More

🙏
Reader Otzar HaYirah צִיצִית
A A
צִיצִית

Tzitzis

אוצר היראה - Otzar HaYirah

1

כָּל הַדְּרָכִים וְהַנְּתִיבוֹת שֶׁיֵּשׁ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, מֵעִיר לְעִיר וּמִכְּפָר לִכְפָר וּמִמְּדִינָה לִמְדִינָה בַּיַּבָּשָׁה וּבַיָּם, וְכֵן מֵעוֹלָם לְעוֹלָם, מִן הָאָרֶץ לַשָּׁמַיִם וּמִן הַשָּׁמַיִם לִשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם וְכוּ', הַכּל הוּא בְּחִינַת חִבּוּר וְהִתְאַחְדוּת פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה שֶׁנִּתְאַחֲדִין יַחַד זֶה בָּזֶה וְזֶה בָּזֶה, וְנִתְאַחֲדִין וְחָיִים וְנִשְׁפָּעִים זֶה מִזֶּה. וְכָל הַהוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ בִּשְׁבִיל מַשָּׂא־וּמַתָּן וְכַיּוֹצֵא, צָרִיךְ לְכַוֵּן הָעִקָּר בִּשְׁבִיל הַתַּכְלִית שֶׁהוּא לְהִכָּלֵל הַכֹּל בְּאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְרַק זֶה נִקְרָא בְּשֵׁם דֶּרֶךְ. וְכָל מִי שֶׁהוֹלֵךְ בְּאֵיזֶה דֶרֶךְ בְּגַשְׁמִיּוּת אוֹ בְּרוּחָנִיּוּת שֶׁלֹּא בִּשְׁבִיל כַּוָּנָה זוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי אַף־עַל־פִּי שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁהוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר לַמָּקוֹם שֶׁצָּרִיךְ, אַף־ עַל־פִּי־כֵן אֵין תּוֹעֶה בַּדֶּרֶךְ יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, מֵאַחַר שֶׁתּוֹעֶה מִדֶּרֶךְ הַשְׂכֵּל וְהוֹלֵךְ לְמֶרְחַקִּים לִסְחוֹרָה, וְאֵינוֹ מְכַוֵּן בִּשְׁבִיל הַתַּכְלִית, בִּשְׁבִיל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ - בְּוַדַּאי אֵין דֶּרֶךְ עֲקֻמָּה מִזּוֹ, וְזֶה מִקְרֵי דֶּרֶךְ חַטָּאִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְזֶה בְּחִינַת "וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים תֹּאבֵד", כִּי דַרְכָּם אֲבוּדָה לְגַמְרֵי וְאֵינוֹ נִקְרָא בְּשֵׁם דֶּרֶךְ כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁאַחֲרִיתָהּ דַּרְכֵי מָוֶת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. הַכְּלָל, כִּי עִקַּר הַדֶּרֶךְ שֶׁנִּקְרָא בְּשֵׁם דֶּרֶךְ הוּא הַדֶּרֶךְ שֶׁל צַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים, שֶׁכָּל כַּוָּנָתָם בִּשְׁבִיל הַתַּכְלִית לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל (הלכות תפלה, הלכה ד, אות כ).

1

Every person of Israel in the innermost depth of their soul yearns and burns greatly for Hashem Yisborach — because in their innermost being they constantly gaze toward the purpose [tachlis] which is the light of Ein Sof — the source of their root — and they wish to cleave and be included there. But since this state is in the aspect of ratzo v'shov [running and returning] — when it is in the aspect of returning [shov] the vessels of the mochin — which are in the aspect of garments — cannot receive the light of the radiance from there. And then mostly the light of the trace-impression [reshimah] of total nullification is forgotten. And through the mitzvah of tzitzis one rectifies the garments — which are the vessels of the mochin — so that they can receive the light of the radiance of the trace-impression from the nullification — from which comes the root of all Torah. And this is the aspect of: "and you shall see it" — said essentially about the tekheles [blue thread] of the tzitzis — for one must see and gaze greatly toward the purpose [tachlis] which is the aspect of tekheles. And this is: "and you shall not follow after your hearts and after your eyes" — closing one's eyes from the sight of this world entirely and directing one's vision and gaze only toward the tachlis alone. "That you may remember and fulfill all My commandments" — for through the mitzvah of tzitzis one merits to remember well the light of the aforementioned trace-impression — from which the totality of Torah and mitzvos is drawn.

2

עַל־יְדֵי בִּרְכַּת כֹּהֲנִים נִתְתַּקֵּן הַדֶּרֶךְ מִכָּל צַעַר וְיִסּוּרִין שֶׁיֵּשׁ לְאָדָם בַּדְּרָכִים. וְעַל־ כֵּן נוֹהֲגִין לְבָרֵךְ אֶת הַיּוֹצֵא לַדֶּרֶךְ עִם בִּרְכַּת כֹּהֲנִים (הל' נשיאת כפים הלכה ג, אות ד).

