוֹ, שֶׁזֶּה חַיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ. וְכָל הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַחַיּוּת הַנַּ"ל מְקַבֵּל הָאָדָם דֶּרֶךְ הַלְוָאָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן עִקַּר סִלּוּק הַחוֹב וְהַהַלְוָאָה, שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שֶׁמַּחֲזִירִין הַחַיּוּת לְשָׁרְשׁוֹ, הוּא גַּם־כֵּן עַל־יְדֵי צַוָּארוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי דִּבּוּרֵי תְּפִלָּה שֶׁיּוֹצֵא מִצַּוָּארוֹ וּגְרוֹנוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וּמַעֲלֶה כָּל הַחַיּוּת וְהַכֹּחוֹת שֶׁקִּבֵּל דֶּרֶךְ שָׁם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת סִלּוּק הַחוֹבוֹת. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה וְעַל־יְדֵי־זֶה אֵינוֹ יָכוֹל לְסַלֵּק הַחוֹבוֹת, אֲזַי נֶחְשָׁב כְּמוֹ שֶׁנֶּחֱנָק בִּגְרוֹנוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַכְנִיס הָרוּחַ־ חַיִּים, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּת הָאָדָם כַּיָּדוּעַ; וְזֶה הַלֹּוֶה שֶׁפָּגַם בָּזֶה וְאֵינוֹ יָכוֹל לְסַלֵּק, נֶחְשָׁב כְּנֶחֱנָק בִּגְרוֹנוֹ מַמָּשׁ. וְזֶה מְרֻמָּז בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמְרוּ לְעִנְיַן עַרְבוּת: הֲרֵי שֶׁהָיָה חוֹנֵק אֶת חֲבֵרוֹ בַּשּׁוּק וְכוּ' (הל' אפותיקי, הל' א, אות כט). יט. הַנָּהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן וְכוּ', זֶה בְּחִינַת הַחַיּוּת הַנִּמְשָׁךְ מֵהָרֹאשׁ וְהַמֹּחַ לְתוֹךְ הַלֵּב כְּדֵי לְהַחֲיוֹת אֶת כָּל אֵיבְרֵי הַגּוּף. כִּי בִּכְלָלִיּוּת הָאָדָם נִקְרָא כְּלָלִיּוּת הָרֹאשׁ וְהַגֻּלְגַּלְתָּא בְּחִינַת עֵדֶן, שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ הַחָכְמָה וְהַמֹּחִין שֶׁהֵם הַחַיּוּת שֶׁל הָאָדָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ הַחַיּוּת לְתוֹךְ הַלֵּב שֶׁמִּמֶּנּוּ נִתְפָּרְדִין כָּל הַחַיּוּת וְכָל הַכֹּחוֹת לְכָל אֵיבְרֵי הָאָדָם שֶׁכְּלוּלִין בְּאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת הָאַרְבַּע מִדּוֹת. וְכֵן כָּל הַמִּדּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין וְנִתְפָּרְדִין מֵהַלֵּב שֶׁהוּא מְקוֹר כָּל הַמִּדּוֹת לְטוֹב וּלְרַע, כִּי עִקַּר כָּל הַמִּדּוֹת הֵם בַּלֵּב, וְהָעִקָּר לְהַמְשִׁיךְ שֹׁרֶשׁ הַחָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ לְהַחֲיוֹת וּלְהַשְׁקוֹת אֶת הַלֵּב, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ שֶׁל הָאָדָם בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, כִּי עֶצֶם הַחָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ רָחוֹק מְאֹד מִכָּל הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת רָעוֹת, וְעִקַּר הַמִּלְחָמָה - לְקַשֵּׁר הַחָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ עִם הַלֵּב בִּבְחִינַת "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ וְכוּ'". וְכֵן הַצַּדִּיק־הָאֱמֶת נֶגֶד הָעוֹלָם הוּא בְּחִינַת רֹאשׁ, וְהָעוֹלָם נֶגְדּוֹ הֵם בְּחִינַת גּוּף, וְעִקַּר הַתִּקּוּן - כְּשֶׁזּוֹכִין לִהְיוֹת מְקֹרָב וּמְקֻשָּׁר לְהַצַּדִּיק כְּמוֹ הַגּוּף עִם הָרֹאשׁ, שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ הַנָּהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן, דְּהַיְנוּ הַחַיּוּת מֵהַצַּדִּיק, לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן, שֶׁהוּא כְּלַל הַגּוּף שֶׁעִקָּרוֹ הַלֵּב, אֲשֶׁר מִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים, בְּחִינַת כָּל הַמִּדּוֹת הַכְּלוּלִים בְּאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת כַּנַּ"ל (הל' מצרנות, ה"ד, אות ט). כ. הָאָדָם וְכָל הַתָּלוּי בּוֹ וְנִלְוֶה אֵלָיו, הַכֹּל הוּא בִּבְחִינוֹת "סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה", כִּי כָּל דָּבָר יֶשׁ לוֹ שֹׁרֶשׁ לְמַעְלָה, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁבְּכָאן הַדָּבָר מֻצָּב אַרְצָה, כִּי מְלֻבָּשׁ בְּאַרְצִיּוּת וְגַשְׁמִיּוּת, אֲבָל רֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה, כִּי יֶשׁ בּוֹ חָכְמָה וָשֵׂכֶל שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ שֶׁמַּגִּיעַ עַד לַשָּׁמַיִם לְמָעְלָה. וְעִקַּר הַמִּלְחָמָה שֶׁל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר גַּשְׁמִיּוּת הַדָּבָר, רַק לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר כְּדֵי שֶׁיִּתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־ יְדֵי אוֹתוֹ הַדָּבָר, כִּי הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הוּא עִקַּר הַחַיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה וְכוּ'", וְהוּא אוֹר גָּדוֹל לְהָאִיר לְהָאָדָם שֶׁזּוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשֵּׂכֶל וְהַחַיּוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר לְקָרֵב אוֹתוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ (הל' פקדון ה"ד, אותיות יד יט). כא. עִנְיָן זֶה לְקַשֵּׁר הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת, דְּהַיְנוּ לְהִסְתַּכֵּל בְּכָל דָּבָר עַל הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי כָּל הַדְּבָרִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ - זֶה הָעִנְיָן הוּא גָּבֹהַּ וְנֶעְלָם מְאֹד מִבְּנֵי־אָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר עַל־יָדָהּ מַכְנִיעִין הַיֵּצֶר הָרָע וּמַגְבִּירִין הַיֵּצֶר טוֹב עַל הַיֵּצֶר הָרָע. וְכָל אֶחָד, כְּפִי מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת לִבּוֹ, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לְזֶה הַשֵּׂכֶל. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁמְּשַׁבֵּר הַתַּאֲווֹת צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צִמְצוּם בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס הַגְּבוּל לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת. מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁמְּשֻׁקָּע עֲדַיִן בְּתַאֲווֹת, שֶׁצָּרִיךְ בְּוַדַּאי לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס לֵידַע יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. עַל־כֵּן עִקַּר הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת הוּא הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא כְּלַל הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּכְשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאֵיזֶה דָּבָר, יֵדַע וְיַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ בְּזֶה הַדָּבָר שֵׂכֶל גָּדוֹל וִיכוֹלִין לְהַכִּיר בְּזֶה הַדָּבָר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְאִם יִזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין בָּזֶה אֵיזֶה שֵׂכֶל הַנּוֹגֵעַ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ - מַה טּוֹב; וְאִם לָאו - יְצַמְצֵם וְיִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, עַד שֶׁיְּזְכֶּה שֶׁיְּזַכֵּךְ גּוּפוֹ כָּרָאוּי, אָז יִזְכֶּה לְהָבִין כָּרָאוּי לוֹ. אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים אֲפִלּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הֵיטֵב הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, הוּא מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שֶׁבֶּאֱמֶת יֶשׁ בּוֹ חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל, כִּי "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־ זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ וְכוּ'" (שם אות כא). כב. שָׁמַיִם וָאָרֶץ הֵם בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת וְחִיצוֹנִיּוּת, וְעַל־כֵּן הָאָדָם הוֹלֵךְ בְּקוֹמָה זְקוּפָה בֵּין הַשָּׁמַיִם וּבֵין הָאָרֶץ, כִּי הוּא סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה, כִּי מְלֻבָּשׁ בְּגוּף שֶׁהוּא בְּחִינַת חִיצוֹנִיּוּת, בְּחִינַת אֶרֶץ, אֲבָל רֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה, כִּי הָאָדָם צָרִיךְ לְקַשֵּׁר הַכֹּל לְשָׁרְשׁוֹ שֶׁהוּא הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל, שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת כָּל דָּבָר וְחַיּוּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה וְכוּ'", וַאֲזַי הוּא חַי לְעוֹלָם (שם הלכה ד, אות כב). ברית – פגמו ותקונווְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ (שמות יט, ה): א. מִשְּׁבִירַת כְּלֵי חֶסֶד, מִזֶּה נִתְהַוּוּ כָּל אֲהָבוֹת רָעוֹת וּנְפוּלוֹת, וְאוֹר הַחֶסֶד נִשְׁאָר בִּיסוֹד דַּאֲצִילוּת, הַיְנוּ אֵצֶל הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת שָׁלוֹם, בְּחִינַת צַדִּיק. וְהִנֵּה בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ בְּחִינַת נְקֻדָּה, בְּחִינַת צַדִּיק, אַךְ עִקַּר אוֹר הַנְּקֻדָּה הַכְּלָלִית הוּא אֵצֶל הַצַּדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, שֶׁמִּמֶּנּוּ מְקַבְּלִין כָּל הַנְּקֻדּוֹת. וְהִנֵּה הַנְּקֻדָּה הַזֹּאת הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, שֶׁהוּא קְבִיעָא וְקַיָּמָא, כִּי הִיא קְבוּעָה בִּקְדֻשָּׁתָהּ תָּמִיד וְאֵינָהּ יוֹצְאָה לַחוּץ, וְגַם אֵינָהּ מְאִירָה לְמַטָּה כִּי־אִם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת. וְזֶה בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַזִּוּוּג דִּקְדֻשָּׁה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ אוֹר הַנְּקֻדָּה מִבְּחִינַת יְסוֹד בְּרִית שָׁלוֹם לִבְחִינַת מַלְכוּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת "אִשָּׁה יִרְאַת הַשֵּׁם", הַיְנוּ לְבַת־זוּגוֹ; וְעַל־יְדֵי אוֹר הַנְּקֻדָּה הַזֹּאת נִתְתַּקֵּן בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וְעַל־כֵּן עִקַּר הַזִּוּוּג בְּשַׁבָּת, שֶׁאָז מְאִירָה הַנְּקֻדָּה הַנַּ"ל. אֲבָל כְּשֶׁחַס וְשָׁלוֹם מוֹצִיא הַטִּפָּה לְבַטָּלָה, נִמְצָא שֶׁחַס וְשָׁלוֹם מַמְשִׁיךְ אוֹר הַנְּקֻדָּה עַצְמָהּ שֶׁבִּיסוֹד לַחוּץ, וּכְאִלּוּ מַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם וְהוּא מְחַדֵּשׁ שְׁבִירַת כֵּלִים, וּכְאִלּוּ עוֹקֵר מַזָּלוֹ חַס וְשָׁלוֹם, כִּי חַס וְשָׁלוֹם עוֹקֵר הַנְּקֻדָּה שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ חַיּוּתוֹ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ שֶׁאֵין מוֹעִיל לוֹ תְּשׁוּבָה, כִּי עִקַּר הַתְּשׁוּבָה וְהַתִּקּוּן לְכָל הַחֲטָאִים הַנִּמְשָׁכִין מֵאֲהָבוֹת רָעוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, הוּא עַל־יְדֵי שֶׁמַּמְשִׁיךְ אוֹר הַחֶסֶד הַשּׁוֹרֶה אֵצֶל הַנְּקֻדָּה, אֲבָל זֶה שֶׁפָּגַם בְּהַנְּקֻדָּה עַצְמָהּ - לְהֵיכָן יָשׁוּב? אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן בֶּאֱמֶת אֵין לְךָ דָּבָר שֶׁעוֹמֵד בִּפְנֵי הַתְּשׁוּבָה, אַךְ עִקַּר תְּשׁוּבָתוֹ וְתִקּוּנוֹ הוּא רַק עַל־יְדֵי צַדִּיק הַדּוֹר, שֶׁהוּא הַנְּקֻדָּה הַכְּלָלִית וְהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּקֻדּוֹת, וְעַל־כֵּן יֶשׁ לוֹ כֹּחַ לְהָאִיר לוֹ הַנְּקֻדָּה מֵחָדָשׁ. גַּם הוּא מְעוֹרֵר וּמַמְשִׁיךְ עָלָיו אוֹר הַחֶסֶד חָדָשׁ לְגַמְרֵי, כִּי לְפִי הַחֶסֶד אֲשֶׁר מֵעוֹלָם לֹא הָיָה מוֹעִיל לוֹ תְּשׁוּבָה, כִּי מַה שֶּׁמּוֹעִיל תְּשׁוּבָה הוּא רַק מִצַּד הַחֶסֶד, וּמֵאַחַר שֶׁאָמְרוּ שֶׁלָּזֶה אֵין מוֹעִיל תְּשׁוּבָה, נִמְצָא שֶׁהַחֶסֶד אֲשֶׁר מֵעוֹלָם מְחַיֵּב זֹאת שֶׁלֹּא יוֹעִיל לוֹ מֵאַחַר שֶׁפָּגַם בְּאוֹר הַחֶסֶד עַצְמוֹ הַשּׁוֹרֶה אֵצֶל הַנְּקֻדָּה, עַל־כֵּן אֵין לוֹ תְּשׁוּבָה. וּכְשֶׁהַצַּדִּיק מְעוֹרֵר עָלָיו רַחֲמֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקַבֵּל תְּשׁוּבָתוֹ גַּם־כֵּן, נִמְצָא שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה עִמּוֹ חֶסֶד חָדָשׁ וְזֶה זֶה עִקַּר תִּקּוּנוֹ, כִּי חוֹזֵר לְקַבֵּל נְקֻדָּה חֲדָשָׁה וְאוֹר הַחֶסֶד חָדָשׁ (ליקוטי־הלכות, הלכות תפלין הלכה ב, אות יא). ב. עִקַּר תִּקּוּן פְּגָם זֶה בִּשְׁלֵמוּת הוּא רַק עַל־יְדֵי מָשִׁיחַ שֶׁיָּבוֹא בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, כִּי מָשִׁיחַ יָבוֹא לְתַקֵּן זֶה הַחֵטְא בְּיוֹתֵר כַּמּוּבָא, כִּי מָשִׁיחַ הוּא בְּחִינַת אוֹר הַחֶסֶד הֶחָדָשׁ הַמְתַקֵּן הַכֹּל, בְּחִינַת "וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ" (שם). ג. עִקַּר קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק הוּא עַל־יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית, כִּי צַדִּיק הוּא מָאן דְּנָטֵר בְּרִית, וּמִשָּׁם מִבְּחִינַת בְּרִית יוֹצְאִין כָּל הַדּוֹרוֹת, כִּי כָל הַדּוֹרוֹת נִמְשָׁכִין מֵהַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרֹאשׁ־בַּיִת, בִּבְחִינַת "קֹרֵא הַדֹּרוֹת מֵרֹאשׁ", וְעַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל שֵׁם ה' מִדּוֹר לְדוֹר. אֲבָל עַל־יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ וְהַסִּטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהֵם בְּחִינַת קְלִפַּת עֲמָלֵק וּפְגַם הַבְּרִית, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֵּם אוֹר הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁזְּעֵירִין אִנּוּן שֶׁזּוֹכִין לִשְׁמִירַת הַבְּרִית כָּרָאוּי, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם הַסִּטְרָא־אָחֳרָא הַנַּ"ל וּמַעְלִים מֵהֶם אוֹר הַצַּדִּיק וּמַרְחִיקָם מִמֶּנּוּ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֵּם שֵׁם ה', חַס וְשָׁלוֹם, וְגוֹבְרִים הַמְּאוֹרֵי־אֵשׁ. וְעִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הָאֵשׁ הוּא גַּם־כֵּן בְּתַאֲוָה זֹאת, כִּי יְנִיקָתָם מִבְּחִינַת אִשָּׁה וְכוּ' כַּיָּדוּעַ, וְעַל־כֵּן שָׁם עִקַּר הַמִּלְחָמָה שֶׁל הָאָדָם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֵּם בְּיוֹתֵר שֵׁם ה' וְאָז רוֹצֶה הַסִּטְרָא־אָחֳרָא בְּחִינַת קְלִפַּת הָמָן עֲמָלֵק לְכַלּוֹת לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, לְהַשְׁמִיד וְלַהֲרֹג וְכוּ', בְּחִינַת "וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד".
Through the Torah all the worlds are connected — the upper within the lower and the lower within the upper. For this is the essential totality of the Torah: through every commandment we perform in the physical world we merit to connect our souls above and draw down the power of His Presence below. And this is the aspect of the unifications [yichudim] made through each and every commandment.
ֶהוּ כָּל תַּכְלִיתוֹ שֶׁלּ אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, כִּי זֶה כָּל שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא, עִקַּר חַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁיִּחְיוּ יִשְׂרָאֵל לָעוֹלָם הַבָּא, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת שֶׁל הַשָּׂגַת הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הַשְּׂעָרוֹת שֶׁל הַפֵּאוֹת וְהַזָּקָן, שֶׁהֵם בְּחִינַת מֹחִין גְּבוֹהִים מְאֹד, שֶׁהֵם בְּחִינַת מַקִּיפִין כְּנֶגֶד דַּעַת הָאָדָם, כַּמּוּבָן בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל, עַל־כֵּן אָסוּר לְגַלְּחָם כִּי הֵם צִנּוֹרוֹת עֶלְיוֹנִים שֶׁעַל־ יָדָם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת מִמַּקִּיף לִפְנִימִי, שֶׁזֶּה כָּל קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי כַּנַּ"ל. וּמֵחֲמַת שֶׁבִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ הַמַּקִּיפִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי, מֵעִבּוּר לְלֵדָה, וְלָזֶה צְרִיכִין צְעָקָה, כְּמוֹ צַעֲקַת הַיּוֹלֶדֶת קֹדֶם הַהוֹלָדָה, שֶׁזֶּה בְּבְּחִינַת אֱלֹקִים לַאֲרָמָא קָלָא. וּכְנֶגֶד זֶה הֵם בְּחִינַת הַשְּׂעָרוֹת שֶׁל הַפֵּאוֹת, כִּי "פֵּאָה" גִּימַטְרִיָּא "אֱלֹקִים" כַּמּוּבָא. וְעַל־כֵּן הִטְבִּיעַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּטֶבַע הָעוֹלָם שֶׁהַפֵּאוֹת גְּדֵלִים גַּם אֵצֶל הַתִּינוֹק, שֶׁאָז הַמֹּחִין עֲדַיִן בְּהֶעְלֵם גָּמוּר אֶצְלוֹ, וּכְמוֹ שֶׁהַתִּינוֹק גָּדֵל, כְּמוֹ־כֵן גְּדֵלִים הַמֹּחִין עִמּוֹ וְיוֹצְאִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וּמִזֶּה נִטְבָּע בְּטֶבַע הַתִּינוֹק לִצְעֹק קוֹלוֹת הַרְבֵּה, כִּי עִקַּר הוֹצָאַת הַמֹּחִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת מַקִּיפִין עַל־כָּל־פָּנִים הוּא עַל־יְדֵי הַצְּעָקָה בְּקוֹל, וְעַל־כֵּן גְּדֵלִים גַּם אָז אֶצְלוֹ שַׂעֲרוֹת הַפֵּאוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת הוֹצָאַת הַמַּקִּיפִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי, מֵעִבּוּר לְלֵדָה. אֲבָל שַׂעֲרוֹת הַזָּקָן, שֶׁהֵם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַמֹּחִין, כַּיָּדוּעַ בִּכְתָבִים שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין מִמַּקִּיף לִפְנִימִי, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַדַּעַת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תְּלֵיסַר תִּקּוּנֵי דִּיקְנָא, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְבִינִים וּמַשִּׂיגִים כָּל חִדּוּשֵׁי־תוֹרָה, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַדַּעַת מִמַּקִּיף לִפְנִים - עַל־כֵּן שַׂעֲרוֹת הַזָּקָן אֵינָם גְּדֵלִים כִּי־אִם בִּימֵי גַּדְלוּתוֹ שֶׁל הָאָדָם, שֶׁאָז זְמַן הַשְׁלָמַת הַמֹּחִין וְהַדַּעַת לְהַכְנִיס הַמַּקִּיפִין לִפְנִימִיּוּת הַדָּעַת. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין לַעֲשׂוֹתָם פְּנִימִיִּים הוּא עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, שֶׁהֵם תְּרֵין נִקְבֵי אֻדְנִין וּתְרֵין נִקְבֵי עֵינָא וּתְרֵין נִקְבֵי חוֹטְמָא וְנִקְבָא דְּפֻמָּא, וְהָעִקָּר הוּא הַפֶּה, שֶׁהוּא הַסּוֹף וְהַכְּלָל שֶׁל כָּל שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, כִּי שָׁם עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, בְּחִינַת: "מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה", עַל־כֵּן גִּדּוּל שַׂעֲרוֹת הַזָּקָן וְהַפֵּאוֹת (שֶׁעַל־יָדָם הַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין כַּנַּ"ל) הֵם סְמוּכִים לְשִׁבְעַת נִקְבֵי הָרֹאשׁ הַנַּ"ל. וְעַל־כֵּן עִקַּר גִּדּוּל הַזָּקָן (שֶׁעַל־יָדוֹ עִקַּר הַמְשָׁכַת הַמֹּחִין כַּנַּ"ל) הוּא אֵצֶל הַפֶּה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת כַּנַּ"ל. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּת הַמְשָׁכַת הַדַּעַת שֶׁל הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל הוּא לִזְכּוֹת לְהַמְשִׁיךְ אוֹתָם מִדּוֹר לְדוֹר, שֶׁזֶּה עִקַּר מִצְוַת הוֹלָדוֹת הַבָּנִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־כֵּן הַסָּרִיס שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִזְכּוֹת לְבָנִים, עַל־כֵּן אֵין לוֹ זָקָן, כִּי אֵינוֹ זוֹכֶה לְהַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁהֵם בְּחִינַת זָקָן כַּנַּ"ל (שם הל' ה, אותיות א ב ג ד ה). יח. כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַכֹּחוֹת שֶׁמְּקַבֵּל כָּל אֶחָד, כֻּלָּם הֵם בִּשְׁבִיל חַיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ שֶׁתָּלוּי בְּצַוָּארוֹ, שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם מְקַבֵּל הַמַּאֲכָל לְתוֹךְ גּוּפוֹ, שֶׁזֶּה חַיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ. וְכָל הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַחַיּוּת הַנַּ"ל מְקַבֵּל הָאָדָם דֶּרֶךְ הַלְוָאָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן עִקַּר סִלּוּק הַחוֹב וְהַהַלְוָאָה, שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שֶׁמַּחֲזִירִין הַחַיּוּת לְשָׁרְשׁוֹ, הוּא גַּם־כֵּן עַל־יְדֵי צַוָּארוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי דִּבּוּרֵי תְּפִלָּה שֶׁיּוֹצֵא מִצַּוָּארוֹ וּגְרוֹנוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וּמַעֲלֶה כָּל הַחַיּוּת וְהַכֹּחוֹת שֶׁקִּבֵּל דֶּרֶךְ שָׁם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת סִלּוּק הַחוֹבוֹת. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה וְעַל־יְדֵי־זֶה אֵינוֹ יָכוֹל לְסַלֵּק הַחוֹבוֹת, אֲזַי נֶחְשָׁב כְּמוֹ שֶׁנֶּחֱנָק בִּגְרוֹנוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַכְנִיס הָרוּחַ־ חַיִּים, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּת הָאָדָם כַּיָּדוּעַ; וְזֶה הַלֹּוֶה שֶׁפָּגַם בָּזֶה וְאֵינוֹ יָכוֹל לְסַלֵּק, נֶחְשָׁב כְּנֶחֱנָק בִּגְרוֹנוֹ מַמָּשׁ. וְזֶה מְרֻמָּז בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמְרוּ לְעִנְיַן עַרְבוּת: הֲרֵי שֶׁהָיָה חוֹנֵק אֶת חֲבֵרוֹ בַּשּׁוּק וְכוּ' (הל' אפותיקי, הל' א, אות כט). יט. הַנָּהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן וְכוּ', זֶה בְּחִינַת הַחַיּוּת הַנִּמְשָׁךְ מֵהָרֹאשׁ וְהַמֹּחַ לְתוֹךְ הַלֵּב כְּדֵי לְהַחֲיוֹת אֶת כָּל אֵיבְרֵי הַגּוּף. כִּי בִּכְלָלִיּוּת הָאָדָם נִקְרָא כְּלָלִיּוּת הָרֹאשׁ וְהַגֻּלְגַּלְתָּא בְּחִינַת עֵדֶן, שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ הַחָכְמָה וְהַמֹּחִין שֶׁהֵם הַחַיּוּת שֶׁל הָאָדָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ הַחַיּוּת לְתוֹךְ הַלֵּב שֶׁמִּמֶּנּוּ נִתְפָּרְדִין כָּל הַחַיּוּת וְכָל הַכֹּחוֹת לְכָל אֵיבְרֵי הָאָדָם שֶׁכְּלוּלִין בְּאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת הָאַרְבַּע מִדּוֹת. וְכֵן כָּל הַמִּדּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין וְנִתְפָּרְדִין מֵהַלֵּב שֶׁהוּא מְקוֹר כָּל הַמִּדּוֹת לְטוֹב וּלְרַע, כִּי עִקַּר כָּל הַמִּדּוֹת הֵם בַּלֵּב, וְהָעִקָּר לְהַמְשִׁיךְ שֹׁרֶשׁ הַחָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ לְהַחֲיוֹת וּלְהַשְׁקוֹת אֶת הַלֵּב, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ שֶׁל הָאָדָם בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, כִּי עֶצֶם הַחָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ רָחוֹק מְאֹד מִכָּל הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת רָעוֹת, וְעִקַּר הַמִּלְחָמָה - לְקַשֵּׁר הַחָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ עִם הַלֵּב בִּבְחִינַת "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ וְכוּ'". וְכֵן הַצַּדִּיק־הָאֱמֶת נֶגֶד הָעוֹלָם הוּא בְּחִינַת רֹאשׁ, וְהָעוֹלָם נֶגְדּוֹ הֵם בְּחִינַת גּוּף, וְעִקַּר הַתִּקּוּן - כְּשֶׁזּוֹכִין לִהְיוֹת מְקֹרָב וּמְקֻשָּׁר לְהַצַּדִּיק כְּמוֹ הַגּוּף עִם הָרֹאשׁ, שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ הַנָּהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן, דְּהַיְנוּ הַחַיּוּת מֵהַצַּדִּיק, לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן, שֶׁהוּא כְּלַל הַגּוּף שֶׁעִקָּרוֹ הַלֵּב, אֲשֶׁר מִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים, בְּחִינַת כָּל הַמִּדּוֹת הַכְּלוּלִים בְּאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת כַּנַּ"ל (הל' מצרנות, ה"ד, אות ט). כ. הָאָדָם וְכָל הַתָּלוּי בּוֹ וְנִלְוֶה אֵלָיו, הַכֹּל הוּא בִּבְחִינוֹת "סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה", כִּי כָּל דָּבָר יֶשׁ לוֹ שֹׁרֶשׁ לְמַעְלָה, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁבְּכָאן הַדָּבָר מֻצָּב אַרְצָה, כִּי מְלֻבָּשׁ בְּאַרְצִיּוּת וְגַשְׁמִיּוּת, אֲבָל רֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה, כִּי יֶשׁ בּוֹ חָכְמָה וָשֵׂכֶל שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ שֶׁמַּגִּיעַ עַד לַשָּׁמַיִם לְמָעְלָה. וְעִקַּר הַמִּלְחָמָה שֶׁל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר גַּשְׁמִיּוּת הַדָּבָר, רַק לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר כְּדֵי שֶׁיִּתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־ יְדֵי אוֹתוֹ הַדָּבָר, כִּי הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הוּא עִקַּר הַחַיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה וְכוּ'", וְהוּא אוֹר גָּדוֹל לְהָאִיר לְהָאָדָם שֶׁזּוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשֵּׂכֶל וְהַחַיּוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר לְקָרֵב אוֹתוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ (הל' פקדון ה"ד, אותיות יד יט). כא. עִנְיָן זֶה לְקַשֵּׁר הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת, דְּהַיְנוּ לְהִסְתַּכֵּל בְּכָל דָּבָר עַל הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי כָּל הַדְּבָרִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ - זֶה הָעִנְיָן הוּא גָּבֹהַּ וְנֶעְלָם מְאֹד מִבְּנֵי־אָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר עַל־יָדָהּ מַכְנִיעִין הַיֵּצֶר הָרָע וּמַגְבִּירִין הַיֵּצֶר טוֹב עַל הַיֵּצֶר הָרָע. וְכָל אֶחָד, כְּפִי מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת לִבּוֹ, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לְזֶה הַשֵּׂכֶל. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁמְּשַׁבֵּר הַתַּאֲווֹת צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צִמְצוּם בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס הַגְּבוּל לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת. מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁמְּשֻׁקָּע עֲדַיִן בְּתַאֲווֹת, שֶׁצָּרִיךְ בְּוַדַּאי לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס לֵידַע יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. עַל־כֵּן עִקַּר הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת הוּא הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא כְּלַל הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּכְשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאֵיזֶה דָּבָר, יֵדַע וְיַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ בְּזֶה הַדָּבָר שֵׂכֶל גָּדוֹל וִיכוֹלִין לְהַכִּיר בְּזֶה הַדָּבָר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְאִם יִזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין בָּזֶה אֵיזֶה שֵׂכֶל הַנּוֹגֵעַ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ - מַה טּוֹב; וְאִם לָאו - יְצַמְצֵם וְיִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, עַד שֶׁיְּזְכֶּה שֶׁיְּזַכֵּךְ גּוּפוֹ כָּרָאוּי, אָז יִזְכֶּה לְהָבִין כָּרָאוּי לוֹ. אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים אֲפִלּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הֵיטֵב הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, הוּא מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שֶׁבֶּאֱמֶת יֶשׁ בּוֹ חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל, כִּי "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־ זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ וְכוּ'" (שם אות כא). כב. שָׁמַיִם וָאָרֶץ הֵם בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת וְחִיצוֹנִיּוּת, וְעַל־כֵּן הָאָדָם הוֹלֵךְ בְּקוֹמָה זְקוּפָה בֵּין הַשָּׁמַיִם וּבֵין הָאָרֶץ, כִּי הוּא סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה, כִּי מְלֻבָּשׁ בְּגוּף שֶׁהוּא בְּחִינַת חִיצוֹנִיּוּת, בְּחִינַת אֶרֶץ, אֲבָל רֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה, כִּי הָאָדָם צָרִיךְ לְקַשֵּׁר הַכֹּל לְשָׁרְשׁוֹ שֶׁהוּא הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל, שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת כָּל דָּבָר וְחַיּוּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה וְכוּ'", וַאֲזַי הוּא חַי לְעוֹלָם (שם הלכה ד, אות כב). ברית – פגמו ותקונווְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ (שמות יט, ה): א. מִשְּׁבִירַת כְּלֵי חֶסֶד, מִזֶּה נִתְהַוּוּ כָּל אֲהָבוֹת רָעוֹת וּנְפוּלוֹת, וְאוֹר הַחֶסֶד נִשְׁאָר בִּיסוֹד דַּאֲצִילוּת, הַיְנוּ אֵצֶל הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת שָׁלוֹם, בְּחִינַת צַדִּיק. וְהִנֵּה בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ בְּחִינַת נְקֻדָּה, בְּחִינַת צַדִּיק, אַךְ עִקַּר אוֹר הַנְּקֻדָּה הַכְּלָלִית הוּא אֵצֶל הַצַּדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, שֶׁמִּמֶּנּוּ מְקַבְּלִין כָּל הַנְּקֻדּוֹת. וְהִנֵּה הַנְּקֻדָּה הַזֹּאת הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, שֶׁהוּא קְבִיעָא וְקַיָּמָא, כִּי הִיא קְבוּעָה בִּקְדֻשָּׁתָהּ תָּמִיד וְאֵינָהּ יוֹצְאָה לַחוּץ, וְגַם אֵינָהּ מְאִירָה לְמַטָּה כִּי־אִם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת. וְזֶה בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַזִּוּוּג דִּקְדֻשָּׁה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ אוֹר הַנְּקֻדָּה מִבְּחִינַת יְסוֹד בְּרִית שָׁלוֹם לִבְחִינַת מַלְכוּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת "אִשָּׁה יִרְאַת הַשֵּׁם", הַיְנוּ לְבַת־זוּגוֹ; וְעַל־יְדֵי אוֹר הַנְּקֻדָּה הַזֹּאת נִתְתַּקֵּן בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וְעַל־כֵּן עִקַּר הַזִּוּוּג בְּשַׁבָּת, שֶׁאָז מְאִירָה הַנְּקֻדָּה הַנַּ"ל. אֲבָל כְּשֶׁחַס וְשָׁלוֹם מוֹצִיא הַטִּפָּה לְבַטָּלָה, נִמְצָא שֶׁחַס וְשָׁלוֹם מַמְשִׁיךְ אוֹר הַנְּקֻדָּה עַצְמָהּ שֶׁבִּיסוֹד לַחוּץ, וּכְאִלּוּ מַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם וְהוּא מְחַדֵּשׁ שְׁבִירַת כֵּלִים, וּכְאִלּוּ עוֹקֵר מַזָּלוֹ חַס וְשָׁלוֹם, כִּי חַס וְשָׁלוֹם עוֹקֵר הַנְּקֻדָּה שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ חַיּוּתוֹ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ שֶׁאֵין מוֹעִיל לוֹ תְּשׁוּבָה, כִּי עִקַּר הַתְּשׁוּבָה וְהַתִּקּוּן לְכָל הַחֲטָאִים הַנִּמְשָׁכִין מֵאֲהָבוֹת רָעוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, הוּא עַל־יְדֵי שֶׁמַּמְשִׁיךְ אוֹר הַחֶסֶד הַשּׁוֹרֶה אֵצֶל הַנְּקֻדָּה, אֲבָל זֶה שֶׁפָּגַם בְּהַנְּקֻדָּה עַצְמָהּ - לְהֵיכָן יָשׁוּב? אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן בֶּאֱמֶת אֵין לְךָ דָּבָר שֶׁעוֹמֵד בִּפְנֵי הַתְּשׁוּבָה, אַךְ עִקַּר תְּשׁוּבָתוֹ וְתִקּוּנוֹ הוּא רַק עַל־יְדֵי צַדִּיק הַדּוֹר, שֶׁהוּא הַנְּקֻדָּה הַכְּלָלִית וְהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּקֻדּוֹת, וְעַל־כֵּן יֶשׁ לוֹ כֹּחַ לְהָאִיר לוֹ הַנְּקֻדָּה מֵחָדָשׁ. גַּם הוּא מְעוֹרֵר וּמַמְשִׁיךְ עָלָיו אוֹר הַחֶסֶד חָדָשׁ לְגַמְרֵי, כִּי לְפִי הַחֶסֶד אֲשֶׁר מֵעוֹלָם לֹא הָיָה מוֹעִיל לוֹ תְּשׁוּבָה, כִּי מַה שֶּׁמּוֹעִיל תְּשׁוּבָה הוּא רַק מִצַּד הַחֶסֶד, וּמֵאַחַר שֶׁאָמְרוּ שֶׁלָּזֶה אֵין מוֹעִיל תְּשׁוּבָה, נִמְצָא שֶׁהַחֶסֶד אֲשֶׁר מֵעוֹלָם מְחַיֵּב זֹאת שֶׁלֹּא יוֹעִיל לוֹ מֵאַחַר שֶׁפָּגַם בְּאוֹר הַחֶסֶד עַצְמוֹ הַשּׁוֹרֶה אֵצֶל הַנְּקֻדָּה, עַל־כֵּן אֵין לוֹ תְּשׁוּבָה. וּכְשֶׁהַצַּדִּיק מְעוֹרֵר עָלָיו רַחֲמֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקַבֵּל תְּשׁוּבָתוֹ גַּם־כֵּן, נִמְצָא שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה עִמּוֹ חֶסֶד חָדָשׁ וְזֶה זֶה עִקַּר תִּקּוּנוֹ, כִּי חוֹזֵר לְקַבֵּל נְקֻדָּה חֲדָשָׁה וְאוֹר הַחֶסֶד חָדָשׁ (ליקוטי־הלכות, הלכות תפלין הלכה ב, אות יא). ב. עִקַּר תִּקּוּן פְּגָם זֶה בִּשְׁלֵמוּת הוּא רַק עַל־יְדֵי מָשִׁיחַ שֶׁיָּבוֹא בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, כִּי מָשִׁיחַ יָבוֹא לְתַקֵּן זֶה הַחֵטְא בְּיוֹתֵר כַּמּוּבָא, כִּי מָשִׁיחַ הוּא בְּחִינַת אוֹר הַחֶסֶד הֶחָדָשׁ הַמְתַקֵּן הַכֹּל, בְּחִינַת "וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ" (שם). ג. עִקַּר קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק הוּא עַל־יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית, כִּי צַדִּיק הוּא מָאן דְּנָטֵר בְּרִית, וּמִשָּׁם מִבְּחִינַת בְּרִית יוֹצְאִין כָּל הַדּוֹרוֹת, כִּי כָל הַדּוֹרוֹת נִמְשָׁכִין מֵהַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרֹאשׁ־בַּיִת, בִּבְחִינַת "קֹרֵא הַדֹּרוֹת מֵרֹאשׁ", וְעַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל שֵׁם ה' מִדּוֹר לְדוֹר. אֲבָל עַל־יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ וְהַסִּטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהֵם בְּחִינַת קְלִפַּת עֲמָלֵק וּפְגַם הַבְּרִית, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֵּם אוֹר הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁזְּעֵירִין אִנּוּן שֶׁזּוֹכִין לִשְׁמִירַת הַבְּרִית כָּרָאוּי, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם הַסִּטְרָא־אָחֳרָא הַנַּ"ל וּמַעְלִים מֵהֶם אוֹר הַצַּדִּיק וּמַרְחִיקָם מִמֶּנּוּ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֵּם שֵׁם ה', חַס וְשָׁלוֹם, וְגוֹבְרִים הַמְּאוֹרֵי־אֵשׁ. וְעִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הָאֵשׁ הוּא גַּם־כֵּן בְּתַאֲוָה זֹאת, כִּי יְנִיקָתָם מִבְּחִינַת אִשָּׁה וְכוּ' כַּיָּדוּעַ, וְעַל־כֵּן שָׁם עִקַּר הַמִּלְחָמָה שֶׁל הָאָדָם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֵּם בְּיוֹתֵר שֵׁם ה' וְאָז רוֹצֶה הַסִּטְרָא־אָחֳרָא בְּחִינַת קְלִפַּת הָמָן עֲמָלֵק לְכַלּוֹת לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, לְהַשְׁמִיד וְלַהֲרֹג וְכוּ', בְּחִינַת "וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד".
