Kishui Holada
אוצר היראה - Otzar HaYirah
כְּשֶׁצְּרִיכִין לְהוֹלִיד נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל, וְכָל נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל הוּא הִתְגַּלּוּת חָדָשׁ וְדַעַת חָדָשׁ לְהַכִּיר אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּידִיעָה וְהַכָּרָה חֲדָשָׁה, כִּי בְּכָל דּוֹר וָדוֹר נִתְגַּלָּה אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּידִיעָה וְהַכָּרָה חֲדָשָׁה כְּפִי הַבֵּרוּרִים שֶׁל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁמִּתְבָּרְרִים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר. וְעַל־כֵּן בְּכָל עֵת שֶׁבָּא נֶפֶשׁ חָדָשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֵׂכֶל חָדָשׁ וִידִיעָה חֲדָשָׁה לְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּלְגַלּוֹת אֱמוּנָתוֹ יוֹתֵר בָּעוֹלָם, בִּבְחִינַת דּוֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶׂיךָ, אֲזַי מִתְגָּרֶה בָּזֶה זֻהֲמַת עֲמָלֵק שֶׁהוּא זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, וְרוֹצֶה לְעַכֵּב חַס־וְשָׁלוֹם הַהוֹלָדָה, שֶׁמִּזֶּה בָּא חַס־וְשָׁלוֹם קִשּׁוּי הוֹלָדָה הַנִּמְשָׁךְ מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ קְלִפַּת עֲמָלֵק. וְעַל־כֵּן מִזְמוֹר לְתוֹדָה מְסֻגָּל לְבַטֵּל קִשּׁוּי הוֹלָדָה כַּיָּדוּעַ, כִּי שָׁם מְדַבֵּר מֵהַמְשָׁכַת הָאֱמוּנָה מִדּוֹר לְדוֹר, בְּחִינַת וְעַד דּוֹר וָדוֹר אֱמוּנָתוֹ, וְשָׁם נֶאֱמַר דְּעוּ כִּי ה' הוּא אֱלֹקִים וְכוּ', שֶׁכָּל זֶה יְסוֹד הָאֱמוּנָה עַל כֵּן עַל־יְדֵי זֶה מְבַטְּלִין קִשּׁוּי הוֹלָדָה, כִּי עִקַּר בִּטּוּל קִשּׁוּי הוֹלָדָה הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. וְעַל־כֵּן הָעִקָּר הוּא תְּפִלָּה כְּמוֹ שֶׁנּוֹהֲגִין לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה בִּשְׁבִיל מַקְשָׁה לֵילֵד, כִּי תְּפִלָּה הִיא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה מְבַטְּלִין קִשּׁוּי הוֹלָדָה (תפילין הלכה ה אות לא).
When a soul of Israel must be born into the world — and every soul of Israel is a new revelation and new knowledge to recognize Hashem Yisborach in a new way — for in every generation His G-dliness is revealed in a new knowledge and recognition according to the clarifications of the souls that are clarified in each generation. Therefore whenever a new soul comes — which is the aspect of a new intellect and new knowledge to recognize Him — and to reveal His faith ever more in the world — in the aspect of: "generation to generation shall praise Your works" [Tehilim 145:4] — at that very time the contamination of Amalek, which is the contamination of the serpent, is provoked and seeks to obstruct, G-d forbid, the birth — and from this comes, G-d forbid, the difficulty in childbirth [kishui holada] drawn from the contamination of the serpent — the husk of Amalek. And therefore reciting Mizmor L'Sodah [Psalm 100] is a segulah to nullify difficulty in childbirth, as is known — for there it speaks of the drawing of faith from generation to generation — in the aspect of: "His faithfulness endures to all generations" — and there it is written: "know that Hashem — He is G-d" [Tehilim 100:3] — which is all the foundation of faith. Therefore through this the difficulty in childbirth is nullified — for the essential nullification of difficulty in childbirth is through faith. And therefore the essential cure is prayer — as is customary to multiply prayer for one who is in difficult labor — for prayer is the aspect of faith through which the difficulty in childbirth is nullified. Source: Likutay Halachos, Hilchos Tefilin, Halachah 5, Ois 31.
עִנְיַן קִשּׁוּי לֵידָה וְהָעַיִ"ן קָלִּין שֶׁצְּרִיכִין לִצְעֹק קֹדֶם הַלֵּידָה - עַיֵּן מָמוֹן וּפַרְנָסָה אוֹת ריב.
The matter of difficulty in childbirth and the seventy lighter verses [ayin kalin] that must be cried out before birth. Cross-reference entry — see "Mamon U'Farnasah" [Money and Livelihood], Ois 212.
מַה שֶּׁהַיּוֹלֶדֶת צְרִיכָה לִסְבֹּל חֶבְלֵי לֵידָה, זֶה מֵחֲמַת שֶׁהַלֵּידָה נִמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת יָד הַחֲזָקָה שֶׁמִּשָּׁם אֲחִיזַת כָּל הַדִּינִים חַס־ וְשָׁלוֹם, וְזֶה בְּחִינַת רְעָדָה אֲחָזָתָם שָׁם חִיל כַּיּוֹלֵדָה. וְכֵן גַּם כֵּן מַה שֶּׁרֹב הָרְפוּאוֹת בָּאִים עַל־יְדֵי סַמִּים מָרִים וְיִסּוּרִים, הוּא גַּם כֵּן מֵחֲמַת שֶׁהָרְפוּאָה בָּא עַל־יְדֵי יָד הַחֲזָקָה, שֶׁמִּשָּׁם בָּאִים כָּל הַיִּסּוּרִים וְהַמַּכּוֹת וְהַחֳלָאִים רַחֲמָנָא לִצְּלָן, וּמִשָּׁם עַצְמוֹ בָּא הָרְפוּאָה גַּם כֵּן, בִּבְחִינַת מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁבְּאוֹתוֹ יָד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹחֵץ בּוֹ הוּא מְרַפֵּא. וְעַל־כֵּן גַּם הָרְפוּאָה הַבָּא מִשָּׁם, צְרִיכָה לָבוֹא עַל־יְדֵי יִסּוּרִים וְסַמִּים מָרִים. וְעַל־כֵּן הַיּוֹלֶדֶת יֵשׁ לָהּ דִּין אֶחָד עִם רְפוּאַת הַחוֹלֶה לְעִנְיַן שַׁבָּת וְיוֹם כִּפּוּר, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (הלכות חובל בחבירו ה"ג אות ד).
This compact three-entry chapter draws a striking connection between the physical difficulty of birth and the spiritual battle that surrounds every new soul entering the world. Each Jewish soul brings a new revelation of G-d's presence — and the husk of Amalek, whose essence is denial and doubt, specifically attempts to obstruct that birth. Prayer and faith are the antidotes, and Psalm 100 in particular — with its declaration that Hashem is G-d and its evocation of faith flowing through the generations — is the traditional segulah for easing labor. Entry 3 extends this teaching to medicine generally: healing and suffering both flow from the same divine source — the Yad HaChazakah — and therefore true healing often requires passing through bitterness first.
שׁוּב אֵינוֹ רוֹצֶה כְּלָל, חַס וְשָׁלוֹם, וּמְבַקֵּשׁ תּוֹאֲנָה לִפְרשׁ, חַס וְשָׁלוֹם, מֵאַחֲרֵי הַמָּקוֹם לְגַמְרֵי. אֲבָל מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו הָאֲמִתִּיִּים בֶּאֱמֶת, אֲזַי הוּא מְרֻצֶּה לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם בְּכָל מַה שֶּׁיּוּכַל, אֲפִלּוּ אִם, חַס וְשָׁלוֹם, לֹא יִזְכֶּה לְשׁוּם מַעֲלָה, רַק שֶׁיֵּקַל מֵעָלָיו מְעַט עָנְשֵׁי הַגֵּיהִנּוֹם וְכוּ', אוֹ שֶׁיִּזְכֶּה לְאֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה בְּעָלְמָא, וְעַל־יְדֵי כָּל הַיְרִידוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, הוּא בָּא לְשִׁפְלוּת אֲמִתִּי, וְאָז זוֹכֶה לְשִׂמְחָה גְדוֹלָה וּמִתְקָרֵב יוֹתֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת 'יְרִידָה - תַּכְלִית הָעֲלִיָּה', כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹכֵן אֶת דַּכָּא, כִּי בֶּאֱמֶת יֵשׁ חֲסָדִים כָּאֵלֶּה אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁיּוּכַל לְהִתְהַפֵּךְ הַכֹּל לִזְכוּת וּלְטוֹבָה, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַנִּיחַ הָאָדָם לְהַפִּיל אֶת עַצְמוֹ, רַק יְצַפֶּה וִיקַוֶּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּקִוּוּי אַחַר קִוּוּי, עַד שֶׁיָּשׁוּב אֶל ה' וִירַחֲמֵהוּ, כִּי עִם ה' הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת, רַק שֶׁצְּרִיכִין לְקַוּוֹת וּלְצַפּוֹת בְּקִוּוּי אַחַר קִוּוּי עַד יַשְׁקִיף וְיֵרֶא ה' מִשָּׁמָיִם (הל' פסח, הל' ט, אות ט; עיין התחזקות אות נ). י. כָּל הַתַּאֲווֹת וְהַבִּלְבּוּלִים הֵם מִבְּחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן מְדַמִּין אֶת עַצְמָן לְכֹחַ הַמּוֹשֵׁךְ, כִּי הָאָדָם נִמְשָׁךְ בְּטִבְעוֹ אַחֲרֵיהֶם; אֲבָל הָאֱמֶת יוֹדֵעַ כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁאֵין זֶה כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ הָאֲמִתִּי, כִּי הָעִקָּר צָרִיךְ הָאָדָם לִהְיוֹת נִמְשָׁךְ אַחַר הַקְּדֻשָּׁה וְהָאֱמֶת, שֶׁהוּא אַחַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וְצַדִּיקָיו הָאֲמִתִּיִּים; רַק מֵרֹב גַּשְׁמִיּוּת הָאָדָם וּמֵרִבּוּי הָעֲו?ֹנוֹת נִתְהַפֵּךְ הַדָּבָר אֶצְלוֹ, עַד שֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר הַתַּאֲווֹת וְהַמְּנִיעוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים כְּאִלּוּ יֵשׁ לָהֶם כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, חַס וְשָׁלוֹם, אֲשֶׁר בֶּאֱמֶת הֵם רַק מִבְּחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, שֶׁהוּא רַק לְפִי שָׁעָה קַלָּה. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ הָאדָם אֵיךְ שֶׁהוּא, שֶׁיִּתְגַּבֵּר עַל־כָּל־פָּנִים בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים לִמְשֹׁךְ עַצְמוֹ לְשָׁרְשׁוֹ, לְשֹׁרֶשׁ חַיּוּתוֹ וּמְקוֹר קְדֻשָּׁתוֹ, וְאָז בְּוַדַּאי יִתְגַּלֶּה לוֹ הָאֱמֶת וְיֵדַע הֵיכָן כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ הָאֲמִתִּי דִּקְדֻשָּׁה. וְהָעִקָּר הוּא שִׁפְלוּת, שֶׁכְּשֶׁרוֹאֶה הָאָדָם שֶׁהַתַּאֲווֹת וְהַבִּלְבּוּלִים מִתְגַּבְּרִים עָלָיו, רָאוּי לוֹ שֶׁעַל־ כָּל־פָּנִים לֹא יִרְצֶה בְּכָבוֹד וְיֵדַע שִׁפְלוּתוֹ בֶּאֱמֶת, וְיָשִׂים עַצְמוֹ כֶּעָפָר וִיבַטֵּל כְּבוֹדוֹ נֶגֶד כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַכֹּל, וְשָׁם עִקַּר שֹׁרֶשׁ כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ דִּקְדֻשָּׁה, כִּי עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ דִּקְדֻשָּׁה עַל כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ הוּא עַל־יְדֵי בִּטּוּל הַגֵּאוּת וְהַכָּבוֹד בִּבְחִינַת "וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה", כִּי הֶעָפָר יֶשׁ לוֹ כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּלֶּה כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ כַּנַּ"ל (הלכות יום טוב, הלכה ה, אות יא). יא. עִקַּר הַנְּפִילָה שֶׁל כָּל אֶחָד הוּא עַל־יְדֵי גַּדְלוּת, שֶׁשָּׁם עִקַּר כָּל הַנְּפִילוֹת. כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם נְפִילָה בָּעוֹלָם כְּלָל, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם, כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ. אַךְ כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ גַּדְלוּת, אָז אֵין אֲנִי וָהוּא יְכוֹלִין לָדוּר וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְזֶה עִקַּר כָּל הַנְּפִילוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן (הל' שחיטה ה"ג, אות ג). יב. עִקַּר בִּטּוּל הַשֶּׁקֶר וְהִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת הוּא עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַטֵּל עַצְמוֹ מִכֹּל וָכֹל, עַד שֶׁהוּא בִּבְחִינַת עָפָר מַמָּשׁ, בְּחִינַת "וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה" (הל' סימני בהמה וחיה, הל' ד, אות כח; ע' אמת אות טו). יג. יֵשׁ מְקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים מְאֹד מִכְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר: "וּכְבוֹדֵי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן", וּכְשֶׁנּוֹפֵל הָאָדָם לְשָׁם, חַס וְשָׁלוֹם, וְרוֹאֶה שֶׁהוּא רָחוֹק מְאֹד מִכְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, וְשׁוֹאֵל וּמְחַפֵּשׂ וּמְבַקֵּשׁ גַּם מִשָּׁם אַחַר כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ", אֲזַי זֶה עִקַּר תְּשׁוּבָתוֹ וְיָכוֹל לַעֲלוֹת עַל־יְדֵי־זֶה בְּתַכְלִית הָעֲלִיָּה, כִּי בְּחִינַת "אַיֵּה" הַנַּ"ל הוא בְּחִינַת הַמַּאֲמָר סָתוּם, שֶׁמִּמֶּנּוּ יוֹנְקִים כָּל הָעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, שֶׁהָיָה בִּשְׁבִיל הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, כַּמְבֹאָר כָּל עִנְיָן זֶה בִּדְבָרֵינוּ כַּמָּה פְּעָמִים. אַךְ אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת בִּשְׁלֵמוּת לִבְחִינַת הַבַּקָּשָׁה וְהַחִפּוּשׂ הַנַּ"ל עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַל־יְדֵי־זֶה בְּתַכְלִית הָעֲלִיָּה כַּנַּ"ל, כִּי אִם כְּשֶׁהוּא עָנָו וְשָׁפָל וּמְבַטֵּל לְעֵת־עַתָּה עַל־כָּל־פָּנִים כְּבוֹד עַצְמוֹ, וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ לִכְבוֹד עַצְמוֹ כְּלָל רַק לִכְבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲזַי הוּא יָכוֹל לְבַקֵּשׁ אֶת ה' בִּבְחִינַת "בַּקְּשׁוּ אֶת ה' כָּל עַנְוֵי הָאָרֶץ" - עַנְוֵי אֶרֶץ דַּיְקָא, כִּי כָל זְמַן שֶׁהָאָדָם רוֹדֵף אַחַר כְּבוֹד עַצְמוֹ, נִמְצָא שֶׁיֵּשׁ כָּבוֹד אַחֵר חוּץ מִכְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בֶּאֱמֶת עַל הַמִּתְגָּאֶה, שֶׁהוּא כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה, וַאֲזַי הוּא רָחוֹק עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ מִכְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ בְּיוֹתֵר בְּתַכְלִית הָרִחוּק, כִּי כָּל הָרוֹדֵף אַחַר הַכָּבוֹד - הַכָּבוֹד דִּקְדֻשָּׁה בּוֹרֵחַ מִמֶּנּוּ, כִּי עַל אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת עֲבוֹדָה זָרָה נֶאֱמַר: "וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן", וַאֲזַי נִסְתָּר וְנֶעְלָם מִמֶּנּוּ כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ בְּתַכְלִית הַהַסְתָּרָה, עַד שֶׁאֵין יְכוֹלִין אֲפִלּוּ לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ, כִּי אֵין יוֹדְעִין כְּלָל מִכְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא נִסְתָּר וְנֶעְלָם בְּתַכְלִית הַהַסְתָּרָה עַל־יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת כָּבוֹד אַחֵר, חַס וְשָׁלוֹם, כַּנַּ"ל. אֲבָל כְּשֶׁמְּבַטְּלִין כָּל מִינֵי כָּבוֹד אַחֵר וְאֵין מַשְׁגִּיחִין עַל כְּבוֹד עַצְמוֹ כְּלָל, רַק רוֹצִין בִּכְבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲזַי אַף־עַל־פִּי שֶׁעֲדַיִן הוּא רָחוֹק מְאֹד מִכְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ מֵחֲמַת שֶׁנָּפַל לְמָקוֹם שֶׁנָּפַל, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־יְדֵי שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ וּמְחַפֵּשׂ אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ, כִּי מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה בִּכְבוֹד אַחֵר רַק בִּכְבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל־כֵּן אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא מְחַפֵּשׂ אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה עֲלִיָּתוֹ וְתִקּוּנוֹ כַּנַּ"ל. וְזֶה מְרֻמָּז בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאָמְרוּ, שֶׁכָּל הָאִסּוּרִין בְּטֵלִין בְּשִׁשִּׁים חוּץ מֵחֲתִיכָה הָרְאוּיָה לְהִתְכַּבֵּד וּשְׁאָר דְּבָרִים חֲשׁוּבִים. כִּי שֹׁרֶשׁ הָעִנְיָן מַה שֶּׁיָּכוֹל הָאִסּוּר לְהִתְבַּטֵּל וּלְהִתְהַפֵּךְ לְהֶתֵּר, זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת מַאֲמָר סָתוּם הַנַּ"ל, שֶׁעַל־יְדֵי הַבַּקָּשָׁה וְהַחִפּוּשׂ אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ הַנַּ"ל זוֹכִין לַעֲלוֹת לִבְחִינַת "אַיֵּה" בְּשָׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמַּאֲמָר סָתוּם, וְשָׁם יְכוֹלִין כָּל הַיְרִידוֹת לְהִתְהַפֵּךְ לַעֲלִיּוֹת גְּדוֹלוֹת, אֲבָל צְרִיכִין עַל־ כָּל־פָּנִים לְעֵת־עַתָּה לְבַטֵּל כְּבוֹד עַצְמוֹ, שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְּעֵינָיו בִּבְחִינַת חֲתִיכָה הָרְאוּיָה לְהִתְכַּבֵּד וְדָבָר חָשׁוּב, כִּי אָז בְּחִינַת הָאִסּוּר שֶׁלּוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְבַּטֵּל, כִּי אָז אִי אֶפְשָׁר לוֹ לִזְכּוֹת בִּשְׁלֵמוּת לְהַבַּקָּשָׁה וְחִפּוּשׂ הַנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת, זֹאת הַבְּחִינָה, שֶׁהַיְרִידָה תִּתְהַפֵּךְ לַעֲלִיָּה גְדוֹלָה עַל־יְדֵי הַבַּקָּשָׁה וְחִפּוּשׂ "אַיֵּה" הַנַּ"ל, אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה בִּשְׁלֵמוּת כִּי אִם בְּכֹחַ הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיקִים וּכְשֵׁרִים אֲמִתִּיִּים, הַמְבַטְּלִים כְּבוֹד עַצְמָם לְגַמְרֵי וְעוֹסְקִים כָּל יְמֵיהֶם בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, לְגַדֵּל וּלְרוֹמֵם כְּבוֹד ה' עַל־יְדֵי כְּלַל הַבְּרִיאָה שֶׁנִּבְרָא בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁיּוֹנְקִים מֵהַמַּאֲמָר סָתוּם, שֶׁמֵּחֲמַת גֹּדֶל הַהַעְלָמָה וְהַהַסְתָּרָה שֶׁיֶּשׁ שָׁם, עַל־יְדֵי־ זֶה מִשְׁתַּלְשֵׁל מִשָּׁם יְנִיקַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַכְּפִירוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, שֶׁרוֹצִים לְהַעְלִים וּלְהַסְתִּיר לְגַמְרֵי כְּבוֹד אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְהַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים הַנַּ"ל, בְּגֹדֶל מַעֲלַת קְדֻשַּׁת עֲבוֹדָתָם זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ מִשָּׁם דַּיְקָא כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת וְכָל הַיְדִיעוֹת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ שֶׁעַל־יְדֵי כָּל הַמַּאֲמָרוֹת, שֶׁבֶּאֱמֶת נִמְשָׁכִין כֻּלָּם בְּשָׁרְשָׁן מֵהַמַּאֲמָר סָתוּם הַנַּ"ל, עַל־כֵּן הֵם יְכוֹלִין לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרָה מֵהַמַּאֲמָר סָתוּם הַנַּ"ל אֲפִלּוּ עַל כָּל הָרְחוֹקִים וְהַנּוֹפְלִים, שֶׁיִּתְעוֹרְרוּ גַּם הֵם לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ אַחַר כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ גַּם מִמְּקוֹמָם הַשָּׁפָל וְהַנָּמוּךְ, עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה עוֹלִין אַחַר כָּךְ עַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא בְּתַכְלִית הָעֲלִיָּה כַּנַּ"ל. עַיֵּן עוֹד פְּנִים, שָׁם מְבֹאָר עוֹד יוֹתֵר עִנְיָן זֶה וְעִנְיַן בִּטּוּל