2

Tzitzis is a great protection from the husks and the Sitra Achara — because within them is bound the aforementioned holy light of the trace-impression.

3

יֵשׁ תּוֹרוֹת הַנְּפוּלוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֲוִירָא דְעָלְמָא (עַיֵּן פְּנִים). רַק מֵחֲמַת שֶׁגַּם בָּהֶם יֵשׁ טוֹב הַגָּנוּז בָּהֶם, הַיְנוּ נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה מִתּוֹרַת אֱמֶת, וּצְרִיכִין לְבָרֵר הַטּוֹב שֶׁבָּהֶם וּלְהַעֲלוֹתוֹ אֶל הַקְּדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת "רִמּוֹן מָצָא - תּוֹכוֹ אָכַל, קְלִפָּתוֹ זָרַק". וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַטִּלְטוּלִים שֶׁל בְּנֵי־אָדָם, שֶׁמֻּכְרָחִין לֵילֵךְ בַּדֶּרֶךְ וְלִהְיוֹת נָע וָנָד וּמְטֻלְטָל חוּץ לְבֵיתוֹ. כִּי כְּשֶׁאָדָם נָע וָנָד בַּדֶּרֶךְ, הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא בַּאֲוִירָא דְעָלְמָא, כִּי הוּא חוּץ לְבֵיתוֹ הַקָּבוּעַ; וּכְשֶׁזוֹכֶה, אָז הוּא מְבָרֵר עַל־יְדֵי־זֶה אֶת הַטּוֹב הַגָּנוּז בְּהַתּוֹרוֹת הַנְּפוּלוֹת הַנַּ"ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֲוִירָא דְעָלְמָא, וּבוֹנֶה מֵהֶם בִּנְיָנִים דִּקְדֻשָּׁה. וְזֶה סוֹד הֲלִיכַת יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר עִם הַמִּשְׁכָּן וְהָאָרוֹן וְהַלּוּחוֹת, וְשָׁם נִצְטַוּוּ כָּל מִצְו?ֹת הַתּוֹרָה. וְעַל־כֵּן נִכְתְּבוּ הַמַּסָּעוֹת שֶׁלָּהֶם בַּתּוֹרָה, כִּי מִכָּל הַמַּסָּעוֹת שֶׁלָּהֶם נַעֲשָׂה תּוֹרָה. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת הַכְנָסַת אוֹרְחִים תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים לְתוֹךְ בֵּיתוֹ, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הָאוֹרֵחַ תַּלְמִיד־ חָכָם, כְּשֶׁהוּא בַּדֶּרֶךְ הוּא רַק בִּשְׁבִיל לְבָרֵר הַתּוֹרוֹת הַנְּפוּלוֹת, וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁנִּכְנָס לְבַיִת וּמוֹצֵא מְקוֹם מְנוּחָה, אָז הוּא בּוֹנֶה בִּשְׁלֵמוּת בִּנְיָנִים נִפְלָאִים מֵהַטּוֹב שֶׁבַּתּוֹרוֹת הַנְּפוּלוֹת שֶׁלָּקַט וּבֵרֵר בְּדַרְכּוֹ, וּנְסִיעָתוֹ מַמָּשׁ כְּמוֹ נְסִיעַת הָאָרוֹן, כִּי כָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ הַצַּדִּיק, הוֹלֶכֶת עִמּוֹ הַשְּׁכִינָה וְהַתּוֹרָה, כִּי רַק בִּשְׁבִיל זֶה מְכַתֵּת רַגְלָיו בִּנְסִיעָתוֹ, בִּשְׁבִיל לְהַשְׁלִים הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי שֶׁמְּבָרֵר וּמַעֲלֶה הַטּוֹב שֶׁבַּתּוֹרוֹת הַנְּפוּלוֹת. וְעַל־כֵּן זֶה שֶׁמַּכְנִיס הָאוֹרֵחַ הַזֶּה לְתוֹךְ בֵּיתוֹ, הוּא נוֹתֵן מְקוֹם מְנוּחָה מַמָּשׁ לְהַשְּׁכִינָה וּלְהַצַּדִּיק, וּלְהַטּוֹב שֶׁבַּתּוֹרוֹת הַנְּפוּלוֹת שֶׁנִּתְבָּרְרוּ עַל יָדוֹ, וְעַל כֵּן עַל יְדֵי הַכְנָסַת אוֹרְחִים תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הוּא מְתַקֵּן וּמַעֲלֶה הַתּוֹרוֹת הַנְּפוּלוֹת הַנַּ"ל (הלכות ברהמ"ז הלכה ה, אות ה ו; ועיין ג"כ בהלכות שותפים הלכה ב, אות ז).

