Sefarim V'Chidushei Torah
אוצר היראה - Otzar HaYirah
עַל יְדֵי רִבּוּי הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁמְּחַדְּשִׁים בַּתּוֹרָה שֶׁעַל יְדֵי זֶה מְבָאֲרִין וּמְבַטְּלִין כָּל הַסְּפֵקוֹת שֶׁיֵּשׁ בַּהֲלָכוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה בַּנִּגְלֶה וּבַנִּסְתָּר. שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁמְּבָאֲרִין וּמְבַטְּלִין הַסְּפֵקוֹת שֶׁיֵּשׁ לָנוּ בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ. כִּי כָּל הַהֲלָכוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה וְכָל הַמִּצְווֹת כֻּלָּם הֵם רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּכְשֶׁיֵּשׁ סָפֵק בְּאֵיזֶה דִּין וַהֲלָכָה עִקַּר הַסָּפֵק הוּא שֶׁאֵין יוֹדְעִים אֵיךְ רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעִנְיָן הַזֶּה שֶׁל אִסּוּר וְהֶתֵּר אוֹ דִּינֵי מָמוֹנוֹת אוֹ בַּמִּצְוָה וְהַנְהָגָה הַזֹּאת וְעַל יְדֵי זֶה נִתְחַבְּרוּ כָּל סִפְרֵי הַגְּדוֹלִים לְבָרֵר לָנוּ רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּלְבַטֵּל הַסְּפֵקוֹת הַנַּ"ל. וְעַל כֵּן עַל יְדֵי זֶה מִמֵּילָא נִתְבַּטְּלִין גַּם הַסְּפֵקוֹת שֶׁרוֹצִים הַמֵּצַח הַנָּחָשׁ וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא לְהַטִּיל סָפֵק בָּרָצוֹן וְזוֹכִין לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנַת הָרָצוֹן לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ בְּלִי שׁוּם סָפֵק כְּלָל. וְעַל יְדֵי זֶה מִתְחַזֵּק רְצוֹנוֹ שֶׁל אָדָם לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וְעַל יְדֵי זֶה מִתְחַזֵּק יוֹתֵר אֱמוּנַת הָרָצוֹן כִּי כָּל מִצְו?ֹתֶיךָ אֱמוּנָה (ברכת השחר הלכה ה אות לו).
Through the abundance of holy books [ribui sefarim kedoshim] in which Torah novellae [chidushei Torah] are composed — through which all the doubts [safekos] that exist in the halachic rulings of the Torah, both in the revealed and concealed dimensions, are clarified and resolved — this is in the aspect of clarifying and nullifying the doubts we have regarding His will [retzono Yisborach]. For all the halachic rulings of the Torah and all the mitzvos are entirely His will, and when there is a doubt in any law or ruling, the essential doubt is that one does not know how His will is expressed in this particular matter of permitted and forbidden, monetary law, or in this mitzvah and conduct. And for this reason all the books of the great ones [sefarim hagedolim] were composed — to clarify His will for us and to nullify the aforementioned doubts. Therefore through this the doubts which metzach hanachash [the forehead of the serpent] and the Sitra Achara seek to cast upon the Will are automatically nullified as well, and one merits to strengthen oneself in the faith of the Will [emunac haratzon] — to know and to believe that everything is conducted only by His will, without any doubt whatsoever. And through this a person's will is strengthened to do His will, and through this the faith of the Will is strengthened further — for "all Your commandments are faith [emunah]" [Tehilim 119:86]. Source: Likutay Halachos, Birchas HaShachar, Halachah 5, Ois 36.
עַל־יְדֵי שֶׁהָאָדָם מִתְחַזֵּק תָּמִיד בָּרָצוֹן דִּקְדֻשָּׁה, הַיְנוּ שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לְהוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ אַף עַל פִּי כֵן הוּא רוֹצֶה וְנִכְסָף וּמֵעָיו הוֹמִים וּמְיַחֲלִים בְּכָל עֵת לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ. עַל יְדֵי זֶה הוּא זוֹכֶה לְחַדֵּשׁ בַּתּוֹרָה וּלְחַבֵּר סְפָרִים רַבִּים הַמְבָאֲרִים כָּל הַדְּרָכִים וְהָעֵצוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. וְהָעִקָּר סְפָרִים קְדוֹשִׁים הַמְּבִיאִים לִידֵי מַעֲשִׂים וְלִידֵי קִיּוּם הַתּוֹרָה וּמְחַזְּקִין אֶת הָאָדָם בְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ וּלְהִתְחַזֵּק בְּאֹפֶן שֶׁיִּשָּׁאֵר קַיָּם עַל עָמְדוֹ וְאִם יִפֹּל לֹא יֻטַּל. וְהָעִקָּר הוּא לְהִתְחַזֵּק בִּרְצוֹנוֹת חֲדָשִׁים וּקְדוֹשִׁים בְּכָל עֵת. וּמְזַכִּין אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁתִּתְקַיֵּם הַתּוֹרָה עַל יָדוֹ לָנֶצַח. אַשְׁרֵי לוֹ (שם לזשׂלח).
Through a person constantly strengthening himself in the holy Will [ratzon dekedushah] — that is, even when he does not merit to bring it from potential into actual practice to do His will, nonetheless he desires and yearns [nichsaf] and his innards [mei'av] stir and hope at every moment to do His will — through this he merits to compose chidushei Torah and to compile many books that explain all the paths and counsels [etzos] of the Torah. And the essential matter is holy books that lead to action and to the fulfillment of the Torah, and that strengthen a person in all he passes through — to animate himself and to be strengthened in such a way that he remains standing in his place, and if he falls, he shall not be utterly cast down. And the essential matter is to strengthen himself with new and holy desires [ratzones chadoshim] at every moment. And he causes Israel to merit that the Torah shall endure through him forever. Praiseworthy is he! Source: Likutay Halachos, Birchas HaShachar, Halachah 5, Ois 37, 38.
עַל־יְדֵי רִבּוּי הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים הַנַּ"ל שֶׁל תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה שֶׁמְּבָאֲרִים לָנוּ כ"ד [עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע] סְפָרִין דְּאוֹרַיְיתָא עַל פִּי פֵּרוּשֵׁי אֱמֶת שֶׁקִּבַּלְנוּ מִפִּי חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַד משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל יְדֵי זֶה מַמְשִׁיכִין הַפִּדְיוֹן הָעֶלְיוֹן הַכּוֹלֵל וְנִמְתָּקִין כָּל הכ"ד בָּתֵּי דִּינִים, שֶׁמֵּהִשְׁתַּלְשְׁלוּת הַדִּינִים מֵהֶם אֲחִיזַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁמַּטִּילִים סָפֵק בָּרָצוֹן עַד שֶׁיֵּשׁ שֶׁמְּהַפְּכִין דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים וּמְפָרְשִׁים גַּם פְּסוּקֵי 'תּוֹרָה נְבִיאִים וּכְתוּבִים' עַל פִּי דַּרְכָּם הָרַע וְהַמַּר שֶׁל חַכְמֵי הַטֶּבַע, בְּחִינַת מֵצַח הַנָּחָשׁ הַכּוֹפְרִים בָּרָצוֹן כַּיָּדוּעַ, בִּפְרָט בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ, הַשֵּׁם יְרַחֵם. אֲבָל עַל יְדֵי הַסְּפָרִים וְהַבֵּאוּרִים הַקְּדוֹשִׁים הַנַּ"ל עַל יְדֵי זֶה מְחַזְּקִין אֱמוּנַת הָרָצוֹן וּמַמְשִׁיכִין הֶאָרַת הָרָצוֹן וְזוֹכִין לַעֲקֹר וּלְשָׁרֵשׁ דַּעְתָּם הָרָעָה שֶׁל חַכְמֵי הַטֶּבַע מֵצַח הַנָּחָשׁ מִן הָעוֹלָם (שם לט).
Through the aforementioned abundance of holy books of the Oral Torah [Torah sheb'al peh] that explain to us the twenty-four [kaf-dalet] books of the Written Torah [sefarim d'oraisa] according to the true interpretations that we received from the mouths of our Sages of blessed memory, going back to Moshe Rabbenu, peace be upon him — through this the supernal all-encompassing redemption [pidyon ha'elyon hakolel] is drawn down, and all twenty-four courts of law [batei dinim] are sweetened. For from the unfolding of judgments [dinim] from them comes the grip of the Sitra Achara, which casts doubt upon the Will — to the point that some invert the words of the living G-d and interpret even verses of Torah, Nevi'im, and Kesuvim according to the evil and bitter path of the naturalist philosophers [chochmai hateva] — who are in the aspect of the metzach hanachash, the deniers of the Will, as is known, especially in these generations — may Hashem have mercy. But through the aforementioned holy books and commentaries, the faith of the Will is strengthened, and the illumination of the Will is drawn down, and one merits to uproot and destroy the evil view of the naturalist philosophers, the metzach hanachash, from the world. Source: Likutay Halachos, ibid., Ois 39.
הַקֻּלְמוֹס שֶׁכּוֹתֵב דִּבְרֵי תּוֹרָה עַל הַסֵּפֶר הִיא בְּחִינַת קְרִיעַת יַם סוּף כַּמּוּבָן בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, כִּי אוֹר הַתּוֹרָה בְּשָׁרְשׁוֹ הוּא בְּחִינַת יָם גָּדוֹל וּרְחַב יָדַיִם בְּחִינַת יַם הַחָכְמָה. וּמֵחֲמַת גֹּדֶל הִתְפַּשְׁטוּת וְעַמְקוּת הַיָּם אִי אֶפְשָׁר לִכְנֹס לְתוֹכוֹ וּלְקַבֵּל מִמֶּנּוּ כִּי אִם כְּשֶׁמְּכִינִין לִבָּם הֵיטֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁאָז הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חוֹמֵל עָלָיו. וּבִדְרָכָיו הַנִּפְלָאִים הוּא מְצַמְצֵם מֵימֵי הַדַּעַת וְנוֹתֵן בַּיָּם דֶּרֶךְ וּבְמַיִם עַזִּים נְתִיבָה כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ הַתַּחְתּוֹנִים לְקַבֵּל מֵימֵי הַדַּעַת בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה. וְזֶה בְּחִינַת צִמְצוּם אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נוֹתֵן כֹּחַ בָּאוֹתִיּוֹת שֶׁיּוּכְלוּ לְצַמְצֵם יַם הַחָכְמָה כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לַעֲבֹר בּוֹ לִינֹק מֵאוֹר הַתּוֹרָה. וְזֶה בְּחִינַת קְרִיעַת יַם סוּף מַמָּשׁ. וְעַל כֵּן זָכוּ אָז לְהַשָּׂגוֹת גְּדוֹלוֹת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (נשיאת כפים. הלכה ה אות ח).
The quill [kulmus] that writes words of Torah upon a book is in the aspect of the splitting of the Sea of Reeds [kri'as Yam Suf], as understood in the holy Zohar — for the light of Torah at its root is in the aspect of a great and vast sea, the aspect of the Sea of Wisdom [yam hachochmah]. And because of the greatness of the expanse and depth of that sea it is impossible to enter into it and receive from it, unless one prepares his heart thoroughly toward Hashem Yisborach — for then Hashem Yisborach has mercy upon him. And through His wondrous ways He contracts the waters of da'as [knowledge/awareness] and "places a road through the sea and a path through the mighty waters" [Yeshayahu / Isaiah 43:16] so that the lower beings can receive the waters of da'as in stages and in proportion. And this is the aspect of the contraction [tzimtzum] of the letters of the holy Torah — whereby Hashem Yisborach grants the power to the letters to contract the sea of wisdom so that we can traverse it and draw from the light of the Torah. This is precisely the aspect of the splitting of the Sea of Reeds. Therefore they merited at that time to great attainments, as our Rabbis of blessed memory taught. Source: Likutay Halachos, Nesi'as Kapayim, Halachah 5, Ois 8.
כָּל בַּעֲלֵי תּוֹרָה מְחֻיָּבִים לְהִתְיַגֵּעַ לְחַדֵּשׁ חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה אֲמִתִּיִּים. וְכָל הַצַּדִּיקִים וּכְשֵׁרִים מִתְיַגְּעִים עַל זֶה מְאֹד. כִּי עַל יְדֵי חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה אֲמִתִּיִּים נַעֲשִׂין כֵּלִים וְצִמְצוּמִים לְקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ עַל יָדָם אוֹר הָאֵין סוֹף בְּלֵב יִשְׂרָאֵל בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה בִּבְחִינַת תִּקּוּן, בִּכְדֵי שֶׁיִּתְגַּלְגֵּל עַל יְדֵי זֶה מַלְכוּתוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה הָיְתָה כָּל הַבְּרִיאָה מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף. וְעַל־כֵּן עַל יְדֵי חִדּוּשִׁים אֲמִתִּיִּים נִבְרָאִים גַּם עַתָּה עוֹלָמוֹת חֲדָשִׁים כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (תפלת המנחה הלכה ז אות מז נד).
All those who possess Torah are obligated to toil to compose genuine Torah novellae [chidushei Torah amisiyim]. And all the Tzadikim and upright men toil greatly at this — for through genuine chidushei Torah, vessels [kelim] and contractions [tzimtzumim] are created through which the light of Ein Sof [the Infinite] can be received and drawn into the hearts of Israel in stages and in proportion, in the aspect of rectification [tikun] — so that through this His kingship [malchus] and His faith may unfold, for the sake of which the entire Creation was made from beginning to end. Therefore through genuine novellae, new worlds are also created even now, as our Rabbis of blessed memory taught. Source: Likutay Halachos, Tefilas HaMinchah, Halachah 7, Ois 47, 54.