הָאִסּוּר בְּשִׁשִּׁים דַּיְקָא (הלכות תערובות, הלכה ב). יד. עַל־יְדֵי שֶׁיּוֹדֵעַ שִׁפְלוּתוֹ בֶּאֱמֶת וּמֵשִׂים עַצְמוֹ כֶּעָפָר מַמָּשׁ, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וְשֶׁיִּתְגַּלֶּה לוֹ אוֹר הָאֱמֶת, עַד שֶׁזּוֹכֶה עַל־יְדֵי־זֶה לְהִתְגַּבֵּר בְּחֵשֶׁק וְרָצוֹן דִּקְדֻשָּׁה, עַד שֶׁנִּשְׁבָּר עַל־יְדֵי־ זֶה כָּל הַמְּנִיעוֹת וְיִזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֶל הַקְּדֻשָּׁה וּלְהוֹצִיא כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה מִן הַכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל בִּשְׁלֵמוּת (הל' הכשר כלים, הל' ד, אות יח). טו. עֲנָוָה וֶאֱמוּנָה תְּלוּיִים זֶה בָּזֶה. כִּי גֵּאוּת הוּא בְּחִינַת כְּפִירוֹת וַעֲבוֹדָה זָרָה, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַמִּתְגָּאֶה, כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה; וּלְהֵפֶךְ, עֲנָוָה הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, שֶׁזֶּה עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. גַּם מַה שֶּׁהַצַּדִּיק הַגָּדוֹל זוֹכֶה לְהָאִיר וּלְקַשֵּׁר עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים וּלְהָאִיר לְדָרֵי מַעְלָה, שֶׁאֵינָם יוֹדְעִין כְּלָל עֲדַיִן בִּידִיעָתוֹ יִתְבָּרַךְ, בְּחִינַת 'מַה חָמִיתָ, מַה פִּשְׁפַּשְׁתָּ'; וּלְהֵפֶךְ, לְדָרֵי מַטָּה, לְהָאִיר לָהֶם כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ - כָּל זֶה זוֹכֶה הַצַּדִּיק עַל־יְדֵי גֹּדֶל עַנְוְתָנוּתוֹ, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הלכות נדרים, הלכה ד, אות יח). טז. עִקַּר הַהִתְקָרְבוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת בִּטּוּל הַגֵּאוּת וְהַכָּבוֹד, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֵׁם. כִּי צְרִיכִין לְבַטֵּל עַצְמוֹ וּכְבוֹדוֹ וּשְׁמוֹ נֶגֶד שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי עֲנָוָה גְּדוֹלָה מִכֻּלָּם. וְכֵן אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק וְהָרַב הָאֱמֶת כִּי אִם עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַטֵּל שְׁמוֹ וּכְבוֹד עַצְמוֹ בְּתַכְלִית הַבִּטּוּל, וְאָז יִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בְּשֵׁם הַצַּדִּיק, וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא נִכְלָל בְּשֵׁם ה', וְעָלָיו נֶאֱמַר: "וְהָיָה כֹּל אֲשֶׁר יִקְרָא בְּשֵׁם ה' יִמָּלֵט" (הלכות שבועות וכבוד רבו, הלכה ב, אות כ). יז. הַגֵּאוּת מֵבִיא אֶת הָאָדָם לְכָל הָרָעוֹת וְהַצָּרוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, וּמִשָּׁם עִקַּר כָּל הַנְּפִילוֹת, עַד שֶׁיְּכוֹלִין לִפֹּל כָּל־כָּךְ עַל־יְדֵי־ זֶה, עַד שֶׁיֵּצֵא מֵעוֹלָמוֹ לְגַמְרֵי, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. וּמִזֶּה הָיוּ כָּל הַנְּפִילוֹת שֶׁל הַדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים, שֶׁהָיוּ חֲכָמִים מְחֻכָּמִים בְּיוֹתֵר, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן נָפְלוּ לְתִעוּבִים כָּאֵלֶּה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֲבוֹתֵינוּ שֶׁהָיוּ בַּמָּקוֹם הַזֶּה, אֲחוֹרֵיהֶם אֶל הֵיכָל וְכוּ', וְכָל זֶה בָּאוּ רַק עַל־יְדֵי גֵּאוּת וְרוּם־לֵבָב, כִּי הָיָה לָהֶם כָּל־טוּב, וְהַיֵּצֶר הָרָע וַחֲמִימוּת הַתַּאֲווֹת מִתְגַּבֵּר בְּכָל דּוֹר, וּבְכָל עֵת שֶׁנָּפְלוּ לְמַה שֶּׁנָּפְלוּ לֹא הָיוּ יְכוֹלִין לְהִתְחַזֵּק לְקָרֵב עַצְמָן לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גַּם מִמָּקוֹם רָחוֹק כָּזֶה, כִּי לֹא הָיוּ יְכוֹלִים לִסְבֹּל הַקַּטְנוּת וְהַשִּׁפְלוּת בְּעֵינֵי עַצְמָן. כִּי בְּוַדַּאי הָרְחוֹקִים מֵחֲמַת תַּאֲווֹתֵיהֶן, כְּשֶׁבָּאִים לָשׁוּב אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ צְרִיכִין עַל־כָּל־פָּנִים לְהַכִּיר אֶת מְקוֹמָם וּלְהַרְגִּישׁ שִׁפְלוּתָם וְרִחוּקָם, רַק אַף־עַל־פִּי־ כֵן יִבְטְחוּ בְּחַסְדֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַמִּתְחַדְּשִׁים בְּכָל עֵת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה גַּם הֵם יְכוֹלִים לְהִתְקָרֵב. אֲבָל הֵם מֵחֲמַת גַּסּוּתָם לֹא הָיוּ יְכוֹלִין לְהַשְׁפִּיל עַצְמָן וּלְהַקְטִין אֶת עַצְמָן כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נָפְלוּ בְּכָל פַּעַם נְפִילָה אַחַר נְפִילָה, עַד שֶׁבָּאוּ לְתִעוּבִים כָּאֵלֶּה. וְעַל־כֵּן בְּשִׂמְחַת־בֵּית־הַשּׁוֹאֵבָה הָיוּ צְרִיכִין לְהַזְכִּיר גְּנוּתָם וְאָמְרוּ: אֲבוֹתֵינוּ וְכוּ', וְאָנוּ לְיָהּ אָנוּ מִשְׁתַּחֲוִים עַל גֹּדֶל הַחֲסָדִים וְהַיְשׁוּעוֹת שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ וְכוּ', וּלְיָהּ עֵינֵינוּ מְיַחֲלוֹת שֶׁיּוֹשִׁיעֵנוּ מֵעַתָּה, כִּי עֲדַיִן אָנוּ יוֹדְעִין רִחוּקֵנוּ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ וְעֹצֶם שִׁפְלוּת מַדְרֵגָתֵנוּ, וְאַדְּרַבָּא זֶה עִקַּר שִׂמְחָתֵנוּ, שֶׁבְּרִחוּק כָּזֶה זָכִינוּ אַף־עַל פִּי כֵן לִישׁוּעוֹת נִפְלָאוֹת כָּאֵלֶּה (הל' שלוח הקן, הל' ה, אות יב). יח. עִקַּר הַתַּכְלִית הוּא הַשִּׁפְלוּת. כִּי עִקַּר הַתַּכְלִית הוּא לְהַכִּיר הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, וְאִי אֶפְשָׁר לָדַעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַחַיִּים נִצְחִיִּים, כִּי אִם עַל־יְדֵי הַשִּׁפְלוּת, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלָדַעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ כִּי אִם כְּשֶׁזּוֹכֶה לִהְיוֹת בִּבְחִינַת אַיִן מַמָּשׁ בְּתַכְלִית הַשִּׁפְלוּת בֶּאֱמֶת (הלכות ערלה, הלכה ב, אות ג). יט. יָדוּעַ שֶׁיֵּשׁ שָׁלשׁ קְלִפּוֹת טְמֵאוֹת לְגַמְרֵי, וּקְלִפָּה רְבִיעִית הִיא נֹגַהּ, שֶׁהוּא מְעֹרָב טוֹב וָרָע. וְאֵלּוּ הָאַרְבַּע קְלִפּוֹת צָרִיךְ כָּל אָדָם לְשַׁבְּרָם וּלְבַטְּלָם, כִּי זֶה עִקַּר הַנִּסָּיוֹן וְהַבְּחִירָה שֶׁל הָאָדָם, לַעֲמֹד כְּנֶגֶד כָּל הַמִּדּוֹת רָעוֹת הַנִּמְשָׁכִין מֵאֵלּוּ הָאַרְבַּע קְלִפּוֹת הַקּוֹדְמִין לַפְּרִי, וְעַל־יְדֵי־זֶה יִזְכֶּה לַפֶּרִי. וּכְלַל כָּל הַמִּדּוֹת רָעוֹת כְּלוּלִים בְּגֵאוּת, שֶׁהוּא עֲבוֹדָה זָרָה, וְהוּא הַהֵפֶךְ מִכָּל הַתּוֹרָה שֶׁעִקָּרָהּ עֲנָוָה בְּחִינַת אַיִן. כִּי כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה הוּא לְבַטֵּל עַצְמוֹ בְּתַכְלִית הַבִּטּוּל, עַד שֶׁיִּהְיֶה נִכְלָל בְּאֵין־סוֹף, וְגֵאוּת הוּא הַהֵפֶךְ מַמָּשׁ מִזֶּה, כִּי גֵּאוּת כָּלוּל מִכָּל הָאַרְבַּע קְלִפּוֹת הַנַּ"ל שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבְּרָם עַל־ יְדֵי אַרְבַּע בְּחִינוֹת שִׁפְלוּת, הַיְנוּ, שֶׁיִּהְיֶה שָׁפָל נֶגֶד גְּדוֹלִים, וּבֵינוֹנִים, וּקְטַנִּים, וְעוֹד צָרִיךְ לְהַקְטִין וּלְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ, עַד שֶׁיִּהְיֶה שָׁפָל בְּעֵינָיו לְמַטָּה מִמַּדְרֵגַת עַצְמוֹ וְיַחֲזִיק אֶת עַצְמוֹ לְמַטָּה מִמַּדְרֵגָתוֹ, בִּבְחִינַת "שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו", וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְשַׁבֵּר כָּל הָאַרְבַּע קְלִפּוֹת הַנַּ"ל, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶהוּ בְּחִינַת תִּקּוּן עֵץ־הַדַּעַת, שֶׁהָיָה רַק עַל־יְדֵי גֵּאוּת שֶׁהִכְנִיס בָּהֶם הַ
When a soul of Israel must be born into the world — and every soul of Israel is a new revelation and new knowledge to recognize Hashem Yisborach in a new way — for in every generation His G-dliness is revealed in a new knowledge and recognition according to the clarifications of the souls that are clarified in each generation. Therefore whenever a new soul comes — which is the aspect of a new intellect and new knowledge to recognize Him — and to reveal His faith ever more in the world — in the aspect of: "generation to generation shall praise Your works" [Tehilim 145:4] — at that very time the contamination of Amalek, which is the contamination of the serpent, is provoked and seeks to obstruct, G-d forbid, the birth — and from this comes, G-d forbid, the difficulty in childbirth [kishui holada] drawn from the contamination of the serpent — the husk of Amalek. And therefore reciting Mizmor L'Sodah [Psalm 100] is a segulah to nullify difficulty in childbirth, as is known — for there it speaks of the drawing of faith from generation to generation — in the aspect of: "His faithfulness endures to all generations" — and there it is written: "know that Hashem — He is G-d" [Tehilim 100:3] — which is all the foundation of faith. Therefore through this the difficulty in childbirth is nullified — for the essential nullification of difficulty in childbirth is through faith. And therefore the essential cure is prayer — as is customary to multiply prayer for one who is in difficult labor — for prayer is the aspect of faith through which the difficulty in childbirth is nullified. Source: Likutay Halachos, Hilchos Tefilin, Halachah 5, Ois 31.