3

Tzitzis are in the aspect of the rectification of the bris — the general rectification — for through them one raises the mochin and draws the whiteness to rectify the flaws of all sins. And through this the garments are rectified and become in the aspect of white garments. And therefore there are in them thirty-nine windings corresponding to the dew of lights [tal oiros] which one merits through guarding the bris — and twelve finger-breadths of length corresponding to the twelve tribes into which one's soul is included through the general rectification. And through this one merits to speak words that are received and heard. And therefore the essential rectification of prayer — that it be received — is through wrapping in a tallis of tzitzis.

4

עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה הוּא בָּאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֶּה שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת, וְשָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יָדוֹ עִקַּר כֹּחַ הַנִּסָּיוֹן וְהַבְּחִירָה שֶׁל הָאָדָם. כִּי כֹּחַ הַמְדַמֶּה הוּא בְּחִינַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, בְּחִינַת נֹגַהּ, בְּחִינַת מַתְקְלָא; וְכָל עִקַּר הַנְּפִילוֹת וְהַיְרִידוֹת שֶׁל הָרְחוֹקִים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הַכֹּל עַל־יְדֵי בִּלְבּוּל הַמְדַמֶּה. וְכֵן לְהֵפֶךְ, עַל־יְדֵי בֵּרוּר וְתִקּוּן הַמְדַמֶּה, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, וְלַעֲלוֹת עַל־יְדֵי־זֶה אֶל פְּנִימִיּוּת הַשֵּׂכֶל וְהַדַּעַת, שֶׁהוּא עֶצֶם הַנְּשָׁמָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה יִזְכֶּה לְרַב־טוּב הַצָּפוּן עַיִן לֹא רָאָתָה וְכוּ' (עי' דעת אות יב). וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת הָאָרֶץ בְּשֵׁם 'אֲדָמָה', מִלְּשׁוֹן מְדַמֶּה. וְהִנֵּה בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֶשׁ בּוֹ הִתְגַּבְּרוּת בִּלְבּוּלֵי הַמְדַמֶּה כְּפִי בְּחִינַת אֲחִיזַת הַמְדַמֶּה שֶׁנֶּאֱחָז בְּאוֹתוֹ מָקוֹם. וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי הַטִּלְטוּלִים וְהַנְּסִיעוֹת שֶׁנּוֹסְעִים וְהוֹלְכִים דֶּרֶךְ כַּמָּה מְקוֹמוֹת בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אוֹ בִּשְׁבִיל שְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, בִּפְרָט בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק אֲמִתִּי (שֶׁעַל־יָדוֹ עִקַּר בֵּרוּר וְתִקּוּן הַמְדַמֶּה), עַל־ יְדֵי־זֶה בְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה הוּא מְבָרֵר הַמְדַמֶּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁדּוֹרֵךְ שָׁם, מֵאַחַר שֶׁכַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אוֹ בִּשְׁבִיל הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק אוֹ בִּשְׁבִיל שְׁאָר דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, עַל־כֵּן עַל־יְדֵי־זֶה בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ וְדוֹרֵךְ שָׁם הוּא מְבָרֵר נִיצוֹצֵי אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה שֶׁנִּתְאַחֵז בְּאֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, וְעַל־יְדֵי־ זֶה זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְהַצַּדִּיק וְכוּ', שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁלֵמוּת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (הל' ברכת הריח ה"ד, אותיות יד טז).

4

Tzitzis are in the aspect of the sealed utterance of Creation [ha'ma'amar hastum shel Bereishis] that includes all the utterances which are the totality of all Torah. And this is the aspect of: "that you may remember all the commandments of Hashem" said in the portion of tzitzis. And therefore they are on four corners — for through them one merits to seek His glory in every direction one turns — in the aspect of: "where is the place of His glory" — which is the aspect of the sealed utterance mentioned above. And therefore they are a protection from the husks and they rectify the thoughts of the heart — for this is the essential rectification of thoughts: that wherever one falls — even to the most distant places — even so one should not despair but seek and pursue His glory there — in the aspect of: "where is the place of His glory." And also through tzitzis one rectifies the aspect of nogah.

5

כָּל הַדְּרָכִים וְהַטִּלְטוּלִים הֵם בִּשְׁבִיל בֵּרוּרִים, לְבָרֵר נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁנִּתְפַּזְּרוּ בְּאַרְבַּע רוּחוֹת הָאָרֶץ. וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לֵילֵךְ בַּדֶּרֶךְ כָּרָאוּי לְאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, הַיְנוּ שֶׁיִּזְכֹּר תָּמִיד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת "בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וְכוּ'", וְיוֹדֵעַ וּמַאֲמִין שֶׁאֵין צָרִיךְ לִנְסֹעַ בַּדֶּרֶךְ בִּשְׁבִיל צְרָכָיו, רַק מֵה' מִצְעֲדֵי גֶבֶר כּוֹנָנוּ בִּשְׁבִיל לְבָרֵר בֵּרוּרִים הַנַּ"ל, אֲזַי הַדֶּרֶךְ שֶׁלּוֹ בְּחִינַת "דֶּרֶךְ אֱמוּנָה בָחָרְתִּי", בְּחִינַת דַּרְכֵי הַתְּשׁוּבָה (הל' שבת, הלכה ז, אות יט).