One must pray greatly to Hashem to be saved from evil teachings [limudim ra'im] that are drawn from the aspect of fallen teachings. For very many people have sunk into this — for everyone desires to fear Hashem, especially youth who mostly yearn and long greatly to draw close to Hashem. But many distance themselves because of the bad opinions and false notions of those who oppose the truth — who receive fallen teachings and evil learning that perverts the words of the living G-d. They say it is forbidden to pray with force and effort and self-sacrifice and the like, and they hang themselves on a great tree as though they received this from a great Tzadik. Yet it is a lie in their mouths — for G-d forbid to think such a thing of a true Tzadik. Only they did not merit to understand and grasp his true intention, and they went astray and became confused on their own through the defective learning mentioned. And in truth, among simple people too there are also found distorted notions that pervert the truth — and from this comes all their distancing and falling. Therefore one must greatly pray to Hashem to be saved from this, and to merit finding a person of truth from whom to receive genuine learning that flows from the Torah of truth, which contains no impurity and no distorted notion at all.
ֶהוּ כָּל תַּכְלִיתוֹ שֶׁלּ אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, כִּי זֶה כָּל שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא, עִקַּר חַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁיִּחְיוּ יִשְׂרָאֵל לָעוֹלָם הַבָּא, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת שֶׁל הַשָּׂגַת הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הַשְּׂעָרוֹת שֶׁל הַפֵּאוֹת וְהַזָּקָן, שֶׁהֵם בְּחִינַת מֹחִין גְּבוֹהִים מְאֹד, שֶׁהֵם בְּחִינַת מַקִּיפִין כְּנֶגֶד דַּעַת הָאָדָם, כַּמּוּבָן בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל, עַל־כֵּן אָסוּר לְגַלְּחָם כִּי הֵם צִנּוֹרוֹת עֶלְיוֹנִים שֶׁעַל־ יָדָם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת מִמַּקִּיף לִפְנִימִי, שֶׁזֶּה כָּל קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי כַּנַּ"ל. וּמֵחֲמַת שֶׁבִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ הַמַּקִּיפִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי, מֵעִבּוּר לְלֵדָה, וְלָזֶה צְרִיכִין צְעָקָה, כְּמוֹ צַעֲקַת הַיּוֹלֶדֶת קֹדֶם הַהוֹלָדָה, שֶׁזֶּה בְּבְּחִינַת אֱלֹקִים לַאֲרָמָא קָלָא. וּכְנֶגֶד זֶה הֵם בְּחִינַת הַשְּׂעָרוֹת שֶׁל הַפֵּאוֹת, כִּי "פֵּאָה" גִּימַטְרִיָּא "אֱלֹקִים" כַּמּוּבָא. וְעַל־כֵּן הִטְבִּיעַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּטֶבַע הָעוֹלָם שֶׁהַפֵּאוֹת גְּדֵלִים גַּם אֵצֶל הַתִּינוֹק, שֶׁאָז הַמֹּחִין עֲדַיִן בְּהֶעְלֵם גָּמוּר אֶצְלוֹ, וּכְמוֹ שֶׁהַתִּינוֹק גָּדֵל, כְּמוֹ־כֵן גְּדֵלִים הַמֹּחִין עִמּוֹ וְיוֹצְאִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וּמִזֶּה נִטְבָּע בְּטֶבַע הַתִּינוֹק לִצְעֹק קוֹלוֹת הַרְבֵּה, כִּי עִקַּר הוֹצָאַת הַמֹּחִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת מַקִּיפִין עַל־כָּל־פָּנִים הוּא עַל־יְדֵי הַצְּעָקָה בְּקוֹל, וְעַל־כֵּן גְּדֵלִים גַּם אָז אֶצְלוֹ שַׂעֲרוֹת הַפֵּאוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת הוֹצָאַת הַמַּקִּיפִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי, מֵעִבּוּר לְלֵדָה. אֲבָל שַׂעֲרוֹת הַזָּקָן, שֶׁהֵם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַמֹּחִין, כַּיָּדוּעַ בִּכְתָבִים שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין מִמַּקִּיף לִפְנִימִי, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַדַּעַת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תְּלֵיסַר תִּקּוּנֵי דִּיקְנָא, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְבִינִים וּמַשִּׂיגִים כָּל חִדּוּשֵׁי־תוֹרָה, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַדַּעַת מִמַּקִּיף לִפְנִים - עַל־כֵּן שַׂעֲרוֹת הַזָּקָן אֵינָם גְּדֵלִים כִּי־אִם בִּימֵי גַּדְלוּתוֹ שֶׁל הָאָדָם, שֶׁאָז זְמַן הַשְׁלָמַת הַמֹּחִין וְהַדַּעַת לְהַכְנִיס הַמַּקִּיפִין לִפְנִימִיּוּת הַדָּעַת. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין לַעֲשׂוֹתָם פְּנִימִיִּים הוּא עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, שֶׁהֵם תְּרֵין נִקְבֵי אֻדְנִין וּתְרֵין נִקְבֵי עֵינָא וּתְרֵין נִקְבֵי חוֹטְמָא וְנִקְבָא דְּפֻמָּא, וְהָעִקָּר הוּא הַפֶּה, שֶׁהוּא הַסּוֹף וְהַכְּלָל שֶׁל כָּל שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, כִּי שָׁם עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, בְּחִינַת: "מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה", עַל־כֵּן גִּדּוּל שַׂעֲרוֹת הַזָּקָן וְהַפֵּאוֹת (שֶׁעַל־יָדָם הַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין כַּנַּ"ל) הֵם סְמוּכִים לְשִׁבְעַת נִקְבֵי הָרֹאשׁ הַנַּ"ל. וְעַל־כֵּן עִקַּר גִּדּוּל הַזָּקָן (שֶׁעַל־יָדוֹ עִקַּר הַמְשָׁכַת הַמֹּחִין כַּנַּ"ל) הוּא אֵצֶל הַפֶּה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת כַּנַּ"ל. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּת הַמְשָׁכַת הַדַּעַת שֶׁל הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל הוּא לִזְכּוֹת לְהַמְשִׁיךְ אוֹתָם מִדּוֹר לְדוֹר, שֶׁזֶּה עִקַּר מִצְוַת הוֹלָדוֹת הַבָּנִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־כֵּן הַסָּרִיס שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִזְכּוֹת לְבָנִים, עַל־כֵּן אֵין לוֹ זָקָן, כִּי אֵינוֹ זוֹכֶה לְהַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁהֵם בְּחִינַת זָקָן כַּנַּ"ל (שם הל' ה, אותיות א ב ג ד ה). יח. כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַכֹּחוֹת שֶׁמְּקַבֵּל כָּל אֶחָד, כֻּלָּם הֵם בִּשְׁבִיל חַיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ שֶׁתָּלוּי בְּצַוָּארוֹ, שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם מְקַבֵּל הַמַּאֲכָל לְתוֹךְ גּוּפוֹ, שֶׁזֶּה חַיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ. וְכָל הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַחַיּוּת הַנַּ"ל מְקַבֵּל הָאָדָם דֶּרֶךְ הַלְוָאָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן עִקַּר סִלּוּק הַחוֹב וְהַהַלְוָאָה, שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שֶׁמַּחֲזִירִין הַחַיּוּת לְשָׁרְשׁוֹ, הוּא גַּם־כֵּן עַל־יְדֵי צַוָּארוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי דִּבּוּרֵי תְּפִלָּה שֶׁיּוֹצֵא מִצַּוָּארוֹ וּגְרוֹנוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וּמַעֲלֶה כָּל הַחַיּוּת וְהַכֹּחוֹת שֶׁקִּבֵּל דֶּרֶךְ שָׁם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת סִלּוּק הַחוֹבוֹת. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה וְעַל־יְדֵי־זֶה אֵינוֹ יָכוֹל לְסַלֵּק הַחוֹבוֹת, אֲזַי נֶחְשָׁב כְּמוֹ שֶׁנֶּחֱנָק בִּגְרוֹנוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַכְנִיס הָרוּחַ־ חַיִּים, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּת הָאָדָם כַּיָּדוּעַ; וְזֶה הַלֹּוֶה שֶׁפָּגַם בָּזֶה וְאֵינוֹ יָכוֹל לְסַלֵּק, נֶחְשָׁב כְּנֶחֱנָק בִּגְרוֹנוֹ מַמָּשׁ. וְזֶה מְרֻמָּז בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמְרוּ לְעִנְיַן עַרְבוּת: הֲרֵי שֶׁהָיָה חוֹנֵק אֶת חֲבֵרוֹ בַּשּׁוּק וְכוּ' (הל' אפותיקי, הל' א, אות כט). יט. הַנָּהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן וְכוּ', זֶה בְּחִינַת הַחַיּוּת הַנִּמְשָׁךְ מֵהָרֹאשׁ וְהַמֹּחַ לְתוֹךְ הַלֵּב כְּדֵי לְהַחֲיוֹת אֶת כָּל אֵיבְרֵי הַגּוּף. כִּי בִּכְלָלִיּוּת הָאָדָם נִקְרָא כְּלָלִיּוּת הָרֹאשׁ וְהַגֻּלְגַּלְתָּא בְּחִינַת עֵדֶן, שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ הַחָכְמָה וְהַמֹּחִין שֶׁהֵם הַחַיּוּת שֶׁל הָאָדָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ הַחַיּוּת לְתוֹךְ הַלֵּב שֶׁמִּמֶּנּוּ נִתְפָּרְדִין כָּל הַחַיּוּת וְכָל הַכֹּחוֹת לְכָל אֵיבְרֵי הָאָדָם שֶׁכְּלוּלִין בְּאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת הָאַרְבַּע מִדּוֹת. וְכֵן כָּל הַמִּדּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין וְנִתְפָּרְדִין מֵהַלֵּב שֶׁהוּא מְקוֹר כָּל הַמִּדּוֹת לְטוֹב וּלְרַע, כִּי עִקַּר כָּל הַמִּדּוֹת הֵם בַּלֵּב, וְהָעִקָּר לְהַמְשִׁיךְ שֹׁרֶשׁ הַחָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ לְהַחֲיוֹת וּלְהַשְׁקוֹת אֶת הַלֵּב, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ שֶׁל הָאָדָם בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, כִּי עֶצֶם הַחָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ רָחוֹק מְאֹד מִכָּל הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת רָעוֹת, וְעִקַּר הַמִּלְחָמָה - לְקַשֵּׁר הַחָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ עִם הַלֵּב בִּבְחִינַת "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ וְכוּ'". וְכֵן הַצַּדִּיק־הָאֱמֶת נֶגֶד הָעוֹלָם הוּא בְּחִינַת רֹאשׁ, וְהָעוֹלָם נֶגְדּוֹ הֵם בְּחִינַת גּוּף, וְעִקַּר הַתִּקּוּן - כְּשֶׁזּוֹכִין לִהְיוֹת מְקֹרָב וּמְקֻשָּׁר לְהַצַּדִּיק כְּמוֹ הַגּוּף עִם הָרֹאשׁ, שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ הַנָּהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן, דְּהַיְנוּ הַחַיּוּת מֵהַצַּדִּיק, לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן, שֶׁהוּא כְּלַל הַגּוּף שֶׁעִקָּרוֹ הַלֵּב, אֲשֶׁר מִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים, בְּחִינַת כָּל הַמִּדּוֹת הַכְּלוּלִים בְּאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת כַּנַּ"ל (הל' מצרנות, ה"ד, אות ט). כ. הָאָדָם וְכָל הַתָּלוּי בּוֹ וְנִלְוֶה אֵלָיו, הַכֹּל הוּא בִּבְחִינוֹת "סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה", כִּי כָּל דָּבָר יֶשׁ לוֹ שֹׁרֶשׁ לְמַעְלָה, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁבְּכָאן הַדָּבָר מֻצָּב אַרְצָה, כִּי מְלֻבָּשׁ בְּאַרְצִיּוּת וְגַשְׁמִיּוּת, אֲבָל רֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה, כִּי יֶשׁ בּוֹ חָכְמָה וָשֵׂכֶל שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ שֶׁמַּגִּיעַ עַד לַשָּׁמַיִם לְמָעְלָה. וְעִקַּר הַמִּלְחָמָה שֶׁל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר גַּשְׁמִיּוּת הַדָּבָר, רַק לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר כְּדֵי שֶׁיִּתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־ יְדֵי אוֹתוֹ הַדָּבָר, כִּי הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הוּא עִקַּר הַחַיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה וְכוּ'", וְהוּא אוֹר גָּדוֹל לְהָאִיר לְהָאָדָם שֶׁזּוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשֵּׂכֶל וְהַחַיּוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר לְקָרֵב אוֹתוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ (הל' פקדון ה"ד, אותיות יד יט). כא. עִנְיָן זֶה לְקַשֵּׁר הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת, דְּהַיְנוּ לְהִסְתַּכֵּל בְּכָל דָּבָר עַל הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי כָּל הַדְּבָרִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ - זֶה הָעִנְיָן הוּא גָּבֹהַּ וְנֶעְלָם מְאֹד מִבְּנֵי־אָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר עַל־יָדָהּ מַכְנִיעִין הַיֵּצֶר הָרָע וּמַגְבִּירִין הַיֵּצֶר טוֹב עַל הַיֵּצֶר הָרָע. וְכָל אֶחָד, כְּפִי מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת לִבּוֹ, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לְזֶה הַשֵּׂכֶל. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁמְּשַׁבֵּר הַתַּאֲווֹת צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צִמְצוּם בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס הַגְּבוּל לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת. מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁמְּשֻׁקָּע עֲדַיִן בְּתַאֲווֹת, שֶׁצָּרִיךְ בְּוַדַּאי לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס לֵידַע יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. עַל־כֵּן עִקַּר הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת הוּא הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא כְּלַל הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּכְשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאֵיזֶה דָּבָר, יֵדַע וְיַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ בְּזֶה הַדָּבָר שֵׂכֶל גָּדוֹל וִיכוֹלִין לְהַכִּיר בְּזֶה הַדָּבָר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְאִם יִזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין בָּזֶה אֵיזֶה שֵׂכֶל הַנּוֹגֵעַ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ - מַה טּוֹב; וְאִם לָאו - יְצַמְצֵם וְיִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, עַד שֶׁיְּזְכֶּה שֶׁיְּזַכֵּךְ גּוּפוֹ כָּרָאוּי, אָז יִזְכֶּה לְהָבִין כָּרָאוּי לוֹ. אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים אֲפִלּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הֵיטֵב הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, הוּא מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שֶׁבֶּאֱמֶת יֶשׁ בּוֹ חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל, כִּי "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־ זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ וְכוּ'" (שם אות כא). כב. שָׁמַיִם וָאָרֶץ הֵם בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת וְחִיצוֹנִיּוּת, וְעַל־כֵּן הָאָדָם הוֹלֵךְ בְּקוֹמָה זְקוּפָה בֵּין הַשָּׁמַיִם וּבֵין הָאָרֶץ, כִּי הוּא סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה, כִּי מְלֻבָּשׁ בְּגוּף שֶׁהוּא בְּחִינַת חִיצוֹנִיּוּת, בְּחִינַת אֶרֶץ, אֲבָל רֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה, כִּי הָאָדָם צָרִיךְ לְקַשֵּׁר הַכֹּל לְשָׁרְשׁוֹ שֶׁהוּא הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל, שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת כָּל דָּבָר וְחַיּוּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה וְכוּ'", וַאֲזַי הוּא חַי לְעוֹלָם (שם הלכה ד, אות כב). ברית – פגמו ותקונווְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ (שמות יט, ה): א. מִשְּׁבִירַת כְּלֵי חֶסֶד, מִזֶּה נִתְהַוּוּ כָּל אֲהָבוֹת רָעוֹת וּנְפוּלוֹת, וְאוֹר הַחֶסֶד נִשְׁאָר בִּיסוֹד דַּאֲצִילוּת, הַיְנוּ אֵצֶל הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת שָׁלוֹם, בְּחִינַת צַדִּיק. וְהִנֵּה בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ בְּחִינַת נְקֻדָּה, בְּחִינַת צַדִּיק, אַךְ עִקַּר אוֹר הַנְּקֻדָּה הַכְּלָלִית הוּא אֵצֶל הַצַּדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, שֶׁמִּמֶּנּוּ מְקַבְּלִין כָּל הַנְּקֻדּוֹת. וְהִנֵּה הַנְּקֻדָּה הַזֹּאת הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, שֶׁהוּא קְבִיעָא וְקַיָּמָא, כִּי הִיא קְבוּעָה בִּקְדֻשָּׁתָהּ תָּמִיד וְאֵינָהּ יוֹצְאָה לַחוּץ, וְגַם אֵינָהּ מְאִירָה לְמַטָּה כִּי־אִם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת. וְזֶה בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַזִּוּוּג דִּקְדֻשָּׁה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ אוֹר הַנְּקֻדָּה מִבְּחִינַת יְסוֹד בְּרִית שָׁלוֹם לִבְחִינַת מַלְכוּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת "אִשָּׁה יִרְאַת הַשֵּׁם", הַיְנוּ לְבַת־זוּגוֹ; וְעַל־יְדֵי אוֹר הַנְּקֻדָּה הַזֹּאת נִתְתַּקֵּן בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וְעַל־כֵּן עִקַּר הַזִּוּוּג בְּשַׁבָּת, שֶׁאָז מְאִירָה הַנְּקֻדָּה הַנַּ"ל. אֲבָל כְּשֶׁחַס וְשָׁלוֹם מוֹצִיא הַטִּפָּה לְבַטָּלָה, נִמְצָא שֶׁחַס וְשָׁלוֹם מַמְשִׁיךְ אוֹר הַנְּקֻדָּה עַצְמָהּ שֶׁבִּיסוֹד לַחוּץ, וּכְאִלּוּ מַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם וְהוּא מְחַדֵּשׁ שְׁבִירַת כֵּלִים, וּכְאִלּוּ עוֹקֵר מַזָּלוֹ חַס וְשָׁלוֹם, כִּי חַס וְשָׁלוֹם עוֹקֵר הַנְּקֻדָּה שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ חַיּוּתוֹ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ שֶׁאֵין מוֹעִיל לוֹ תְּשׁוּבָה, כִּי עִקַּר הַתְּשׁוּבָה וְהַתִּקּוּן לְכָל הַחֲטָאִים הַנִּמְשָׁכִין מֵאֲהָבוֹת רָעוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, הוּא עַל־יְדֵי שֶׁמַּמְשִׁיךְ אוֹר הַחֶסֶד הַשּׁוֹרֶה אֵצֶל הַנְּקֻדָּה, אֲבָל זֶה שֶׁפָּגַם בְּהַנְּקֻדָּה עַצְמָהּ - לְהֵיכָן יָשׁוּב? אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן בֶּאֱמֶת אֵין לְךָ דָּבָר שֶׁעוֹמֵד בִּפְנֵי הַתְּשׁוּבָה, אַךְ עִקַּר תְּשׁוּבָתוֹ וְתִקּוּנוֹ הוּא רַק עַל־יְדֵי צַדִּיק הַדּוֹר, שֶׁהוּא הַנְּקֻדָּה הַכְּלָלִית וְהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּקֻדּוֹת, וְעַל־כֵּן יֶשׁ לוֹ כֹּחַ לְהָאִיר לוֹ הַנְּקֻדָּה מֵחָדָשׁ. גַּם הוּא מְעוֹרֵר וּמַמְשִׁיךְ עָלָיו אוֹר הַחֶסֶד חָדָשׁ לְגַמְרֵי, כִּי לְפִי הַחֶסֶד אֲשֶׁר מֵעוֹלָם לֹא הָיָה מוֹעִיל לוֹ תְּשׁוּבָה, כִּי מַה שֶּׁמּוֹעִיל תְּשׁוּבָה הוּא רַק מִצַּד הַחֶסֶד, וּמֵאַחַר שֶׁאָמְרוּ שֶׁלָּזֶה אֵין מוֹעִיל תְּשׁוּבָה, נִמְצָא שֶׁהַחֶסֶד אֲשֶׁר מֵעוֹלָם מְחַיֵּב זֹאת שֶׁלֹּא יוֹעִיל לוֹ מֵאַחַר שֶׁפָּגַם בְּאוֹר הַחֶסֶד עַצְמוֹ הַשּׁוֹרֶה אֵצֶל הַנְּקֻדָּה, עַל־כֵּן אֵין לוֹ תְּשׁוּבָה. וּכְשֶׁהַצַּדִּיק מְעוֹרֵר עָלָיו רַחֲמֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקַבֵּל תְּשׁוּבָתוֹ גַּם־כֵּן, נִמְצָא שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה עִמּוֹ חֶסֶד חָדָשׁ וְזֶה זֶה עִקַּר תִּקּוּנוֹ, כִּי חוֹזֵר לְקַבֵּל נְקֻדָּה חֲדָשָׁה וְאוֹר הַחֶסֶד חָדָשׁ (ליקוטי־הלכות, הלכות תפלין הלכה ב, אות יא). ב. עִקַּר תִּקּוּן פְּגָם זֶה בִּשְׁלֵמוּת הוּא רַק עַל־יְדֵי מָשִׁיחַ שֶׁיָּבוֹא בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, כִּי מָשִׁיחַ יָבוֹא לְתַקֵּן זֶה הַחֵטְא בְּיוֹתֵר כַּמּוּבָא, כִּי מָשִׁיחַ הוּא בְּחִינַת אוֹר הַחֶסֶד הֶחָדָשׁ הַמְתַקֵּן הַכֹּל, בְּחִינַת "וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ" (שם). ג. עִקַּר קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק הוּא עַל־יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית, כִּי צַדִּיק הוּא מָאן דְּנָטֵר בְּרִית, וּמִשָּׁם מִבְּחִינַת בְּרִית יוֹצְאִין כָּל הַדּוֹרוֹת, כִּי כָל הַדּוֹרוֹת נִמְשָׁכִין מֵהַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרֹאשׁ־בַּיִת, בִּבְחִינַת "קֹרֵא הַדֹּרוֹת מֵרֹאשׁ", וְעַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל שֵׁם ה' מִדּוֹר לְדוֹר. אֲבָל עַל־יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ וְהַסִּטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהֵם בְּחִינַת קְלִפַּת עֲמָלֵק וּפְגַם הַבְּרִית, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֵּם אוֹר הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁזְּעֵירִין אִנּוּן שֶׁזּוֹכִין לִשְׁמִירַת הַבְּרִית כָּרָאוּי, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם הַסִּטְרָא־אָחֳרָא הַנַּ"ל וּמַעְלִים מֵהֶם אוֹר הַצַּדִּיק וּמַרְחִיקָם מִמֶּנּוּ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֵּם שֵׁם ה', חַס וְשָׁלוֹם, וְגוֹבְרִים הַמְּאוֹרֵי־אֵשׁ. וְעִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הָאֵשׁ הוּא גַּם־כֵּן בְּתַאֲוָה זֹאת, כִּי יְנִיקָתָם מִבְּחִינַת אִשָּׁה וְכוּ' כַּיָּדוּעַ, וְעַל־כֵּן שָׁם עִקַּר הַמִּלְחָמָה שֶׁל הָאָדָם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֵּם בְּיוֹתֵר שֵׁם ה' וְאָז רוֹצֶה הַסִּטְרָא־אָחֳרָא בְּחִינַת קְלִפַּת הָמָן עֲמָלֵק לְכַלּוֹת לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, לְהַשְׁמִיד וְלַהֲרֹג וְכוּ', בְּחִינַת "וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד".
Sometimes a person is aroused to holiness and his heart blazes greatly toward Hashem with wondrous longing — and it seems to him that he will certainly be an upright person and nothing will prevent him. But immediately after a short while his longing falls — his heart becomes dulled and his mind confused, and he utterly forgets all the initial longing — as though he never had any longing at all for the service of the Creator. And sometimes the longing toward Hashem lasts a considerable time, yet even so there are those who afterward fall from their longing and forget everything as mentioned. And all this comes about because the essential holiness of a person is his knowing and minds [mochin] — which are the aspect of his soul and vitality. And the essential minds are the aspect of the minds of the Land of Israel — which are the aspect of the pleasantness of the Supernal delight [no'am ha-elyon]. And when any holy desire for G-d's service is aroused in a person, it flows from the aspect of the Supernal pleasantness mentioned. And then the destroyers [chovalim] — which are the aspect of the minds of outside the Land — are also immediately aroused, coming to be rectified through the outflow of the Supernal pleasantness. And when one does not merit to rectify them, the aspects of the minds of the Land of Israel that had been drawn upon him are also damaged — and through this one forgets everything, as if one never had any longing at all. Therefore a person must guard his memory greatly — to always remind himself of all the initial holy longings he had, in order to draw upon himself all the holy traces [reshimos] that remained from the initial longings, so that he be stirred through this to return to Hashem. And the essential counsel is: immediately when any good is aroused in a person — which is the aspect of the holiness of the Land of Israel — one must immediately act on that longing and perform some holy deed, to pray or to learn or to perform some commandment. And one must make for oneself a treasury in one's mind — to store there all the good of the seven good years. For the person has free choice, and one has the power, when a good longing comes, to hide and bind it into the innermost part of one's mind — and to take this longing in one's thought so as to remember it well and never forget it. For since the Tzadik has already made known and forewarned — that afterward the evil days will come upon one, the seven years of famine — and they will want to cause one to forget all that good — the perceptive person will himself understand that one must properly store all the good of the seven good years. Meaning: bind the holy desire well in one's thought, and take this matter into one's knowing on one's own — so that even when one's heart becomes dulled afterward through the arousal of the evil of the destroyers that will come, even so one strengthens himself in G-d's service by reminding himself of the initial longing. And all the traces of the initial longings stored in the innermost mind will be a deposit to enliven one's soul in the evil days that will come — which is the aspect of what Yosef counseled Pharaoh: to gather all the food of the seven good years, and that food would be a deposit for the land for the seven years of famine, that the land not be cut off by famine.