ְמָעוֹת שֶׁל עֵשָׂו הֵם בְּחִינַת שֶׁקֶר, שֶׁאֲחִיזָתוֹ אַחַר הַבְּרִיאָה. כִּי עֵשָׂו, כָּל בְּכִיָּתוֹ עַל תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה, שֶׁרוֹצֶה לְקַבֵּל הַבְּרָכָה בִּשְׁבִיל שֶׁיְּמַלֵּא כָּל תַּאֲוַת לִבּוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְלֹא חָפֵץ לִכְלֹל בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְעַל־כֵּן אֵלּוּ הַדְּמָעוֹת הֵם בְּחִינַת הַשֶּׁקֶר, שֶׁאֲחִיזָתוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה בִּבְחִינַת אַחַר הַבְּרִיאָה. אֲבָל דְּמָעוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת הַדְּמָעוֹת שֶׁל לֵאָה, שֶׁהָיָה עֵינֶיהָ רַכּוֹת עַל־יְדֵי שֶׁבָּכְתָה הַרְבֵּה לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא תִפֹּל בְּחֶלְקוֹ שֶׁל עֵשָׂו, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. כְּמוֹ־כֵן צָרִיךְ כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לִבְכּוֹת מְאֹד מְאֹד כְּנַחַל שׁוֹטֵף, שֶׁלֹּא לִפֹּל בְּחֶלְקוֹ שֶׁל עֵשָׂו, שֶׁהוּא הַיֵּצֶר הָרָע, חַס וְשָׁלוֹם, בִּפְרָט מִי שֶׁרוֹאֶה שֶׁכְּבָר נִתְפַּס הַרְבֵּה בִּמְצוֹדַת הַיֵּצֶר הָרָע וְהוּא בְּסַכָּנָה גְדוֹלָה בְּכָל עֵת, בְּוַדַּאי צָרִיךְ לִבְכּוֹת הַרְבֵּה מְאֹד וְיוֹתֵר, כְּמוֹ לֵאָה אִמֵּנוּ מַמָּשׁ, שֶׁהָיְתָה בּוֹכָה כָּל־כָּךְ שֶׁלֹּא תִפֹּל בְּחֶלְקוֹ שֶׁל עֵשָׂו, עַד שֶׁהָיוּ עֵינֶיהָ רַכּוֹת מֵחֲמַת הַבְּכִיָּה כַּנַּ"ל. וְאָז אִם יַרְבֶּה לִבְכּוֹת בֶּאֱמֶת לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים בְּלִי שִׁעוּר, אָז בְּוַדַּאי יְעוֹרֵר רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ וְיִנָּצֵל מִלִּפֹּל בְּחֶלְקוֹ שֶׁל עֵשָׂו, וְיִזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת וְלִכְלֹל בּוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי הַדְּמָעוֹת דִּקְדֻשָּׁה דַּיְקָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יִתְבַּטֵּל מִמֶּנּוּ אֲחִיזַת הַשֶּׁקֶר וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהָרַע וְהַטֻּמְאָה וְיִזְכֶּה לֶאֱמֶת, וְיִהְיֶה נִמְשָׁךְ עָלָיו אוֹר הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, עַד שֶׁיִּהְיֶה נִכְלָל בְּחִינַת אַחַר הַבְּרִיאָה בִּבְחִינַת קֹדֶם הַבְּרִיאָה, בִּבְחִינַת כֻּלּוֹ אֶחָד, כֻּלּוֹ טוֹב, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַתִּקּוּן עַל הַכֹּל כַּנַּ"ל (שם). י. הַמֹּחִין שֶׁל חָכְמוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הֵם בְּחִינַת שִׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים, מְשַׂמְּחֵי לֵב", וְהַבְּכִיָּה - הוּא בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הַמֹּחִין. וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי הַבְּכִיָּה, שֶׁזֶּה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מַרְאִין שִׁפְלוּתֵנוּ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁאֵין לָנוּ שׁוּם מֹחַ וָדַעַת לַעֲבֹד אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וְאָנוּ אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים מַמָּשׁ, שֶׁקּוֹרִין "פְּרָאסְטַאקֶעס"; רַק אָנוּ בּוֹכִין לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּתִינוֹק הַבּוֹכֶה לִפְנֵי אָבִיו שֶׁיְּרַחֵם עַל מְרִירַת גָּלוּתֵנוּ וְיַעֲשֶׂה עִמָּנוּ חֶסֶדשׂחִנָּם וִיקָרֵב אוֹתָנוּ לַעֲבוֹדָתוֹ וְיִגְאָלֵנוּ בְּקָרוֹב וְיִבְנֶה לָנוּ אֶת בֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מְעוֹרְרִין וּמַמְשִׁיכִין עָלֵינוּ הַחֶסֶד־חִנָּם, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָאוֹצַר־מַתְּנַת־חִנָּם שֶׁזָּכוּ הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים לְהַמְשִׁיךְ בְּעֵת פְּשִׁיטוּתָם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַחַיּוּת וְהַקִּיּוּם שֶׁל הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא (הל' שומר שכר, ה"ד, אותיות ד ו ז). בגדיםבְּכָל עֵת יִהְיוּ בְגָדֶיךָ לְבָנִים וְגוֹ' (קהלת ט, ח): שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בַּה' תָּגֵל נַפְשִׁי בֵּאלֹקַי כִּי הִלְבִּישַׁנִי בִּגְדֵי יֶשַׁע וְגוֹ' (ישעיה סא, י): א. בְּשָׁעָה שֶׁלּוֹבֵשׁ הַבֶּגֶד, צָרִיךְ לְאָחְזוֹ בְּצַד יָמִין, כַּמְבֹאָר בְּשֻׁלְחָן־עָרוּךְ. כִּי עִקַּר לְבוּשִׁין לְהַלְבִּישׁ אֶת נִשְׁמָתוֹ, שֶׁהָיְתָה עֲרֻמָּה עַד עַכְשָׁו בְּעֵת שֶׁהוּא בִּבְחִינַת שֵׁנָה, הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת יָמִין, הַיְנוּ שֶׁמַּטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד וּמוֹצֵא בְּעַצְמוֹ אֵילוּ נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת וְעַל־יְדֵי־ זֶה מִתְעוֹרֵר מֵהַשֵּׁנָה (ע' שנה א). וְזֶה בְּחִינַת צִיצִת וּתְפִלִּין, שֶׁהֵם לְבוּשִׁין דְּנִשְׁמְתָא, שֶׁנַּעֲשִׂין מֵהַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁמִּתְבָּרְרִים בַּלַּיְלָה בִּבְחִינָה הַנַּ"ל, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לְהַגְבִּיר הַיָּמִין בִּשְׁעַת לְבִישָׁה. וְעַל־יְדֵי הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁמּוֹצֵא בְּעַצְמוֹ עַל־יְדֵי בְּחִינַת יָמִין הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְקַיֵּם "שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד", בִּבְחִינַת "שִׁוִּיתִי וְכוּ' כִּי מִימִינִי בַּל אֶמּוֹט" (הלכות השכמת הבוקר, הלכה א). ב. הַלְּבוּשִׁין וְהַבְּגָדִים הֵם חוּץ לָאָדָם, וְהֵם בִּבְחִינַת הַחַשְׁמַ"ל שֶׁסָּמוּךְ לִבְחִינַת נֹגַהּ כַּיָּדוּעַ. כִּי הַלְּבוּשִׁין הֵם הַמַּפְסִיקִין בֵּין הַקְּדֻשָּׁה וּבֵין הַקְּלִפָּה, וּבְשָׁרְשָׁם הֵם מְרַמְּזִין לִבְחִינָה גְבוֹהָה מְאֹד, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־כֵּן צְרִיכִין לִשְׁמֹר הַמַּלְבּוּשִׁים מְאֹד מְאֹד (הל' נטילת ידים שחרית, הל' ד, אות יב). ג. עַל־יְדֵי לְבִישַׁת שַׁעַטְנֵז, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבְּרִים הַדִּינִים בְּיוֹתֵר, שֶׁמִּשָּׁם אֲחִיזַת כָּל הַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת (שם). ד. מֵחֲמַת שֶׁהַבְּגָדִים הֵם בְּחִינַת הַמַּדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה וְהַחִיצוֹנָה שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, עַל־כֵּן דֶּרֶךְ הַחִיצוֹנִים לְהִתְאַחֵז בָּהֶם כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וּבְהַבְּגָדִים נִרְשָׁמִים כָּל הָעֲו?ֹנוֹת, וְכֵן לְהֵפֶךְ - כָּל הַמִּצְו?ֹת, כִּי עַל־יְדֵי הַמִּצְו?ֹת נַעֲשִׂין לְבוּשִׁין וְכִסּוּיִין לְהַנְּשָׁמָה, בְּחִינַת חֲלוּקָא דְרַבָּנָן; וּכְשֶׁהַלְּבוּשִׁין נְקִיִּים, הֵם שְׁמִירָה גְדוֹלָה, עַל־כֵּן צָרִיךְ לִשְׁמֹר אֶת הַבְּגָדִים מְאֹד כַּנַּ"ל (הל' ציצית, הל' א). ה. צָרִיךְ לְדַקְדֵּק בְּיוֹתֵר, שֶׁיִּהְיוּ הַבְּגָדִים נְקִיִּים בִּשְׁעַת תְּפִלָּה, כִּי בְּגָדִים נְקִיִּים הֵם בְּחִינַת תִּקּוּן הַכְּלָלִי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יוּכַל לְדַבֵּר דִּבּוּר הַמִּתְקַבֵּל וּתְפִלָּתוֹ נִשְׁמַעַת בְּיוֹתֵר. וְעַל־כֵּן מִי שֶׁהוּא לָבוּשׁ שַׁעַטְנֵז, שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּגַם הַבְּגָדִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־כֵּן אֵין תְּפִלָּתוֹ עוֹלָה וּמִתְקַבֶּלֶת (שם). ו. כָּל הַבְּגָדִים וְהַמַּלְבּוּשִׁים נִמְשָׁכִין בְּשָׁרְשָׁן מִבְּחִינַת הַמְדַמֶּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת לְבוּשׁ הַשֵּׂכֶל, וּמְרַמְּזִין לִדְבָרִים עֶלְיוֹנִים מְאֹד. כִּי כְּלָלִיּוּת כָּל הָעוֹלָמוֹת הֵם בְּחִינַת לְבוּשִׁין דְּמַלְכָּא, וְכֵן כָּל הַתְּאָרִים וּשְׁבָחִים שֶׁאָנוּ מְשַׁבְּחִין וּמְפָאֲרִין אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהֵם רַק בִּבְחִינַת הַמְדַמֶּה, כֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת לְבוּשִׁין דְּמַלְכָּא, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' ציצית, הל' ה, אות ה). ז. כְּפִי עֲבוֹדָתוֹ שֶׁל הָאָדָם, כֵּן הַלְּבוּשִׁין שֶׁלּוֹ. כִּי עַל־יְדֵי כְּלָלִיּוּת קִיּוּם הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת זוֹכִין לִבְגָדִים לְבָנִים בְּחִינַת חֲלוּקָא דְרַבָּנָן, שֶׁהוּא לְבוּשׁ הַנְּשָׁמָה שֶׁזּוֹכֶה כָּל אֶחָד בָּעוֹלָם הַבָּא כְּפִי הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת שֶׁזָּכָה לְסַגֵּל בָּעוֹלָם הַזֶּה. וּלְהֵפֶךְ, עַל־יְדֵי עֲבֵרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, נַעֲשִׂים בְּגָדִים צוֹאִים, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי הָרֵיחַ רַע שֶׁל הַמַּעֲשִׂים רָעִים, כִּי הָרֵיחַ נִמְשָׁךְ בְּהַבְּגָדִים דַּיְקָא. וְעַל־יְדֵי הַמִּצְו?ֹת מַעֲלִין הַבְּגָדִים רֵיחַ טוֹב, בְּחִינַת "וְרֵיחַ שַׂלְמֹתַיִךְ כְּרֵיחַ לְבָנוֹן". וְעַל־ יְדֵי מִצְוַת צִיצִת מְתַקְּנִין הַבְּגָדִים שֶׁיַּעֲלוּ רֵיחַ טוֹב, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין הַחוּט שֶׁל חֶסֶד, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הָעֲו?ֹנוֹת נִתְהַפְּכִין לִזְכֻיּוֹת וְנוֹתְנִין רֵיחַ טוֹב, בִּבְחִינַת "מֹר וַאֲהָלוֹת קְצִיעוֹת כָּל בִּגְדֹתֶיךָ", וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אַל תִּקְרֵי "בִּגְדֹתֶיךָ" אֶלָּא "בְּגִידוֹתֶיךָ" - כָּל בְּגִידוֹתֶיךָ מַעֲלִין רֵיחַ טוֹב, הַיְנוּ כַּנַּ"ל (שם אות ז). ח. בַּתְּחִלָה הָיָה "כָּתְנוֹת אוֹר" בְּאָלֶף, שֶׁזֶּה בְּחִינַת טוֹב־עַיִן, וְלֹא הָיָה בָּהֶם שׁוּם אֲחִיזַת הָרַע־עַיִן כְּלָל, עַל־כֵּן לֹא הָיוּ צְרִיכִין שׁוּם מַלְבּוּשׁ וְכִסּוּי כְּלָל, בִּבְחִינַת "וַיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם עֲרוּמִּים וְכוּ'". אַךְ אַחַר־כָּךְ, שֶׁהִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם בְּחִינַת הָרַע־עַיִן, עַל־כֵּן צְרִיכִין מַלְבּוּשִׁים וְכִסּוּיִי לְכַסּוֹת וּלְחַפּוֹת עַצְמָם שֶׁלֹּא יִשְׁלֹט בָּהֶם הָרַעשׂ עַיִן. וְעִקַּר תִּקּוּן הַבְּגָדִים הוּא עַל־יְדֵי צִיצִת, וְעַל־כֵּן תֵּכֶף בַּבֹּקֶר בַּהֲקִיצוֹ מִשְּׁנָתוֹ, וְהַשֵּׁנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת מִיתָה נִמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת אֲחִיזַת הָרַע־ עַיִן, עַל־כֵּן צָרִיךְ תֵּכֶף לִלְבּשׁ צִיצִת, שֶׁהֵם בְּחִינַת עֵינַיִם דִּקְדֻשָּׁה, וְהֵם תִּקּוּן הַבְּגָדִים, שֶׁהֵם מְכַסִּין אֶת הָאָדָם מֵהָרַע־עַיִן. וְעִקַּר הַשְּׁמִירָה מֵהָרַע־עַיִן הוּא, שֶׁלֹּא יִתְאַחֵז בְּעֵינֵי הָאָדָם עַצְמוֹ לַהֲסִיתוֹ לֵילֵךְ אַחַר כָּל הַתַּאֲווֹת שֶׁעֵינָיו רוֹאוֹת, בִּפְרָט אַחַר תַּאֲווֹת נִאוּף, שֶׁעִקָּרָהּ תָּלוּי בָּעֵינַיִם, וְצִיצִת הוּא שְׁמִירָה מִזֶּה כַּיָּדוּעַ (הל' מגילה ה"ה, אותיות ה ו ז יד). ט. אָנוּ צְרִיכִין לִהְיוֹת בְּדֵלִים מִן הָעַכּוּ"ם אֲפִלּוּ בְּהַמַּלְבּוּשִׁים, אֲפִלּוּ בִּלְבִישַׁת הַמִּנְעָלִים, וּכְעֵין שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: בִּשְׁעַת הַגְּזֵרָה, אֲפִלּוּ אַעַרְקְתָא דִמְסָאנֵי, יֵהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר. כִּי הַמִּנְעָלִים שֶׁלָּהֶם הוּא מִבְּחִינַת 'כָּתְנוֹת עוֹר', שֶׁנֶּאֱחָז בָּהֶם זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ בְּחִינַת פְּגַם הַבְּרִית וְכוּ'; וּמִנְעָלִים שֶׁלָּנוּ דִּקְדֻשָּׁה הֵם בִּבְחִינַת תִּקּוּן וְהִזְדַּכְּכוּת 'כָּתְנוֹת עוֹר', בִּבְחִינַת "מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים". וְעַל־כֵּן יֵשׁ אֶצְלֵנוּ כַּמָּה דִּינִים בִּלְבִישַׁת מִנְעָלִים, כִּי אָנוּ צְרִיכִין לִלְבּשׁ הַמִּנְעָלִים עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּדֵי לְתַקֵּן וּלְזַכֵּךְ בְּחִינַת 'כָּתְנוֹת עוֹר'. וְלֹא לְחִנָּם אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כִּתְפִלִּין - כָּךְ מִנְעָלִים. עַיֵּן פְּנִים (הלכות ע"א, הל' א, אות ד). י. הַבְּגָדִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל יְקָרִים מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְרֵיחַ שַׂלְמֹתַיךְ כְּרֵיחַ לְבָנוֹן". וְעִקַּר תִּקּוּן הַבְּגָדִים, שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת "בְּכָל־ עֵת יִהְיוּ בְגָדֶיךָ לְבָנִים", תָּלוּי בְּתִקּוּן הַבְּרִית. וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הַבְּגָדִים הוּא עַל־יְדֵי מִצְוַת צִיצִת, שֶׁהֵם בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְכֵן לְהֵפֶךְ: עִקַּר פְּגַם הַבְּרִית נִכָּר בְּהַבְּגָדִים, כִּי עָלָיו נֶאֱמַר: "גַּם בִּכְנָפַיִךָ נִמְצְאוּ דַּם נַפְשׁוֹת אֶבְיוֹנִים נְקִיִּים". וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל בֵּין קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל לְהָעַכּוּ"ם הוּא עַל־יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית, שֶׁזֶּה כּוֹלֵל הַכֹּל וְעַל שֵׁם זֶה נִקְרָאִין כָּל יִשְׂרָאֵל צַדִּיקִים כַּיָּדוּעַ, עַל־כֵּן צְרִיכִין יִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת נִבְדָּלִין מִן הָעַכּוּ"ם גַּם בְּמַלְבּוּשֵׁיהֶם (הל' חוקות העכו"ם, הל' א). יא. עִקַּר הַחֵן וְהַחֲשִׁיבוּת וְהַהִתְפָּאֲרוּת אֲמִתִּי הוּא רַק אֵצֶל יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת "יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר". וּמַלְבּוּשִׁים שֶׁל יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת 'בִּגְדֵי יֶשַׁע', בְּחִינַת לְבוּשֵׁי הִתְפָּאֲרוּת, בְּחִינַת "הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ", כִּי יֵשׁ בָּהֶם כָּל מִינֵי חֵן וְכָל מִינֵי הִתְפָּאֲרוּת; מַה שֶּׁאֵין כֵּן הָעַכּוּ"ם הֵם בְּהֵפֶךְ מֵהַהִתְפָּאֲרוּת וְהַחֵן הַזֶּה. וְזֶה שֶׁהִזְהִירָה הַתּוֹרָה: "וְלֹא תְחָנֵּם", וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: לֹא תִתֵּן לָהֶם חֵן, שֶׁאָסוּר לוֹמַר, כַּמָּה נָאֶה עַכּוּ"ם זֶה וְכוּ'; כִּי עִקַּר הַנּוֹי וְהַהִתְפָּאֲרוּת הוּא רַק אֵצֶל יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהִתְלַבֵּשׁ בְּמַלְבּוּשֵׁי יִשְׂרָאֵל דַּיְקָא (שם הל' ב). יב. כָּל הַמַּלְבּוּשִׁים נִמְשָׁכִין בְּשָׁרְשָׁם מִבְּחִינַת סוֹד חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת לְבוּשִׁין, כְּהַהוּא קַמְצָא דִּלְבוּשֵׁהּ מִנֵּהּ וּבֵהּ, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַמַּלְבּוּשִׁים שֶׁבָּעוֹלָם. וְעַל־כֵּן נִצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל לְקַדֵּשׁ אֶת מַלְבּוּשֵׁיהֶם עַל־יְדֵי מִצְוַת צִיצִת, שֶׁבָּזֶה תָּלוּי כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְו?ֹתָי", כִּי עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת הַמַּלְבּוּשִׁים, עַל־יְדֵי מִצְוַת צִיצִת, עַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ עָלֵינוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל הָאֶפִּיקוֹרְסוּת, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַהַעְלָמָה וְהַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הֶחָלָל הַפָּנוּי, עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים, שֶׁגַּם שָׁם בְּתוֹךְ הֶחָלָל הַפָּנוּי נֶעְלָם וְנִמְצָא שָׁם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם נִפְלָא, בִּבְחִינַת לְבוּשִׁין, שֶׁהוּא בְּחִינָה כְּהַהוּא קַמְצָא דִּלְבוּשֵׁהּ מִנֵּהּ וּבֵהּ, כִּי גַּם הֶחָלָל הַפָּנוּי בְּעַצְמוֹ נִתְהַוָּה מֵחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ. אֲבָל מַלְבּוּשֵׁי הָעַכּוּ"ם נִמְשָׁכִין מֵהָאֶפִּיקוֹרְסוּת שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַמַּלְבּוּשִׁים כַּנַּ"ל, וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת הַזֶּה הוא בְּחִינַת חֻקּוֹת הָעַמִּים, שֶׁאֵין בָּהֶם שׁוּם טַעַם וָשֵׂכֶל, כִּי נִמְשָׁכִין מֵהַהַעְלָמָה שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִמְצֹא שָׁם שׁוּם טַעַם וָשֵׂכֶל. וְעַל־כֵּן בִּכְלַל "וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ" כָּלְלוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְרַחֵק מֵהֶם גַּם מִמַּלְבּוּשֵׁיהֶם, הַיְנוּ כַּנַּ"ל (שם הלכה ג). יג. עִנְיַן הַמַּלְבּוּשִׁים וְתִקּוּנָן עַל־יְדֵי מִצְוַת צִיצִת - עַיֵּן "אֱמוּנָה" אוֹת פו. יד. הַבְּגָדִים הֵם בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת חָכְמָה תַּתָּאָה, שֶׁמַּלְבִּישׁ וּמַגְבִּיל אֶת הַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַשָּׂגַת אֱלָקוּת, וְכַמְבֹאָר עוֹד בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁהַהַשָּׂגוֹת הֵם בְּחִינַת לְבוּשִׁין שֶׁמַּלְבִּישִׁין וּמְחַפִּין אֶת הָאָדָם וּמְחַמְּמִין אוֹתוֹ בַּחֲמִימוּת וְהִתְלַהֲבוּת דִּקְדֻשָּׁה. וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לִרְאוֹת לְהִתְחַזֵּק לְהַשִּׂיג הַשָּׂגוֹת כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ, כִּי בְּוַדַּאי כְּשֶׁהוּא יָכוֹל לְהַשִּׂיג הַשָּׂגָה גְדוֹלָה כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ, אָסוּר לוֹ לְהִסְתַּפֵּק עַצְמוֹ בְּהַשָּׂגָה וְשֵׂכֶל קָטָן שֶׁיַּשִּׂיג, כִּי זֶה בְּחִינַת "לֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה", כִּי אִשָּׁה הִיא בְּחִינַת מַדְרֵגָה קְטַנָּה נֶגֶד הָאִישׁ. אַךְ אֲפִלּוּ לְהֵפֶךְ - לְהִסְתַּכֵּל לְמַעְלָה מִמַּדְרֵגָתוֹ, גַּם־כֵּן אָסוּר, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא יִהְיֶה כְלִי־גֶבֶר עַל אִשָּׁה" (הלכות לא ילבש גבר, הלכה א). טו. מַה שֶּׁעִקַּר אֲחִיזַת הַגֵּאוּת וּרְדִיפַת הַכָּבוֹד הוּא בְּהַבְּגָדִים, שֶׁכָּל אֶחָד רוֹצֶה לְהַנְהִיג אֶת עַצְמוֹ וּבְנֵי־בֵיתוֹ בִּבְגָדִים יְקָרִים יוֹתֵר הַרְבֵּה מִכְּפִי מַדְרֵגָתוֹ, וְשֶׁכָּל זֶה הוּא פְּגָם גָּדוֹל מְאֹד, בִּבְחִינַת עִוּוּת הַמִּשְׁפָּט - עַיֵּן "גַּאֲוָה וַעֲנָוָה", אוֹתִיּוֹת כג כד. טז. תִּקּוּן הַבְּגָדִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת מַלְכוּת, הוּא עַל־יְדֵי הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה; וְכִלְאֵי־ בְגָדִים הֵם הַהֵפֶךְ מַמָּשׁ, דְּהַיְנוּ בְּחִינַת דַּעַת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא (הל' כלאי בגדים, הל' א). יז. פְּגַם הַבְּגָדִים הוּא בְּחִינַת פְּגַם הַדִּבּוּר, בְּחִינַת דִּבּוּר שֶׁאֵינוֹ נִשְׁמָע וְנִתְקַבֵּל, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן נִקְרָא אִסּוּר כִּלְאֵי־ בְגָדִים בְּשֵׁם שַׁעַטְנֵז, שֶׁהֵם בְּחִינַת הָאוֹתִיּוֹת שֶׁנָּפְלוּ וְנִשְׁבְּרוּ, וְעִקַּר הַשְּׁבִירָה הָיְתָה עַל־ יְדֵי שֶׁלֹּא קִבְּלוּ אוֹר הָאֹזֶן, כַּמְבֹאָר בְּ"עֵץ־ חַיִּים". וְזֶה בְּחִינַת דִּבּוּר שֶׁאֵינוֹ נִשְׁמָע, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא קִבֵּל אוֹר הָאֹזֶן, שֶׁאֵינוֹ נִקְרָא דִּבּוּר כְּלָל, כִּי הוּא בְּחִינַת אוֹתִיּוֹת שְׁבוּרִין, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שַׁעַטְנֵז - פְּגַם הַדִּבּוּר, פְּגַם הַבְּגָדִים.