5

Tzitzis is the totality of the Torah — in the aspect of: "and you shall fulfill all My commandments". For all 613 commandments are included in it, as our Rabbis said. And they are in the aspect of the King's garments — and the aspect of the Throne of Glory — the roots of the souls of Israel. And therefore the beginning of every person's service each day is the mitzvah of tzitzis — and similarly the beginning of a child's initiation into mitzvos is with tzitzis. For the purpose of Israel's service is to merit that they have dominion over the angels — and for this one must hold fast to the Throne of His glory — so that the angels not envy one's service and cause one to fall. And therefore one begins with tzitzis — for through this one holds fast to the Throne of His glory.

6

בְּכָל פְּסִיעָה שֶׁאָדָם פּוֹסֵעַ וְהוֹלֵךְ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, הוּא בָא בְּכָל פַּעַם בְּעוֹלָמוֹת אֲחֵרִים (הל' תחומין ה"ב).

6

Through the mitzvah of tzitzis the heart is rectified — namely the awe [yirah] within the heart is rectified. For through the threads of tzitzis the da'as and mochin are drawn — which illuminate on the three Shalosh Regalim [pilgrimage festivals] — through which one merits to rectify the three desires that destroy the awe within the heart: money, food, and sexual union. Also through tzitzis one is saved from idolatry, sexual licentiousness, and bloodshed — and one merits complete faith and the guarding of the bris and honouring people — and to fulfill our Rabbis' teaching: "do not despise any person." And through this one merits to the fullness of prayer — until the prayer is in the aspect of the word of Hashem — through which one merits healing from Heaven through any thing in the world — even through bread and water. And therefore tzitzis is a segulah [propitious means] for healing. Also through tzitzis one merits to judge the entire world with compassion and to the scale of merit.

7

עִקַּר הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת מֵהָעֵצוֹת, וְהָעֵצוֹת הֵם בְּחִינַת רַגְלַיִן. וּמֵחֲמַת שֶׁנֶּאֱחָזִין הַחִיצוֹנִים בְּהָרַגְלַיִן, בִּבְחִינַת "רַגְלֶיהָ יֹרְדוֹת מָוֶת", עַל־כֵּן הָעֵצוֹת אֵינָם בִּשְׁלֵמוּת, וְעַל־ יְדֵי־זֶה הָאֱמוּנָה גַם־כֵּן אֵינָהּ בִּשְׁלֵמוּת, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לֵילֵךְ בַּדְּרָכִים בִּשְׁבִיל לְתַקֵּן הָעֵצוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת רַגְלַיִן, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר גִּדּוּל הָאֱמוּנָה. וְעַל־כֵּן עַל־פִּי־רֹב הַנְּסִיעוֹת הֵם רַק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הָעֵצָה, כִּי רֹב הַטִּלְטוּלִים הֵם בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, וְעִקַּר חֶסְרוֹן הַפַּרְנָסָה הוּא מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הָעֵצָה, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לָתֵת עֵצוֹת בְּנַפְשׁוֹ בַּמֶּה לְהִשְׂתַּכֵּר, כִּי בְּוַדַּאי בְּכָל עֵת וּבְכָל זְמַן יֵשׁ מִסְחָר וּמַשָּׂא־וּמַתָּן שֶׁיּוּכַל לְהַרְוִיחַ בּוֹ בְּוַדַּאי, וְאִם הָיָה הָאָדָם יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת אֵיזֶה סְחוֹרָה צְרִיכִין עַכְשָׁו לִסְחֹר - בְּוַדַּאי הָיָה לוֹ פַּרְנָסָה וַעֲשִׁירוּת גָּדוֹל תָּמִיד, כִּי כָל הַפַּרְנָסָה בָּאָה בְּנָקֵל כְּשֶׁיּוֹדְעִין לָתֵת עֵצוֹת לְנַפְשׁוֹ בְּעִנְיַן הַמִּסְחָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל", וְתַרְגּוּמוֹ: "אֲרֵי הוּא יָהֵב לָךְ עֵטָא לְמִקְנֵי נִכְסִין", כִּי עִקַּר הַפַּרְנָסָה הוּא עַל־יְדֵי הָעֵצָה הַשְּׁלֵמָה כַּנַּ"ל (שם ה"ה אות ט).