ֶהוּ כָּל תַּכְלִיתוֹ שֶׁלּ אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, כִּי זֶה כָּל שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא, עִקַּר חַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁיִּחְיוּ יִשְׂרָאֵל לָעוֹלָם הַבָּא, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת שֶׁל הַשָּׂגַת הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הַשְּׂעָרוֹת שֶׁל הַפֵּאוֹת וְהַזָּקָן, שֶׁהֵם בְּחִינַת מֹחִין גְּבוֹהִים מְאֹד, שֶׁהֵם בְּחִינַת מַקִּיפִין כְּנֶגֶד דַּעַת הָאָדָם, כַּמּוּבָן בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל, עַל־כֵּן אָסוּר לְגַלְּחָם כִּי הֵם צִנּוֹרוֹת עֶלְיוֹנִים שֶׁעַל־ יָדָם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת מִמַּקִּיף לִפְנִימִי, שֶׁזֶּה כָּל קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי כַּנַּ"ל. וּמֵחֲמַת שֶׁבִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ הַמַּקִּיפִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי, מֵעִבּוּר לְלֵדָה, וְלָזֶה צְרִיכִין צְעָקָה, כְּמוֹ צַעֲקַת הַיּוֹלֶדֶת קֹדֶם הַהוֹלָדָה, שֶׁזֶּה בְּבְּחִינַת אֱלֹקִים לַאֲרָמָא קָלָא. וּכְנֶגֶד זֶה הֵם בְּחִינַת הַשְּׂעָרוֹת שֶׁל הַפֵּאוֹת, כִּי "פֵּאָה" גִּימַטְרִיָּא "אֱלֹקִים" כַּמּוּבָא. וְעַל־כֵּן הִטְבִּיעַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּטֶבַע הָעוֹלָם שֶׁהַפֵּאוֹת גְּדֵלִים גַּם אֵצֶל הַתִּינוֹק, שֶׁאָז הַמֹּחִין עֲדַיִן בְּהֶעְלֵם גָּמוּר אֶצְלוֹ, וּכְמוֹ שֶׁהַתִּינוֹק גָּדֵל, כְּמוֹ־כֵן גְּדֵלִים הַמֹּחִין עִמּוֹ וְיוֹצְאִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וּמִזֶּה נִטְבָּע בְּטֶבַע הַתִּינוֹק לִצְעֹק קוֹלוֹת הַרְבֵּה, כִּי עִקַּר הוֹצָאַת הַמֹּחִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת מַקִּיפִין עַל־כָּל־פָּנִים הוּא עַל־יְדֵי הַצְּעָקָה בְּקוֹל, וְעַל־כֵּן גְּדֵלִים גַּם אָז אֶצְלוֹ שַׂעֲרוֹת הַפֵּאוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת הוֹצָאַת הַמַּקִּיפִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי, מֵעִבּוּר לְלֵדָה. אֲבָל שַׂעֲרוֹת הַזָּקָן, שֶׁהֵם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַמֹּחִין, כַּיָּדוּעַ בִּכְתָבִים שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין מִמַּקִּיף לִפְנִימִי, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַדַּעַת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תְּלֵיסַר תִּקּוּנֵי דִּיקְנָא, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְבִינִים וּמַשִּׂיגִים כָּל חִדּוּשֵׁי־תוֹרָה, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַדַּעַת מִמַּקִּיף לִפְנִים - עַל־כֵּן שַׂעֲרוֹת הַזָּקָן אֵינָם גְּדֵלִים כִּי־אִם בִּימֵי גַּדְלוּתוֹ שֶׁל הָאָדָם, שֶׁאָז זְמַן הַשְׁלָמַת הַמֹּחִין וְהַדַּעַת לְהַכְנִיס הַמַּקִּיפִין לִפְנִימִיּוּת הַדָּעַת. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין לַעֲשׂוֹתָם פְּנִימִיִּים הוּא עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, שֶׁהֵם תְּרֵין נִקְבֵי אֻדְנִין וּתְרֵין נִקְבֵי עֵינָא וּתְרֵין נִקְבֵי חוֹטְמָא וְנִקְבָא דְּפֻמָּא, וְהָעִקָּר הוּא הַפֶּה, שֶׁהוּא הַסּוֹף וְהַכְּלָל שֶׁל כָּל שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, כִּי שָׁם עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, בְּחִינַת: "מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה", עַל־כֵּן גִּדּוּל שַׂעֲרוֹת הַזָּקָן וְהַפֵּאוֹת (שֶׁעַל־יָדָם הַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין כַּנַּ"ל) הֵם סְמוּכִים לְשִׁבְעַת נִקְבֵי הָרֹאשׁ הַנַּ"ל. וְעַל־כֵּן עִקַּר גִּדּוּל הַזָּקָן (שֶׁעַל־יָדוֹ עִקַּר הַמְשָׁכַת הַמֹּחִין כַּנַּ"ל) הוּא אֵצֶל הַפֶּה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת כַּנַּ"ל. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּת הַמְשָׁכַת הַדַּעַת שֶׁל הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל הוּא לִזְכּוֹת לְהַמְשִׁיךְ אוֹתָם מִדּוֹר לְדוֹר, שֶׁזֶּה עִקַּר מִצְוַת הוֹלָדוֹת הַבָּנִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־כֵּן הַסָּרִיס שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִזְכּוֹת לְבָנִים, עַל־כֵּן אֵין לוֹ זָקָן, כִּי אֵינוֹ זוֹכֶה לְהַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁהֵם בְּחִינַת זָקָן כַּנַּ"ל (שם הל' ה, אותיות א ב ג ד ה). יח. כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַכֹּחוֹת שֶׁמְּקַבֵּל כָּל אֶחָד, כֻּלָּם הֵם בִּשְׁבִיל חַיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ שֶׁתָּלוּי בְּצַוָּארוֹ, שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם מְקַבֵּל הַמַּאֲכָל לְתוֹךְ גּוּפוֹ, שֶׁזֶּה חַיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ. וְכָל הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַחַיּוּת הַנַּ"ל מְקַבֵּל הָאָדָם דֶּרֶךְ הַלְוָאָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן עִקַּר סִלּוּק הַחוֹב וְהַהַלְוָאָה, שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שֶׁמַּחֲזִירִין הַחַיּוּת לְשָׁרְשׁוֹ, הוּא גַּם־כֵּן עַל־יְדֵי צַוָּארוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי דִּבּוּרֵי תְּפִלָּה שֶׁיּוֹצֵא מִצַּוָּארוֹ וּגְרוֹנוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וּמַעֲלֶה כָּל הַחַיּוּת וְהַכֹּחוֹת שֶׁקִּבֵּל דֶּרֶךְ שָׁם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת סִלּוּק הַחוֹבוֹת. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה וְעַל־יְדֵי־זֶה אֵינוֹ יָכוֹל לְסַלֵּק הַחוֹבוֹת, אֲזַי נֶחְשָׁב כְּמוֹ שֶׁנֶּחֱנָק בִּגְרוֹנוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַכְנִיס הָרוּחַ־ חַיִּים, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּת הָאָדָם כַּיָּדוּעַ; וְזֶה הַלֹּוֶה שֶׁפָּגַם בָּזֶה וְאֵינוֹ יָכוֹל לְסַלֵּק, נֶחְשָׁב כְּנֶחֱנָק בִּגְרוֹנוֹ מַמָּשׁ. וְזֶה מְרֻמָּז בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמְרוּ לְעִנְיַן עַרְבוּת: הֲרֵי שֶׁהָיָה חוֹנֵק אֶת חֲבֵרוֹ בַּשּׁוּק וְכוּ' (הל' אפותיקי, הל' א, אות כט). יט. הַנָּהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן וְכוּ', זֶה בְּחִינַת הַחַיּוּת הַנִּמְשָׁךְ מֵהָרֹאשׁ וְהַמֹּחַ לְתוֹךְ הַלֵּב כְּדֵי לְהַחֲיוֹת אֶת כָּל אֵיבְרֵי הַגּוּף. כִּי בִּכְלָלִיּוּת הָאָדָם נִקְרָא כְּלָלִיּוּת הָרֹאשׁ וְהַגֻּלְגַּלְתָּא בְּחִינַת עֵדֶן, שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ הַחָכְמָה וְהַמֹּחִין שֶׁהֵם הַחַיּוּת שֶׁל הָאָדָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ הַחַיּוּת לְתוֹךְ הַלֵּב שֶׁמִּמֶּנּוּ נִתְפָּרְדִין כָּל הַחַיּוּת וְכָל הַכֹּחוֹת לְכָל אֵיבְרֵי הָאָדָם שֶׁכְּלוּלִין בְּאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת הָאַרְבַּע מִדּוֹת. וְכֵן כָּל הַמִּדּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין וְנִתְפָּרְדִין מֵהַלֵּב שֶׁהוּא מְקוֹר כָּל הַמִּדּוֹת לְטוֹב וּלְרַע, כִּי עִקַּר כָּל הַמִּדּוֹת הֵם בַּלֵּב, וְהָעִקָּר לְהַמְשִׁיךְ שֹׁרֶשׁ הַחָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ לְהַחֲיוֹת וּלְהַשְׁקוֹת אֶת הַלֵּב, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ שֶׁל הָאָדָם בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, כִּי עֶצֶם הַחָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ רָחוֹק מְאֹד מִכָּל הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת רָעוֹת, וְעִקַּר הַמִּלְחָמָה - לְקַשֵּׁר הַחָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ עִם הַלֵּב בִּבְחִינַת "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ וְכוּ'". וְכֵן הַצַּדִּיק־הָאֱמֶת נֶגֶד הָעוֹלָם הוּא בְּחִינַת רֹאשׁ, וְהָעוֹלָם נֶגְדּוֹ הֵם בְּחִינַת גּוּף, וְעִקַּר הַתִּקּוּן - כְּשֶׁזּוֹכִין לִהְיוֹת מְקֹרָב וּמְקֻשָּׁר לְהַצַּדִּיק כְּמוֹ הַגּוּף עִם הָרֹאשׁ, שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ הַנָּהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן, דְּהַיְנוּ הַחַיּוּת מֵהַצַּדִּיק, לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן, שֶׁהוּא כְּלַל הַגּוּף שֶׁעִקָּרוֹ הַלֵּב, אֲשֶׁר מִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים, בְּחִינַת כָּל הַמִּדּוֹת הַכְּלוּלִים בְּאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת כַּנַּ"ל (הל' מצרנות, ה"ד, אות ט). כ. הָאָדָם וְכָל הַתָּלוּי בּוֹ וְנִלְוֶה אֵלָיו, הַכֹּל הוּא בִּבְחִינוֹת "סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה", כִּי כָּל דָּבָר יֶשׁ לוֹ שֹׁרֶשׁ לְמַעְלָה, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁבְּכָאן הַדָּבָר מֻצָּב אַרְצָה, כִּי מְלֻבָּשׁ בְּאַרְצִיּוּת וְגַשְׁמִיּוּת, אֲבָל רֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה, כִּי יֶשׁ בּוֹ חָכְמָה וָשֵׂכֶל שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ שֶׁמַּגִּיעַ עַד לַשָּׁמַיִם לְמָעְלָה. וְעִקַּר הַמִּלְחָמָה שֶׁל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר גַּשְׁמִיּוּת הַדָּבָר, רַק לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר כְּדֵי שֶׁיִּתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־ יְדֵי אוֹתוֹ הַדָּבָר, כִּי הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הוּא עִקַּר הַחַיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה וְכוּ'", וְהוּא אוֹר גָּדוֹל לְהָאִיר לְהָאָדָם שֶׁזּוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשֵּׂכֶל וְהַחַיּוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר לְקָרֵב אוֹתוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ (הל' פקדון ה"ד, אותיות יד יט). כא. עִנְיָן זֶה לְקַשֵּׁר הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת, דְּהַיְנוּ לְהִסְתַּכֵּל בְּכָל דָּבָר עַל הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי כָּל הַדְּבָרִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ - זֶה הָעִנְיָן הוּא גָּבֹהַּ וְנֶעְלָם מְאֹד מִבְּנֵי־אָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר עַל־יָדָהּ מַכְנִיעִין הַיֵּצֶר הָרָע וּמַגְבִּירִין הַיֵּצֶר טוֹב עַל הַיֵּצֶר הָרָע. וְכָל אֶחָד, כְּפִי מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת לִבּוֹ, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לְזֶה הַשֵּׂכֶל. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁמְּשַׁבֵּר הַתַּאֲווֹת צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צִמְצוּם בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס הַגְּבוּל לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת. מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁמְּשֻׁקָּע עֲדַיִן בְּתַאֲווֹת, שֶׁצָּרִיךְ בְּוַדַּאי לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס לֵידַע יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. עַל־כֵּן עִקַּר הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת הוּא הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא כְּלַל הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּכְשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאֵיזֶה דָּבָר, יֵדַע וְיַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ בְּזֶה הַדָּבָר שֵׂכֶל גָּדוֹל וִיכוֹלִין לְהַכִּיר בְּזֶה הַדָּבָר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְאִם יִזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין בָּזֶה אֵיזֶה שֵׂכֶל הַנּוֹגֵעַ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ - מַה טּוֹב; וְאִם לָאו - יְצַמְצֵם וְיִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, עַד שֶׁיְּזְכֶּה שֶׁיְּזַכֵּךְ גּוּפוֹ כָּרָאוּי, אָז יִזְכֶּה לְהָבִין כָּרָאוּי לוֹ. אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים אֲפִלּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הֵיטֵב הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, הוּא מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שֶׁבֶּאֱמֶת יֶשׁ בּוֹ חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל, כִּי "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־ זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ וְכוּ'" (שם אות כא). כב. שָׁמַיִם וָאָרֶץ הֵם בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת וְחִיצוֹנִיּוּת, וְעַל־כֵּן הָאָדָם הוֹלֵךְ בְּקוֹמָה זְקוּפָה בֵּין הַשָּׁמַיִם וּבֵין הָאָרֶץ, כִּי הוּא סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה, כִּי מְלֻבָּשׁ בְּגוּף שֶׁהוּא בְּחִינַת חִיצוֹנִיּוּת, בְּחִינַת אֶרֶץ, אֲבָל רֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה, כִּי הָאָדָם צָרִיךְ לְקַשֵּׁר הַכֹּל לְשָׁרְשׁוֹ שֶׁהוּא הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל, שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת כָּל דָּבָר וְחַיּוּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה וְכוּ'", וַאֲזַי הוּא חַי לְעוֹלָם (שם הלכה ד, אות כב). ברית – פגמו ותקונווְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ (שמות יט, ה): א. מִשְּׁבִירַת כְּלֵי חֶסֶד, מִזֶּה נִתְהַוּוּ כָּל אֲהָבוֹת רָעוֹת וּנְפוּלוֹת, וְאוֹר הַחֶסֶד נִשְׁאָר בִּיסוֹד דַּאֲצִילוּת, הַיְנוּ אֵצֶל הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת שָׁלוֹם, בְּחִינַת צַדִּיק. וְהִנֵּה בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ בְּחִינַת נְקֻדָּה, בְּחִינַת צַדִּיק, אַךְ עִקַּר אוֹר הַנְּקֻדָּה הַכְּלָלִית הוּא אֵצֶל הַצַּדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, שֶׁמִּמֶּנּוּ מְקַבְּלִין כָּל הַנְּקֻדּוֹת. וְהִנֵּה הַנְּקֻדָּה הַזֹּאת הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, שֶׁהוּא קְבִיעָא וְקַיָּמָא, כִּי הִיא קְבוּעָה בִּקְדֻשָּׁתָהּ תָּמִיד וְאֵינָהּ יוֹצְאָה לַחוּץ, וְגַם אֵינָהּ מְאִירָה לְמַטָּה כִּי־אִם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת. וְזֶה בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַזִּוּוּג דִּקְדֻשָּׁה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ אוֹר הַנְּקֻדָּה מִבְּחִינַת יְסוֹד בְּרִית שָׁלוֹם לִבְחִינַת מַלְכוּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת "אִשָּׁה יִרְאַת הַשֵּׁם", הַיְנוּ לְבַת־זוּגוֹ; וְעַל־יְדֵי אוֹר הַנְּקֻדָּה הַזֹּאת נִתְתַּקֵּן בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וְעַל־כֵּן עִקַּר הַזִּוּוּג בְּשַׁבָּת, שֶׁאָז מְאִירָה הַנְּקֻדָּה הַנַּ"ל. אֲבָל כְּשֶׁחַס וְשָׁלוֹם מוֹצִיא הַטִּפָּה לְבַטָּלָה, נִמְצָא שֶׁחַס וְשָׁלוֹם מַמְשִׁיךְ אוֹר הַנְּקֻדָּה עַצְמָהּ שֶׁבִּיסוֹד לַחוּץ, וּכְאִלּוּ מַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם וְהוּא מְחַדֵּשׁ שְׁבִירַת כֵּלִים, וּכְאִלּוּ עוֹקֵר מַזָּלוֹ חַס וְשָׁלוֹם, כִּי חַס וְשָׁלוֹם עוֹקֵר הַנְּקֻדָּה שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ חַיּוּתוֹ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ שֶׁאֵין מוֹעִיל לוֹ תְּשׁוּבָה, כִּי עִקַּר הַתְּשׁוּבָה וְהַתִּקּוּן לְכָל הַחֲטָאִים הַנִּמְשָׁכִין מֵאֲהָבוֹת רָעוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, הוּא עַל־יְדֵי שֶׁמַּמְשִׁיךְ אוֹר הַחֶסֶד הַשּׁוֹרֶה אֵצֶל הַנְּקֻדָּה, אֲבָל זֶה שֶׁפָּגַם בְּהַנְּקֻדָּה עַצְמָהּ - לְהֵיכָן יָשׁוּב? אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן בֶּאֱמֶת אֵין לְךָ דָּבָר שֶׁעוֹמֵד בִּפְנֵי הַתְּשׁוּבָה, אַךְ עִקַּר תְּשׁוּבָתוֹ וְתִקּוּנוֹ הוּא רַק עַל־יְדֵי צַדִּיק הַדּוֹר, שֶׁהוּא הַנְּקֻדָּה הַכְּלָלִית וְהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּקֻדּוֹת, וְעַל־כֵּן יֶשׁ לוֹ כֹּחַ לְהָאִיר לוֹ הַנְּקֻדָּה מֵחָדָשׁ. גַּם הוּא מְעוֹרֵר וּמַמְשִׁיךְ עָלָיו אוֹר הַחֶסֶד חָדָשׁ לְגַמְרֵי, כִּי לְפִי הַחֶסֶד אֲשֶׁר מֵעוֹלָם לֹא הָיָה מוֹעִיל לוֹ תְּשׁוּבָה, כִּי מַה שֶּׁמּוֹעִיל תְּשׁוּבָה הוּא רַק מִצַּד הַחֶסֶד, וּמֵאַחַר שֶׁאָמְרוּ שֶׁלָּזֶה אֵין מוֹעִיל תְּשׁוּבָה, נִמְצָא שֶׁהַחֶסֶד אֲשֶׁר מֵעוֹלָם מְחַיֵּב זֹאת שֶׁלֹּא יוֹעִיל לוֹ מֵאַחַר שֶׁפָּגַם בְּאוֹר הַחֶסֶד עַצְמוֹ הַשּׁוֹרֶה אֵצֶל הַנְּקֻדָּה, עַל־כֵּן אֵין לוֹ תְּשׁוּבָה. וּכְשֶׁהַצַּדִּיק מְעוֹרֵר עָלָיו רַחֲמֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקַבֵּל תְּשׁוּבָתוֹ גַּם־כֵּן, נִמְצָא שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה עִמּוֹ חֶסֶד חָדָשׁ וְזֶה זֶה עִקַּר תִּקּוּנוֹ, כִּי חוֹזֵר לְקַבֵּל נְקֻדָּה חֲדָשָׁה וְאוֹר הַחֶסֶד חָדָשׁ (ליקוטי־הלכות, הלכות תפלין הלכה ב, אות יא). ב. עִקַּר תִּקּוּן פְּגָם זֶה בִּשְׁלֵמוּת הוּא רַק עַל־יְדֵי מָשִׁיחַ שֶׁיָּבוֹא בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, כִּי מָשִׁיחַ יָבוֹא לְתַקֵּן זֶה הַחֵטְא בְּיוֹתֵר כַּמּוּבָא, כִּי מָשִׁיחַ הוּא בְּחִינַת אוֹר הַחֶסֶד הֶחָדָשׁ הַמְתַקֵּן הַכֹּל, בְּחִינַת "וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ" (שם). ג. עִקַּר קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק הוּא עַל־יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית, כִּי צַדִּיק הוּא מָאן דְּנָטֵר בְּרִית, וּמִשָּׁם מִבְּחִינַת בְּרִית יוֹצְאִין כָּל הַדּוֹרוֹת, כִּי כָל הַדּוֹרוֹת נִמְשָׁכִין מֵהַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרֹאשׁ־בַּיִת, בִּבְחִינַת "קֹרֵא הַדֹּרוֹת מֵרֹאשׁ", וְעַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל שֵׁם ה' מִדּוֹר לְדוֹר. אֲבָל עַל־יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ וְהַסִּטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהֵם בְּחִינַת קְלִפַּת עֲמָלֵק וּפְגַם הַבְּרִית, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֵּם אוֹר הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁזְּעֵירִין אִנּוּן שֶׁזּוֹכִין לִשְׁמִירַת הַבְּרִית כָּרָאוּי, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם הַסִּטְרָא־אָחֳרָא הַנַּ"ל וּמַעְלִים מֵהֶם אוֹר הַצַּדִּיק וּמַרְחִיקָם מִמֶּנּוּ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֵּם שֵׁם ה', חַס וְשָׁלוֹם, וְגוֹבְרִים הַמְּאוֹרֵי־אֵשׁ. וְעִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הָאֵשׁ הוּא גַּם־כֵּן בְּתַאֲוָה זֹאת, כִּי יְנִיקָתָם מִבְּחִינַת אִשָּׁה וְכוּ' כַּיָּדוּעַ, וְעַל־כֵּן שָׁם עִקַּר הַמִּלְחָמָה שֶׁל הָאָדָם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֵּם בְּיוֹתֵר שֵׁם ה' וְאָז רוֹצֶה הַסִּטְרָא־אָחֳרָא בְּחִינַת קְלִפַּת הָמָן עֲמָלֵק לְכַלּוֹת לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, לְהַשְׁמִיד וְלַהֲרֹג וְכוּ', בְּחִינַת "וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד".
The essential searching for the lost objects that everyone must search for throughout one's life is through "sit and do not act" — meaning not to run after one's desires. And then all the lost objects will automatically be found.
ֶהוּ כָּל תַּכְלִיתוֹ שֶׁלּ אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, כִּי זֶה כָּל שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא, עִקַּר חַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁיִּחְיוּ יִשְׂרָאֵל לָעוֹלָם הַבָּא, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת שֶׁל הַשָּׂגַת הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הַשְּׂעָרוֹת שֶׁל הַפֵּאוֹת וְהַזָּקָן, שֶׁהֵם בְּחִינַת מֹחִין גְּבוֹהִים מְאֹד, שֶׁהֵם בְּחִינַת מַקִּיפִין כְּנֶגֶד דַּעַת הָאָדָם, כַּמּוּבָן בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל, עַל־כֵּן אָסוּר לְגַלְּחָם כִּי הֵם צִנּוֹרוֹת עֶלְיוֹנִים שֶׁעַל־ יָדָם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת מִמַּקִּיף לִפְנִימִי, שֶׁזֶּה כָּל קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי כַּנַּ"ל. וּמֵחֲמַת שֶׁבִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ הַמַּקִּיפִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי, מֵעִבּוּר לְלֵדָה, וְלָזֶה צְרִיכִין צְעָקָה, כְּמוֹ צַעֲקַת הַיּוֹלֶדֶת קֹדֶם הַהוֹלָדָה, שֶׁזֶּה בְּבְּחִינַת אֱלֹקִים לַאֲרָמָא קָלָא. וּכְנֶגֶד זֶה הֵם בְּחִינַת הַשְּׂעָרוֹת שֶׁל הַפֵּאוֹת, כִּי "פֵּאָה" גִּימַטְרִיָּא "אֱלֹקִים" כַּמּוּבָא. וְעַל־כֵּן הִטְבִּיעַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּטֶבַע הָעוֹלָם שֶׁהַפֵּאוֹת גְּדֵלִים גַּם אֵצֶל הַתִּינוֹק, שֶׁאָז הַמֹּחִין עֲדַיִן בְּהֶעְלֵם גָּמוּר אֶצְלוֹ, וּכְמוֹ שֶׁהַתִּינוֹק גָּדֵל, כְּמוֹ־כֵן גְּדֵלִים הַמֹּחִין עִמּוֹ וְיוֹצְאִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וּמִזֶּה נִטְבָּע בְּטֶבַע הַתִּינוֹק לִצְעֹק קוֹלוֹת הַרְבֵּה, כִּי עִקַּר הוֹצָאַת הַמֹּחִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת מַקִּיפִין עַל־כָּל־פָּנִים הוּא עַל־יְדֵי הַצְּעָקָה בְּקוֹל, וְעַל־כֵּן גְּדֵלִים גַּם אָז אֶצְלוֹ שַׂעֲרוֹת הַפֵּאוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת הוֹצָאַת הַמַּקִּיפִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי, מֵעִבּוּר לְלֵדָה. אֲבָל שַׂעֲרוֹת הַזָּקָן, שֶׁהֵם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַמֹּחִין, כַּיָּדוּעַ בִּכְתָבִים שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין מִמַּקִּיף לִפְנִימִי, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַדַּעַת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תְּלֵיסַר תִּקּוּנֵי דִּיקְנָא, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְבִינִים וּמַשִּׂיגִים כָּל חִדּוּשֵׁי־תוֹרָה, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַדַּעַת מִמַּקִּיף לִפְנִים - עַל־כֵּן שַׂעֲרוֹת הַזָּקָן אֵינָם גְּדֵלִים כִּי־אִם בִּימֵי גַּדְלוּתוֹ שֶׁל הָאָדָם, שֶׁאָז זְמַן הַשְׁלָמַת הַמֹּחִין וְהַדַּעַת לְהַכְנִיס הַמַּקִּיפִין לִפְנִימִיּוּת הַדָּעַת. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין לַעֲשׂוֹתָם פְּנִימִיִּים הוּא עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, שֶׁהֵם תְּרֵין נִקְבֵי אֻדְנִין וּתְרֵין נִקְבֵי עֵינָא וּתְרֵין נִקְבֵי חוֹטְמָא וְנִקְבָא דְּפֻמָּא, וְהָעִקָּר הוּא הַפֶּה, שֶׁהוּא הַסּוֹף וְהַכְּלָל שֶׁל כָּל שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, כִּי שָׁם עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, בְּחִינַת: "מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה", עַל־כֵּן גִּדּוּל שַׂעֲרוֹת הַזָּקָן וְהַפֵּאוֹת (שֶׁעַל־יָדָם הַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין כַּנַּ"ל) הֵם סְמוּכִים לְשִׁבְעַת נִקְבֵי הָרֹאשׁ הַנַּ"ל. וְעַל־כֵּן עִקַּר גִּדּוּל הַזָּקָן (שֶׁעַל־יָדוֹ עִקַּר הַמְשָׁכַת הַמֹּחִין כַּנַּ"ל) הוּא אֵצֶל הַפֶּה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת כַּנַּ"ל. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּת הַמְשָׁכַת הַדַּעַת שֶׁל הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל הוּא לִזְכּוֹת לְהַמְשִׁיךְ אוֹתָם מִדּוֹר לְדוֹר, שֶׁזֶּה עִקַּר מִצְוַת הוֹלָדוֹת הַבָּנִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־כֵּן הַסָּרִיס שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִזְכּוֹת לְבָנִים, עַל־כֵּן אֵין לוֹ זָקָן, כִּי אֵינוֹ זוֹכֶה לְהַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁהֵם בְּחִינַת זָקָן כַּנַּ"ל (שם הל' ה, אותיות א ב ג ד ה). יח. כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַכֹּחוֹת שֶׁמְּקַבֵּל כָּל אֶחָד, כֻּלָּם הֵם בִּשְׁבִיל חַיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ שֶׁתָּלוּי בְּצַוָּארוֹ, שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם מְקַבֵּל הַמַּאֲכָל לְתוֹךְ גּוּפוֹ, שֶׁזֶּה חַיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ. וְכָל הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַחַיּוּת הַנַּ"ל מְקַבֵּל הָאָדָם דֶּרֶךְ הַלְוָאָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן עִקַּר סִלּוּק הַחוֹב וְהַהַלְוָאָה, שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שֶׁמַּחֲזִירִין הַחַיּוּת לְשָׁרְשׁוֹ, הוּא גַּם־כֵּן עַל־יְדֵי צַוָּארוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי דִּבּוּרֵי תְּפִלָּה שֶׁיּוֹצֵא מִצַּוָּארוֹ וּגְרוֹנוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וּמַעֲלֶה כָּל הַחַיּוּת וְהַכֹּחוֹת שֶׁקִּבֵּל דֶּרֶךְ שָׁם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת סִלּוּק הַחוֹבוֹת. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה וְעַל־יְדֵי־זֶה אֵינוֹ יָכוֹל לְסַלֵּק הַחוֹבוֹת, אֲזַי נֶחְשָׁב כְּמוֹ שֶׁנֶּחֱנָק בִּגְרוֹנוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַכְנִיס הָרוּחַ־ חַיִּים, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּת הָאָדָם כַּיָּדוּעַ; וְזֶה הַלֹּוֶה שֶׁפָּגַם בָּזֶה וְאֵינוֹ יָכוֹל לְסַלֵּק, נֶחְשָׁב כְּנֶחֱנָק בִּגְרוֹנוֹ מַמָּשׁ. וְזֶה מְרֻמָּז בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמְרוּ לְעִנְיַן עַרְבוּת: הֲרֵי שֶׁהָיָה חוֹנֵק אֶת חֲבֵרוֹ בַּשּׁוּק וְכוּ' (הל' אפותיקי, הל' א, אות כט). יט. הַנָּהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן וְכוּ', זֶה בְּחִינַת הַחַיּוּת הַנִּמְשָׁךְ מֵהָרֹאשׁ וְהַמֹּחַ לְתוֹךְ הַלֵּב כְּדֵי לְהַחֲיוֹת אֶת כָּל אֵיבְרֵי הַגּוּף. כִּי בִּכְלָלִיּוּת הָאָדָם נִקְרָא כְּלָלִיּוּת הָרֹאשׁ וְהַגֻּלְגַּלְתָּא בְּחִינַת עֵדֶן, שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ הַחָכְמָה וְהַמֹּחִין שֶׁהֵם הַחַיּוּת שֶׁל הָאָדָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ הַחַיּוּת לְתוֹךְ הַלֵּב שֶׁמִּמֶּנּוּ נִתְפָּרְדִין כָּל הַחַיּוּת וְכָל הַכֹּחוֹת לְכָל אֵיבְרֵי הָאָדָם שֶׁכְּלוּלִין בְּאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת הָאַרְבַּע מִדּוֹת. וְכֵן כָּל הַמִּדּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין וְנִתְפָּרְדִין מֵהַלֵּב שֶׁהוּא מְקוֹר כָּל הַמִּדּוֹת לְטוֹב וּלְרַע, כִּי עִקַּר כָּל הַמִּדּוֹת הֵם בַּלֵּב, וְהָעִקָּר לְהַמְשִׁיךְ שֹׁרֶשׁ הַחָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ לְהַחֲיוֹת וּלְהַשְׁקוֹת אֶת הַלֵּב, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ שֶׁל הָאָדָם בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, כִּי עֶצֶם הַחָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ רָחוֹק מְאֹד מִכָּל הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת רָעוֹת, וְעִקַּר הַמִּלְחָמָה - לְקַשֵּׁר הַחָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ עִם הַלֵּב בִּבְחִינַת "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ וְכוּ'". וְכֵן הַצַּדִּיק־הָאֱמֶת נֶגֶד הָעוֹלָם הוּא בְּחִינַת רֹאשׁ, וְהָעוֹלָם נֶגְדּוֹ הֵם בְּחִינַת גּוּף, וְעִקַּר הַתִּקּוּן - כְּשֶׁזּוֹכִין לִהְיוֹת מְקֹרָב וּמְקֻשָּׁר לְהַצַּדִּיק כְּמוֹ הַגּוּף עִם הָרֹאשׁ, שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ הַנָּהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן, דְּהַיְנוּ הַחַיּוּת מֵהַצַּדִּיק, לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן, שֶׁהוּא כְּלַל הַגּוּף שֶׁעִקָּרוֹ הַלֵּב, אֲשֶׁר מִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים, בְּחִינַת כָּל הַמִּדּוֹת הַכְּלוּלִים בְּאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת כַּנַּ"ל (הל' מצרנות, ה"ד, אות ט). כ. הָאָדָם וְכָל הַתָּלוּי בּוֹ וְנִלְוֶה אֵלָיו, הַכֹּל הוּא בִּבְחִינוֹת "סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה", כִּי כָּל דָּבָר יֶשׁ לוֹ שֹׁרֶשׁ לְמַעְלָה, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁבְּכָאן הַדָּבָר מֻצָּב אַרְצָה, כִּי מְלֻבָּשׁ בְּאַרְצִיּוּת וְגַשְׁמִיּוּת, אֲבָל רֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה, כִּי יֶשׁ בּוֹ חָכְמָה וָשֵׂכֶל שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ שֶׁמַּגִּיעַ עַד לַשָּׁמַיִם לְמָעְלָה. וְעִקַּר הַמִּלְחָמָה שֶׁל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר גַּשְׁמִיּוּת הַדָּבָר, רַק לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר כְּדֵי שֶׁיִּתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־ יְדֵי אוֹתוֹ הַדָּבָר, כִּי הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הוּא עִקַּר הַחַיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה וְכוּ'", וְהוּא אוֹר גָּדוֹל לְהָאִיר לְהָאָדָם שֶׁזּוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשֵּׂכֶל וְהַחַיּוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר לְקָרֵב אוֹתוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ (הל' פקדון ה"ד, אותיות יד יט). כא. עִנְיָן זֶה לְקַשֵּׁר הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת, דְּהַיְנוּ לְהִסְתַּכֵּל בְּכָל דָּבָר עַל הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי כָּל הַדְּבָרִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ - זֶה הָעִנְיָן הוּא גָּבֹהַּ וְנֶעְלָם מְאֹד מִבְּנֵי־אָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר עַל־יָדָהּ מַכְנִיעִין הַיֵּצֶר הָרָע וּמַגְבִּירִין הַיֵּצֶר טוֹב עַל הַיֵּצֶר הָרָע. וְכָל אֶחָד, כְּפִי מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת לִבּוֹ, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לְזֶה הַשֵּׂכֶל. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁמְּשַׁבֵּר הַתַּאֲווֹת צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צִמְצוּם בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס הַגְּבוּל לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת. מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁמְּשֻׁקָּע עֲדַיִן בְּתַאֲווֹת, שֶׁצָּרִיךְ בְּוַדַּאי לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס לֵידַע יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. עַל־כֵּן עִקַּר הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת הוּא הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא כְּלַל הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּכְשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאֵיזֶה דָּבָר, יֵדַע וְיַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ בְּזֶה הַדָּבָר שֵׂכֶל גָּדוֹל וִיכוֹלִין לְהַכִּיר בְּזֶה הַדָּבָר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְאִם יִזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין בָּזֶה אֵיזֶה שֵׂכֶל הַנּוֹגֵעַ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ - מַה טּוֹב; וְאִם לָאו - יְצַמְצֵם וְיִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, עַד שֶׁיְּזְכֶּה שֶׁיְּזַכֵּךְ גּוּפוֹ כָּרָאוּי, אָז יִזְכֶּה לְהָבִין כָּרָאוּי לוֹ. אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים אֲפִלּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הֵיטֵב הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, הוּא מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שֶׁבֶּאֱמֶת יֶשׁ בּוֹ חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל, כִּי "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־ זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ וְכוּ'" (שם אות כא). כב. שָׁמַיִם וָאָרֶץ הֵם בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת וְחִיצוֹנִיּוּת, וְעַל־כֵּן הָאָדָם הוֹלֵךְ בְּקוֹמָה זְקוּפָה בֵּין הַשָּׁמַיִם וּבֵין הָאָרֶץ, כִּי הוּא סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה, כִּי מְלֻבָּשׁ בְּגוּף שֶׁהוּא בְּחִינַת חִיצוֹנִיּוּת, בְּחִינַת אֶרֶץ, אֲבָל רֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה, כִּי הָאָדָם צָרִיךְ לְקַשֵּׁר הַכֹּל לְשָׁרְשׁוֹ שֶׁהוּא הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל, שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת כָּל דָּבָר וְחַיּוּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה וְכוּ'", וַאֲזַי הוּא חַי לְעוֹלָם (שם הלכה ד, אות כב). ברית – פגמו ותקונווְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ (שמות יט, ה): א. מִשְּׁבִירַת כְּלֵי חֶסֶד, מִזֶּה נִתְהַוּוּ כָּל אֲהָבוֹת רָעוֹת וּנְפוּלוֹת, וְאוֹר הַחֶסֶד נִשְׁאָר בִּיסוֹד דַּאֲצִילוּת, הַיְנוּ אֵצֶל הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת שָׁלוֹם, בְּחִינַת צַדִּיק. וְהִנֵּה בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ בְּחִינַת נְקֻדָּה, בְּחִינַת צַדִּיק, אַךְ עִקַּר אוֹר הַנְּקֻדָּה הַכְּלָלִית הוּא אֵצֶל הַצַּדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, שֶׁמִּמֶּנּוּ מְקַבְּלִין כָּל הַנְּקֻדּוֹת. וְהִנֵּה הַנְּקֻדָּה הַזֹּאת הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, שֶׁהוּא קְבִיעָא וְקַיָּמָא, כִּי הִיא קְבוּעָה בִּקְדֻשָּׁתָהּ תָּמִיד וְאֵינָהּ יוֹצְאָה לַחוּץ, וְגַם אֵינָהּ מְאִירָה לְמַטָּה כִּי־אִם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת. וְזֶה בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַזִּוּוּג דִּקְדֻשָּׁה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ אוֹר הַנְּקֻדָּה מִבְּחִינַת יְסוֹד בְּרִית שָׁלוֹם לִבְחִינַת מַלְכוּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת "אִשָּׁה יִרְאַת הַשֵּׁם", הַיְנוּ לְבַת־זוּגוֹ; וְעַל־יְדֵי אוֹר הַנְּקֻדָּה הַזֹּאת נִתְתַּקֵּן בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וְעַל־כֵּן עִקַּר הַזִּוּוּג בְּשַׁבָּת, שֶׁאָז מְאִירָה הַנְּקֻדָּה הַנַּ"ל. אֲבָל כְּשֶׁחַס וְשָׁלוֹם מוֹצִיא הַטִּפָּה לְבַטָּלָה, נִמְצָא שֶׁחַס וְשָׁלוֹם מַמְשִׁיךְ אוֹר הַנְּקֻדָּה עַצְמָהּ שֶׁבִּיסוֹד לַחוּץ, וּכְאִלּוּ מַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם וְהוּא מְחַדֵּשׁ שְׁבִירַת כֵּלִים, וּכְאִלּוּ עוֹקֵר מַזָּלוֹ חַס וְשָׁלוֹם, כִּי חַס וְשָׁלוֹם עוֹקֵר הַנְּקֻדָּה שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ חַיּוּתוֹ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ שֶׁאֵין מוֹעִיל לוֹ תְּשׁוּבָה, כִּי עִקַּר הַתְּשׁוּבָה וְהַתִּקּוּן לְכָל הַחֲטָאִים הַנִּמְשָׁכִין מֵאֲהָבוֹת רָעוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, הוּא עַל־יְדֵי שֶׁמַּמְשִׁיךְ אוֹר הַחֶסֶד הַשּׁוֹרֶה אֵצֶל הַנְּקֻדָּה, אֲבָל זֶה שֶׁפָּגַם בְּהַנְּקֻדָּה עַצְמָהּ - לְהֵיכָן יָשׁוּב? אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן בֶּאֱמֶת אֵין לְךָ דָּבָר שֶׁעוֹמֵד בִּפְנֵי הַתְּשׁוּבָה, אַךְ עִקַּר תְּשׁוּבָתוֹ וְתִקּוּנוֹ הוּא רַק עַל־יְדֵי צַדִּיק הַדּוֹר, שֶׁהוּא הַנְּקֻדָּה הַכְּלָלִית וְהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּקֻדּוֹת, וְעַל־כֵּן יֶשׁ לוֹ כֹּחַ לְהָאִיר לוֹ הַנְּקֻדָּה מֵחָדָשׁ. גַּם הוּא מְעוֹרֵר וּמַמְשִׁיךְ עָלָיו אוֹר הַחֶסֶד חָדָשׁ לְגַמְרֵי, כִּי לְפִי הַחֶסֶד אֲשֶׁר מֵעוֹלָם לֹא הָיָה מוֹעִיל לוֹ תְּשׁוּבָה, כִּי מַה שֶּׁמּוֹעִיל תְּשׁוּבָה הוּא רַק מִצַּד הַחֶסֶד, וּמֵאַחַר שֶׁאָמְרוּ שֶׁלָּזֶה אֵין מוֹעִיל תְּשׁוּבָה, נִמְצָא שֶׁהַחֶסֶד אֲשֶׁר מֵעוֹלָם מְחַיֵּב זֹאת שֶׁלֹּא יוֹעִיל לוֹ מֵאַחַר שֶׁפָּגַם בְּאוֹר הַחֶסֶד עַצְמוֹ הַשּׁוֹרֶה אֵצֶל הַנְּקֻדָּה, עַל־כֵּן אֵין לוֹ תְּשׁוּבָה. וּכְשֶׁהַצַּדִּיק מְעוֹרֵר עָלָיו רַחֲמֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקַבֵּל תְּשׁוּבָתוֹ גַּם־כֵּן, נִמְצָא שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה עִמּוֹ חֶסֶד חָדָשׁ וְזֶה זֶה עִקַּר תִּקּוּנוֹ, כִּי חוֹזֵר לְקַבֵּל נְקֻדָּה חֲדָשָׁה וְאוֹר הַחֶסֶד חָדָשׁ (ליקוטי־הלכות, הלכות תפלין הלכה ב, אות יא). ב. עִקַּר תִּקּוּן פְּגָם זֶה בִּשְׁלֵמוּת הוּא רַק עַל־יְדֵי מָשִׁיחַ שֶׁיָּבוֹא בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, כִּי מָשִׁיחַ יָבוֹא לְתַקֵּן זֶה הַחֵטְא בְּיוֹתֵר כַּמּוּבָא, כִּי מָשִׁיחַ הוּא בְּחִינַת אוֹר הַחֶסֶד הֶחָדָשׁ הַמְתַקֵּן הַכֹּל, בְּחִינַת "וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ" (שם). ג. עִקַּר קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק הוּא עַל־יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית, כִּי צַדִּיק הוּא מָאן דְּנָטֵר בְּרִית, וּמִשָּׁם מִבְּחִינַת בְּרִית יוֹצְאִין כָּל הַדּוֹרוֹת, כִּי כָל הַדּוֹרוֹת נִמְשָׁכִין מֵהַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרֹאשׁ־בַּיִת, בִּבְחִינַת "קֹרֵא הַדֹּרוֹת מֵרֹאשׁ", וְעַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל שֵׁם ה' מִדּוֹר לְדוֹר. אֲבָל עַל־יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ וְהַסִּטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהֵם בְּחִינַת קְלִפַּת עֲמָלֵק וּפְגַם הַבְּרִית, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֵּם אוֹר הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁזְּעֵירִין אִנּוּן שֶׁזּוֹכִין לִשְׁמִירַת הַבְּרִית כָּרָאוּי, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם הַסִּטְרָא־אָחֳרָא הַנַּ"ל וּמַעְלִים מֵהֶם אוֹר הַצַּדִּיק וּמַרְחִיקָם מִמֶּנּוּ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֵּם שֵׁם ה', חַס וְשָׁלוֹם, וְגוֹבְרִים הַמְּאוֹרֵי־אֵשׁ. וְעִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הָאֵשׁ הוּא גַּם־כֵּן בְּתַאֲוָה זֹאת, כִּי יְנִיקָתָם מִבְּחִינַת אִשָּׁה וְכוּ' כַּיָּדוּעַ, וְעַל־כֵּן שָׁם עִקַּר הַמִּלְחָמָה שֶׁל הָאָדָם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֵּם בְּיוֹתֵר שֵׁם ה' וְאָז רוֹצֶה הַסִּטְרָא־אָחֳרָא בְּחִינַת קְלִפַּת הָמָן עֲמָלֵק לְכַלּוֹת לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, לְהַשְׁמִיד וְלַהֲרֹג וְכוּ', בְּחִינַת "וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד".
The power of free choice in the human being is among the greatest wonders of the Creator — for in all of creation from beginning to end there is found nothing more wondrous than this.