Through the abundance of holy books [ribui sefarim kedoshim] in which Torah novellae [chidushei Torah] are composed — through which all the doubts [safekos] that exist in the halachic rulings of the Torah, both in the revealed and concealed dimensions, are clarified and resolved — this is in the aspect of clarifying and nullifying the doubts we have regarding His will [retzono Yisborach]. For all the halachic rulings of the Torah and all the mitzvos are entirely His will, and when there is a doubt in any law or ruling, the essential doubt is that one does not know how His will is expressed in this particular matter of permitted and forbidden, monetary law, or in this mitzvah and conduct. And for this reason all the books of the great ones [sefarim hagedolim] were composed — to clarify His will for us and to nullify the aforementioned doubts. Therefore through this the doubts which metzach hanachash [the forehead of the serpent] and the Sitra Achara seek to cast upon the Will are automatically nullified as well, and one merits to strengthen oneself in the faith of the Will [emunac haratzon] — to know and to believe that everything is conducted only by His will, without any doubt whatsoever. And through this a person's will is strengthened to do His will, and through this the faith of the Will is strengthened further — for "all Your commandments are faith [emunah]" [Tehilim 119:86]. Source: Likutay Halachos, Birchas HaShachar, Halachah 5, Ois 36.
ְמָעוֹת שֶׁל עֵשָׂו הֵם בְּחִינַת שֶׁקֶר, שֶׁאֲחִיזָתוֹ אַחַר הַבְּרִיאָה. כִּי עֵשָׂו, כָּל בְּכִיָּתוֹ עַל תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה, שֶׁרוֹצֶה לְקַבֵּל הַבְּרָכָה בִּשְׁבִיל שֶׁיְּמַלֵּא כָּל תַּאֲוַת לִבּוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְלֹא חָפֵץ לִכְלֹל בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְעַל־כֵּן אֵלּוּ הַדְּמָעוֹת הֵם בְּחִינַת הַשֶּׁקֶר, שֶׁאֲחִיזָתוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה בִּבְחִינַת אַחַר הַבְּרִיאָה. אֲבָל דְּמָעוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת הַדְּמָעוֹת שֶׁל לֵאָה, שֶׁהָיָה עֵינֶיהָ רַכּוֹת עַל־יְדֵי שֶׁבָּכְתָה הַרְבֵּה לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא תִפֹּל בְּחֶלְקוֹ שֶׁל עֵשָׂו, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. כְּמוֹ־כֵן צָרִיךְ כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לִבְכּוֹת מְאֹד מְאֹד כְּנַחַל שׁוֹטֵף, שֶׁלֹּא לִפֹּל בְּחֶלְקוֹ שֶׁל עֵשָׂו, שֶׁהוּא הַיֵּצֶר הָרָע, חַס וְשָׁלוֹם, בִּפְרָט מִי שֶׁרוֹאֶה שֶׁכְּבָר נִתְפַּס הַרְבֵּה בִּמְצוֹדַת הַיֵּצֶר הָרָע וְהוּא בְּסַכָּנָה גְדוֹלָה בְּכָל עֵת, בְּוַדַּאי צָרִיךְ לִבְכּוֹת הַרְבֵּה מְאֹד וְיוֹתֵר, כְּמוֹ לֵאָה אִמֵּנוּ מַמָּשׁ, שֶׁהָיְתָה בּוֹכָה כָּל־כָּךְ שֶׁלֹּא תִפֹּל בְּחֶלְקוֹ שֶׁל עֵשָׂו, עַד שֶׁהָיוּ עֵינֶיהָ רַכּוֹת מֵחֲמַת הַבְּכִיָּה כַּנַּ"ל. וְאָז אִם יַרְבֶּה לִבְכּוֹת בֶּאֱמֶת לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים בְּלִי שִׁעוּר, אָז בְּוַדַּאי יְעוֹרֵר רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ וְיִנָּצֵל מִלִּפֹּל בְּחֶלְקוֹ שֶׁל עֵשָׂו, וְיִזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת וְלִכְלֹל בּוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי הַדְּמָעוֹת דִּקְדֻשָּׁה דַּיְקָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יִתְבַּטֵּל מִמֶּנּוּ אֲחִיזַת הַשֶּׁקֶר וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהָרַע וְהַטֻּמְאָה וְיִזְכֶּה לֶאֱמֶת, וְיִהְיֶה נִמְשָׁךְ עָלָיו אוֹר הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, עַד שֶׁיִּהְיֶה נִכְלָל בְּחִינַת אַחַר הַבְּרִיאָה בִּבְחִינַת קֹדֶם הַבְּרִיאָה, בִּבְחִינַת כֻּלּוֹ אֶחָד, כֻּלּוֹ טוֹב, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַתִּקּוּן עַל הַכֹּל כַּנַּ"ל (שם). י. הַמֹּחִין שֶׁל חָכְמוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הֵם בְּחִינַת שִׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים, מְשַׂמְּחֵי לֵב", וְהַבְּכִיָּה - הוּא בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הַמֹּחִין. וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי הַבְּכִיָּה, שֶׁזֶּה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מַרְאִין שִׁפְלוּתֵנוּ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁאֵין לָנוּ שׁוּם מֹחַ וָדַעַת לַעֲבֹד אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וְאָנוּ אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים מַמָּשׁ, שֶׁקּוֹרִין "פְּרָאסְטַאקֶעס"; רַק אָנוּ בּוֹכִין לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּתִינוֹק הַבּוֹכֶה לִפְנֵי אָבִיו שֶׁיְּרַחֵם עַל מְרִירַת גָּלוּתֵנוּ וְיַעֲשֶׂה עִמָּנוּ חֶסֶדשׂחִנָּם וִיקָרֵב אוֹתָנוּ לַעֲבוֹדָתוֹ וְיִגְאָלֵנוּ בְּקָרוֹב וְיִבְנֶה לָנוּ אֶת בֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מְעוֹרְרִין וּמַמְשִׁיכִין עָלֵינוּ הַחֶסֶד־חִנָּם, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָאוֹצַר־מַתְּנַת־חִנָּם שֶׁזָּכוּ הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים לְהַמְשִׁיךְ בְּעֵת פְּשִׁיטוּתָם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַחַיּוּת וְהַקִּיּוּם שֶׁל הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא (הל' שומר שכר, ה"ד, אותיות ד ו ז). בגדיםבְּכָל עֵת יִהְיוּ בְגָדֶיךָ לְבָנִים וְגוֹ' (קהלת ט, ח): שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בַּה' תָּגֵל נַפְשִׁי בֵּאלֹקַי כִּי הִלְבִּישַׁנִי בִּגְדֵי יֶשַׁע וְגוֹ' (ישעיה סא, י): א. בְּשָׁעָה שֶׁלּוֹבֵשׁ הַבֶּגֶד, צָרִיךְ לְאָחְזוֹ בְּצַד יָמִין, כַּמְבֹאָר בְּשֻׁלְחָן־עָרוּךְ. כִּי עִקַּר לְבוּשִׁין לְהַלְבִּישׁ אֶת נִשְׁמָתוֹ, שֶׁהָיְתָה עֲרֻמָּה עַד עַכְשָׁו בְּעֵת שֶׁהוּא בִּבְחִינַת שֵׁנָה, הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת יָמִין, הַיְנוּ שֶׁמַּטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד וּמוֹצֵא בְּעַצְמוֹ אֵילוּ נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת וְעַל־יְדֵי־ זֶה מִתְעוֹרֵר מֵהַשֵּׁנָה (ע' שנה א). וְזֶה בְּחִינַת צִיצִת וּתְפִלִּין, שֶׁהֵם לְבוּשִׁין דְּנִשְׁמְתָא, שֶׁנַּעֲשִׂין מֵהַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁמִּתְבָּרְרִים בַּלַּיְלָה בִּבְחִינָה הַנַּ"ל, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לְהַגְבִּיר הַיָּמִין בִּשְׁעַת לְבִישָׁה. וְעַל־יְדֵי הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁמּוֹצֵא בְּעַצְמוֹ עַל־יְדֵי בְּחִינַת יָמִין הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְקַיֵּם "שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד", בִּבְחִינַת "שִׁוִּיתִי וְכוּ' כִּי מִימִינִי בַּל אֶמּוֹט" (הלכות השכמת הבוקר, הלכה א). ב. הַלְּבוּשִׁין וְהַבְּגָדִים הֵם חוּץ לָאָדָם, וְהֵם בִּבְחִינַת הַחַשְׁמַ"ל שֶׁסָּמוּךְ לִבְחִינַת נֹגַהּ כַּיָּדוּעַ. כִּי הַלְּבוּשִׁין הֵם הַמַּפְסִיקִין בֵּין הַקְּדֻשָּׁה וּבֵין הַקְּלִפָּה, וּבְשָׁרְשָׁם הֵם מְרַמְּזִין לִבְחִינָה גְבוֹהָה מְאֹד, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־כֵּן צְרִיכִין לִשְׁמֹר הַמַּלְבּוּשִׁים מְאֹד מְאֹד (הל' נטילת ידים שחרית, הל' ד, אות יב). ג. עַל־יְדֵי לְבִישַׁת שַׁעַטְנֵז, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבְּרִים הַדִּינִים בְּיוֹתֵר, שֶׁמִּשָּׁם אֲחִיזַת כָּל הַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת (שם). ד. מֵחֲמַת שֶׁהַבְּגָדִים הֵם בְּחִינַת הַמַּדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה וְהַחִיצוֹנָה שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, עַל־כֵּן דֶּרֶךְ הַחִיצוֹנִים לְהִתְאַחֵז בָּהֶם כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וּבְהַבְּגָדִים נִרְשָׁמִים כָּל הָעֲו?ֹנוֹת, וְכֵן לְהֵפֶךְ - כָּל הַמִּצְו?ֹת, כִּי עַל־יְדֵי הַמִּצְו?ֹת נַעֲשִׂין לְבוּשִׁין וְכִסּוּיִין לְהַנְּשָׁמָה, בְּחִינַת חֲלוּקָא דְרַבָּנָן; וּכְשֶׁהַלְּבוּשִׁין נְקִיִּים, הֵם שְׁמִירָה גְדוֹלָה, עַל־כֵּן צָרִיךְ לִשְׁמֹר אֶת הַבְּגָדִים מְאֹד כַּנַּ"ל (הל' ציצית, הל' א). ה. צָרִיךְ לְדַקְדֵּק בְּיוֹתֵר, שֶׁיִּהְיוּ הַבְּגָדִים נְקִיִּים בִּשְׁעַת תְּפִלָּה, כִּי בְּגָדִים נְקִיִּים הֵם בְּחִינַת תִּקּוּן הַכְּלָלִי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יוּכַל לְדַבֵּר דִּבּוּר הַמִּתְקַבֵּל וּתְפִלָּתוֹ נִשְׁמַעַת בְּיוֹתֵר. וְעַל־כֵּן מִי שֶׁהוּא לָבוּשׁ שַׁעַטְנֵז, שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּגַם הַבְּגָדִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־כֵּן אֵין תְּפִלָּתוֹ עוֹלָה וּמִתְקַבֶּלֶת (שם). ו. כָּל הַבְּגָדִים וְהַמַּלְבּוּשִׁים נִמְשָׁכִין בְּשָׁרְשָׁן מִבְּחִינַת הַמְדַמֶּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת לְבוּשׁ הַשֵּׂכֶל, וּמְרַמְּזִין לִדְבָרִים עֶלְיוֹנִים מְאֹד. כִּי כְּלָלִיּוּת כָּל הָעוֹלָמוֹת הֵם בְּחִינַת לְבוּשִׁין דְּמַלְכָּא, וְכֵן כָּל הַתְּאָרִים וּשְׁבָחִים שֶׁאָנוּ מְשַׁבְּחִין וּמְפָאֲרִין אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהֵם רַק בִּבְחִינַת הַמְדַמֶּה, כֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת לְבוּשִׁין דְּמַלְכָּא, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' ציצית, הל' ה, אות ה). ז. כְּפִי עֲבוֹדָתוֹ שֶׁל הָאָדָם, כֵּן הַלְּבוּשִׁין שֶׁלּוֹ. כִּי עַל־יְדֵי כְּלָלִיּוּת קִיּוּם הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת זוֹכִין לִבְגָדִים לְבָנִים בְּחִינַת חֲלוּקָא דְרַבָּנָן, שֶׁהוּא לְבוּשׁ הַנְּשָׁמָה שֶׁזּוֹכֶה כָּל אֶחָד בָּעוֹלָם הַבָּא כְּפִי הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת שֶׁזָּכָה לְסַגֵּל בָּעוֹלָם הַזֶּה. וּלְהֵפֶךְ, עַל־יְדֵי עֲבֵרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, נַעֲשִׂים בְּגָדִים צוֹאִים, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי הָרֵיחַ רַע שֶׁל הַמַּעֲשִׂים רָעִים, כִּי הָרֵיחַ נִמְשָׁךְ בְּהַבְּגָדִים דַּיְקָא. וְעַל־יְדֵי הַמִּצְו?ֹת מַעֲלִין הַבְּגָדִים רֵיחַ טוֹב, בְּחִינַת "וְרֵיחַ שַׂלְמֹתַיִךְ כְּרֵיחַ לְבָנוֹן". וְעַל־ יְדֵי מִצְוַת צִיצִת מְתַקְּנִין הַבְּגָדִים שֶׁיַּעֲלוּ רֵיחַ טוֹב, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין הַחוּט שֶׁל חֶסֶד, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הָעֲו?ֹנוֹת נִתְהַפְּכִין לִזְכֻיּוֹת וְנוֹתְנִין רֵיחַ טוֹב, בִּבְחִינַת "מֹר וַאֲהָלוֹת קְצִיעוֹת כָּל בִּגְדֹתֶיךָ", וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אַל תִּקְרֵי "בִּגְדֹתֶיךָ" אֶלָּא "בְּגִידוֹתֶיךָ" - כָּל בְּגִידוֹתֶיךָ מַעֲלִין רֵיחַ טוֹב, הַיְנוּ כַּנַּ"ל (שם אות ז). ח. בַּתְּחִלָה הָיָה "כָּתְנוֹת אוֹר" בְּאָלֶף, שֶׁזֶּה בְּחִינַת טוֹב־עַיִן, וְלֹא הָיָה בָּהֶם שׁוּם אֲחִיזַת הָרַע־עַיִן כְּלָל, עַל־כֵּן לֹא הָיוּ צְרִיכִין שׁוּם מַלְבּוּשׁ וְכִסּוּי כְּלָל, בִּבְחִינַת "וַיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם עֲרוּמִּים וְכוּ'". אַךְ אַחַר־כָּךְ, שֶׁהִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם בְּחִינַת הָרַע־עַיִן, עַל־כֵּן צְרִיכִין מַלְבּוּשִׁים וְכִסּוּיִי לְכַסּוֹת וּלְחַפּוֹת עַצְמָם שֶׁלֹּא יִשְׁלֹט בָּהֶם הָרַעשׂ עַיִן. וְעִקַּר תִּקּוּן הַבְּגָדִים הוּא עַל־יְדֵי צִיצִת, וְעַל־כֵּן תֵּכֶף בַּבֹּקֶר בַּהֲקִיצוֹ מִשְּׁנָתוֹ, וְהַשֵּׁנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת מִיתָה נִמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת אֲחִיזַת הָרַע־ עַיִן, עַל־כֵּן צָרִיךְ תֵּכֶף לִלְבּשׁ צִיצִת, שֶׁהֵם בְּחִינַת עֵינַיִם דִּקְדֻשָּׁה, וְהֵם תִּקּוּן הַבְּגָדִים, שֶׁהֵם מְכַסִּין אֶת הָאָדָם מֵהָרַע־עַיִן. וְעִקַּר הַשְּׁמִירָה מֵהָרַע־עַיִן הוּא, שֶׁלֹּא יִתְאַחֵז בְּעֵינֵי הָאָדָם עַצְמוֹ לַהֲסִיתוֹ לֵילֵךְ אַחַר כָּל הַתַּאֲווֹת שֶׁעֵינָיו רוֹאוֹת, בִּפְרָט אַחַר תַּאֲווֹת נִאוּף, שֶׁעִקָּרָהּ תָּלוּי בָּעֵינַיִם, וְצִיצִת הוּא שְׁמִירָה מִזֶּה כַּיָּדוּעַ (הל' מגילה ה"ה, אותיות ה ו ז יד). ט. אָנוּ צְרִיכִין לִהְיוֹת בְּדֵלִים מִן הָעַכּוּ"ם אֲפִלּוּ בְּהַמַּלְבּוּשִׁים, אֲפִלּוּ בִּלְבִישַׁת הַמִּנְעָלִים, וּכְעֵין שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: בִּשְׁעַת הַגְּזֵרָה, אֲפִלּוּ אַעַרְקְתָא דִמְסָאנֵי, יֵהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר. כִּי הַמִּנְעָלִים שֶׁלָּהֶם הוּא מִבְּחִינַת 'כָּתְנוֹת עוֹר', שֶׁנֶּאֱחָז בָּהֶם זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ בְּחִינַת פְּגַם הַבְּרִית וְכוּ'; וּמִנְעָלִים שֶׁלָּנוּ דִּקְדֻשָּׁה הֵם בִּבְחִינַת תִּקּוּן וְהִזְדַּכְּכוּת 'כָּתְנוֹת עוֹר', בִּבְחִינַת "מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים". וְעַל־כֵּן יֵשׁ אֶצְלֵנוּ כַּמָּה דִּינִים בִּלְבִישַׁת מִנְעָלִים, כִּי אָנוּ צְרִיכִין לִלְבּשׁ הַמִּנְעָלִים עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּדֵי לְתַקֵּן וּלְזַכֵּךְ בְּחִינַת 'כָּתְנוֹת עוֹר'. וְלֹא לְחִנָּם אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כִּתְפִלִּין - כָּךְ מִנְעָלִים. עַיֵּן פְּנִים (הלכות ע"א, הל' א, אות