שׁוּב אֵינוֹ רוֹצֶה כְּלָל, חַס וְשָׁלוֹם, וּמְבַקֵּשׁ תּוֹאֲנָה לִפְרשׁ, חַס וְשָׁלוֹם, מֵאַחֲרֵי הַמָּקוֹם לְגַמְרֵי. אֲבָל מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו הָאֲמִתִּיִּים בֶּאֱמֶת, אֲזַי הוּא מְרֻצֶּה לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם בְּכָל מַה שֶּׁיּוּכַל, אֲפִלּוּ אִם, חַס וְשָׁלוֹם, לֹא יִזְכֶּה לְשׁוּם מַעֲלָה, רַק שֶׁיֵּקַל מֵעָלָיו מְעַט עָנְשֵׁי הַגֵּיהִנּוֹם וְכוּ', אוֹ שֶׁיִּזְכֶּה לְאֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה בְּעָלְמָא, וְעַל־יְדֵי כָּל הַיְרִידוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, הוּא בָּא לְשִׁפְלוּת אֲמִתִּי, וְאָז זוֹכֶה לְשִׂמְחָה גְדוֹלָה וּמִתְקָרֵב יוֹתֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת 'יְרִידָה - תַּכְלִית הָעֲלִיָּה', כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹכֵן אֶת דַּכָּא, כִּי בֶּאֱמֶת יֵשׁ חֲסָדִים כָּאֵלֶּה אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁיּוּכַל לְהִתְהַפֵּךְ הַכֹּל לִזְכוּת וּלְטוֹבָה, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַנִּיחַ הָאָדָם לְהַפִּיל אֶת עַצְמוֹ, רַק יְצַפֶּה וִיקַוֶּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּקִוּוּי אַחַר קִוּוּי, עַד שֶׁיָּשׁוּב אֶל ה' וִירַחֲמֵהוּ, כִּי עִם ה' הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת, רַק שֶׁצְּרִיכִין לְקַוּוֹת וּלְצַפּוֹת בְּקִוּוּי אַחַר קִוּוּי עַד יַשְׁקִיף וְיֵרֶא ה' מִשָּׁמָיִם (הל' פסח, הל' ט, אות ט; עיין התחזקות אות נ). י. כָּל הַתַּאֲווֹת וְהַבִּלְבּוּלִים הֵם מִבְּחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן מְדַמִּין אֶת עַצְמָן לְכֹחַ הַמּוֹשֵׁךְ, כִּי הָאָדָם נִמְשָׁךְ בְּטִבְעוֹ אַחֲרֵיהֶם; אֲבָל הָאֱמֶת יוֹדֵעַ כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁאֵין זֶה כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ הָאֲמִתִּי, כִּי הָעִקָּר צָרִיךְ הָאָדָם לִהְיוֹת נִמְשָׁךְ אַחַר הַקְּדֻשָּׁה וְהָאֱמֶת, שֶׁהוּא אַחַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וְצַדִּיקָיו הָאֲמִתִּיִּים; רַק מֵרֹב גַּשְׁמִיּוּת הָאָדָם וּמֵרִבּוּי הָעֲו?ֹנוֹת נִתְהַפֵּךְ הַדָּבָר אֶצְלוֹ, עַד שֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר הַתַּאֲווֹת וְהַמְּנִיעוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים כְּאִלּוּ יֵשׁ לָהֶם כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, חַס וְשָׁלוֹם, אֲשֶׁר בֶּאֱמֶת הֵם רַק מִבְּחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, שֶׁהוּא רַק לְפִי שָׁעָה קַלָּה. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ הָאדָם אֵיךְ שֶׁהוּא, שֶׁיִּתְגַּבֵּר עַל־כָּל־פָּנִים בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים לִמְשֹׁךְ עַצְמוֹ לְשָׁרְשׁוֹ, לְשֹׁרֶשׁ חַיּוּתוֹ וּמְקוֹר קְדֻשָּׁתוֹ, וְאָז בְּוַדַּאי יִתְגַּלֶּה לוֹ הָאֱמֶת וְיֵדַע הֵיכָן כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ הָאֲמִתִּי דִּקְדֻשָּׁה. וְהָעִקָּר הוּא שִׁפְלוּת, שֶׁכְּשֶׁרוֹאֶה הָאָדָם שֶׁהַתַּאֲווֹת וְהַבִּלְבּוּלִים מִתְגַּבְּרִים עָלָיו, רָאוּי לוֹ שֶׁעַל־ כָּל־פָּנִים לֹא יִרְצֶה בְּכָבוֹד וְיֵדַע שִׁפְלוּתוֹ בֶּאֱמֶת, וְיָשִׂים עַצְמוֹ כֶּעָפָר וִיבַטֵּל כְּבוֹדוֹ נֶגֶד כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַכֹּל, וְשָׁם עִקַּר שֹׁרֶשׁ כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ דִּקְדֻשָּׁה, כִּי עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ דִּקְדֻשָּׁה עַל כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ הוּא עַל־יְדֵי בִּטּוּל הַגֵּאוּת וְהַכָּבוֹד בִּבְחִינַת "וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה", כִּי הֶעָפָר יֶשׁ לוֹ כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּלֶּה כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ כַּנַּ"ל (הלכות יום טוב, הלכה ה, אות יא). יא. עִקַּר הַנְּפִילָה שֶׁל כָּל אֶחָד הוּא עַל־יְדֵי גַּדְלוּת, שֶׁשָּׁם עִקַּר כָּל הַנְּפִילוֹת. כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם נְפִילָה בָּעוֹלָם כְּלָל, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם, כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ. אַךְ כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ גַּדְלוּת, אָז אֵין אֲנִי וָהוּא יְכוֹלִין לָדוּר וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְזֶה עִקַּר כָּל הַנְּפִילוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן (הל' שחיטה ה"ג, אות ג). יב. עִקַּר בִּטּוּל הַשֶּׁקֶר וְהִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת הוּא עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַטֵּל עַצְמוֹ מִכֹּל וָכֹל, עַד שֶׁהוּא בִּבְחִינַת עָפָר מַמָּשׁ, בְּחִינַת "וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה" (הל' סימני בהמה וחיה, הל' ד, אות כח; ע' אמת אות טו). יג. יֵשׁ מְקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים מְאֹד מִכְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר: "וּכְבוֹדֵי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן", וּכְשֶׁנּוֹפֵל הָאָדָם לְשָׁם, חַס וְשָׁלוֹם, וְרוֹאֶה שֶׁהוּא רָחוֹק מְאֹד מִכְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, וְשׁוֹאֵל וּמְחַפֵּשׂ וּמְבַקֵּשׁ גַּם מִשָּׁם אַחַר כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ", אֲזַי זֶה עִקַּר תְּשׁוּבָתוֹ וְיָכוֹל לַעֲלוֹת עַל־יְדֵי־זֶה בְּתַכְלִית הָעֲלִיָּה, כִּי בְּחִינַת "אַיֵּה" הַנַּ"ל הוא בְּחִינַת הַמַּאֲמָר סָתוּם, שֶׁמִּמֶּנּוּ יוֹנְקִים כָּל הָעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, שֶׁהָיָה בִּשְׁבִיל הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, כַּמְבֹאָר כָּל עִנְיָן זֶה בִּדְבָרֵינוּ כַּמָּה פְּעָמִים. אַךְ אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת בִּשְׁלֵמוּת לִבְחִינַת הַבַּקָּשָׁה וְהַחִפּוּשׂ הַנַּ"ל עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַל־יְדֵי־זֶה בְּתַכְלִית הָעֲלִיָּה כַּנַּ"ל, כִּי אִם כְּשֶׁהוּא עָנָו וְשָׁפָל וּמְבַטֵּל לְעֵת־עַתָּה עַל־כָּל־פָּנִים כְּבוֹד עַצְמוֹ, וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ לִכְבוֹד עַצְמוֹ כְּלָל רַק לִכְבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲזַי הוּא יָכוֹל לְבַקֵּשׁ אֶת ה' בִּבְחִינַת "בַּקְּשׁוּ אֶת ה' כָּל עַנְוֵי הָאָרֶץ" - עַנְוֵי אֶרֶץ דַּיְקָא, כִּי כָל זְמַן שֶׁהָאָדָם רוֹדֵף אַחַר כְּבוֹד עַצְמוֹ, נִמְצָא שֶׁיֵּשׁ כָּבוֹד אַחֵר חוּץ מִכְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בֶּאֱמֶת עַל הַמִּתְגָּאֶה, שֶׁהוּא כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה, וַאֲזַי הוּא רָחוֹק עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ מִכְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ בְּיוֹתֵר בְּתַכְלִית הָרִחוּק, כִּי כָּל הָרוֹדֵף אַחַר הַכָּבוֹד - הַכָּבוֹד דִּקְדֻשָּׁה בּוֹרֵחַ מִמֶּנּוּ, כִּי עַל אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת עֲבוֹדָה זָרָה נֶאֱמַר: "וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן", וַאֲזַי נִסְתָּר וְנֶעְלָם מִמֶּנּוּ כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ בְּתַכְלִית הַהַסְתָּרָה, עַד שֶׁאֵין יְכוֹלִין אֲפִלּוּ לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ, כִּי אֵין יוֹדְעִין כְּלָל מִכְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא נִסְתָּר וְנֶעְלָם בְּתַכְלִית הַהַסְתָּרָה עַל־יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת כָּבוֹד אַחֵר, חַס וְשָׁלוֹם, כַּנַּ"ל. אֲבָל כְּשֶׁמְּבַטְּלִין כָּל מִינֵי כָּבוֹד אַחֵר וְאֵין מַשְׁגִּיחִין עַל כְּבוֹד עַצְמוֹ כְּלָל, רַק רוֹצִין בִּכְבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲזַי אַף־עַל־פִּי שֶׁעֲדַיִן הוּא רָחוֹק מְאֹד מִכְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ מֵחֲמַת שֶׁנָּפַל לְמָקוֹם שֶׁנָּפַל, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־יְדֵי שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ וּמְחַפֵּשׂ אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ, כִּי מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה בִּכְבוֹד אַחֵר רַק בִּכְבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל־כֵּן אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא מְחַפֵּשׂ אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה עֲלִיָּתוֹ וְתִקּוּנוֹ כַּנַּ"ל. וְזֶה מְרֻמָּז בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאָמְרוּ, שֶׁכָּל הָאִסּוּרִין בְּטֵלִין בְּשִׁשִּׁים חוּץ מֵחֲתִיכָה הָרְאוּיָה לְהִתְכַּבֵּד וּשְׁאָר דְּבָרִים חֲשׁוּבִים. כִּי שֹׁרֶשׁ הָעִנְיָן מַה שֶּׁיָּכוֹל הָאִסּוּר לְהִתְבַּטֵּל וּלְהִתְהַפֵּךְ לְהֶתֵּר, זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת מַאֲמָר סָתוּם הַנַּ"ל, שֶׁעַל־יְדֵי הַבַּקָּשָׁה וְהַחִפּוּשׂ אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ הַנַּ"ל זוֹכִין לַעֲלוֹת לִבְחִינַת "אַיֵּה" בְּשָׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמַּאֲמָר סָתוּם, וְשָׁם יְכוֹלִין כָּל הַיְרִידוֹת לְהִתְהַפֵּךְ לַעֲלִיּוֹת גְּדוֹלוֹת, אֲבָל צְרִיכִין עַל־ כָּל־פָּנִים לְעֵת־עַתָּה לְבַטֵּל כְּבוֹד עַצְמוֹ, שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְּעֵינָיו בִּבְחִינַת חֲתִיכָה הָרְאוּיָה לְהִתְכַּבֵּד וְדָבָר חָשׁוּב, כִּי אָז בְּחִינַת הָאִסּוּר שֶׁלּוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְבַּטֵּל, כִּי אָז אִי אֶפְשָׁר לוֹ לִזְכּוֹת בִּשְׁלֵמוּת לְהַבַּקָּשָׁה וְחִפּוּשׂ הַנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת, זֹאת הַבְּחִינָה, שֶׁהַיְרִידָה תִּתְהַפֵּךְ לַעֲלִיָּה גְדוֹלָה עַל־יְדֵי הַבַּקָּשָׁה וְחִפּוּשׂ "אַיֵּה" הַנַּ"ל, אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה בִּשְׁלֵמוּת כִּי אִם בְּכֹחַ הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיקִים וּכְשֵׁרִים אֲמִתִּיִּים, הַמְבַטְּלִים כְּבוֹד עַצְמָם לְגַמְרֵי וְעוֹסְקִים כָּל יְמֵיהֶם בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, לְגַדֵּל וּלְרוֹמֵם כְּבוֹד ה' עַל־יְדֵי כְּלַל הַבְּרִיאָה שֶׁנִּבְרָא בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁיּוֹנְקִים מֵהַמַּאֲמָר סָתוּם, שֶׁמֵּחֲמַת גֹּדֶל הַהַעְלָמָה וְהַהַסְתָּרָה שֶׁיֶּשׁ שָׁם, עַל־יְדֵי־ זֶה מִשְׁתַּלְשֵׁל מִשָּׁם יְנִיקַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַכְּפִירוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, שֶׁרוֹצִים לְהַעְלִים וּלְהַסְתִּיר לְגַמְרֵי כְּבוֹד אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְהַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים הַנַּ"ל, בְּגֹדֶל מַעֲלַת קְדֻשַּׁת עֲבוֹדָתָם זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ מִשָּׁם דַּיְקָא כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת וְכָל הַיְדִיעוֹת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ שֶׁעַל־יְדֵי כָּל הַמַּאֲמָרוֹת, שֶׁבֶּאֱמֶת נִמְשָׁכִין כֻּלָּם בְּשָׁרְשָׁן מֵהַמַּאֲמָר סָתוּם הַנַּ"ל, עַל־כֵּן הֵם יְכוֹלִין לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרָה מֵהַמַּאֲמָר סָתוּם הַנַּ"ל אֲפִלּוּ עַל כָּל הָרְחוֹקִים וְהַנּוֹפְלִים, שֶׁיִּתְעוֹרְרוּ גַּם הֵם לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ אַחַר כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ גַּם מִמְּקוֹמָם הַשָּׁפָל וְהַנָּמוּךְ, עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה עוֹלִין אַחַר כָּךְ עַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא בְּתַכְלִית הָעֲלִיָּה כַּנַּ"ל. עַיֵּן עוֹד פְּנִים, שָׁם מְבֹאָר עוֹד יוֹתֵר עִנְיָן זֶה וְעִנְיַן בִּטּוּל הָאִסּוּר בְּשִׁשִּׁים דַּיְקָא (הלכות תערובות, הלכה ב). יד. עַל־יְדֵי שֶׁיּוֹדֵעַ שִׁפְלוּתוֹ בֶּאֱמֶת וּמֵשִׂים עַצְמוֹ כֶּעָפָר מַמָּשׁ, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וְשֶׁיִּתְגַּלֶּה לוֹ אוֹר הָאֱמֶת, עַד שֶׁזּוֹכֶה עַל־יְדֵי־זֶה לְהִתְגַּבֵּר בְּחֵשֶׁק וְרָצוֹן דִּקְדֻשָּׁה, עַד שֶׁנִּשְׁבָּר עַל־יְדֵי־ זֶה כָּל הַמְּנִיעוֹת וְיִזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֶל הַקְּדֻשָּׁה וּלְהוֹצִיא כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה מִן הַכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל בִּשְׁלֵמוּת (הל' הכשר כלים, הל' ד, אות יח). טו. עֲנָוָה וֶאֱמוּנָה תְּלוּיִים זֶה בָּזֶה. כִּי גֵּאוּת הוּא בְּחִינַת כְּפִירוֹת וַעֲבוֹדָה זָרָה, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַמִּתְגָּאֶה, כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה; וּלְהֵפֶךְ, עֲנָוָה הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, שֶׁזֶּה עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. גַּם מַה שֶּׁהַצַּדִּיק הַגָּדוֹל זוֹכֶה לְהָאִיר וּלְקַשֵּׁר עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים וּלְהָאִיר לְדָרֵי מַעְלָה, שֶׁאֵינָם יוֹדְעִין כְּלָל עֲדַיִן בִּידִיעָתוֹ יִתְבָּרַךְ, בְּחִינַת 'מַה חָמִיתָ, מַה פִּשְׁפַּשְׁתָּ'; וּלְהֵפֶךְ, לְדָרֵי מַטָּה, לְהָאִיר לָהֶם כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ - כָּל זֶה זוֹכֶה הַצַּדִּיק עַל־יְדֵי גֹּדֶל עַנְוְתָנוּתוֹ, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הלכות נדרים, הלכה ד, אות יח). טז. עִקַּר הַהִתְקָרְבוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת בִּטּוּל הַגֵּאוּת וְהַכָּבוֹד, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֵׁם. כִּי צְרִיכִין לְבַטֵּל עַצְמוֹ וּכְבוֹדוֹ וּשְׁמוֹ נֶגֶד שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי עֲנָוָה גְּדוֹלָה מִכֻּלָּם. וְכֵן אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק וְהָרַב הָאֱמֶת כִּי אִם עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַטֵּל שְׁמוֹ וּכְבוֹד עַצְמוֹ בְּתַכְלִית הַבִּטּוּל, וְאָז יִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בְּשֵׁם הַצַּדִּיק, וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא נִכְלָל בְּשֵׁם ה', וְעָלָיו נֶאֱמַר: "וְהָיָה כֹּל אֲשֶׁר יִקְרָא בְּשֵׁם ה' יִמָּלֵט" (הלכות שבועות וכבוד רבו, הלכה ב, אות כ). יז. הַגֵּאוּת מֵבִיא אֶת הָאָדָם לְכָל הָרָעוֹת וְהַצָּרוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, וּמִשָּׁם עִקַּר כָּל הַנְּפִילוֹת, עַד שֶׁיְּכוֹלִין לִפֹּל כָּל־כָּךְ עַל־יְדֵי־ זֶה, עַד שֶׁיֵּצֵא מֵעוֹלָמוֹ לְגַמְרֵי, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. וּמִזֶּה הָיוּ כָּל הַנְּפִילוֹת שֶׁל הַדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים, שֶׁהָיוּ חֲכָמִים מְחֻכָּמִים בְּיוֹתֵר, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן נָפְלוּ לְתִעוּבִים כָּאֵלֶּה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֲבוֹתֵינוּ שֶׁהָיוּ בַּמָּקוֹם הַזֶּה, אֲחוֹרֵיהֶם אֶל הֵיכָל וְכוּ', וְכָל זֶה בָּאוּ רַק עַל־יְדֵי גֵּאוּת וְרוּם־לֵבָב, כִּי הָיָה לָהֶם כָּל־טוּב, וְהַיֵּצֶר הָרָע וַחֲמִימוּת הַתַּאֲווֹת מִתְגַּבֵּר בְּכָל דּוֹר, וּבְכָל עֵת שֶׁנָּפְלוּ לְמַה שֶּׁנָּפְלוּ לֹא הָיוּ יְכוֹלִין לְהִתְחַזֵּק לְקָרֵב עַצְמָן לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גַּם מִמָּקוֹם רָחוֹק כָּזֶה, כִּי לֹא הָיוּ יְכוֹלִים לִסְבֹּל הַקַּטְנוּת וְהַשִּׁפְלוּת בְּעֵינֵי עַצְמָן. כִּי בְּוַדַּאי הָרְחוֹקִים מֵחֲמַת תַּאֲווֹתֵיהֶן, כְּשֶׁבָּאִים לָשׁוּב אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ צְרִיכִין עַל־כָּל־פָּנִים לְהַכִּיר אֶת מְקוֹמָם וּלְהַרְגִּישׁ שִׁפְלוּתָם וְרִחוּקָם, רַק אַף־עַל־פִּי־ כֵן יִבְטְחוּ בְּחַסְדֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַמִּתְחַדְּשִׁים בְּכָל עֵת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה גַּם הֵם יְכוֹלִים לְהִתְקָרֵב. אֲבָל הֵם מֵחֲמַת גַּסּוּתָם לֹא הָיוּ יְכוֹלִין לְהַשְׁפִּיל עַצְמָן וּלְהַקְטִין אֶת עַצְמָן כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נָפְלוּ בְּכָל פַּעַם נְפִילָה אַחַר נְפִילָה, עַד שֶׁבָּאוּ לְתִעוּבִים כָּאֵלֶּה. וְעַל־כֵּן בְּשִׂמְחַת־בֵּית־הַשּׁוֹאֵבָה הָיוּ צְרִיכִין לְהַזְכִּיר גְּנוּתָם וְאָמְרוּ: אֲבוֹתֵינוּ וְכוּ', וְאָנוּ לְיָהּ אָנוּ מִשְׁתַּחֲוִים עַל גֹּדֶל הַחֲסָדִים וְהַיְשׁוּעוֹת שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ וְכוּ', וּלְיָהּ עֵינֵינוּ מְיַחֲלוֹת שֶׁיּוֹשִׁיעֵנוּ מֵעַתָּה, כִּי עֲדַיִן אָנוּ יוֹדְעִין רִחוּקֵנוּ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ וְעֹצֶם שִׁפְלוּת מַדְרֵגָתֵנוּ, וְאַדְּרַבָּא זֶה עִקַּר שִׂמְחָתֵנוּ, שֶׁבְּרִחוּק כָּזֶה זָכִינוּ אַף־עַל פִּי כֵן לִישׁוּעוֹת נִפְלָאוֹת כָּאֵלֶּה (הל' שלוח הקן, הל' ה, אות יב). יח. עִקַּר הַתַּכְלִית הוּא הַשִּׁפְלוּת. כִּי עִקַּר הַתַּכְלִית הוּא לְהַכִּיר הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, וְאִי אֶפְשָׁר לָדַעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַחַיִּים נִצְחִיִּים, כִּי אִם עַל־יְדֵי הַשִּׁפְלוּת, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלָדַעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ כִּי אִם כְּשֶׁזּוֹכֶה לִהְיוֹת בִּבְחִינַת אַיִן מַמָּשׁ בְּתַכְלִית הַשִּׁפְלוּת בֶּאֱמֶת (הלכות ערלה, הלכה ב, אות ג). יט. יָדוּעַ שֶׁיֵּשׁ שָׁלשׁ קְלִפּוֹת טְמֵאוֹת לְגַמְרֵי, וּקְלִפָּה רְבִיעִית הִיא נֹגַהּ, שֶׁהוּא מְעֹרָב טוֹב וָרָע. וְאֵלּוּ הָאַרְבַּע קְלִפּוֹת צָרִיךְ כָּל אָדָם לְשַׁבְּרָם וּלְבַטְּלָם, כִּי זֶה עִקַּר הַנִּסָּיוֹן וְהַבְּחִירָה שֶׁל הָאָדָם, לַעֲמֹד כְּנֶגֶד כָּל הַמִּדּוֹת רָעוֹת הַנִּמְשָׁכִין מֵאֵלּוּ הָאַרְבַּע קְלִפּוֹת הַקּוֹדְמִין לַפְּרִי, וְעַל־יְדֵי־זֶה יִזְכֶּה לַפֶּרִי. וּכְלַל כָּל הַמִּדּוֹת רָעוֹת כְּלוּלִים בְּגֵאוּת, שֶׁהוּא עֲבוֹדָה זָרָה, וְהוּא הַהֵפֶךְ מִכָּל הַתּוֹרָה שֶׁעִקָּרָהּ עֲנָוָה בְּחִינַת אַיִן. כִּי כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה הוּא לְבַטֵּל עַצְמוֹ בְּתַכְלִית הַבִּטּוּל, עַד שֶׁיִּהְיֶה נִכְלָל בְּאֵין־סוֹף, וְגֵאוּת הוּא הַהֵפֶךְ מַמָּשׁ מִזֶּה, כִּי גֵּאוּת כָּלוּל מִכָּל הָאַרְבַּע קְלִפּוֹת הַנַּ"ל שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבְּרָם עַל־ יְדֵי אַרְבַּע בְּחִינוֹת שִׁפְלוּת, הַיְנוּ, שֶׁיִּהְיֶה שָׁפָל נֶגֶד גְּדוֹלִים, וּבֵינוֹנִים, וּקְטַנִּים, וְעוֹד צָרִיךְ לְהַקְטִין וּלְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ, עַד שֶׁיִּהְיֶה שָׁפָל בְּעֵינָיו לְמַטָּה מִמַּדְרֵגַת עַצְמוֹ וְיַחֲזִיק אֶת עַצְמוֹ לְמַטָּה מִמַּדְרֵגָתוֹ, בִּבְחִינַת "שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו", וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְשַׁבֵּר כָּל הָאַרְבַּע קְלִפּוֹת הַנַּ"ל, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶהוּ בְּחִינַת תִּקּוּן עֵץ־הַדַּעַת, שֶׁהָיָה רַק עַל־יְדֵי גֵּאוּת שֶׁהִכְנִיס בָּהֶם הַ
The matter of difficulty in childbirth and the seventy lighter verses [ayin kalin] that must be cried out before birth. Cross-reference entry — see "Mamon U'Farnasah" [Money and Livelihood], Ois 212.
שׁוּב אֵינוֹ רוֹצֶה כְּלָל, חַס וְשָׁלוֹם, וּמְבַקֵּשׁ תּוֹאֲנָה לִפְרשׁ, חַס וְשָׁלוֹם, מֵאַחֲרֵי הַמָּקוֹם לְגַמְרֵי. אֲבָל מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו הָאֲמִתִּיִּים בֶּאֱמֶת, אֲזַי הוּא מְרֻצֶּה לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם בְּכָל מַה שֶּׁיּוּכַל, אֲפִלּוּ אִם, חַס וְשָׁלוֹם, לֹא יִזְכֶּה לְשׁוּם מַעֲלָה, רַק שֶׁיֵּקַל מֵעָלָיו מְעַט עָנְשֵׁי הַגֵּיהִנּוֹם וְכוּ', אוֹ שֶׁיִּזְכֶּה לְאֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה בְּעָלְמָא, וְעַל־יְדֵי כָּל הַיְרִידוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, הוּא בָּא לְשִׁפְלוּת אֲמִתִּי, וְאָז זוֹכֶה לְשִׂמְחָה גְדוֹלָה וּמִתְקָרֵב יוֹתֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת 'יְרִידָה - תַּכְלִית הָעֲלִיָּה', כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹכֵן אֶת דַּכָּא, כִּי בֶּאֱמֶת יֵשׁ חֲסָדִים כָּאֵלֶּה אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁיּוּכַל לְהִתְהַפֵּךְ הַכֹּל לִזְכוּת וּלְטוֹבָה, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַנִּיחַ הָאָדָם לְהַפִּיל אֶת עַצְמוֹ, רַק יְצַפֶּה וִיקַוֶּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּקִוּוּי אַחַר קִוּוּי, עַד שֶׁיָּשׁוּב אֶל ה' וִירַחֲמֵהוּ, כִּי עִם ה' הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת, רַק שֶׁצְּרִיכִין לְקַוּוֹת וּלְצַפּוֹת בְּקִוּוּי אַחַר קִוּוּי עַד יַשְׁקִיף וְיֵרֶא ה' מִשָּׁמָיִם (הל' פסח, הל' ט, אות ט; עיין התחזקות אות נ). י. כָּל הַתַּאֲווֹת וְהַבִּלְבּוּלִים הֵם מִבְּחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן מְדַמִּין אֶת עַצְמָן לְכֹחַ הַמּוֹשֵׁךְ, כִּי הָאָדָם נִמְשָׁךְ בְּטִבְעוֹ אַחֲרֵיהֶם; אֲבָל הָאֱמֶת יוֹדֵעַ כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁאֵין זֶה כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ הָאֲמִתִּי, כִּי הָעִקָּר צָרִיךְ הָאָדָם לִהְיוֹת נִמְשָׁךְ אַחַר הַקְּדֻשָּׁה וְהָאֱמֶת, שֶׁהוּא אַחַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וְצַדִּיקָיו הָאֲמִתִּיִּים; רַק מֵרֹב גַּשְׁמִיּוּת הָאָדָם וּמֵרִבּוּי הָעֲו?ֹנוֹת נִתְהַפֵּךְ הַדָּבָר אֶצְלוֹ, עַד שֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר הַתַּאֲווֹת וְהַמְּנִיעוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים כְּאִלּוּ יֵשׁ לָהֶם כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, חַס וְשָׁלוֹם, אֲשֶׁר בֶּאֱמֶת הֵם רַק מִבְּחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, שֶׁהוּא רַק לְפִי שָׁעָה קַלָּה. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ הָאדָם אֵיךְ שֶׁהוּא, שֶׁיִּתְגַּבֵּר עַל־כָּל־פָּנִים בִּרְצוֹנוֹת טוֹבִים לִמְשֹׁךְ עַצְמוֹ לְשָׁרְשׁוֹ, לְשֹׁרֶשׁ חַיּוּתוֹ וּמְקוֹר קְדֻשָּׁתוֹ, וְאָז בְּוַדַּאי יִתְגַּלֶּה לוֹ הָאֱמֶת וְיֵדַע הֵיכָן כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ הָאֲמִתִּי דִּקְדֻשָּׁה. וְהָעִקָּר הוּא שִׁפְלוּת, שֶׁכְּשֶׁרוֹאֶה הָאָדָם שֶׁהַתַּאֲווֹת וְהַבִּלְבּוּלִים מִתְגַּבְּרִים עָלָיו, רָאוּי לוֹ שֶׁעַל־ כָּל־פָּנִים לֹא יִרְצֶה בְּכָבוֹד וְיֵדַע שִׁפְלוּתוֹ בֶּאֱמֶת, וְיָשִׂים עַצְמוֹ כֶּעָפָר וִיבַטֵּל כְּבוֹדוֹ נֶגֶד כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַכֹּל, וְשָׁם עִקַּר שֹׁרֶשׁ כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ דִּקְדֻשָּׁה, כִּי עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ דִּקְדֻשָּׁה עַל כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ הוּא עַל־יְדֵי בִּטּוּל הַגֵּאוּת וְהַכָּבוֹד בִּבְחִינַת "וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה", כִּי הֶעָפָר יֶשׁ לוֹ כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּלֶּה כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ כַּנַּ"ל (הלכות יום טוב, הלכה ה, אות יא). יא. עִקַּר הַנְּפִילָה שֶׁל כָּל אֶחָד הוּא עַל־יְדֵי גַּדְלוּת, שֶׁשָּׁם עִקַּר כָּל הַנְּפִילוֹת. כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם נְפִילָה בָּעוֹלָם כְּלָל, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם, כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ. אַךְ כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ גַּדְלוּת, אָז אֵין אֲנִי וָהוּא יְכוֹלִין לָדוּר וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְזֶה עִקַּר כָּל הַנְּפִילוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן (הל' שחיטה ה"ג, אות ג). יב. עִקַּר בִּטּוּל הַשֶּׁקֶר וְהִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת הוּא עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַטֵּל עַצְמוֹ מִכֹּל וָכֹל, עַד שֶׁהוּא בִּבְחִינַת עָפָר מַמָּשׁ, בְּחִינַת "וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה" (הל' סימני בהמה וחיה, הל' ד, אות כח; ע' אמת אות טו). יג. יֵשׁ מְקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים מְאֹד מִכְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר: "וּכְבוֹדֵי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן", וּכְשֶׁנּוֹפֵל הָאָדָם לְשָׁם, חַס וְשָׁלוֹם, וְרוֹאֶה שֶׁהוּא רָחוֹק מְאֹד מִכְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, וְשׁוֹאֵל וּמְחַפֵּשׂ וּמְבַקֵּשׁ גַּם מִשָּׁם אַחַר כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ", אֲזַי זֶה עִקַּר תְּשׁוּבָתוֹ וְיָכוֹל לַעֲלוֹת עַל־יְדֵי־זֶה בְּתַכְלִית הָעֲלִיָּה, כִּי בְּחִינַת "אַיֵּה" הַנַּ"ל הוא בְּחִינַת הַמַּאֲמָר סָתוּם, שֶׁמִּמֶּנּוּ יוֹנְקִים כָּל הָעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, שֶׁהָיָה בִּשְׁבִיל הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, כַּמְבֹאָר כָּל עִנְיָן זֶה בִּדְבָרֵינוּ כַּמָּה פְּעָמִים. אַךְ אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת בִּשְׁלֵמוּת לִבְחִינַת הַבַּקָּשָׁה וְהַחִפּוּשׂ הַנַּ"ל עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַל־יְדֵי־זֶה בְּתַכְלִית הָעֲלִיָּה כַּנַּ"ל, כִּי אִם כְּשֶׁהוּא עָנָו וְשָׁפָל וּמְבַטֵּל לְעֵת־עַתָּה עַל־כָּל־פָּנִים כְּבוֹד עַצְמוֹ, וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ לִכְבוֹד עַצְמוֹ כְּלָל רַק לִכְבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲזַי הוּא יָכוֹל לְבַקֵּשׁ אֶת ה' בִּבְחִינַת "בַּקְּשׁוּ אֶת ה' כָּל עַנְוֵי הָאָרֶץ" - עַנְוֵי אֶרֶץ דַּיְקָא, כִּי כָל זְמַן שֶׁהָאָדָם רוֹדֵף אַחַר כְּבוֹד עַצְמוֹ, נִמְצָא שֶׁיֵּשׁ כָּבוֹד אַחֵר חוּץ מִכְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בֶּאֱמֶת עַל הַמִּתְגָּאֶה, שֶׁהוּא כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה, וַאֲזַי הוּא רָחוֹק עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ מִכְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ בְּיוֹתֵר בְּתַכְלִית הָרִחוּק, כִּי כָּל הָרוֹדֵף אַחַר הַכָּבוֹד - הַכָּבוֹד דִּקְדֻשָּׁה בּוֹרֵחַ מִמֶּנּוּ, כִּי עַל אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת עֲבוֹדָה זָרָה נֶאֱמַר: "וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן", וַאֲזַי נִסְתָּר וְנֶעְלָם מִמֶּנּוּ כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ בְּתַכְלִית הַהַסְתָּרָה, עַד שֶׁאֵין יְכוֹלִין אֲפִלּוּ לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ, כִּי אֵין יוֹדְעִין כְּלָל מִכְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא נִסְתָּר וְנֶעְלָם בְּתַכְלִית הַהַסְתָּרָה עַל־יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת כָּבוֹד אַחֵר, חַס וְשָׁלוֹם, כַּנַּ"ל. אֲבָל כְּשֶׁמְּבַטְּלִין כָּל מִינֵי כָּבוֹד אַחֵר וְאֵין מַשְׁגִּיחִין עַל כְּבוֹד עַצְמוֹ כְּלָל, רַק רוֹצִין בִּכְבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲזַי אַף־עַל־פִּי שֶׁעֲדַיִן הוּא רָחוֹק מְאֹד מִכְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ מֵחֲמַת שֶׁנָּפַל לְמָקוֹם שֶׁנָּפַל, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־יְדֵי שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ וּמְחַפֵּשׂ אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ, כִּי מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה בִּכְבוֹד אַחֵר רַק בִּכְבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל־כֵּן אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה מְאֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא מְחַפֵּשׂ אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה עֲלִיָּתוֹ וְתִקּוּנוֹ כַּנַּ"ל. וְזֶה מְרֻמָּז בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאָמְרוּ, שֶׁכָּל הָאִסּוּרִין בְּטֵלִין בְּשִׁשִּׁים חוּץ מֵחֲתִיכָה הָרְאוּיָה לְהִתְכַּבֵּד וּשְׁאָר דְּבָרִים חֲשׁוּבִים. כִּי שֹׁרֶשׁ הָעִנְיָן מַה שֶּׁיָּכוֹל הָאִסּוּר לְהִתְבַּטֵּל וּלְהִתְהַפֵּךְ לְהֶתֵּר, זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת מַאֲמָר סָתוּם הַנַּ"ל, שֶׁעַל־יְדֵי הַבַּקָּשָׁה וְהַחִפּוּשׂ אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ הַנַּ"ל זוֹכִין לַעֲלוֹת לִבְחִינַת "אַיֵּה" בְּשָׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמַּאֲמָר סָתוּם, וְשָׁם יְכוֹלִין כָּל הַיְרִידוֹת לְהִתְהַפֵּךְ לַעֲלִיּוֹת גְּדוֹלוֹת, אֲבָל צְרִיכִין עַל־ כָּל־פָּנִים לְעֵת־עַתָּה לְבַטֵּל כְּבוֹד עַצְמוֹ, שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְּעֵינָיו בִּבְחִינַת חֲתִיכָה הָרְאוּיָה לְהִתְכַּבֵּד וְדָבָר חָשׁוּב, כִּי אָז בְּחִינַת הָאִסּוּר שֶׁלּוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְבַּטֵּל, כִּי אָז אִי אֶפְשָׁר לוֹ לִזְכּוֹת בִּשְׁלֵמוּת לְהַבַּקָּשָׁה וְחִפּוּשׂ הַנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת, זֹאת הַבְּחִינָה, שֶׁהַיְרִידָה תִּתְהַפֵּךְ לַעֲלִיָּה גְדוֹלָה עַל־יְדֵי הַבַּקָּשָׁה וְחִפּוּשׂ "אַיֵּה" הַנַּ"ל, אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה בִּשְׁלֵמוּת כִּי אִם בְּכֹחַ הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיקִים וּכְשֵׁרִים אֲמִתִּיִּים, הַמְבַטְּלִים כְּבוֹד עַצְמָם לְגַמְרֵי וְעוֹסְקִים כָּל יְמֵיהֶם בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדַת־הַשֵּׁם, לְגַדֵּל וּלְרוֹמֵם כְּבוֹד ה' עַל־יְדֵי כְּלַל הַבְּרִיאָה שֶׁנִּבְרָא בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁיּוֹנְקִים מֵהַמַּאֲמָר סָתוּם, שֶׁמֵּחֲמַת גֹּדֶל הַהַעְלָמָה וְהַהַסְתָּרָה שֶׁיֶּשׁ שָׁם, עַל־יְדֵי־ זֶה מִשְׁתַּלְשֵׁל מִשָּׁם יְנִיקַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַכְּפִירוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, שֶׁרוֹצִים לְהַעְלִים וּלְהַסְתִּיר לְגַמְרֵי כְּבוֹד אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְהַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים הַנַּ"ל, בְּגֹדֶל מַעֲלַת קְדֻשַּׁת עֲבוֹדָתָם זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ מִשָּׁם דַּיְקָא כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת וְכָל הַיְדִיעוֹת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ שֶׁעַל־יְדֵי כָּל הַמַּאֲמָרוֹת, שֶׁבֶּאֱמֶת נִמְשָׁכִין כֻּלָּם בְּשָׁרְשָׁן מֵהַמַּאֲמָר סָתוּם הַנַּ"ל, עַל־כֵּן הֵם יְכוֹלִין לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרָה מֵהַמַּאֲמָר סָתוּם הַנַּ"ל אֲפִלּוּ עַל כָּל הָרְחוֹקִים וְהַנּוֹפְלִים, שֶׁיִּתְעוֹרְרוּ גַּם הֵם לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ אַחַר כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ גַּם מִמְּקוֹמָם הַשָּׁפָל וְהַנָּמוּךְ, עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה עוֹלִין אַחַר כָּךְ עַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא בְּתַכְלִית הָעֲלִיָּה כַּנַּ"ל. עַיֵּן עוֹד פְּנִים, שָׁם מְבֹאָר עוֹד יוֹתֵר עִנְיָן זֶה וְעִנְיַן בִּטּוּל הָאִסּוּר בְּשִׁשִּׁים דַּיְקָא (הלכות תערובות, הלכה ב). יד. עַל־יְדֵי שֶׁיּוֹדֵעַ שִׁפְלוּתוֹ בֶּאֱמֶת וּמֵשִׂים עַצְמוֹ כֶּעָפָר מַמָּשׁ, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וְשֶׁיִּתְגַּלֶּה לוֹ אוֹר