Tzadik — The Righteous One
אוצר היראה - Otzar HaYirah
הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת משֶׁה שֶׁהוּא כֻּלּוֹ טוֹב יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לִמְצֹא הַטּוֹב, הַיְנוּ הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ בְּפוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל וּבוֹנֶה מִזֶּה בְּחִינַת מִשְׁכָּן (הל' השכמת הבוקר, הלכה א אות ד).
The true Tzadik — who is in the aspect of Moshe, who is entirely good — has the power to find the good, namely the good points within every single person of Israel, even the most sinful among Israel, and from these he builds the aspect of the Mishkan [Tabernacle/Sanctuary]. Source: Likutay Halachos, Hilchos Hashkaimas HaBoker, Halachah 1, Ois 4.
הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הָאֲמִתִּי, מְסַבֵּב עִם הַמְקֹרָבִים אֵלָיו בְּסִבּוּבִים נוֹרָאִים כָּאֵלֶּה וּבְצִמְצוּמִים נִפְלָאִים כָּאֵלֶּה, עַד שֶׁמֵּאִיר בָּהֶם הַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת גַּם בְּעוֹדָם בְּגוּפָם כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ גַּם לְהַגּוּף הֶאָרָה מִזֶּה, עַד שֶׁיֵּשׁ שֶׁזּוֹכִים לְקַבֵּל הֶאָרָה גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ בְּגוּפָם, עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה אַף בְּשָׂרָם יִשְׁכֹּן לָבֶטַח. גַּם אֵלּוּ הַמְקֹרָבִים לַצַּדִּיק הַנַּ"ל אֵינָם מִתְיָרְאִים שֶׁלֹּא יִפֹּל חַס וְשָׁלוֹם הַשֵּׂכֶל שֶׁלָּהֶם שֶׁהוּא בְּחִינַת הַנֶּפֶשׁ בְּחִינַת חָכְמָה תַּתָּאָה, לְתוֹךְ חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת שֶׁהֵם הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת, שֶׁחוֹתְרִים בְּכָל עֵת לְהִתְגַּבֵּר עַל נֶפֶשׁ הָאָדָם שֶׁהוּא שִׂכְלוֹ. וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא הַנַּ"ל הִיא בְּחִינַת שְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת מַמָּשׁ חַס וְשָׁלוֹם. אֲבָל הַמְקֹרָבִים הַנַּ"ל בְּטוּחִים כִּי לֹא תַּעֲזֹב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל, הַיְנוּ כַּנַּ"ל מֵחֲמַת כִּי לֹא תִּתֵּן חֲסִידְךָ לִרְאוֹת שָׁחַת. הַיְנוּ בִּכְדֵי שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת לִרְאוֹת שַׁחַת הַיְנוּ לְהִסְתַּכֵּל בְּהַשְּׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת הַנַּ"ל בִּכְדֵי לְהַעֲלוֹת הַמְקֹרָבִים שֶׁלּוֹ מִשָּׁם (שם הלכה ד אות ד).
The truly great Tzadik conducts those who draw close to him through awesome circuitous paths and wondrous contractions [tzimtzumim] — until he illuminates within them perceptions of G-dliness even while they are still in their bodies, so that even the body receives some illumination from this — to the point that some of them merit to receive such great illumination in their very bodies that their very flesh dwells in security. Moreover, those who draw close to the aforementioned Tzadik need not fear that their intellect — which is the aspect of the soul, the aspect of lower wisdom [chochmah tata'ah] — will fall, G-d forbid, into the external wisdoms that are the Sitra Achara and the kelippos, which constantly seek to overpower the person's soul, which is his intellect. The aforementioned Sitra Achara is literally in the aspect of the lowest depths, G-d forbid. But those who have drawn close are assured: "for You will not abandon my soul to the grave" — for the sake of: "nor will You allow Your pious one to see destruction" — meaning: so that the true Tzadik should not have to behold the lowest depths — that is, to peer into the said lowest depths in order to rescue his followers from there. Source: Likutay Halachos, ibid., Halachah 4, Ois 4.
צְרִיכִין לְנַדֵּד שֵׁינָה מֵעֵינָיו וּמֵעַפְעַפָּיו תְּנוּמָה, לְשׁוֹטֵט וּלְבַקֵּשׁ וּלְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים שֶׁיִּזְכֶּה לִמְצֹא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁיּוּכַל לְרַפְּאוֹתוֹ וּלְהַכְנִיס בּוֹ הַשָּׂגַת אֱלֹקוּת וּלְהַצִּיל אֶת נַפְשׁוֹ מִנִּי שַׁחַת. וְעַל זֶה צְרִיכִין לִשְׁבֹּר הַשֵּׁנָה וְלָקוּם בַּחֲצוֹת לַיְלָה, וְלִבְכּוֹת וְלִצְעֹק מְאֹד עַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְעַל הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיקִים שֶׁקָּשֶׁה כִּפְלַיִם כְּחֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, עַד שֶׁיִּזְכֶּה גַּם עַתָּה לִמְצֹא הָרַבִּי וְהַמַּנְהִיג הָאֲמִתִּי שֶׁיּוּכַל לְהַכְנִיס בּוֹ יְדִיעַת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִתְמַלְּאוּ לוֹ כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת וְיִתְבַּטְּלוּ כָּל הַצָּרוֹת וְיִתַּקֵּן הַכֹּל (שם ז).
One must banish sleep from his eyes and slumber from his eyelids — to roam and seek and multiply prayer and supplication to merit finding the true Tzadik, who can heal him and implant within him perception of G-dliness and save his soul from destruction. And for this one must break through sleep and rise at midnight, and weep and cry greatly over the destruction of the Temple, and over the passing of the Tzadikim — which is doubly as painful as the destruction of the Temple — until one merits even now to find the true teacher and leader who can instill in him the knowledge of His G-dliness, through which all his deficiencies will be filled, all troubles will be nullified, and everything will be rectified. Source: Likutay Halachos, ibid., Ois 7.
יֵשׁ צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ, שֶׁכְּשֶׁזּוֹכִין לְהַשִּׂיג אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא אֲזַי מַעֲלִימִין הָאוֹר יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵהָנוּ מִמֶּנּוּ הָרְשָׁעִים וְהָרְחוֹקִים. וְהִנֵּה אַף שֶׁבְּוַדַּאי בְּהֶכְרַח לְהַעֲלִים וְלִגְנֹז הָאוֹר, כִּי אֵין הָעוֹלָם כְּדַאי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ, אַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ צַדִּיקִים גְּבוֹהִים בְּמַעֲלָה כָּאֵלּוּ, שֶׁיְּכוֹלִים לַעֲשׂוֹת תַּחְבּוּלוֹת כָּאֵלֶּה וּלְהַלְבִּישׁ הָאוֹר בְּצִמְצוּמִים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים כָּאֵלֶּה, עַד שֶׁמְּאִירִים גַּם בְּהַקְּטַנִּים בַּמַּעֲלָה וְהַנְּמוּכִים מְאֹד מְאֹד. וְכָל מַה שֶׁזּוֹכִין לְהַשִּׂיג אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא בְּיוֹתֵר, מִשְׁתַּדְּלִין בְּתַחְבּוּלוֹתָם לְהַמְשִׁיךְ הָאוֹר וּלְהָאִירוֹ בְּהָעוֹלָם יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כְּדֵי לְקָרֵב כָּל הָרְחוֹקִים מְאֹד וּלְרַפְּאוֹת כָּל הַחוֹלִים בָּחֳלִי הַנֶּפֶשׁ הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר רַחֲמָנָא לִצְּלָן. כִּי זֶה עִקַּר גְּדֻלַּת הַצַּדִּיק לְקָרֵב הָרְחוֹקִים בְּיוֹתֵר, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר גְּדֻלַּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּכְבוֹדוֹ. וְכֵן יֵשׁ צַדִּיקִים שֶׁהֵם גְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה בֶּאֱמֶת, אַךְ מֵעֹצֶם קְדֻשָּׁתָם אֵינָם יְכוֹלִין לִסְבֹּל הָעוֹלָם, וְעַל יְדֵי זֶה מוֹרִידִין וּמְרַחֲקִין חַס וְשָׁלוֹם אֵיזֶה אֲנָשִׁים מֵחֲמַת שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לִסְבֹּל מַעֲשֵׂיהֶם הַמְגֻנִּים. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ חָפֵץ בָּזֶה כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא, וְרוֹצֶה שֶׁהַצַּדִּיקִים יְרַחֲמוּ עַל יִשְׂרָאֵל וִיקָרְבוּ אוֹתָם תָּמִיד אֲפִלּוּ אִם הֵם כְּמוֹ שֶׁהֵם, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁהִקְפִּיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַצַּדִּיקִים וְהַנְּבִיאִים, שֶׁלֹּא הִמְלִיצוּ טוֹב עַל יִשְׂרָאֵל. וְעַל כֵּן עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת הוּא אֵצֶל אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים, שֶׁכָּל מַה שֶּׁמַּגִּיעִין לְמַעֲלָה וְהַשָּׂגָה וּקְדֻשָּׁה יְתֵרָה הֵם מִשְׁתַּדְּלִין בְּיוֹתֵר לְקָרֵב נְפָשׁוֹת רַבּוֹת יוֹתֵר וְיוֹתֵר, אֲפִלּוּ הַחוֹלִים וְהַגְּרוּעִים מְאֹד מְאֹד. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלִין בַּקֹּדֶשׁ וְלֹא פט מוֹרִידִין, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּזָּהֲרוּ שֶׁלֹּא יוֹרִידוּ נְפָשׁוֹת חַס וְשָׁלוֹם עַל יְדֵי גֹּדֶל קְדֻשָּׁתָם. רַק אַדְרַבָּא, לְהַעֲלוֹת אוֹתָם בְּיוֹתֵר עַל יְדֵי זֶה (שם יא).
There are certain Tzadikim who, when they attain a great and wondrous light, conceal the light even more and more — so that the wicked and the distant should not benefit from it. And although it is certainly necessary to conceal and hide the light, since the world is not worthy of using it — nonetheless, there are Tzadikim of such elevated stature who can devise such strategies and clothe the light in such wondrous and awesome contractions that they illuminate even those of the lowest stature, those who are exceedingly humble and lowly. And the greater and more wondrous the light they attain, the more they strive in their strategies to draw the light forth and illuminate it in the world — in order to bring close all those who are very distant and to heal all those who are sick with the gravest illness of the soul, may G-d have mercy. For this is the essential greatness of the Tzadik — to bring close those who are most distant, for this is the essential glory and honor of Hashem Yisborach. But there are also Tzadikim who are truly great in stature, yet due to the very essence of their holiness they cannot bear the world, and therefore they push away and distance certain people because they cannot tolerate their disgraceful deeds. But Hashem Yisborach does not desire this — for He is a G-d of loving-kindness, and wishes the Tzadikim to have compassion on Israel and draw them close always, even as they are. As we find many times that the Holy One blessed be He took issue with Tzadikim and Prophets who did not advocate well for Israel. Therefore the essential perfection lies with those Tzadikim who, the higher they ascend and the greater the illumination and additional holiness they attain, the more they strive to bring close even more and more souls — even those who are most ill and degraded. And this is the aspect of: "one ascends in holiness and does not descend" [ma'alin b'kodesh v'lo moridin] — meaning they should take care not to lower souls, G-d forbid, through their great holiness; but rather on the contrary to elevate them further through it. Source: Likutay Halachos, ibid., Ois 11.
הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הַנַּ"ל שֶׁעוֹסֵק לְקָרֵב הָרְחוֹקִים שֶׁנֶּאֱחַז בָּהֶם הַבַּעַל דָּבָר וְחֵיילוֹתָיו בְּיוֹתֵר, הוּא בְּעֹצֶם חָכְמָתוֹ מוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ כָּל כָּךְ אֲלֵיהֶם עַד שֶׁנִּדְמֶה כְּאִלּוּ עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה נַעֲרוּת. כִּי מְדַבֵּר עִמָּהֶם שִׂיחוֹת חֻלִּין וְאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה עִמָּהֶם. וְלִפְעָמִים מְטַיֵּל וּמְשַׂחֵק עִמָּהֶם וְכָל כַּוָּנָתוֹ כְּדֵי לְקָרְבָם עַל יְדֵי זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ (שם טז).
The aforementioned great Tzadik who labors to bring close the distant — in whom the ba'al davar [adversary] and his troops have seized their greatest grip — descends in his very wisdom to their level so much that he appears to be doing juvenile things. For he speaks mundane conversations and eats and drinks with them, and sometimes plays and jests with them — all with the sole intent of drawing them close to Hashem Yisborach through this. Source: Likutay Halachos, ibid., Ois 16.
כָּל הַנְּפָשׁוֹת כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת מְזוּזָה, כִּי עַל־יְדֵי קְבִיעַת מְזוּזָה, עַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין פָּנִים לְהַבַּיִת שֶׁהוּא בְּחִינַת כָּבוֹד, כִּי פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁל מְזוּזָה הֵם פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁל קְרִיאַת־שְׁמַע, שֶׁהֵם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַמֹּחִין וְהַדַּעַת, כַּמְבֹאָר בַּכַּוָּנוֹת, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַכָּבוֹד כְּשֶׁהוּא אֵצֶל הַמְּבִינֵי־מַדָּע, שֶׁאָז יֵשׁ לְהַכָּבוֹד פָּנִים דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן קְבִיעַת הַמְּזוּזָה אֵצֶל הַפֶּתַח, כִּי הַפֶּתַח הוּא פְּנֵי הַבַּיִת, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל לְעִנְיַן מַעֲשֵׂר, שֶׁאֵינוֹ נִקְבָּע עַד שֶׁיִּרְאֶה פְּנֵי הַבַּיִת, דְּהַיְנוּ הַפֶּתַח דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַמְשָׁכַת הַכָּבוֹד לְהַבַּיִת הוּא עַל־יְדֵי הַפֶּתַח, בִּבְחִינַת "שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם" וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד". גַּם הַשְׁנֵי פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁבַּמְּזוּזָה, שֶׁהֵם "שְׁמַע", "וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ", הֵם בְּחִינַת יִרְאָה וְאַהֲבָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁתֵּי הַיָּדַיִם הַמּוֹלִידִין אֶת הַנֶּפֶשׁ הַמְלֻבֶּשֶׁת בַּכָּבוֹד וּמְגַדְּלִין אוֹתָהּ, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הלכה ג). י. עִקַּר תִּקּוּן הַכָּבוֹד, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, הוּא עַל־יְדֵי צְדָקָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עוֹשִׂין מִצֶּדֶק צְדָקָה. וְעַל־כֵּן עִקַּר כַּוָּנוֹת בִּנְיַן הַבַּיִת צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה בִּשְׁבִיל שֶׁיַּכְנִיס בּוֹ עֲנִיִּים הֲגוּנִים וְשֶׁיִּהְיֶה שָׁם קִבּוּץ חֲכָמִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "יְהִי בֵיתְךָ פָּתוּחַ לִרְוָחָה, וְיִהְיוּ עֲנִיִּים בְּנֵי־בֵיתֶךָ; יְהִי בֵיתְךָ בֵּית־וַעַד לַחֲכָמִים", כִּי עַל־יְדֵי־זֶה, הַכָּבוֹד בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יֵשׁ פָּנִים לְהַכָּבוֹד, וְאָז הַבַּיִת, שֶׁהוּא בְּחִינַת כָּבוֹד, הוּא בְּחִינַת בַּיִת דִּקְדֻשָּׁה. אֲבָל כְּשֶׁבּוֹנֶה הַבַּיִת, חַס וְשָׁלוֹם, בִּשְׁבִיל גַּסּוּת הָרוּחַ, בִּשְׁבִיל כְּבוֹד עַצְמוֹ - עַל זֶה נֶאֱמַר: "הוֹי בֹּנֶה בֵיתוֹ בְּלֹא־צֶדֶק", כִּי כְּשֶׁאֵין לְהַכָּבוֹד פָּנִים, וְהַכָּבוֹד שֶׁהוּא בְּחִינַת בַּיִת הוּא אֵצֶל הָעַזֵּי־פָנִים הָרוֹדְפִים אַחַר כְּבוֹד עַצְמָן, אָז לֹא דַי שֶׁאֵין הַמַּלְכוּת עוֹלָה מִבְּחִינַת צֶדֶק לִצְדָקָה, אַף גַּם הַבְּחִינַת צֶדֶק נִפְגָּם גַּם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ לְהַסִּטְרָא־ אָחֳרָא יְנִיקָה מִמֶּנָּה, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "בֹּנֶה בֵיתוֹ בְּלֹא־צֶדֶק", בְּחִינַת "בִּמְקוֹם הַצֶּדֶק שָׁמָּה הָרֶשַׁע", חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶהוּ: "הוֹי בֹּנֶה בֵיתוֹ בְּלֹא־צֶדֶק... בְּרֵעֵהוּ יַעֲבֹד חִנָּם" - בְּחִינַת הָעַזֵּי־פָנִים הַמִּשְׂתָּרְרִים עַל עַם דַּל בְּחִנָּם. וְזֶה בְּחִינַת שֵׁם שַׁדַּ"י שֶׁכּוֹתְבִין עַל הַמְּזוּזָה, כִּי שֵׁם זֶה הוּא בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת צְדָקָה, בְּחִינַת "וְצַדִּיק חוֹנֵן וְנוֹתֵן", שֶׁעַל־יְדֵי בְּחִינַת צְדָקָה מַעֲלִין אֶת הַכָּבוֹד מֵהָעַזֵּי־פָנִים, שֶׁזֶּה בְּחִינָה שֶׁמַּעֲלִין אֶת הַמַּלְכוּת מִבְּחִינַת "רַגְלֶיהָ יֹרְדוֹת מָוֶת", חַס וְשָׁלוֹם, וּמַחֲזִירִין אוֹתָהּ לְהַמְּבִינֵי־מַדָּע, שֶׁאָז יֵשׁ פָּנִים לְהַכָּבוֹד, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הַבַּיִת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנִּתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי מִצְוַת מְזוּזָה כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "מְזֻזוֹת" - זָז מָוֶת, הַיְנוּ בְּחִינַת "צְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת", כִּי מַעֲלִין עַל־יְדֵי־זֶה אֶת הַמַּלְכוּת מִצֶּדֶק לִצְדָקָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת". וְזֶה בְּחִינַת "לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וְכוּ'", הַנֶּאֱמַר בִּמְזוּזָה (שם אותיות ה ו ז ח; עיין פנים). יא. עִקַּר מִצְוַת מְזוּזָה הוּא כְּדֵי לִזְכֹּר בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת זִכְרוֹן עוֹלָם הַבָּא, כִּי זֶה עִקַּר שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא, שֶׁיֵּדְעוּ אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזִכָּרוֹן זֶה לִזְכֹּר בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא זִכְרוֹן הָעוֹלָם הַבָּא, צְרִיכִין לִזָּהֵר בְּיוֹתֵר כְּשֶׁבּוֹנִין בַּיִת, כִּי זֶה שֶׁבּוֹנֶה בַּיִת הוּא לִכְאוֹרָה כְּאִלּוּ שׁוֹכֵחַ בָּעוֹלָם הַבָּא וְעוֹשֶׂה לְעַצְמוֹ קְבִיעוּת דִּירָה בְּזֶה הָעוֹלָם הַכָּלֶה וְעוֹבֵר, כִּי בְּוַדַּאי אִם יַעֲמִיק מַחֲשַׁבְתּוֹ בִּקְבִיעַת חַיֵּי עוֹלָם הַבָּא וּבִמְהִירַת פְּרִיחַת הָעוֹלָם הַזֶּה הָעוֹבֵר כַּצֵּל עוֹבֵר וְכֶעָנָן כָּלָה וְכוּ' - בְּוַדַּאי אֵין שִׁגָּעוֹן גָּדוֹל מִזֶּה כְּשֶׁרוֹצֶה לִבְנוֹת לְעַצְמוֹ בַּיִת עַל רֶגַע קַלָּה כָּזֹאת, אֲשֶׁר מוּכָן לַעֲבֹר מִכָּאן בְּלִי סָפֵק חִישׁ קַל מְהֵרָה. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צִוָּה יְהוֹנָדָב בֶּן רֵכָב לְבָנָיו שֶׁיֵּשְׁבוּ בְּאֹהָלִים וְלֹא יִבְנוּ בָּתִּים וְכוּ', כִּי מִי שֶׁבּוֹנֶה בֵיתוֹ בְּלֹא דַעַת לא וְשׁוֹכֵחַ בְּהָעוֹלָם הַבָּא הוּא בְּוַדַּאי גָּרוּעַ מִמְּשֻׁגָּע, וְעַל זֶה נֶאֱמַר: "הוֹי בֹּנֶה בֵיתוֹ בְּלֹא־צֶדֶק וְכוּ'", וְעוֹד הַרְבֵּה פְּסוּקִים כָּאֵלֶּה. עַל־כֵּן בִּכְנִיסַת הַבַּיִת צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לִזְכֹּר תֵּכֶף בְּהָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבַּיִת וְשָׁם עִקַּר הַקְּבִיעוּת, וּמַה שֶּׁבּוֹנֶה לוֹ בַּיִת בְּזֶה הָעוֹלָם הוּא גַּם־כֵּן רַק בִּשְׁבִיל הָעוֹלָם הַבָּא, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לַעֲבֹד בְּבֵיתוֹ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעֵסֶק תּוֹרָה וּתְפִלָּה וְהַכְנָסַת־אוֹרְחִים וּכְבוֹד־שַׁבָּת וְכוּ', כִּי צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְכַוֵּן בְּבִנְיַן בֵּיתוֹ, שֶׁיִּהְיֶה בֵּיתוֹ בֵּית־תּוֹרָה, בֵּית־תְּפִלָּה, בֵּית־ וַעַד לַחֲכָמִים, בַּיִת פָּתוּחַ לִרְוָחָה וְיִהְיוּ עֲנִיִּים בְּנֵי בֵיתוֹ, וְאָז בֵּיתוֹ בֵּית־הַשֵּׁם, וְעַל זֶה נֶאֱמַר: "בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת וְכוּ'", וְאָז בְּוַדַּאי מִצְוָה גְדוֹלָה שֶׁיִּבְנֶה לוֹ בַּיִת לְשֵׁם הַשֵּׁם. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִקְבֹּעַ מְזוּזָה, כְּדֵי לִזְכֹּר תֵּכֶף בִּכְנִיסַת הַבַּיִת בְּיִחוּד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת זִכְרוֹן עוֹלָם הַבָּא, וְאָז דַּיְקָא הַבַּיִת רָאוּי לְהִבָּנוֹת וּלְהִתְקַיֵּם, כִּי אֵינוֹ שׁוֹכֵחַ, חַס וְשָׁלוֹם, בָּעוֹלָם הַבָּא לַעֲשׂוֹת לְעַצְמוֹ קְבִיעוּת בָּעוֹלָם הַזֶּה הָעוֹבֵר, חַס וְשָׁלוֹם, רַק אַדְּרַבָּא הוּא בּוֹנֶה בֵיתוֹ בִּשְׁבִיל זִכְרוֹן הָעוֹלָם הַבָּא דַּיְקָא, שֶׁהוּא יִחוּד שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, וַאֲזַי בֵּיתוֹ נִבְנֶה עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים הַמְקַיְּמִין אֶת הָעוֹלָם, שֶׁהֵם עוֹסְקִים לִבְנוֹת בָּתִּים הַרְבֵּה, עַד שֶׁנַּעֲשִׂין מֵהֶן שַׁ"י עוֹלָמוֹת, וְהֵם בּוֹנִים אֵלּוּ הַבָּתִּים שֶׁל הַשַּׁ"י עוֹלָמוֹת מִמַּחֲלֹקֶת, הַיְנוּ מֵהַשָּׁלוֹם שֶׁעוֹשִׂין בֵּין הַמַּחֲלֹקֶת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שְׁלוֹם־בַּיִת, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וּמִשָּׁם נִבְנֶה בֵיתוֹ, כִּי עִקַּר בִּנְיַן הַבַּיִת בִּשְׁבִיל שָׁלוֹם, כִּי בַּחוּץ הוּא בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי כָּל אֶחָד נֶחֱלָק לְעַצְמוֹ, כִּי הֵם מְפֻזָּרִים וּמְפֹרָדִים וְאֵינָם מְקֻבָּצִים יַחַד; אֲבָל בַּבַּיִת, שָׁם הַקִּבּוּץ וְהָאֲסֵפָה יַחַד בִּבְחִינַת שָׁלוֹם וְאַחְדוּת, בְּחִינַת שְׁלוֹם בָּיִת (שם הלכה ד). יב. הַמַּחֲלֹקֶת הוּא בְּחִינַת אַרְבַּע, בְּחִינַת אַרְבַּע רוּחוֹת, בְּחִינַת: "כְּאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׂמַיִם פֵּרַשְׂתִּי אֶתְכֶם", כִּי כָּל אֶחָד נִמְשָׁךְ לְצִדּוֹ: זֶה לְיָמִין וְזֶה לִשְׂמֹאל, זֶה לְמִזְרָח וְזֶה לְמַעֲרָב וְכוּ'. וּבֶאֱמֶת שֹׁרֶשׁ הַמַּחֲלֹקֶת הוּא כֻּלּוֹ אַחְדוּת, כִּי שֹׁרֶשׁ כָּל הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבִּקְדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ מִתְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה הַמַּחֲלֹקֶת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁבֵּין הַצַּדִּיקִים, בֵּין הַתַּנָּאִים וְאָמוֹרָאִים וְכַיּוֹצֵא, הוּא בֶּאֱמֶת שָׁלוֹם וְשַׁלְוָה וְאַחְדוּת גָּמוּר, בְּחִינַת: "אֵלּוּ וָאֵלּוּ "'דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים'" - רָאשֵׁי תֵבוֹת "אֶחָד". אַךְ כְּשֶׁמִּשְׁתַּלְשֵׁל מִזֶּה הַמַּחֲלֹקֶת לְמַטָּה, נַעֲשֶׂה מִזֶּה לִפְעָמִים מַחֲלֹקֶת גָּמוּר, חַס וְשָׁלוֹם, וְהַצַּדִּיק שֶׁמַּטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד וְדָן אֶת הַכֹּל לְכַף־זְכוּת וְעוֹשֶׂה שָׁלוֹם בֵּין הַמַּחֲלֹקֶת וּבוֹנֶה מֵהֶם שַׁ"י עוֹלָמוֹת, הוּא מַעֲלֶה כָּל הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבָּעוֹלָם לְשָׁרְשׁוֹ, שֶׁשָּׁם כֻּלּוֹ אֶחָד. וְזֶה בְּחִינַת "שְׁמַע", "וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ", שֶׁהֵם פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁבַּמְּזוּזָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה בְּחִינַת שֵׁם שַׁדַּ"י שֶׁעַל הַמְּזוּזָה, הַיְנוּ: שַׁ"י ד', שֶׁמַּעֲלֶה הַמַּחֲלֹקֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת אַרְבַּע כַּנַּ"ל, לִמְקוֹר הָאַחְדוּת, שֶׁהוּא ד' דְּ"אֶחָד", וּמִזֶּה בּוֹנֶה שַׁ"י עוֹלָמוֹת (שם אות ד ה; מחלוקת אות לא לב). יג. עִקַּר הַשְׁרָאַת הַקְּדֻשָּׁה הוּא בְּתוֹךְ הַבַּיִת, כִּי כָּתְלֵי הַבַּיִת מְצַמְצְמִין הָרְאוּת לִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל אֶל הַחוּץ וְלִבְלִי לְפַזֵּר הָרְאוּת בְּחֵיזוּ דְּהַאי עָלְמָא, רַק לְכַוֵּן וּלְצַמְצֵם הָרְאוּת אֶל הַבַּיִת פְּנִימָה, הַיְנוּ לְהִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית הַנִּצְחִי הָאֲמִתִּי, וְזֶה עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, כִּי מִשָּׁם נִשְׁפָּעִין וְנִמְשָׁכִין כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת. וְעַל־כֵּן הַבַּיִת הוּא מָקוֹם מְשֻׁמָּר מִן הַחִיצוֹנִים, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמְּצַמְצְמִין הָרְאוּת וּמִסְתַּכְּלִין עַל הַתַּכְלִית, עַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ קְדֻשָּׁה וְנִתְגָּרְשִׁין הַחִיצוֹנִים, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִבְנוֹת הַבַּיִת בְּכַוָּנָה זוֹ, בִּבְחִינַת "בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת", דְּהַיְנוּ שֶׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה לְכַוֵּן הָרְאוּת לְהִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַחָכְמוֹת דִּקְדֻשָּׁה. וְזֶה בְּחִינַת הַמְּזוּזָה שֶׁקּוֹבְעִין בַּבַּיִת, כִּי הַמְּזוּזָה הִיא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא קַבָּלַת עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם וְעֹל מִצְו?ֹת, הַכְּלוּלִים בִּשְׁנֵי פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁבַּמְּזוּזָה, וְהַתּוֹרָה מֵחָכְמָה עִלָּאָה נָפְקַת, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין בְּחִינַת חָכְמָה אֶל הַבַּיִת שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת "בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת". וְעַל־כֵּן הַמְּזוּזָה מְסֻגָּל לַעֲשִׁירוּת, כִּי חַיּוּת הָעֲשִׁירוּת - עַל־יְדֵי הַחָכְמָה, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַהִסְתַּכְּלוּת עַל הַתַּכְלִית הַנַּ"ל (הל' נזקי שכנים, הל' א, אותיות ה ו). יד. רְשׁוּת הַיָּחִיד הוּא בְּחִינַת רְשׁוּת יְחִידוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּרְשׁוּת־הָרַבִּים הוּא בְּחִינַת רְשׁוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, כַּמְבֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. כִּי עִקַּר יְנִיקַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא הוּא מִבְּחִינַת פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת, וְעַל־כֵּן הַבַּיִת וְהֶחָצֵר וְכַיּוֹצֵא שֶׁהֵם רְשׁוּת־הַיָּחִיד, הֵם מְקוֹמוֹת הַמְשֻׁמָּרִים עַל־פִּי־רֹב מֵהֶזֵּק, כִּי עִקַּר כָּל הַהֶזֵּקוֹת שֶׁבָּעוֹלָם הֵם בָּאִים רַק מֵהַחִיצוֹנִים וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁאֲחִיזָתָם מִבְּחִינַת פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת, מִבְּחִינַת רְשׁוּת־ הָרַבִּים (הל' שותפים בקרקע, הלכה ב, אות ב). טו. עִנְיַן רָהִיטֵי־בֵיתוֹ שֶׁל אָדָם מְעִידִים בּוֹ בִּשְׁעַת הַדִּין - עַיֵּן "עֵינַיִם" אוֹת יד. טז. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: סְיָג לַחָכְמָה - שְׁתִיקָה, כִּי מֵחֲמַת רִבּוּי הָאוֹר אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל אוֹר חָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי אִם עַל־יְדֵי צִמְצוּמִים רַבִּים שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁתִיקָה, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִים הַסְּיָגִים וְהַגְּדֵרִים וְהַמְּחִצּוֹת שֶׁבְּתוֹכָם נִמְשָׁךְ וּמִתְקַיֵּם הַחָכְמָה לָדַעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַמְּחִצּוֹת שֶׁל הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת דַּעַת, וְשָׁם עִקַּר מַעְיַן הַחָכְמָה, וּמִשָּׁם, מִבְּחִינַת הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, נִמְשָׁךְ הַקְּדֻשָּׁה לְכָל בָּתֵּי יִשְׂרָאֵל, וְכַמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר. אַךְ מֵאַחַר שֶׁהַדַּעַת וְהַחָכְמָה מֻקָּפִין וּגְדוּרִים בִּמְחִצּוֹת הַשְּׁתִיקָה, אִם־כֵּן, מֵהֵיכָן נוּכַל לִינֹק וּלְקַבֵּל מֵאוֹר הַדַּעַת? עַל־כֵּן עִקַּר יְנִיקָה וְהַמְשָׁכַת אוֹר הַדַּעַת הוּא דֶּרֶךְ הַפֶּתַח, וְהַפֶּתַח הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר, בִּבְחִינַת "אוֹדִיעַ אֱמוּנָתְךָ בְּפִי", כִּי הָאֱמוּנָה שֶׁמַּמְשִׁיכִין עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר הַקָּדוֹשׁ הוּא בְּחִינַת פֶּתַח וָשַׁעַר שֶׁעַל־יָדָהּ נִכְנָסִין לְתוֹךְ בֵּית־הַחָכְמָה לְהַמְשִׁיךְ הַדָּעַת. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִשְׁמֹר מְאֹד אֶת הַפֶּתַח, כִּי הַסִּטְרָא־ אָחֳרָא אוֹרְבִים עַל הַפֶּתַח לִכְנֹס, חַס וְשָׁלוֹם, דֶּרֶךְ שָׁם, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּכָּנֵס בְּדַעְתּוֹ קֻשְׁיוֹת וּבִלְבּוּלֵי אֱמוּנָה, חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת בְּחִינַת דְּלָתוֹת לְהַפְּתָחִים לְסָגְרָם בִּבְרִיחִים וּמַנְעוּלִים, שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לְתוֹכָם זָר לְהַחֲרִיב בֵּית־הַחָכְמָה, חַס וְשָׁלוֹם, רַק לִכָּנֵס לְשָׁם בִּקְדֻשָּׁה, לְהַמְשִׁיךְ הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה, כָּל אֶחָד לְפִי עֶרְכּוֹ. וְזֶהוּ בְּחִינַת מִצְוַת מְזוּזָה אֵצֶל הַפֶּתַח, כִּי שְׁנֵי פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁבַּמְּזוּזָה הֵם עִקַּר אֱמוּנַת הַיִּחוּד וְקַבָּלַת עֹל מִצְו?ֹת, שֶׁצְּרִיכִים לְקָבְעָם אֵצֶל הַפֶּתַח דַּיְקָא לִשְׁמֹר אֶת הַפֶּתַח כַּנַּ"ל (שם הל' ה, אות ה). יז. כָּל־אֶחָד צָרִיךְ לִבְנוֹת בֵּיתוֹ בִּקְדֻשָּׁה, שֶׁלֹּא יִהְיֶה חַס וְשָׁלוֹם בִּבְחִינַת בַּיִת בַּאֲוִירָא דְעָלְמָא, שֶׁהוּא מְקוֹם הַחִיצוֹנִים, שֶׁהוּא בַּחוּץ בַּאֲוִירָא דְעָלְמָא, כִּי עִקַּר בִּנְיַן הַבַּיִת הוּא כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה מָקוֹם מְשֻׁמָּר מִן הַחִיצוֹנִים הַשּׁוֹכְנִים בַּאֲוִירָא דְעָלְמָא. וְעַל־ כֵּן עִקַּר שְׁלֵמוּת בִּנְיַן הַבַּיִת הוּא עַל־יְדֵי חָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, בִּבְחִינַת "בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת". וְעַל־כֵּן שִׁעוּר הַבַּיִת הוּא אַרְבַּע אַמּוֹת לְפָחוֹת, כְּנֶגֶד בְּחִינַת הָאַרְבָּעָה אַלְפִין שֶׁיֵּשׁ בְּחָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הָאַרְבָּעָה אַלְפִין אֵלּוּ נִכְנָעִין הַקְּלִפּוֹת וְהַכְּפִירוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֲוִירָא דְעָלְמָא (שֶׁהֵם יוֹנְקִין מֵהָאַרְבָּעָה אַלְפִין, עַיֵּן פְּנִים), וְנִתְתַּקֵּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בִּשְׁלֵמוּת, וְהָאֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת פֶּתַח, וְזֶה בְּחִינַת הַמְּזוּזָה שֶׁקּוֹבְעִין אֵצֶל הַפֶּתַח וּבְחִינַת ד' גְּדוֹלָה דְּ"אֶחָד", כְּנֶגֶד בְּחִינַת הָאַרְבָּעָה אַלְפִין הַנַּ"ל (הל' חלוקת שותפים הלכה ב, אותיות ב ג ד). יח. הֶחָצֵר הוּא לִפְנֵי הַבָּתִּים, וְהוּא שְׁמִירָה לְהַבָּתִּים, כִּי מִקֹּדֶם צְרִיכִין לִכָּנֵס לֶחָצֵר שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, וְאַחַר־כָּךְ אֶל הַבַּיִת שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה (שם אות ד). יט. עִקַּר קִנְיָנִים וְהַחֲפָצִים שֶׁל אָדָם הוּא בְּבֵיתוֹ, כִּי שָׁם הוּא מָקוֹם הַמְשֻׁמָּר וְשָׁם הֵם בִּרְשׁוּתוֹ בִּשְׁלֵמוּת; אַךְ אַף־עַל־פִּי־ כֵן כָּל עֲשִׁירוּתוֹ וְהוֹן־בֵּיתוֹ צָרִיךְ לְקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ מִחוּץ לִפְנִים, כִּי עַל־פִּי־רֹב עִקַּר מְקוֹם הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן הוא בַּחוּץ בִּרְשׁוּת־ הָרַבִּים, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁהַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים נָפְלוּ לִמְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִים, לִבְחִינַת רְשׁוּת־הָרַבִּים, עַל־כֵּן מֻכְרָחִין לָצֵאת קְצָת אֶל הַחוּץ לִרְשׁוּת־הָרַבִּים לַעֲשׂוֹת שָׁם הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן, שֶׁהַכֹּל הוּא רַק בִּשְׁבִיל בֵּרוּר הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁבַּמַּשָּׂא־ וּמַתָּן, וְאַחַר־כָּךְ מַכְנִיסִין כָּל־מַה שֶּׁמַּרְוִיחִין שָׁם (עַל־יְדֵי בֵּרוּר הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים) מִחוּץ לִפְנִים לְתוֹךְ הַבָּיִת. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַחִיצוֹנִים אוֹרְבִים וְשׁוֹמְרִים עַל פֶּתַח־ הַבַּיִת, שֶׁהוּא בְּחִינַת פֶּתַח הַקְּדֻשָּׁה, וְאֵינָם מַנִּיחִים לִכָּנֵס לְשָׁם, בִּבְחִינַת "לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ", וְהֵם מְכַסִּין וּמַעְלִימִ
The true Tzadik — who is in the aspect of Moshe, who is entirely good — has the power to find the good, namely the good points within every single person of Israel, even the most sinful among Israel, and from these he builds the aspect of the Mishkan [Tabernacle/Sanctuary]. Source: Likutay Halachos, Hilchos Hashkaimas HaBoker, Halachah 1, Ois 4.