ד). י. הַבְּגָדִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל יְקָרִים מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְרֵיחַ שַׂלְמֹתַיךְ כְּרֵיחַ לְבָנוֹן". וְעִקַּר תִּקּוּן הַבְּגָדִים, שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת "בְּכָל־ עֵת יִהְיוּ בְגָדֶיךָ לְבָנִים", תָּלוּי בְּתִקּוּן הַבְּרִית. וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הַבְּגָדִים הוּא עַל־יְדֵי מִצְוַת צִיצִת, שֶׁהֵם בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְכֵן לְהֵפֶךְ: עִקַּר פְּגַם הַבְּרִית נִכָּר בְּהַבְּגָדִים, כִּי עָלָיו נֶאֱמַר: "גַּם בִּכְנָפַיִךָ נִמְצְאוּ דַּם נַפְשׁוֹת אֶבְיוֹנִים נְקִיִּים". וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל בֵּין קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל לְהָעַכּוּ"ם הוּא עַל־יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית, שֶׁזֶּה כּוֹלֵל הַכֹּל וְעַל שֵׁם זֶה נִקְרָאִין כָּל יִשְׂרָאֵל צַדִּיקִים כַּיָּדוּעַ, עַל־כֵּן צְרִיכִין יִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת נִבְדָּלִין מִן הָעַכּוּ"ם גַּם בְּמַלְבּוּשֵׁיהֶם (הל' חוקות העכו"ם, הל' א). יא. עִקַּר הַחֵן וְהַחֲשִׁיבוּת וְהַהִתְפָּאֲרוּת אֲמִתִּי הוּא רַק אֵצֶל יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת "יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר". וּמַלְבּוּשִׁים שֶׁל יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת 'בִּגְדֵי יֶשַׁע', בְּחִינַת לְבוּשֵׁי הִתְפָּאֲרוּת, בְּחִינַת "הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ", כִּי יֵשׁ בָּהֶם כָּל מִינֵי חֵן וְכָל מִינֵי הִתְפָּאֲרוּת; מַה שֶּׁאֵין כֵּן הָעַכּוּ"ם הֵם בְּהֵפֶךְ מֵהַהִתְפָּאֲרוּת וְהַחֵן הַזֶּה. וְזֶה שֶׁהִזְהִירָה הַתּוֹרָה: "וְלֹא תְחָנֵּם", וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: לֹא תִתֵּן לָהֶם חֵן, שֶׁאָסוּר לוֹמַר, כַּמָּה נָאֶה עַכּוּ"ם זֶה וְכוּ'; כִּי עִקַּר הַנּוֹי וְהַהִתְפָּאֲרוּת הוּא רַק אֵצֶל יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהִתְלַבֵּשׁ בְּמַלְבּוּשֵׁי יִשְׂרָאֵל דַּיְקָא (שם הל' ב). יב. כָּל הַמַּלְבּוּשִׁים נִמְשָׁכִין בְּשָׁרְשָׁם מִבְּחִינַת סוֹד חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת לְבוּשִׁין, כְּהַהוּא קַמְצָא דִּלְבוּשֵׁהּ מִנֵּהּ וּבֵהּ, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַמַּלְבּוּשִׁים שֶׁבָּעוֹלָם. וְעַל־כֵּן נִצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל לְקַדֵּשׁ אֶת מַלְבּוּשֵׁיהֶם עַל־יְדֵי מִצְוַת צִיצִת, שֶׁבָּזֶה תָּלוּי כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְו?ֹתָי", כִּי עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת הַמַּלְבּוּשִׁים, עַל־יְדֵי מִצְוַת צִיצִת, עַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ עָלֵינוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל הָאֶפִּיקוֹרְסוּת, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַהַעְלָמָה וְהַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הֶחָלָל הַפָּנוּי, עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים, שֶׁגַּם שָׁם בְּתוֹךְ הֶחָלָל הַפָּנוּי נֶעְלָם וְנִמְצָא שָׁם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם נִפְלָא, בִּבְחִינַת לְבוּשִׁין, שֶׁהוּא בְּחִינָה כְּהַהוּא קַמְצָא דִּלְבוּשֵׁהּ מִנֵּהּ וּבֵהּ, כִּי גַּם הֶחָלָל הַפָּנוּי בְּעַצְמוֹ נִתְהַוָּה מֵחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ. אֲבָל מַלְבּוּשֵׁי הָעַכּוּ"ם נִמְשָׁכִין מֵהָאֶפִּיקוֹרְסוּת שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַמַּלְבּוּשִׁים כַּנַּ"ל, וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת הַזֶּה הוא בְּחִינַת חֻקּוֹת הָעַמִּים, שֶׁאֵין בָּהֶם שׁוּם טַעַם וָשֵׂכֶל, כִּי נִמְשָׁכִין מֵהַהַעְלָמָה שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִמְצֹא שָׁם שׁוּם טַעַם וָשֵׂכֶל. וְעַל־כֵּן בִּכְלַל "וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ" כָּלְלוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְרַחֵק מֵהֶם גַּם מִמַּלְבּוּשֵׁיהֶם, הַיְנוּ כַּנַּ"ל (שם הלכה ג). יג. עִנְיַן הַמַּלְבּוּשִׁים וְתִקּוּנָן עַל־יְדֵי מִצְוַת צִיצִת - עַיֵּן "אֱמוּנָה" אוֹת פו. יד. הַבְּגָדִים הֵם בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת חָכְמָה תַּתָּאָה, שֶׁמַּלְבִּישׁ וּמַגְבִּיל אֶת הַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַשָּׂגַת אֱלָקוּת, וְכַמְבֹאָר עוֹד בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁהַהַשָּׂגוֹת הֵם בְּחִינַת לְבוּשִׁין שֶׁמַּלְבִּישִׁין וּמְחַפִּין אֶת הָאָדָם וּמְחַמְּמִין אוֹתוֹ בַּחֲמִימוּת וְהִתְלַהֲבוּת דִּקְדֻשָּׁה. וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לִרְאוֹת לְהִתְחַזֵּק לְהַשִּׂיג הַשָּׂגוֹת כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ, כִּי בְּוַדַּאי כְּשֶׁהוּא יָכוֹל לְהַשִּׂיג הַשָּׂגָה גְדוֹלָה כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ, אָסוּר לוֹ לְהִסְתַּפֵּק עַצְמוֹ בְּהַשָּׂגָה וְשֵׂכֶל קָטָן שֶׁיַּשִּׂיג, כִּי זֶה בְּחִינַת "לֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה", כִּי אִשָּׁה הִיא בְּחִינַת מַדְרֵגָה קְטַנָּה נֶגֶד הָאִישׁ. אַךְ אֲפִלּוּ לְהֵפֶךְ - לְהִסְתַּכֵּל לְמַעְלָה מִמַּדְרֵגָתוֹ, גַּם־כֵּן אָסוּר, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא יִהְיֶה כְלִי־גֶבֶר עַל אִשָּׁה" (הלכות לא ילבש גבר, הלכה א). טו. מַה שֶּׁעִקַּר אֲחִיזַת הַגֵּאוּת וּרְדִיפַת הַכָּבוֹד הוּא בְּהַבְּגָדִים, שֶׁכָּל אֶחָד רוֹצֶה לְהַנְהִיג אֶת עַצְמוֹ וּבְנֵי־בֵיתוֹ בִּבְגָדִים יְקָרִים יוֹתֵר הַרְבֵּה מִכְּפִי מַדְרֵגָתוֹ, וְשֶׁכָּל זֶה הוּא פְּגָם גָּדוֹל מְאֹד, בִּבְחִינַת עִוּוּת הַמִּשְׁפָּט - עַיֵּן "גַּאֲוָה וַעֲנָוָה", אוֹתִיּוֹת כג כד. טז. תִּקּוּן הַבְּגָדִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת מַלְכוּת, הוּא עַל־יְדֵי הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה; וְכִלְאֵי־ בְגָדִים הֵם הַהֵפֶךְ מַמָּשׁ, דְּהַיְנוּ בְּחִינַת דַּעַת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא (הל' כלאי בגדים, הל' א). יז. פְּגַם הַבְּגָדִים הוּא בְּחִינַת פְּגַם הַדִּבּוּר, בְּחִינַת דִּבּוּר שֶׁאֵינוֹ נִשְׁמָע וְנִתְקַבֵּל, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן נִקְרָא אִסּוּר כִּלְאֵי־ בְגָדִים בְּשֵׁם שַׁעַטְנֵז, שֶׁהֵם בְּחִינַת הָאוֹתִיּוֹת שֶׁנָּפְלוּ וְנִשְׁבְּרוּ, וְעִקַּר הַשְּׁבִירָה הָיְתָה עַל־ יְדֵי שֶׁלֹּא קִבְּלוּ אוֹר הָאֹזֶן, כַּמְבֹאָר בְּ"עֵץ־ חַיִּים". וְזֶה בְּחִינַת דִּבּוּר שֶׁאֵינוֹ נִשְׁמָע, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא קִבֵּל אוֹר הָאֹזֶן, שֶׁאֵינוֹ נִקְרָא דִּבּוּר כְּלָל, כִּי הוּא בְּחִינַת אוֹתִיּוֹת שְׁבוּרִין, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שַׁעַטְנֵז - פְּגַם הַדִּבּוּר, פְּגַם הַבְּגָדִים.
Through a person constantly strengthening himself in the holy Will [ratzon dekedushah] — that is, even when he does not merit to bring it from potential into actual practice to do His will, nonetheless he desires and yearns [nichsaf] and his innards [mei'av] stir and hope at every moment to do His will — through this he merits to compose chidushei Torah and to compile many books that explain all the paths and counsels [etzos] of the Torah. And the essential matter is holy books that lead to action and to the fulfillment of the Torah, and that strengthen a person in all he passes through — to animate himself and to be strengthened in such a way that he remains standing in his place, and if he falls, he shall not be utterly cast down. And the essential matter is to strengthen himself with new and holy desires [ratzones chadoshim] at every moment. And he causes Israel to merit that the Torah shall endure through him forever. Praiseworthy is he! Source: Likutay Halachos, Birchas HaShachar, Halachah 5, Ois 37, 38.
ְמָעוֹת שֶׁל עֵשָׂו הֵם בְּחִינַת שֶׁקֶר, שֶׁאֲחִיזָתוֹ אַחַר הַבְּרִיאָה. כִּי עֵשָׂו, כָּל בְּכִיָּתוֹ עַל תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה, שֶׁרוֹצֶה לְקַבֵּל הַבְּרָכָה בִּשְׁבִיל שֶׁיְּמַלֵּא כָּל תַּאֲוַת לִבּוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְלֹא חָפֵץ לִכְלֹל בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְעַל־כֵּן אֵלּוּ הַדְּמָעוֹת הֵם בְּחִינַת הַשֶּׁקֶר, שֶׁאֲחִיזָתוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה בִּבְחִינַת אַחַר הַבְּרִיאָה. אֲבָל דְּמָעוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת הַדְּמָעוֹת שֶׁל לֵאָה, שֶׁהָיָה עֵינֶיהָ רַכּוֹת עַל־יְדֵי שֶׁבָּכְתָה הַרְבֵּה לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא תִפֹּל בְּחֶלְקוֹ שֶׁל עֵשָׂו, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. כְּמוֹ־כֵן צָרִיךְ כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לִבְכּוֹת מְאֹד מְאֹד כְּנַחַל שׁוֹטֵף, שֶׁלֹּא לִפֹּל בְּחֶלְקוֹ שֶׁל עֵשָׂו, שֶׁהוּא הַיֵּצֶר הָרָע, חַס וְשָׁלוֹם, בִּפְרָט מִי שֶׁרוֹאֶה שֶׁכְּבָר נִתְפַּס הַרְבֵּה בִּמְצוֹדַת הַיֵּצֶר הָרָע וְהוּא בְּסַכָּנָה גְדוֹלָה בְּכָל עֵת, בְּוַדַּאי צָרִיךְ לִבְכּוֹת הַרְבֵּה מְאֹד וְיוֹתֵר, כְּמוֹ לֵאָה אִמֵּנוּ מַמָּשׁ, שֶׁהָיְתָה בּוֹכָה כָּל־כָּךְ שֶׁלֹּא תִפֹּל בְּחֶלְקוֹ שֶׁל עֵשָׂו, עַד שֶׁהָיוּ עֵינֶיהָ רַכּוֹת מֵחֲמַת הַבְּכִיָּה כַּנַּ"ל. וְאָז אִם יַרְבֶּה לִבְכּוֹת בֶּאֱמֶת לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים בְּלִי שִׁעוּר, אָז בְּוַדַּאי יְעוֹרֵר רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ וְיִנָּצֵל מִלִּפֹּל בְּחֶלְקוֹ שֶׁל עֵשָׂו, וְיִזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת וְלִכְלֹל בּוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי הַדְּמָעוֹת דִּקְדֻשָּׁה דַּיְקָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יִתְבַּטֵּל מִמֶּנּוּ אֲחִיזַת הַשֶּׁקֶר וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהָרַע וְהַטֻּמְאָה וְיִזְכֶּה לֶאֱמֶת, וְיִהְיֶה נִמְשָׁךְ עָלָיו אוֹר הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, עַד שֶׁיִּהְיֶה נִכְלָל בְּחִינַת אַחַר הַבְּרִיאָה בִּבְחִינַת קֹדֶם הַבְּרִיאָה, בִּבְחִינַת כֻּלּוֹ אֶחָד, כֻּלּוֹ טוֹב, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַתִּקּוּן עַל הַכֹּל כַּנַּ"ל (שם). י. הַמֹּחִין שֶׁל חָכְמוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הֵם בְּחִינַת שִׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים, מְשַׂמְּחֵי לֵב", וְהַבְּכִיָּה - הוּא בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הַמֹּחִין. וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי הַבְּכִיָּה, שֶׁזֶּה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מַרְאִין שִׁפְלוּתֵנוּ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁאֵין לָנוּ שׁוּם מֹחַ וָדַעַת לַעֲבֹד אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וְאָנוּ אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים מַמָּשׁ, שֶׁקּוֹרִין "פְּרָאסְטַאקֶעס"; רַק אָנוּ בּוֹכִין לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּתִינוֹק הַבּוֹכֶה לִפְנֵי אָבִיו שֶׁיְּרַחֵם עַל מְרִירַת גָּלוּתֵנוּ וְיַעֲשֶׂה עִמָּנוּ חֶסֶדשׂחִנָּם וִיקָרֵב אוֹתָנוּ לַעֲבוֹדָתוֹ וְיִגְאָלֵנוּ בְּקָרוֹב וְיִבְנֶה לָנוּ אֶת בֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מְעוֹרְרִין וּמַמְשִׁיכִין עָלֵינוּ הַחֶסֶד־חִנָּם, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָאוֹצַר־מַתְּנַת־חִנָּם שֶׁזָּכוּ הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים לְהַמְשִׁיךְ בְּעֵת פְּשִׁיטוּתָם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַחַיּוּת וְהַקִּיּוּם שֶׁל הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא (הל' שומר שכר, ה"ד, אותיות ד ו ז). בגדיםבְּכָל עֵת יִהְיוּ בְגָדֶיךָ לְבָנִים וְגוֹ' (קהלת ט, ח): שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בַּה' תָּגֵל נַפְשִׁי בֵּאלֹקַי כִּי הִלְבִּישַׁנִי בִּגְדֵי יֶשַׁע וְגוֹ' (ישעיה סא, י): א. בְּשָׁעָה שֶׁלּוֹבֵשׁ הַבֶּגֶד, צָרִיךְ לְאָחְזוֹ בְּצַד יָמִין, כַּמְבֹאָר בְּשֻׁלְחָן־עָרוּךְ. כִּי עִקַּר לְבוּשִׁין לְהַלְבִּישׁ אֶת נִשְׁמָתוֹ, שֶׁהָיְתָה עֲרֻמָּה עַד עַכְשָׁו בְּעֵת שֶׁהוּא בִּבְחִינַת שֵׁנָה, הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת יָמִין, הַיְנוּ שֶׁמַּטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד וּמוֹצֵא בְּעַצְמוֹ אֵילוּ נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת וְעַל־יְדֵי־ זֶה מִתְעוֹרֵר מֵהַשֵּׁנָה (ע' שנה א). וְזֶה בְּחִינַת צִיצִת וּתְפִלִּין, שֶׁהֵם לְבוּשִׁין דְּנִשְׁמְתָא, שֶׁנַּעֲשִׂין מֵהַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁמִּתְבָּרְרִים בַּלַּיְלָה בִּבְחִינָה הַנַּ"ל, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לְהַגְבִּיר הַיָּמִין בִּשְׁעַת לְבִישָׁה. וְעַל־יְדֵי הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁמּוֹצֵא בְּעַצְמוֹ עַל־יְדֵי בְּחִינַת יָמִין הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְקַיֵּם "שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד", בִּבְחִינַת "שִׁוִּיתִי וְכוּ' כִּי מִימִינִי בַּל אֶמּוֹט" (הלכות השכמת הבוקר, הלכה א). ב. הַלְּבוּשִׁין וְהַבְּגָדִים הֵם חוּץ לָאָדָם, וְהֵם בִּבְחִינַת הַחַשְׁמַ"ל שֶׁסָּמוּךְ לִבְחִינַת נֹגַהּ כַּיָּדוּעַ. כִּי הַלְּבוּשִׁין הֵם הַמַּפְסִיקִין בֵּין הַקְּדֻשָּׁה וּבֵין הַקְּלִפָּה, וּבְשָׁרְשָׁם הֵם מְרַמְּזִין לִבְחִינָה גְבוֹהָה מְאֹד, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־כֵּן צְרִיכִין לִשְׁמֹר הַמַּלְבּוּשִׁים מְאֹד מְאֹד (הל' נטילת ידים שחרית, הל' ד, אות יב). ג. עַל־יְדֵי לְבִישַׁת שַׁעַטְנֵז, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבְּרִים הַדִּינִים בְּיוֹתֵר, שֶׁמִּשָּׁם אֲחִיזַת כָּל הַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת (שם). ד. מֵחֲמַת שֶׁהַבְּגָדִים הֵם בְּחִינַת הַמַּדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה וְהַחִיצוֹנָה שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, עַל־כֵּן דֶּרֶךְ הַחִיצוֹנִים לְהִתְאַחֵז בָּהֶם כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וּבְהַבְּגָדִים נִרְשָׁמִים כָּל הָעֲו?