ֶהוּ כָּל תַּכְלִיתוֹ שֶׁלּ אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, כִּי זֶה כָּל שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא, עִקַּר חַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁיִּחְיוּ יִשְׂרָאֵל לָעוֹלָם הַבָּא, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת שֶׁל הַשָּׂגַת הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הַשְּׂעָרוֹת שֶׁל הַפֵּאוֹת וְהַזָּקָן, שֶׁהֵם בְּחִינַת מֹחִין גְּבוֹהִים מְאֹד, שֶׁהֵם בְּחִינַת מַקִּיפִין כְּנֶגֶד דַּעַת הָאָדָם, כַּמּוּבָן בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל, עַל־כֵּן אָסוּר לְגַלְּחָם כִּי הֵם צִנּוֹרוֹת עֶלְיוֹנִים שֶׁעַל־ יָדָם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת מִמַּקִּיף לִפְנִימִי, שֶׁזֶּה כָּל קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי כַּנַּ"ל. וּמֵחֲמַת שֶׁבִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ הַמַּקִּיפִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי, מֵעִבּוּר לְלֵדָה, וְלָזֶה צְרִיכִין צְעָקָה, כְּמוֹ צַעֲקַת הַיּוֹלֶדֶת קֹדֶם הַהוֹלָדָה, שֶׁזֶּה בְּבְּחִינַת אֱלֹקִים לַאֲרָמָא קָלָא. וּכְנֶגֶד זֶה הֵם בְּחִינַת הַשְּׂעָרוֹת שֶׁל הַפֵּאוֹת, כִּי "פֵּאָה" גִּימַטְרִיָּא "אֱלֹקִים" כַּמּוּבָא. וְעַל־כֵּן הִטְבִּיעַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּטֶבַע הָעוֹלָם שֶׁהַפֵּאוֹת גְּדֵלִים גַּם אֵצֶל הַתִּינוֹק, שֶׁאָז הַמֹּחִין עֲדַיִן בְּהֶעְלֵם גָּמוּר אֶצְלוֹ, וּכְמוֹ שֶׁהַתִּינוֹק גָּדֵל, כְּמוֹ־כֵן גְּדֵלִים הַמֹּחִין עִמּוֹ וְיוֹצְאִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וּמִזֶּה נִטְבָּע בְּטֶבַע הַתִּינוֹק לִצְעֹק קוֹלוֹת הַרְבֵּה, כִּי עִקַּר הוֹצָאַת הַמֹּחִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת מַקִּיפִין עַל־כָּל־פָּנִים הוּא עַל־יְדֵי הַצְּעָקָה בְּקוֹל, וְעַל־כֵּן גְּדֵלִים גַּם אָז אֶצְלוֹ שַׂעֲרוֹת הַפֵּאוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת הוֹצָאַת הַמַּקִּיפִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי, מֵעִבּוּר לְלֵדָה. אֲבָל שַׂעֲרוֹת הַזָּקָן, שֶׁהֵם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַמֹּחִין, כַּיָּדוּעַ בִּכְתָבִים שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין מִמַּקִּיף לִפְנִימִי, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַדַּעַת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תְּלֵיסַר תִּקּוּנֵי דִּיקְנָא, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְבִינִים וּמַשִּׂיגִים כָּל חִדּוּשֵׁי־תוֹרָה, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַדַּעַת מִמַּקִּיף לִפְנִים - עַל־כֵּן שַׂעֲרוֹת הַזָּקָן אֵינָם גְּדֵלִים כִּי־אִם בִּימֵי גַּדְלוּתוֹ שֶׁל הָאָדָם, שֶׁאָז זְמַן הַשְׁלָמַת הַמֹּחִין וְהַדַּעַת לְהַכְנִיס הַמַּקִּיפִין לִפְנִימִיּוּת הַדָּעַת. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין לַעֲשׂוֹתָם פְּנִימִיִּים הוּא עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, שֶׁהֵם תְּרֵין נִקְבֵי אֻדְנִין וּתְרֵין נִקְבֵי עֵינָא וּתְרֵין נִקְבֵי חוֹטְמָא וְנִקְבָא דְּפֻמָּא, וְהָעִקָּר הוּא הַפֶּה, שֶׁהוּא הַסּוֹף וְהַכְּלָל שֶׁל כָּל שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, כִּי שָׁם עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, בְּחִינַת: "מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה", עַל־כֵּן גִּדּוּל שַׂעֲרוֹת הַזָּקָן וְהַפֵּאוֹת (שֶׁעַל־יָדָם הַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין כַּנַּ"ל) הֵם סְמוּכִים לְשִׁבְעַת נִקְבֵי הָרֹאשׁ הַנַּ"ל. וְעַל־כֵּן עִקַּר גִּדּוּל הַזָּקָן (שֶׁעַל־יָדוֹ עִקַּר הַמְשָׁכַת הַמֹּחִין כַּנַּ"ל) הוּא אֵצֶל הַפֶּה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת כַּנַּ"ל. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּת הַמְשָׁכַת הַדַּעַת שֶׁל הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל הוּא לִזְכּוֹת לְהַמְשִׁיךְ אוֹתָם מִדּוֹר לְדוֹר, שֶׁזֶּה עִקַּר מִצְוַת הוֹלָדוֹת הַבָּנִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־כֵּן הַסָּרִיס שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִזְכּוֹת לְבָנִים, עַל־כֵּן אֵין לוֹ זָקָן, כִּי אֵינוֹ זוֹכֶה לְהַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁהֵם בְּחִינַת זָקָן כַּנַּ"ל (שם הל' ה, אותיות א ב ג ד ה). יח. כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַכֹּחוֹת שֶׁמְּקַבֵּל כָּל אֶחָד, כֻּלָּם הֵם בִּשְׁבִיל חַיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ שֶׁתָּלוּי בְּצַוָּארוֹ, שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם מְקַבֵּל הַמַּאֲכָל לְתוֹךְ גּוּפוֹ, שֶׁזֶּה חַיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ. וְכָל הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַחַיּוּת הַנַּ"ל מְקַבֵּל הָאָדָם דֶּרֶךְ הַלְוָאָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן עִקַּר סִלּוּק הַחוֹב וְהַהַלְוָאָה, שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שֶׁמַּחֲזִירִין הַחַיּוּת לְשָׁרְשׁוֹ, הוּא גַּם־כֵּן עַל־יְדֵי צַוָּארוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי דִּבּוּרֵי תְּפִלָּה שֶׁיּוֹצֵא מִצַּוָּארוֹ וּגְרוֹנוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וּמַעֲלֶה כָּל הַחַיּוּת וְהַכֹּחוֹת שֶׁקִּבֵּל דֶּרֶךְ שָׁם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת סִלּוּק הַחוֹבוֹת. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה וְעַל־יְדֵי־זֶה אֵינוֹ יָכוֹל לְסַלֵּק הַחוֹבוֹת, אֲזַי נֶחְשָׁב כְּמוֹ שֶׁנֶּחֱנָק בִּגְרוֹנוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַכְנִיס הָרוּחַ־ חַיִּים, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּת הָאָדָם כַּיָּדוּעַ; וְזֶה הַלֹּוֶה שֶׁפָּגַם בָּזֶה וְאֵינוֹ יָכוֹל לְסַלֵּק, נֶחְשָׁב כְּנֶחֱנָק בִּגְרוֹנוֹ מַמָּשׁ. וְזֶה מְרֻמָּז בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמְרוּ לְעִנְיַן עַרְבוּת: הֲרֵי שֶׁהָיָה חוֹנֵק אֶת חֲבֵרוֹ בַּשּׁוּק וְכוּ' (הל' אפותיקי, הל' א, אות כט). יט. הַנָּהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן וְכוּ', זֶה בְּחִינַת הַחַיּוּת הַנִּמְשָׁךְ מֵהָרֹאשׁ וְהַמֹּחַ לְתוֹךְ הַלֵּב כְּדֵי לְהַחֲיוֹת אֶת כָּל אֵיבְרֵי הַגּוּף. כִּי בִּכְלָלִיּוּת הָאָדָם נִקְרָא כְּלָלִיּוּת הָרֹאשׁ וְהַגֻּלְגַּלְתָּא בְּחִינַת עֵדֶן, שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ הַחָכְמָה וְהַמֹּחִין שֶׁהֵם הַחַיּוּת שֶׁל הָאָדָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ הַחַיּוּת לְתוֹךְ הַלֵּב שֶׁמִּמֶּנּוּ נִתְפָּרְדִין כָּל הַחַיּוּת וְכָל הַכֹּחוֹת לְכָל אֵיבְרֵי הָאָדָם שֶׁכְּלוּלִין בְּאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת הָאַרְבַּע מִדּוֹת. וְכֵן כָּל הַמִּדּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין וְנִתְפָּרְדִין מֵהַלֵּב שֶׁהוּא מְקוֹר כָּל הַמִּדּוֹת לְטוֹב וּלְרַע, כִּי עִקַּר כָּל הַמִּדּוֹת הֵם בַּלֵּב, וְהָעִקָּר לְהַמְשִׁיךְ שֹׁרֶשׁ הַחָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ לְהַחֲיוֹת וּלְהַשְׁקוֹת אֶת הַלֵּב, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ שֶׁל הָאָדָם בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, כִּי עֶצֶם הַחָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ רָחוֹק מְאֹד מִכָּל הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת רָעוֹת, וְעִקַּר הַמִּלְחָמָה - לְקַשֵּׁר הַחָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ עִם הַלֵּב בִּבְחִינַת "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ וְכוּ'". וְכֵן הַצַּדִּיק־הָאֱמֶת נֶגֶד הָעוֹלָם הוּא בְּחִינַת רֹאשׁ, וְהָעוֹלָם נֶגְדּוֹ הֵם בְּחִינַת גּוּף, וְעִקַּר הַתִּקּוּן - כְּשֶׁזּוֹכִין לִהְיוֹת מְקֹרָב וּמְקֻשָּׁר לְהַצַּדִּיק כְּמוֹ הַגּוּף עִם הָרֹאשׁ, שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ הַנָּהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן, דְּהַיְנוּ הַחַיּוּת מֵהַצַּדִּיק, לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן, שֶׁהוּא כְּלַל הַגּוּף שֶׁעִקָּרוֹ הַלֵּב, אֲשֶׁר מִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים, בְּחִינַת כָּל הַמִּדּוֹת הַכְּלוּלִים בְּאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת כַּנַּ"ל (הל' מצרנות, ה"ד, אות ט). כ. הָאָדָם וְכָל הַתָּלוּי בּוֹ וְנִלְוֶה אֵלָיו, הַכֹּל הוּא בִּבְחִינוֹת "סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה", כִּי כָּל דָּבָר יֶשׁ לוֹ שֹׁרֶשׁ לְמַעְלָה, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁבְּכָאן הַדָּבָר מֻצָּב אַרְצָה, כִּי מְלֻבָּשׁ בְּאַרְצִיּוּת וְגַשְׁמִיּוּת, אֲבָל רֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה, כִּי יֶשׁ בּוֹ חָכְמָה וָשֵׂכֶל שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ שֶׁמַּגִּיעַ עַד לַשָּׁמַיִם לְמָעְלָה. וְעִקַּר הַמִּלְחָמָה שֶׁל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר גַּשְׁמִיּוּת הַדָּבָר, רַק לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר כְּדֵי שֶׁיִּתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־ יְדֵי אוֹתוֹ הַדָּבָר, כִּי הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הוּא עִקַּר הַחַיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה וְכוּ'", וְהוּא אוֹר גָּדוֹל לְהָאִיר לְהָאָדָם שֶׁזּוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשֵּׂכֶל וְהַחַיּוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר לְקָרֵב אוֹתוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ (הל' פקדון ה"ד, אותיות יד יט). כא. עִנְיָן זֶה לְקַשֵּׁר הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת, דְּהַיְנוּ לְהִסְתַּכֵּל בְּכָל דָּבָר עַל הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי כָּל הַדְּבָרִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ - זֶה הָעִנְיָן הוּא גָּבֹהַּ וְנֶעְלָם מְאֹד מִבְּנֵי־אָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר עַל־יָדָהּ מַכְנִיעִין הַיֵּצֶר הָרָע וּמַגְבִּירִין הַיֵּצֶר טוֹב עַל הַיֵּצֶר הָרָע. וְכָל אֶחָד, כְּפִי מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת לִבּוֹ, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לְזֶה הַשֵּׂכֶל. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁמְּשַׁבֵּר הַתַּאֲווֹת צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צִמְצוּם בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס הַגְּבוּל לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת. מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁמְּשֻׁקָּע עֲדַיִן בְּתַאֲווֹת, שֶׁצָּרִיךְ בְּוַדַּאי לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס לֵידַע יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. עַל־כֵּן עִקַּר הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת הוּא הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא כְּלַל הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּכְשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאֵיזֶה דָּבָר, יֵדַע וְיַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ בְּזֶה הַדָּבָר שֵׂכֶל גָּדוֹל וִיכוֹלִין לְהַכִּיר בְּזֶה הַדָּבָר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְאִם יִזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין בָּזֶה אֵיזֶה שֵׂכֶל הַנּוֹגֵעַ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ - מַה טּוֹב; וְאִם לָאו - יְצַמְצֵם וְיִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, עַד שֶׁיְּזְכֶּה שֶׁיְּזַכֵּךְ גּוּפוֹ כָּרָאוּי, אָז יִזְכֶּה לְהָבִין כָּרָאוּי לוֹ. אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים אֲפִלּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הֵיטֵב הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, הוּא מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שֶׁבֶּאֱמֶת יֶשׁ בּוֹ חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל, כִּי "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־ זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ וְכוּ'" (שם אות כא). כב. שָׁמַיִם וָאָרֶץ הֵם בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת וְחִיצוֹנִיּוּת, וְעַל־כֵּן הָאָדָם הוֹלֵךְ בְּקוֹמָה זְקוּפָה בֵּין הַשָּׁמַיִם וּבֵין הָאָרֶץ, כִּי הוּא סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה, כִּי מְלֻבָּשׁ בְּגוּף שֶׁהוּא בְּחִינַת חִיצוֹנִיּוּת, בְּחִינַת אֶרֶץ, אֲבָל רֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה, כִּי הָאָדָם צָרִיךְ לְקַשֵּׁר הַכֹּל לְשָׁרְשׁוֹ שֶׁהוּא הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל, שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת כָּל דָּבָר וְחַיּוּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה וְכוּ'", וַאֲזַי הוּא חַי לְעוֹלָם (שם הלכה ד, אות כב). ברית – פגמו ותקונווְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ (שמות יט, ה): א. מִשְּׁבִירַת כְּלֵי חֶסֶד, מִזֶּה נִתְהַוּוּ כָּל אֲהָבוֹת רָעוֹת וּנְפוּלוֹת, וְאוֹר הַחֶסֶד נִשְׁאָר בִּיסוֹד דַּאֲצִילוּת, הַיְנוּ אֵצֶל הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת שָׁלוֹם, בְּחִינַת צַדִּיק. וְהִנֵּה בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ בְּחִינַת נְקֻדָּה, בְּחִינַת צַדִּיק, אַךְ עִקַּר אוֹר הַנְּקֻדָּה הַכְּלָלִית הוּא אֵצֶל הַצַּדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, שֶׁמִּמֶּנּוּ מְקַבְּלִין כָּל הַנְּקֻדּוֹת. וְהִנֵּה הַנְּקֻדָּה הַזֹּאת הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, שֶׁהוּא קְבִיעָא וְקַיָּמָא, כִּי הִיא קְבוּעָה בִּקְדֻשָּׁתָהּ תָּמִיד וְאֵינָהּ יוֹצְאָה לַחוּץ, וְגַם אֵינָהּ מְאִירָה לְמַטָּה כִּי־אִם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת. וְזֶה בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַזִּוּוּג דִּקְדֻשָּׁה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ אוֹר הַנְּקֻדָּה מִבְּחִינַת יְסוֹד בְּרִית שָׁלוֹם לִבְחִינַת מַלְכוּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת "אִשָּׁה יִרְאַת הַשֵּׁם", הַיְנוּ לְבַת־זוּגוֹ; וְעַל־יְדֵי אוֹר הַנְּקֻדָּה הַזֹּאת נִתְתַּקֵּן בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וְעַל־כֵּן עִקַּר הַזִּוּוּג בְּשַׁבָּת, שֶׁאָז מְאִירָה הַנְּקֻדָּה הַנַּ"ל. אֲבָל כְּשֶׁחַס וְשָׁלוֹם מוֹצִיא הַטִּפָּה לְבַטָּלָה, נִמְצָא שֶׁחַס וְשָׁלוֹם מַמְשִׁיךְ אוֹר הַנְּקֻדָּה עַצְמָהּ שֶׁבִּיסוֹד לַחוּץ, וּכְאִלּוּ מַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם וְהוּא מְחַדֵּשׁ שְׁבִירַת כֵּלִים, וּכְאִלּוּ עוֹקֵר מַזָּלוֹ חַס וְשָׁלוֹם, כִּי חַס וְשָׁלוֹם עוֹקֵר הַנְּקֻדָּה שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ חַיּוּתוֹ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ שֶׁאֵין מוֹעִיל לוֹ תְּשׁוּבָה, כִּי עִקַּר הַתְּשׁוּבָה וְהַתִּקּוּן לְכָל הַחֲטָאִים הַנִּמְשָׁכִין מֵאֲהָבוֹת רָעוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, הוּא עַל־יְדֵי שֶׁמַּמְשִׁיךְ אוֹר הַחֶסֶד הַשּׁוֹרֶה אֵצֶל הַנְּקֻדָּה, אֲבָל זֶה שֶׁפָּגַם בְּהַנְּקֻדָּה עַצְמָהּ - לְהֵיכָן יָשׁוּב? אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן בֶּאֱמֶת אֵין לְךָ דָּבָר שֶׁעוֹמֵד בִּפְנֵי הַתְּשׁוּבָה, אַךְ עִקַּר תְּשׁוּבָתוֹ וְתִקּוּנוֹ הוּא רַק עַל־יְדֵי צַדִּיק הַדּוֹר, שֶׁהוּא הַנְּקֻדָּה הַכְּלָלִית וְהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּקֻדּוֹת, וְעַל־כֵּן יֶשׁ לוֹ כֹּחַ לְהָאִיר לוֹ הַנְּקֻדָּה מֵחָדָשׁ. גַּם הוּא מְעוֹרֵר וּמַמְשִׁיךְ עָלָיו אוֹר הַחֶסֶד חָדָשׁ לְגַמְרֵי, כִּי לְפִי הַחֶסֶד אֲשֶׁר מֵעוֹלָם לֹא הָיָה מוֹעִיל לוֹ תְּשׁוּבָה, כִּי מַה שֶּׁמּוֹעִיל תְּשׁוּבָה הוּא רַק מִצַּד הַחֶסֶד, וּמֵאַחַר שֶׁאָמְרוּ שֶׁלָּזֶה אֵין מוֹעִיל תְּשׁוּבָה, נִמְצָא שֶׁהַחֶסֶד אֲשֶׁר מֵעוֹלָם מְחַיֵּב זֹאת שֶׁלֹּא יוֹעִיל לוֹ מֵאַחַר שֶׁפָּגַם בְּאוֹר הַחֶסֶד עַצְמוֹ הַשּׁוֹרֶה אֵצֶל הַנְּקֻדָּה, עַל־כֵּן אֵין לוֹ תְּשׁוּבָה. וּכְשֶׁהַצַּדִּיק מְעוֹרֵר עָלָיו רַחֲמֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקַבֵּל תְּשׁוּבָתוֹ גַּם־כֵּן, נִמְצָא שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה עִמּוֹ חֶסֶד חָדָשׁ וְזֶה זֶה עִקַּר תִּקּוּנוֹ, כִּי חוֹזֵר לְקַבֵּל נְקֻדָּה חֲדָשָׁה וְאוֹר הַחֶסֶד חָדָשׁ (ליקוטי־הלכות, הלכות תפלין הלכה ב, אות יא). ב. עִקַּר תִּקּוּן פְּגָם זֶה בִּשְׁלֵמוּת הוּא רַק עַל־יְדֵי מָשִׁיחַ שֶׁיָּבוֹא בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, כִּי מָשִׁיחַ יָבוֹא לְתַקֵּן זֶה הַחֵטְא בְּיוֹתֵר כַּמּוּבָא, כִּי מָשִׁיחַ הוּא בְּחִינַת אוֹר הַחֶסֶד הֶחָדָשׁ הַמְתַקֵּן הַכֹּל, בְּחִינַת "וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ" (שם). ג. עִקַּר קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק הוּא עַל־יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית, כִּי צַדִּיק הוּא מָאן דְּנָטֵר בְּרִית, וּמִשָּׁם מִבְּחִינַת בְּרִית יוֹצְאִין כָּל הַדּוֹרוֹת, כִּי כָל הַדּוֹרוֹת נִמְשָׁכִין מֵהַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרֹאשׁ־בַּיִת, בִּבְחִינַת "קֹרֵא הַדֹּרוֹת מֵרֹאשׁ", וְעַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל שֵׁם ה' מִדּוֹר לְדוֹר. אֲבָל עַל־יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ וְהַסִּטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהֵם בְּחִינַת קְלִפַּת עֲמָלֵק וּפְגַם הַבְּרִית, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֵּם אוֹר הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁזְּעֵירִין אִנּוּן שֶׁזּוֹכִין לִשְׁמִירַת הַבְּרִית כָּרָאוּי, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם הַסִּטְרָא־אָחֳרָא הַנַּ"ל וּמַעְלִים מֵהֶם אוֹר הַצַּדִּיק וּמַרְחִיקָם מִמֶּנּוּ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֵּם שֵׁם ה', חַס וְשָׁלוֹם, וְגוֹבְרִים הַמְּאוֹרֵי־אֵשׁ. וְעִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הָאֵשׁ הוּא גַּם־כֵּן בְּתַאֲוָה זֹאת, כִּי יְנִיקָתָם מִבְּחִינַת אִשָּׁה וְכוּ' כַּיָּדוּעַ, וְעַל־כֵּן שָׁם עִקַּר הַמִּלְחָמָה שֶׁל הָאָדָם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֵּם בְּיוֹתֵר שֵׁם ה' וְאָז רוֹצֶה הַסִּטְרָא־אָחֳרָא בְּחִינַת קְלִפַּת הָמָן עֲמָלֵק לְכַלּוֹת לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, לְהַשְׁמִיד וְלַהֲרֹג וְכוּ', בְּחִינַת "וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד".
Hashem prepares the remedy before the wound, as our Sages stated. And at the height of the exile He draws upon us the illumination from the end of the redemption and the final rectification. This applies both in general terms and in particular for every individual — for the essential exile is the exile of the soul, as is known. Even so, at the time of a spiritual or physical trial and distress, G-d forbid, the person is certainly in great danger, and must cry out greatly to Hashem and give Him no rest. As we find in the days of Achashverosh — where Hashem also then prepared the remedy before the wound, as our Sages stated — even so, the essential miracle and salvation came through the abundance of cries and prayers they multiplied then.
ֶהוּ כָּל תַּכְלִיתוֹ שֶׁלּ אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, כִּי זֶה כָּל שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא, עִקַּר חַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁיִּחְיוּ יִשְׂרָאֵל לָעוֹלָם הַבָּא, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת שֶׁל הַשָּׂגַת הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הַשְּׂעָרוֹת שֶׁל הַפֵּאוֹת וְהַזָּקָן, שֶׁהֵם בְּחִינַת מֹחִין גְּבוֹהִים מְאֹד, שֶׁהֵם בְּחִינַת מַקִּיפִין כְּנֶגֶד דַּעַת הָאָדָם, כַּמּוּבָן בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל, עַל־כֵּן אָסוּר לְגַלְּחָם כִּי הֵם צִנּוֹרוֹת עֶלְיוֹנִים שֶׁעַל־ יָדָם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת מִמַּקִּיף לִפְנִימִי, שֶׁזֶּה כָּל קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי כַּנַּ"ל. וּמֵחֲמַת שֶׁבִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ הַמַּקִּיפִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי, מֵעִבּוּר לְלֵדָה, וְלָזֶה צְרִיכִין צְעָקָה, כְּמוֹ צַעֲקַת הַיּוֹלֶדֶת קֹדֶם הַהוֹלָדָה, שֶׁזֶּה בְּבְּחִינַת אֱלֹקִים לַאֲרָמָא קָלָא. וּכְנֶגֶד זֶה הֵם בְּחִינַת הַשְּׂעָרוֹת שֶׁל הַפֵּאוֹת, כִּי "פֵּאָה" גִּימַטְרִיָּא "אֱלֹקִים" כַּמּוּבָא. וְעַל־כֵּן הִטְבִּיעַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּטֶבַע הָעוֹלָם שֶׁהַפֵּאוֹת גְּדֵלִים גַּם אֵצֶל הַתִּינוֹק, שֶׁאָז הַמֹּחִין עֲדַיִן בְּהֶעְלֵם גָּמוּר אֶצְלוֹ, וּכְמוֹ שֶׁהַתִּינוֹק גָּדֵל, כְּמוֹ־כֵן גְּדֵלִים הַמֹּחִין עִמּוֹ וְיוֹצְאִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וּמִזֶּה נִטְבָּע בְּטֶבַע הַתִּינוֹק לִצְעֹק קוֹלוֹת הַרְבֵּה, כִּי עִקַּר הוֹצָאַת הַמֹּחִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת מַקִּיפִין עַל־כָּל־פָּנִים הוּא עַל־יְדֵי הַצְּעָקָה בְּקוֹל, וְעַל־כֵּן גְּדֵלִים גַּם אָז אֶצְלוֹ שַׂעֲרוֹת הַפֵּאוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת הוֹצָאַת הַמַּקִּיפִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי, מֵעִבּוּר לְלֵדָה. אֲבָל שַׂעֲרוֹת הַזָּקָן, שֶׁהֵם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַמֹּחִין, כַּיָּדוּעַ בִּכְתָבִים שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין מִמַּקִּיף לִפְנִימִי, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַדַּעַת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תְּלֵיסַר תִּקּוּנֵי דִּיקְנָא, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְבִינִים וּמַשִּׂיגִים כָּל חִדּוּשֵׁי־תוֹרָה, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַדַּעַת מִמַּקִּיף לִפְנִים - עַל־כֵּן שַׂעֲרוֹת הַזָּקָן אֵינָם גְּדֵלִים כִּי־אִם בִּימֵי גַּדְלוּתוֹ שֶׁל הָאָדָם, שֶׁאָז זְמַן הַשְׁלָמַת הַמֹּחִין וְהַדַּעַת לְהַכְנִיס הַמַּקִּיפִין לִפְנִימִיּוּת הַדָּעַת. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין לַעֲשׂוֹתָם פְּנִימִיִּים הוּא עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, שֶׁהֵם תְּרֵין נִקְבֵי אֻדְנִין וּתְרֵין נִקְבֵי עֵינָא וּתְרֵין נִקְבֵי חוֹטְמָא וְנִקְבָא דְּפֻמָּא, וְהָעִקָּר הוּא הַפֶּה, שֶׁהוּא הַסּוֹף וְהַכְּלָל שֶׁל כָּל שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, כִּי שָׁם עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, בְּחִינַת: "מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה", עַל־כֵּן גִּדּוּל שַׂעֲרוֹת הַזָּקָן וְהַפֵּאוֹת (שֶׁעַל־יָדָם הַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין כַּנַּ"ל) הֵם סְמוּכִים לְשִׁבְעַת נִקְבֵי הָרֹאשׁ הַנַּ"ל. וְעַל־כֵּן עִקַּר גִּדּוּל הַזָּקָן (שֶׁעַל־יָדוֹ עִקַּר הַמְשָׁכַת הַמֹּחִין כַּנַּ"ל) הוּא אֵצֶל הַפֶּה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת כַּנַּ"ל. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּת הַמְשָׁכַת הַדַּעַת שֶׁל הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל הוּא לִזְכּוֹת לְהַמְשִׁיךְ אוֹתָם מִדּוֹר לְדוֹר, שֶׁזֶּה עִקַּר מִצְוַת הוֹלָדוֹת הַבָּנִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־כֵּן הַסָּרִיס שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִזְכּוֹת לְבָנִים, עַל־כֵּן אֵין לוֹ זָקָן, כִּי אֵינוֹ זוֹכֶה לְהַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁהֵם בְּחִינַת זָקָן כַּנַּ"ל (שם הל' ה, אותיות א ב ג ד ה). יח. כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַכֹּחוֹת שֶׁמְּקַבֵּל כָּל אֶחָד, כֻּלָּם הֵם בִּשְׁבִיל חַיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ שֶׁתָּלוּי בְּצַוָּארוֹ, שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם מְקַבֵּל הַמַּאֲכָל לְתוֹךְ גּוּפוֹ, שֶׁזֶּה חַיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ. וְכָל הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַחַיּוּת הַנַּ"ל מְקַבֵּל הָאָדָם דֶּרֶךְ הַלְוָאָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן עִקַּר סִלּוּק הַחוֹב וְהַהַלְוָאָה, שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שֶׁמַּחֲזִירִין הַחַיּוּת לְשָׁרְשׁוֹ, הוּא גַּם־כֵּן עַל־יְדֵי צַוָּארוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי דִּבּוּרֵי תְּפִלָּה שֶׁיּוֹצֵא מִצַּוָּארוֹ וּגְרוֹנוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וּמַעֲלֶה כָּל הַחַיּוּת וְהַכֹּחוֹת שֶׁקִּבֵּל דֶּרֶךְ שָׁם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת סִלּוּק הַחוֹבוֹת. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה וְעַל־יְדֵי־זֶה אֵינוֹ יָכוֹל לְסַלֵּק הַחוֹבוֹת, אֲזַי נֶחְשָׁב כְּמוֹ שֶׁנֶּחֱנָק בִּגְרוֹנוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַכְנִיס הָרוּחַ־ חַיִּים, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּת הָאָדָם כַּיָּדוּעַ; וְזֶה הַלֹּוֶה שֶׁפָּגַם בָּזֶה וְאֵינוֹ יָכוֹל לְסַלֵּק, נֶחְשָׁב כְּנֶחֱנָק בִּגְרוֹנוֹ מַמָּשׁ. וְזֶה מְרֻמָּז בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמְרוּ לְעִנְיַן עַרְבוּת: הֲרֵי שֶׁהָיָה חוֹנֵק אֶת חֲבֵרוֹ בַּשּׁוּק וְכוּ' (הל' אפותיקי, הל' א, אות כט). יט. הַנָּהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן וְכוּ', זֶה בְּחִינַת הַחַיּוּת הַנִּמְשָׁךְ מֵהָרֹאשׁ וְהַמֹּחַ לְתוֹךְ הַלֵּב כְּדֵי לְהַחֲיוֹת אֶת כָּל אֵיבְרֵי הַגּוּף. כִּי בִּכְלָלִיּוּת הָאָדָם נִקְרָא כְּלָלִיּוּת הָרֹאשׁ וְהַגֻּלְגַּלְתָּא בְּחִינַת עֵדֶן, שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ הַחָכְמָה וְהַמֹּחִין שֶׁהֵם הַחַיּוּת שֶׁל הָאָדָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ הַחַיּוּת לְתוֹךְ הַלֵּב שֶׁמִּמֶּנּוּ נִתְפָּרְדִין כָּל הַחַיּוּת וְכָל הַכֹּחוֹת לְכָל אֵיבְרֵי הָאָדָם שֶׁכְּלוּלִין בְּאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת הָאַרְבַּע מִדּוֹת. וְכֵן כָּל הַמִּדּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין וְנִתְפָּרְדִין מֵהַלֵּב שֶׁהוּא מְקוֹר כָּל הַמִּדּוֹת לְטוֹב וּלְרַע, כִּי עִקַּר כָּל הַמִּדּוֹת הֵם בַּלֵּב, וְהָעִקָּר לְהַמְשִׁיךְ שֹׁרֶשׁ הַחָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ לְהַחֲיוֹת וּלְהַשְׁקוֹת אֶת הַלֵּב, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ שֶׁל הָאָדָם בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, כִּי עֶצֶם הַחָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ רָחוֹק מְאֹד מִכָּל הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת רָעוֹת, וְעִקַּר הַמִּלְחָמָה - לְקַשֵּׁר הַחָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ עִם הַלֵּב בִּבְחִינַת "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ וְכוּ'". וְכֵן הַצַּדִּיק־הָאֱמֶת נֶגֶד הָעוֹלָם הוּא בְּחִינַת רֹאשׁ, וְהָעוֹלָם נֶגְדּוֹ הֵם בְּחִינַת גּוּף, וְעִקַּר הַתִּקּוּן - כְּשֶׁזּוֹכִין לִהְיוֹת מְקֹרָב וּמְקֻשָּׁר לְהַצַּדִּיק כְּמוֹ הַגּוּף עִם הָרֹאשׁ, שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ הַנָּהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן, דְּהַיְנוּ הַחַיּוּת מֵהַצַּדִּיק, לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן, שֶׁהוּא כְּלַל הַגּוּף שֶׁעִקָּרוֹ הַלֵּב, אֲשֶׁר מִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים, בְּחִינַת כָּל הַמִּדּוֹת הַכְּלוּלִים בְּאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת כַּנַּ"ל (הל' מצרנות, ה"ד, אות ט). כ. הָאָדָם וְכָל הַתָּלוּי בּוֹ וְנִלְוֶה אֵלָיו, הַכֹּל הוּא בִּבְחִינוֹת "סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה", כִּי כָּל דָּבָר יֶשׁ לוֹ שֹׁרֶשׁ לְמַעְלָה, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁבְּכָאן הַדָּבָר מֻצָּב אַרְצָה, כִּי מְלֻבָּשׁ בְּאַרְצִיּוּת וְגַשְׁמִיּוּת, אֲבָל רֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה, כִּי יֶשׁ בּוֹ חָכְמָה וָשֵׂכֶל שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ שֶׁמַּגִּיעַ עַד לַשָּׁמַיִם לְמָעְלָה. וְעִקַּר הַמִּלְחָמָה שֶׁל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר גַּשְׁמִיּוּת הַדָּבָר, רַק לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר כְּדֵי שֶׁיִּתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־ יְדֵי אוֹתוֹ הַדָּבָר, כִּי הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הוּא עִקַּר הַחַיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה וְכוּ'", וְהוּא אוֹר גָּדוֹל לְהָאִיר לְהָאָדָם שֶׁזּוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשֵּׂכֶל וְהַחַיּוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר לְקָרֵב אוֹתוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ (הל' פקדון ה"ד, אותיות יד יט). כא. עִנְיָן זֶה לְקַשֵּׁר הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת, דְּהַיְנוּ לְהִסְתַּכֵּל בְּכָל דָּבָר עַל הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי כָּל הַדְּבָרִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ - זֶה הָעִנְיָן הוּא גָּבֹהַּ וְנֶעְלָם מְאֹד מִבְּנֵי־אָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר עַל־יָדָהּ מַכְנִיעִין הַיֵּצֶר הָרָע וּמַגְבִּירִין הַיֵּצֶר טוֹב עַל הַיֵּצֶר הָרָע. וְכָל אֶחָד, כְּפִי מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת לִבּוֹ, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לְזֶה הַשֵּׂכֶל. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁמְּשַׁבֵּר הַתַּאֲווֹת צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צִמְצוּם בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס הַגְּבוּל לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת. מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁמְּשֻׁקָּע עֲדַיִן בְּתַאֲווֹת, שֶׁצָּרִיךְ בְּוַדַּאי לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס לֵידַע יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. עַל־כֵּן עִקַּר הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת הוּא הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא כְּלַל הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּכְשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאֵיזֶה דָּבָר, יֵדַע וְיַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ בְּזֶה הַדָּבָר שֵׂכֶל גָּדוֹל וִיכוֹלִין לְהַכִּיר בְּזֶה הַדָּבָר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְאִם יִזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין בָּזֶה אֵיזֶה שֵׂכֶל הַנּוֹגֵעַ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ - מַה טּוֹב; וְאִם לָאו - יְצַמְצֵם וְיִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, עַד שֶׁיְּזְכֶּה שֶׁיְּזַכֵּךְ גּוּפוֹ כָּרָאוּי, אָז יִזְכֶּה לְהָבִין כָּרָאוּי לוֹ. אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים אֲפִלּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הֵיטֵב הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, הוּא מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שֶׁבֶּאֱמֶת יֶשׁ בּוֹ חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל, כִּי "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־ זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ וְכוּ'" (שם אות כא). כב. שָׁמַיִם וָאָרֶץ הֵם בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת וְחִיצוֹנִיּוּת, וְעַל־כֵּן הָאָדָם הוֹלֵךְ בְּקוֹמָה זְקוּפָה בֵּין הַשָּׁמַיִם וּבֵין הָאָרֶץ, כִּי הוּא סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה, כִּי מְלֻבָּשׁ בְּגוּף שֶׁהוּא בְּחִינַת חִיצוֹנִיּוּת, בְּחִינַת אֶרֶץ, אֲבָל רֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה, כִּי הָאָדָם צָרִיךְ לְקַשֵּׁר הַכֹּל לְשָׁרְשׁוֹ שֶׁהוּא הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל, שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת כָּל דָּבָר וְחַיּוּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה וְכוּ'", וַאֲזַי הוּא חַי לְעוֹלָם (שם הלכה ד, אות כב). ברית – פגמו ותקונווְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ (שמות יט, ה): א. מִשְּׁבִירַת כְּלֵי חֶסֶד, מִזֶּה נִתְהַוּוּ כָּל אֲהָבוֹת רָעוֹת וּנְפוּלוֹת, וְאוֹר הַחֶסֶד נִשְׁאָר בִּיסוֹד דַּאֲצִילוּת, הַיְנוּ אֵצֶל הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת שָׁלוֹם, בְּחִינַת צַדִּיק. וְהִנֵּה בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ בְּחִינַת נְקֻדָּה, בְּחִינַת צַדִּיק, אַךְ עִקַּר אוֹר הַנְּקֻדָּה הַכְּלָלִית הוּא אֵצֶל הַצַּדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, שֶׁמִּמֶּנּוּ מְקַבְּלִין כָּל הַנְּקֻדּוֹת. וְהִנֵּה הַנְּקֻדָּה הַזֹּאת הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, שֶׁהוּא קְבִיעָא וְקַיָּמָא, כִּי הִיא קְבוּעָה בִּקְדֻשָּׁתָהּ תָּמִיד וְאֵינָהּ יוֹצְאָה לַחוּץ, וְגַם אֵינָהּ מְאִירָה לְמַטָּה כִּי־אִם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת. וְזֶה בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַזִּוּוּג דִּקְדֻשָּׁה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ אוֹר הַנְּקֻדָּה מִבְּחִינַת יְסוֹד בְּרִית שָׁלוֹם לִבְחִינַת מַלְכוּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת "אִשָּׁה יִרְאַת הַשֵּׁם", הַיְנוּ לְבַת־זוּגוֹ; וְעַל־יְדֵי אוֹר הַנְּקֻדָּה הַזֹּאת נִתְתַּקֵּן בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וְעַל־כֵּן עִקַּר הַזִּוּוּג בְּשַׁבָּת, שֶׁאָז מְאִירָה הַנְּקֻדָּה הַנַּ"ל. אֲבָל כְּשֶׁחַס וְשָׁלוֹם מוֹצִיא הַטִּפָּה לְבַטָּלָה, נִמְצָא שֶׁחַס וְשָׁלוֹם מַמְשִׁיךְ אוֹר הַנְּקֻדָּה עַצְמָהּ שֶׁבִּיסוֹד לַחוּץ, וּכְאִלּוּ מַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם וְהוּא מְחַדֵּשׁ שְׁבִירַת כֵּלִים, וּכְאִלּוּ עוֹקֵר מַזָּלוֹ חַס וְשָׁלוֹם, כִּי חַס וְשָׁלוֹם עוֹקֵר הַנְּקֻדָּה שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ חַיּוּתוֹ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ שֶׁאֵין מוֹעִיל לוֹ תְּשׁוּבָה, כִּי עִקַּר הַתְּשׁוּבָה וְהַתִּקּוּן לְכָל הַחֲטָאִים הַנִּמְשָׁכִין מֵאֲהָבוֹת רָעוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, הוּא עַל־יְדֵי שֶׁמַּמְשִׁיךְ אוֹר הַחֶסֶד הַשּׁוֹרֶה אֵצֶל הַנְּקֻדָּה, אֲבָל זֶה שֶׁפָּגַם בְּהַנְּקֻדָּה עַצְמָהּ - לְהֵיכָן יָשׁוּב? אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן בֶּאֱמֶת אֵין לְךָ דָּבָר שֶׁעוֹמֵד בִּפְנֵי הַתְּשׁוּבָה, אַךְ עִקַּר תְּשׁוּבָתוֹ וְתִקּוּנוֹ הוּא רַק עַל־יְדֵי צַדִּיק הַדּוֹר, שֶׁהוּא הַנְּקֻדָּה הַכְּלָלִית וְהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּקֻדּוֹת, וְעַל־כֵּן יֶשׁ לוֹ כֹּחַ לְהָאִיר לוֹ הַנְּקֻדָּה מֵחָדָשׁ. גַּם הוּא מְעוֹרֵר וּמַמְשִׁיךְ עָלָיו אוֹר הַחֶסֶד חָדָשׁ לְגַמְרֵי, כִּי לְפִי הַחֶסֶד אֲשֶׁר מֵעוֹלָם לֹא הָיָה מוֹעִיל לוֹ תְּשׁוּבָה, כִּי מַה שֶּׁמּוֹעִיל תְּשׁוּבָה הוּא רַק מִצַּד הַחֶסֶד, וּמֵאַחַר שֶׁאָמְרוּ שֶׁלָּזֶה אֵין מוֹעִיל תְּשׁוּבָה, נִמְצָא שֶׁהַחֶסֶד אֲשֶׁר מֵעוֹלָם מְחַיֵּב זֹאת שֶׁלֹּא יוֹעִיל לוֹ מֵאַחַר שֶׁפָּגַם בְּאוֹר הַחֶסֶד עַצְמוֹ הַשּׁוֹרֶה אֵצֶל הַנְּקֻדָּה, עַל־כֵּן אֵין לוֹ תְּשׁוּבָה. וּכְשֶׁהַצַּדִּיק מְעוֹרֵר עָלָיו רַחֲמֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקַבֵּל תְּשׁוּבָתוֹ גַּם־כֵּן, נִמְצָא שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה עִמּוֹ חֶסֶד חָדָשׁ וְזֶה זֶה עִקַּר תִּקּוּנוֹ, כִּי חוֹזֵר לְקַבֵּל נְקֻדָּה חֲדָשָׁה וְאוֹר הַחֶסֶד חָדָשׁ (ליקוטי־הלכות, הלכות תפלין הלכה ב, אות יא). ב. עִקַּר תִּקּוּן פְּגָם זֶה בִּשְׁלֵמוּת הוּא רַק עַל־יְדֵי מָשִׁיחַ שֶׁיָּבוֹא בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, כִּי מָשִׁיחַ יָבוֹא לְתַקֵּן זֶה הַחֵטְא בְּיוֹתֵר כַּמּוּבָא, כִּי מָשִׁיחַ הוּא בְּחִינַת אוֹר הַחֶסֶד הֶחָדָשׁ הַמְתַקֵּן הַכֹּל, בְּחִינַת "וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ" (שם). ג. עִקַּר קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק הוּא עַל־יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית, כִּי צַדִּיק הוּא מָאן דְּנָטֵר בְּרִית, וּמִשָּׁם מִבְּחִינַת בְּרִית יוֹצְאִין כָּל הַדּוֹרוֹת, כִּי כָל הַדּוֹרוֹת נִמְשָׁכִין מֵהַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרֹאשׁ־בַּיִת, בִּבְחִינַת "קֹרֵא הַדֹּרוֹת מֵרֹאשׁ", וְעַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל שֵׁם ה' מִדּוֹר לְדוֹר. אֲבָל עַל־יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ וְהַסִּטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהֵם בְּחִינַת קְלִפַּת עֲמָלֵק וּפְגַם הַבְּרִית, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֵּם אוֹר הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁזְּעֵירִין אִנּוּן שֶׁזּוֹכִין לִשְׁמִירַת הַבְּרִית כָּרָאוּי, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם הַסִּטְרָא־אָחֳרָא הַנַּ"ל וּמַעְלִים מֵהֶם אוֹר הַצַּדִּיק וּמַרְחִיקָם מִמֶּנּוּ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֵּם שֵׁם ה', חַס וְשָׁלוֹם, וְגוֹבְרִים הַמְּאוֹרֵי־אֵשׁ. וְעִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הָאֵשׁ הוּא גַּם־כֵּן בְּתַאֲוָה זֹאת, כִּי יְנִיקָתָם מִבְּחִינַת אִשָּׁה וְכוּ' כַּיָּדוּעַ, וְעַל־כֵּן שָׁם עִקַּר הַמִּלְחָמָה שֶׁל הָאָדָם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֵּם בְּיוֹתֵר שֵׁם ה' וְאָז רוֹצֶה הַסִּטְרָא־אָחֳרָא בְּחִינַת קְלִפַּת הָמָן עֲמָלֵק לְכַלּוֹת לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, לְהַשְׁמִיד וְלַהֲרֹג וְכוּ', בְּחִינַת "וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד".