הָאֱמֶת, עַד שֶׁזּוֹכֶה עַל־יְדֵי־זֶה לְהִתְגַּבֵּר בְּחֵשֶׁק וְרָצוֹן דִּקְדֻשָּׁה, עַד שֶׁנִּשְׁבָּר עַל־יְדֵי־ זֶה כָּל הַמְּנִיעוֹת וְיִזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֶל הַקְּדֻשָּׁה וּלְהוֹצִיא כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה מִן הַכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל בִּשְׁלֵמוּת (הל' הכשר כלים, הל' ד, אות יח). טו. עֲנָוָה וֶאֱמוּנָה תְּלוּיִים זֶה בָּזֶה. כִּי גֵּאוּת הוּא בְּחִינַת כְּפִירוֹת וַעֲבוֹדָה זָרָה, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַמִּתְגָּאֶה, כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה; וּלְהֵפֶךְ, עֲנָוָה הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת עָלְמָא תַתָּאָה בְּעָלְמָא עִלָּאָה, שֶׁזֶּה עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. גַּם מַה שֶּׁהַצַּדִּיק הַגָּדוֹל זוֹכֶה לְהָאִיר וּלְקַשֵּׁר עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים וּלְהָאִיר לְדָרֵי מַעְלָה, שֶׁאֵינָם יוֹדְעִין כְּלָל עֲדַיִן בִּידִיעָתוֹ יִתְבָּרַךְ, בְּחִינַת 'מַה חָמִיתָ, מַה פִּשְׁפַּשְׁתָּ'; וּלְהֵפֶךְ, לְדָרֵי מַטָּה, לְהָאִיר לָהֶם כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ - כָּל זֶה זוֹכֶה הַצַּדִּיק עַל־יְדֵי גֹּדֶל עַנְוְתָנוּתוֹ, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הלכות נדרים, הלכה ד, אות יח). טז. עִקַּר הַהִתְקָרְבוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת בִּטּוּל הַגֵּאוּת וְהַכָּבוֹד, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֵׁם. כִּי צְרִיכִין לְבַטֵּל עַצְמוֹ וּכְבוֹדוֹ וּשְׁמוֹ נֶגֶד שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי עֲנָוָה גְּדוֹלָה מִכֻּלָּם. וְכֵן אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק וְהָרַב הָאֱמֶת כִּי אִם עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַטֵּל שְׁמוֹ וּכְבוֹד עַצְמוֹ בְּתַכְלִית הַבִּטּוּל, וְאָז יִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בְּשֵׁם הַצַּדִּיק, וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא נִכְלָל בְּשֵׁם ה', וְעָלָיו נֶאֱמַר: "וְהָיָה כֹּל אֲשֶׁר יִקְרָא בְּשֵׁם ה' יִמָּלֵט" (הלכות שבועות וכבוד רבו, הלכה ב, אות כ). יז. הַגֵּאוּת מֵבִיא אֶת הָאָדָם לְכָל הָרָעוֹת וְהַצָּרוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, וּמִשָּׁם עִקַּר כָּל הַנְּפִילוֹת, עַד שֶׁיְּכוֹלִין לִפֹּל כָּל־כָּךְ עַל־יְדֵי־ זֶה, עַד שֶׁיֵּצֵא מֵעוֹלָמוֹ לְגַמְרֵי, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. וּמִזֶּה הָיוּ כָּל הַנְּפִילוֹת שֶׁל הַדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים, שֶׁהָיוּ חֲכָמִים מְחֻכָּמִים בְּיוֹתֵר, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן נָפְלוּ לְתִעוּבִים כָּאֵלֶּה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֲבוֹתֵינוּ שֶׁהָיוּ בַּמָּקוֹם הַזֶּה, אֲחוֹרֵיהֶם אֶל הֵיכָל וְכוּ', וְכָל זֶה בָּאוּ רַק עַל־יְדֵי גֵּאוּת וְרוּם־לֵבָב, כִּי הָיָה לָהֶם כָּל־טוּב, וְהַיֵּצֶר הָרָע וַחֲמִימוּת הַתַּאֲווֹת מִתְגַּבֵּר בְּכָל דּוֹר, וּבְכָל עֵת שֶׁנָּפְלוּ לְמַה שֶּׁנָּפְלוּ לֹא הָיוּ יְכוֹלִין לְהִתְחַזֵּק לְקָרֵב עַצְמָן לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גַּם מִמָּקוֹם רָחוֹק כָּזֶה, כִּי לֹא הָיוּ יְכוֹלִים לִסְבֹּל הַקַּטְנוּת וְהַשִּׁפְלוּת בְּעֵינֵי עַצְמָן. כִּי בְּוַדַּאי הָרְחוֹקִים מֵחֲמַת תַּאֲווֹתֵיהֶן, כְּשֶׁבָּאִים לָשׁוּב אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ צְרִיכִין עַל־כָּל־פָּנִים לְהַכִּיר אֶת מְקוֹמָם וּלְהַרְגִּישׁ שִׁפְלוּתָם וְרִחוּקָם, רַק אַף־עַל־פִּי־ כֵן יִבְטְחוּ בְּחַסְדֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַמִּתְחַדְּשִׁים בְּכָל עֵת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה גַּם הֵם יְכוֹלִים לְהִתְקָרֵב. אֲבָל הֵם מֵחֲמַת גַּסּוּתָם לֹא הָיוּ יְכוֹלִין לְהַשְׁפִּיל עַצְמָן וּלְהַקְטִין אֶת עַצְמָן כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נָפְלוּ בְּכָל פַּעַם נְפִילָה אַחַר נְפִילָה, עַד שֶׁבָּאוּ לְתִעוּבִים כָּאֵלֶּה. וְעַל־כֵּן בְּשִׂמְחַת־בֵּית־הַשּׁוֹאֵבָה הָיוּ צְרִיכִין לְהַזְכִּיר גְּנוּתָם וְאָמְרוּ: אֲבוֹתֵינוּ וְכוּ', וְאָנוּ לְיָהּ אָנוּ מִשְׁתַּחֲוִים עַל גֹּדֶל הַחֲסָדִים וְהַיְשׁוּעוֹת שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ וְכוּ', וּלְיָהּ עֵינֵינוּ מְיַחֲלוֹת שֶׁיּוֹשִׁיעֵנוּ מֵעַתָּה, כִּי עֲדַיִן אָנוּ יוֹדְעִין רִחוּקֵנוּ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ וְעֹצֶם שִׁפְלוּת מַדְרֵגָתֵנוּ, וְאַדְּרַבָּא זֶה עִקַּר שִׂמְחָתֵנוּ, שֶׁבְּרִחוּק כָּזֶה זָכִינוּ אַף־עַל פִּי כֵן לִישׁוּעוֹת נִפְלָאוֹת כָּאֵלֶּה (הל' שלוח הקן, הל' ה, אות יב). יח. עִקַּר הַתַּכְלִית הוּא הַשִּׁפְלוּת. כִּי עִקַּר הַתַּכְלִית הוּא לְהַכִּיר הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, וְאִי אֶפְשָׁר לָדַעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַחַיִּים נִצְחִיִּים, כִּי אִם עַל־יְדֵי הַשִּׁפְלוּת, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ וְלָדַעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ כִּי אִם כְּשֶׁזּוֹכֶה לִהְיוֹת בִּבְחִינַת אַיִן מַמָּשׁ בְּתַכְלִית הַשִּׁפְלוּת בֶּאֱמֶת (הלכות ערלה, הלכה ב, אות ג). יט. יָדוּעַ שֶׁיֵּשׁ שָׁלשׁ קְלִפּוֹת טְמֵאוֹת לְגַמְרֵי, וּקְלִפָּה רְבִיעִית הִיא נֹגַהּ, שֶׁהוּא מְעֹרָב טוֹב וָרָע. וְאֵלּוּ הָאַרְבַּע קְלִפּוֹת צָרִיךְ כָּל אָדָם לְשַׁבְּרָם וּלְבַטְּלָם, כִּי זֶה עִקַּר הַנִּסָּיוֹן וְהַבְּחִירָה שֶׁל הָאָדָם, לַעֲמֹד כְּנֶגֶד כָּל הַמִּדּוֹת רָעוֹת הַנִּמְשָׁכִין מֵאֵלּוּ הָאַרְבַּע קְלִפּוֹת הַקּוֹדְמִין לַפְּרִי, וְעַל־יְדֵי־זֶה יִזְכֶּה לַפֶּרִי. וּכְלַל כָּל הַמִּדּוֹת רָעוֹת כְּלוּלִים בְּגֵאוּת, שֶׁהוּא עֲבוֹדָה זָרָה, וְהוּא הַהֵפֶךְ מִכָּל הַתּוֹרָה שֶׁעִקָּרָהּ עֲנָוָה בְּחִינַת אַיִן. כִּי כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה הוּא לְבַטֵּל עַצְמוֹ בְּתַכְלִית הַבִּטּוּל, עַד שֶׁיִּהְיֶה נִכְלָל בְּאֵין־סוֹף, וְגֵאוּת הוּא הַהֵפֶךְ מַמָּשׁ מִזֶּה, כִּי גֵּאוּת כָּלוּל מִכָּל הָאַרְבַּע קְלִפּוֹת הַנַּ"ל שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבְּרָם עַל־ יְדֵי אַרְבַּע בְּחִינוֹת שִׁפְלוּת, הַיְנוּ, שֶׁיִּהְיֶה שָׁפָל נֶגֶד גְּדוֹלִים, וּבֵינוֹנִים, וּקְטַנִּים, וְעוֹד צָרִיךְ לְהַקְטִין וּלְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ, עַד שֶׁיִּהְיֶה שָׁפָל בְּעֵינָיו לְמַטָּה מִמַּדְרֵגַת עַצְמוֹ וְיַחֲזִיק אֶת עַצְמוֹ לְמַטָּה מִמַּדְרֵגָתוֹ, בִּבְחִינַת "שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו", וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְשַׁבֵּר כָּל הָאַרְבַּע קְלִפּוֹת הַנַּ"ל, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶהוּ בְּחִינַת תִּקּוּן עֵץ־הַדַּעַת, שֶׁהָיָה רַק עַל־יְדֵי גֵּאוּת שֶׁהִכְנִיס בָּהֶם הַ
This compact three-entry chapter draws a striking connection between the physical difficulty of birth and the spiritual battle that surrounds every new soul entering the world. Each Jewish soul brings a new revelation of G-d's presence — and the husk of Amalek, whose essence is denial and doubt, specifically attempts to obstruct that birth. Prayer and faith are the antidotes, and Psalm 100 in particular — with its declaration that Hashem is G-d and its evocation of faith flowing through the generations — is the traditional segulah for easing labor. Entry 3 extends this teaching to medicine generally: healing and suffering both flow from the same divine source — the Yad HaChazakah — and therefore true healing often requires passing through bitterness first.
Loading comments…