ֹנוֹת, וְכֵן לְהֵפֶךְ - כָּל הַמִּצְו?ֹת, כִּי עַל־יְדֵי הַמִּצְו?ֹת נַעֲשִׂין לְבוּשִׁין וְכִסּוּיִין לְהַנְּשָׁמָה, בְּחִינַת חֲלוּקָא דְרַבָּנָן; וּכְשֶׁהַלְּבוּשִׁין נְקִיִּים, הֵם שְׁמִירָה גְדוֹלָה, עַל־כֵּן צָרִיךְ לִשְׁמֹר אֶת הַבְּגָדִים מְאֹד כַּנַּ"ל (הל' ציצית, הל' א). ה. צָרִיךְ לְדַקְדֵּק בְּיוֹתֵר, שֶׁיִּהְיוּ הַבְּגָדִים נְקִיִּים בִּשְׁעַת תְּפִלָּה, כִּי בְּגָדִים נְקִיִּים הֵם בְּחִינַת תִּקּוּן הַכְּלָלִי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יוּכַל לְדַבֵּר דִּבּוּר הַמִּתְקַבֵּל וּתְפִלָּתוֹ נִשְׁמַעַת בְּיוֹתֵר. וְעַל־כֵּן מִי שֶׁהוּא לָבוּשׁ שַׁעַטְנֵז, שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּגַם הַבְּגָדִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־כֵּן אֵין תְּפִלָּתוֹ עוֹלָה וּמִתְקַבֶּלֶת (שם). ו. כָּל הַבְּגָדִים וְהַמַּלְבּוּשִׁים נִמְשָׁכִין בְּשָׁרְשָׁן מִבְּחִינַת הַמְדַמֶּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת לְבוּשׁ הַשֵּׂכֶל, וּמְרַמְּזִין לִדְבָרִים עֶלְיוֹנִים מְאֹד. כִּי כְּלָלִיּוּת כָּל הָעוֹלָמוֹת הֵם בְּחִינַת לְבוּשִׁין דְּמַלְכָּא, וְכֵן כָּל הַתְּאָרִים וּשְׁבָחִים שֶׁאָנוּ מְשַׁבְּחִין וּמְפָאֲרִין אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהֵם רַק בִּבְחִינַת הַמְדַמֶּה, כֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת לְבוּשִׁין דְּמַלְכָּא, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' ציצית, הל' ה, אות ה). ז. כְּפִי עֲבוֹדָתוֹ שֶׁל הָאָדָם, כֵּן הַלְּבוּשִׁין שֶׁלּוֹ. כִּי עַל־יְדֵי כְּלָלִיּוּת קִיּוּם הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת זוֹכִין לִבְגָדִים לְבָנִים בְּחִינַת חֲלוּקָא דְרַבָּנָן, שֶׁהוּא לְבוּשׁ הַנְּשָׁמָה שֶׁזּוֹכֶה כָּל אֶחָד בָּעוֹלָם הַבָּא כְּפִי הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת שֶׁזָּכָה לְסַגֵּל בָּעוֹלָם הַזֶּה. וּלְהֵפֶךְ, עַל־יְדֵי עֲבֵרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, נַעֲשִׂים בְּגָדִים צוֹאִים, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי הָרֵיחַ רַע שֶׁל הַמַּעֲשִׂים רָעִים, כִּי הָרֵיחַ נִמְשָׁךְ בְּהַבְּגָדִים דַּיְקָא. וְעַל־יְדֵי הַמִּצְו?ֹת מַעֲלִין הַבְּגָדִים רֵיחַ טוֹב, בְּחִינַת "וְרֵיחַ שַׂלְמֹתַיִךְ כְּרֵיחַ לְבָנוֹן". וְעַל־ יְדֵי מִצְוַת צִיצִת מְתַקְּנִין הַבְּגָדִים שֶׁיַּעֲלוּ רֵיחַ טוֹב, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין הַחוּט שֶׁל חֶסֶד, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הָעֲו?ֹנוֹת נִתְהַפְּכִין לִזְכֻיּוֹת וְנוֹתְנִין רֵיחַ טוֹב, בִּבְחִינַת "מֹר וַאֲהָלוֹת קְצִיעוֹת כָּל בִּגְדֹתֶיךָ", וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אַל תִּקְרֵי "בִּגְדֹתֶיךָ" אֶלָּא "בְּגִידוֹתֶיךָ" - כָּל בְּגִידוֹתֶיךָ מַעֲלִין רֵיחַ טוֹב, הַיְנוּ כַּנַּ"ל (שם אות ז). ח. בַּתְּחִלָה הָיָה "כָּתְנוֹת אוֹר" בְּאָלֶף, שֶׁזֶּה בְּחִינַת טוֹב־עַיִן, וְלֹא הָיָה בָּהֶם שׁוּם אֲחִיזַת הָרַע־עַיִן כְּלָל, עַל־כֵּן לֹא הָיוּ צְרִיכִין שׁוּם מַלְבּוּשׁ וְכִסּוּי כְּלָל, בִּבְחִינַת "וַיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם עֲרוּמִּים וְכוּ'". אַךְ אַחַר־כָּךְ, שֶׁהִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם בְּחִינַת הָרַע־עַיִן, עַל־כֵּן צְרִיכִין מַלְבּוּשִׁים וְכִסּוּיִי לְכַסּוֹת וּלְחַפּוֹת עַצְמָם שֶׁלֹּא יִשְׁלֹט בָּהֶם הָרַעשׂ עַיִן. וְעִקַּר תִּקּוּן הַבְּגָדִים הוּא עַל־יְדֵי צִיצִת, וְעַל־כֵּן תֵּכֶף בַּבֹּקֶר בַּהֲקִיצוֹ מִשְּׁנָתוֹ, וְהַשֵּׁנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת מִיתָה נִמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת אֲחִיזַת הָרַע־ עַיִן, עַל־כֵּן צָרִיךְ תֵּכֶף לִלְבּשׁ צִיצִת, שֶׁהֵם בְּחִינַת עֵינַיִם דִּקְדֻשָּׁה, וְהֵם תִּקּוּן הַבְּגָדִים, שֶׁהֵם מְכַסִּין אֶת הָאָדָם מֵהָרַע־עַיִן. וְעִקַּר הַשְּׁמִירָה מֵהָרַע־עַיִן הוּא, שֶׁלֹּא יִתְאַחֵז בְּעֵינֵי הָאָדָם עַצְמוֹ לַהֲסִיתוֹ לֵילֵךְ אַחַר כָּל הַתַּאֲווֹת שֶׁעֵינָיו רוֹאוֹת, בִּפְרָט אַחַר תַּאֲווֹת נִאוּף, שֶׁעִקָּרָהּ תָּלוּי בָּעֵינַיִם, וְצִיצִת הוּא שְׁמִירָה מִזֶּה כַּיָּדוּעַ (הל' מגילה ה"ה, אותיות ה ו ז יד). ט. אָנוּ צְרִיכִין לִהְיוֹת בְּדֵלִים מִן הָעַכּוּ"ם אֲפִלּוּ בְּהַמַּלְבּוּשִׁים, אֲפִלּוּ בִּלְבִישַׁת הַמִּנְעָלִים, וּכְעֵין שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: בִּשְׁעַת הַגְּזֵרָה, אֲפִלּוּ אַעַרְקְתָא דִמְסָאנֵי, יֵהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר. כִּי הַמִּנְעָלִים שֶׁלָּהֶם הוּא מִבְּחִינַת 'כָּתְנוֹת עוֹר', שֶׁנֶּאֱחָז בָּהֶם זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ בְּחִינַת פְּגַם הַבְּרִית וְכוּ'; וּמִנְעָלִים שֶׁלָּנוּ דִּקְדֻשָּׁה הֵם בִּבְחִינַת תִּקּוּן וְהִזְדַּכְּכוּת 'כָּתְנוֹת עוֹר', בִּבְחִינַת "מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים". וְעַל־כֵּן יֵשׁ אֶצְלֵנוּ כַּמָּה דִּינִים בִּלְבִישַׁת מִנְעָלִים, כִּי אָנוּ צְרִיכִין לִלְבּשׁ הַמִּנְעָלִים עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּדֵי לְתַקֵּן וּלְזַכֵּךְ בְּחִינַת 'כָּתְנוֹת עוֹר'. וְלֹא לְחִנָּם אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כִּתְפִלִּין - כָּךְ מִנְעָלִים. עַיֵּן פְּנִים (הלכות ע"א, הל' א, אות ד). י. הַבְּגָדִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל יְקָרִים מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְרֵיחַ שַׂלְמֹתַיךְ כְּרֵיחַ לְבָנוֹן". וְעִקַּר תִּקּוּן הַבְּגָדִים, שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת "בְּכָל־ עֵת יִהְיוּ בְגָדֶיךָ לְבָנִים", תָּלוּי בְּתִקּוּן הַבְּרִית. וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הַבְּגָדִים הוּא עַל־יְדֵי מִצְוַת צִיצִת, שֶׁהֵם בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְכֵן לְהֵפֶךְ: עִקַּר פְּגַם הַבְּרִית נִכָּר בְּהַבְּגָדִים, כִּי עָלָיו נֶאֱמַר: "גַּם בִּכְנָפַיִךָ נִמְצְאוּ דַּם נַפְשׁוֹת אֶבְיוֹנִים נְקִיִּים". וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל בֵּין קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל לְהָעַכּוּ"ם הוּא עַל־יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית, שֶׁזֶּה כּוֹלֵל הַכֹּל וְעַל שֵׁם זֶה נִקְרָאִין כָּל יִשְׂרָאֵל צַדִּיקִים כַּיָּדוּעַ, עַל־כֵּן צְרִיכִין יִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת נִבְדָּלִין מִן הָעַכּוּ"ם גַּם בְּמַלְבּוּשֵׁיהֶם (הל' חוקות העכו"ם, הל' א). יא. עִקַּר הַחֵן וְהַחֲשִׁיבוּת וְהַהִתְפָּאֲרוּת אֲמִתִּי הוּא רַק אֵצֶל יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת "יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר". וּמַלְבּוּשִׁים שֶׁל יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת 'בִּגְדֵי יֶשַׁע', בְּחִינַת לְבוּשֵׁי הִתְפָּאֲרוּת, בְּחִינַת "הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ", כִּי יֵשׁ בָּהֶם כָּל מִינֵי חֵן וְכָל מִינֵי הִתְפָּאֲרוּת; מַה שֶּׁאֵין כֵּן הָעַכּוּ"ם הֵם בְּהֵפֶךְ מֵהַהִתְפָּאֲרוּת וְהַחֵן הַזֶּה. וְזֶה שֶׁהִזְהִירָה הַתּוֹרָה: "וְלֹא תְחָנֵּם", וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: לֹא תִתֵּן לָהֶם חֵן, שֶׁאָסוּר לוֹמַר, כַּמָּה נָאֶה עַכּוּ"ם זֶה וְכוּ'; כִּי עִקַּר הַנּוֹי וְהַהִתְפָּאֲרוּת הוּא רַק אֵצֶל יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהִתְלַבֵּשׁ בְּמַלְבּוּשֵׁי יִשְׂרָאֵל דַּיְקָא (שם הל' ב). יב. כָּל הַמַּלְבּוּשִׁים נִמְשָׁכִין בְּשָׁרְשָׁם מִבְּחִינַת סוֹד חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת לְבוּשִׁין, כְּהַהוּא קַמְצָא דִּלְבוּשֵׁהּ מִנֵּהּ וּבֵהּ, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַמַּלְבּוּשִׁים שֶׁבָּעוֹלָם. וְעַל־כֵּן נִצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל לְקַדֵּשׁ אֶת מַלְבּוּשֵׁיהֶם עַל־יְדֵי מִצְוַת צִיצִת, שֶׁבָּזֶה תָּלוּי כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְו?ֹתָי", כִּי עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת הַמַּלְבּוּשִׁים, עַל־יְדֵי מִצְוַת צִיצִת, עַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ עָלֵינוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל הָאֶפִּיקוֹרְסוּת, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַהַעְלָמָה וְהַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הֶחָלָל הַפָּנוּי, עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים, שֶׁגַּם שָׁם בְּתוֹךְ הֶחָלָל הַפָּנוּי נֶעְלָם וְנִמְצָא שָׁם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם נִפְלָא, בִּבְחִינַת לְבוּשִׁין, שֶׁהוּא בְּחִינָה כְּהַהוּא קַמְצָא דִּלְבוּשֵׁהּ מִנֵּהּ וּבֵהּ, כִּי גַּם הֶחָלָל הַפָּנוּי בְּעַצְמוֹ נִתְהַוָּה מֵחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ. אֲבָל מַלְבּוּשֵׁי הָעַכּוּ"ם נִמְשָׁכִין מֵהָאֶפִּיקוֹרְסוּת שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַמַּלְבּוּשִׁים כַּנַּ"ל, וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת הַזֶּה הוא בְּחִינַת חֻקּוֹת הָעַמִּים, שֶׁאֵין בָּהֶם שׁוּם טַעַם וָשֵׂכֶל, כִּי נִמְשָׁכִין מֵהַהַעְלָמָה שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִמְצֹא שָׁם שׁוּם טַעַם וָשֵׂכֶל. וְעַל־כֵּן בִּכְלַל "וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ" כָּלְלוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְרַחֵק מֵהֶם גַּם מִמַּלְבּוּשֵׁיהֶם, הַיְנוּ כַּנַּ"ל (שם הלכה ג). יג. עִנְיַן הַמַּלְבּוּשִׁים וְתִקּוּנָן עַל־יְדֵי מִצְוַת צִיצִת - עַיֵּן "אֱמוּנָה" אוֹת פו. יד. הַבְּגָדִים הֵם בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת חָכְמָה תַּתָּאָה, שֶׁמַּלְבִּישׁ וּמַגְבִּיל אֶת הַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַשָּׂגַת אֱלָקוּת, וְכַמְבֹאָר עוֹד בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁהַהַשָּׂגוֹת הֵם בְּחִינַת לְבוּשִׁין שֶׁמַּלְבִּישִׁין וּמְחַפִּין אֶת הָאָדָם וּמְחַמְּמִין אוֹתוֹ בַּחֲמִימוּת וְהִתְלַהֲבוּת דִּקְדֻשָּׁה. וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לִרְאוֹת לְהִתְחַזֵּק לְהַשִּׂיג הַשָּׂגוֹת כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ, כִּי בְּוַדַּאי כְּשֶׁהוּא יָכוֹל לְהַשִּׂיג הַשָּׂגָה גְדוֹלָה כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ, אָסוּר לוֹ לְהִסְתַּפֵּק עַצְמוֹ בְּהַשָּׂגָה וְשֵׂכֶל קָטָן שֶׁיַּשִּׂיג, כִּי זֶה בְּחִינַת "לֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה", כִּי אִשָּׁה הִיא בְּחִינַת מַדְרֵגָה קְטַנָּה נֶגֶד הָאִישׁ. אַךְ אֲפִלּוּ לְהֵפֶךְ - לְהִסְתַּכֵּל לְמַעְלָה מִמַּדְרֵגָתוֹ, גַּם־כֵּן אָסוּר, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא יִהְיֶה כְלִי־גֶבֶר עַל אִשָּׁה" (הלכות לא ילבש גבר, הלכה א). טו. מַה שֶּׁעִקַּר אֲחִיזַת הַגֵּאוּת וּרְדִיפַת הַכָּבוֹד הוּא בְּהַבְּגָדִים, שֶׁכָּל אֶחָד רוֹצֶה לְהַנְהִיג אֶת עַצְמוֹ וּבְנֵי־בֵיתוֹ בִּבְגָדִים יְקָרִים יוֹתֵר הַרְבֵּה מִכְּפִי מַדְרֵגָתוֹ, וְשֶׁכָּל זֶה הוּא פְּגָם גָּדוֹל מְאֹד, בִּבְחִינַת עִוּוּת הַמִּשְׁפָּט - עַיֵּן "גַּאֲוָה וַעֲנָוָה", אוֹתִיּוֹת כג כד. טז. תִּקּוּן הַבְּגָדִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת מַלְכוּת, הוּא עַל־יְדֵי הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה; וְכִלְאֵי־ בְגָדִים הֵם הַהֵפֶךְ מַמָּשׁ, דְּהַיְנוּ בְּחִינַת דַּעַת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא (הל' כלאי בגדים, הל' א). יז. פְּגַם הַבְּגָדִים הוּא בְּחִינַת פְּגַם הַדִּבּוּר, בְּחִינַת דִּבּוּר שֶׁאֵינוֹ נִשְׁמָע וְנִתְקַבֵּל, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן נִקְרָא אִסּוּר כִּלְאֵי־ בְגָדִים בְּשֵׁם שַׁעַטְנֵז, שֶׁהֵם בְּחִינַת הָאוֹתִיּוֹת שֶׁנָּפְלוּ וְנִשְׁבְּרוּ, וְעִקַּר הַשְּׁבִירָה הָיְתָה עַל־ יְדֵי שֶׁלֹּא קִבְּלוּ אוֹר הָאֹזֶן, כַּמְבֹאָר בְּ"עֵץ־ חַיִּים". וְזֶה בְּחִינַת דִּבּוּר שֶׁאֵינוֹ נִשְׁמָע, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא קִבֵּל אוֹר הָאֹזֶן, שֶׁאֵינוֹ נִקְרָא דִּבּוּר כְּלָל, כִּי הוּא בְּחִינַת אוֹתִיּוֹת שְׁבוּרִין, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שַׁעַטְנֵז - פְּגַם הַדִּבּוּר, פְּגַם הַבְּגָדִים.