The Other Side and the husks — which are the forces of the evil inclination and its troops — are called the Palaces of Substitution, for all their evil power is through substitution: they exchange and substitute evil for good and good for evil. From there come all the confusions, desires, all kinds of disputes, incitements, enticements and false notions. And the essential means is through sadness — for through sadness the mind becomes confused, and through this everything can be exchanged and substituted. And for this was established in the confessions: "what I treated lightly I treated as serious, and what I treated seriously I treated as lightly" — for even their stringencies and commandments cause much harm, since sometimes the evil one clothes himself in commandments. And this is also the aspect of the fallen fears — for he exchanges and substitutes fear of Hashem for fear of flesh and blood. Yet even when one seems to fear Hashem lest He punish — which is a good fear — even this good fear the evil one tends to exchange, until he brings the person to melancholy and sadness from this fear, and thereby distances him from Hashem. For even all the good fears must be received only for good and not for evil, G-d forbid, in the aspect of "fear of Hashem is for life" — to draw close to Hashem through fear from wherever one is, and not to distance oneself. For specifically through the great fear and trembling one must come to joy, in the aspect of "and rejoice with trembling" — and enliven oneself with the fact that one is in any case part of Israel and close to the Tzadikim.
ֶהוּ כָּל תַּכְלִיתוֹ שֶׁלּ אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, כִּי זֶה כָּל שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא, עִקַּר חַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁיִּחְיוּ יִשְׂרָאֵל לָעוֹלָם הַבָּא, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת שֶׁל הַשָּׂגַת הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הַשְּׂעָרוֹת שֶׁל הַפֵּאוֹת וְהַזָּקָן, שֶׁהֵם בְּחִינַת מֹחִין גְּבוֹהִים מְאֹד, שֶׁהֵם בְּחִינַת מַקִּיפִין כְּנֶגֶד דַּעַת הָאָדָם, כַּמּוּבָן בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל, עַל־כֵּן אָסוּר לְגַלְּחָם כִּי הֵם צִנּוֹרוֹת עֶלְיוֹנִים שֶׁעַל־ יָדָם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת מִמַּקִּיף לִפְנִימִי, שֶׁזֶּה כָּל קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי כַּנַּ"ל. וּמֵחֲמַת שֶׁבִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ הַמַּקִּיפִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי, מֵעִבּוּר לְלֵדָה, וְלָזֶה צְרִיכִין צְעָקָה, כְּמוֹ צַעֲקַת הַיּוֹלֶדֶת קֹדֶם הַהוֹלָדָה, שֶׁזֶּה בְּבְּחִינַת אֱלֹקִים לַאֲרָמָא קָלָא. וּכְנֶגֶד זֶה הֵם בְּחִינַת הַשְּׂעָרוֹת שֶׁל הַפֵּאוֹת, כִּי "פֵּאָה" גִּימַטְרִיָּא "אֱלֹקִים" כַּמּוּבָא. וְעַל־כֵּן הִטְבִּיעַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּטֶבַע הָעוֹלָם שֶׁהַפֵּאוֹת גְּדֵלִים גַּם אֵצֶל הַתִּינוֹק, שֶׁאָז הַמֹּחִין עֲדַיִן בְּהֶעְלֵם גָּמוּר אֶצְלוֹ, וּכְמוֹ שֶׁהַתִּינוֹק גָּדֵל, כְּמוֹ־כֵן גְּדֵלִים הַמֹּחִין עִמּוֹ וְיוֹצְאִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וּמִזֶּה נִטְבָּע בְּטֶבַע הַתִּינוֹק לִצְעֹק קוֹלוֹת הַרְבֵּה, כִּי עִקַּר הוֹצָאַת הַמֹּחִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת מַקִּיפִין עַל־כָּל־פָּנִים הוּא עַל־יְדֵי הַצְּעָקָה בְּקוֹל, וְעַל־כֵּן גְּדֵלִים גַּם אָז אֶצְלוֹ שַׂעֲרוֹת הַפֵּאוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת הוֹצָאַת הַמַּקִּיפִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי, מֵעִבּוּר לְלֵדָה. אֲבָל שַׂעֲרוֹת הַזָּקָן, שֶׁהֵם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַמֹּחִין, כַּיָּדוּעַ בִּכְתָבִים שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין מִמַּקִּיף לִפְנִימִי, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַדַּעַת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תְּלֵיסַר תִּקּוּנֵי דִּיקְנָא, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְבִינִים וּמַשִּׂיגִים כָּל חִדּוּשֵׁי־תוֹרָה, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַדַּעַת מִמַּקִּיף לִפְנִים - עַל־כֵּן שַׂעֲרוֹת הַזָּקָן אֵינָם גְּדֵלִים כִּי־אִם בִּימֵי גַּדְלוּתוֹ שֶׁל הָאָדָם, שֶׁאָז זְמַן הַשְׁלָמַת הַמֹּחִין וְהַדַּעַת לְהַכְנִיס הַמַּקִּיפִין לִפְנִימִיּוּת הַדָּעַת. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין לַעֲשׂוֹתָם פְּנִימִיִּים הוּא עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, שֶׁהֵם תְּרֵין נִקְבֵי אֻדְנִין וּתְרֵין נִקְבֵי עֵינָא וּתְרֵין נִקְבֵי חוֹטְמָא וְנִקְבָא דְּפֻמָּא, וְהָעִקָּר הוּא הַפֶּה, שֶׁהוּא הַסּוֹף וְהַכְּלָל שֶׁל כָּל שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, כִּי שָׁם עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, בְּחִינַת: "מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה", עַל־כֵּן גִּדּוּל שַׂעֲרוֹת הַזָּקָן וְהַפֵּאוֹת (שֶׁעַל־יָדָם הַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין כַּנַּ"ל) הֵם סְמוּכִים לְשִׁבְעַת נִקְבֵי הָרֹאשׁ הַנַּ"ל. וְעַל־כֵּן עִקַּר גִּדּוּל הַזָּקָן (שֶׁעַל־יָדוֹ עִקַּר הַמְשָׁכַת הַמֹּחִין כַּנַּ"ל) הוּא אֵצֶל הַפֶּה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת כַּנַּ"ל. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּת הַמְשָׁכַת הַדַּעַת שֶׁל הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל הוּא לִזְכּוֹת לְהַמְשִׁיךְ אוֹתָם מִדּוֹר לְדוֹר, שֶׁזֶּה עִקַּר מִצְוַת הוֹלָדוֹת הַבָּנִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־כֵּן הַסָּרִיס שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִזְכּוֹת לְבָנִים, עַל־כֵּן אֵין לוֹ זָקָן, כִּי אֵינוֹ זוֹכֶה לְהַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁהֵם בְּחִינַת זָקָן כַּנַּ"ל (שם הל' ה, אותיות א ב ג ד ה). יח. כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַכֹּחוֹת שֶׁמְּקַבֵּל כָּל אֶחָד, כֻּלָּם הֵם בִּשְׁבִיל חַיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ שֶׁתָּלוּי בְּצַוָּארוֹ, שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם מְקַבֵּל הַמַּאֲכָל לְתוֹךְ גּוּפוֹ, שֶׁזֶּה חַיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ. וְכָל הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַחַיּוּת הַנַּ"ל מְקַבֵּל הָאָדָם דֶּרֶךְ הַלְוָאָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן עִקַּר סִלּוּק הַחוֹב וְהַהַלְוָאָה, שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שֶׁמַּחֲזִירִין הַחַיּוּת לְשָׁרְשׁוֹ, הוּא גַּם־כֵּן עַל־יְדֵי צַוָּארוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי דִּבּוּרֵי תְּפִלָּה שֶׁיּוֹצֵא מִצַּוָּארוֹ וּגְרוֹנוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וּמַעֲלֶה כָּל הַחַיּוּת וְהַכֹּחוֹת שֶׁקִּבֵּל דֶּרֶךְ שָׁם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת סִלּוּק הַחוֹבוֹת. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה וְעַל־יְדֵי־זֶה אֵינוֹ יָכוֹל לְסַלֵּק הַחוֹבוֹת, אֲזַי נֶחְשָׁב כְּמוֹ שֶׁנֶּחֱנָק בִּגְרוֹנוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַכְנִיס הָרוּחַ־ חַיִּים, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּת הָאָדָם כַּיָּדוּעַ; וְזֶה הַלֹּוֶה שֶׁפָּגַם בָּזֶה וְאֵינוֹ יָכוֹל לְסַלֵּק, נֶחְשָׁב כְּנֶחֱנָק בִּגְרוֹנוֹ מַמָּשׁ. וְזֶה מְרֻמָּז בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמְרוּ לְעִנְיַן עַרְבוּת: הֲרֵי שֶׁהָיָה חוֹנֵק אֶת חֲבֵרוֹ בַּשּׁוּק וְכוּ' (הל' אפותיקי, הל' א, אות כט). יט. הַנָּהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן וְכוּ', זֶה בְּחִינַת הַחַיּוּת הַנִּמְשָׁךְ מֵהָרֹאשׁ וְהַמֹּחַ לְתוֹךְ הַלֵּב כְּדֵי לְהַחֲיוֹת אֶת כָּל אֵיבְרֵי הַגּוּף. כִּי בִּכְלָלִיּוּת הָאָדָם נִקְרָא כְּלָלִיּוּת הָרֹאשׁ וְהַגֻּלְגַּלְתָּא בְּחִינַת עֵדֶן, שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ הַחָכְמָה וְהַמֹּחִין שֶׁהֵם הַחַיּוּת שֶׁל הָאָדָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ הַחַיּוּת לְתוֹךְ הַלֵּב שֶׁמִּמֶּנּוּ נִתְפָּרְדִין כָּל הַחַיּוּת וְכָל הַכֹּחוֹת לְכָל אֵיבְרֵי הָאָדָם שֶׁכְּלוּלִין בְּאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת הָאַרְבַּע מִדּוֹת. וְכֵן כָּל הַמִּדּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין וְנִתְפָּרְדִין מֵהַלֵּב שֶׁהוּא מְקוֹר כָּל הַמִּדּוֹת לְטוֹב וּלְרַע, כִּי עִקַּר כָּל הַמִּדּוֹת הֵם בַּלֵּב, וְהָעִקָּר לְהַמְשִׁיךְ שֹׁרֶשׁ הַחָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ לְהַחֲיוֹת וּלְהַשְׁקוֹת אֶת הַלֵּב, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ שֶׁל הָאָדָם בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, כִּי עֶצֶם הַחָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ רָחוֹק מְאֹד מִכָּל הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת רָעוֹת, וְעִקַּר הַמִּלְחָמָה - לְקַשֵּׁר הַחָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ עִם הַלֵּב בִּבְחִינַת "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ וְכוּ'". וְכֵן הַצַּדִּיק־הָאֱמֶת נֶגֶד הָעוֹלָם הוּא בְּחִינַת רֹאשׁ, וְהָעוֹלָם נֶגְדּוֹ הֵם בְּחִינַת גּוּף, וְעִקַּר הַתִּקּוּן - כְּשֶׁזּוֹכִין לִהְיוֹת מְקֹרָב וּמְקֻשָּׁר לְהַצַּדִּיק כְּמוֹ הַגּוּף עִם הָרֹאשׁ, שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ הַנָּהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן, דְּהַיְנוּ הַחַיּוּת מֵהַצַּדִּיק, לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן, שֶׁהוּא כְּלַל הַגּוּף שֶׁעִקָּרוֹ הַלֵּב, אֲשֶׁר מִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים, בְּחִינַת כָּל הַמִּדּוֹת הַכְּלוּלִים בְּאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת כַּנַּ"ל (הל' מצרנות, ה"ד, אות ט). כ. הָאָדָם וְכָל הַתָּלוּי בּוֹ וְנִלְוֶה אֵלָיו, הַכֹּל הוּא בִּבְחִינוֹת "סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה", כִּי כָּל דָּבָר יֶשׁ לוֹ שֹׁרֶשׁ לְמַעְלָה, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁבְּכָאן הַדָּבָר מֻצָּב אַרְצָה, כִּי מְלֻבָּשׁ בְּאַרְצִיּוּת וְגַשְׁמִיּוּת, אֲבָל רֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה, כִּי יֶשׁ בּוֹ חָכְמָה וָשֵׂכֶל שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ שֶׁמַּגִּיעַ עַד לַשָּׁמַיִם לְמָעְלָה. וְעִקַּר הַמִּלְחָמָה שֶׁל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר גַּשְׁמִיּוּת הַדָּבָר, רַק לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר כְּדֵי שֶׁיִּתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־ יְדֵי אוֹתוֹ הַדָּבָר, כִּי הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הוּא עִקַּר הַחַיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה וְכוּ'", וְהוּא אוֹר גָּדוֹל לְהָאִיר לְהָאָדָם שֶׁזּוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשֵּׂכֶל וְהַחַיּוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר לְקָרֵב אוֹתוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ (הל' פקדון ה"ד, אותיות יד יט). כא. עִנְיָן זֶה לְקַשֵּׁר הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת, דְּהַיְנוּ לְהִסְתַּכֵּל בְּכָל דָּבָר עַל הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי כָּל הַדְּבָרִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ - זֶה הָעִנְיָן הוּא גָּבֹהַּ וְנֶעְלָם מְאֹד מִבְּנֵי־אָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר עַל־יָדָהּ מַכְנִיעִין הַיֵּצֶר הָרָע וּמַגְבִּירִין הַיֵּצֶר טוֹב עַל הַיֵּצֶר הָרָע. וְכָל אֶחָד, כְּפִי מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת לִבּוֹ, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לְזֶה הַשֵּׂכֶל. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁמְּשַׁבֵּר הַתַּאֲווֹת צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צִמְצוּם בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס הַגְּבוּל לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת. מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁמְּשֻׁקָּע עֲדַיִן בְּתַאֲווֹת, שֶׁצָּרִיךְ בְּוַדַּאי לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס לֵידַע יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. עַל־כֵּן עִקַּר הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת הוּא הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא כְּלַל הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּכְשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאֵיזֶה דָּבָר, יֵדַע וְיַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ בְּזֶה הַדָּבָר שֵׂכֶל גָּדוֹל וִיכוֹלִין לְהַכִּיר בְּזֶה הַדָּבָר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְאִם יִזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין בָּזֶה אֵיזֶה שֵׂכֶל הַנּוֹגֵעַ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ - מַה טּוֹב; וְאִם לָאו - יְצַמְצֵם וְיִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, עַד שֶׁיְּזְכֶּה שֶׁיְּזַכֵּךְ גּוּפוֹ כָּרָאוּי, אָז יִזְכֶּה לְהָבִין כָּרָאוּי לוֹ. אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים אֲפִלּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הֵיטֵב הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, הוּא מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שֶׁבֶּאֱמֶת יֶשׁ בּוֹ חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל, כִּי "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־ זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ וְכוּ'" (שם אות כא). כב. שָׁמַיִם וָאָרֶץ הֵם בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת וְחִיצוֹנִיּוּת, וְעַל־כֵּן הָאָדָם הוֹלֵךְ בְּקוֹמָה זְקוּפָה בֵּין הַשָּׁמַיִם וּבֵין הָאָרֶץ, כִּי הוּא סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה, כִּי מְלֻבָּשׁ בְּגוּף שֶׁהוּא בְּחִינַת חִיצוֹנִיּוּת, בְּחִינַת אֶרֶץ, אֲבָל רֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה, כִּי הָאָדָם צָרִיךְ לְקַשֵּׁר הַכֹּל לְשָׁרְשׁוֹ שֶׁהוּא הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל, שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת כָּל דָּבָר וְחַיּוּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה וְכוּ'", וַאֲזַי הוּא חַי לְעוֹלָם (שם הלכה ד, אות כב). ברית – פגמו ותקונווְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ (שמות יט, ה): א. מִשְּׁבִירַת כְּלֵי חֶסֶד, מִזֶּה נִתְהַוּוּ כָּל אֲהָבוֹת רָעוֹת וּנְפוּלוֹת, וְאוֹר הַחֶסֶד נִשְׁאָר בִּיסוֹד דַּאֲצִילוּת, הַיְנוּ אֵצֶל הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת שָׁלוֹם, בְּחִינַת צַדִּיק. וְהִנֵּה בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ בְּחִינַת נְקֻדָּה, בְּחִינַת צַדִּיק, אַךְ עִקַּר אוֹר הַנְּקֻדָּה הַכְּלָלִית הוּא אֵצֶל הַצַּדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, שֶׁמִּמֶּנּוּ מְקַבְּלִין כָּל הַנְּקֻדּוֹת. וְהִנֵּה הַנְּקֻדָּה הַזֹּאת הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, שֶׁהוּא קְבִיעָא וְקַיָּמָא, כִּי הִיא קְבוּעָה בִּקְדֻשָּׁתָהּ תָּמִיד וְאֵינָהּ יוֹצְאָה לַחוּץ, וְגַם אֵינָהּ מְאִירָה לְמַטָּה כִּי־אִם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת. וְזֶה בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַזִּוּוּג דִּקְדֻשָּׁה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ אוֹר הַנְּקֻדָּה מִבְּחִינַת יְסוֹד בְּרִית שָׁלוֹם לִבְחִינַת מַלְכוּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת "אִשָּׁה יִרְאַת הַשֵּׁם", הַיְנוּ לְבַת־זוּגוֹ; וְעַל־יְדֵי אוֹר הַנְּקֻדָּה הַזֹּאת נִתְתַּקֵּן בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וְעַל־כֵּן עִקַּר הַזִּוּוּג בְּשַׁבָּת, שֶׁאָז מְאִירָה הַנְּקֻדָּה הַנַּ"ל. אֲבָל כְּשֶׁחַס וְשָׁלוֹם מוֹצִיא הַטִּפָּה לְבַטָּלָה, נִמְצָא שֶׁחַס וְשָׁלוֹם מַמְשִׁיךְ אוֹר הַנְּקֻדָּה עַצְמָהּ שֶׁבִּיסוֹד לַחוּץ, וּכְאִלּוּ מַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם וְהוּא מְחַדֵּשׁ שְׁבִירַת כֵּלִים, וּכְאִלּוּ עוֹקֵר מַזָּלוֹ חַס וְשָׁלוֹם, כִּי חַס וְשָׁלוֹם עוֹקֵר הַנְּקֻדָּה שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ חַיּוּתוֹ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ שֶׁאֵין מוֹעִיל לוֹ תְּשׁוּבָה, כִּי עִקַּר הַתְּשׁוּבָה וְהַתִּקּוּן לְכָל הַחֲטָאִים הַנִּמְשָׁכִין מֵאֲהָבוֹת רָעוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, הוּא עַל־יְדֵי שֶׁמַּמְשִׁיךְ אוֹר הַחֶסֶד הַשּׁוֹרֶה אֵצֶל הַנְּקֻדָּה, אֲבָל זֶה שֶׁפָּגַם בְּהַנְּקֻדָּה עַצְמָהּ - לְהֵיכָן יָשׁוּב? אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן בֶּאֱמֶת אֵין לְךָ דָּבָר שֶׁעוֹמֵד בִּפְנֵי הַתְּשׁוּבָה, אַךְ עִקַּר תְּשׁוּבָתוֹ וְתִקּוּנוֹ הוּא רַק עַל־יְדֵי צַדִּיק הַדּוֹר, שֶׁהוּא הַנְּקֻדָּה הַכְּלָלִית וְהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּקֻדּוֹת, וְעַל־כֵּן יֶשׁ לוֹ כֹּחַ לְהָאִיר לוֹ הַנְּקֻדָּה מֵחָדָשׁ. גַּם הוּא מְעוֹרֵר וּמַמְשִׁיךְ עָלָיו אוֹר הַחֶסֶד חָדָשׁ לְגַמְרֵי, כִּי לְפִי הַחֶסֶד אֲשֶׁר מֵעוֹלָם לֹא הָיָה מוֹעִיל לוֹ תְּשׁוּבָה, כִּי מַה שֶּׁמּוֹעִיל תְּשׁוּבָה הוּא רַק מִצַּד הַחֶסֶד, וּמֵאַחַר שֶׁאָמְרוּ שֶׁלָּזֶה אֵין מוֹעִיל תְּשׁוּבָה, נִמְצָא שֶׁהַחֶסֶד אֲשֶׁר מֵעוֹלָם מְחַיֵּב זֹאת שֶׁלֹּא יוֹעִיל לוֹ מֵאַחַר שֶׁפָּגַם בְּאוֹר הַחֶסֶד עַצְמוֹ הַשּׁוֹרֶה אֵצֶל הַנְּקֻדָּה, עַל־כֵּן אֵין לוֹ תְּשׁוּבָה. וּכְשֶׁהַצַּדִּיק מְעוֹרֵר עָלָיו רַחֲמֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקַבֵּל תְּשׁוּבָתוֹ גַּם־כֵּן, נִמְצָא שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה עִמּוֹ חֶסֶד חָדָשׁ וְזֶה זֶה עִקַּר תִּקּוּנוֹ, כִּי חוֹזֵר לְקַבֵּל נְקֻדָּה חֲדָשָׁה וְאוֹר הַחֶסֶד חָדָשׁ (ליקוטי־הלכות, הלכות תפלין הלכה ב, אות יא). ב. עִקַּר תִּקּוּן פְּגָם זֶה בִּשְׁלֵמוּת הוּא רַק עַל־יְדֵי מָשִׁיחַ שֶׁיָּבוֹא בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, כִּי מָשִׁיחַ יָבוֹא לְתַקֵּן זֶה הַחֵטְא בְּיוֹתֵר כַּמּוּבָא, כִּי מָשִׁיחַ הוּא בְּחִינַת אוֹר הַחֶסֶד הֶחָדָשׁ הַמְתַקֵּן הַכֹּל, בְּחִינַת "וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ" (שם). ג. עִקַּר קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק הוּא עַל־יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית, כִּי צַדִּיק הוּא מָאן דְּנָטֵר בְּרִית, וּמִשָּׁם מִבְּחִינַת בְּרִית יוֹצְאִין כָּל הַדּוֹרוֹת, כִּי כָל הַדּוֹרוֹת נִמְשָׁכִין מֵהַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרֹאשׁ־בַּיִת, בִּבְחִינַת "קֹרֵא הַדֹּרוֹת מֵרֹאשׁ", וְעַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל שֵׁם ה' מִדּוֹר לְדוֹר. אֲבָל עַל־יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ וְהַסִּטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהֵם בְּחִינַת קְלִפַּת עֲמָלֵק וּפְגַם הַבְּרִית, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֵּם אוֹר הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁזְּעֵירִין אִנּוּן שֶׁזּוֹכִין לִשְׁמִירַת הַבְּרִית כָּרָאוּי, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם הַסִּטְרָא־אָחֳרָא הַנַּ"ל וּמַעְלִים מֵהֶם אוֹר הַצַּדִּיק וּמַרְחִיקָם מִמֶּנּוּ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֵּם שֵׁם ה', חַס וְשָׁלוֹם, וְגוֹבְרִים הַמְּאוֹרֵי־אֵשׁ. וְעִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הָאֵשׁ הוּא גַּם־כֵּן בְּתַאֲוָה זֹאת, כִּי יְנִיקָתָם מִבְּחִינַת אִשָּׁה וְכוּ' כַּיָּדוּעַ, וְעַל־כֵּן שָׁם עִקַּר הַמִּלְחָמָה שֶׁל הָאָדָם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֵּם בְּיוֹתֵר שֵׁם ה' וְאָז רוֹצֶה הַסִּטְרָא־אָחֳרָא בְּחִינַת קְלִפַּת הָמָן עֲמָלֵק לְכַלּוֹת לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, לְהַשְׁמִיד וְלַהֲרֹג וְכוּ', בְּחִינַת "וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד".
The essential supernal fear is in the aspect of "Moshe hid his face for he feared to look..." [Shemos 3:6] — when the minds rush to see and attain the light of the Infinite, a fear falls upon them from the aspect of what arranges and restrains the minds — which is the aspect of the Crown [Keser], which is above the minds. And this is the aspect of "the beginning of wisdom is the fear of Hashem" and it is written: "the fear of Hashem is the beginning of knowledge" — for the fear comes from the aspect of the Crown, which is at the beginning of knowledge and wisdom, being above them. And it restrains the minds from their rushing through the fear mentioned — in the aspect of "he feared to look" — and through this specifically is the essential attainment of wisdom and knowledge.