כָּל הַנְּפָשׁוֹת כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת מְזוּזָה, כִּי עַל־יְדֵי קְבִיעַת מְזוּזָה, עַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין פָּנִים לְהַבַּיִת שֶׁהוּא בְּחִינַת כָּבוֹד, כִּי פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁל מְזוּזָה הֵם פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁל קְרִיאַת־שְׁמַע, שֶׁהֵם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַמֹּחִין וְהַדַּעַת, כַּמְבֹאָר בַּכַּוָּנוֹת, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַכָּבוֹד כְּשֶׁהוּא אֵצֶל הַמְּבִינֵי־מַדָּע, שֶׁאָז יֵשׁ לְהַכָּבוֹד פָּנִים דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן קְבִיעַת הַמְּזוּזָה אֵצֶל הַפֶּתַח, כִּי הַפֶּתַח הוּא פְּנֵי הַבַּיִת, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל לְעִנְיַן מַעֲשֵׂר, שֶׁאֵינוֹ נִקְבָּע עַד שֶׁיִּרְאֶה פְּנֵי הַבַּיִת, דְּהַיְנוּ הַפֶּתַח דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַמְשָׁכַת הַכָּבוֹד לְהַבַּיִת הוּא עַל־יְדֵי הַפֶּתַח, בִּבְחִינַת "שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם" וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד". גַּם הַשְׁנֵי פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁבַּמְּזוּזָה, שֶׁהֵם "שְׁמַע", "וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ", הֵם בְּחִינַת יִרְאָה וְאַהֲבָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁתֵּי הַיָּדַיִם הַמּוֹלִידִין אֶת הַנֶּפֶשׁ הַמְלֻבֶּשֶׁת בַּכָּבוֹד וּמְגַדְּלִין אוֹתָהּ, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הלכה ג). י. עִקַּר תִּקּוּן הַכָּבוֹד, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, הוּא עַל־יְדֵי צְדָקָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עוֹשִׂין מִצֶּדֶק צְדָקָה. וְעַל־כֵּן עִקַּר כַּוָּנוֹת בִּנְיַן הַבַּיִת צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה בִּשְׁבִיל שֶׁיַּכְנִיס בּוֹ עֲנִיִּים הֲגוּנִים וְשֶׁיִּהְיֶה שָׁם קִבּוּץ חֲכָמִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "יְהִי בֵיתְךָ פָּתוּחַ לִרְוָחָה, וְיִהְיוּ עֲנִיִּים בְּנֵי־בֵיתֶךָ; יְהִי בֵיתְךָ בֵּית־וַעַד לַחֲכָמִים", כִּי עַל־יְדֵי־זֶה, הַכָּבוֹד בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יֵשׁ פָּנִים לְהַכָּבוֹד, וְאָז הַבַּיִת, שֶׁהוּא בְּחִינַת כָּבוֹד, הוּא בְּחִינַת בַּיִת דִּקְדֻשָּׁה. אֲבָל כְּשֶׁבּוֹנֶה הַבַּיִת, חַס וְשָׁלוֹם, בִּשְׁבִיל גַּסּוּת הָרוּחַ, בִּשְׁבִיל כְּבוֹד עַצְמוֹ - עַל זֶה נֶאֱמַר: "הוֹי בֹּנֶה בֵיתוֹ בְּלֹא־צֶדֶק", כִּי כְּשֶׁאֵין לְהַכָּבוֹד פָּנִים, וְהַכָּבוֹד שֶׁהוּא בְּחִינַת בַּיִת הוּא אֵצֶל הָעַזֵּי־פָנִים הָרוֹדְפִים אַחַר כְּבוֹד עַצְמָן, אָז לֹא דַי שֶׁאֵין הַמַּלְכוּת עוֹלָה מִבְּחִינַת צֶדֶק לִצְדָקָה, אַף גַּם הַבְּחִינַת צֶדֶק נִפְגָּם גַּם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ לְהַסִּטְרָא־ אָחֳרָא יְנִיקָה מִמֶּנָּה, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "בֹּנֶה בֵיתוֹ בְּלֹא־צֶדֶק", בְּחִינַת "בִּמְקוֹם הַצֶּדֶק שָׁמָּה הָרֶשַׁע", חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶהוּ: "הוֹי בֹּנֶה בֵיתוֹ בְּלֹא־צֶדֶק... בְּרֵעֵהוּ יַעֲבֹד חִנָּם" - בְּחִינַת הָעַזֵּי־פָנִים הַמִּשְׂתָּרְרִים עַל עַם דַּל בְּחִנָּם. וְזֶה בְּחִינַת שֵׁם שַׁדַּ"י שֶׁכּוֹתְבִין עַל הַמְּזוּזָה, כִּי שֵׁם זֶה הוּא בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת צְדָקָה, בְּחִינַת "וְצַדִּיק חוֹנֵן וְנוֹתֵן", שֶׁעַל־יְדֵי בְּחִינַת צְדָקָה מַעֲלִין אֶת הַכָּבוֹד מֵהָעַזֵּי־פָנִים, שֶׁזֶּה בְּחִינָה שֶׁמַּעֲלִין אֶת הַמַּלְכוּת מִבְּחִינַת "רַגְלֶיהָ יֹרְדוֹת מָוֶת", חַס וְשָׁלוֹם, וּמַחֲזִירִין אוֹתָהּ לְהַמְּבִינֵי־מַדָּע, שֶׁאָז יֵשׁ פָּנִים לְהַכָּבוֹד, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הַבַּיִת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנִּתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי מִצְוַת מְזוּזָה כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "מְזֻזוֹת" - זָז מָוֶת, הַיְנוּ בְּחִינַת "צְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת", כִּי מַעֲלִין עַל־יְדֵי־זֶה אֶת הַמַּלְכוּת מִצֶּדֶק לִצְדָקָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת". וְזֶה בְּחִינַת "לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וְכוּ'", הַנֶּאֱמַר בִּמְזוּזָה (שם אותיות ה ו ז ח; עיין פנים). יא. עִקַּר מִצְוַת מְזוּזָה הוּא כְּדֵי לִזְכֹּר בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת זִכְרוֹן עוֹלָם הַבָּא, כִּי זֶה עִקַּר שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא, שֶׁיֵּדְעוּ אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזִכָּרוֹן זֶה לִזְכֹּר בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא זִכְרוֹן הָעוֹלָם הַבָּא, צְרִיכִין לִזָּהֵר בְּיוֹתֵר כְּשֶׁבּוֹנִין בַּיִת, כִּי זֶה שֶׁבּוֹנֶה בַּיִת הוּא לִכְאוֹרָה כְּאִלּוּ שׁוֹכֵחַ בָּעוֹלָם הַבָּא וְעוֹשֶׂה לְעַצְמוֹ קְבִיעוּת דִּירָה בְּזֶה הָעוֹלָם הַכָּלֶה וְעוֹבֵר, כִּי בְּוַדַּאי אִם יַעֲמִיק מַחֲשַׁבְתּוֹ בִּקְבִיעַת חַיֵּי עוֹלָם הַבָּא וּבִמְהִירַת פְּרִיחַת הָעוֹלָם הַזֶּה הָעוֹבֵר כַּצֵּל עוֹבֵר וְכֶעָנָן כָּלָה וְכוּ' - בְּוַדַּאי אֵין שִׁגָּעוֹן גָּדוֹל מִזֶּה כְּשֶׁרוֹצֶה לִבְנוֹת לְעַצְמוֹ בַּיִת עַל רֶגַע קַלָּה כָּזֹאת, אֲשֶׁר מוּכָן לַעֲבֹר מִכָּאן בְּלִי סָפֵק חִישׁ קַל מְהֵרָה. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צִוָּה יְהוֹנָדָב בֶּן רֵכָב לְבָנָיו שֶׁיֵּשְׁבוּ בְּאֹהָלִים וְלֹא יִבְנוּ בָּתִּים וְכוּ', כִּי מִי שֶׁבּוֹנֶה בֵיתוֹ בְּלֹא דַעַת לא וְשׁוֹכֵחַ בְּהָעוֹלָם הַבָּא הוּא בְּוַדַּאי גָּרוּעַ מִמְּשֻׁגָּע, וְעַל זֶה נֶאֱמַר: "הוֹי בֹּנֶה בֵיתוֹ בְּלֹא־צֶדֶק וְכוּ'", וְעוֹד הַרְבֵּה פְּסוּקִים כָּאֵלֶּה. עַל־כֵּן בִּכְנִיסַת הַבַּיִת צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לִזְכֹּר תֵּכֶף בְּהָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבַּיִת וְשָׁם עִקַּר הַקְּבִיעוּת, וּמַה שֶּׁבּוֹנֶה לוֹ בַּיִת בְּזֶה הָעוֹלָם הוּא גַּם־כֵּן רַק בִּשְׁבִיל הָעוֹלָם הַבָּא, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לַעֲבֹד בְּבֵיתוֹ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעֵסֶק תּוֹרָה וּתְפִלָּה וְהַכְנָסַת־אוֹרְחִים וּכְבוֹד־שַׁבָּת וְכוּ', כִּי צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְכַוֵּן בְּבִנְיַן בֵּיתוֹ, שֶׁיִּהְיֶה בֵּיתוֹ בֵּית־תּוֹרָה, בֵּית־תְּפִלָּה, בֵּית־ וַעַד לַחֲכָמִים, בַּיִת פָּתוּחַ לִרְוָחָה וְיִהְיוּ עֲנִיִּים בְּנֵי בֵיתוֹ, וְאָז בֵּיתוֹ בֵּית־הַשֵּׁם, וְעַל זֶה נֶאֱמַר: "בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת וְכוּ'", וְאָז בְּוַדַּאי מִצְוָה גְדוֹלָה שֶׁיִּבְנֶה לוֹ בַּיִת לְשֵׁם הַשֵּׁם. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִקְבֹּעַ מְזוּזָה, כְּדֵי לִזְכֹּר תֵּכֶף בִּכְנִיסַת הַבַּיִת בְּיִחוּד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת זִכְרוֹן עוֹלָם הַבָּא, וְאָז דַּיְקָא הַבַּיִת רָאוּי לְהִבָּנוֹת וּלְהִתְקַיֵּם, כִּי אֵינוֹ שׁוֹכֵחַ, חַס וְשָׁלוֹם, בָּעוֹלָם הַבָּא לַעֲשׂוֹת לְעַצְמוֹ קְבִיעוּת בָּעוֹלָם הַזֶּה הָעוֹבֵר, חַס וְשָׁלוֹם, רַק אַדְּרַבָּא הוּא בּוֹנֶה בֵיתוֹ בִּשְׁבִיל זִכְרוֹן הָעוֹלָם הַבָּא דַּיְקָא, שֶׁהוּא יִחוּד שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, וַאֲזַי בֵּיתוֹ נִבְנֶה עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים הַמְקַיְּמִין אֶת הָעוֹלָם, שֶׁהֵם עוֹסְקִים לִבְנוֹת בָּתִּים הַרְבֵּה, עַד שֶׁנַּעֲשִׂין מֵהֶן שַׁ"י עוֹלָמוֹת, וְהֵם בּוֹנִים אֵלּוּ הַבָּתִּים שֶׁל הַשַּׁ"י עוֹלָמוֹת מִמַּחֲלֹקֶת, הַיְנוּ מֵהַשָּׁלוֹם שֶׁעוֹשִׂין בֵּין הַמַּחֲלֹקֶת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שְׁלוֹם־בַּיִת, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וּמִשָּׁם נִבְנֶה בֵיתוֹ, כִּי עִקַּר בִּנְיַן הַבַּיִת בִּשְׁבִיל שָׁלוֹם, כִּי בַּחוּץ הוּא בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי כָּל אֶחָד נֶחֱלָק לְעַצְמוֹ, כִּי הֵם מְפֻזָּרִים וּמְפֹרָדִים וְאֵינָם מְקֻבָּצִים יַחַד; אֲבָל בַּבַּיִת, שָׁם הַקִּבּוּץ וְהָאֲסֵפָה יַחַד בִּבְחִינַת שָׁלוֹם וְאַחְדוּת, בְּחִינַת שְׁלוֹם בָּיִת (שם הלכה ד). יב. הַמַּחֲלֹקֶת הוּא בְּחִינַת אַרְבַּע, בְּחִינַת אַרְבַּע רוּחוֹת, בְּחִינַת: "כְּאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׂמַיִם פֵּרַשְׂתִּי אֶתְכֶם", כִּי כָּל אֶחָד נִמְשָׁךְ לְצִדּוֹ: זֶה לְיָמִין וְזֶה לִשְׂמֹאל, זֶה לְמִזְרָח וְזֶה לְמַעֲרָב וְכוּ'. וּבֶאֱמֶת שֹׁרֶשׁ הַמַּחֲלֹקֶת הוּא כֻּלּוֹ אַחְדוּת, כִּי שֹׁרֶשׁ כָּל הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבִּקְדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ מִתְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה הַמַּחֲלֹקֶת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁבֵּין הַצַּדִּיקִים, בֵּין הַתַּנָּאִים וְאָמוֹרָאִים וְכַיּוֹצֵא, הוּא בֶּאֱמֶת שָׁלוֹם וְשַׁלְוָה וְאַחְדוּת גָּמוּר, בְּחִינַת: "אֵלּוּ וָאֵלּוּ "'דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים'" - רָאשֵׁי תֵבוֹת "אֶחָד". אַךְ כְּשֶׁמִּשְׁתַּלְשֵׁל מִזֶּה הַמַּחֲלֹקֶת לְמַטָּה, נַעֲשֶׂה מִזֶּה לִפְעָמִים מַחֲלֹקֶת גָּמוּר, חַס וְשָׁלוֹם, וְהַצַּדִּיק שֶׁמַּטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד וְדָן אֶת הַכֹּל לְכַף־זְכוּת וְעוֹשֶׂה שָׁלוֹם בֵּין הַמַּחֲלֹקֶת וּבוֹנֶה מֵהֶם שַׁ"י עוֹלָמוֹת, הוּא מַעֲלֶה כָּל הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבָּעוֹלָם לְשָׁרְשׁוֹ, שֶׁשָּׁם כֻּלּוֹ אֶחָד. וְזֶה בְּחִינַת "שְׁמַע", "וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ", שֶׁהֵם פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁבַּמְּזוּזָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה בְּחִינַת שֵׁם שַׁדַּ"י שֶׁעַל הַמְּזוּזָה, הַיְנוּ: שַׁ"י ד', שֶׁמַּעֲלֶה הַמַּחֲלֹקֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת אַרְבַּע כַּנַּ"ל, לִמְקוֹר הָאַחְדוּת, שֶׁהוּא ד' דְּ"אֶחָד", וּמִזֶּה בּוֹנֶה שַׁ"י עוֹלָמוֹת (שם אות ד ה; מחלוקת אות לא לב). יג. עִקַּר הַשְׁרָאַת הַקְּדֻשָּׁה הוּא בְּתוֹךְ הַבַּיִת, כִּי כָּתְלֵי הַבַּיִת מְצַמְצְמִין הָרְאוּת לִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל אֶל הַחוּץ וְלִבְלִי לְפַזֵּר הָרְאוּת בְּחֵיזוּ דְּהַאי עָלְמָא, רַק לְכַוֵּן וּלְצַמְצֵם הָרְאוּת אֶל הַבַּיִת פְּנִימָה, הַיְנוּ לְהִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית הַנִּצְחִי הָאֲמִתִּי, וְזֶה עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, כִּי מִשָּׁם נִשְׁפָּעִין וְנִמְשָׁכִין כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת. וְעַל־כֵּן הַבַּיִת הוּא מָקוֹם מְשֻׁמָּר מִן הַחִיצוֹנִים, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמְּצַמְצְמִין הָרְאוּת וּמִסְתַּכְּלִין עַל הַתַּכְלִית, עַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ קְדֻשָּׁה וְנִתְגָּרְשִׁין הַחִיצוֹנִים, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִבְנוֹת הַבַּיִת בְּכַוָּנָה זוֹ, בִּבְחִינַת "בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת", דְּהַיְנוּ שֶׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה לְכַוֵּן הָרְאוּת לְהִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַחָכְמוֹת דִּקְדֻשָּׁה. וְזֶה בְּחִינַת הַמְּזוּזָה שֶׁקּוֹבְעִין בַּבַּיִת, כִּי הַמְּזוּזָה הִיא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא קַבָּלַת עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם וְעֹל מִצְו?ֹת, הַכְּלוּלִים בִּשְׁנֵי פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁבַּמְּזוּזָה, וְהַתּוֹרָה מֵחָכְמָה עִלָּאָה נָפְקַת, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין בְּחִינַת חָכְמָה אֶל הַבַּיִת שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת "בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת". וְעַל־כֵּן הַמְּזוּזָה מְסֻגָּל לַעֲשִׁירוּת, כִּי חַיּוּת הָעֲשִׁירוּת - עַל־יְדֵי הַחָכְמָה, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַהִסְתַּכְּלוּת עַל הַתַּכְלִית הַנַּ"ל (הל' נזקי שכנים, הל' א, אותיות ה ו). יד. רְשׁוּת הַיָּחִיד הוּא בְּחִינַת רְשׁוּת יְחִידוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּרְשׁוּת־הָרַבִּים הוּא בְּחִינַת רְשׁוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, כַּמְבֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. כִּי עִקַּר יְנִיקַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא הוּא מִבְּחִינַת פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת, וְעַל־כֵּן הַבַּיִת וְהֶחָצֵר וְכַיּוֹצֵא שֶׁהֵם רְשׁוּת־הַיָּחִיד, הֵם מְקוֹמוֹת הַמְשֻׁמָּרִים עַל־פִּי־רֹב מֵהֶזֵּק, כִּי עִקַּר כָּל הַהֶזֵּקוֹת שֶׁבָּעוֹלָם הֵם בָּאִים רַק מֵהַחִיצוֹנִים וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁאֲחִיזָתָם מִבְּחִינַת פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת, מִבְּחִינַת רְשׁוּת־ הָרַבִּים (הל' שותפים בקרקע, הלכה ב, אות ב). טו. עִנְיַן רָהִיטֵי־בֵיתוֹ שֶׁל אָדָם מְעִידִים בּוֹ בִּשְׁעַת הַדִּין - עַיֵּן "עֵינַיִם" אוֹת יד. טז. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: סְיָג לַחָכְמָה - שְׁתִיקָה, כִּי מֵחֲמַת רִבּוּי הָאוֹר אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל אוֹר חָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי אִם עַל־יְדֵי צִמְצוּמִים רַבִּים שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁתִיקָה, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִים הַסְּיָגִים וְהַגְּדֵרִים וְהַמְּחִצּוֹת שֶׁבְּתוֹכָם נִמְשָׁךְ וּמִתְקַיֵּם הַחָכְמָה לָדַעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַמְּחִצּוֹת שֶׁל הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת דַּעַת, וְשָׁם עִקַּר מַעְיַן הַחָכְמָה, וּמִשָּׁם, מִבְּחִינַת הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, נִמְשָׁךְ הַקְּדֻשָּׁה לְכָל בָּתֵּי יִשְׂרָאֵל, וְכַמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר. אַךְ מֵאַחַר שֶׁהַדַּעַת וְהַחָכְמָה מֻקָּפִין וּגְדוּרִים בִּמְחִצּוֹת הַשְּׁתִיקָה, אִם־כֵּן, מֵהֵיכָן נוּכַל לִינֹק וּלְקַבֵּל מֵאוֹר הַדַּעַת? עַל־כֵּן עִקַּר יְנִיקָה וְהַמְשָׁכַת אוֹר הַדַּעַת הוּא דֶּרֶךְ הַפֶּתַח, וְהַפֶּתַח הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר, בִּבְחִינַת "אוֹדִיעַ אֱמוּנָתְךָ בְּפִי", כִּי הָאֱמוּנָה שֶׁמַּמְשִׁיכִין עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר הַקָּדוֹשׁ הוּא בְּחִינַת פֶּתַח וָשַׁעַר שֶׁעַל־יָדָהּ נִכְנָסִין לְתוֹךְ בֵּית־הַחָכְמָה לְהַמְשִׁיךְ הַדָּעַת. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִשְׁמֹר מְאֹד אֶת הַפֶּתַח, כִּי הַסִּטְרָא־ אָחֳרָא אוֹרְבִים עַל הַפֶּתַח לִכְנֹס, חַס וְשָׁלוֹם, דֶּרֶךְ שָׁם, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּכָּנֵס בְּדַעְתּוֹ קֻשְׁיוֹת וּבִלְבּוּלֵי אֱמוּנָה, חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת בְּחִינַת דְּלָתוֹת לְהַפְּתָחִים לְסָגְרָם בִּבְרִיחִים וּמַנְעוּלִים, שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לְתוֹכָם זָר לְהַחֲרִיב בֵּית־הַחָכְמָה, חַס וְשָׁלוֹם, רַק לִכָּנֵס לְשָׁם בִּקְדֻשָּׁה, לְהַמְשִׁיךְ הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה, כָּל אֶחָד לְפִי עֶרְכּוֹ. וְזֶהוּ בְּחִינַת מִצְוַת מְזוּזָה אֵצֶל הַפֶּתַח, כִּי שְׁנֵי פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁבַּמְּזוּזָה הֵם עִקַּר אֱמוּנַת הַיִּחוּד וְקַבָּלַת עֹל מִצְו?ֹת, שֶׁצְּרִיכִים לְקָבְעָם אֵצֶל הַפֶּתַח דַּיְקָא לִשְׁמֹר אֶת הַפֶּתַח כַּנַּ"ל (שם הל' ה, אות ה). יז. כָּל־אֶחָד צָרִיךְ לִבְנוֹת בֵּיתוֹ בִּקְדֻשָּׁה, שֶׁלֹּא יִהְיֶה חַס וְשָׁלוֹם בִּבְחִינַת בַּיִת בַּאֲוִירָא דְעָלְמָא, שֶׁהוּא מְקוֹם הַחִיצוֹנִים, שֶׁהוּא בַּחוּץ בַּאֲוִירָא דְעָלְמָא, כִּי עִקַּר בִּנְיַן הַבַּיִת הוּא כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה מָקוֹם מְשֻׁמָּר מִן הַחִיצוֹנִים הַשּׁוֹכְנִים בַּאֲוִירָא דְעָלְמָא. וְעַל־ כֵּן עִקַּר שְׁלֵמוּת בִּנְיַן הַבַּיִת הוּא עַל־יְדֵי חָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, בִּבְחִינַת "בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת". וְעַל־כֵּן שִׁעוּר הַבַּיִת הוּא אַרְבַּע אַמּוֹת לְפָחוֹת, כְּנֶגֶד בְּחִינַת הָאַרְבָּעָה אַלְפִין שֶׁיֵּשׁ בְּחָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הָאַרְבָּעָה אַלְפִין אֵלּוּ נִכְנָעִין הַקְּלִפּוֹת וְהַכְּפִירוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֲוִירָא דְעָלְמָא (שֶׁהֵם יוֹנְקִין מֵהָאַרְבָּעָה אַלְפִין, עַיֵּן פְּנִים), וְנִתְתַּקֵּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בִּשְׁלֵמוּת, וְהָאֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת פֶּתַח, וְזֶה בְּחִינַת הַמְּזוּזָה שֶׁקּוֹבְעִין אֵצֶל הַפֶּתַח וּבְחִינַת ד' גְּדוֹלָה דְּ"אֶחָד", כְּנֶגֶד בְּחִינַת הָאַרְבָּעָה אַלְפִין הַנַּ"ל (הל' חלוקת שותפים הלכה ב, אותיות ב ג ד). יח. הֶחָצֵר הוּא לִפְנֵי הַבָּתִּים, וְהוּא שְׁמִירָה לְהַבָּתִּים, כִּי מִקֹּדֶם צְרִיכִין לִכָּנֵס לֶחָצֵר שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, וְאַחַר־כָּךְ אֶל הַבַּיִת שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה (שם אות ד). יט. עִקַּר קִנְיָנִים וְהַחֲפָצִים שֶׁל אָדָם הוּא בְּבֵיתוֹ, כִּי שָׁם הוּא מָקוֹם הַמְשֻׁמָּר וְשָׁם הֵם בִּרְשׁוּתוֹ בִּשְׁלֵמוּת; אַךְ אַף־עַל־פִּי־ כֵן כָּל עֲשִׁירוּתוֹ וְהוֹן־בֵּיתוֹ צָרִיךְ לְקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ מִחוּץ לִפְנִים, כִּי עַל־פִּי־רֹב עִקַּר מְקוֹם הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן הוא בַּחוּץ בִּרְשׁוּת־ הָרַבִּים, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁהַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים נָפְלוּ לִמְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִים, לִבְחִינַת רְשׁוּת־הָרַבִּים, עַל־כֵּן מֻכְרָחִין לָצֵאת קְצָת אֶל הַחוּץ לִרְשׁוּת־הָרַבִּים לַעֲשׂוֹת שָׁם הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן, שֶׁהַכֹּל הוּא רַק בִּשְׁבִיל בֵּרוּר הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁבַּמַּשָּׂא־ וּמַתָּן, וְאַחַר־כָּךְ מַכְנִיסִין כָּל־מַה שֶּׁמַּרְוִיחִין שָׁם (עַל־יְדֵי בֵּרוּר הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים) מִחוּץ לִפְנִים לְתוֹךְ הַבָּיִת. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַחִיצוֹנִים אוֹרְבִים וְשׁוֹמְרִים עַל פֶּתַח־ הַבַּיִת, שֶׁהוּא בְּחִינַת פֶּתַח הַקְּדֻשָּׁה, וְאֵינָם מַנִּיחִים לִכָּנֵס לְשָׁם, בִּבְחִינַת "לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ", וְהֵם מְכַסִּין וּמַעְלִימִ
The truly great Tzadik conducts those who draw close to him through awesome circuitous paths and wondrous contractions [tzimtzumim] — until he illuminates within them perceptions of G-dliness even while they are still in their bodies, so that even the body receives some illumination from this — to the point that some of them merit to receive such great illumination in their very bodies that their very flesh dwells in security. Moreover, those who draw close to the aforementioned Tzadik need not fear that their intellect — which is the aspect of the soul, the aspect of lower wisdom [chochmah tata'ah] — will fall, G-d forbid, into the external wisdoms that are the Sitra Achara and the kelippos, which constantly seek to overpower the person's soul, which is his intellect. The aforementioned Sitra Achara is literally in the aspect of the lowest depths, G-d forbid. But those who have drawn close are assured: "for You will not abandon my soul to the grave" — for the sake of: "nor will You allow Your pious one to see destruction" — meaning: so that the true Tzadik should not have to behold the lowest depths — that is, to peer into the said lowest depths in order to rescue his followers from there. Source: Likutay Halachos, ibid., Halachah 4, Ois 4.
כָּל הַנְּפָשׁוֹת כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת מְזוּזָה, כִּי עַל־יְדֵי קְבִיעַת מְזוּזָה, עַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין פָּנִים לְהַבַּיִת שֶׁהוּא בְּחִינַת כָּבוֹד, כִּי פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁל מְזוּזָה הֵם פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁל קְרִיאַת־שְׁמַע, שֶׁהֵם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַמֹּחִין וְהַדַּעַת, כַּמְבֹאָר בַּכַּוָּנוֹת, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַכָּבוֹד כְּשֶׁהוּא אֵצֶל הַמְּבִינֵי־מַדָּע, שֶׁאָז יֵשׁ לְהַכָּבוֹד פָּנִים דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן קְבִיעַת הַמְּזוּזָה אֵצֶל הַפֶּתַח, כִּי הַפֶּתַח הוּא פְּנֵי הַבַּיִת, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל לְעִנְיַן מַעֲשֵׂר, שֶׁאֵינוֹ נִקְבָּע עַד שֶׁיִּרְאֶה פְּנֵי הַבַּיִת, דְּהַיְנוּ הַפֶּתַח דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַמְשָׁכַת הַכָּבוֹד לְהַבַּיִת הוּא עַל־יְדֵי הַפֶּתַח, בִּבְחִינַת "שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם" וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד". גַּם הַשְׁנֵי פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁבַּמְּזוּזָה, שֶׁהֵם "שְׁמַע", "וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ", הֵם בְּחִינַת יִרְאָה וְאַהֲבָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁתֵּי הַיָּדַיִם הַמּוֹלִידִין אֶת הַנֶּפֶשׁ הַמְלֻבֶּשֶׁת בַּכָּבוֹד וּמְגַדְּלִין אוֹתָהּ, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הלכה ג). י. עִקַּר תִּקּוּן הַכָּבוֹד, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, הוּא עַל־יְדֵי צְדָקָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עוֹשִׂין מִצֶּדֶק צְדָקָה. וְעַל־כֵּן עִקַּר כַּוָּנוֹת בִּנְיַן הַבַּיִת צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה בִּשְׁבִיל שֶׁיַּכְנִיס בּוֹ עֲנִיִּים הֲגוּנִים וְשֶׁיִּהְיֶה שָׁם קִבּוּץ חֲכָמִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "יְהִי בֵיתְךָ פָּתוּחַ לִרְוָחָה, וְיִהְיוּ עֲנִיִּים בְּנֵי־בֵיתֶךָ; יְהִי בֵיתְךָ בֵּית־וַעַד לַחֲכָמִים", כִּי עַל־יְדֵי־זֶה, הַכָּבוֹד בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יֵשׁ פָּנִים לְהַכָּבוֹד, וְאָז הַבַּיִת, שֶׁהוּא בְּחִינַת כָּבוֹד, הוּא בְּחִינַת בַּיִת דִּקְדֻשָּׁה. אֲבָל כְּשֶׁבּוֹנֶה הַבַּיִת, חַס וְשָׁלוֹם, בִּשְׁבִיל גַּסּוּת הָרוּחַ, בִּשְׁבִיל כְּבוֹד עַצְמוֹ - עַל זֶה נֶאֱמַר: "הוֹי בֹּנֶה בֵיתוֹ בְּלֹא־צֶדֶק", כִּי כְּשֶׁאֵין לְהַכָּבוֹד פָּנִים, וְהַכָּבוֹד שֶׁהוּא בְּחִינַת בַּיִת הוּא אֵצֶל הָעַזֵּי־פָנִים הָרוֹדְפִים אַחַר כְּבוֹד עַצְמָן, אָז לֹא דַי שֶׁאֵין הַמַּלְכוּת עוֹלָה מִבְּחִינַת צֶדֶק לִצְדָקָה, אַף גַּם הַבְּחִינַת צֶדֶק נִפְגָּם גַּם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ לְהַסִּטְרָא־ אָחֳרָא יְנִיקָה מִמֶּנָּה, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "בֹּנֶה בֵיתוֹ בְּלֹא־צֶדֶק", בְּחִינַת "בִּמְקוֹם הַצֶּדֶק שָׁמָּה הָרֶשַׁע", חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶהוּ: "הוֹי בֹּנֶה בֵיתוֹ בְּלֹא־צֶדֶק... בְּרֵעֵהוּ יַעֲבֹד חִנָּם" - בְּחִינַת הָעַזֵּי־פָנִים הַמִּשְׂתָּרְרִים עַל עַם דַּל בְּחִנָּם. וְזֶה בְּחִינַת שֵׁם שַׁדַּ"י שֶׁכּוֹתְבִין עַל הַמְּזוּזָה, כִּי שֵׁם זֶה הוּא בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת צְדָקָה, בְּחִינַת "וְצַדִּיק חוֹנֵן וְנוֹתֵן", שֶׁעַל־יְדֵי בְּחִינַת צְדָקָה מַעֲלִין אֶת הַכָּבוֹד מֵהָעַזֵּי־פָנִים, שֶׁזֶּה בְּחִינָה שֶׁמַּעֲלִין אֶת הַמַּלְכוּת מִבְּחִינַת "רַגְלֶיהָ יֹרְדוֹת מָוֶת", חַס וְשָׁלוֹם, וּמַחֲזִירִין אוֹתָהּ לְהַמְּבִינֵי־מַדָּע, שֶׁאָז יֵשׁ פָּנִים לְהַכָּבוֹד, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הַבַּיִת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנִּתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי מִצְוַת מְזוּזָה כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "מְזֻזוֹת" - זָז מָוֶת, הַיְנוּ בְּחִינַת "צְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת", כִּי מַעֲלִין עַל־יְדֵי־זֶה אֶת הַמַּלְכוּת מִצֶּדֶק לִצְדָקָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת". וְזֶה בְּחִינַת "לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וְכוּ'", הַנֶּאֱמַר בִּמְזוּזָה (שם אותיות ה ו ז ח; עיין פנים). יא. עִקַּר מִצְוַת מְזוּזָה הוּא כְּדֵי לִזְכֹּר בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת זִכְרוֹן עוֹלָם הַבָּא, כִּי זֶה עִקַּר שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא, שֶׁיֵּדְעוּ אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזִכָּרוֹן זֶה לִזְכֹּר בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא זִכְרוֹן הָעוֹלָם הַבָּא, צְרִיכִין לִזָּהֵר בְּיוֹתֵר כְּשֶׁבּוֹנִין בַּיִת, כִּי זֶה שֶׁבּוֹנֶה בַּיִת הוּא לִכְאוֹרָה כְּאִלּוּ שׁוֹכֵחַ בָּעוֹלָם הַבָּא וְעוֹשֶׂה לְעַצְמוֹ קְבִיעוּת דִּירָה בְּזֶה הָעוֹלָם הַכָּלֶה וְעוֹבֵר, כִּי בְּוַדַּאי אִם יַעֲמִיק מַחֲשַׁבְתּוֹ בִּקְבִיעַת חַיֵּי עוֹלָם הַבָּא וּבִמְהִירַת פְּרִיחַת הָעוֹלָם הַזֶּה הָעוֹבֵר כַּצֵּל עוֹבֵר וְכֶעָנָן כָּלָה וְכוּ' - בְּוַדַּאי אֵין שִׁגָּעוֹן גָּדוֹל מִזֶּה כְּשֶׁרוֹצֶה לִבְנוֹת לְעַצְמוֹ בַּיִת עַל רֶגַע קַלָּה כָּזֹאת, אֲשֶׁר מוּכָן לַעֲבֹר מִכָּאן בְּלִי סָפֵק חִישׁ קַל מְהֵרָה. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צִוָּה יְהוֹנָדָב בֶּן רֵכָב לְבָנָיו שֶׁיֵּשְׁבוּ בְּאֹהָלִים וְלֹא יִבְנוּ בָּתִּים וְכוּ', כִּי מִי שֶׁבּוֹנֶה בֵיתוֹ בְּלֹא דַעַת לא וְשׁוֹכֵחַ בְּהָעוֹלָם הַבָּא הוּא בְּוַדַּאי גָּרוּעַ מִמְּשֻׁגָּע, וְעַל זֶה נֶאֱמַר: "הוֹי בֹּנֶה בֵיתוֹ בְּלֹא־צֶדֶק וְכוּ'", וְעוֹד הַרְבֵּה פְּסוּקִים כָּאֵלֶּה. עַל־כֵּן בִּכְנִיסַת הַבַּיִת צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לִזְכֹּר תֵּכֶף בְּהָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבַּיִת וְשָׁם עִקַּר הַקְּבִיעוּת, וּמַה שֶּׁבּוֹנֶה לוֹ בַּיִת בְּזֶה הָעוֹלָם הוּא גַּם־כֵּן רַק בִּשְׁבִיל הָעוֹלָם הַבָּא, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לַעֲבֹד בְּבֵיתוֹ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעֵסֶק תּוֹרָה וּתְפִלָּה וְהַכְנָסַת־אוֹרְחִים וּכְבוֹד־שַׁבָּת וְכוּ', כִּי צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְכַוֵּן בְּבִנְיַן בֵּיתוֹ, שֶׁיִּהְיֶה בֵּיתוֹ בֵּית־תּוֹרָה, בֵּית־תְּפִלָּה, בֵּית־ וַעַד לַחֲכָמִים, בַּיִת פָּתוּחַ לִרְוָחָה וְיִהְיוּ עֲנִיִּים בְּנֵי בֵיתוֹ, וְאָז בֵּיתוֹ בֵּית־הַשֵּׁם, וְעַל זֶה נֶאֱמַר: "בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת וְכוּ'", וְאָז בְּוַדַּאי מִצְוָה גְדוֹלָה שֶׁיִּבְנֶה לוֹ בַּיִת לְשֵׁם הַשֵּׁם. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִקְבֹּעַ מְזוּזָה, כְּדֵי לִזְכֹּר תֵּכֶף בִּכְנִיסַת הַבַּיִת בְּיִחוּד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת זִכְרוֹן עוֹלָם הַבָּא, וְאָז דַּיְקָא הַבַּיִת רָאוּי לְהִבָּנוֹת וּלְהִתְקַיֵּם, כִּי אֵינוֹ שׁוֹכֵחַ, חַס וְשָׁלוֹם, בָּעוֹלָם הַבָּא לַעֲשׂוֹת לְעַצְמוֹ קְבִיעוּת בָּעוֹלָם הַזֶּה הָעוֹבֵר, חַס וְשָׁלוֹם, רַק אַדְּרַבָּא הוּא בּוֹנֶה בֵיתוֹ בִּשְׁבִיל זִכְרוֹן הָעוֹלָם הַבָּא דַּיְקָא, שֶׁהוּא יִחוּד שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, וַאֲזַי בֵּיתוֹ נִבְנֶה עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים הַמְקַיְּמִין אֶת הָעוֹלָם, שֶׁהֵם עוֹסְקִים לִבְנוֹת בָּתִּים הַרְבֵּה, עַד שֶׁנַּעֲשִׂין מֵהֶן שַׁ"י עוֹלָמוֹת, וְהֵם בּוֹנִים אֵלּוּ הַבָּתִּים שֶׁל הַשַּׁ"י עוֹלָמוֹת מִמַּחֲלֹקֶת, הַיְנוּ מֵהַשָּׁלוֹם שֶׁעוֹשִׂין בֵּין הַמַּחֲלֹקֶת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שְׁלוֹם־בַּיִת, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וּמִשָּׁם נִבְנֶה בֵיתוֹ, כִּי עִקַּר בִּנְיַן הַבַּיִת בִּשְׁבִיל שָׁלוֹם, כִּי בַּחוּץ הוּא בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי כָּל אֶחָד נֶחֱלָק לְעַצְמוֹ, כִּי הֵם מְפֻזָּרִים וּמְפֹרָדִים וְאֵינָם מְקֻבָּצִים יַחַד; אֲבָל בַּבַּיִת, שָׁם הַקִּבּוּץ וְהָאֲסֵפָה יַחַד בִּבְחִינַת שָׁלוֹם וְאַחְדוּת, בְּחִינַת שְׁלוֹם בָּיִת (שם הלכה ד). יב. הַמַּחֲלֹקֶת הוּא בְּחִינַת אַרְבַּע, בְּחִינַת אַרְבַּע רוּחוֹת, בְּחִינַת: "כְּאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׂמַיִם פֵּרַשְׂתִּי אֶתְכֶם", כִּי כָּל אֶחָד נִמְשָׁךְ לְצִדּוֹ: זֶה לְיָמִין וְזֶה לִשְׂמֹאל, זֶה לְמִזְרָח וְזֶה לְמַעֲרָב וְכוּ'. וּבֶאֱמֶת שֹׁרֶשׁ הַמַּחֲלֹקֶת הוּא כֻּלּוֹ אַחְדוּת, כִּי שֹׁרֶשׁ כָּל הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבִּקְדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ מִתְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה הַמַּחֲלֹקֶת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁבֵּין הַצַּדִּיקִים, בֵּין הַתַּנָּאִים וְאָמוֹרָאִים וְכַיּוֹצֵא, הוּא בֶּאֱמֶת שָׁלוֹם וְשַׁלְוָה וְאַחְדוּת גָּמוּר, בְּחִינַת: "אֵלּוּ וָאֵלּוּ "'דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים'" - רָאשֵׁי תֵבוֹת "אֶחָד". אַךְ כְּשֶׁמִּשְׁתַּלְשֵׁל מִזֶּה הַמַּחֲלֹקֶת לְמַטָּה, נַעֲשֶׂה מִזֶּה לִפְעָמִים מַחֲלֹקֶת גָּמוּר, חַס וְשָׁלוֹם, וְהַצַּדִּיק שֶׁמַּטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד וְדָן אֶת הַכֹּל לְכַף־זְכוּת וְעוֹשֶׂה שָׁלוֹם בֵּין הַמַּחֲלֹקֶת וּבוֹנֶה מֵהֶם שַׁ"י עוֹלָמוֹת, הוּא מַעֲלֶה כָּל הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבָּעוֹלָם לְשָׁרְשׁוֹ, שֶׁשָּׁם כֻּלּוֹ אֶחָד. וְזֶה בְּחִינַת "שְׁמַע", "וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ", שֶׁהֵם פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁבַּמְּזוּזָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה בְּחִינַת שֵׁם שַׁדַּ"י שֶׁעַל הַמְּזוּזָה, הַיְנוּ: שַׁ"י ד', שֶׁמַּעֲלֶה הַמַּחֲלֹקֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת אַרְבַּע כַּנַּ"ל, לִמְקוֹר הָאַחְדוּת, שֶׁהוּא ד' דְּ"אֶחָד", וּמִזֶּה בּוֹנֶה שַׁ"י עוֹלָמוֹת (שם אות ד ה; מחלוקת אות לא לב). יג. עִקַּר הַשְׁרָאַת הַקְּדֻשָּׁה הוּא בְּתוֹךְ הַבַּיִת, כִּי כָּתְלֵי הַבַּיִת מְצַמְצְמִין הָרְאוּת לִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל אֶל הַחוּץ וְלִבְלִי לְפַזֵּר הָרְאוּת בְּחֵיזוּ דְּהַאי עָלְמָא, רַק לְכַוֵּן וּלְצַמְצֵם הָרְאוּת אֶל הַבַּיִת פְּנִימָה, הַיְנוּ לְהִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית הַנִּצְחִי הָאֲמִתִּי, וְזֶה עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, כִּי מִשָּׁם נִשְׁפָּעִין וְנִמְשָׁכִין כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת. וְעַל־כֵּן הַבַּיִת הוּא מָקוֹם מְשֻׁמָּר מִן הַחִיצוֹנִים, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמְּצַמְצְמִין הָרְאוּת וּמִסְתַּכְּלִין עַל הַתַּכְלִית, עַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ קְדֻשָּׁה וְנִתְגָּרְשִׁין הַחִיצוֹנִים, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִבְנוֹת הַבַּיִת בְּכַוָּנָה זוֹ, בִּבְחִינַת "בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת", דְּהַיְנוּ שֶׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה לְכַוֵּן הָרְאוּת לְהִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַחָכְמוֹת דִּקְדֻשָּׁה. וְזֶה בְּחִינַת הַמְּזוּזָה שֶׁקּוֹבְעִין בַּבַּיִת, כִּי הַמְּזוּזָה הִיא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא קַבָּלַת עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם וְעֹל מִצְו?ֹת, הַכְּלוּלִים בִּשְׁנֵי פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁבַּמְּזוּזָה, וְהַתּוֹרָה מֵחָכְמָה עִלָּאָה נָפְקַת, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין בְּחִינַת חָכְמָה אֶל הַבַּיִת שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת "בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת". וְעַל־כֵּן הַמְּזוּזָה מְסֻגָּל לַעֲשִׁירוּת, כִּי חַיּוּת הָעֲשִׁירוּת - עַל־יְדֵי הַחָכְמָה, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַהִסְתַּכְּלוּת עַל הַתַּכְלִית הַנַּ"ל (הל' נזקי שכנים, הל' א, אותיות ה ו). יד. רְשׁוּת הַיָּחִיד הוּא בְּחִינַת רְשׁוּת יְחִידוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּרְשׁוּת־הָרַבִּים הוּא בְּחִינַת רְשׁוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, כַּמְבֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. כִּי עִקַּר יְנִיקַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא הוּא מִבְּחִינַת פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת, וְעַל־כֵּן הַבַּיִת וְהֶחָצֵר וְכַיּוֹצֵא שֶׁהֵם רְשׁוּת־הַיָּחִיד, הֵם מְקוֹמוֹת הַמְשֻׁמָּרִים עַל־פִּי־רֹב מֵהֶזֵּק, כִּי עִקַּר כָּל הַהֶזֵּקוֹת שֶׁבָּעוֹלָם הֵם בָּאִים רַק מֵהַחִיצוֹנִים וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁאֲחִיזָתָם מִבְּחִינַת פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת, מִבְּחִינַת רְשׁוּת־ הָרַבִּים (הל' שותפים בקרקע, הלכה ב, אות ב). טו. עִנְיַן רָהִיטֵי־בֵיתוֹ שֶׁל אָדָם מְעִידִים בּוֹ בִּשְׁעַת הַדִּין - עַיֵּן "עֵינַיִם" אוֹת יד. טז. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: סְיָג לַחָכְמָה - שְׁתִיקָה, כִּי מֵחֲמַת רִבּוּי הָאוֹר אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל אוֹר חָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי אִם עַל־יְדֵי צִמְצוּמִים רַבִּים שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁתִיקָה, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִים הַסְּיָגִים וְהַגְּדֵרִים וְהַמְּחִצּוֹת שֶׁבְּתוֹכָם נִמְשָׁךְ וּמִתְקַיֵּם הַחָכְמָה לָדַעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַמְּחִצּוֹת שֶׁל הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת דַּעַת, וְשָׁם עִקַּר מַעְיַן הַחָכְמָה, וּמִשָּׁם, מִבְּחִינַת הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, נִמְשָׁךְ הַקְּדֻשָּׁה לְכָל בָּתֵּי יִשְׂרָאֵל, וְכַמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר. אַךְ מֵאַחַר שֶׁהַדַּעַת וְהַחָכְמָה מֻקָּפִין וּגְדוּרִים בִּמְחִצּוֹת הַשְּׁתִיקָה, אִם־כֵּן, מֵהֵיכָן נוּכַל לִינֹק וּלְקַבֵּל מֵאוֹר הַדַּעַת? עַל־כֵּן עִקַּר יְנִיקָה וְהַמְשָׁכַת אוֹר הַדַּעַת הוּא דֶּרֶךְ הַפֶּתַח, וְהַפֶּתַח הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר, בִּבְחִינַת "אוֹדִיעַ אֱמוּנָתְךָ בְּפִי", כִּי הָאֱמוּנָה שֶׁמַּמְשִׁיכִין עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר הַקָּדוֹשׁ הוּא בְּחִינַת פֶּתַח וָשַׁעַר שֶׁעַל־יָדָהּ נִכְנָסִין לְתוֹךְ בֵּית־הַחָכְמָה לְהַמְשִׁיךְ הַדָּעַת. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִשְׁמֹר מְאֹד אֶת הַפֶּתַח, כִּי הַסִּטְרָא־ אָחֳרָא אוֹרְבִים עַל הַפֶּתַח לִכְנֹס, חַס וְשָׁלוֹם, דֶּרֶךְ שָׁם, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּכָּנֵס בְּדַעְתּוֹ קֻשְׁיוֹת וּבִלְבּוּלֵי אֱמוּנָה, חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת בְּחִינַת דְּלָתוֹת לְהַפְּתָחִים לְסָגְרָם בִּבְרִיחִים וּמַנְעוּלִים, שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לְתוֹכָם זָר לְהַחֲרִיב בֵּית־הַחָכְמָה, חַס וְשָׁלוֹם, רַק לִכָּנֵס לְשָׁם בִּקְדֻשָּׁה, לְהַמְשִׁיךְ הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה, כָּל אֶחָד לְפִי עֶרְכּוֹ. וְזֶהוּ בְּחִינַת מִצְוַת מְזוּזָה אֵצֶל הַפֶּתַח, כִּי שְׁנֵי פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁבַּמְּזוּזָה הֵם עִקַּר אֱמוּנַת הַיִּחוּד וְקַבָּלַת עֹל מִצְו?ֹת, שֶׁצְּרִיכִים לְקָבְעָם אֵצֶל הַפֶּתַח דַּיְקָא לִשְׁמֹר אֶת הַפֶּתַח כַּנַּ"ל (שם הל' ה, אות ה). יז. כָּל־אֶחָד צָרִיךְ לִבְנוֹת בֵּיתוֹ בִּקְדֻשָּׁה, שֶׁלֹּא יִהְיֶה חַס וְשָׁלוֹם בִּבְחִינַת בַּיִת בַּאֲוִירָא דְעָלְמָא, שֶׁהוּא מְקוֹם הַחִיצוֹנִים, שֶׁהוּא בַּחוּץ בַּאֲוִירָא דְעָלְמָא, כִּי עִקַּר בִּנְיַן הַבַּיִת הוּא כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה מָקוֹם מְשֻׁמָּר מִן הַחִיצוֹנִים הַשּׁוֹכְנִים בַּאֲוִירָא דְעָלְמָא. וְעַל־ כֵּן עִקַּר שְׁלֵמוּת בִּנְיַן הַבַּיִת הוּא עַל־יְדֵי חָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, בִּבְחִינַת "בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת". וְעַל־כֵּן שִׁעוּר הַבַּיִת הוּא אַרְבַּע אַמּוֹת לְפָחוֹת, כְּנֶגֶד בְּחִינַת הָאַרְבָּעָה אַלְפִין שֶׁיֵּשׁ בְּחָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הָאַרְבָּעָה אַלְפִין אֵלּוּ נִכְנָעִין הַקְּלִפּוֹת וְהַכְּפִירוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֲוִירָא דְעָלְמָא (שֶׁהֵם יוֹנְקִין מֵהָאַרְבָּעָה אַלְפִין, עַיֵּן פְּנִים), וְנִתְתַּקֵּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בִּשְׁלֵמוּת, וְהָאֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת פֶּתַח, וְזֶה בְּחִינַת הַמְּזוּזָה שֶׁקּוֹבְעִין אֵצֶל הַפֶּתַח וּבְחִינַת ד' גְּדוֹלָה דְּ"אֶחָד", כְּנֶגֶד בְּחִינַת הָאַרְבָּעָה אַלְפִין הַנַּ"ל (הל' חלוקת שותפים הלכה ב, אותיות ב ג ד). יח. הֶחָצֵר הוּא לִפְנֵי הַבָּתִּים, וְהוּא שְׁמִירָה לְהַבָּתִּים, כִּי מִקֹּדֶם צְרִיכִין לִכָּנֵס לֶחָצֵר שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, וְאַחַר־כָּךְ אֶל הַבַּיִת שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה (שם אות ד). יט. עִקַּר קִנְיָנִים וְהַחֲפָצִים שֶׁל אָדָם הוּא בְּבֵיתוֹ, כִּי שָׁם הוּא מָקוֹם הַמְשֻׁמָּר וְשָׁם הֵם בִּרְשׁוּתוֹ בִּשְׁלֵמוּת; אַךְ אַף־עַל־פִּי־ כֵן כָּל עֲשִׁירוּתוֹ וְהוֹן־בֵּיתוֹ צָרִיךְ לְקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ מִחוּץ לִפְנִים, כִּי עַל־פִּי־רֹב עִקַּר מְקוֹם הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן הוא בַּחוּץ בִּרְשׁוּת־ הָרַבִּים, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁהַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים נָפְלוּ לִמְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִים, לִבְחִינַת רְשׁוּת־הָרַבִּים, עַל־כֵּן מֻכְרָחִין לָצֵאת קְצָת אֶל הַחוּץ לִרְשׁוּת־הָרַבִּים לַעֲשׂוֹת שָׁם הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן, שֶׁהַכֹּל הוּא רַק בִּשְׁבִיל בֵּרוּר הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁבַּמַּשָּׂא־ וּמַתָּן, וְאַחַר־כָּךְ מַכְנִיסִין כָּל־מַה שֶּׁמַּרְוִיחִין שָׁם (עַל־יְדֵי בֵּרוּר הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים) מִחוּץ לִפְנִים לְתוֹךְ הַבָּיִת. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַחִיצוֹנִים אוֹרְבִים וְשׁוֹמְרִים עַל פֶּתַח־ הַבַּיִת, שֶׁהוּא בְּחִינַת פֶּתַח הַקְּדֻשָּׁה, וְאֵינָם מַנִּיחִים לִכָּנֵס לְשָׁם, בִּבְחִינַת "לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ", וְהֵם מְכַסִּין וּמַעְלִימִ
One must banish sleep from his eyes and slumber from his eyelids — to roam and seek and multiply prayer and supplication to merit finding the true Tzadik, who can heal him and implant within him perception of G-dliness and save his soul from destruction. And for this one must break through sleep and rise at midnight, and weep and cry greatly over the destruction of the Temple, and over the passing of the Tzadikim — which is doubly as painful as the destruction of the Temple — until one merits even now to find the true teacher and leader who can instill in him the knowledge of His G-dliness, through which all his deficiencies will be filled, all troubles will be nullified, and everything will be rectified. Source: Likutay Halachos, ibid., Ois 7.