Through the aforementioned abundance of holy books of the Oral Torah [Torah sheb'al peh] that explain to us the twenty-four [kaf-dalet] books of the Written Torah [sefarim d'oraisa] according to the true interpretations that we received from the mouths of our Sages of blessed memory, going back to Moshe Rabbenu, peace be upon him — through this the supernal all-encompassing redemption [pidyon ha'elyon hakolel] is drawn down, and all twenty-four courts of law [batei dinim] are sweetened. For from the unfolding of judgments [dinim] from them comes the grip of the Sitra Achara, which casts doubt upon the Will — to the point that some invert the words of the living G-d and interpret even verses of Torah, Nevi'im, and Kesuvim according to the evil and bitter path of the naturalist philosophers [chochmai hateva] — who are in the aspect of the metzach hanachash, the deniers of the Will, as is known, especially in these generations — may Hashem have mercy. But through the aforementioned holy books and commentaries, the faith of the Will is strengthened, and the illumination of the Will is drawn down, and one merits to uproot and destroy the evil view of the naturalist philosophers, the metzach hanachash, from the world. Source: Likutay Halachos, ibid., Ois 39.
ְמָעוֹת שֶׁל עֵשָׂו הֵם בְּחִינַת שֶׁקֶר, שֶׁאֲחִיזָתוֹ אַחַר הַבְּרִיאָה. כִּי עֵשָׂו, כָּל בְּכִיָּתוֹ עַל תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה, שֶׁרוֹצֶה לְקַבֵּל הַבְּרָכָה בִּשְׁבִיל שֶׁיְּמַלֵּא כָּל תַּאֲוַת לִבּוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְלֹא חָפֵץ לִכְלֹל בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְעַל־כֵּן אֵלּוּ הַדְּמָעוֹת הֵם בְּחִינַת הַשֶּׁקֶר, שֶׁאֲחִיזָתוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה בִּבְחִינַת אַחַר הַבְּרִיאָה. אֲבָל דְּמָעוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת הַדְּמָעוֹת שֶׁל לֵאָה, שֶׁהָיָה עֵינֶיהָ רַכּוֹת עַל־יְדֵי שֶׁבָּכְתָה הַרְבֵּה לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא תִפֹּל בְּחֶלְקוֹ שֶׁל עֵשָׂו, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. כְּמוֹ־כֵן צָרִיךְ כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לִבְכּוֹת מְאֹד מְאֹד כְּנַחַל שׁוֹטֵף, שֶׁלֹּא לִפֹּל בְּחֶלְקוֹ שֶׁל עֵשָׂו, שֶׁהוּא הַיֵּצֶר הָרָע, חַס וְשָׁלוֹם, בִּפְרָט מִי שֶׁרוֹאֶה שֶׁכְּבָר נִתְפַּס הַרְבֵּה בִּמְצוֹדַת הַיֵּצֶר הָרָע וְהוּא בְּסַכָּנָה גְדוֹלָה בְּכָל עֵת, בְּוַדַּאי צָרִיךְ לִבְכּוֹת הַרְבֵּה מְאֹד וְיוֹתֵר, כְּמוֹ לֵאָה אִמֵּנוּ מַמָּשׁ, שֶׁהָיְתָה בּוֹכָה כָּל־כָּךְ שֶׁלֹּא תִפֹּל בְּחֶלְקוֹ שֶׁל עֵשָׂו, עַד שֶׁהָיוּ עֵינֶיהָ רַכּוֹת מֵחֲמַת הַבְּכִיָּה כַּנַּ"ל. וְאָז אִם יַרְבֶּה לִבְכּוֹת בֶּאֱמֶת לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים בְּלִי שִׁעוּר, אָז בְּוַדַּאי יְעוֹרֵר רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ וְיִנָּצֵל מִלִּפֹּל בְּחֶלְקוֹ שֶׁל עֵשָׂו, וְיִזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת וְלִכְלֹל בּוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי הַדְּמָעוֹת דִּקְדֻשָּׁה דַּיְקָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יִתְבַּטֵּל מִמֶּנּוּ אֲחִיזַת הַשֶּׁקֶר וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהָרַע וְהַטֻּמְאָה וְיִזְכֶּה לֶאֱמֶת, וְיִהְיֶה נִמְשָׁךְ עָלָיו אוֹר הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, עַד שֶׁיִּהְיֶה נִכְלָל בְּחִינַת אַחַר הַבְּרִיאָה בִּבְחִינַת קֹדֶם הַבְּרִיאָה, בִּבְחִינַת כֻּלּוֹ אֶחָד, כֻּלּוֹ טוֹב, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַתִּקּוּן עַל הַכֹּל כַּנַּ"ל (שם). י. הַמֹּחִין שֶׁל חָכְמוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הֵם בְּחִינַת שִׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים, מְשַׂמְּחֵי לֵב", וְהַבְּכִיָּה - הוּא בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הַמֹּחִין. וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי הַבְּכִיָּה, שֶׁזֶּה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מַרְאִין שִׁפְלוּתֵנוּ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁאֵין לָנוּ שׁוּם מֹחַ וָדַעַת לַעֲבֹד אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וְאָנוּ אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים מַמָּשׁ, שֶׁקּוֹרִין "פְּרָאסְטַאקֶעס"; רַק אָנוּ בּוֹכִין לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּתִינוֹק הַבּוֹכֶה לִפְנֵי אָבִיו שֶׁיְּרַחֵם עַל מְרִירַת גָּלוּתֵנוּ וְיַעֲשֶׂה עִמָּנוּ חֶסֶדשׂחִנָּם וִיקָרֵב אוֹתָנוּ לַעֲבוֹדָתוֹ וְיִגְאָלֵנוּ בְּקָרוֹב וְיִבְנֶה לָנוּ אֶת בֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מְעוֹרְרִין וּמַמְשִׁיכִין עָלֵינוּ הַחֶסֶד־חִנָּם, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָאוֹצַר־מַתְּנַת־חִנָּם שֶׁזָּכוּ הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים לְהַמְשִׁיךְ בְּעֵת פְּשִׁיטוּתָם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַחַיּוּת וְהַקִּיּוּם שֶׁל הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא (הל' שומר שכר, ה"ד, אותיות ד ו ז). בגדיםבְּכָל עֵת יִהְיוּ בְגָדֶיךָ לְבָנִים וְגוֹ' (קהלת ט, ח): שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בַּה' תָּגֵל נַפְשִׁי בֵּאלֹקַי כִּי הִלְבִּישַׁנִי בִּגְדֵי יֶשַׁע וְגוֹ' (ישעיה סא, י): א. בְּשָׁעָה שֶׁלּוֹבֵשׁ הַבֶּגֶד, צָרִיךְ לְאָחְזוֹ בְּצַד יָמִין, כַּמְבֹאָר בְּשֻׁלְחָן־עָרוּךְ. כִּי עִקַּר לְבוּשִׁין לְהַלְבִּישׁ אֶת נִשְׁמָתוֹ, שֶׁהָיְתָה עֲרֻמָּה עַד עַכְשָׁו בְּעֵת שֶׁהוּא בִּבְחִינַת שֵׁנָה, הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת יָמִין, הַיְנוּ שֶׁמַּטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד וּמוֹצֵא בְּעַצְמוֹ אֵילוּ נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת וְעַל־יְדֵי־ זֶה מִתְעוֹרֵר מֵהַשֵּׁנָה (ע' שנה א). וְזֶה בְּחִינַת צִיצִת וּתְפִלִּין, שֶׁהֵם לְבוּשִׁין דְּנִשְׁמְתָא, שֶׁנַּעֲשִׂין מֵהַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁמִּתְבָּרְרִים בַּלַּיְלָה בִּבְחִינָה הַנַּ"ל, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לְהַגְבִּיר הַיָּמִין בִּשְׁעַת לְבִישָׁה. וְעַל־יְדֵי הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁמּוֹצֵא בְּעַצְמוֹ עַל־יְדֵי בְּחִינַת יָמִין הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְקַיֵּם "שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד", בִּבְחִינַת "שִׁוִּיתִי וְכוּ' כִּי מִימִינִי בַּל אֶמּוֹט" (הלכות השכמת הבוקר, הלכה א). ב. הַלְּבוּשִׁין וְהַבְּגָדִים הֵם חוּץ לָאָדָם, וְהֵם בִּבְחִינַת הַחַשְׁמַ"ל שֶׁסָּמוּךְ לִבְחִינַת נֹגַהּ כַּיָּדוּעַ. כִּי הַלְּבוּשִׁין הֵם הַמַּפְסִיקִין בֵּין הַקְּדֻשָּׁה וּבֵין הַקְּלִפָּה, וּבְשָׁרְשָׁם הֵם מְרַמְּזִין לִבְחִינָה גְבוֹהָה מְאֹד, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־כֵּן צְרִיכִין לִשְׁמֹר הַמַּלְבּוּשִׁים מְאֹד מְאֹד (הל' נטילת ידים שחרית, הל' ד, אות יב). ג. עַל־יְדֵי לְבִישַׁת שַׁעַטְנֵז, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבְּרִים הַדִּינִים בְּיוֹתֵר, שֶׁמִּשָּׁם אֲחִיזַת כָּל הַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת (שם). ד. מֵחֲמַת שֶׁהַבְּגָדִים הֵם בְּחִינַת הַמַּדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה וְהַחִיצוֹנָה שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, עַל־כֵּן דֶּרֶךְ הַחִיצוֹנִים לְהִתְאַחֵז בָּהֶם כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וּבְהַבְּגָדִים נִרְשָׁמִים כָּל הָעֲו?ֹנוֹת, וְכֵן לְהֵפֶךְ - כָּל הַמִּצְו?ֹת, כִּי עַל־יְדֵי הַמִּצְו?ֹת נַעֲשִׂין לְבוּשִׁין וְכִסּוּיִין לְהַנְּשָׁמָה, בְּחִינַת חֲלוּקָא דְרַבָּנָן; וּכְשֶׁהַלְּבוּשִׁין נְקִיִּים, הֵם שְׁמִירָה גְדוֹלָה, עַל־כֵּן צָרִיךְ לִשְׁמֹר אֶת הַבְּגָדִים מְאֹד כַּנַּ"ל (הל' ציצית, הל' א). ה. צָרִיךְ לְדַקְדֵּק בְּיוֹתֵר, שֶׁיִּהְיוּ הַבְּגָדִים נְקִיִּים בִּשְׁעַת תְּפִלָּה, כִּי בְּגָדִים נְקִיִּים הֵם בְּחִינַת תִּקּוּן הַכְּלָלִי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יוּכַל לְדַבֵּר דִּבּוּר הַמִּתְקַבֵּל וּתְפִלָּתוֹ נִשְׁמַעַת בְּיוֹתֵר. וְעַל־כֵּן מִי שֶׁהוּא לָבוּשׁ שַׁעַטְנֵז, שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּגַם הַבְּגָדִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־כֵּן אֵין תְּפִלָּתוֹ עוֹלָה וּמִתְקַבֶּלֶת (שם). ו. כָּל הַבְּגָדִים וְהַמַּלְבּוּשִׁים נִמְשָׁכִין בְּשָׁרְשָׁן מִבְּחִינַת הַמְדַמֶּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת לְבוּשׁ הַשֵּׂכֶל, וּמְרַמְּזִין לִדְבָרִים עֶלְיוֹנִים מְאֹד. כִּי כְּלָלִיּוּת כָּל הָעוֹלָמוֹת הֵם בְּחִינַת לְבוּשִׁין דְּמַלְכָּא, וְכֵן כָּל הַתְּאָרִים וּשְׁבָחִים שֶׁאָנוּ מְשַׁבְּחִין וּמְפָאֲרִין אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהֵם רַק בִּבְחִינַת הַמְדַמֶּה, כֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת לְבוּשִׁין דְּמַלְכָּא, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' ציצית, הל' ה, אות ה). ז. כְּפִי עֲבוֹדָתוֹ שֶׁל הָאָדָם, כֵּן הַלְּבוּשִׁין שֶׁלּוֹ. כִּי עַל־יְדֵי כְּלָלִיּוּת קִיּוּם הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת זוֹכִין לִבְגָדִים לְבָנִים בְּחִינַת חֲלוּקָא דְרַבָּנָן, שֶׁהוּא לְבוּשׁ הַנְּשָׁמָה שֶׁזּוֹכֶה כָּל אֶחָד בָּעוֹלָם הַבָּא כְּפִי הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת שֶׁזָּכָה לְסַגֵּל בָּעוֹלָם הַזֶּה. וּלְהֵפֶךְ, עַל־יְדֵי עֲבֵרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, נַעֲשִׂים בְּגָדִים צוֹאִים, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי הָרֵיחַ רַע שֶׁל הַמַּעֲשִׂים רָעִים, כִּי הָרֵיחַ נִמְשָׁךְ בְּהַבְּגָדִים דַּיְקָא. וְעַל־יְדֵי הַמִּצְו?ֹת מַעֲלִין הַבְּגָדִים רֵיחַ טוֹב, בְּחִינַת "וְרֵיחַ שַׂלְמֹתַיִךְ כְּרֵיחַ לְבָנוֹן". וְעַל־ יְדֵי מִצְוַת צִיצִת מְתַקְּנִין הַבְּגָדִים שֶׁיַּעֲלוּ רֵיחַ טוֹב, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין הַחוּט שֶׁל חֶסֶד, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הָעֲו?ֹנוֹת נִתְהַפְּכִין לִזְכֻיּוֹת וְנוֹתְנִין רֵיחַ טוֹב, בִּבְחִינַת "מֹר וַאֲהָלוֹת קְצִיעוֹת כָּל בִּגְדֹתֶיךָ", וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אַל תִּקְרֵי "בִּגְדֹתֶיךָ" אֶלָּא "בְּגִידוֹתֶיךָ" - כָּל בְּגִידוֹתֶיךָ מַעֲלִין רֵיחַ טוֹב, הַיְנוּ כַּנַּ"ל (שם אות ז). ח. בַּתְּחִלָה הָיָה "כָּתְנוֹת אוֹר" בְּאָלֶף, שֶׁזֶּה בְּחִינַת טוֹב־עַיִן, וְלֹא הָיָה בָּהֶם שׁוּם אֲחִיזַת הָרַע־עַיִן כְּלָל, עַל־כֵּן לֹא הָיוּ צְרִיכִין שׁוּם מַלְבּוּשׁ וְכִסּוּי כְּלָל, בִּבְחִינַת "וַיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם עֲרוּמִּים וְכוּ'". אַךְ אַחַר־כָּךְ, שֶׁהִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם בְּחִינַת הָרַע־עַיִן, עַל־כֵּן צְרִיכִין מַלְבּוּשִׁים וְכִסּוּיִי לְכַסּוֹת וּלְחַפּוֹת עַצְמָם שֶׁלֹּא יִשְׁלֹט בָּהֶם הָרַעשׂ עַיִן. וְעִקַּר תִּקּוּן הַבְּגָדִים הוּא עַל־יְדֵי צִיצִת, וְעַל־כֵּן תֵּכֶף בַּבֹּקֶר בַּהֲקִיצוֹ מִשְּׁנָתוֹ, וְהַשֵּׁנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת מִיתָה נִמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת אֲחִיזַת הָרַע־ עַיִן, עַל־כֵּן צָרִיךְ תֵּכֶף לִלְבּשׁ צִיצִת, שֶׁהֵם בְּחִינַת עֵינַיִם דִּקְדֻשָּׁה, וְהֵם תִּקּוּן הַבְּגָדִים, שֶׁהֵם מְכַסִּין אֶת הָאָדָם מֵהָרַע־עַיִן. וְעִקַּר הַשְּׁמִירָה מֵהָרַע־עַיִן הוּא, שֶׁלֹּא יִתְאַחֵז בְּעֵינֵי הָאָדָם עַצְמוֹ לַהֲסִיתוֹ לֵילֵךְ אַחַר כָּל הַתַּאֲווֹת שֶׁעֵינָיו רוֹאוֹת, בִּפְרָט אַחַר תַּאֲווֹת נִאוּף, שֶׁעִקָּרָהּ תָּלוּי בָּעֵינַיִם, וְצִיצִת הוּא שְׁמִירָה מִזֶּה כַּיָּדוּעַ (הל' מגילה ה"ה, אותיות ה ו ז יד). ט. אָנוּ צְרִיכִין לִהְיוֹת בְּדֵלִים מִן הָעַכּוּ"ם אֲפִלּוּ בְּהַמַּלְבּוּשִׁים, אֲפִלּוּ בִּלְבִישַׁת הַמִּנְעָלִים, וּכְעֵין שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: בִּשְׁעַת הַגְּזֵרָה, אֲפִלּוּ אַעַרְקְתָא דִמְסָאנֵי, יֵהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר. כִּי הַמִּנְעָלִים שֶׁלָּהֶם הוּא מִבְּחִינַת 'כָּתְנוֹת עוֹר', שֶׁנֶּאֱחָז בָּהֶם זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ בְּחִינַת פְּגַם הַבְּרִית וְכוּ'; וּמִנְעָלִים שֶׁלָּנוּ דִּקְדֻשָּׁה הֵם בִּבְחִינַת תִּקּוּן וְהִזְדַּכְּכוּת 'כָּתְנוֹת עוֹר', בִּבְחִינַת "מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים". וְעַל־כֵּן יֵשׁ אֶצְלֵנוּ כַּמָּה דִּינִים בִּלְבִישַׁת מִנְעָלִים, כִּי אָנוּ צְרִיכִין לִלְבּשׁ הַמִּנְעָלִים עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּדֵי לְתַקֵּן וּלְזַכֵּךְ בְּחִינַת 'כָּתְנוֹת עוֹר'. וְלֹא לְחִנָּם אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כִּתְפִלִּין - כָּךְ מִנְעָלִים. עַיֵּן פְּנִים (הלכות ע"א, הל' א, אות ד). י. הַבְּגָדִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל יְקָרִים מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְרֵיחַ שַׂלְמֹתַיךְ כְּרֵיחַ לְבָנוֹן". וְעִקַּר תִּקּוּן הַבְּגָדִים, שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת "בְּכָל־ עֵת יִהְיוּ בְגָדֶיךָ לְבָנִים", תָּלוּי בְּתִקּוּן הַבְּרִית. וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הַבְּגָדִים הוּא עַל־יְדֵי מִצְוַת צִיצִת, שֶׁהֵם בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְכֵן לְהֵפֶךְ: עִקַּר פְּגַם הַבְּרִית נִכָּר בְּהַבְּגָדִים, כִּי עָלָיו נֶאֱמַר: "גַּם בִּכְנָפַיִךָ נִמְצְאוּ דַּם נַפְשׁוֹת אֶבְיוֹנִים נְקִיִּים". וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל בֵּין קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל לְהָעַכּוּ"ם הוּא עַל־יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית, שֶׁזֶּה כּוֹלֵל הַכֹּל וְעַל שֵׁם זֶה נִקְרָאִין כָּל יִשְׂרָאֵל צַדִּיקִים כַּיָּדוּעַ, עַל־כֵּן צְרִיכִין יִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת נִבְדָּלִין מִן הָעַכּוּ"ם גַּם בְּמַלְבּוּשֵׁיהֶם (הל' חוקות העכו"ם, הל' א). יא. עִקַּר הַחֵן וְהַחֲשִׁיבוּת וְהַהִתְפָּאֲרוּת אֲמִתִּי הוּא רַק אֵצֶל יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת "יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר". וּמַלְבּוּשִׁים שֶׁל יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת 'בִּגְדֵי יֶשַׁע', בְּחִינַת לְבוּשֵׁי הִתְפָּאֲרוּת, בְּחִינַת "הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ", כִּי יֵשׁ בָּהֶם כָּל מִינֵי חֵן וְכָל מִינֵי הִתְפָּאֲרוּת; מַה שֶּׁאֵין כֵּן הָעַכּוּ"ם הֵם בְּהֵפֶךְ מֵהַהִתְפָּאֲרוּת וְהַחֵן הַזֶּה. וְזֶה שֶׁהִזְהִירָה הַתּוֹרָה: "וְלֹא תְחָנֵּם", וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: לֹא תִתֵּן לָהֶם חֵן, שֶׁאָסוּר לוֹמַר, כַּמָּה נָאֶה עַכּוּ"ם זֶה וְכוּ'; כִּי עִקַּר הַנּוֹי וְהַהִתְפָּאֲרוּת הוּא רַק אֵצֶל יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהִתְלַבֵּשׁ בְּמַלְבּוּשֵׁי יִשְׂרָאֵל דַּיְקָא (שם הל' ב). יב. כָּל הַמַּלְבּוּשִׁים נִמְשָׁכִין בְּשָׁרְשָׁם מִבְּחִינַת סוֹד חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת לְבוּשִׁין, כְּהַהוּא קַמְצָא דִּלְבוּשֵׁהּ מִנֵּהּ וּבֵהּ, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַמַּלְבּוּשִׁים שֶׁבָּעוֹלָם. וְעַל־כֵּן נִצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל לְקַדֵּשׁ אֶת מַלְבּוּשֵׁיהֶם עַל־יְדֵי מִצְוַת צִיצִת, שֶׁבָּזֶה תָּלוּי כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְו?ֹתָי", כִּי עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת הַמַּלְבּוּשִׁים, עַל־יְדֵי מִצְוַת צִיצִת, עַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ עָלֵינוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל הָאֶפִּיקוֹרְסוּת, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַהַעְלָמָה וְהַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הֶחָלָל הַפָּנוּי, עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים, שֶׁגַּם שָׁם בְּתוֹךְ הֶחָלָל הַפָּנוּי נֶעְלָם וְנִמְצָא שָׁם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם נִפְלָא, בִּבְחִינַת לְבוּשִׁין, שֶׁהוּא בְּחִינָה כְּהַהוּא קַמְצָא דִּלְבוּשֵׁהּ מִנֵּהּ וּבֵהּ, כִּי גַּם הֶחָלָל הַפָּנוּי בְּעַצְמוֹ נִתְהַוָּה מֵחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ. אֲבָל מַלְבּוּשֵׁי הָעַכּוּ"ם נִמְשָׁכִין מֵהָאֶפִּיקוֹרְסוּת שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַמַּלְבּוּשִׁים כַּנַּ"ל, וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת הַזֶּה הוא בְּחִינַת חֻקּוֹת הָעַמִּים, שֶׁאֵין בָּהֶם שׁוּם טַעַם וָשֵׂכֶל, כִּי נִמְשָׁכִין מֵהַהַעְלָמָה שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִמְצֹא שָׁם שׁוּם טַעַם וָשֵׂכֶל. וְעַל־כֵּן בִּכְלַל "וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ" כָּלְלוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְרַחֵק מֵהֶם גַּם מִמַּלְבּוּשֵׁיהֶם, הַיְנוּ כַּנַּ"ל (שם הלכה ג). יג. עִנְיַן הַמַּלְבּוּשִׁים וְתִקּוּנָן עַל־יְדֵי מִצְוַת צִיצִת - עַיֵּן "אֱמוּנָה" אוֹת פו. יד. הַבְּגָדִים הֵם בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת חָכְמָה תַּתָּאָה, שֶׁמַּלְבִּישׁ וּמַגְבִּיל אֶת הַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַשָּׂגַת אֱלָקוּת, וְכַמְבֹאָר עוֹד בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁהַהַשָּׂגוֹת הֵם בְּחִינַת לְבוּשִׁין שֶׁמַּלְבִּישִׁין וּמְחַפִּין אֶת הָאָדָם וּמְחַמְּמִין אוֹתוֹ בַּחֲמִימוּת וְהִתְלַהֲבוּת דִּקְדֻשָּׁה. וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לִרְאוֹת לְהִתְחַזֵּק לְהַשִּׂיג הַשָּׂגוֹת כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ, כִּי בְּוַדַּאי כְּשֶׁהוּא יָכוֹל לְהַשִּׂיג הַשָּׂגָה גְדוֹלָה כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ, אָסוּר לוֹ לְהִסְתַּפֵּק עַצְמוֹ בְּהַשָּׂגָה וְשֵׂכֶל קָטָן שֶׁיַּשִּׂיג, כִּי זֶה בְּחִינַת "לֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה", כִּי אִשָּׁה הִיא בְּחִינַת מַדְרֵגָה קְטַנָּה נֶגֶד הָאִישׁ. אַךְ אֲפִלּוּ לְהֵפֶךְ - לְהִסְתַּכֵּל לְמַעְלָה מִמַּדְרֵגָתוֹ, גַּם־כֵּן אָסוּר, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא יִהְיֶה כְלִי־גֶבֶר עַל אִשָּׁה" (הלכות לא ילבש גבר, הלכה א). טו. מַה שֶּׁעִקַּר אֲחִיזַת הַגֵּאוּת וּרְדִיפַת הַכָּבוֹד הוּא בְּהַבְּגָדִים, שֶׁכָּל אֶחָד רוֹצֶה לְהַנְהִיג אֶת עַצְמוֹ וּבְנֵי־בֵיתוֹ בִּבְגָדִים יְקָרִים יוֹתֵר הַרְבֵּה מִכְּפִי מַדְרֵגָתוֹ, וְשֶׁכָּל זֶה הוּא פְּגָם גָּדוֹל מְאֹד, בִּבְחִינַת עִוּוּת הַמִּשְׁפָּט - עַיֵּן "גַּאֲוָה וַעֲנָוָה", אוֹתִיּוֹת כג כד. טז. תִּקּוּן הַבְּגָדִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת מַלְכוּת, הוּא עַל־יְדֵי הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה; וְכִלְאֵי־ בְגָדִים הֵם הַהֵפֶךְ מַמָּשׁ, דְּהַיְנוּ בְּחִינַת דַּעַת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא (הל' כלאי בגדים, הל' א). יז. פְּגַם הַבְּגָדִים הוּא בְּחִינַת פְּגַם הַדִּבּוּר, בְּחִינַת דִּבּוּר שֶׁאֵינוֹ נִשְׁמָע וְנִתְקַבֵּל, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן נִקְרָא אִסּוּר כִּלְאֵי־ בְגָדִים בְּשֵׁם שַׁעַטְנֵז, שֶׁהֵם בְּחִינַת הָאוֹתִיּוֹת שֶׁנָּפְלוּ וְנִשְׁבְּרוּ, וְעִקַּר הַשְּׁבִירָה הָיְתָה עַל־ יְדֵי שֶׁלֹּא קִבְּלוּ אוֹר הָאֹזֶן, כַּמְבֹאָר בְּ"עֵץ־ חַיִּים". וְזֶה בְּחִינַת דִּבּוּר שֶׁאֵינוֹ נִשְׁמָע, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא קִבֵּל אוֹר הָאֹזֶן, שֶׁאֵינוֹ נִקְרָא דִּבּוּר כְּלָל, כִּי הוּא בְּחִינַת אוֹתִיּוֹת שְׁבוּרִין, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שַׁעַטְנֵז - פְּגַם הַדִּבּוּר, פְּגַם הַבְּגָדִים.
The quill [kulmus] that writes words of Torah upon a book is in the aspect of the splitting of the Sea of Reeds [kri'as Yam Suf], as understood in the holy Zohar — for the light of Torah at its root is in the aspect of a great and vast sea, the aspect of the Sea of Wisdom [yam hachochmah]. And because of the greatness of the expanse and depth of that sea it is impossible to enter into it and receive from it, unless one prepares his heart thoroughly toward Hashem Yisborach — for then Hashem Yisborach has mercy upon him. And through His wondrous ways He contracts the waters of da'as [knowledge/awareness] and "places a road through the sea and a path through the mighty waters" [Yeshayahu / Isaiah 43:16] so that the lower beings can receive the waters of da'as in stages and in proportion. And this is the aspect of the contraction [tzimtzum] of the letters of the holy Torah — whereby Hashem Yisborach grants the power to the letters to contract the sea of wisdom so that we can traverse it and draw from the light of the Torah. This is precisely the aspect of the splitting of the Sea of Reeds. Therefore they merited at that time to great attainments, as our Rabbis of blessed memory taught. Source: Likutay Halachos, Nesi'as Kapayim, Halachah 5, Ois 8.
ְמָעוֹת שֶׁל עֵשָׂו הֵם בְּחִינַת שֶׁקֶר, שֶׁאֲחִיזָתוֹ אַחַר הַבְּרִיאָה. כִּי עֵשָׂו, כָּל בְּכִיָּתוֹ עַל תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה, שֶׁרוֹצֶה לְקַבֵּל הַבְּרָכָה בִּשְׁבִיל שֶׁיְּמַלֵּא כָּל תַּאֲוַת לִבּוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְלֹא חָפֵץ לִכְלֹל בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְעַל־כֵּן אֵלּוּ הַדְּמָעוֹת הֵם בְּחִינַת הַשֶּׁקֶר, שֶׁאֲחִיזָתוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה בִּבְחִינַת אַחַר הַבְּרִיאָה. אֲבָל דְּמָעוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת הַדְּמָעוֹת שֶׁל לֵאָה, שֶׁהָיָה עֵינֶיהָ רַכּוֹת עַל־יְדֵי שֶׁבָּכְתָה הַרְבֵּה לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא תִפֹּל בְּחֶלְקוֹ שֶׁל עֵשָׂו, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. כְּמוֹ־כֵן צָרִיךְ כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לִבְכּוֹת מְאֹד מְאֹד כְּנַחַל שׁוֹטֵף, שֶׁלֹּא לִפֹּל בְּחֶלְקוֹ שֶׁל עֵשָׂו, שֶׁהוּא הַיֵּצֶר הָרָע, חַס וְשָׁלוֹם, בִּפְרָט מִי שֶׁרוֹאֶה שֶׁכְּבָר נִתְפַּס הַרְבֵּה בִּמְצוֹדַת הַיֵּצֶר הָרָע וְהוּא בְּסַכָּנָה גְדוֹלָה בְּכָל עֵת, בְּוַדַּאי צָרִיךְ לִבְכּוֹת הַרְבֵּה מְאֹד וְיוֹתֵר, כְּמוֹ לֵאָה אִמֵּנוּ מַמָּשׁ, שֶׁהָיְתָה בּוֹכָה כָּל־כָּךְ שֶׁלֹּא תִפֹּל בְּחֶלְקוֹ שֶׁל עֵשָׂו, עַד שֶׁהָיוּ עֵינֶיהָ רַכּוֹת מֵחֲמַת הַבְּכִיָּה כַּנַּ"ל. וְאָז אִם יַרְבֶּה לִבְכּוֹת בֶּאֱמֶת לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים בְּלִי שִׁעוּר, אָז בְּוַדַּאי יְעוֹרֵר רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ וְיִנָּצֵל מִלִּפֹּל בְּחֶלְקוֹ שֶׁל עֵשָׂו, וְיִזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת וְלִכְלֹל בּוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי הַדְּמָעוֹת דִּקְדֻשָּׁה דַּיְקָא, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יִתְבַּטֵּל מִמֶּנּוּ אֲחִיזַת הַשֶּׁקֶר וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהָרַע וְהַטֻּמְאָה וְיִזְכֶּה לֶאֱמֶת, וְיִהְיֶה נִמְשָׁךְ עָלָיו אוֹר הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, עַד שֶׁיִּהְיֶה נִכְלָל בְּחִינַת אַחַר הַבְּרִיאָה בִּבְחִינַת קֹדֶם הַבְּרִיאָה, בִּבְחִינַת כֻּלּוֹ אֶחָד, כֻּלּוֹ טוֹב, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַתִּקּוּן עַל הַכֹּל כַּנַּ"ל (שם). י. הַמֹּחִין שֶׁל חָכְמוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הֵם בְּחִינַת שִׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים, מְשַׂמְּחֵי לֵב", וְהַבְּכִיָּה - הוּא בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הַמֹּחִין. וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי הַבְּכִיָּה, שֶׁזֶּה בְּחִינָה שֶׁאָנוּ מַרְאִין שִׁפְלוּתֵנוּ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁאֵין לָנוּ שׁוּם מֹחַ וָדַעַת לַעֲבֹד אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וְאָנוּ אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים מַמָּשׁ, שֶׁקּוֹרִין "פְּרָאסְטַאקֶעס"; רַק אָנוּ בּוֹכִין לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּתִינוֹק הַבּוֹכֶה לִפְנֵי אָבִיו שֶׁיְּרַחֵם עַל מְרִירַת גָּלוּתֵנוּ וְיַעֲשֶׂה עִמָּנוּ חֶסֶדשׂחִנָּם וִיקָרֵב אוֹתָנוּ לַעֲבוֹדָתוֹ וְיִגְאָלֵנוּ בְּקָרוֹב וְיִבְנֶה לָנוּ אֶת בֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ, עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מְעוֹרְרִין וּמַמְשִׁיכִין עָלֵינוּ הַחֶסֶד־חִנָּם, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָאוֹצַר־מַתְּנַת־חִנָּם שֶׁזָּכוּ הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים לְהַמְשִׁיךְ בְּעֵת פְּשִׁיטוּתָם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַחַיּוּת וְהַקִּיּוּם שֶׁל הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא (הל' שומר שכר, ה"ד, אותיות ד ו ז). בגדיםבְּכָל עֵת יִהְיוּ בְגָדֶיךָ לְבָנִים וְגוֹ' (קהלת ט, ח): שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בַּה' תָּגֵל נַפְשִׁי בֵּאלֹקַי כִּי הִלְבִּישַׁנִי בִּגְדֵי יֶשַׁע וְגוֹ' (ישעיה סא, י): א. בְּשָׁעָה שֶׁלּוֹבֵשׁ הַבֶּגֶד, צָרִיךְ לְאָחְזוֹ בְּצַד יָמִין, כַּמְבֹאָר בְּשֻׁלְחָן־עָרוּךְ. כִּי עִקַּר לְבוּשִׁין לְהַלְבִּישׁ אֶת נִשְׁמָתוֹ, שֶׁהָיְתָה עֲרֻמָּה עַד עַכְשָׁו בְּעֵת שֶׁהוּא בִּבְחִינַת שֵׁנָה, הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת יָמִין, הַיְנוּ שֶׁמַּטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד וּמוֹצֵא בְּעַצְמוֹ אֵילוּ נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת וְעַל־יְדֵי־ זֶה מִתְעוֹרֵר מֵהַשֵּׁנָה (ע' שנה א). וְזֶה בְּחִינַת צִיצִת וּתְפִלִּין, שֶׁהֵם לְבוּשִׁין דְּנִשְׁמְתָא, שֶׁנַּעֲשִׂין מֵהַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁמִּתְבָּרְרִים בַּלַּיְלָה בִּבְחִינָה הַנַּ"ל, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לְהַגְבִּיר הַיָּמִין בִּשְׁעַת לְבִישָׁה. וְעַל־יְדֵי הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁמּוֹצֵא בְּעַצְמוֹ עַל־יְדֵי בְּחִינַת יָמִין הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְקַיֵּם "שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד", בִּבְחִינַת "שִׁוִּיתִי וְכוּ' כִּי מִימִינִי בַּל אֶמּוֹט" (הלכות השכמת הבוקר, הלכה א). ב. הַלְּבוּשִׁין וְהַבְּגָדִים הֵם חוּץ לָאָדָם, וְהֵם בִּבְחִינַת הַחַשְׁמַ"ל שֶׁסָּמוּךְ לִבְחִינַת נֹגַהּ כַּיָּדוּעַ. כִּי הַלְּבוּשִׁין הֵם הַמַּפְסִיקִין בֵּין הַקְּדֻשָּׁה וּבֵין הַקְּלִפָּה, וּבְשָׁרְשָׁם הֵם מְרַמְּזִין לִבְחִינָה גְבוֹהָה מְאֹד, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־כֵּן צְרִיכִין לִשְׁמֹר הַמַּלְבּוּשִׁים מְאֹד מְאֹד (הל' נטילת ידים שחרית, הל' ד, אות יב). ג. עַל־יְדֵי לְבִישַׁת שַׁעַטְנֵז, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבְּרִים הַדִּינִים בְּיוֹתֵר, שֶׁמִּשָּׁם אֲחִיזַת כָּל הַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת (שם). ד. מֵחֲמַת שֶׁהַבְּגָדִים הֵם בְּחִינַת הַמַּדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה וְהַחִיצוֹנָה שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, עַל־כֵּן דֶּרֶךְ הַחִיצוֹנִים לְהִתְאַחֵז בָּהֶם כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וּבְהַבְּגָדִים נִרְשָׁמִים כָּל הָעֲו?