ֶהוּ כָּל תַּכְלִיתוֹ שֶׁלּ אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, כִּי זֶה כָּל שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא, עִקַּר חַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁיִּחְיוּ יִשְׂרָאֵל לָעוֹלָם הַבָּא, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת שֶׁל הַשָּׂגַת הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הַשְּׂעָרוֹת שֶׁל הַפֵּאוֹת וְהַזָּקָן, שֶׁהֵם בְּחִינַת מֹחִין גְּבוֹהִים מְאֹד, שֶׁהֵם בְּחִינַת מַקִּיפִין כְּנֶגֶד דַּעַת הָאָדָם, כַּמּוּבָן בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל, עַל־כֵּן אָסוּר לְגַלְּחָם כִּי הֵם צִנּוֹרוֹת עֶלְיוֹנִים שֶׁעַל־ יָדָם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת מִמַּקִּיף לִפְנִימִי, שֶׁזֶּה כָּל קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי כַּנַּ"ל. וּמֵחֲמַת שֶׁבִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ הַמַּקִּיפִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי, מֵעִבּוּר לְלֵדָה, וְלָזֶה צְרִיכִין צְעָקָה, כְּמוֹ צַעֲקַת הַיּוֹלֶדֶת קֹדֶם הַהוֹלָדָה, שֶׁזֶּה בְּבְּחִינַת אֱלֹקִים לַאֲרָמָא קָלָא. וּכְנֶגֶד זֶה הֵם בְּחִינַת הַשְּׂעָרוֹת שֶׁל הַפֵּאוֹת, כִּי "פֵּאָה" גִּימַטְרִיָּא "אֱלֹקִים" כַּמּוּבָא. וְעַל־כֵּן הִטְבִּיעַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּטֶבַע הָעוֹלָם שֶׁהַפֵּאוֹת גְּדֵלִים גַּם אֵצֶל הַתִּינוֹק, שֶׁאָז הַמֹּחִין עֲדַיִן בְּהֶעְלֵם גָּמוּר אֶצְלוֹ, וּכְמוֹ שֶׁהַתִּינוֹק גָּדֵל, כְּמוֹ־כֵן גְּדֵלִים הַמֹּחִין עִמּוֹ וְיוֹצְאִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וּמִזֶּה נִטְבָּע בְּטֶבַע הַתִּינוֹק לִצְעֹק קוֹלוֹת הַרְבֵּה, כִּי עִקַּר הוֹצָאַת הַמֹּחִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת מַקִּיפִין עַל־כָּל־פָּנִים הוּא עַל־יְדֵי הַצְּעָקָה בְּקוֹל, וְעַל־כֵּן גְּדֵלִים גַּם אָז אֶצְלוֹ שַׂעֲרוֹת הַפֵּאוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת הוֹצָאַת הַמַּקִּיפִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי, מֵעִבּוּר לְלֵדָה. אֲבָל שַׂעֲרוֹת הַזָּקָן, שֶׁהֵם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַמֹּחִין, כַּיָּדוּעַ בִּכְתָבִים שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין מִמַּקִּיף לִפְנִימִי, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַדַּעַת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תְּלֵיסַר תִּקּוּנֵי דִּיקְנָא, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְבִינִים וּמַשִּׂיגִים כָּל חִדּוּשֵׁי־תוֹרָה, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַדַּעַת מִמַּקִּיף לִפְנִים - עַל־כֵּן שַׂעֲרוֹת הַזָּקָן אֵינָם גְּדֵלִים כִּי־אִם בִּימֵי גַּדְלוּתוֹ שֶׁל הָאָדָם, שֶׁאָז זְמַן הַשְׁלָמַת הַמֹּחִין וְהַדַּעַת לְהַכְנִיס הַמַּקִּיפִין לִפְנִימִיּוּת הַדָּעַת. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין לַעֲשׂוֹתָם פְּנִימִיִּים הוּא עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, שֶׁהֵם תְּרֵין נִקְבֵי אֻדְנִין וּתְרֵין נִקְבֵי עֵינָא וּתְרֵין נִקְבֵי חוֹטְמָא וְנִקְבָא דְּפֻמָּא, וְהָעִקָּר הוּא הַפֶּה, שֶׁהוּא הַסּוֹף וְהַכְּלָל שֶׁל כָּל שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, כִּי שָׁם עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, בְּחִינַת: "מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה", עַל־כֵּן גִּדּוּל שַׂעֲרוֹת הַזָּקָן וְהַפֵּאוֹת (שֶׁעַל־יָדָם הַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין כַּנַּ"ל) הֵם סְמוּכִים לְשִׁבְעַת נִקְבֵי הָרֹאשׁ הַנַּ"ל. וְעַל־כֵּן עִקַּר גִּדּוּל הַזָּקָן (שֶׁעַל־יָדוֹ עִקַּר הַמְשָׁכַת הַמֹּחִין כַּנַּ"ל) הוּא אֵצֶל הַפֶּה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת כַּנַּ"ל. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּת הַמְשָׁכַת הַדַּעַת שֶׁל הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל הוּא לִזְכּוֹת לְהַמְשִׁיךְ אוֹתָם מִדּוֹר לְדוֹר, שֶׁזֶּה עִקַּר מִצְוַת הוֹלָדוֹת הַבָּנִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־כֵּן הַסָּרִיס שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִזְכּוֹת לְבָנִים, עַל־כֵּן אֵין לוֹ זָקָן, כִּי אֵינוֹ זוֹכֶה לְהַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁהֵם בְּחִינַת זָקָן כַּנַּ"ל (שם הל' ה, אותיות א ב ג ד ה). יח. כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַכֹּחוֹת שֶׁמְּקַבֵּל כָּל אֶחָד, כֻּלָּם הֵם בִּשְׁבִיל חַיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ שֶׁתָּלוּי בְּצַוָּארוֹ, שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם מְקַבֵּל הַמַּאֲכָל לְתוֹךְ גּוּפוֹ, שֶׁזֶּה חַיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ. וְכָל הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַחַיּוּת הַנַּ"ל מְקַבֵּל הָאָדָם דֶּרֶךְ הַלְוָאָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן עִקַּר סִלּוּק הַחוֹב וְהַהַלְוָאָה, שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שֶׁמַּחֲזִירִין הַחַיּוּת לְשָׁרְשׁוֹ, הוּא גַּם־כֵּן עַל־יְדֵי צַוָּארוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי דִּבּוּרֵי תְּפִלָּה שֶׁיּוֹצֵא מִצַּוָּארוֹ וּגְרוֹנוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וּמַעֲלֶה כָּל הַחַיּוּת וְהַכֹּחוֹת שֶׁקִּבֵּל דֶּרֶךְ שָׁם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת סִלּוּק הַחוֹבוֹת. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה וְעַל־יְדֵי־זֶה אֵינוֹ יָכוֹל לְסַלֵּק הַחוֹבוֹת, אֲזַי נֶחְשָׁב כְּמוֹ שֶׁנֶּחֱנָק בִּגְרוֹנוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַכְנִיס הָרוּחַ־ חַיִּים, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּת הָאָדָם כַּיָּדוּעַ; וְזֶה הַלֹּוֶה שֶׁפָּגַם בָּזֶה וְאֵינוֹ יָכוֹל לְסַלֵּק, נֶחְשָׁב כְּנֶחֱנָק בִּגְרוֹנוֹ מַמָּשׁ. וְזֶה מְרֻמָּז בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמְרוּ לְעִנְיַן עַרְבוּת: הֲרֵי שֶׁהָיָה חוֹנֵק אֶת חֲבֵרוֹ בַּשּׁוּק וְכוּ' (הל' אפותיקי, הל' א, אות כט). יט. הַנָּהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן וְכוּ', זֶה בְּחִינַת הַחַיּוּת הַנִּמְשָׁךְ מֵהָרֹאשׁ וְהַמֹּחַ לְתוֹךְ הַלֵּב כְּדֵי לְהַחֲיוֹת אֶת כָּל אֵיבְרֵי הַגּוּף. כִּי בִּכְלָלִיּוּת הָאָדָם נִקְרָא כְּלָלִיּוּת הָרֹאשׁ וְהַגֻּלְגַּלְתָּא בְּחִינַת עֵדֶן, שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ הַחָכְמָה וְהַמֹּחִין שֶׁהֵם הַחַיּוּת שֶׁל הָאָדָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ הַחַיּוּת לְתוֹךְ הַלֵּב שֶׁמִּמֶּנּוּ נִתְפָּרְדִין כָּל הַחַיּוּת וְכָל הַכֹּחוֹת לְכָל אֵיבְרֵי הָאָדָם שֶׁכְּלוּלִין בְּאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת הָאַרְבַּע מִדּוֹת. וְכֵן כָּל הַמִּדּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין וְנִתְפָּרְדִין מֵהַלֵּב שֶׁהוּא מְקוֹר כָּל הַמִּדּוֹת לְטוֹב וּלְרַע, כִּי עִקַּר כָּל הַמִּדּוֹת הֵם בַּלֵּב, וְהָעִקָּר לְהַמְשִׁיךְ שֹׁרֶשׁ הַחָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ לְהַחֲיוֹת וּלְהַשְׁקוֹת אֶת הַלֵּב, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ שֶׁל הָאָדָם בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, כִּי עֶצֶם הַחָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ רָחוֹק מְאֹד מִכָּל הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת רָעוֹת, וְעִקַּר הַמִּלְחָמָה - לְקַשֵּׁר הַחָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ עִם הַלֵּב בִּבְחִינַת "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ וְכוּ'". וְכֵן הַצַּדִּיק־הָאֱמֶת נֶגֶד הָעוֹלָם הוּא בְּחִינַת רֹאשׁ, וְהָעוֹלָם נֶגְדּוֹ הֵם בְּחִינַת גּוּף, וְעִקַּר הַתִּקּוּן - כְּשֶׁזּוֹכִין לִהְיוֹת מְקֹרָב וּמְקֻשָּׁר לְהַצַּדִּיק כְּמוֹ הַגּוּף עִם הָרֹאשׁ, שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ הַנָּהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן, דְּהַיְנוּ הַחַיּוּת מֵהַצַּדִּיק, לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן, שֶׁהוּא כְּלַל הַגּוּף שֶׁעִקָּרוֹ הַלֵּב, אֲשֶׁר מִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים, בְּחִינַת כָּל הַמִּדּוֹת הַכְּלוּלִים בְּאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת כַּנַּ"ל (הל' מצרנות, ה"ד, אות ט). כ. הָאָדָם וְכָל הַתָּלוּי בּוֹ וְנִלְוֶה אֵלָיו, הַכֹּל הוּא בִּבְחִינוֹת "סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה", כִּי כָּל דָּבָר יֶשׁ לוֹ שֹׁרֶשׁ לְמַעְלָה, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁבְּכָאן הַדָּבָר מֻצָּב אַרְצָה, כִּי מְלֻבָּשׁ בְּאַרְצִיּוּת וְגַשְׁמִיּוּת, אֲבָל רֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה, כִּי יֶשׁ בּוֹ חָכְמָה וָשֵׂכֶל שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ שֶׁמַּגִּיעַ עַד לַשָּׁמַיִם לְמָעְלָה. וְעִקַּר הַמִּלְחָמָה שֶׁל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר גַּשְׁמִיּוּת הַדָּבָר, רַק לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר כְּדֵי שֶׁיִּתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־ יְדֵי אוֹתוֹ הַדָּבָר, כִּי הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הוּא עִקַּר הַחַיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה וְכוּ'", וְהוּא אוֹר גָּדוֹל לְהָאִיר לְהָאָדָם שֶׁזּוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשֵּׂכֶל וְהַחַיּוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר לְקָרֵב אוֹתוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ (הל' פקדון ה"ד, אותיות יד יט). כא. עִנְיָן זֶה לְקַשֵּׁר הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת, דְּהַיְנוּ לְהִסְתַּכֵּל בְּכָל דָּבָר עַל הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי כָּל הַדְּבָרִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ - זֶה הָעִנְיָן הוּא גָּבֹהַּ וְנֶעְלָם מְאֹד מִבְּנֵי־אָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר עַל־יָדָהּ מַכְנִיעִין הַיֵּצֶר הָרָע וּמַגְבִּירִין הַיֵּצֶר טוֹב עַל הַיֵּצֶר הָרָע. וְכָל אֶחָד, כְּפִי מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת לִבּוֹ, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לְזֶה הַשֵּׂכֶל. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁמְּשַׁבֵּר הַתַּאֲווֹת צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צִמְצוּם בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס הַגְּבוּל לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת. מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁמְּשֻׁקָּע עֲדַיִן בְּתַאֲווֹת, שֶׁצָּרִיךְ בְּוַדַּאי לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס לֵידַע יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. עַל־כֵּן עִקַּר הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת הוּא הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא כְּלַל הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּכְשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאֵיזֶה דָּבָר, יֵדַע וְיַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ בְּזֶה הַדָּבָר שֵׂכֶל גָּדוֹל וִיכוֹלִין לְהַכִּיר בְּזֶה הַדָּבָר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְאִם יִזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין בָּזֶה אֵיזֶה שֵׂכֶל הַנּוֹגֵעַ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ - מַה טּוֹב; וְאִם לָאו - יְצַמְצֵם וְיִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, עַד שֶׁיְּזְכֶּה שֶׁיְּזַכֵּךְ גּוּפוֹ כָּרָאוּי, אָז יִזְכֶּה לְהָבִין כָּרָאוּי לוֹ. אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים אֲפִלּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הֵיטֵב הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, הוּא מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שֶׁבֶּאֱמֶת יֶשׁ בּוֹ חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל, כִּי "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־ זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ וְכוּ'" (שם אות כא). כב. שָׁמַיִם וָאָרֶץ הֵם בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת וְחִיצוֹנִיּוּת, וְעַל־כֵּן הָאָדָם הוֹלֵךְ בְּקוֹמָה זְקוּפָה בֵּין הַשָּׁמַיִם וּבֵין הָאָרֶץ, כִּי הוּא סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה, כִּי מְלֻבָּשׁ בְּגוּף שֶׁהוּא בְּחִינַת חִיצוֹנִיּוּת, בְּחִינַת אֶרֶץ, אֲבָל רֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה, כִּי הָאָדָם צָרִיךְ לְקַשֵּׁר הַכֹּל לְשָׁרְשׁוֹ שֶׁהוּא הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל, שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת כָּל דָּבָר וְחַיּוּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה וְכוּ'", וַאֲזַי הוּא חַי לְעוֹלָם (שם הלכה ד, אות כב). ברית – פגמו ותקונווְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ (שמות יט, ה): א. מִשְּׁבִירַת כְּלֵי חֶסֶד, מִזֶּה נִתְהַוּוּ כָּל אֲהָבוֹת רָעוֹת וּנְפוּלוֹת, וְאוֹר הַחֶסֶד נִשְׁאָר בִּיסוֹד דַּאֲצִילוּת, הַיְנוּ אֵצֶל הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת שָׁלוֹם, בְּחִינַת צַדִּיק. וְהִנֵּה בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ בְּחִינַת נְקֻדָּה, בְּחִינַת צַדִּיק, אַךְ עִקַּר אוֹר הַנְּקֻדָּה הַכְּלָלִית הוּא אֵצֶל הַצַּדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, שֶׁמִּמֶּנּוּ מְקַבְּלִין כָּל הַנְּקֻדּוֹת. וְהִנֵּה הַנְּקֻדָּה הַזֹּאת הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, שֶׁהוּא קְבִיעָא וְקַיָּמָא, כִּי הִיא קְבוּעָה בִּקְדֻשָּׁתָהּ תָּמִיד וְאֵינָהּ יוֹצְאָה לַחוּץ, וְגַם אֵינָהּ מְאִירָה לְמַטָּה כִּי־אִם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת. וְזֶה בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַזִּוּוּג דִּקְדֻשָּׁה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ אוֹר הַנְּקֻדָּה מִבְּחִינַת יְסוֹד בְּרִית שָׁלוֹם לִבְחִינַת מַלְכוּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת "אִשָּׁה יִרְאַת הַשֵּׁם", הַיְנוּ לְבַת־זוּגוֹ; וְעַל־יְדֵי אוֹר הַנְּקֻדָּה הַזֹּאת נִתְתַּקֵּן בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וְעַל־כֵּן עִקַּר הַזִּוּוּג בְּשַׁבָּת, שֶׁאָז מְאִירָה הַנְּקֻדָּה הַנַּ"ל. אֲבָל כְּשֶׁחַס וְשָׁלוֹם מוֹצִיא הַטִּפָּה לְבַטָּלָה, נִמְצָא שֶׁחַס וְשָׁלוֹם מַמְשִׁיךְ אוֹר הַנְּקֻדָּה עַצְמָהּ שֶׁבִּיסוֹד לַחוּץ, וּכְאִלּוּ מַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם וְהוּא מְחַדֵּשׁ שְׁבִירַת כֵּלִים, וּכְאִלּוּ עוֹקֵר מַזָּלוֹ חַס וְשָׁלוֹם, כִּי חַס וְשָׁלוֹם עוֹקֵר הַנְּקֻדָּה שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ חַיּוּתוֹ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ שֶׁאֵין מוֹעִיל לוֹ תְּשׁוּבָה, כִּי עִקַּר הַתְּשׁוּבָה וְהַתִּקּוּן לְכָל הַחֲטָאִים הַנִּמְשָׁכִין מֵאֲהָבוֹת רָעוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, הוּא עַל־יְדֵי שֶׁמַּמְשִׁיךְ אוֹר הַחֶסֶד הַשּׁוֹרֶה אֵצֶל הַנְּקֻדָּה, אֲבָל זֶה שֶׁפָּגַם בְּהַנְּקֻדָּה עַצְמָהּ - לְהֵיכָן יָשׁוּב? אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן בֶּאֱמֶת אֵין לְךָ דָּבָר שֶׁעוֹמֵד בִּפְנֵי הַתְּשׁוּבָה, אַךְ עִקַּר תְּשׁוּבָתוֹ וְתִקּוּנוֹ הוּא רַק עַל־יְדֵי צַדִּיק הַדּוֹר, שֶׁהוּא הַנְּקֻדָּה הַכְּלָלִית וְהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּקֻדּוֹת, וְעַל־כֵּן יֶשׁ לוֹ כֹּחַ לְהָאִיר לוֹ הַנְּקֻדָּה מֵחָדָשׁ. גַּם הוּא מְעוֹרֵר וּמַמְשִׁיךְ עָלָיו אוֹר הַחֶסֶד חָדָשׁ לְגַמְרֵי, כִּי לְפִי הַחֶסֶד אֲשֶׁר מֵעוֹלָם לֹא הָיָה מוֹעִיל לוֹ תְּשׁוּבָה, כִּי מַה שֶּׁמּוֹעִיל תְּשׁוּבָה הוּא רַק מִצַּד הַחֶסֶד, וּמֵאַחַר שֶׁאָמְרוּ שֶׁלָּזֶה אֵין מוֹעִיל תְּשׁוּבָה, נִמְצָא שֶׁהַחֶסֶד אֲשֶׁר מֵעוֹלָם מְחַיֵּב זֹאת שֶׁלֹּא יוֹעִיל לוֹ מֵאַחַר שֶׁפָּגַם בְּאוֹר הַחֶסֶד עַצְמוֹ הַשּׁוֹרֶה אֵצֶל הַנְּקֻדָּה, עַל־כֵּן אֵין לוֹ תְּשׁוּבָה. וּכְשֶׁהַצַּדִּיק מְעוֹרֵר עָלָיו רַחֲמֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקַבֵּל תְּשׁוּבָתוֹ גַּם־כֵּן, נִמְצָא שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה עִמּוֹ חֶסֶד חָדָשׁ וְזֶה זֶה עִקַּר תִּקּוּנוֹ, כִּי חוֹזֵר לְקַבֵּל נְקֻדָּה חֲדָשָׁה וְאוֹר הַחֶסֶד חָדָשׁ (ליקוטי־הלכות, הלכות תפלין הלכה ב, אות יא). ב. עִקַּר תִּקּוּן פְּגָם זֶה בִּשְׁלֵמוּת הוּא רַק עַל־יְדֵי מָשִׁיחַ שֶׁיָּבוֹא בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, כִּי מָשִׁיחַ יָבוֹא לְתַקֵּן זֶה הַחֵטְא בְּיוֹתֵר כַּמּוּבָא, כִּי מָשִׁיחַ הוּא בְּחִינַת אוֹר הַחֶסֶד הֶחָדָשׁ הַמְתַקֵּן הַכֹּל, בְּחִינַת "וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ" (שם). ג. עִקַּר קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק הוּא עַל־יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית, כִּי צַדִּיק הוּא מָאן דְּנָטֵר בְּרִית, וּמִשָּׁם מִבְּחִינַת בְּרִית יוֹצְאִין כָּל הַדּוֹרוֹת, כִּי כָל הַדּוֹרוֹת נִמְשָׁכִין מֵהַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרֹאשׁ־בַּיִת, בִּבְחִינַת "קֹרֵא הַדֹּרוֹת מֵרֹאשׁ", וְעַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל שֵׁם ה' מִדּוֹר לְדוֹר. אֲבָל עַל־יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ וְהַסִּטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהֵם בְּחִינַת קְלִפַּת עֲמָלֵק וּפְגַם הַבְּרִית, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֵּם אוֹר הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁזְּעֵירִין אִנּוּן שֶׁזּוֹכִין לִשְׁמִירַת הַבְּרִית כָּרָאוּי, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם הַסִּטְרָא־אָחֳרָא הַנַּ"ל וּמַעְלִים מֵהֶם אוֹר הַצַּדִּיק וּמַרְחִיקָם מִמֶּנּוּ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֵּם שֵׁם ה', חַס וְשָׁלוֹם, וְגוֹבְרִים הַמְּאוֹרֵי־אֵשׁ. וְעִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הָאֵשׁ הוּא גַּם־כֵּן בְּתַאֲוָה זֹאת, כִּי יְנִיקָתָם מִבְּחִינַת אִשָּׁה וְכוּ' כַּיָּדוּעַ, וְעַל־כֵּן שָׁם עִקַּר הַמִּלְחָמָה שֶׁל הָאָדָם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֵּם בְּיוֹתֵר שֵׁם ה' וְאָז רוֹצֶה הַסִּטְרָא־אָחֳרָא בְּחִינַת קְלִפַּת הָמָן עֲמָלֵק לְכַלּוֹת לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, לְהַשְׁמִיד וְלַהֲרֹג וְכוּ', בְּחִינַת "וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד".
From everything one sees, one must understand hints for serving Hashem — especially when seeing something new. But since the evil eye wishes to grip every thing one sees and cause the holy remembrance to fade from the heart — which is the aspect of the hints mentioned — therefore the Sages established a blessing over every new thing one sees. For the blessing is the aspect of the good eye [tov a'yin], and through this the evil eye mentioned is subdued — and through this one can remind oneself of Hashem from every thing one sees. For from all things one sees one can understand and hear hints to draw close to His service, as it is written: "ask now the animals and they shall teach you, and the birds of the heavens and they shall tell you; or speak to the earth and it shall teach you, and the fish of the sea shall tell you" [Iyov 12:7–8]. And this is the aspect of what is written of King Shlomo: "he spoke about the trees from the cedar of Lebanon... he spoke about the animals..." — meaning he understood holy hints from all of them. But the choicest of all creation is the human being, from whom the most hints can be understood — except that since the human being has free choice and the power of triumph [netzachon] more than anyone, through this the opposite can also occur, G-d forbid: one's fellow draws one from the truth through one's bad competitive spirit — for the competitive spirit cannot bear the truth. Therefore one who is perceptive must reflect on one's ways when encountering a person — to see how to be saved from the evil eye in all its aspects, so as not to fall from one's truth through the strengthening of another's evil competitive spirit, and not to come oneself through one's own evil competitive spirit to hatred and dispute with one's fellow. The essential rectification for this is truth — to be completely firm in truth, and even so to find good points in one's fellow and love him even if he does not walk in one's ways. Then one can hear and understand hints from every person in the world, according to the person, place and time. And this is the aspect of the blessing shehecheyanu one must recite upon seeing a beloved friend — as explained in the text.
ֶהוּ כָּל תַּכְלִיתוֹ שֶׁלּ אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, כִּי זֶה כָּל שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא, עִקַּר חַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁיִּחְיוּ יִשְׂרָאֵל לָעוֹלָם הַבָּא, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת שֶׁל הַשָּׂגַת הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הַשְּׂעָרוֹת שֶׁל הַפֵּאוֹת וְהַזָּקָן, שֶׁהֵם בְּחִינַת מֹחִין גְּבוֹהִים מְאֹד, שֶׁהֵם בְּחִינַת מַקִּיפִין כְּנֶגֶד דַּעַת הָאָדָם, כַּמּוּבָן בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל, עַל־כֵּן אָסוּר לְגַלְּחָם כִּי הֵם צִנּוֹרוֹת עֶלְיוֹנִים שֶׁעַל־ יָדָם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת מִמַּקִּיף לִפְנִימִי, שֶׁזֶּה כָּל קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי כַּנַּ"ל. וּמֵחֲמַת שֶׁבִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ הַמַּקִּיפִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי, מֵעִבּוּר לְלֵדָה, וְלָזֶה צְרִיכִין צְעָקָה, כְּמוֹ צַעֲקַת הַיּוֹלֶדֶת קֹדֶם הַהוֹלָדָה, שֶׁזֶּה בְּבְּחִינַת אֱלֹקִים לַאֲרָמָא קָלָא. וּכְנֶגֶד זֶה הֵם בְּחִינַת הַשְּׂעָרוֹת שֶׁל הַפֵּאוֹת, כִּי "פֵּאָה" גִּימַטְרִיָּא "אֱלֹקִים" כַּמּוּבָא. וְעַל־כֵּן הִטְבִּיעַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּטֶבַע הָעוֹלָם שֶׁהַפֵּאוֹת גְּדֵלִים גַּם אֵצֶל הַתִּינוֹק, שֶׁאָז הַמֹּחִין עֲדַיִן בְּהֶעְלֵם גָּמוּר אֶצְלוֹ, וּכְמוֹ שֶׁהַתִּינוֹק גָּדֵל, כְּמוֹ־כֵן גְּדֵלִים הַמֹּחִין עִמּוֹ וְיוֹצְאִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וּמִזֶּה נִטְבָּע בְּטֶבַע הַתִּינוֹק לִצְעֹק קוֹלוֹת הַרְבֵּה, כִּי עִקַּר הוֹצָאַת הַמֹּחִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת מַקִּיפִין עַל־כָּל־פָּנִים הוּא עַל־יְדֵי הַצְּעָקָה בְּקוֹל, וְעַל־כֵּן גְּדֵלִים גַּם אָז אֶצְלוֹ שַׂעֲרוֹת הַפֵּאוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת הוֹצָאַת הַמַּקִּיפִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי, מֵעִבּוּר לְלֵדָה. אֲבָל שַׂעֲרוֹת הַזָּקָן, שֶׁהֵם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַמֹּחִין, כַּיָּדוּעַ בִּכְתָבִים שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין מִמַּקִּיף לִפְנִימִי, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַדַּעַת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תְּלֵיסַר תִּקּוּנֵי דִּיקְנָא, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְבִינִים וּמַשִּׂיגִים כָּל חִדּוּשֵׁי־תוֹרָה, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַדַּעַת מִמַּקִּיף לִפְנִים - עַל־כֵּן שַׂעֲרוֹת הַזָּקָן אֵינָם גְּדֵלִים כִּי־אִם בִּימֵי גַּדְלוּתוֹ שֶׁל הָאָדָם, שֶׁאָז זְמַן הַשְׁלָמַת הַמֹּחִין וְהַדַּעַת לְהַכְנִיס הַמַּקִּיפִין לִפְנִימִיּוּת הַדָּעַת. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין לַעֲשׂוֹתָם פְּנִימִיִּים הוּא עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, שֶׁהֵם תְּרֵין נִקְבֵי אֻדְנִין וּתְרֵין נִקְבֵי עֵינָא וּתְרֵין נִקְבֵי חוֹטְמָא וְנִקְבָא דְּפֻמָּא, וְהָעִקָּר הוּא הַפֶּה, שֶׁהוּא הַסּוֹף וְהַכְּלָל שֶׁל כָּל שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, כִּי שָׁם עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, בְּחִינַת: "מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה", עַל־כֵּן גִּדּוּל שַׂעֲרוֹת הַזָּקָן וְהַפֵּאוֹת (שֶׁעַל־יָדָם הַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין כַּנַּ"ל) הֵם סְמוּכִים לְשִׁבְעַת נִקְבֵי הָרֹאשׁ הַנַּ"ל. וְעַל־כֵּן עִקַּר גִּדּוּל הַזָּקָן (שֶׁעַל־יָדוֹ עִקַּר הַמְשָׁכַת הַמֹּחִין כַּנַּ"ל) הוּא אֵצֶל הַפֶּה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת כַּנַּ"ל. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּת הַמְשָׁכַת הַדַּעַת שֶׁל הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל הוּא לִזְכּוֹת לְהַמְשִׁיךְ אוֹתָם מִדּוֹר לְדוֹר, שֶׁזֶּה עִקַּר מִצְוַת הוֹלָדוֹת הַבָּנִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־כֵּן הַסָּרִיס שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִזְכּוֹת לְבָנִים, עַל־כֵּן אֵין לוֹ זָקָן, כִּי אֵינוֹ זוֹכֶה לְהַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁהֵם בְּחִינַת זָקָן כַּנַּ"ל (שם הל' ה, אותיות א ב ג ד ה). יח. כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַכֹּחוֹת שֶׁמְּקַבֵּל כָּל אֶחָד, כֻּלָּם הֵם בִּשְׁבִיל חַיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ שֶׁתָּלוּי בְּצַוָּארוֹ, שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם מְקַבֵּל הַמַּאֲכָל לְתוֹךְ גּוּפוֹ, שֶׁזֶּה חַיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ. וְכָל הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַחַיּוּת הַנַּ"ל מְקַבֵּל הָאָדָם דֶּרֶךְ הַלְוָאָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן עִקַּר סִלּוּק הַחוֹב וְהַהַלְוָאָה, שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שֶׁמַּחֲזִירִין הַחַיּוּת לְשָׁרְשׁוֹ, הוּא גַּם־כֵּן עַל־יְדֵי צַוָּארוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי דִּבּוּרֵי תְּפִלָּה שֶׁיּוֹצֵא מִצַּוָּארוֹ וּגְרוֹנוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וּמַעֲלֶה כָּל הַחַיּוּת וְהַכֹּחוֹת שֶׁקִּבֵּל דֶּרֶךְ שָׁם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת סִלּוּק הַחוֹבוֹת. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה וְעַל־יְדֵי־זֶה אֵינוֹ יָכוֹל לְסַלֵּק הַחוֹבוֹת, אֲזַי נֶחְשָׁב כְּמוֹ שֶׁנֶּחֱנָק בִּגְרוֹנוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַכְנִיס הָרוּחַ־ חַיִּים, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּת הָאָדָם כַּיָּדוּעַ; וְזֶה הַלֹּוֶה שֶׁפָּגַם בָּזֶה וְאֵינוֹ יָכוֹל לְסַלֵּק, נֶחְשָׁב כְּנֶחֱנָק בִּגְרוֹנוֹ מַמָּשׁ. וְזֶה מְרֻמָּז בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמְרוּ לְעִנְיַן עַרְבוּת: הֲרֵי שֶׁהָיָה חוֹנֵק אֶת חֲבֵרוֹ בַּשּׁוּק וְכוּ' (הל' אפותיקי, הל' א, אות כט). יט. הַנָּהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן וְכוּ', זֶה בְּחִינַת הַחַיּוּת הַנִּמְשָׁךְ מֵהָרֹאשׁ וְהַמֹּחַ לְתוֹךְ הַלֵּב כְּדֵי לְהַחֲיוֹת אֶת כָּל אֵיבְרֵי הַגּוּף. כִּי בִּכְלָלִיּוּת הָאָדָם נִקְרָא כְּלָלִיּוּת הָרֹאשׁ וְהַגֻּלְגַּלְתָּא בְּחִינַת עֵדֶן, שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ הַחָכְמָה וְהַמֹּחִין שֶׁהֵם הַחַיּוּת שֶׁל הָאָדָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ הַחַיּוּת לְתוֹךְ הַלֵּב שֶׁמִּמֶּנּוּ נִתְפָּרְדִין כָּל הַחַיּוּת וְכָל הַכֹּחוֹת לְכָל אֵיבְרֵי הָאָדָם שֶׁכְּלוּלִין בְּאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת הָאַרְבַּע מִדּוֹת. וְכֵן כָּל הַמִּדּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין וְנִתְפָּרְדִין מֵהַלֵּב שֶׁהוּא מְקוֹר כָּל הַמִּדּוֹת לְטוֹב וּלְרַע, כִּי עִקַּר כָּל הַמִּדּוֹת הֵם בַּלֵּב, וְהָעִקָּר לְהַמְשִׁיךְ שֹׁרֶשׁ הַחָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ לְהַחֲיוֹת וּלְהַשְׁקוֹת אֶת הַלֵּב, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ שֶׁל הָאָדָם בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, כִּי עֶצֶם הַחָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ רָחוֹק מְאֹד מִכָּל הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת רָעוֹת, וְעִקַּר הַמִּלְחָמָה - לְקַשֵּׁר הַחָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ עִם הַלֵּב בִּבְחִינַת "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ וְכוּ'". וְכֵן הַצַּדִּיק־הָאֱמֶת נֶגֶד הָעוֹלָם הוּא בְּחִינַת רֹאשׁ, וְהָעוֹלָם נֶגְדּוֹ הֵם בְּחִינַת גּוּף, וְעִקַּר הַתִּקּוּן - כְּשֶׁזּוֹכִין לִהְיוֹת מְקֹרָב וּמְקֻשָּׁר לְהַצַּדִּיק כְּמוֹ הַגּוּף עִם הָרֹאשׁ, שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ הַנָּהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן, דְּהַיְנוּ הַחַיּוּת מֵהַצַּדִּיק, לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן, שֶׁהוּא כְּלַל הַגּוּף שֶׁעִקָּרוֹ הַלֵּב, אֲשֶׁר מִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים, בְּחִינַת כָּל הַמִּדּוֹת הַכְּלוּלִים בְּאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת כַּנַּ"ל (הל' מצרנות, ה"ד, אות ט). כ. הָאָדָם וְכָל הַתָּלוּי בּוֹ וְנִלְוֶה אֵלָיו, הַכֹּל הוּא בִּבְחִינוֹת "סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה", כִּי כָּל דָּבָר יֶשׁ לוֹ שֹׁרֶשׁ לְמַעְלָה, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁבְּכָאן הַדָּבָר מֻצָּב אַרְצָה, כִּי מְלֻבָּשׁ בְּאַרְצִיּוּת וְגַשְׁמִיּוּת, אֲבָל רֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה, כִּי יֶשׁ בּוֹ חָכְמָה וָשֵׂכֶל שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ שֶׁמַּגִּיעַ עַד לַשָּׁמַיִם לְמָעְלָה. וְעִקַּר הַמִּלְחָמָה שֶׁל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר גַּשְׁמִיּוּת הַדָּבָר, רַק לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר כְּדֵי שֶׁיִּתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־ יְדֵי אוֹתוֹ הַדָּבָר, כִּי הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הוּא עִקַּר הַחַיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה וְכוּ'", וְהוּא אוֹר גָּדוֹל לְהָאִיר לְהָאָדָם שֶׁזּוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשֵּׂכֶל וְהַחַיּוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר לְקָרֵב אוֹתוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ (הל' פקדון ה"ד, אותיות יד יט). כא. עִנְיָן זֶה לְקַשֵּׁר הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת, דְּהַיְנוּ לְהִסְתַּכֵּל בְּכָל דָּבָר עַל הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי כָּל הַדְּבָרִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ - זֶה הָעִנְיָן הוּא גָּבֹהַּ וְנֶעְלָם מְאֹד מִבְּנֵי־אָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר עַל־יָדָהּ מַכְנִיעִין הַיֵּצֶר הָרָע וּמַגְבִּירִין הַיֵּצֶר טוֹב עַל הַיֵּצֶר הָרָע. וְכָל אֶחָד, כְּפִי מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת לִבּוֹ, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לְזֶה הַשֵּׂכֶל. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁמְּשַׁבֵּר הַתַּאֲווֹת צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צִמְצוּם בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס הַגְּבוּל לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת. מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁמְּשֻׁקָּע עֲדַיִן בְּתַאֲווֹת, שֶׁצָּרִיךְ בְּוַדַּאי לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס לֵידַע יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. עַל־כֵּן עִקַּר הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת הוּא הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא כְּלַל הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּכְשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאֵיזֶה דָּבָר, יֵדַע וְיַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ בְּזֶה הַדָּבָר שֵׂכֶל גָּדוֹל וִיכוֹלִין לְהַכִּיר בְּזֶה הַדָּבָר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְאִם יִזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין בָּזֶה אֵיזֶה שֵׂכֶל הַנּוֹגֵעַ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ - מַה טּוֹב; וְאִם לָאו - יְצַמְצֵם וְיִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, עַד שֶׁיְּזְכֶּה שֶׁיְּזַכֵּךְ גּוּפוֹ כָּרָאוּי, אָז יִזְכֶּה לְהָבִין כָּרָאוּי לוֹ. אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים אֲפִלּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הֵיטֵב הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, הוּא מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שֶׁבֶּאֱמֶת יֶשׁ בּוֹ חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל, כִּי "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־ זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ וְכוּ'" (שם אות כא). כב. שָׁמַיִם וָאָרֶץ הֵם בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת וְחִיצוֹנִיּוּת, וְעַל־כֵּן הָאָדָם הוֹלֵךְ בְּקוֹמָה זְקוּפָה בֵּין הַשָּׁמַיִם וּבֵין הָאָרֶץ, כִּי הוּא סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה, כִּי מְלֻבָּשׁ בְּגוּף שֶׁהוּא בְּחִינַת חִיצוֹנִיּוּת, בְּחִינַת אֶרֶץ, אֲבָל רֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה, כִּי הָאָדָם צָרִיךְ לְקַשֵּׁר הַכֹּל לְשָׁרְשׁוֹ שֶׁהוּא הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל, שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת כָּל דָּבָר וְחַיּוּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה וְכוּ'", וַאֲזַי הוּא חַי לְעוֹלָם (שם הלכה ד, אות כב). ברית – פגמו ותקונווְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ (שמות יט, ה): א. מִשְּׁבִירַת כְּלֵי חֶסֶד, מִזֶּה נִתְהַוּוּ כָּל אֲהָבוֹת רָעוֹת וּנְפוּלוֹת, וְאוֹר הַחֶסֶד נִשְׁאָר בִּיסוֹד דַּאֲצִילוּת, הַיְנוּ אֵצֶל הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת שָׁלוֹם, בְּחִינַת צַדִּיק. וְהִנֵּה בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ בְּחִינַת נְקֻדָּה, בְּחִינַת צַדִּיק, אַךְ עִקַּר אוֹר הַנְּקֻדָּה הַכְּלָלִית הוּא אֵצֶל הַצַּדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, שֶׁמִּמֶּנּוּ מְקַבְּלִין כָּל הַנְּקֻדּוֹת. וְהִנֵּה הַנְּקֻדָּה הַזֹּאת הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, שֶׁהוּא קְבִיעָא וְקַיָּמָא, כִּי הִיא קְבוּעָה בִּקְדֻשָּׁתָהּ תָּמִיד וְאֵינָהּ יוֹצְאָה לַחוּץ, וְגַם אֵינָהּ מְאִירָה לְמַטָּה כִּי־אִם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת. וְזֶה בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַזִּוּוּג דִּקְדֻשָּׁה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ אוֹר הַנְּקֻדָּה מִבְּחִינַת יְסוֹד בְּרִית שָׁלוֹם לִבְחִינַת מַלְכוּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת "אִשָּׁה יִרְאַת הַשֵּׁם", הַיְנוּ לְבַת־זוּגוֹ; וְעַל־יְדֵי אוֹר הַנְּקֻדָּה הַזֹּאת נִתְתַּקֵּן בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וְעַל־כֵּן עִקַּר הַזִּוּוּג בְּשַׁבָּת, שֶׁאָז מְאִירָה הַנְּקֻדָּה הַנַּ"ל. אֲבָל כְּשֶׁחַס וְשָׁלוֹם מוֹצִיא הַטִּפָּה לְבַטָּלָה, נִמְצָא שֶׁחַס וְשָׁלוֹם מַמְשִׁיךְ אוֹר הַנְּקֻדָּה עַצְמָהּ שֶׁבִּיסוֹד לַחוּץ, וּכְאִלּוּ מַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם וְהוּא מְחַדֵּשׁ שְׁבִירַת כֵּלִים, וּכְאִלּוּ עוֹקֵר מַזָּלוֹ חַס וְשָׁלוֹם, כִּי חַס וְשָׁלוֹם עוֹקֵר הַנְּקֻדָּה שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ חַיּוּתוֹ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ שֶׁאֵין מוֹעִיל לוֹ תְּשׁוּבָה, כִּי עִקַּר הַתְּשׁוּבָה וְהַתִּקּוּן לְכָל הַחֲטָאִים הַנִּמְשָׁכִין מֵאֲהָבוֹת רָעוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, הוּא עַל־יְדֵי שֶׁמַּמְשִׁיךְ אוֹר הַחֶסֶד הַשּׁוֹרֶה אֵצֶל הַנְּקֻדָּה, אֲבָל זֶה שֶׁפָּגַם בְּהַנְּקֻדָּה עַצְמָהּ - לְהֵיכָן יָשׁוּב? אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן בֶּאֱמֶת אֵין לְךָ דָּבָר שֶׁעוֹמֵד בִּפְנֵי הַתְּשׁוּבָה, אַךְ עִקַּר תְּשׁוּבָתוֹ וְתִקּוּנוֹ הוּא רַק עַל־יְדֵי צַדִּיק הַדּוֹר, שֶׁהוּא הַנְּקֻדָּה הַכְּלָלִית וְהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּקֻדּוֹת, וְעַל־כֵּן יֶשׁ לוֹ כֹּחַ לְהָאִיר לוֹ הַנְּקֻדָּה מֵחָדָשׁ. גַּם הוּא מְעוֹרֵר וּמַמְשִׁיךְ עָלָיו אוֹר הַחֶסֶד חָדָשׁ לְגַמְרֵי, כִּי לְפִי הַחֶסֶד אֲשֶׁר מֵעוֹלָם לֹא הָיָה מוֹעִיל לוֹ תְּשׁוּבָה, כִּי מַה שֶּׁמּוֹעִיל תְּשׁוּבָה הוּא רַק מִצַּד הַחֶסֶד, וּמֵאַחַר שֶׁאָמְרוּ שֶׁלָּזֶה אֵין מוֹעִיל תְּשׁוּבָה, נִמְצָא שֶׁהַחֶסֶד אֲשֶׁר מֵעוֹלָם מְחַיֵּב זֹאת שֶׁלֹּא יוֹעִיל לוֹ מֵאַחַר שֶׁפָּגַם בְּאוֹר הַחֶסֶד עַצְמוֹ הַשּׁוֹרֶה אֵצֶל הַנְּקֻדָּה, עַל־כֵּן אֵין לוֹ תְּשׁוּבָה. וּכְשֶׁהַצַּדִּיק מְעוֹרֵר עָלָיו רַחֲמֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקַבֵּל תְּשׁוּבָתוֹ גַּם־כֵּן, נִמְצָא שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה עִמּוֹ חֶסֶד חָדָשׁ וְזֶה זֶה עִקַּר תִּקּוּנוֹ, כִּי חוֹזֵר לְקַבֵּל נְקֻדָּה חֲדָשָׁה וְאוֹר הַחֶסֶד חָדָשׁ (ליקוטי־הלכות, הלכות תפלין הלכה ב, אות יא). ב. עִקַּר תִּקּוּן פְּגָם זֶה בִּשְׁלֵמוּת הוּא רַק עַל־יְדֵי מָשִׁיחַ שֶׁיָּבוֹא בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, כִּי מָשִׁיחַ יָבוֹא לְתַקֵּן זֶה הַחֵטְא בְּיוֹתֵר כַּמּוּבָא, כִּי מָשִׁיחַ הוּא בְּחִינַת אוֹר הַחֶסֶד הֶחָדָשׁ הַמְתַקֵּן הַכֹּל, בְּחִינַת "וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ" (שם). ג. עִקַּר קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק הוּא עַל־יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית, כִּי צַדִּיק הוּא מָאן דְּנָטֵר בְּרִית, וּמִשָּׁם מִבְּחִינַת בְּרִית יוֹצְאִין כָּל הַדּוֹרוֹת, כִּי כָל הַדּוֹרוֹת נִמְשָׁכִין מֵהַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרֹאשׁ־בַּיִת, בִּבְחִינַת "קֹרֵא הַדֹּרוֹת מֵרֹאשׁ", וְעַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל שֵׁם ה' מִדּוֹר לְדוֹר. אֲבָל עַל־יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ וְהַסִּטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהֵם בְּחִינַת קְלִפַּת עֲמָלֵק וּפְגַם הַבְּרִית, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֵּם אוֹר הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁזְּעֵירִין אִנּוּן שֶׁזּוֹכִין לִשְׁמִירַת הַבְּרִית כָּרָאוּי, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם הַסִּטְרָא־אָחֳרָא הַנַּ"ל וּמַעְלִים מֵהֶם אוֹר הַצַּדִּיק וּמַרְחִיקָם מִמֶּנּוּ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֵּם שֵׁם ה', חַס וְשָׁלוֹם, וְגוֹבְרִים הַמְּאוֹרֵי־אֵשׁ. וְעִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הָאֵשׁ הוּא גַּם־כֵּן בְּתַאֲוָה זֹאת, כִּי יְנִיקָתָם מִבְּחִינַת אִשָּׁה וְכוּ' כַּיָּדוּעַ, וְעַל־כֵּן שָׁם עִקַּר הַמִּלְחָמָה שֶׁל הָאָדָם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֵּם בְּיוֹתֵר שֵׁם ה' וְאָז רוֹצֶה הַסִּטְרָא־אָחֳרָא בְּחִינַת קְלִפַּת הָמָן עֲמָלֵק לְכַלּוֹת לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, לְהַשְׁמִיד וְלַהֲרֹג וְכוּ', בְּחִינַת "וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד".
All the power of the evil inclination and the desires — all are drawn from the aspect of small-mindedness [mochin d'katnus], from which comes the grip of all the judgments, from which comes all the power of the evil inclination. Therefore our Sages stated: a person does not transgress unless a spirit of foolishness has entered him — for all transgressions and damages come through the departure of knowing drawn from small-mindedness. Therefore the essential service of the person is to emerge from small-mindedness to large-mindedness [mochin d'gadlus]. For just as a person grows physically from small to large, with the essential growth being that one's knowledge grows more each time — which is the essential definition of the human being — so too a person must toil constantly in G-d's service until one merits to emerge each time from small-mindedness to large-mindedness. Meaning: through breaking all the desires and evil traits rooted in smallness, and engaging always in His service — through this one merits to know Him with complete knowledge in the aspect of large-mindedness. This is the essential service of the person all the days of his life, and so it is understood and explained in the writings of the Ari of blessed memory.
ֶהוּ כָּל תַּכְלִיתוֹ שֶׁלּ אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, כִּי זֶה כָּל שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא, עִקַּר חַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁיִּחְיוּ יִשְׂרָאֵל לָעוֹלָם הַבָּא, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת שֶׁל הַשָּׂגַת הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הַשְּׂעָרוֹת שֶׁל הַפֵּאוֹת וְהַזָּקָן, שֶׁהֵם בְּחִינַת מֹחִין גְּבוֹהִים מְאֹד, שֶׁהֵם בְּחִינַת מַקִּיפִין כְּנֶגֶד דַּעַת הָאָדָם, כַּמּוּבָן בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל, עַל־כֵּן אָסוּר לְגַלְּחָם כִּי הֵם צִנּוֹרוֹת עֶלְיוֹנִים שֶׁעַל־ יָדָם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת מִמַּקִּיף לִפְנִימִי, שֶׁזֶּה כָּל קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי כַּנַּ"ל. וּמֵחֲמַת שֶׁבִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ הַמַּקִּיפִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי, מֵעִבּוּר לְלֵדָה, וְלָזֶה צְרִיכִין צְעָקָה, כְּמוֹ צַעֲקַת הַיּוֹלֶדֶת קֹדֶם הַהוֹלָדָה, שֶׁזֶּה בְּבְּחִינַת אֱלֹקִים לַאֲרָמָא קָלָא. וּכְנֶגֶד זֶה הֵם בְּחִינַת הַשְּׂעָרוֹת שֶׁל הַפֵּאוֹת, כִּי "פֵּאָה" גִּימַטְרִיָּא "אֱלֹקִים" כַּמּוּבָא. וְעַל־כֵּן הִטְבִּיעַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּטֶבַע הָעוֹלָם שֶׁהַפֵּאוֹת גְּדֵלִים גַּם אֵצֶל הַתִּינוֹק, שֶׁאָז הַמֹּחִין עֲדַיִן בְּהֶעְלֵם גָּמוּר אֶצְלוֹ, וּכְמוֹ שֶׁהַתִּינוֹק גָּדֵל, כְּמוֹ־כֵן גְּדֵלִים הַמֹּחִין עִמּוֹ וְיוֹצְאִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וּמִזֶּה נִטְבָּע בְּטֶבַע הַתִּינוֹק לִצְעֹק קוֹלוֹת הַרְבֵּה, כִּי עִקַּר הוֹצָאַת הַמֹּחִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת מַקִּיפִין עַל־כָּל־פָּנִים הוּא עַל־יְדֵי הַצְּעָקָה בְּקוֹל, וְעַל־כֵּן גְּדֵלִים גַּם אָז אֶצְלוֹ שַׂעֲרוֹת הַפֵּאוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת הוֹצָאַת הַמַּקִּיפִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי, מֵעִבּוּר לְלֵדָה. אֲבָל שַׂעֲרוֹת הַזָּקָן, שֶׁהֵם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַמֹּחִין, כַּיָּדוּעַ בִּכְתָבִים שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין מִמַּקִּיף לִפְנִימִי, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַדַּעַת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תְּלֵיסַר תִּקּוּנֵי דִּיקְנָא, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְבִינִים וּמַשִּׂיגִים כָּל חִדּוּשֵׁי־תוֹרָה, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַדַּעַת מִמַּקִּיף לִפְנִים - עַל־כֵּן שַׂעֲרוֹת הַזָּקָן אֵינָם גְּדֵלִים כִּי־אִם בִּימֵי גַּדְלוּתוֹ שֶׁל הָאָדָם, שֶׁאָז זְמַן הַשְׁלָמַת הַמֹּחִין וְהַדַּעַת לְהַכְנִיס הַמַּקִּיפִין לִפְנִימִיּוּת הַדָּעַת. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין לַעֲשׂוֹתָם פְּנִימִיִּים הוּא עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, שֶׁהֵם תְּרֵין נִקְבֵי אֻדְנִין וּתְרֵין נִקְבֵי עֵינָא וּתְרֵין נִקְבֵי חוֹטְמָא וְנִקְבָא דְּפֻמָּא, וְהָעִקָּר הוּא הַפֶּה, שֶׁהוּא הַסּוֹף וְהַכְּלָל שֶׁל כָּל שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, כִּי שָׁם עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, בְּחִינַת: "מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה", עַל־כֵּן גִּדּוּל שַׂעֲרוֹת הַזָּקָן וְהַפֵּאוֹת (שֶׁעַל־יָדָם הַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין כַּנַּ"ל) הֵם סְמוּכִים לְשִׁבְעַת נִקְבֵי הָרֹאשׁ הַנַּ"ל. וְעַל־כֵּן עִקַּר גִּדּוּל הַזָּקָן (שֶׁעַל־יָדוֹ עִקַּר הַמְשָׁכַת הַמֹּחִין כַּנַּ"ל) הוּא אֵצֶל הַפֶּה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת כַּנַּ"ל. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּת הַמְשָׁכַת הַדַּעַת שֶׁל הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל הוּא לִזְכּוֹת לְהַמְשִׁיךְ אוֹתָם מִדּוֹר לְדוֹר, שֶׁזֶּה עִקַּר מִצְוַת הוֹלָדוֹת הַבָּנִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־כֵּן הַסָּרִיס שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִזְכּוֹת לְבָנִים, עַל־כֵּן אֵין לוֹ זָקָן, כִּי אֵינוֹ זוֹכֶה לְהַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁהֵם בְּחִינַת זָקָן כַּנַּ"ל (שם הל' ה, אותיות א ב ג ד ה). יח. כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַכֹּחוֹת שֶׁמְּקַבֵּל כָּל אֶחָד, כֻּלָּם הֵם בִּשְׁבִיל חַיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ שֶׁתָּלוּי בְּצַוָּארוֹ, שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם מְקַבֵּל הַמַּאֲכָל לְתוֹךְ גּוּפוֹ, שֶׁזֶּה חַיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ. וְכָל הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַחַיּוּת הַנַּ"ל מְקַבֵּל הָאָדָם דֶּרֶךְ הַלְוָאָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן עִקַּר סִלּוּק הַחוֹב וְהַהַלְוָאָה, שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שֶׁמַּחֲזִירִין הַחַיּוּת לְשָׁרְשׁוֹ, הוּא גַּם־כֵּן עַל־יְדֵי צַוָּארוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי דִּבּוּרֵי תְּפִלָּה שֶׁיּוֹצֵא מִצַּוָּארוֹ וּגְרוֹנוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וּמַעֲלֶה כָּל הַחַיּוּת וְהַכֹּחוֹת שֶׁקִּבֵּל דֶּרֶךְ שָׁם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת סִלּוּק הַחוֹבוֹת. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה וְעַל־יְדֵי־זֶה אֵינוֹ יָכוֹל לְסַלֵּק הַחוֹבוֹת, אֲזַי נֶחְשָׁב כְּמוֹ שֶׁנֶּחֱנָק בִּגְרוֹנוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַכְנִיס הָרוּחַ־ חַיִּים, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּת הָאָדָם כַּיָּדוּעַ; וְזֶה הַלֹּוֶה שֶׁפָּגַם בָּזֶה וְאֵינוֹ יָכוֹל לְסַלֵּק, נֶחְשָׁב כְּנֶחֱנָק בִּגְרוֹנוֹ מַמָּשׁ. וְזֶה מְרֻמָּז בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמְרוּ לְעִנְיַן עַרְבוּת: הֲרֵי שֶׁהָיָה חוֹנֵק אֶת חֲבֵרוֹ בַּשּׁוּק וְכוּ' (הל' אפותיקי, הל' א, אות כט). יט. הַנָּהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן וְכוּ', זֶה בְּחִינַת הַחַיּוּת הַנִּמְשָׁךְ מֵהָרֹאשׁ וְהַמֹּחַ לְתוֹךְ הַלֵּב כְּדֵי לְהַחֲיוֹת אֶת כָּל אֵיבְרֵי הַגּוּף. כִּי בִּכְלָלִיּוּת הָאָדָם נִקְרָא כְּלָלִיּוּת הָרֹאשׁ וְהַגֻּלְגַּלְתָּא בְּחִינַת עֵדֶן, שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ הַחָכְמָה וְהַמֹּחִין שֶׁהֵם הַחַיּוּת שֶׁל הָאָדָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ הַחַיּוּת לְתוֹךְ הַלֵּב שֶׁמִּמֶּנּוּ נִתְפָּרְדִין כָּל הַחַיּוּת וְכָל הַכֹּחוֹת לְכָל אֵיבְרֵי הָאָדָם שֶׁכְּלוּלִין בְּאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת הָאַרְבַּע מִדּוֹת. וְכֵן כָּל הַמִּדּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין וְנִתְפָּרְדִין מֵהַלֵּב שֶׁהוּא מְקוֹר כָּל הַמִּדּוֹת לְטוֹב וּלְרַע, כִּי עִקַּר כָּל הַמִּדּוֹת הֵם בַּלֵּב, וְהָעִקָּר לְהַמְשִׁיךְ שֹׁרֶשׁ הַחָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ לְהַחֲיוֹת וּלְהַשְׁקוֹת אֶת הַלֵּב, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ שֶׁל הָאָדָם בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, כִּי עֶצֶם הַחָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ רָחוֹק מְאֹד מִכָּל הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת רָעוֹת, וְעִקַּר הַמִּלְחָמָה - לְקַשֵּׁר הַחָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ עִם הַלֵּב בִּבְחִינַת "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ וְכוּ'". וְכֵן הַצַּדִּיק־הָאֱמֶת נֶגֶד הָעוֹלָם הוּא בְּחִינַת רֹאשׁ, וְהָעוֹלָם נֶגְדּוֹ הֵם בְּחִינַת גּוּף, וְעִקַּר הַתִּקּוּן - כְּשֶׁזּוֹכִין לִהְיוֹת מְקֹרָב וּמְקֻשָּׁר לְהַצַּדִּיק כְּמוֹ הַגּוּף עִם הָרֹאשׁ, שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ הַנָּהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן, דְּהַיְנוּ הַחַיּוּת מֵהַצַּדִּיק, לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן, שֶׁהוּא כְּלַל הַגּוּף שֶׁעִקָּרוֹ הַלֵּב, אֲשֶׁר מִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים, בְּחִינַת כָּל הַמִּדּוֹת הַכְּלוּלִים בְּאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת כַּנַּ"ל (הל' מצרנות, ה"ד, אות ט). כ. הָאָדָם וְכָל הַתָּלוּי בּוֹ וְנִלְוֶה אֵלָיו, הַכֹּל הוּא בִּבְחִינוֹת "סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה", כִּי כָּל דָּבָר יֶשׁ לוֹ שֹׁרֶשׁ לְמַעְלָה, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁבְּכָאן הַדָּבָר מֻצָּב אַרְצָה, כִּי מְלֻבָּשׁ בְּאַרְצִיּוּת וְגַשְׁמִיּוּת, אֲבָל רֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה, כִּי יֶשׁ בּוֹ חָכְמָה וָשֵׂכֶל שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ שֶׁמַּגִּיעַ עַד לַשָּׁמַיִם לְמָעְלָה. וְעִקַּר הַמִּלְחָמָה שֶׁל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר גַּשְׁמִיּוּת הַדָּבָר, רַק לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר כְּדֵי שֶׁיִּתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־ יְדֵי אוֹתוֹ הַדָּבָר, כִּי הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הוּא עִקַּר הַחַיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה וְכוּ'", וְהוּא אוֹר גָּדוֹל לְהָאִיר לְהָאָדָם שֶׁזּוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשֵּׂכֶל וְהַחַיּוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר לְקָרֵב אוֹתוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ (הל' פקדון ה"ד, אותיות יד יט). כא. עִנְיָן זֶה לְקַשֵּׁר הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת, דְּהַיְנוּ לְהִסְתַּכֵּל בְּכָל דָּבָר עַל הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי כָּל הַדְּבָרִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ - זֶה הָעִנְיָן הוּא גָּבֹהַּ וְנֶעְלָם מְאֹד מִבְּנֵי־אָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר עַל־יָדָהּ מַכְנִיעִין הַיֵּצֶר הָרָע וּמַגְבִּירִין הַיֵּצֶר טוֹב עַל הַיֵּצֶר הָרָע. וְכָל אֶחָד, כְּפִי מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת לִבּוֹ, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לְזֶה הַשֵּׂכֶל. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁמְּשַׁבֵּר הַתַּאֲווֹת צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צִמְצוּם בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס הַגְּבוּל לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת. מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁמְּשֻׁקָּע עֲדַיִן בְּתַאֲווֹת, שֶׁצָּרִיךְ בְּוַדַּאי לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס לֵידַע יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. עַל־כֵּן עִקַּר הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת הוּא הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא כְּלַל הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּכְשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאֵיזֶה דָּבָר, יֵדַע וְיַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ בְּזֶה הַדָּבָר שֵׂכֶל גָּדוֹל וִיכוֹלִין לְהַכִּיר בְּזֶה הַדָּבָר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְאִם יִזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין בָּזֶה אֵיזֶה שֵׂכֶל הַנּוֹגֵעַ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ - מַה טּוֹב; וְאִם לָאו - יְצַמְצֵם וְיִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, עַד שֶׁיְּזְכֶּה שֶׁיְּזַכֵּךְ גּוּפוֹ כָּרָאוּי, אָז יִזְכֶּה לְהָבִין כָּרָאוּי לוֹ. אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים אֲפִלּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הֵיטֵב הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, הוּא מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שֶׁבֶּאֱמֶת יֶשׁ בּוֹ חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל, כִּי "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־ זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ וְכוּ'" (שם אות כא). כב. שָׁמַיִם וָאָרֶץ הֵם בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת וְחִיצוֹנִיּוּת, וְעַל־כֵּן הָאָדָם הוֹלֵךְ בְּקוֹמָה זְקוּפָה בֵּין הַשָּׁמַיִם וּבֵין הָאָרֶץ, כִּי הוּא סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה, כִּי מְלֻבָּשׁ בְּגוּף שֶׁהוּא בְּחִינַת חִיצוֹנִיּוּת, בְּחִינַת אֶרֶץ, אֲבָל רֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה, כִּי הָאָדָם צָרִיךְ לְקַשֵּׁר הַכֹּל לְשָׁרְשׁוֹ שֶׁהוּא הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל, שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת כָּל דָּבָר וְחַיּוּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה וְכוּ'", וַאֲזַי הוּא חַי לְעוֹלָם (שם הלכה ד, אות כב). ברית – פגמו ותקונווְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ (שמות יט, ה): א. מִשְּׁבִירַת כְּלֵי חֶסֶד, מִזֶּה נִתְהַוּוּ כָּל אֲהָבוֹת רָעוֹת וּנְפוּלוֹת, וְאוֹר הַחֶסֶד נִשְׁאָר בִּיסוֹד דַּאֲצִילוּת, הַיְנוּ אֵצֶל הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת שָׁלוֹם, בְּחִינַת צַדִּיק. וְהִנֵּה בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ בְּחִינַת נְקֻדָּה, בְּחִינַת צַדִּיק, אַךְ עִקַּר אוֹר הַנְּקֻדָּה הַכְּלָלִית הוּא אֵצֶל הַצַּדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, שֶׁמִּמֶּנּוּ מְקַבְּלִין כָּל הַנְּקֻדּוֹת. וְהִנֵּה הַנְּקֻדָּה הַזֹּאת הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, שֶׁהוּא קְבִיעָא וְקַיָּמָא, כִּי הִיא קְבוּעָה בִּקְדֻשָּׁתָהּ תָּמִיד וְאֵינָהּ יוֹצְאָה לַחוּץ, וְגַם אֵינָהּ מְאִירָה לְמַטָּה כִּי־אִם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת. וְזֶה בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַזִּוּוּג דִּקְדֻשָּׁה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ אוֹר הַנְּקֻדָּה מִבְּחִינַת יְסוֹד בְּרִית שָׁלוֹם לִבְחִינַת מַלְכוּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת "אִשָּׁה יִרְאַת הַשֵּׁם", הַיְנוּ לְבַת־זוּגוֹ; וְעַל־יְדֵי אוֹר הַנְּקֻדָּה הַזֹּאת נִתְתַּקֵּן בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וְעַל־כֵּן עִקַּר הַזִּוּוּג בְּשַׁבָּת, שֶׁאָז מְאִירָה הַנְּקֻדָּה הַנַּ"ל. אֲבָל כְּשֶׁחַס וְשָׁלוֹם מוֹצִיא הַטִּפָּה לְבַטָּלָה, נִמְצָא שֶׁחַס וְשָׁלוֹם מַמְשִׁיךְ אוֹר הַנְּקֻדָּה עַצְמָהּ שֶׁבִּיסוֹד לַחוּץ, וּכְאִלּוּ מַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם וְהוּא מְחַדֵּשׁ שְׁבִירַת כֵּלִים, וּכְאִלּוּ עוֹקֵר מַזָּלוֹ חַס וְשָׁלוֹם, כִּי חַס וְשָׁלוֹם עוֹקֵר הַנְּקֻדָּה שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ חַיּוּתוֹ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ שֶׁאֵין מוֹעִיל לוֹ תְּשׁוּבָה, כִּי עִקַּר הַתְּשׁוּבָה וְהַתִּקּוּן לְכָל הַחֲטָאִים הַנִּמְשָׁכִין מֵאֲהָבוֹת רָעוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, הוּא עַל־יְדֵי שֶׁמַּמְשִׁיךְ אוֹר הַחֶסֶד הַשּׁוֹרֶה אֵצֶל הַנְּקֻדָּה, אֲבָל זֶה שֶׁפָּגַם בְּהַנְּקֻדָּה עַצְמָהּ - לְהֵיכָן יָשׁוּב? אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן בֶּאֱמֶת אֵין לְךָ דָּבָר שֶׁעוֹמֵד בִּפְנֵי הַתְּשׁוּבָה, אַךְ עִקַּר תְּשׁוּבָתוֹ וְתִקּוּנוֹ הוּא רַק עַל־יְדֵי צַדִּיק הַדּוֹר, שֶׁהוּא הַנְּקֻדָּה הַכְּלָלִית וְהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּקֻדּוֹת, וְעַל־כֵּן יֶשׁ לוֹ כֹּחַ לְהָאִיר לוֹ הַנְּקֻדָּה מֵחָדָשׁ. גַּם הוּא מְעוֹרֵר וּמַמְשִׁיךְ עָלָיו אוֹר הַחֶסֶד חָדָשׁ לְגַמְרֵי, כִּי לְפִי הַחֶסֶד אֲשֶׁר מֵעוֹלָם לֹא הָיָה מוֹעִיל לוֹ תְּשׁוּבָה, כִּי מַה שֶּׁמּוֹעִיל תְּשׁוּבָה הוּא רַק מִצַּד הַחֶסֶד, וּמֵאַחַר שֶׁאָמְרוּ שֶׁלָּזֶה אֵין מוֹעִיל תְּשׁוּבָה, נִמְצָא שֶׁהַחֶסֶד אֲשֶׁר מֵעוֹלָם מְחַיֵּב זֹאת שֶׁלֹּא יוֹעִיל לוֹ מֵאַחַר שֶׁפָּגַם בְּאוֹר הַחֶסֶד עַצְמוֹ הַשּׁוֹרֶה אֵצֶל הַנְּקֻדָּה, עַל־כֵּן אֵין לוֹ תְּשׁוּבָה. וּכְשֶׁהַצַּדִּיק מְעוֹרֵר עָלָיו רַחֲמֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקַבֵּל תְּשׁוּבָתוֹ גַּם־כֵּן, נִמְצָא שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה עִמּוֹ חֶסֶד חָדָשׁ וְזֶה זֶה עִקַּר תִּקּוּנוֹ, כִּי חוֹזֵר לְקַבֵּל נְקֻדָּה חֲדָשָׁה וְאוֹר הַחֶסֶד חָדָשׁ (ליקוטי־הלכות, הלכות תפלין הלכה ב, אות יא). ב. עִקַּר תִּקּוּן פְּגָם זֶה בִּשְׁלֵמוּת הוּא רַק עַל־יְדֵי מָשִׁיחַ שֶׁיָּבוֹא בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, כִּי מָשִׁיחַ יָבוֹא לְתַקֵּן זֶה הַחֵטְא בְּיוֹתֵר כַּמּוּבָא, כִּי מָשִׁיחַ הוּא בְּחִינַת אוֹר הַחֶסֶד הֶחָדָשׁ הַמְתַקֵּן הַכֹּל, בְּחִינַת "וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ" (שם). ג. עִקַּר קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק הוּא עַל־יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית, כִּי צַדִּיק הוּא מָאן דְּנָטֵר בְּרִית, וּמִשָּׁם מִבְּחִינַת בְּרִית יוֹצְאִין כָּל הַדּוֹרוֹת, כִּי כָל הַדּוֹרוֹת נִמְשָׁכִין מֵהַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרֹאשׁ־בַּיִת, בִּבְחִינַת "קֹרֵא הַדֹּרוֹת מֵרֹאשׁ", וְעַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל שֵׁם ה' מִדּוֹר לְדוֹר. אֲבָל עַל־יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ וְהַסִּטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהֵם בְּחִינַת קְלִפַּת עֲמָלֵק וּפְגַם הַבְּרִית, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֵּם אוֹר הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁזְּעֵירִין אִנּוּן שֶׁזּוֹכִין לִשְׁמִירַת הַבְּרִית כָּרָאוּי, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם הַסִּטְרָא־אָחֳרָא הַנַּ"ל וּמַעְלִים מֵהֶם אוֹר הַצַּדִּיק וּמַרְחִיקָם מִמֶּנּוּ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֵּם שֵׁם ה', חַס וְשָׁלוֹם, וְגוֹבְרִים הַמְּאוֹרֵי־אֵשׁ. וְעִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הָאֵשׁ הוּא גַּם־כֵּן בְּתַאֲוָה זֹאת, כִּי יְנִיקָתָם מִבְּחִינַת אִשָּׁה וְכוּ' כַּיָּדוּעַ, וְעַל־כֵּן שָׁם עִקַּר הַמִּלְחָמָה שֶׁל הָאָדָם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֵּם בְּיוֹתֵר שֵׁם ה' וְאָז רוֹצֶה הַסִּטְרָא־אָחֳרָא בְּחִינַת קְלִפַּת הָמָן עֲמָלֵק לְכַלּוֹת לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, לְהַשְׁמִיד וְלַהֲרֹג וְכוּ', בְּחִינַת "וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד".
Through charity a vessel is made to receive through it the outflow of the Supernal pleasantness — through which birth occurs and human beings multiply and His glory is magnified. For the entire creation existed for this, especially the creation of the human being who is the essential thing — all so that His glory be magnified through the human being. And the Supernal pleasantness mentioned is the aspect of the minds of the Land of Israel, which are the aspect of peace — for they make pleasantness with one another in the law, as our Sages stated. Therefore our Sages stated: jealousy, desire and honor remove a person from the world — for they are the opposite of all the above. For desire is the opposite of the sanctity of pleasantness — for all desires are drawn from the fall of the sweetnesses from the Supernal pleasantness. A person must reflect on his ways so as not to run after the sweetened pleasures of this world — but to sanctify oneself and to cleave to the Supernal pleasantness. Also through desire one diminishes charity, which is also the essential damage of pleasantness — for the essential outflow of pleasantness is through charity. Yet even so, even if one is already ensnared in one's desires, one could still be rectified through nullifying oneself before true G-d-fearers who could help in many ways. But because of the pursuit of honor — imagining that one's honor would be lost by drawing close to the truly G-d-fearing and upright — not only that, but the evil one strengthens itself upon one until one comes to jealousy and hatred, and one quarrels with them. And through pursuing honor one damages G-d's honor — and through this the fire of jealousy and dispute burns more in one. For through damaging honor one falls into the minds of outside the Land, which are the aspect of destroyers and dispute — the opposite of the pleasantness mentioned, which is the aspect of peace. And thereby one is removed from the world — in the aspect of "they remove a person from the world." For everything was created for the human being specifically so that His glory be magnified — and through damaging all this one is removed from the world. For whoever looks carefully at worldly people: the essential cause of the loss of eternal life is through the gathering together of all these three traits — for had one not pursued honor and removed jealousy and hatred from one's heart and drawn close to the truly G-d-fearing, one would certainly be saved from evil desires — and one would certainly have a good end.
ֶהוּ כָּל תַּכְלִיתוֹ שֶׁלּ אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, כִּי זֶה כָּל שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא, עִקַּר חַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁיִּחְיוּ יִשְׂרָאֵל לָעוֹלָם הַבָּא, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת שֶׁל הַשָּׂגַת הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הַשְּׂעָרוֹת שֶׁל הַפֵּאוֹת וְהַזָּקָן, שֶׁהֵם בְּחִינַת מֹחִין גְּבוֹהִים מְאֹד, שֶׁהֵם בְּחִינַת מַקִּיפִין כְּנֶגֶד דַּעַת הָאָדָם, כַּמּוּבָן בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל, עַל־כֵּן אָסוּר לְגַלְּחָם כִּי הֵם צִנּוֹרוֹת עֶלְיוֹנִים שֶׁעַל־ יָדָם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת מִמַּקִּיף לִפְנִימִי, שֶׁזֶּה כָּל קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי כַּנַּ"ל. וּמֵחֲמַת שֶׁבִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ הַמַּקִּיפִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי, מֵעִבּוּר לְלֵדָה, וְלָזֶה צְרִיכִין צְעָקָה, כְּמוֹ צַעֲקַת הַיּוֹלֶדֶת קֹדֶם הַהוֹלָדָה, שֶׁזֶּה בְּבְּחִינַת אֱלֹקִים לַאֲרָמָא קָלָא. וּכְנֶגֶד זֶה הֵם בְּחִינַת הַשְּׂעָרוֹת שֶׁל הַפֵּאוֹת, כִּי "פֵּאָה" גִּימַטְרִיָּא "אֱלֹקִים" כַּמּוּבָא. וְעַל־כֵּן הִטְבִּיעַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּטֶבַע הָעוֹלָם שֶׁהַפֵּאוֹת גְּדֵלִים גַּם אֵצֶל הַתִּינוֹק, שֶׁאָז הַמֹּחִין עֲדַיִן בְּהֶעְלֵם גָּמוּר אֶצְלוֹ, וּכְמוֹ שֶׁהַתִּינוֹק גָּדֵל, כְּמוֹ־כֵן גְּדֵלִים הַמֹּחִין עִמּוֹ וְיוֹצְאִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וּמִזֶּה נִטְבָּע בְּטֶבַע הַתִּינוֹק לִצְעֹק קוֹלוֹת הַרְבֵּה, כִּי עִקַּר הוֹצָאַת הַמֹּחִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת מַקִּיפִין עַל־כָּל־פָּנִים הוּא עַל־יְדֵי הַצְּעָקָה בְּקוֹל, וְעַל־כֵּן גְּדֵלִים גַּם אָז אֶצְלוֹ שַׂעֲרוֹת הַפֵּאוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת הוֹצָאַת הַמַּקִּיפִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי, מֵעִבּוּר לְלֵדָה. אֲבָל שַׂעֲרוֹת הַזָּקָן, שֶׁהֵם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַמֹּחִין, כַּיָּדוּעַ בִּכְתָבִים שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין מִמַּקִּיף לִפְנִימִי, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַדַּעַת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תְּלֵיסַר תִּקּוּנֵי דִּיקְנָא, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְבִינִים וּמַשִּׂיגִים כָּל חִדּוּשֵׁי־תוֹרָה, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַדַּעַת מִמַּקִּיף לִפְנִים - עַל־כֵּן שַׂעֲרוֹת הַזָּקָן אֵינָם גְּדֵלִים כִּי־אִם בִּימֵי גַּדְלוּתוֹ שֶׁל הָאָדָם, שֶׁאָז זְמַן הַשְׁלָמַת הַמֹּחִין וְהַדַּעַת לְהַכְנִיס הַמַּקִּיפִין לִפְנִימִיּוּת הַדָּעַת. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין לַעֲשׂוֹתָם פְּנִימִיִּים הוּא עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, שֶׁהֵם תְּרֵין נִקְבֵי אֻדְנִין וּתְרֵין נִקְבֵי עֵינָא וּתְרֵין נִקְבֵי חוֹטְמָא וְנִקְבָא דְּפֻמָּא, וְהָעִקָּר הוּא הַפֶּה, שֶׁהוּא הַסּוֹף וְהַכְּלָל שֶׁל כָּל שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, כִּי שָׁם עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, בְּחִינַת: "מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה", עַל־כֵּן גִּדּוּל שַׂעֲרוֹת הַזָּקָן וְהַפֵּאוֹת (שֶׁעַל־יָדָם הַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין כַּנַּ"ל) הֵם סְמוּכִים לְשִׁבְעַת נִקְבֵי הָרֹאשׁ הַנַּ"ל. וְעַל־כֵּן עִקַּר גִּדּוּל הַזָּקָן (שֶׁעַל־יָדוֹ עִקַּר הַמְשָׁכַת הַמֹּחִין כַּנַּ"ל) הוּא אֵצֶל הַפֶּה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת כַּנַּ"ל. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּת הַמְשָׁכַת הַדַּעַת שֶׁל הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל הוּא לִזְכּוֹת לְהַמְשִׁיךְ אוֹתָם מִדּוֹר לְדוֹר, שֶׁזֶּה עִקַּר מִצְוַת הוֹלָדוֹת הַבָּנִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־כֵּן הַסָּרִיס שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִזְכּוֹת לְבָנִים, עַל־כֵּן אֵין לוֹ זָקָן, כִּי אֵינוֹ זוֹכֶה לְהַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁהֵם בְּחִינַת זָקָן כַּנַּ"ל (שם הל' ה, אותיות א ב ג ד ה). יח. כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַכֹּחוֹת שֶׁמְּקַבֵּל כָּל אֶחָד, כֻּלָּם הֵם בִּשְׁבִיל חַיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ שֶׁתָּלוּי בְּצַוָּארוֹ, שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם מְקַבֵּל הַמַּאֲכָל לְתוֹךְ גּוּפוֹ, שֶׁזֶּה חַיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ. וְכָל הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַחַיּוּת הַנַּ"ל מְקַבֵּל הָאָדָם דֶּרֶךְ הַלְוָאָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן עִקַּר סִלּוּק הַחוֹב וְהַהַלְוָאָה, שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שֶׁמַּחֲזִירִין הַחַיּוּת לְשָׁרְשׁוֹ, הוּא גַּם־כֵּן עַל־יְדֵי צַוָּארוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי דִּבּוּרֵי תְּפִלָּה שֶׁיּוֹצֵא מִצַּוָּארוֹ וּגְרוֹנוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וּמַעֲלֶה כָּל הַחַיּוּת וְהַכֹּחוֹת שֶׁקִּבֵּל דֶּרֶךְ שָׁם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת סִלּוּק הַחוֹבוֹת. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה וְעַל־יְדֵי־זֶה אֵינוֹ יָכוֹל לְסַלֵּק הַחוֹבוֹת, אֲזַי נֶחְשָׁב כְּמוֹ שֶׁנֶּחֱנָק בִּגְרוֹנוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַכְנִיס הָרוּחַ־ חַיִּים, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּת הָאָדָם כַּיָּדוּעַ; וְזֶה הַלֹּוֶה שֶׁפָּגַם בָּזֶה וְאֵינוֹ יָכוֹל לְסַלֵּק, נֶחְשָׁב כְּנֶחֱנָק בִּגְרוֹנוֹ מַמָּשׁ. וְזֶה מְרֻמָּז בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמְרוּ לְעִנְיַן עַרְבוּת: הֲרֵי שֶׁהָיָה חוֹנֵק אֶת חֲבֵרוֹ בַּשּׁוּק וְכוּ' (הל' אפותיקי, הל' א, אות כט). יט. הַנָּהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן וְכוּ', זֶה בְּחִינַת הַחַיּוּת הַנִּמְשָׁךְ מֵהָרֹאשׁ וְהַמֹּחַ לְתוֹךְ הַלֵּב כְּדֵי לְהַחֲיוֹת אֶת כָּל אֵיבְרֵי הַגּוּף. כִּי בִּכְלָלִיּוּת הָאָדָם נִקְרָא כְּלָלִיּוּת הָרֹאשׁ וְהַגֻּלְגַּלְתָּא בְּחִינַת עֵדֶן, שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ הַחָכְמָה וְהַמֹּחִין שֶׁהֵם הַחַיּוּת שֶׁל הָאָדָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ הַחַיּוּת לְתוֹךְ הַלֵּב שֶׁמִּמֶּנּוּ נִתְפָּרְדִין כָּל הַחַיּוּת וְכָל הַכֹּחוֹת לְכָל אֵיבְרֵי הָאָדָם שֶׁכְּלוּלִין בְּאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת הָאַרְבַּע מִדּוֹת. וְכֵן כָּל הַמִּדּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין וְנִתְפָּרְדִין מֵהַלֵּב שֶׁהוּא מְקוֹר כָּל הַמִּדּוֹת לְטוֹב וּלְרַע, כִּי עִקַּר כָּל הַמִּדּוֹת הֵם בַּלֵּב, וְהָעִקָּר לְהַמְשִׁיךְ שֹׁרֶשׁ הַחָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ לְהַחֲיוֹת וּלְהַשְׁקוֹת אֶת הַלֵּב, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ שֶׁל הָאָדָם בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, כִּי עֶצֶם הַחָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ רָחוֹק מְאֹד מִכָּל הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת רָעוֹת, וְעִקַּר הַמִּלְחָמָה - לְקַשֵּׁר הַחָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ עִם הַלֵּב בִּבְחִינַת "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ וְכוּ'". וְכֵן הַצַּדִּיק־הָאֱמֶת נֶגֶד הָעוֹלָם הוּא בְּחִינַת רֹאשׁ, וְהָעוֹלָם נֶגְדּוֹ הֵם בְּחִינַת גּוּף, וְעִקַּר הַתִּקּוּן - כְּשֶׁזּוֹכִין לִהְיוֹת מְקֹרָב וּמְקֻשָּׁר לְהַצַּדִּיק כְּמוֹ הַגּוּף עִם הָרֹאשׁ, שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ הַנָּהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן, דְּהַיְנוּ הַחַיּוּת מֵהַצַּדִּיק, לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן, שֶׁהוּא כְּלַל הַגּוּף שֶׁעִקָּרוֹ הַלֵּב, אֲשֶׁר מִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים, בְּחִינַת כָּל הַמִּדּוֹת הַכְּלוּלִים בְּאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת כַּנַּ"ל (הל' מצרנות, ה"ד, אות ט). כ. הָאָדָם וְכָל הַתָּלוּי בּוֹ וְנִלְוֶה אֵלָיו, הַכֹּל הוּא בִּבְחִינוֹת "סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה", כִּי כָּל דָּבָר יֶשׁ לוֹ שֹׁרֶשׁ לְמַעְלָה, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁבְּכָאן הַדָּבָר מֻצָּב אַרְצָה, כִּי מְלֻבָּשׁ בְּאַרְצִיּוּת וְגַשְׁמִיּוּת, אֲבָל רֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה, כִּי יֶשׁ בּוֹ חָכְמָה וָשֵׂכֶל שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ שֶׁמַּגִּיעַ עַד לַשָּׁמַיִם לְמָעְלָה. וְעִקַּר הַמִּלְחָמָה שֶׁל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר גַּשְׁמִיּוּת הַדָּבָר, רַק לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר כְּדֵי שֶׁיִּתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־ יְדֵי אוֹתוֹ הַדָּבָר, כִּי הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הוּא עִקַּר הַחַיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה וְכוּ'", וְהוּא אוֹר גָּדוֹל לְהָאִיר לְהָאָדָם שֶׁזּוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשֵּׂכֶל וְהַחַיּוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר לְקָרֵב אוֹתוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ (הל' פקדון ה"ד, אותיות יד יט). כא. עִנְיָן זֶה לְקַשֵּׁר הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת, דְּהַיְנוּ לְהִסְתַּכֵּל בְּכָל דָּבָר עַל הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי כָּל הַדְּבָרִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ - זֶה הָעִנְיָן הוּא גָּבֹהַּ וְנֶעְלָם מְאֹד מִבְּנֵי־אָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר עַל־יָדָהּ מַכְנִיעִין הַיֵּצֶר הָרָע וּמַגְבִּירִין הַיֵּצֶר טוֹב עַל הַיֵּצֶר הָרָע. וְכָל אֶחָד, כְּפִי מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת לִבּוֹ, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לְזֶה הַשֵּׂכֶל. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁמְּשַׁבֵּר הַתַּאֲווֹת צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צִמְצוּם בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס הַגְּבוּל לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת. מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁמְּשֻׁקָּע עֲדַיִן בְּתַאֲווֹת, שֶׁצָּרִיךְ בְּוַדַּאי לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס לֵידַע יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. עַל־כֵּן עִקַּר הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת הוּא הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא כְּלַל הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּכְשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאֵיזֶה דָּבָר, יֵדַע וְיַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ בְּזֶה הַדָּבָר שֵׂכֶל גָּדוֹל וִיכוֹלִין לְהַכִּיר בְּזֶה הַדָּבָר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְאִם יִזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין בָּזֶה אֵיזֶה שֵׂכֶל הַנּוֹגֵעַ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ - מַה טּוֹב; וְאִם לָאו - יְצַמְצֵם וְיִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, עַד שֶׁיְּזְכֶּה שֶׁיְּזַכֵּךְ גּוּפוֹ כָּרָאוּי, אָז יִזְכֶּה לְהָבִין כָּרָאוּי לוֹ. אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים אֲפִלּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הֵיטֵב הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, הוּא מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שֶׁבֶּאֱמֶת יֶשׁ בּוֹ חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל, כִּי "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־ זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ וְכוּ'" (שם אות כא). כב. שָׁמַיִם וָאָרֶץ הֵם בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת וְחִיצוֹנִיּוּת, וְעַל־כֵּן הָאָדָם הוֹלֵךְ בְּקוֹמָה זְקוּפָה בֵּין הַשָּׁמַיִם וּבֵין הָאָרֶץ, כִּי הוּא סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה, כִּי מְלֻבָּשׁ בְּגוּף שֶׁהוּא בְּחִינַת חִיצוֹנִיּוּת, בְּחִינַת אֶרֶץ, אֲבָל רֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה, כִּי הָאָדָם צָרִיךְ לְקַשֵּׁר הַכֹּל לְשָׁרְשׁוֹ שֶׁהוּא הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל, שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת כָּל דָּבָר וְחַיּוּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה וְכוּ'", וַאֲזַי הוּא חַי לְעוֹלָם (שם הלכה ד, אות כב). ברית – פגמו ותקונווְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ (שמות יט, ה): א. מִשְּׁבִירַת כְּלֵי חֶסֶד, מִזֶּה נִתְהַוּוּ כָּל אֲהָבוֹת רָעוֹת וּנְפוּלוֹת, וְאוֹר הַחֶסֶד נִשְׁאָר בִּיסוֹד דַּאֲצִילוּת, הַיְנוּ אֵצֶל הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת שָׁלוֹם, בְּחִינַת צַדִּיק. וְהִנֵּה בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ בְּחִינַת נְקֻדָּה, בְּחִינַת צַדִּיק, אַךְ עִקַּר אוֹר הַנְּקֻדָּה הַכְּלָלִית הוּא אֵצֶל הַצַּדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, שֶׁמִּמֶּנּוּ מְקַבְּלִין כָּל הַנְּקֻדּוֹת. וְהִנֵּה הַנְּקֻדָּה הַזֹּאת הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, שֶׁהוּא קְבִיעָא וְקַיָּמָא, כִּי הִיא קְבוּעָה בִּקְדֻשָּׁתָהּ תָּמִיד וְאֵינָהּ יוֹצְאָה לַחוּץ, וְגַם אֵינָהּ מְאִירָה לְמַטָּה כִּי־אִם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת. וְזֶה בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַזִּוּוּג דִּקְדֻשָּׁה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ אוֹר הַנְּקֻדָּה מִבְּחִינַת יְסוֹד בְּרִית שָׁלוֹם לִבְחִינַת מַלְכוּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת "אִשָּׁה יִרְאַת הַשֵּׁם", הַיְנוּ לְבַת־זוּגוֹ; וְעַל־יְדֵי אוֹר הַנְּקֻדָּה הַזֹּאת נִתְתַּקֵּן בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וְעַל־כֵּן עִקַּר הַזִּוּוּג בְּשַׁבָּת, שֶׁאָז מְאִירָה הַנְּקֻדָּה הַנַּ"ל. אֲבָל כְּשֶׁחַס וְשָׁלוֹם מוֹצִיא הַטִּפָּה לְבַטָּלָה, נִמְצָא שֶׁחַס וְשָׁלוֹם מַמְשִׁיךְ אוֹר הַנְּקֻדָּה עַצְמָהּ שֶׁבִּיסוֹד לַחוּץ, וּכְאִלּוּ מַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם וְהוּא מְחַדֵּשׁ שְׁבִירַת כֵּלִים, וּכְאִלּוּ עוֹקֵר מַזָּלוֹ חַס וְשָׁלוֹם, כִּי חַס וְשָׁלוֹם עוֹקֵר הַנְּקֻדָּה שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ חַיּוּתוֹ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ שֶׁאֵין מוֹעִיל לוֹ תְּשׁוּבָה, כִּי עִקַּר הַתְּשׁוּבָה וְהַתִּקּוּן לְכָל הַחֲטָאִים הַנִּמְשָׁכִין מֵאֲהָבוֹת רָעוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, הוּא עַל־יְדֵי שֶׁמַּמְשִׁיךְ אוֹר הַחֶסֶד הַשּׁוֹרֶה אֵצֶל הַנְּקֻדָּה, אֲבָל זֶה שֶׁפָּגַם בְּהַנְּקֻדָּה עַצְמָהּ - לְהֵיכָן יָשׁוּב? אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן בֶּאֱמֶת אֵין לְךָ דָּבָר שֶׁעוֹמֵד בִּפְנֵי הַתְּשׁוּבָה, אַךְ עִקַּר תְּשׁוּבָתוֹ וְתִקּוּנוֹ הוּא רַק עַל־יְדֵי צַדִּיק הַדּוֹר, שֶׁהוּא הַנְּקֻדָּה הַכְּלָלִית וְהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּקֻדּוֹת, וְעַל־כֵּן יֶשׁ לוֹ כֹּחַ לְהָאִיר לוֹ הַנְּקֻדָּה מֵחָדָשׁ. גַּם הוּא מְעוֹרֵר וּמַמְשִׁיךְ עָלָיו אוֹר הַחֶסֶד חָדָשׁ לְגַמְרֵי, כִּי לְפִי הַחֶסֶד אֲשֶׁר מֵעוֹלָם לֹא הָיָה מוֹעִיל לוֹ תְּשׁוּבָה, כִּי מַה שֶּׁמּוֹעִיל תְּשׁוּבָה הוּא רַק מִצַּד הַחֶסֶד, וּמֵאַחַר שֶׁאָמְרוּ שֶׁלָּזֶה אֵין מוֹעִיל תְּשׁוּבָה, נִמְצָא שֶׁהַחֶסֶד אֲשֶׁר מֵעוֹלָם מְחַיֵּב זֹאת שֶׁלֹּא יוֹעִיל לוֹ מֵאַחַר שֶׁפָּגַם בְּאוֹר הַחֶסֶד עַצְמוֹ הַשּׁוֹרֶה אֵצֶל הַנְּקֻדָּה, עַל־כֵּן אֵין לוֹ תְּשׁוּבָה. וּכְשֶׁהַצַּדִּיק מְעוֹרֵר עָלָיו רַחֲמֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקַבֵּל תְּשׁוּבָתוֹ גַּם־כֵּן, נִמְצָא שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה עִמּוֹ חֶסֶד חָדָשׁ וְזֶה זֶה עִקַּר תִּקּוּנוֹ, כִּי חוֹזֵר לְקַבֵּל נְקֻדָּה חֲדָשָׁה וְאוֹר הַחֶסֶד חָדָשׁ (ליקוטי־הלכות, הלכות תפלין הלכה ב, אות יא). ב. עִקַּר תִּקּוּן פְּגָם זֶה בִּשְׁלֵמוּת הוּא רַק עַל־יְדֵי מָשִׁיחַ שֶׁיָּבוֹא בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, כִּי מָשִׁיחַ יָבוֹא לְתַקֵּן זֶה הַחֵטְא בְּיוֹתֵר כַּמּוּבָא, כִּי מָשִׁיחַ הוּא בְּחִינַת אוֹר הַחֶסֶד הֶחָדָשׁ הַמְתַקֵּן הַכֹּל, בְּחִינַת "וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ" (שם). ג. עִקַּר קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק הוּא עַל־יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית, כִּי צַדִּיק הוּא מָאן דְּנָטֵר בְּרִית, וּמִשָּׁם מִבְּחִינַת בְּרִית יוֹצְאִין כָּל הַדּוֹרוֹת, כִּי כָל הַדּוֹרוֹת נִמְשָׁכִין מֵהַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרֹאשׁ־בַּיִת, בִּבְחִינַת "קֹרֵא הַדֹּרוֹת מֵרֹאשׁ", וְעַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל שֵׁם ה' מִדּוֹר לְדוֹר. אֲבָל עַל־יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ וְהַסִּטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהֵם בְּחִינַת קְלִפַּת עֲמָלֵק וּפְגַם הַבְּרִית, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֵּם אוֹר הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁזְּעֵירִין אִנּוּן שֶׁזּוֹכִין לִשְׁמִירַת הַבְּרִית כָּרָאוּי, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם הַסִּטְרָא־אָחֳרָא הַנַּ"ל וּמַעְלִים מֵהֶם אוֹר הַצַּדִּיק וּמַרְחִיקָם מִמֶּנּוּ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֵּם שֵׁם ה', חַס וְשָׁלוֹם, וְגוֹבְרִים הַמְּאוֹרֵי־אֵשׁ. וְעִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הָאֵשׁ הוּא גַּם־כֵּן בְּתַאֲוָה זֹאת, כִּי יְנִיקָתָם מִבְּחִינַת אִשָּׁה וְכוּ' כַּיָּדוּעַ, וְעַל־כֵּן שָׁם עִקַּר הַמִּלְחָמָה שֶׁל הָאָדָם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֵּם בְּיוֹתֵר שֵׁם ה' וְאָז רוֹצֶה הַסִּטְרָא־אָחֳרָא בְּחִינַת קְלִפַּת הָמָן עֲמָלֵק לְכַלּוֹת לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, לְהַשְׁמִיד וְלַהֲרֹג וְכוּ', בְּחִינַת "וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד".