7

Tzitzis at their root are in the aspect of above place [l'maalah min hamakom] — and therefore even below, the tzitzis are in the aspect of the small containing the large — as explained in the inner teachings — through which one can ascend from the aspect of place to the aspect of above place. And therefore through tzitzis all the dispersed are gathered — even those very dispersed through their many sins — for they raise them to the aspect of the Place of the world [mekomo shel olam] where the root-place of every person — even the dispersed — resides. And there all is judged to the scale of merit and everything is sweetened and rectified.

8

עִקַּר הִתְגַּלּוּת הָעֵצוֹת הַנַּ"ל הֵם עַל־יְדֵי הַמְשָׁכַת רוּחָנִיּוּת אֱלָקוּת לְתוֹךְ צִמְצוּמִים, וּמִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַנְּסִיעוֹת וְהַטִּלְטוּלִים בְּשָׁרְשָׁן, כִּי מֵחֲמַת שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ רוּחָנִיּוּת אֱלָקוּת לְתוֹךְ צִמְצוּמִים חֲדָשִׁים, וְתַכְלִית כָּל הַצִּמְצוּמִים הוּא הָאָרֶץ הַגַּשְׁמִי הַזֹּאת שֶׁל עוֹלַם הָעֲשִׂיָּה, וְעַל־כֵּן בָּאָרֶץ הַזֹּאת, שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְהַצִּמְצוּמִים, שָׁם עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה שֶׁנִּמְשֶׁכֶת עַל־יְדֵי הָעֵצוֹת שֶׁנִּתְגַּלִּין עַל־יְדֵי הַמְשָׁכַת רוּחָנִיּוּת אֱלָקוּת לְתוֹךְ צִמְצוּמִים. כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁגַּם בְּעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים יֵשׁ בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי בְּוַדַּאי גַּם הַמַּלְאָכִים אֵין יוֹדְעִין וּמַשִּׂיגִין מַהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְשׁוֹאֲלִין: אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן הָאֱמוּנָה שֶׁלָּהֶם הִיא סְמוּכָה וּקְרוֹבָה לִבְחִינַת דַּעַת, כִּי אֵין לָהֶם גּוּף עָכוּר כָּזֶה לְהַפְסִיק נֶגְדָּם. אֲבָל בְּזֶה הָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי, בְּכָאן הוּא עִקַּר הָאֱמוּנָה, כִּי בְּכָאן אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ כִּי אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה לְבָד. וּמֵחֲמַת שֶׁשֹּׁרֶשׁ גִּדּוּל הָאֱמוּנָה נִמְשָׁךְ עַל־יְדֵי הַמְשָׁכַת רוּחָנִיּוּת אֱלָקוּת לְתוֹךְ צִמְצוּמִים, עַל־כֵּן צְרִיכִין דְּרָכִים וְטִלְטוּלִים, כִּי לִפְעָמִים צְרִיכִין לֵילֵךְ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם בִּשְׁבִיל לְהַמְשִׁיךְ רוּחָנִיּוּת אֱלָקוּת לְתוֹךְ צִמְצוּמִים חֲדָשִׁים, כִּי שָׁם מְסֻגָּל לַעֲשׂוֹת צִמְצוּם חָדָשׁ כְּפִי אוֹתָהּ הַנְּקֻדָּה שֶׁל הָאָרֶץ שֶׁהוֹלֵךְ עַתָּה עָלֶיהָ בַּמָּקוֹם שֶׁנָּסַע לְשָׁם, כִּי הָאָרֶץ הוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַצִּמְצוּמִים כֻּלָּם; וְאַף־עַל־פִּי שֶׁכֻּלָּהּ הִיא כְּגַרְגֵּר חַרְדָּל אֲפִלּוּ כְּנֶגֶד הַגַּלְגַּלִּים, מִכָּל־שֶׁכֵּן נֶגֶד עוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים, אַף־עַל־פִּי־כֵן הִיא כִּנְקֻדַּת הַמֶּרְכָּז בְּתוֹךְ הָעוֹלָמוֹת, וְעַל־כֵּן בְּכָל נְקֻדָּה וּנְקֻדָּה מֵהָאָרֶץ הַזֹּאת נִמְשָׁךְ צִמְצוּם אַחֵר, כְּפִי הַקַּוִּים הַנִּמְשָׁכִים מִמֶּנָּה לְמַעְלָה עַד הָעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים, שֶׁשָּׁם הַקַּוִּים רְחוֹקִים זֶה מִזֶּה מְאֹד, כִּמְשַׁל הַקַּוִּים הַמְצֻיָּרִים בְּתוֹךְ הָעִגּוּל, שֶׁבִּנְקֻדַּת הַמֶּרְכָּז הֵם קְרוֹבִים וּסְמוּכִים זֶה לָזֶה מְאֹד, וְהוֹלְכִים וּמִתְרַחֲקִים זֶה מִזֶּה, עַד שֶׁבְּרֹאשׁ הָעִגּוּל הֵם רְחוֹקִים זֶה מִזֶּה מְאֹד כְּפִי שֶׁטַח הָעִגּוּל, וְכַמּוּבָא כָּל זֶה בְּמָקוֹם אַחֵר, וְעַל־כֵּן בְּכָל נְקֻדָּה שֶׁעַל הָאָרֶץ יֶשׁ בָּהּ צִמְצוּם אַחֵר, כְּפִי הָרוּחָנִיּוּת אֱלָקוּת הַנִּמְשָׁךְ לְשָׁם מִלְמַעְלָה, וְעַל־כֵּן בְּכָל פְּסִיעָה שֶׁהוֹלֵךְ הָאָדָם הוּא בָּא עַל נְקֻדָּה אַחֶרֶת, שֶׁשָּׁם יֵשׁ צִמְצוּם אַחֵר וּלְשָׁם נִמְשָׁךְ רוּחָנִיּוּת אֱלָקוּת מִבְּחִינָה אַחֶרֶת, כְּפִי הַמָּקוֹם בְּעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים הַמְכֻוָּנִים כְּנֶגֶד הַנְּקֻדָּה הַזֹּאת. וּבִשְׁבִיל זֶה מֻכְרָח הָאָדָם לִפְעָמִים לֵילֵךְ בַּדְּרָכִים, כְּדֵי שֶׁיָּבוֹא לִמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים, שֶׁשָּׁם מְסֻגָּל לַעֲשׂוֹת צִמְצוּמִים אֲחֵרִים חֲדָשִׁים כְּפִי הַמָּקוֹם הַהוּא. וְזֶה סוֹד הֲלִיכַת יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, וְשָׁם יָרַד לָהֶם הַמָּן בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁבָּאוּ לְשָׁם בְּכָל פַּעַם, וּבְכָל מָקוֹם הֵקִימוּ הַמִּשְׁכָּן, וְקִבְּלוּ שָׁם הַרְבֵּה מִצְו?ֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת הָעֵצוֹת הַנַּ"ל. וּכְמוֹ־כֵן צָרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ כָּל הַנְּסִיעוֹת שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁיִּהְיוּ כָּל נְסִיעוֹתָיו עַל־פִּי ה' - עַל פִּי ה' יַחֲנוּ וְעַל־פִּי ה' יִסָּעוּ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, כְּפִי הַמְשָׁכַת רוּחָנִיּוּת אֱלָקוּת שֶׁצָּרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ בְּכָל פַּעַם לְתוֹךְ צִמְצוּמִים חֲדָשִׁים, כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי זֶה הָעֵצוֹת וְתִקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה כַּנַּ"ל (שם אותיות יג טו).