כָּל הַנְּפָשׁוֹת כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת מְזוּזָה, כִּי עַל־יְדֵי קְבִיעַת מְזוּזָה, עַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין פָּנִים לְהַבַּיִת שֶׁהוּא בְּחִינַת כָּבוֹד, כִּי פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁל מְזוּזָה הֵם פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁל קְרִיאַת־שְׁמַע, שֶׁהֵם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַמֹּחִין וְהַדַּעַת, כַּמְבֹאָר בַּכַּוָּנוֹת, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַכָּבוֹד כְּשֶׁהוּא אֵצֶל הַמְּבִינֵי־מַדָּע, שֶׁאָז יֵשׁ לְהַכָּבוֹד פָּנִים דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן קְבִיעַת הַמְּזוּזָה אֵצֶל הַפֶּתַח, כִּי הַפֶּתַח הוּא פְּנֵי הַבַּיִת, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל לְעִנְיַן מַעֲשֵׂר, שֶׁאֵינוֹ נִקְבָּע עַד שֶׁיִּרְאֶה פְּנֵי הַבַּיִת, דְּהַיְנוּ הַפֶּתַח דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַמְשָׁכַת הַכָּבוֹד לְהַבַּיִת הוּא עַל־יְדֵי הַפֶּתַח, בִּבְחִינַת "שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם" וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד". גַּם הַשְׁנֵי פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁבַּמְּזוּזָה, שֶׁהֵם "שְׁמַע", "וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ", הֵם בְּחִינַת יִרְאָה וְאַהֲבָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁתֵּי הַיָּדַיִם הַמּוֹלִידִין אֶת הַנֶּפֶשׁ הַמְלֻבֶּשֶׁת בַּכָּבוֹד וּמְגַדְּלִין אוֹתָהּ, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הלכה ג). י. עִקַּר תִּקּוּן הַכָּבוֹד, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, הוּא עַל־יְדֵי צְדָקָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עוֹשִׂין מִצֶּדֶק צְדָקָה. וְעַל־כֵּן עִקַּר כַּוָּנוֹת בִּנְיַן הַבַּיִת צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה בִּשְׁבִיל שֶׁיַּכְנִיס בּוֹ עֲנִיִּים הֲגוּנִים וְשֶׁיִּהְיֶה שָׁם קִבּוּץ חֲכָמִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "יְהִי בֵיתְךָ פָּתוּחַ לִרְוָחָה, וְיִהְיוּ עֲנִיִּים בְּנֵי־בֵיתֶךָ; יְהִי בֵיתְךָ בֵּית־וַעַד לַחֲכָמִים", כִּי עַל־יְדֵי־זֶה, הַכָּבוֹד בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יֵשׁ פָּנִים לְהַכָּבוֹד, וְאָז הַבַּיִת, שֶׁהוּא בְּחִינַת כָּבוֹד, הוּא בְּחִינַת בַּיִת דִּקְדֻשָּׁה. אֲבָל כְּשֶׁבּוֹנֶה הַבַּיִת, חַס וְשָׁלוֹם, בִּשְׁבִיל גַּסּוּת הָרוּחַ, בִּשְׁבִיל כְּבוֹד עַצְמוֹ - עַל זֶה נֶאֱמַר: "הוֹי בֹּנֶה בֵיתוֹ בְּלֹא־צֶדֶק", כִּי כְּשֶׁאֵין לְהַכָּבוֹד פָּנִים, וְהַכָּבוֹד שֶׁהוּא בְּחִינַת בַּיִת הוּא אֵצֶל הָעַזֵּי־פָנִים הָרוֹדְפִים אַחַר כְּבוֹד עַצְמָן, אָז לֹא דַי שֶׁאֵין הַמַּלְכוּת עוֹלָה מִבְּחִינַת צֶדֶק לִצְדָקָה, אַף גַּם הַבְּחִינַת צֶדֶק נִפְגָּם גַּם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ לְהַסִּטְרָא־ אָחֳרָא יְנִיקָה מִמֶּנָּה, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "בֹּנֶה בֵיתוֹ בְּלֹא־צֶדֶק", בְּחִינַת "בִּמְקוֹם הַצֶּדֶק שָׁמָּה הָרֶשַׁע", חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶהוּ: "הוֹי בֹּנֶה בֵיתוֹ בְּלֹא־צֶדֶק... בְּרֵעֵהוּ יַעֲבֹד חִנָּם" - בְּחִינַת הָעַזֵּי־פָנִים הַמִּשְׂתָּרְרִים עַל עַם דַּל בְּחִנָּם. וְזֶה בְּחִינַת שֵׁם שַׁדַּ"י שֶׁכּוֹתְבִין עַל הַמְּזוּזָה, כִּי שֵׁם זֶה הוּא בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת צְדָקָה, בְּחִינַת "וְצַדִּיק חוֹנֵן וְנוֹתֵן", שֶׁעַל־יְדֵי בְּחִינַת צְדָקָה מַעֲלִין אֶת הַכָּבוֹד מֵהָעַזֵּי־פָנִים, שֶׁזֶּה בְּחִינָה שֶׁמַּעֲלִין אֶת הַמַּלְכוּת מִבְּחִינַת "רַגְלֶיהָ יֹרְדוֹת מָוֶת", חַס וְשָׁלוֹם, וּמַחֲזִירִין אוֹתָהּ לְהַמְּבִינֵי־מַדָּע, שֶׁאָז יֵשׁ פָּנִים לְהַכָּבוֹד, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הַבַּיִת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנִּתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי מִצְוַת מְזוּזָה כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "מְזֻזוֹת" - זָז מָוֶת, הַיְנוּ בְּחִינַת "צְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת", כִּי מַעֲלִין עַל־יְדֵי־זֶה אֶת הַמַּלְכוּת מִצֶּדֶק לִצְדָקָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת". וְזֶה בְּחִינַת "לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וְכוּ'", הַנֶּאֱמַר בִּמְזוּזָה (שם אותיות ה ו ז ח; עיין פנים). יא. עִקַּר מִצְוַת מְזוּזָה הוּא כְּדֵי לִזְכֹּר בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת זִכְרוֹן עוֹלָם הַבָּא, כִּי זֶה עִקַּר שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא, שֶׁיֵּדְעוּ אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזִכָּרוֹן זֶה לִזְכֹּר בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא זִכְרוֹן הָעוֹלָם הַבָּא, צְרִיכִין לִזָּהֵר בְּיוֹתֵר כְּשֶׁבּוֹנִין בַּיִת, כִּי זֶה שֶׁבּוֹנֶה בַּיִת הוּא לִכְאוֹרָה כְּאִלּוּ שׁוֹכֵחַ בָּעוֹלָם הַבָּא וְעוֹשֶׂה לְעַצְמוֹ קְבִיעוּת דִּירָה בְּזֶה הָעוֹלָם הַכָּלֶה וְעוֹבֵר, כִּי בְּוַדַּאי אִם יַעֲמִיק מַחֲשַׁבְתּוֹ בִּקְבִיעַת חַיֵּי עוֹלָם הַבָּא וּבִמְהִירַת פְּרִיחַת הָעוֹלָם הַזֶּה הָעוֹבֵר כַּצֵּל עוֹבֵר וְכֶעָנָן כָּלָה וְכוּ' - בְּוַדַּאי אֵין שִׁגָּעוֹן גָּדוֹל מִזֶּה כְּשֶׁרוֹצֶה לִבְנוֹת לְעַצְמוֹ בַּיִת עַל רֶגַע קַלָּה כָּזֹאת, אֲשֶׁר מוּכָן לַעֲבֹר מִכָּאן בְּלִי סָפֵק חִישׁ קַל מְהֵרָה. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צִוָּה יְהוֹנָדָב בֶּן רֵכָב לְבָנָיו שֶׁיֵּשְׁבוּ בְּאֹהָלִים וְלֹא יִבְנוּ בָּתִּים וְכוּ', כִּי מִי שֶׁבּוֹנֶה בֵיתוֹ בְּלֹא דַעַת לא וְשׁוֹכֵחַ בְּהָעוֹלָם הַבָּא הוּא בְּוַדַּאי גָּרוּעַ מִמְּשֻׁגָּע, וְעַל זֶה נֶאֱמַר: "הוֹי בֹּנֶה בֵיתוֹ בְּלֹא־צֶדֶק וְכוּ'", וְעוֹד הַרְבֵּה פְּסוּקִים כָּאֵלֶּה. עַל־כֵּן בִּכְנִיסַת הַבַּיִת צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לִזְכֹּר תֵּכֶף בְּהָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבַּיִת וְשָׁם עִקַּר הַקְּבִיעוּת, וּמַה שֶּׁבּוֹנֶה לוֹ בַּיִת בְּזֶה הָעוֹלָם הוּא גַּם־כֵּן רַק בִּשְׁבִיל הָעוֹלָם הַבָּא, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לַעֲבֹד בְּבֵיתוֹ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעֵסֶק תּוֹרָה וּתְפִלָּה וְהַכְנָסַת־אוֹרְחִים וּכְבוֹד־שַׁבָּת וְכוּ', כִּי צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְכַוֵּן בְּבִנְיַן בֵּיתוֹ, שֶׁיִּהְיֶה בֵּיתוֹ בֵּית־תּוֹרָה, בֵּית־תְּפִלָּה, בֵּית־ וַעַד לַחֲכָמִים, בַּיִת פָּתוּחַ לִרְוָחָה וְיִהְיוּ עֲנִיִּים בְּנֵי בֵיתוֹ, וְאָז בֵּיתוֹ בֵּית־הַשֵּׁם, וְעַל זֶה נֶאֱמַר: "בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת וְכוּ'", וְאָז בְּוַדַּאי מִצְוָה גְדוֹלָה שֶׁיִּבְנֶה לוֹ בַּיִת לְשֵׁם הַשֵּׁם. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִקְבֹּעַ מְזוּזָה, כְּדֵי לִזְכֹּר תֵּכֶף בִּכְנִיסַת הַבַּיִת בְּיִחוּד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת זִכְרוֹן עוֹלָם הַבָּא, וְאָז דַּיְקָא הַבַּיִת רָאוּי לְהִבָּנוֹת וּלְהִתְקַיֵּם, כִּי אֵינוֹ שׁוֹכֵחַ, חַס וְשָׁלוֹם, בָּעוֹלָם הַבָּא לַעֲשׂוֹת לְעַצְמוֹ קְבִיעוּת בָּעוֹלָם הַזֶּה הָעוֹבֵר, חַס וְשָׁלוֹם, רַק אַדְּרַבָּא הוּא בּוֹנֶה בֵיתוֹ בִּשְׁבִיל זִכְרוֹן הָעוֹלָם הַבָּא דַּיְקָא, שֶׁהוּא יִחוּד שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, וַאֲזַי בֵּיתוֹ נִבְנֶה עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים הַמְקַיְּמִין אֶת הָעוֹלָם, שֶׁהֵם עוֹסְקִים לִבְנוֹת בָּתִּים הַרְבֵּה, עַד שֶׁנַּעֲשִׂין מֵהֶן שַׁ"י עוֹלָמוֹת, וְהֵם בּוֹנִים אֵלּוּ הַבָּתִּים שֶׁל הַשַּׁ"י עוֹלָמוֹת מִמַּחֲלֹקֶת, הַיְנוּ מֵהַשָּׁלוֹם שֶׁעוֹשִׂין בֵּין הַמַּחֲלֹקֶת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שְׁלוֹם־בַּיִת, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וּמִשָּׁם נִבְנֶה בֵיתוֹ, כִּי עִקַּר בִּנְיַן הַבַּיִת בִּשְׁבִיל שָׁלוֹם, כִּי בַּחוּץ הוּא בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי כָּל אֶחָד נֶחֱלָק לְעַצְמוֹ, כִּי הֵם מְפֻזָּרִים וּמְפֹרָדִים וְאֵינָם מְקֻבָּצִים יַחַד; אֲבָל בַּבַּיִת, שָׁם הַקִּבּוּץ וְהָאֲסֵפָה יַחַד בִּבְחִינַת שָׁלוֹם וְאַחְדוּת, בְּחִינַת שְׁלוֹם בָּיִת (שם הלכה ד). יב. הַמַּחֲלֹקֶת הוּא בְּחִינַת אַרְבַּע, בְּחִינַת אַרְבַּע רוּחוֹת, בְּחִינַת: "כְּאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׂמַיִם פֵּרַשְׂתִּי אֶתְכֶם", כִּי כָּל אֶחָד נִמְשָׁךְ לְצִדּוֹ: זֶה לְיָמִין וְזֶה לִשְׂמֹאל, זֶה לְמִזְרָח וְזֶה לְמַעֲרָב וְכוּ'. וּבֶאֱמֶת שֹׁרֶשׁ הַמַּחֲלֹקֶת הוּא כֻּלּוֹ אַחְדוּת, כִּי שֹׁרֶשׁ כָּל הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבִּקְדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ מִתְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה הַמַּחֲלֹקֶת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁבֵּין הַצַּדִּיקִים, בֵּין הַתַּנָּאִים וְאָמוֹרָאִים וְכַיּוֹצֵא, הוּא בֶּאֱמֶת שָׁלוֹם וְשַׁלְוָה וְאַחְדוּת גָּמוּר, בְּחִינַת: "אֵלּוּ וָאֵלּוּ "'דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים'" - רָאשֵׁי תֵבוֹת "אֶחָד". אַךְ כְּשֶׁמִּשְׁתַּלְשֵׁל מִזֶּה הַמַּחֲלֹקֶת לְמַטָּה, נַעֲשֶׂה מִזֶּה לִפְעָמִים מַחֲלֹקֶת גָּמוּר, חַס וְשָׁלוֹם, וְהַצַּדִּיק שֶׁמַּטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד וְדָן אֶת הַכֹּל לְכַף־זְכוּת וְעוֹשֶׂה שָׁלוֹם בֵּין הַמַּחֲלֹקֶת וּבוֹנֶה מֵהֶם שַׁ"י עוֹלָמוֹת, הוּא מַעֲלֶה כָּל הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבָּעוֹלָם לְשָׁרְשׁוֹ, שֶׁשָּׁם כֻּלּוֹ אֶחָד. וְזֶה בְּחִינַת "שְׁמַע", "וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ", שֶׁהֵם פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁבַּמְּזוּזָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה בְּחִינַת שֵׁם שַׁדַּ"י שֶׁעַל הַמְּזוּזָה, הַיְנוּ: שַׁ"י ד', שֶׁמַּעֲלֶה הַמַּחֲלֹקֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת אַרְבַּע כַּנַּ"ל, לִמְקוֹר הָאַחְדוּת, שֶׁהוּא ד' דְּ"אֶחָד", וּמִזֶּה בּוֹנֶה שַׁ"י עוֹלָמוֹת (שם אות ד ה; מחלוקת אות לא לב). יג. עִקַּר הַשְׁרָאַת הַקְּדֻשָּׁה הוּא בְּתוֹךְ הַבַּיִת, כִּי כָּתְלֵי הַבַּיִת מְצַמְצְמִין הָרְאוּת לִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל אֶל הַחוּץ וְלִבְלִי לְפַזֵּר הָרְאוּת בְּחֵיזוּ דְּהַאי עָלְמָא, רַק לְכַוֵּן וּלְצַמְצֵם הָרְאוּת אֶל הַבַּיִת פְּנִימָה, הַיְנוּ לְהִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית הַנִּצְחִי הָאֲמִתִּי, וְזֶה עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, כִּי מִשָּׁם נִשְׁפָּעִין וְנִמְשָׁכִין כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת. וְעַל־כֵּן הַבַּיִת הוּא מָקוֹם מְשֻׁמָּר מִן הַחִיצוֹנִים, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמְּצַמְצְמִין הָרְאוּת וּמִסְתַּכְּלִין עַל הַתַּכְלִית, עַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ קְדֻשָּׁה וְנִתְגָּרְשִׁין הַחִיצוֹנִים, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִבְנוֹת הַבַּיִת בְּכַוָּנָה זוֹ, בִּבְחִינַת "בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת", דְּהַיְנוּ שֶׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה לְכַוֵּן הָרְאוּת לְהִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַחָכְמוֹת דִּקְדֻשָּׁה. וְזֶה בְּחִינַת הַמְּזוּזָה שֶׁקּוֹבְעִין בַּבַּיִת, כִּי הַמְּזוּזָה הִיא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא קַבָּלַת עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם וְעֹל מִצְו?ֹת, הַכְּלוּלִים בִּשְׁנֵי פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁבַּמְּזוּזָה, וְהַתּוֹרָה מֵחָכְמָה עִלָּאָה נָפְקַת, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין בְּחִינַת חָכְמָה אֶל הַבַּיִת שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת "בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת". וְעַל־כֵּן הַמְּזוּזָה מְסֻגָּל לַעֲשִׁירוּת, כִּי חַיּוּת הָעֲשִׁירוּת - עַל־יְדֵי הַחָכְמָה, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַהִסְתַּכְּלוּת עַל הַתַּכְלִית הַנַּ"ל (הל' נזקי שכנים, הל' א, אותיות ה ו). יד. רְשׁוּת הַיָּחִיד הוּא בְּחִינַת רְשׁוּת יְחִידוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּרְשׁוּת־הָרַבִּים הוּא בְּחִינַת רְשׁוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, כַּמְבֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. כִּי עִקַּר יְנִיקַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא הוּא מִבְּחִינַת פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת, וְעַל־כֵּן הַבַּיִת וְהֶחָצֵר וְכַיּוֹצֵא שֶׁהֵם רְשׁוּת־הַיָּחִיד, הֵם מְקוֹמוֹת הַמְשֻׁמָּרִים עַל־פִּי־רֹב מֵהֶזֵּק, כִּי עִקַּר כָּל הַהֶזֵּקוֹת שֶׁבָּעוֹלָם הֵם בָּאִים רַק מֵהַחִיצוֹנִים וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁאֲחִיזָתָם מִבְּחִינַת פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת, מִבְּחִינַת רְשׁוּת־ הָרַבִּים (הל' שותפים בקרקע, הלכה ב, אות ב). טו. עִנְיַן רָהִיטֵי־בֵיתוֹ שֶׁל אָדָם מְעִידִים בּוֹ בִּשְׁעַת הַדִּין - עַיֵּן "עֵינַיִם" אוֹת יד. טז. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: סְיָג לַחָכְמָה - שְׁתִיקָה, כִּי מֵחֲמַת רִבּוּי הָאוֹר אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל אוֹר חָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי אִם עַל־יְדֵי צִמְצוּמִים רַבִּים שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁתִיקָה, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִים הַסְּיָגִים וְהַגְּדֵרִים וְהַמְּחִצּוֹת שֶׁבְּתוֹכָם נִמְשָׁךְ וּמִתְקַיֵּם הַחָכְמָה לָדַעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַמְּחִצּוֹת שֶׁל הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת דַּעַת, וְשָׁם עִקַּר מַעְיַן הַחָכְמָה, וּמִשָּׁם, מִבְּחִינַת הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, נִמְשָׁךְ הַקְּדֻשָּׁה לְכָל בָּתֵּי יִשְׂרָאֵל, וְכַמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר. אַךְ מֵאַחַר שֶׁהַדַּעַת וְהַחָכְמָה מֻקָּפִין וּגְדוּרִים בִּמְחִצּוֹת הַשְּׁתִיקָה, אִם־כֵּן, מֵהֵיכָן נוּכַל לִינֹק וּלְקַבֵּל מֵאוֹר הַדַּעַת? עַל־כֵּן עִקַּר יְנִיקָה וְהַמְשָׁכַת אוֹר הַדַּעַת הוּא דֶּרֶךְ הַפֶּתַח, וְהַפֶּתַח הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר, בִּבְחִינַת "אוֹדִיעַ אֱמוּנָתְךָ בְּפִי", כִּי הָאֱמוּנָה שֶׁמַּמְשִׁיכִין עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר הַקָּדוֹשׁ הוּא בְּחִינַת פֶּתַח וָשַׁעַר שֶׁעַל־יָדָהּ נִכְנָסִין לְתוֹךְ בֵּית־הַחָכְמָה לְהַמְשִׁיךְ הַדָּעַת. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִשְׁמֹר מְאֹד אֶת הַפֶּתַח, כִּי הַסִּטְרָא־ אָחֳרָא אוֹרְבִים עַל הַפֶּתַח לִכְנֹס, חַס וְשָׁלוֹם, דֶּרֶךְ שָׁם, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּכָּנֵס בְּדַעְתּוֹ קֻשְׁיוֹת וּבִלְבּוּלֵי אֱמוּנָה, חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת בְּחִינַת דְּלָתוֹת לְהַפְּתָחִים לְסָגְרָם בִּבְרִיחִים וּמַנְעוּלִים, שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לְתוֹכָם זָר לְהַחֲרִיב בֵּית־הַחָכְמָה, חַס וְשָׁלוֹם, רַק לִכָּנֵס לְשָׁם בִּקְדֻשָּׁה, לְהַמְשִׁיךְ הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה, כָּל אֶחָד לְפִי עֶרְכּוֹ. וְזֶהוּ בְּחִינַת מִצְוַת מְזוּזָה אֵצֶל הַפֶּתַח, כִּי שְׁנֵי פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁבַּמְּזוּזָה הֵם עִקַּר אֱמוּנַת הַיִּחוּד וְקַבָּלַת עֹל מִצְו?ֹת, שֶׁצְּרִיכִים לְקָבְעָם אֵצֶל הַפֶּתַח דַּיְקָא לִשְׁמֹר אֶת הַפֶּתַח כַּנַּ"ל (שם הל' ה, אות ה). יז. כָּל־אֶחָד צָרִיךְ לִבְנוֹת בֵּיתוֹ בִּקְדֻשָּׁה, שֶׁלֹּא יִהְיֶה חַס וְשָׁלוֹם בִּבְחִינַת בַּיִת בַּאֲוִירָא דְעָלְמָא, שֶׁהוּא מְקוֹם הַחִיצוֹנִים, שֶׁהוּא בַּחוּץ בַּאֲוִירָא דְעָלְמָא, כִּי עִקַּר בִּנְיַן הַבַּיִת הוּא כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה מָקוֹם מְשֻׁמָּר מִן הַחִיצוֹנִים הַשּׁוֹכְנִים בַּאֲוִירָא דְעָלְמָא. וְעַל־ כֵּן עִקַּר שְׁלֵמוּת בִּנְיַן הַבַּיִת הוּא עַל־יְדֵי חָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, בִּבְחִינַת "בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת". וְעַל־כֵּן שִׁעוּר הַבַּיִת הוּא אַרְבַּע אַמּוֹת לְפָחוֹת, כְּנֶגֶד בְּחִינַת הָאַרְבָּעָה אַלְפִין שֶׁיֵּשׁ בְּחָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הָאַרְבָּעָה אַלְפִין אֵלּוּ נִכְנָעִין הַקְּלִפּוֹת וְהַכְּפִירוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֲוִירָא דְעָלְמָא (שֶׁהֵם יוֹנְקִין מֵהָאַרְבָּעָה אַלְפִין, עַיֵּן פְּנִים), וְנִתְתַּקֵּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בִּשְׁלֵמוּת, וְהָאֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת פֶּתַח, וְזֶה בְּחִינַת הַמְּזוּזָה שֶׁקּוֹבְעִין אֵצֶל הַפֶּתַח וּבְחִינַת ד' גְּדוֹלָה דְּ"אֶחָד", כְּנֶגֶד בְּחִינַת הָאַרְבָּעָה אַלְפִין הַנַּ"ל (הל' חלוקת שותפים הלכה ב, אותיות ב ג ד). יח. הֶחָצֵר הוּא לִפְנֵי הַבָּתִּים, וְהוּא שְׁמִירָה לְהַבָּתִּים, כִּי מִקֹּדֶם צְרִיכִין לִכָּנֵס לֶחָצֵר שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, וְאַחַר־כָּךְ אֶל הַבַּיִת שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה (שם אות ד). יט. עִקַּר קִנְיָנִים וְהַחֲפָצִים שֶׁל אָדָם הוּא בְּבֵיתוֹ, כִּי שָׁם הוּא מָקוֹם הַמְשֻׁמָּר וְשָׁם הֵם בִּרְשׁוּתוֹ בִּשְׁלֵמוּת; אַךְ אַף־עַל־פִּי־ כֵן כָּל עֲשִׁירוּתוֹ וְהוֹן־בֵּיתוֹ צָרִיךְ לְקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ מִחוּץ לִפְנִים, כִּי עַל־פִּי־רֹב עִקַּר מְקוֹם הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן הוא בַּחוּץ בִּרְשׁוּת־ הָרַבִּים, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁהַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים נָפְלוּ לִמְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִים, לִבְחִינַת רְשׁוּת־הָרַבִּים, עַל־כֵּן מֻכְרָחִין לָצֵאת קְצָת אֶל הַחוּץ לִרְשׁוּת־הָרַבִּים לַעֲשׂוֹת שָׁם הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן, שֶׁהַכֹּל הוּא רַק בִּשְׁבִיל בֵּרוּר הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁבַּמַּשָּׂא־ וּמַתָּן, וְאַחַר־כָּךְ מַכְנִיסִין כָּל־מַה שֶּׁמַּרְוִיחִין שָׁם (עַל־יְדֵי בֵּרוּר הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים) מִחוּץ לִפְנִים לְתוֹךְ הַבָּיִת. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַחִיצוֹנִים אוֹרְבִים וְשׁוֹמְרִים עַל פֶּתַח־ הַבַּיִת, שֶׁהוּא בְּחִינַת פֶּתַח הַקְּדֻשָּׁה, וְאֵינָם מַנִּיחִים לִכָּנֵס לְשָׁם, בִּבְחִינַת "לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ", וְהֵם מְכַסִּין וּמַעְלִימִ
There are certain Tzadikim who, when they attain a great and wondrous light, conceal the light even more and more — so that the wicked and the distant should not benefit from it. And although it is certainly necessary to conceal and hide the light, since the world is not worthy of using it — nonetheless, there are Tzadikim of such elevated stature who can devise such strategies and clothe the light in such wondrous and awesome contractions that they illuminate even those of the lowest stature, those who are exceedingly humble and lowly. And the greater and more wondrous the light they attain, the more they strive in their strategies to draw the light forth and illuminate it in the world — in order to bring close all those who are very distant and to heal all those who are sick with the gravest illness of the soul, may G-d have mercy. For this is the essential greatness of the Tzadik — to bring close those who are most distant, for this is the essential glory and honor of Hashem Yisborach. But there are also Tzadikim who are truly great in stature, yet due to the very essence of their holiness they cannot bear the world, and therefore they push away and distance certain people because they cannot tolerate their disgraceful deeds. But Hashem Yisborach does not desire this — for He is a G-d of loving-kindness, and wishes the Tzadikim to have compassion on Israel and draw them close always, even as they are. As we find many times that the Holy One blessed be He took issue with Tzadikim and Prophets who did not advocate well for Israel. Therefore the essential perfection lies with those Tzadikim who, the higher they ascend and the greater the illumination and additional holiness they attain, the more they strive to bring close even more and more souls — even those who are most ill and degraded. And this is the aspect of: "one ascends in holiness and does not descend" [ma'alin b'kodesh v'lo moridin] — meaning they should take care not to lower souls, G-d forbid, through their great holiness; but rather on the contrary to elevate them further through it. Source: Likutay Halachos, ibid., Ois 11.
כָּל הַנְּפָשׁוֹת כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת מְזוּזָה, כִּי עַל־יְדֵי קְבִיעַת מְזוּזָה, עַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין פָּנִים לְהַבַּיִת שֶׁהוּא בְּחִינַת כָּבוֹד, כִּי פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁל מְזוּזָה הֵם פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁל קְרִיאַת־שְׁמַע, שֶׁהֵם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַמֹּחִין וְהַדַּעַת, כַּמְבֹאָר בַּכַּוָּנוֹת, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַכָּבוֹד כְּשֶׁהוּא אֵצֶל הַמְּבִינֵי־מַדָּע, שֶׁאָז יֵשׁ לְהַכָּבוֹד פָּנִים דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן קְבִיעַת הַמְּזוּזָה אֵצֶל הַפֶּתַח, כִּי הַפֶּתַח הוּא פְּנֵי הַבַּיִת, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל לְעִנְיַן מַעֲשֵׂר, שֶׁאֵינוֹ נִקְבָּע עַד שֶׁיִּרְאֶה פְּנֵי הַבַּיִת, דְּהַיְנוּ הַפֶּתַח דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַמְשָׁכַת הַכָּבוֹד לְהַבַּיִת הוּא עַל־יְדֵי הַפֶּתַח, בִּבְחִינַת "שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם" וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד". גַּם הַשְׁנֵי פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁבַּמְּזוּזָה, שֶׁהֵם "שְׁמַע", "וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ", הֵם בְּחִינַת יִרְאָה וְאַהֲבָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁתֵּי הַיָּדַיִם הַמּוֹלִידִין אֶת הַנֶּפֶשׁ הַמְלֻבֶּשֶׁת בַּכָּבוֹד וּמְגַדְּלִין אוֹתָהּ, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם הלכה ג). י. עִקַּר תִּקּוּן הַכָּבוֹד, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, הוּא עַל־יְדֵי צְדָקָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עוֹשִׂין מִצֶּדֶק צְדָקָה. וְעַל־כֵּן עִקַּר כַּוָּנוֹת בִּנְיַן הַבַּיִת צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה בִּשְׁבִיל שֶׁיַּכְנִיס בּוֹ עֲנִיִּים הֲגוּנִים וְשֶׁיִּהְיֶה שָׁם קִבּוּץ חֲכָמִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "יְהִי בֵיתְךָ פָּתוּחַ לִרְוָחָה, וְיִהְיוּ עֲנִיִּים בְּנֵי־בֵיתֶךָ; יְהִי בֵיתְךָ בֵּית־וַעַד לַחֲכָמִים", כִּי עַל־יְדֵי־זֶה, הַכָּבוֹד בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יֵשׁ פָּנִים לְהַכָּבוֹד, וְאָז הַבַּיִת, שֶׁהוּא בְּחִינַת כָּבוֹד, הוּא בְּחִינַת בַּיִת דִּקְדֻשָּׁה. אֲבָל כְּשֶׁבּוֹנֶה הַבַּיִת, חַס וְשָׁלוֹם, בִּשְׁבִיל גַּסּוּת הָרוּחַ, בִּשְׁבִיל כְּבוֹד עַצְמוֹ - עַל זֶה נֶאֱמַר: "הוֹי בֹּנֶה בֵיתוֹ בְּלֹא־צֶדֶק", כִּי כְּשֶׁאֵין לְהַכָּבוֹד פָּנִים, וְהַכָּבוֹד שֶׁהוּא בְּחִינַת בַּיִת הוּא אֵצֶל הָעַזֵּי־פָנִים הָרוֹדְפִים אַחַר כְּבוֹד עַצְמָן, אָז לֹא דַי שֶׁאֵין הַמַּלְכוּת עוֹלָה מִבְּחִינַת צֶדֶק לִצְדָקָה, אַף גַּם הַבְּחִינַת צֶדֶק נִפְגָּם גַּם־כֵּן, מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ לְהַסִּטְרָא־ אָחֳרָא יְנִיקָה מִמֶּנָּה, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "בֹּנֶה בֵיתוֹ בְּלֹא־צֶדֶק", בְּחִינַת "בִּמְקוֹם הַצֶּדֶק שָׁמָּה הָרֶשַׁע", חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶהוּ: "הוֹי בֹּנֶה בֵיתוֹ בְּלֹא־צֶדֶק... בְּרֵעֵהוּ יַעֲבֹד חִנָּם" - בְּחִינַת הָעַזֵּי־פָנִים הַמִּשְׂתָּרְרִים עַל עַם דַּל בְּחִנָּם. וְזֶה בְּחִינַת שֵׁם שַׁדַּ"י שֶׁכּוֹתְבִין עַל הַמְּזוּזָה, כִּי שֵׁם זֶה הוּא בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת צְדָקָה, בְּחִינַת "וְצַדִּיק חוֹנֵן וְנוֹתֵן", שֶׁעַל־יְדֵי בְּחִינַת צְדָקָה מַעֲלִין אֶת הַכָּבוֹד מֵהָעַזֵּי־פָנִים, שֶׁזֶּה בְּחִינָה שֶׁמַּעֲלִין אֶת הַמַּלְכוּת מִבְּחִינַת "רַגְלֶיהָ יֹרְדוֹת מָוֶת", חַס וְשָׁלוֹם, וּמַחֲזִירִין אוֹתָהּ לְהַמְּבִינֵי־מַדָּע, שֶׁאָז יֵשׁ פָּנִים לְהַכָּבוֹד, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הַבַּיִת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנִּתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי מִצְוַת מְזוּזָה כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "מְזֻזוֹת" - זָז מָוֶת, הַיְנוּ בְּחִינַת "צְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת", כִּי מַעֲלִין עַל־יְדֵי־זֶה אֶת הַמַּלְכוּת מִצֶּדֶק לִצְדָקָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת". וְזֶה בְּחִינַת "לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וְכוּ'", הַנֶּאֱמַר בִּמְזוּזָה (שם אותיות ה ו ז ח; עיין פנים). יא. עִקַּר מִצְוַת מְזוּזָה הוּא כְּדֵי לִזְכֹּר בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת זִכְרוֹן עוֹלָם הַבָּא, כִּי זֶה עִקַּר שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא, שֶׁיֵּדְעוּ אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזִכָּרוֹן זֶה לִזְכֹּר בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא זִכְרוֹן הָעוֹלָם הַבָּא, צְרִיכִין לִזָּהֵר בְּיוֹתֵר כְּשֶׁבּוֹנִין בַּיִת, כִּי זֶה שֶׁבּוֹנֶה בַּיִת הוּא לִכְאוֹרָה כְּאִלּוּ שׁוֹכֵחַ בָּעוֹלָם הַבָּא וְעוֹשֶׂה לְעַצְמוֹ קְבִיעוּת דִּירָה בְּזֶה הָעוֹלָם הַכָּלֶה וְעוֹבֵר, כִּי בְּוַדַּאי אִם יַעֲמִיק מַחֲשַׁבְתּוֹ בִּקְבִיעַת חַיֵּי עוֹלָם הַבָּא וּבִמְהִירַת פְּרִיחַת הָעוֹלָם הַזֶּה הָעוֹבֵר כַּצֵּל עוֹבֵר וְכֶעָנָן כָּלָה וְכוּ' - בְּוַדַּאי אֵין שִׁגָּעוֹן גָּדוֹל מִזֶּה כְּשֶׁרוֹצֶה לִבְנוֹת לְעַצְמוֹ בַּיִת עַל רֶגַע קַלָּה כָּזֹאת, אֲשֶׁר מוּכָן לַעֲבֹר מִכָּאן בְּלִי סָפֵק חִישׁ קַל מְהֵרָה. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צִוָּה יְהוֹנָדָב בֶּן רֵכָב לְבָנָיו שֶׁיֵּשְׁבוּ בְּאֹהָלִים וְלֹא יִבְנוּ בָּתִּים וְכוּ', כִּי מִי שֶׁבּוֹנֶה בֵיתוֹ בְּלֹא דַעַת לא וְשׁוֹכֵחַ בְּהָעוֹלָם הַבָּא הוּא בְּוַדַּאי גָּרוּעַ מִמְּשֻׁגָּע, וְעַל זֶה נֶאֱמַר: "הוֹי בֹּנֶה בֵיתוֹ בְּלֹא־צֶדֶק וְכוּ'", וְעוֹד הַרְבֵּה פְּסוּקִים כָּאֵלֶּה. עַל־כֵּן בִּכְנִיסַת הַבַּיִת צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לִזְכֹּר תֵּכֶף בְּהָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבַּיִת וְשָׁם עִקַּר הַקְּבִיעוּת, וּמַה שֶּׁבּוֹנֶה לוֹ בַּיִת בְּזֶה הָעוֹלָם הוּא גַּם־כֵּן רַק בִּשְׁבִיל הָעוֹלָם הַבָּא, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לַעֲבֹד בְּבֵיתוֹ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעֵסֶק תּוֹרָה וּתְפִלָּה וְהַכְנָסַת־אוֹרְחִים וּכְבוֹד־שַׁבָּת וְכוּ', כִּי צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְכַוֵּן בְּבִנְיַן בֵּיתוֹ, שֶׁיִּהְיֶה בֵּיתוֹ בֵּית־תּוֹרָה, בֵּית־תְּפִלָּה, בֵּית־ וַעַד לַחֲכָמִים, בַּיִת פָּתוּחַ לִרְוָחָה וְיִהְיוּ עֲנִיִּים בְּנֵי בֵיתוֹ, וְאָז בֵּיתוֹ בֵּית־הַשֵּׁם, וְעַל זֶה נֶאֱמַר: "בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת וְכוּ'", וְאָז בְּוַדַּאי מִצְוָה גְדוֹלָה שֶׁיִּבְנֶה לוֹ בַּיִת לְשֵׁם הַשֵּׁם. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִקְבֹּעַ מְזוּזָה, כְּדֵי לִזְכֹּר תֵּכֶף בִּכְנִיסַת הַבַּיִת בְּיִחוּד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת זִכְרוֹן עוֹלָם הַבָּא, וְאָז דַּיְקָא הַבַּיִת רָאוּי לְהִבָּנוֹת וּלְהִתְקַיֵּם, כִּי אֵינוֹ שׁוֹכֵחַ, חַס וְשָׁלוֹם, בָּעוֹלָם הַבָּא לַעֲשׂוֹת לְעַצְמוֹ קְבִיעוּת בָּעוֹלָם הַזֶּה הָעוֹבֵר, חַס וְשָׁלוֹם, רַק אַדְּרַבָּא הוּא בּוֹנֶה בֵיתוֹ בִּשְׁבִיל זִכְרוֹן הָעוֹלָם הַבָּא דַּיְקָא, שֶׁהוּא יִחוּד שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, וַאֲזַי בֵּיתוֹ נִבְנֶה עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים הַמְקַיְּמִין אֶת הָעוֹלָם, שֶׁהֵם עוֹסְקִים לִבְנוֹת בָּתִּים הַרְבֵּה, עַד שֶׁנַּעֲשִׂין מֵהֶן שַׁ"י עוֹלָמוֹת, וְהֵם בּוֹנִים אֵלּוּ הַבָּתִּים שֶׁל הַשַּׁ"י עוֹלָמוֹת מִמַּחֲלֹקֶת, הַיְנוּ מֵהַשָּׁלוֹם שֶׁעוֹשִׂין בֵּין הַמַּחֲלֹקֶת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שְׁלוֹם־בַּיִת, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וּמִשָּׁם נִבְנֶה בֵיתוֹ, כִּי עִקַּר בִּנְיַן הַבַּיִת בִּשְׁבִיל שָׁלוֹם, כִּי בַּחוּץ הוּא בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי כָּל אֶחָד נֶחֱלָק לְעַצְמוֹ, כִּי הֵם מְפֻזָּרִים וּמְפֹרָדִים וְאֵינָם מְקֻבָּצִים יַחַד; אֲבָל בַּבַּיִת, שָׁם הַקִּבּוּץ וְהָאֲסֵפָה יַחַד בִּבְחִינַת שָׁלוֹם וְאַחְדוּת, בְּחִינַת שְׁלוֹם בָּיִת (שם הלכה ד). יב. הַמַּחֲלֹקֶת הוּא בְּחִינַת אַרְבַּע, בְּחִינַת אַרְבַּע רוּחוֹת, בְּחִינַת: "כְּאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׂמַיִם פֵּרַשְׂתִּי אֶתְכֶם", כִּי כָּל אֶחָד נִמְשָׁךְ לְצִדּוֹ: זֶה לְיָמִין וְזֶה לִשְׂמֹאל, זֶה לְמִזְרָח וְזֶה לְמַעֲרָב וְכוּ'. וּבֶאֱמֶת שֹׁרֶשׁ הַמַּחֲלֹקֶת הוּא כֻּלּוֹ אַחְדוּת, כִּי שֹׁרֶשׁ כָּל הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבִּקְדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ מִתְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה הַמַּחֲלֹקֶת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁבֵּין הַצַּדִּיקִים, בֵּין הַתַּנָּאִים וְאָמוֹרָאִים וְכַיּוֹצֵא, הוּא בֶּאֱמֶת שָׁלוֹם וְשַׁלְוָה וְאַחְדוּת גָּמוּר, בְּחִינַת: "אֵלּוּ וָאֵלּוּ "'דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים'" - רָאשֵׁי תֵבוֹת "אֶחָד". אַךְ כְּשֶׁמִּשְׁתַּלְשֵׁל מִזֶּה הַמַּחֲלֹקֶת לְמַטָּה, נַעֲשֶׂה מִזֶּה לִפְעָמִים מַחֲלֹקֶת גָּמוּר, חַס וְשָׁלוֹם, וְהַצַּדִּיק שֶׁמַּטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד וְדָן אֶת הַכֹּל לְכַף־זְכוּת וְעוֹשֶׂה שָׁלוֹם בֵּין הַמַּחֲלֹקֶת וּבוֹנֶה מֵהֶם שַׁ"י עוֹלָמוֹת, הוּא מַעֲלֶה כָּל הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבָּעוֹלָם לְשָׁרְשׁוֹ, שֶׁשָּׁם כֻּלּוֹ אֶחָד. וְזֶה בְּחִינַת "שְׁמַע", "וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ", שֶׁהֵם פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁבַּמְּזוּזָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה בְּחִינַת שֵׁם שַׁדַּ"י שֶׁעַל הַמְּזוּזָה, הַיְנוּ: שַׁ"י ד', שֶׁמַּעֲלֶה הַמַּחֲלֹקֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת אַרְבַּע כַּנַּ"ל, לִמְקוֹר הָאַחְדוּת, שֶׁהוּא ד' דְּ"אֶחָד", וּמִזֶּה בּוֹנֶה שַׁ"י עוֹלָמוֹת (שם אות ד ה; מחלוקת אות לא לב). יג. עִקַּר הַשְׁרָאַת הַקְּדֻשָּׁה הוּא בְּתוֹךְ הַבַּיִת, כִּי כָּתְלֵי הַבַּיִת מְצַמְצְמִין הָרְאוּת לִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל אֶל הַחוּץ וְלִבְלִי לְפַזֵּר הָרְאוּת בְּחֵיזוּ דְּהַאי עָלְמָא, רַק לְכַוֵּן וּלְצַמְצֵם הָרְאוּת אֶל הַבַּיִת פְּנִימָה, הַיְנוּ לְהִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית הַנִּצְחִי הָאֲמִתִּי, וְזֶה עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, כִּי מִשָּׁם נִשְׁפָּעִין וְנִמְשָׁכִין כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת. וְעַל־כֵּן הַבַּיִת הוּא מָקוֹם מְשֻׁמָּר מִן הַחִיצוֹנִים, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמְּצַמְצְמִין הָרְאוּת וּמִסְתַּכְּלִין עַל הַתַּכְלִית, עַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ קְדֻשָּׁה וְנִתְגָּרְשִׁין הַחִיצוֹנִים, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִבְנוֹת הַבַּיִת בְּכַוָּנָה זוֹ, בִּבְחִינַת "בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת", דְּהַיְנוּ שֶׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה לְכַוֵּן הָרְאוּת לְהִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַחָכְמוֹת דִּקְדֻשָּׁה. וְזֶה בְּחִינַת הַמְּזוּזָה שֶׁקּוֹבְעִין בַּבַּיִת, כִּי הַמְּזוּזָה הִיא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא קַבָּלַת עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם וְעֹל מִצְו?ֹת, הַכְּלוּלִים בִּשְׁנֵי פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁבַּמְּזוּזָה, וְהַתּוֹרָה מֵחָכְמָה עִלָּאָה נָפְקַת, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין בְּחִינַת חָכְמָה אֶל הַבַּיִת שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת "בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת". וְעַל־כֵּן הַמְּזוּזָה מְסֻגָּל לַעֲשִׁירוּת, כִּי חַיּוּת הָעֲשִׁירוּת - עַל־יְדֵי הַחָכְמָה, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַהִסְתַּכְּלוּת עַל הַתַּכְלִית הַנַּ"ל (הל' נזקי שכנים, הל' א, אותיות ה ו). יד. רְשׁוּת הַיָּחִיד הוּא בְּחִינַת רְשׁוּת יְחִידוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּרְשׁוּת־הָרַבִּים הוּא בְּחִינַת רְשׁוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, כַּמְבֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. כִּי עִקַּר יְנִיקַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא הוּא מִבְּחִינַת פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת, וְעַל־כֵּן הַבַּיִת וְהֶחָצֵר וְכַיּוֹצֵא שֶׁהֵם רְשׁוּת־הַיָּחִיד, הֵם מְקוֹמוֹת הַמְשֻׁמָּרִים עַל־פִּי־רֹב מֵהֶזֵּק, כִּי עִקַּר כָּל הַהֶזֵּקוֹת שֶׁבָּעוֹלָם הֵם בָּאִים רַק מֵהַחִיצוֹנִים וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁאֲחִיזָתָם מִבְּחִינַת פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת, מִבְּחִינַת רְשׁוּת־ הָרַבִּים (הל' שותפים בקרקע, הלכה ב, אות ב). טו. עִנְיַן רָהִיטֵי־בֵיתוֹ שֶׁל אָדָם מְעִידִים בּוֹ בִּשְׁעַת הַדִּין - עַיֵּן "עֵינַיִם" אוֹת יד. טז. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: סְיָג לַחָכְמָה - שְׁתִיקָה, כִּי מֵחֲמַת רִבּוּי הָאוֹר אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל אוֹר חָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי אִם עַל־יְדֵי צִמְצוּמִים רַבִּים שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁתִיקָה, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִים הַסְּיָגִים וְהַגְּדֵרִים וְהַמְּחִצּוֹת שֶׁבְּתוֹכָם נִמְשָׁךְ וּמִתְקַיֵּם הַחָכְמָה לָדַעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַמְּחִצּוֹת שֶׁל הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת דַּעַת, וְשָׁם עִקַּר מַעְיַן הַחָכְמָה, וּמִשָּׁם, מִבְּחִינַת הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, נִמְשָׁךְ הַקְּדֻשָּׁה לְכָל בָּתֵּי יִשְׂרָאֵל, וְכַמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר. אַךְ מֵאַחַר שֶׁהַדַּעַת וְהַחָכְמָה מֻקָּפִין וּגְדוּרִים בִּמְחִצּוֹת הַשְּׁתִיקָה, אִם־כֵּן, מֵהֵיכָן נוּכַל לִינֹק וּלְקַבֵּל מֵאוֹר הַדַּעַת? עַל־כֵּן עִקַּר יְנִיקָה וְהַמְשָׁכַת אוֹר הַדַּעַת הוּא דֶּרֶךְ הַפֶּתַח, וְהַפֶּתַח הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר, בִּבְחִינַת "אוֹדִיעַ אֱמוּנָתְךָ בְּפִי", כִּי הָאֱמוּנָה שֶׁמַּמְשִׁיכִין עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר הַקָּדוֹשׁ הוּא בְּחִינַת פֶּתַח וָשַׁעַר שֶׁעַל־יָדָהּ נִכְנָסִין לְתוֹךְ בֵּית־הַחָכְמָה לְהַמְשִׁיךְ הַדָּעַת. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִשְׁמֹר מְאֹד אֶת הַפֶּתַח, כִּי הַסִּטְרָא־ אָחֳרָא אוֹרְבִים עַל הַפֶּתַח לִכְנֹס, חַס וְשָׁלוֹם, דֶּרֶךְ שָׁם, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּכָּנֵס בְּדַעְתּוֹ קֻשְׁיוֹת וּבִלְבּוּלֵי אֱמוּנָה, חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת בְּחִינַת דְּלָתוֹת לְהַפְּתָחִים לְסָגְרָם בִּבְרִיחִים וּמַנְעוּלִים, שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לְתוֹכָם זָר לְהַחֲרִיב בֵּית־הַחָכְמָה, חַס וְשָׁלוֹם, רַק לִכָּנֵס לְשָׁם בִּקְדֻשָּׁה, לְהַמְשִׁיךְ הַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה, כָּל אֶחָד לְפִי עֶרְכּוֹ. וְזֶהוּ בְּחִינַת מִצְוַת מְזוּזָה אֵצֶל הַפֶּתַח, כִּי שְׁנֵי פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁבַּמְּזוּזָה הֵם עִקַּר אֱמוּנַת הַיִּחוּד וְקַבָּלַת עֹל מִצְו?ֹת, שֶׁצְּרִיכִים לְקָבְעָם אֵצֶל הַפֶּתַח דַּיְקָא לִשְׁמֹר אֶת הַפֶּתַח כַּנַּ"ל (שם הל' ה, אות ה). יז. כָּל־אֶחָד צָרִיךְ לִבְנוֹת בֵּיתוֹ בִּקְדֻשָּׁה, שֶׁלֹּא יִהְיֶה חַס וְשָׁלוֹם בִּבְחִינַת בַּיִת בַּאֲוִירָא דְעָלְמָא, שֶׁהוּא מְקוֹם הַחִיצוֹנִים, שֶׁהוּא בַּחוּץ בַּאֲוִירָא דְעָלְמָא, כִּי עִקַּר בִּנְיַן הַבַּיִת הוּא כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה מָקוֹם מְשֻׁמָּר מִן הַחִיצוֹנִים הַשּׁוֹכְנִים בַּאֲוִירָא דְעָלְמָא. וְעַל־ כֵּן עִקַּר שְׁלֵמוּת בִּנְיַן הַבַּיִת הוּא עַל־יְדֵי חָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, בִּבְחִינַת "בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת". וְעַל־כֵּן שִׁעוּר הַבַּיִת הוּא אַרְבַּע אַמּוֹת לְפָחוֹת, כְּנֶגֶד בְּחִינַת הָאַרְבָּעָה אַלְפִין שֶׁיֵּשׁ בְּחָכְמַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הָאַרְבָּעָה אַלְפִין אֵלּוּ נִכְנָעִין הַקְּלִפּוֹת וְהַכְּפִירוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֲוִירָא דְעָלְמָא (שֶׁהֵם יוֹנְקִין מֵהָאַרְבָּעָה אַלְפִין, עַיֵּן פְּנִים), וְנִתְתַּקֵּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בִּשְׁלֵמוּת, וְהָאֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת פֶּתַח, וְזֶה בְּחִינַת הַמְּזוּזָה שֶׁקּוֹבְעִין אֵצֶל הַפֶּתַח וּבְחִינַת ד' גְּדוֹלָה דְּ"אֶחָד", כְּנֶגֶד בְּחִינַת הָאַרְבָּעָה אַלְפִין הַנַּ"ל (הל' חלוקת שותפים הלכה ב, אותיות ב ג ד). יח. הֶחָצֵר הוּא לִפְנֵי הַבָּתִּים, וְהוּא שְׁמִירָה לְהַבָּתִּים, כִּי מִקֹּדֶם צְרִיכִין לִכָּנֵס לֶחָצֵר שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, וְאַחַר־כָּךְ אֶל הַבַּיִת שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה (שם אות ד). יט. עִקַּר קִנְיָנִים וְהַחֲפָצִים שֶׁל אָדָם הוּא בְּבֵיתוֹ, כִּי שָׁם הוּא מָקוֹם הַמְשֻׁמָּר וְשָׁם הֵם בִּרְשׁוּתוֹ בִּשְׁלֵמוּת; אַךְ אַף־עַל־פִּי־ כֵן כָּל עֲשִׁירוּתוֹ וְהוֹן־בֵּיתוֹ צָרִיךְ לְקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ מִחוּץ לִפְנִים, כִּי עַל־פִּי־רֹב עִקַּר מְקוֹם הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן הוא בַּחוּץ בִּרְשׁוּת־ הָרַבִּים, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁהַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים נָפְלוּ לִמְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִים, לִבְחִינַת רְשׁוּת־הָרַבִּים, עַל־כֵּן מֻכְרָחִין לָצֵאת קְצָת אֶל הַחוּץ לִרְשׁוּת־הָרַבִּים לַעֲשׂוֹת שָׁם הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן, שֶׁהַכֹּל הוּא רַק בִּשְׁבִיל בֵּרוּר הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁבַּמַּשָּׂא־ וּמַתָּן, וְאַחַר־כָּךְ מַכְנִיסִין כָּל־מַה שֶּׁמַּרְוִיחִין שָׁם (עַל־יְדֵי בֵּרוּר הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים) מִחוּץ לִפְנִים לְתוֹךְ הַבָּיִת. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַחִיצוֹנִים אוֹרְבִים וְשׁוֹמְרִים עַל פֶּתַח־ הַבַּיִת, שֶׁהוּא בְּחִינַת פֶּתַח הַקְּדֻשָּׁה, וְאֵינָם מַנִּיחִים לִכָּנֵס לְשָׁם, בִּבְחִינַת "לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ", וְהֵם מְכַסִּין וּמַעְלִימִ
The aforementioned great Tzadik who labors to bring close the distant — in whom the ba'al davar [adversary] and his troops have seized their greatest grip — descends in his very wisdom to their level so much that he appears to be doing juvenile things. For he speaks mundane conversations and eats and drinks with them, and sometimes plays and jests with them — all with the sole intent of drawing them close to Hashem Yisborach through this. Source: Likutay Halachos, ibid., Ois 16.
Loading comments…