Even though all Israel are considered as one person — for at their root they are included in one — even so, each Israelite has his own boundary and contraction in G-d's service. For each person's knowledge differs from another's, and each has his own measure in his heart according to his level — in the aspect of "her husband is known at the gates" [Mishlei 31:23] — each according to what he estimates in his heart. And so each serves Hashem according to his own good traits: one has this good trait, and another has a different one; one is careful with this commandment, and another with a different one. And even though certainly every Israelite must also receive the good point of his fellow — even so, even in this it is forbidden to break the boundary, not to be inflamed beyond one's level to enter another's boundary. For sometimes even proper Israelites can cause one another to fall through differences of opinion. Therefore one must also be careful in this not to be inflamed beyond one's level — lest it be in the aspect of demolition, G-d forbid, and so as not to demolish the boundary between oneself and one's fellow. And this is the aspect of what in the Temple all Israel gathered as one person — and even so each stood in his boundary, in the aspect of "they stood pressed yet prostrated spaciously" — that one not hear the confession of another, as our Sages stated. For each must return to Hashem according to his level.
ֶהוּ כָּל תַּכְלִיתוֹ שֶׁלּ אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, כִּי זֶה כָּל שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא, עִקַּר חַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁיִּחְיוּ יִשְׂרָאֵל לָעוֹלָם הַבָּא, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת שֶׁל הַשָּׂגַת הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הַשְּׂעָרוֹת שֶׁל הַפֵּאוֹת וְהַזָּקָן, שֶׁהֵם בְּחִינַת מֹחִין גְּבוֹהִים מְאֹד, שֶׁהֵם בְּחִינַת מַקִּיפִין כְּנֶגֶד דַּעַת הָאָדָם, כַּמּוּבָן בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל, עַל־כֵּן אָסוּר לְגַלְּחָם כִּי הֵם צִנּוֹרוֹת עֶלְיוֹנִים שֶׁעַל־ יָדָם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַדַּעַת מִמַּקִּיף לִפְנִימִי, שֶׁזֶּה כָּל קְדֻשַּׁת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי כַּנַּ"ל. וּמֵחֲמַת שֶׁבִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ הַמַּקִּיפִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי, מֵעִבּוּר לְלֵדָה, וְלָזֶה צְרִיכִין צְעָקָה, כְּמוֹ צַעֲקַת הַיּוֹלֶדֶת קֹדֶם הַהוֹלָדָה, שֶׁזֶּה בְּבְּחִינַת אֱלֹקִים לַאֲרָמָא קָלָא. וּכְנֶגֶד זֶה הֵם בְּחִינַת הַשְּׂעָרוֹת שֶׁל הַפֵּאוֹת, כִּי "פֵּאָה" גִּימַטְרִיָּא "אֱלֹקִים" כַּמּוּבָא. וְעַל־כֵּן הִטְבִּיעַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּטֶבַע הָעוֹלָם שֶׁהַפֵּאוֹת גְּדֵלִים גַּם אֵצֶל הַתִּינוֹק, שֶׁאָז הַמֹּחִין עֲדַיִן בְּהֶעְלֵם גָּמוּר אֶצְלוֹ, וּכְמוֹ שֶׁהַתִּינוֹק גָּדֵל, כְּמוֹ־כֵן גְּדֵלִים הַמֹּחִין עִמּוֹ וְיוֹצְאִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וּמִזֶּה נִטְבָּע בְּטֶבַע הַתִּינוֹק לִצְעֹק קוֹלוֹת הַרְבֵּה, כִּי עִקַּר הוֹצָאַת הַמֹּחִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת מַקִּיפִין עַל־כָּל־פָּנִים הוּא עַל־יְדֵי הַצְּעָקָה בְּקוֹל, וְעַל־כֵּן גְּדֵלִים גַּם אָז אֶצְלוֹ שַׂעֲרוֹת הַפֵּאוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת הוֹצָאַת הַמַּקִּיפִין מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי, מֵעִבּוּר לְלֵדָה. אֲבָל שַׂעֲרוֹת הַזָּקָן, שֶׁהֵם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַמֹּחִין, כַּיָּדוּעַ בִּכְתָבִים שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין מִמַּקִּיף לִפְנִימִי, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַדַּעַת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תְּלֵיסַר תִּקּוּנֵי דִּיקְנָא, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְבִינִים וּמַשִּׂיגִים כָּל חִדּוּשֵׁי־תוֹרָה, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַדַּעַת מִמַּקִּיף לִפְנִים - עַל־כֵּן שַׂעֲרוֹת הַזָּקָן אֵינָם גְּדֵלִים כִּי־אִם בִּימֵי גַּדְלוּתוֹ שֶׁל הָאָדָם, שֶׁאָז זְמַן הַשְׁלָמַת הַמֹּחִין וְהַדַּעַת לְהַכְנִיס הַמַּקִּיפִין לִפְנִימִיּוּת הַדָּעַת. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין לַעֲשׂוֹתָם פְּנִימִיִּים הוּא עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, שֶׁהֵם תְּרֵין נִקְבֵי אֻדְנִין וּתְרֵין נִקְבֵי עֵינָא וּתְרֵין נִקְבֵי חוֹטְמָא וְנִקְבָא דְּפֻמָּא, וְהָעִקָּר הוּא הַפֶּה, שֶׁהוּא הַסּוֹף וְהַכְּלָל שֶׁל כָּל שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, כִּי שָׁם עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, בְּחִינַת: "מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה", עַל־כֵּן גִּדּוּל שַׂעֲרוֹת הַזָּקָן וְהַפֵּאוֹת (שֶׁעַל־יָדָם הַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין כַּנַּ"ל) הֵם סְמוּכִים לְשִׁבְעַת נִקְבֵי הָרֹאשׁ הַנַּ"ל. וְעַל־כֵּן עִקַּר גִּדּוּל הַזָּקָן (שֶׁעַל־יָדוֹ עִקַּר הַמְשָׁכַת הַמֹּחִין כַּנַּ"ל) הוּא אֵצֶל הַפֶּה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת כַּנַּ"ל. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּת הַמְשָׁכַת הַדַּעַת שֶׁל הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל הוּא לִזְכּוֹת לְהַמְשִׁיךְ אוֹתָם מִדּוֹר לְדוֹר, שֶׁזֶּה עִקַּר מִצְוַת הוֹלָדוֹת הַבָּנִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־כֵּן הַסָּרִיס שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִזְכּוֹת לְבָנִים, עַל־כֵּן אֵין לוֹ זָקָן, כִּי אֵינוֹ זוֹכֶה לְהַמְשָׁכַת הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁהֵם בְּחִינַת זָקָן כַּנַּ"ל (שם הל' ה, אותיות א ב ג ד ה). יח. כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַכֹּחוֹת שֶׁמְּקַבֵּל כָּל אֶחָד, כֻּלָּם הֵם בִּשְׁבִיל חַיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ שֶׁתָּלוּי בְּצַוָּארוֹ, שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם מְקַבֵּל הַמַּאֲכָל לְתוֹךְ גּוּפוֹ, שֶׁזֶּה חַיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ. וְכָל הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַחַיּוּת הַנַּ"ל מְקַבֵּל הָאָדָם דֶּרֶךְ הַלְוָאָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן עִקַּר סִלּוּק הַחוֹב וְהַהַלְוָאָה, שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שֶׁמַּחֲזִירִין הַחַיּוּת לְשָׁרְשׁוֹ, הוּא גַּם־כֵּן עַל־יְדֵי צַוָּארוֹ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי דִּבּוּרֵי תְּפִלָּה שֶׁיּוֹצֵא מִצַּוָּארוֹ וּגְרוֹנוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וּמַעֲלֶה כָּל הַחַיּוּת וְהַכֹּחוֹת שֶׁקִּבֵּל דֶּרֶךְ שָׁם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת סִלּוּק הַחוֹבוֹת. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה וְעַל־יְדֵי־זֶה אֵינוֹ יָכוֹל לְסַלֵּק הַחוֹבוֹת, אֲזַי נֶחְשָׁב כְּמוֹ שֶׁנֶּחֱנָק בִּגְרוֹנוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַכְנִיס הָרוּחַ־ חַיִּים, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּת הָאָדָם כַּיָּדוּעַ; וְזֶה הַלֹּוֶה שֶׁפָּגַם בָּזֶה וְאֵינוֹ יָכוֹל לְסַלֵּק, נֶחְשָׁב כְּנֶחֱנָק בִּגְרוֹנוֹ מַמָּשׁ. וְזֶה מְרֻמָּז בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָמְרוּ לְעִנְיַן עַרְבוּת: הֲרֵי שֶׁהָיָה חוֹנֵק אֶת חֲבֵרוֹ בַּשּׁוּק וְכוּ' (הל' אפותיקי, הל' א, אות כט). יט. הַנָּהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן וְכוּ', זֶה בְּחִינַת הַחַיּוּת הַנִּמְשָׁךְ מֵהָרֹאשׁ וְהַמֹּחַ לְתוֹךְ הַלֵּב כְּדֵי לְהַחֲיוֹת אֶת כָּל אֵיבְרֵי הַגּוּף. כִּי בִּכְלָלִיּוּת הָאָדָם נִקְרָא כְּלָלִיּוּת הָרֹאשׁ וְהַגֻּלְגַּלְתָּא בְּחִינַת עֵדֶן, שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ הַחָכְמָה וְהַמֹּחִין שֶׁהֵם הַחַיּוּת שֶׁל הָאָדָם, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ הַחַיּוּת לְתוֹךְ הַלֵּב שֶׁמִּמֶּנּוּ נִתְפָּרְדִין כָּל הַחַיּוּת וְכָל הַכֹּחוֹת לְכָל אֵיבְרֵי הָאָדָם שֶׁכְּלוּלִין בְּאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת הָאַרְבַּע מִדּוֹת. וְכֵן כָּל הַמִּדּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין וְנִתְפָּרְדִין מֵהַלֵּב שֶׁהוּא מְקוֹר כָּל הַמִּדּוֹת לְטוֹב וּלְרַע, כִּי עִקַּר כָּל הַמִּדּוֹת הֵם בַּלֵּב, וְהָעִקָּר לְהַמְשִׁיךְ שֹׁרֶשׁ הַחָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ לְהַחֲיוֹת וּלְהַשְׁקוֹת אֶת הַלֵּב, שֶׁזֶּה עִקַּר חַיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ שֶׁל הָאָדָם בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, כִּי עֶצֶם הַחָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ רָחוֹק מְאֹד מִכָּל הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת רָעוֹת, וְעִקַּר הַמִּלְחָמָה - לְקַשֵּׁר הַחָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ עִם הַלֵּב בִּבְחִינַת "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ וְכוּ'". וְכֵן הַצַּדִּיק־הָאֱמֶת נֶגֶד הָעוֹלָם הוּא בְּחִינַת רֹאשׁ, וְהָעוֹלָם נֶגְדּוֹ הֵם בְּחִינַת גּוּף, וְעִקַּר הַתִּקּוּן - כְּשֶׁזּוֹכִין לִהְיוֹת מְקֹרָב וּמְקֻשָּׁר לְהַצַּדִּיק כְּמוֹ הַגּוּף עִם הָרֹאשׁ, שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ הַנָּהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן, דְּהַיְנוּ הַחַיּוּת מֵהַצַּדִּיק, לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן, שֶׁהוּא כְּלַל הַגּוּף שֶׁעִקָּרוֹ הַלֵּב, אֲשֶׁר מִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים, בְּחִינַת כָּל הַמִּדּוֹת הַכְּלוּלִים בְּאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת כַּנַּ"ל (הל' מצרנות, ה"ד, אות ט). כ. הָאָדָם וְכָל הַתָּלוּי בּוֹ וְנִלְוֶה אֵלָיו, הַכֹּל הוּא בִּבְחִינוֹת "סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה", כִּי כָּל דָּבָר יֶשׁ לוֹ שֹׁרֶשׁ לְמַעְלָה, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁבְּכָאן הַדָּבָר מֻצָּב אַרְצָה, כִּי מְלֻבָּשׁ בְּאַרְצִיּוּת וְגַשְׁמִיּוּת, אֲבָל רֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה, כִּי יֶשׁ בּוֹ חָכְמָה וָשֵׂכֶל שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ שֶׁמַּגִּיעַ עַד לַשָּׁמַיִם לְמָעְלָה. וְעִקַּר הַמִּלְחָמָה שֶׁל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר גַּשְׁמִיּוּת הַדָּבָר, רַק לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר כְּדֵי שֶׁיִּתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־ יְדֵי אוֹתוֹ הַדָּבָר, כִּי הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הוּא עִקַּר הַחַיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה וְכוּ'", וְהוּא אוֹר גָּדוֹל לְהָאִיר לְהָאָדָם שֶׁזּוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשֵּׂכֶל וְהַחַיּוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר לְקָרֵב אוֹתוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ (הל' פקדון ה"ד, אותיות יד יט). כא. עִנְיָן זֶה לְקַשֵּׁר הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת, דְּהַיְנוּ לְהִסְתַּכֵּל בְּכָל דָּבָר עַל הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי כָּל הַדְּבָרִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ - זֶה הָעִנְיָן הוּא גָּבֹהַּ וְנֶעְלָם מְאֹד מִבְּנֵי־אָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר עַל־יָדָהּ מַכְנִיעִין הַיֵּצֶר הָרָע וּמַגְבִּירִין הַיֵּצֶר טוֹב עַל הַיֵּצֶר הָרָע. וְכָל אֶחָד, כְּפִי מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת לִבּוֹ, כְּמוֹ־כֵן זוֹכֶה לְזֶה הַשֵּׂכֶל. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁמְּשַׁבֵּר הַתַּאֲווֹת צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צִמְצוּם בְּשִׂכְלוֹ, שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס הַגְּבוּל לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֵין לוֹ רְשׁוּת. מִכָּל־שֶׁכֵּן מִי שֶׁמְּשֻׁקָּע עֲדַיִן בְּתַאֲווֹת, שֶׁצָּרִיךְ בְּוַדַּאי לְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ שֶׁלֹּא יֶהֱרֹס לֵידַע יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. עַל־כֵּן עִקַּר הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת הוּא הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא כְּלַל הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה", הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְנַהֵג בְּכָל דָּבָר עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּכְשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּאֵיזֶה דָּבָר, יֵדַע וְיַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ בְּזֶה הַדָּבָר שֵׂכֶל גָּדוֹל וִיכוֹלִין לְהַכִּיר בְּזֶה הַדָּבָר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְאִם יִזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין בָּזֶה אֵיזֶה שֵׂכֶל הַנּוֹגֵעַ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ - מַה טּוֹב; וְאִם לָאו - יְצַמְצֵם וְיִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, עַד שֶׁיְּזְכֶּה שֶׁיְּזַכֵּךְ גּוּפוֹ כָּרָאוּי, אָז יִזְכֶּה לְהָבִין כָּרָאוּי לוֹ. אֲבָל עַל־כָּל־פָּנִים אֲפִלּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הֵיטֵב הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר, הוּא מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שֶׁבֶּאֱמֶת יֶשׁ בּוֹ חָכְמָה וְשֵׂכֶל גָּדוֹל, כִּי "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ", וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב עַל־יְדֵי־זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־ זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ וְכוּ'" (שם אות כא). כב. שָׁמַיִם וָאָרֶץ הֵם בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת וְחִיצוֹנִיּוּת, וְעַל־כֵּן הָאָדָם הוֹלֵךְ בְּקוֹמָה זְקוּפָה בֵּין הַשָּׁמַיִם וּבֵין הָאָרֶץ, כִּי הוּא סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה, כִּי מְלֻבָּשׁ בְּגוּף שֶׁהוּא בְּחִינַת חִיצוֹנִיּוּת, בְּחִינַת אֶרֶץ, אֲבָל רֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה, כִּי הָאָדָם צָרִיךְ לְקַשֵּׁר הַכֹּל לְשָׁרְשׁוֹ שֶׁהוּא הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל, שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת כָּל דָּבָר וְחַיּוּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה וְכוּ'", וַאֲזַי הוּא חַי לְעוֹלָם (שם הלכה ד, אות כב). ברית – פגמו ותקונווְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ (שמות יט, ה): א. מִשְּׁבִירַת כְּלֵי חֶסֶד, מִזֶּה נִתְהַוּוּ כָּל אֲהָבוֹת רָעוֹת וּנְפוּלוֹת, וְאוֹר הַחֶסֶד נִשְׁאָר בִּיסוֹד דַּאֲצִילוּת, הַיְנוּ אֵצֶל הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת שָׁלוֹם, בְּחִינַת צַדִּיק. וְהִנֵּה בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ בְּחִינַת נְקֻדָּה, בְּחִינַת צַדִּיק, אַךְ עִקַּר אוֹר הַנְּקֻדָּה הַכְּלָלִית הוּא אֵצֶל הַצַּדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, שֶׁמִּמֶּנּוּ מְקַבְּלִין כָּל הַנְּקֻדּוֹת. וְהִנֵּה הַנְּקֻדָּה הַזֹּאת הוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, שֶׁהוּא קְבִיעָא וְקַיָּמָא, כִּי הִיא קְבוּעָה בִּקְדֻשָּׁתָהּ תָּמִיד וְאֵינָהּ יוֹצְאָה לַחוּץ, וְגַם אֵינָהּ מְאִירָה לְמַטָּה כִּי־אִם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת. וְזֶה בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַזִּוּוּג דִּקְדֻשָּׁה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ אוֹר הַנְּקֻדָּה מִבְּחִינַת יְסוֹד בְּרִית שָׁלוֹם לִבְחִינַת מַלְכוּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת "אִשָּׁה יִרְאַת הַשֵּׁם", הַיְנוּ לְבַת־זוּגוֹ; וְעַל־יְדֵי אוֹר הַנְּקֻדָּה הַזֹּאת נִתְתַּקֵּן בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וְעַל־כֵּן עִקַּר הַזִּוּוּג בְּשַׁבָּת, שֶׁאָז מְאִירָה הַנְּקֻדָּה הַנַּ"ל. אֲבָל כְּשֶׁחַס וְשָׁלוֹם מוֹצִיא הַטִּפָּה לְבַטָּלָה, נִמְצָא שֶׁחַס וְשָׁלוֹם מַמְשִׁיךְ אוֹר הַנְּקֻדָּה עַצְמָהּ שֶׁבִּיסוֹד לַחוּץ, וּכְאִלּוּ מַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם וְהוּא מְחַדֵּשׁ שְׁבִירַת כֵּלִים, וּכְאִלּוּ עוֹקֵר מַזָּלוֹ חַס וְשָׁלוֹם, כִּי חַס וְשָׁלוֹם עוֹקֵר הַנְּקֻדָּה שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ חַיּוּתוֹ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ שֶׁאֵין מוֹעִיל לוֹ תְּשׁוּבָה, כִּי עִקַּר הַתְּשׁוּבָה וְהַתִּקּוּן לְכָל הַחֲטָאִים הַנִּמְשָׁכִין מֵאֲהָבוֹת רָעוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, הוּא עַל־יְדֵי שֶׁמַּמְשִׁיךְ אוֹר הַחֶסֶד הַשּׁוֹרֶה אֵצֶל הַנְּקֻדָּה, אֲבָל זֶה שֶׁפָּגַם בְּהַנְּקֻדָּה עַצְמָהּ - לְהֵיכָן יָשׁוּב? אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן בֶּאֱמֶת אֵין לְךָ דָּבָר שֶׁעוֹמֵד בִּפְנֵי הַתְּשׁוּבָה, אַךְ עִקַּר תְּשׁוּבָתוֹ וְתִקּוּנוֹ הוּא רַק עַל־יְדֵי צַדִּיק הַדּוֹר, שֶׁהוּא הַנְּקֻדָּה הַכְּלָלִית וְהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּקֻדּוֹת, וְעַל־כֵּן יֶשׁ לוֹ כֹּחַ לְהָאִיר לוֹ הַנְּקֻדָּה מֵחָדָשׁ. גַּם הוּא מְעוֹרֵר וּמַמְשִׁיךְ עָלָיו אוֹר הַחֶסֶד חָדָשׁ לְגַמְרֵי, כִּי לְפִי הַחֶסֶד אֲשֶׁר מֵעוֹלָם לֹא הָיָה מוֹעִיל לוֹ תְּשׁוּבָה, כִּי מַה שֶּׁמּוֹעִיל תְּשׁוּבָה הוּא רַק מִצַּד הַחֶסֶד, וּמֵאַחַר שֶׁאָמְרוּ שֶׁלָּזֶה אֵין מוֹעִיל תְּשׁוּבָה, נִמְצָא שֶׁהַחֶסֶד אֲשֶׁר מֵעוֹלָם מְחַיֵּב זֹאת שֶׁלֹּא יוֹעִיל לוֹ מֵאַחַר שֶׁפָּגַם בְּאוֹר הַחֶסֶד עַצְמוֹ הַשּׁוֹרֶה אֵצֶל הַנְּקֻדָּה, עַל־כֵּן אֵין לוֹ תְּשׁוּבָה. וּכְשֶׁהַצַּדִּיק מְעוֹרֵר עָלָיו רַחֲמֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקַבֵּל תְּשׁוּבָתוֹ גַּם־כֵּן, נִמְצָא שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה עִמּוֹ חֶסֶד חָדָשׁ וְזֶה זֶה עִקַּר תִּקּוּנוֹ, כִּי חוֹזֵר לְקַבֵּל נְקֻדָּה חֲדָשָׁה וְאוֹר הַחֶסֶד חָדָשׁ (ליקוטי־הלכות, הלכות תפלין הלכה ב, אות יא). ב. עִקַּר תִּקּוּן פְּגָם זֶה בִּשְׁלֵמוּת הוּא רַק עַל־יְדֵי מָשִׁיחַ שֶׁיָּבוֹא בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, כִּי מָשִׁיחַ יָבוֹא לְתַקֵּן זֶה הַחֵטְא בְּיוֹתֵר כַּמּוּבָא, כִּי מָשִׁיחַ הוּא בְּחִינַת אוֹר הַחֶסֶד הֶחָדָשׁ הַמְתַקֵּן הַכֹּל, בְּחִינַת "וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ" (שם). ג. עִקַּר קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק הוּא עַל־יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית, כִּי צַדִּיק הוּא מָאן דְּנָטֵר בְּרִית, וּמִשָּׁם מִבְּחִינַת בְּרִית יוֹצְאִין כָּל הַדּוֹרוֹת, כִּי כָל הַדּוֹרוֹת נִמְשָׁכִין מֵהַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרֹאשׁ־בַּיִת, בִּבְחִינַת "קֹרֵא הַדֹּרוֹת מֵרֹאשׁ", וְעַל־יְדֵי־זֶה נִגְדָּל שֵׁם ה' מִדּוֹר לְדוֹר. אֲבָל עַל־יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ וְהַסִּטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהֵם בְּחִינַת קְלִפַּת עֲמָלֵק וּפְגַם הַבְּרִית, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֵּם אוֹר הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁזְּעֵירִין אִנּוּן שֶׁזּוֹכִין לִשְׁמִירַת הַבְּרִית כָּרָאוּי, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם הַסִּטְרָא־אָחֳרָא הַנַּ"ל וּמַעְלִים מֵהֶם אוֹר הַצַּדִּיק וּמַרְחִיקָם מִמֶּנּוּ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֵּם שֵׁם ה', חַס וְשָׁלוֹם, וְגוֹבְרִים הַמְּאוֹרֵי־אֵשׁ. וְעִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הָאֵשׁ הוּא גַּם־כֵּן בְּתַאֲוָה זֹאת, כִּי יְנִיקָתָם מִבְּחִינַת אִשָּׁה וְכוּ' כַּיָּדוּעַ, וְעַל־כֵּן שָׁם עִקַּר הַמִּלְחָמָה שֶׁל הָאָדָם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלֵּם בְּיוֹתֵר שֵׁם ה' וְאָז רוֹצֶה הַסִּטְרָא־אָחֳרָא בְּחִינַת קְלִפַּת הָמָן עֲמָלֵק לְכַלּוֹת לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, לְהַשְׁמִיד וְלַהֲרֹג וְכוּ', בְּחִינַת "וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד".
It is explained in the writings of the Ari of blessed memory regarding the wondrous contractions in running and returning, drawing near and withdrawing [mati v'lo mati], that existed before creation — how at first the light was contracted, then some aspect of light began to be drawn, then the light returned to its place and left only some trace, for that light could not yet be borne. And then it returned and drew again some aspect of light in a wondrous new contraction, and then again concealed it, lest there be an excess of light. And this happened many times — until the aspect of the vacated space [chalal hapanuy] was formed. Afterward the light of the kings was drawn — and they could not receive the light and broke and died — until the world of Rectification began. And the entire breaking occurred because there was no arousal from below. And the essential arousal from below is specifically through the human being with free choice. And this breaking itself is the source of all free choice — for all the power of the evil inclination comes from the breaking, and through overcoming the evil inclination through one's choice, one rectifies the breaking through arousal from below. Therefore in the human being depends the rectification of all the worlds. And therefore all the aspects mentioned pass over the human being — which are the aspect of the contractions mentioned — for the light that illuminates the heart of a Jew toward Hashem is the aspect of the Infinite. For there is no end and no limit to one's longing — and one must specifically contract the light so that it not be in the aspect of demolition, G-d forbid. And all these wondrous contractions that existed before the entire creation must necessarily pass over the human being — who is the completion and the perfection of creation — for all of them existed only for the human being's sake: so that he rectify everything through the arousal from below specifically. And this is the aspect of what Hashem illuminates His face partially and then conceals it — as our Sages expounded on the verse "you stand today": as this day which darkens and illuminates, so He is destined to darken and illuminate for you. And all this occurs in every generation, every person, every time — all for the sake of free choice. Through this is the essential free choice: through the revelation and concealment, which is the aspect of all the ascents and descents that pass over the person. Therefore one who wishes to walk in Hashem's ways must be expert in the law: expert in entering, expert in exiting, expert in running, expert in returning — meaning to always strengthen oneself in Hashem through everything that passes over one, and to know that concealment and contraction are the purpose of revelation. Only one must be very careful to flee from the contractions — which are the root of the grip of judgments and evil inclinations, which are the evil thoughts assailing a person — and to draw into one's heart holy thoughts of how to serve Hashem. Through all this one merits to serve Hashem in gradation and measure, until through this His G-dliness and kingship will be revealed to all who come into the world. And the world will be rectified in perfection through the arousal from below of the human being with free choice specifically. And this is the essential renewal of the act of creation each day: Hashem darkens and illuminates, "forms light and creates darkness" — all flows from the contractions of the beginning of creation, through which the entire world has existed and been maintained until now. The essential purpose is for the human being with free choice — to whom all was delivered — to draw His G-dliness and the revelation of His kingship through the contractions mentioned according to his choice. The essential thing is to contract the light of the heart's blazing — lest it be the aspect of demolition, G-d forbid. And afterward one must be careful to overpower the evil thoughts and draw only good thoughts — to serve Hashem in gradation and measure. And this is the aspect of the creation and maintenance of the worlds. And all this occurs also with the Tzadikim at every level, for ascents and descents pass over them too — though in very subtle ways: the darkening and illumination of the minds, also in very subtle and very holy fashion. But these rectifications are needed more by those who have already transgressed the Torah's commandments, G-d forbid, and must repent — all through the power of the great Tzadikim who draw His compassion upon them and illuminate within their hearts deep counsels and wondrous strengthening each time, so that they merit to return from any place they are. Even so, they must have some arousal from below — for without this it is impossible. And this is the aspect of the countless ascents and descents that pass over every person — even those far from Hashem — for even among them no day is the same as another. And especially those stirred to return to Hashem and draw close to the true Tzadikim but are very weak, and the evil one overpowers them and digs beneath them wishing to cause them to fall, G-d forbid — they toil to strengthen themselves and have constant changes of ascents and descents beyond counting. Even so, they need great and mighty strengthening — the essential means being through the power of the Tzadikim who have already stood in this world's war properly to the fullest extent, and who make known to us that no arousal toward Hashem is ever lost — even from the lowest depths. On the contrary, through this wondrous rectifications are made by the great Tzadikim who gather all the good points of these arousals and rectify them. The essential thing is not to dispute with the Tzadikim — but on the contrary to fulfill their words and be stirred each time anew to Hashem — and then they will ultimately merit a good end and have a great portion in the arousal from below through which all worlds are rectified.
Loading comments…