8

Woolen tzitzis hint at the great mercy and supremely great supernal will — the aspect of the Thirteen Attributes of Mercy — for through tzitzis all is judged to the scale of merit with great mercy and all sins are forgiven. And therefore at the beginning of Yom Kipur one wraps immediately in tzitzis — and this is the aspect of the thirteen sections of the tzitzis corresponding to the thirteen attributes of mercy.

9

מִצְוַת קְרִיאַת־שְׁמַע, שֶׁהִיא יְסוֹד הָאֱמוּנָה, הוּא בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ. כִּי הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת עַל־יְדֵי שְׁנֵי בְחִינוֹת, הַיְנוּ בַּתְּחִלָּה עַל־יְדֵי הֶאָרָה וְחִיּוּת שֶׁמְּקַבְּלִין מִבְּחִינַת יִחוּד הַחִיצוֹן, וְאַחַר־כָּךְ זוֹכִין עַל־יְדֵי־זֶה לְיִחוּד הַפְּנִימִי, וּמִשָּׁם מַמְשִׁיכִין וּמְחַדְּשִׁין הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת. וְזֶה בְּחִינַת: "בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ", שֶׁזֶּה בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת וְחִיצוֹנִיּוּת, הַיְנוּ בְּחִינַת שְׁנֵי הַיִּחוּדִים הַנַּ"ל, כִּי הֲלִיכָה בַּדֶּרֶךְ הוּא בִּשְׁבִיל הַמְשָׁכַת רוּחָנִיּוּת אֱלָקוּת לְתוֹךְ צִמְצוּמִים הַנַּ"ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַחִיּוּת שֶׁמַּמְשִׁיכִין מֵהַיִּחוּד הַחִיצוֹן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות טו; ועיין אמונה אות מה).