ֹנוֹת, וְכֵן לְהֵפֶךְ - כָּל הַמִּצְו?ֹת, כִּי עַל־יְדֵי הַמִּצְו?ֹת נַעֲשִׂין לְבוּשִׁין וְכִסּוּיִין לְהַנְּשָׁמָה, בְּחִינַת חֲלוּקָא דְרַבָּנָן; וּכְשֶׁהַלְּבוּשִׁין נְקִיִּים, הֵם שְׁמִירָה גְדוֹלָה, עַל־כֵּן צָרִיךְ לִשְׁמֹר אֶת הַבְּגָדִים מְאֹד כַּנַּ"ל (הל' ציצית, הל' א). ה. צָרִיךְ לְדַקְדֵּק בְּיוֹתֵר, שֶׁיִּהְיוּ הַבְּגָדִים נְקִיִּים בִּשְׁעַת תְּפִלָּה, כִּי בְּגָדִים נְקִיִּים הֵם בְּחִינַת תִּקּוּן הַכְּלָלִי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יוּכַל לְדַבֵּר דִּבּוּר הַמִּתְקַבֵּל וּתְפִלָּתוֹ נִשְׁמַעַת בְּיוֹתֵר. וְעַל־כֵּן מִי שֶׁהוּא לָבוּשׁ שַׁעַטְנֵז, שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּגַם הַבְּגָדִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־כֵּן אֵין תְּפִלָּתוֹ עוֹלָה וּמִתְקַבֶּלֶת (שם). ו. כָּל הַבְּגָדִים וְהַמַּלְבּוּשִׁים נִמְשָׁכִין בְּשָׁרְשָׁן מִבְּחִינַת הַמְדַמֶּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת לְבוּשׁ הַשֵּׂכֶל, וּמְרַמְּזִין לִדְבָרִים עֶלְיוֹנִים מְאֹד. כִּי כְּלָלִיּוּת כָּל הָעוֹלָמוֹת הֵם בְּחִינַת לְבוּשִׁין דְּמַלְכָּא, וְכֵן כָּל הַתְּאָרִים וּשְׁבָחִים שֶׁאָנוּ מְשַׁבְּחִין וּמְפָאֲרִין אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהֵם רַק בִּבְחִינַת הַמְדַמֶּה, כֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת לְבוּשִׁין דְּמַלְכָּא, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' ציצית, הל' ה, אות ה). ז. כְּפִי עֲבוֹדָתוֹ שֶׁל הָאָדָם, כֵּן הַלְּבוּשִׁין שֶׁלּוֹ. כִּי עַל־יְדֵי כְּלָלִיּוּת קִיּוּם הַתּוֹרָה וּמִצְו?ֹת זוֹכִין לִבְגָדִים לְבָנִים בְּחִינַת חֲלוּקָא דְרַבָּנָן, שֶׁהוּא לְבוּשׁ הַנְּשָׁמָה שֶׁזּוֹכֶה כָּל אֶחָד בָּעוֹלָם הַבָּא כְּפִי הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת שֶׁזָּכָה לְסַגֵּל בָּעוֹלָם הַזֶּה. וּלְהֵפֶךְ, עַל־יְדֵי עֲבֵרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, נַעֲשִׂים בְּגָדִים צוֹאִים, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי הָרֵיחַ רַע שֶׁל הַמַּעֲשִׂים רָעִים, כִּי הָרֵיחַ נִמְשָׁךְ בְּהַבְּגָדִים דַּיְקָא. וְעַל־יְדֵי הַמִּצְו?ֹת מַעֲלִין הַבְּגָדִים רֵיחַ טוֹב, בְּחִינַת "וְרֵיחַ שַׂלְמֹתַיִךְ כְּרֵיחַ לְבָנוֹן". וְעַל־ יְדֵי מִצְוַת צִיצִת מְתַקְּנִין הַבְּגָדִים שֶׁיַּעֲלוּ רֵיחַ טוֹב, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין הַחוּט שֶׁל חֶסֶד, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הָעֲו?ֹנוֹת נִתְהַפְּכִין לִזְכֻיּוֹת וְנוֹתְנִין רֵיחַ טוֹב, בִּבְחִינַת "מֹר וַאֲהָלוֹת קְצִיעוֹת כָּל בִּגְדֹתֶיךָ", וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אַל תִּקְרֵי "בִּגְדֹתֶיךָ" אֶלָּא "בְּגִידוֹתֶיךָ" - כָּל בְּגִידוֹתֶיךָ מַעֲלִין רֵיחַ טוֹב, הַיְנוּ כַּנַּ"ל (שם אות ז). ח. בַּתְּחִלָה הָיָה "כָּתְנוֹת אוֹר" בְּאָלֶף, שֶׁזֶּה בְּחִינַת טוֹב־עַיִן, וְלֹא הָיָה בָּהֶם שׁוּם אֲחִיזַת הָרַע־עַיִן כְּלָל, עַל־כֵּן לֹא הָיוּ צְרִיכִין שׁוּם מַלְבּוּשׁ וְכִסּוּי כְּלָל, בִּבְחִינַת "וַיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם עֲרוּמִּים וְכוּ'". אַךְ אַחַר־כָּךְ, שֶׁהִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם בְּחִינַת הָרַע־עַיִן, עַל־כֵּן צְרִיכִין מַלְבּוּשִׁים וְכִסּוּיִי לְכַסּוֹת וּלְחַפּוֹת עַצְמָם שֶׁלֹּא יִשְׁלֹט בָּהֶם הָרַעשׂ עַיִן. וְעִקַּר תִּקּוּן הַבְּגָדִים הוּא עַל־יְדֵי צִיצִת, וְעַל־כֵּן תֵּכֶף בַּבֹּקֶר בַּהֲקִיצוֹ מִשְּׁנָתוֹ, וְהַשֵּׁנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת מִיתָה נִמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת אֲחִיזַת הָרַע־ עַיִן, עַל־כֵּן צָרִיךְ תֵּכֶף לִלְבּשׁ צִיצִת, שֶׁהֵם בְּחִינַת עֵינַיִם דִּקְדֻשָּׁה, וְהֵם תִּקּוּן הַבְּגָדִים, שֶׁהֵם מְכַסִּין אֶת הָאָדָם מֵהָרַע־עַיִן. וְעִקַּר הַשְּׁמִירָה מֵהָרַע־עַיִן הוּא, שֶׁלֹּא יִתְאַחֵז בְּעֵינֵי הָאָדָם עַצְמוֹ לַהֲסִיתוֹ לֵילֵךְ אַחַר כָּל הַתַּאֲווֹת שֶׁעֵינָיו רוֹאוֹת, בִּפְרָט אַחַר תַּאֲווֹת נִאוּף, שֶׁעִקָּרָהּ תָּלוּי בָּעֵינַיִם, וְצִיצִת הוּא שְׁמִירָה מִזֶּה כַּיָּדוּעַ (הל' מגילה ה"ה, אותיות ה ו ז יד). ט. אָנוּ צְרִיכִין לִהְיוֹת בְּדֵלִים מִן הָעַכּוּ"ם אֲפִלּוּ בְּהַמַּלְבּוּשִׁים, אֲפִלּוּ בִּלְבִישַׁת הַמִּנְעָלִים, וּכְעֵין שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: בִּשְׁעַת הַגְּזֵרָה, אֲפִלּוּ אַעַרְקְתָא דִמְסָאנֵי, יֵהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר. כִּי הַמִּנְעָלִים שֶׁלָּהֶם הוּא מִבְּחִינַת 'כָּתְנוֹת עוֹר', שֶׁנֶּאֱחָז בָּהֶם זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ בְּחִינַת פְּגַם הַבְּרִית וְכוּ'; וּמִנְעָלִים שֶׁלָּנוּ דִּקְדֻשָּׁה הֵם בִּבְחִינַת תִּקּוּן וְהִזְדַּכְּכוּת 'כָּתְנוֹת עוֹר', בִּבְחִינַת "מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים". וְעַל־כֵּן יֵשׁ אֶצְלֵנוּ כַּמָּה דִּינִים בִּלְבִישַׁת מִנְעָלִים, כִּי אָנוּ צְרִיכִין לִלְבּשׁ הַמִּנְעָלִים עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּדֵי לְתַקֵּן וּלְזַכֵּךְ בְּחִינַת 'כָּתְנוֹת עוֹר'. וְלֹא לְחִנָּם אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כִּתְפִלִּין - כָּךְ מִנְעָלִים. עַיֵּן פְּנִים (הלכות ע"א, הל' א, אות ד). י. הַבְּגָדִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל יְקָרִים מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְרֵיחַ שַׂלְמֹתַיךְ כְּרֵיחַ לְבָנוֹן". וְעִקַּר תִּקּוּן הַבְּגָדִים, שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת "בְּכָל־ עֵת יִהְיוּ בְגָדֶיךָ לְבָנִים", תָּלוּי בְּתִקּוּן הַבְּרִית. וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הַבְּגָדִים הוּא עַל־יְדֵי מִצְוַת צִיצִת, שֶׁהֵם בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְכֵן לְהֵפֶךְ: עִקַּר פְּגַם הַבְּרִית נִכָּר בְּהַבְּגָדִים, כִּי עָלָיו נֶאֱמַר: "גַּם בִּכְנָפַיִךָ נִמְצְאוּ דַּם נַפְשׁוֹת אֶבְיוֹנִים נְקִיִּים". וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַהֶבְדֵּל בֵּין קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל לְהָעַכּוּ"ם הוּא עַל־יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית, שֶׁזֶּה כּוֹלֵל הַכֹּל וְעַל שֵׁם זֶה נִקְרָאִין כָּל יִשְׂרָאֵל צַדִּיקִים כַּיָּדוּעַ, עַל־כֵּן צְרִיכִין יִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת נִבְדָּלִין מִן הָעַכּוּ"ם גַּם בְּמַלְבּוּשֵׁיהֶם (הל' חוקות העכו"ם, הל' א). יא. עִקַּר הַחֵן וְהַחֲשִׁיבוּת וְהַהִתְפָּאֲרוּת אֲמִתִּי הוּא רַק אֵצֶל יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת "יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר". וּמַלְבּוּשִׁים שֶׁל יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת 'בִּגְדֵי יֶשַׁע', בְּחִינַת לְבוּשֵׁי הִתְפָּאֲרוּת, בְּחִינַת "הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ", כִּי יֵשׁ בָּהֶם כָּל מִינֵי חֵן וְכָל מִינֵי הִתְפָּאֲרוּת; מַה שֶּׁאֵין כֵּן הָעַכּוּ"ם הֵם בְּהֵפֶךְ מֵהַהִתְפָּאֲרוּת וְהַחֵן הַזֶּה. וְזֶה שֶׁהִזְהִירָה הַתּוֹרָה: "וְלֹא תְחָנֵּם", וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: לֹא תִתֵּן לָהֶם חֵן, שֶׁאָסוּר לוֹמַר, כַּמָּה נָאֶה עַכּוּ"ם זֶה וְכוּ'; כִּי עִקַּר הַנּוֹי וְהַהִתְפָּאֲרוּת הוּא רַק אֵצֶל יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהִתְלַבֵּשׁ בְּמַלְבּוּשֵׁי יִשְׂרָאֵל דַּיְקָא (שם הל' ב). יב. כָּל הַמַּלְבּוּשִׁים נִמְשָׁכִין בְּשָׁרְשָׁם מִבְּחִינַת סוֹד חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת לְבוּשִׁין, כְּהַהוּא קַמְצָא דִּלְבוּשֵׁהּ מִנֵּהּ וּבֵהּ, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַמַּלְבּוּשִׁים שֶׁבָּעוֹלָם. וְעַל־כֵּן נִצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל לְקַדֵּשׁ אֶת מַלְבּוּשֵׁיהֶם עַל־יְדֵי מִצְוַת צִיצִת, שֶׁבָּזֶה תָּלוּי כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְו?ֹתָי", כִּי עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת הַמַּלְבּוּשִׁים, עַל־יְדֵי מִצְוַת צִיצִת, עַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ עָלֵינוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל הָאֶפִּיקוֹרְסוּת, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַהַעְלָמָה וְהַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הֶחָלָל הַפָּנוּי, עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים, שֶׁגַּם שָׁם בְּתוֹךְ הֶחָלָל הַפָּנוּי נֶעְלָם וְנִמְצָא שָׁם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶעְלֵם נִפְלָא, בִּבְחִינַת לְבוּשִׁין, שֶׁהוּא בְּחִינָה כְּהַהוּא קַמְצָא דִּלְבוּשֵׁהּ מִנֵּהּ וּבֵהּ, כִּי גַּם הֶחָלָל הַפָּנוּי בְּעַצְמוֹ נִתְהַוָּה מֵחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ. אֲבָל מַלְבּוּשֵׁי הָעַכּוּ"ם נִמְשָׁכִין מֵהָאֶפִּיקוֹרְסוּת שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַמַּלְבּוּשִׁים כַּנַּ"ל, וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת הַזֶּה הוא בְּחִינַת חֻקּוֹת הָעַמִּים, שֶׁאֵין בָּהֶם שׁוּם טַעַם וָשֵׂכֶל, כִּי נִמְשָׁכִין מֵהַהַעְלָמָה שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִמְצֹא שָׁם שׁוּם טַעַם וָשֵׂכֶל. וְעַל־כֵּן בִּכְלַל "וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ" כָּלְלוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְרַחֵק מֵהֶם גַּם מִמַּלְבּוּשֵׁיהֶם, הַיְנוּ כַּנַּ"ל (שם הלכה ג). יג. עִנְיַן הַמַּלְבּוּשִׁים וְתִקּוּנָן עַל־יְדֵי מִצְוַת צִיצִת - עַיֵּן "אֱמוּנָה" אוֹת פו. יד. הַבְּגָדִים הֵם בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת חָכְמָה תַּתָּאָה, שֶׁמַּלְבִּישׁ וּמַגְבִּיל אֶת הַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַשָּׂגַת אֱלָקוּת, וְכַמְבֹאָר עוֹד בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁהַהַשָּׂגוֹת הֵם בְּחִינַת לְבוּשִׁין שֶׁמַּלְבִּישִׁין וּמְחַפִּין אֶת הָאָדָם וּמְחַמְּמִין אוֹתוֹ בַּחֲמִימוּת וְהִתְלַהֲבוּת דִּקְדֻשָּׁה. וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לִרְאוֹת לְהִתְחַזֵּק לְהַשִּׂיג הַשָּׂגוֹת כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ, כִּי בְּוַדַּאי כְּשֶׁהוּא יָכוֹל לְהַשִּׂיג הַשָּׂגָה גְדוֹלָה כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ, אָסוּר לוֹ לְהִסְתַּפֵּק עַצְמוֹ בְּהַשָּׂגָה וְשֵׂכֶל קָטָן שֶׁיַּשִּׂיג, כִּי זֶה בְּחִינַת "לֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה", כִּי אִשָּׁה הִיא בְּחִינַת מַדְרֵגָה קְטַנָּה נֶגֶד הָאִישׁ. אַךְ אֲפִלּוּ לְהֵפֶךְ - לְהִסְתַּכֵּל לְמַעְלָה מִמַּדְרֵגָתוֹ, גַּם־כֵּן אָסוּר, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא יִהְיֶה כְלִי־גֶבֶר עַל אִשָּׁה" (הלכות לא ילבש גבר, הלכה א). טו. מַה שֶּׁעִקַּר אֲחִיזַת הַגֵּאוּת וּרְדִיפַת הַכָּבוֹד הוּא בְּהַבְּגָדִים, שֶׁכָּל אֶחָד רוֹצֶה לְהַנְהִיג אֶת עַצְמוֹ וּבְנֵי־בֵיתוֹ בִּבְגָדִים יְקָרִים יוֹתֵר הַרְבֵּה מִכְּפִי מַדְרֵגָתוֹ, וְשֶׁכָּל זֶה הוּא פְּגָם גָּדוֹל מְאֹד, בִּבְחִינַת עִוּוּת הַמִּשְׁפָּט - עַיֵּן "גַּאֲוָה וַעֲנָוָה", אוֹתִיּוֹת כג כד. טז. תִּקּוּן הַבְּגָדִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת מַלְכוּת, הוּא עַל־יְדֵי הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה; וְכִלְאֵי־ בְגָדִים הֵם הַהֵפֶךְ מַמָּשׁ, דְּהַיְנוּ בְּחִינַת דַּעַת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא (הל' כלאי בגדים, הל' א). יז. פְּגַם הַבְּגָדִים הוּא בְּחִינַת פְּגַם הַדִּבּוּר, בְּחִינַת דִּבּוּר שֶׁאֵינוֹ נִשְׁמָע וְנִתְקַבֵּל, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן נִקְרָא אִסּוּר כִּלְאֵי־ בְגָדִים בְּשֵׁם שַׁעַטְנֵז, שֶׁהֵם בְּחִינַת הָאוֹתִיּוֹת שֶׁנָּפְלוּ וְנִשְׁבְּרוּ, וְעִקַּר הַשְּׁבִירָה הָיְתָה עַל־ יְדֵי שֶׁלֹּא קִבְּלוּ אוֹר הָאֹזֶן, כַּמְבֹאָר בְּ"עֵץ־ חַיִּים". וְזֶה בְּחִינַת דִּבּוּר שֶׁאֵינוֹ נִשְׁמָע, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא קִבֵּל אוֹר הָאֹזֶן, שֶׁאֵינוֹ נִקְרָא דִּבּוּר כְּלָל, כִּי הוּא בְּחִינַת אוֹתִיּוֹת שְׁבוּרִין, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שַׁעַטְנֵז - פְּגַם הַדִּבּוּר, פְּגַם הַבְּגָדִים.
All those who possess Torah are obligated to toil to compose genuine Torah novellae [chidushei Torah amisiyim]. And all the Tzadikim and upright men toil greatly at this — for through genuine chidushei Torah, vessels [kelim] and contractions [tzimtzumim] are created through which the light of Ein Sof [the Infinite] can be received and drawn into the hearts of Israel in stages and in proportion, in the aspect of rectification [tikun] — so that through this His kingship [malchus] and His faith may unfold, for the sake of which the entire Creation was made from beginning to end. Therefore through genuine novellae, new worlds are also created even now, as our Rabbis of blessed memory taught. Source: Likutay Halachos, Tefilas HaMinchah, Halachah 7, Ois 47, 54.
Loading comments…