9

Place [makom] is in the aspect of matter [chomer] — the aspect of a knot. And from there are drawn all the knots of the Sitra Achara — for one who is not guarded from them is caught in their knots every day. For every place a person falls, G-d forbid — into some sin or stumbling — this is the aspect of a knot — the aspect of: "prisoners of poverty and iron" [asirei oni u'varzel]. And therefore all transgressions are called by the language of binding [isur] — for through this one is bound like birds caught in a snare. And through the knots and windings of the tzitzis — which are the aspect of the Place of the world — through this all the knots of the Sitra Achara are overturned, sweetened, and nullified. For whoever has been caught in any place — even at the lowest level — and has been bound there by many knots, such that it seems impossible to escape — even so, through the tzitzis which are the aspect of the Place of the world — which is the root of all the knots — all the windings and knots of the Sitra Achara are sweetened and nullified there through the windings and knots of the tzitzis. For a judgment is only sweetened at its root.

10

מַה שֶּׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְסַבֵּב עִם הָאָדָם כַּמָּה גָלֻיּוֹת וְטִלְטוּלִים לַדְּרָכִים, שֶׁמֻּכְרָח לָצֵאת מִבֵּיתוֹ, שֶׁשָּׁם עִקַּר קְדֻשַּׁת הָאָדָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה מד): "כְּתִפְאֶרֶת אָדָם לָשֶׁבֶת בָּיִת". וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת יַעֲקֹב אָבִינוּ הָיָה אִישׁ תָּם ישֵׁב אֹהָלִים, הֵפֶךְ עֵשָׂו, שֶׁהָיָה מְשׁוֹטֵט רַק בַּחוּץ וּבַשָּׂדֶה, שֶׁשָּׁם מְצוּיִים כָּל הַקִּלְקוּלִים וְהַפְּגָמִים. אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן, אֲפִלּוּ אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי שֶׁהוּא מִסִּטְרָא דְיַעֲקֹב, שֶׁהָיָה צָרִיךְ לֵישֵׁב בְּבֵיתוֹ וְאָהֳלוֹ תָּמִיד, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, אַף־עַל־פִּי־כֵן בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיֵּצֵא לַחוּץ לִפְעָמִים, וְהַכֹּל לְטוֹבָה, בִּשְׁבִיל הִתְחַדְּשׁוּת, בִּבְחִינַת 'זַכָּאָה מָאן דְּעָיֵל וְנָפֵק', שֶׁזֶּה בְּחִינַת כָּל הָעֲלִיּוֹת וְהַיְרִידוֹת שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, וְהַיְרִידָה הוּא בִּשְׁבִיל הָעֲלִיָּה, בִּבְחִינַת 'יְרִידָה תַּכְלִית הָעֲלִיָּה'. אֲבָל כָּל זֶה תָּלוּי בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁזּוֹכִין עַל־יְדֵי הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁיֵּשׁ לָהֶם רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ, שֶׁמַּמְשִׁיכִין אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם עַל כָּל אֶחָד בִּשְׁלֵמוּת בְּכָל יוֹם מֵחָדָשׁ, עַד שֶׁזּוֹכִין עַל־יְדֵי־זֶה לְהַמְשִׁיךְ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֶּעָתִיד בְּכָל יוֹם. כִּי צְרִיכִין לֵידַע וּלְהַאֲמִין, שֶׁכָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל הָאָדָם בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, הַכֹּל הוּא חִדּוּשִׁים נִפְלָאִים שֶׁל הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ הַיָּחִיד קַדְמוֹן, שֶׁחִדֵּשׁ עוֹלָמוֹ יֵשׁ מֵאַיִן הַמֻּחְלְט בִּשְׁבִיל הָאָדָם הַבַּעַל בְּחִירָה, כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לְרַב־טוּב הַצָּפוּן שֶׁל חִדּוּשׁ הָעוֹלָם לֶעָתִיד, וְעַל־כֵּן עוֹבֵר עַל הָאָדָם מַה שֶּׁעוֹבֵר, כְּפִי הָאָדָם וּכְפִי הַיּוֹם וּכְפִי הַמָּקוֹם וְכוּ', וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל הִתְחַדְּשׁוּת הַנַּ"ל. וּמִי שֶׁאֵינוֹ נוֹפֵל לִידֵי זִקְנָה וְיָשָׁן נוֹשָׁן, חַס וְשָׁלוֹם, יָכוֹל לְהִתְחַדֵּשׁ בְּכָל פַּעַם לְטוֹבָה אֲפִלּוּ אִם יַעֲבֹר עָלָיו מָה, וְהָעִקָּר עַל־יְדֵי הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקֵי־אֱמֶת וּלְסִפְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים. וְזֶה בְּחִינַת: "בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ", כִּי בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיֵּצֵא אָדָם מִן הַבַּיִת, שֶׁשָּׁם כָּל קְדֻשָּׁתוֹ. וּכְשֶׁיֵּצֵא מִן הַבַּיִת צָרִיךְ שֶׁיַּנִּיחַ יָדוֹ עַל הַמְּזוּזָה, לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ קְדֻשַּׁת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בְּיִחוּדוֹ וְאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית, שֶׁכָּל זֶה כָּלוּל בְּפָרָשִׁיּוֹת הַמְּזוּזָה, לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ קְדֻשָּׁה זוֹ גַּם בַּחוּץ, כָּל־זְמַן הֱיוֹתוֹ בַּחוּץ, הֵן לְפִי שָׁעָה, הֵן בְּאֵיזוֹ דֶרֶךְ מַמָּשׁ. וְאָז בַּדֶּרֶךְ שֶׁאֵין בּוֹ מְזוּזָה, מַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ קְדֻשַּׁת הָאֱמוּנָה עַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ זוֹכִין לֵישֵׁב בְּסֻכָּה בִּימֵי הַסֻּכּוֹת הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמִּצְוָה זוֹ מְגִנָּה עַל הָאָדָם בַּדָּרֶךְ (עי' אלול ר"ה אות קלג); וְאָז זוֹכֶה עַל־יְדֵי הַדֶּרֶךְ דַּיְקָא לְחַדֵּשׁ מֹחוֹ, שֶׁהִיא קְדֻשַּׁת בֵּיתוֹ (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים). כִּי זֶה כְּלָל, שֶׁתַּעֲנוּג תְּמִידִי אֵינוֹ תַעֲנוּג, עַל־כֵּן הִתְחַדְּשׁוּת הַמֹּחִין - עַל־יְדֵי בְּחִינַת שֵׁנָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַשָּׂא־וּמַתָּן, בְּחִינַת יְצִיאָה לַדָּרֶךְ. וְזֶה בְּחִינַת כְּלַל גָּלֻיּוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּתְגָּרְשׁוּ מֵאַרְצֵנוּ וּמִבֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ, בֵּית חַיֵּינוּ, לְחוּץ לָאָרֶץ, שֶׁנֶּחְשָׁב שֶׁאָנוּ שׁוֹכְבִים בַּחוּץ מַמָּשׁ, בִּבְחִינַת "תִּשְׁתַּפֵּכְנָה אַבְנֵי קֹדֶשׁ בְּרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת" (איכה ד), וְכִמְעַט אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ, חַס וְשָׁלוֹם, לוּלֵי ה' עֶזְרָתָה לָּנוּ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת, שֶׁהֵם בְּחִינַת רֹאשׁ־בַּיִת, שֶׁמְּלַמְּדִים אוֹתָנוּ גַּם בַּחוּץ וּמַמְשִׁיכִים עָלֵינוּ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, קְדֻשַּׁת הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, בִּבְחִינַת מִקְדָּשׁ מְעַט, וְהָעִקָּר עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁמַּמְשִׁיכִים עָלֵינוּ בְּרוּחַ קָדְשָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה הֵם מַכְנִיסִים אוֹתָנוּ מִחוּץ לִפְנִים, לִבְחִינַת בַּיִת, שֶׁהוּא קְדֻשַּׁת הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה, שֶׁמַּתְחֶלֶת בְּבֵית דִּ'בְרֵאשִׁית', שֶׁהוּא אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת הַבַּיִת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָסִין מִחוּץ לִפְנִים. וּמִי שֶׁיִּתְחַזֵּק בָּזֶה יִזְכֶּה שֶׁיִּתְהַפֵּךְ כָּל הַגָּלֻיּוֹת לְטוֹבָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה נִזְכֶּה לְבִנְיַן הַבַּיִת בְּהִתְחַדְּשׁוּת נִפְלָא לֶעָתִיד, כִּי אָז יִהְיֶה עִקַּר הַהִתְחַדְּשׁוּת לְטוֹבָה בִּשְׁלֵמוּת נִפְלָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו מג): "הִנְנִי עֹשֶׂה חֲדָשָׁה עַתָּה תִצְמָח" וְכֵן הַרְבֵּה. וְכָל זֶה הוּא בִּכְלָלִיּוּת יִשְׂרָאֵל, וְכֵן הוּא בִּפְרָטִיּוּת בְּכָל אָדָם וּבְכָל זְמָן. כִּי בִּשְׁעַת הַיְרִידָה הוּא בִּבְחִינַת 'וְנָפֵק', בְּחִינַת "וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ", שֶׁיּוֹצֵא חוּץ מֵהַבַּיִת שֶׁהוּא גְּבוּל הַקְּדֻשָּׁה; וּכְשֶׁהוּא מִתְחַזֵּק אָז שֶׁאֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם, וּמַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה נִפְלָאוֹת חֲדָשׁוֹת בְּכָל יוֹם וְהַכֹּל יִתְהַפֵּךְ לְטוֹבָה בְּכֹחַ הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת שֶׁזָּכוּ לְהִתְחַדְּשׁוּת נִפְלָא בְּכָל עֵת, אֲזַי זוֹכֶה שֶׁהַיְרִידָה הוּא תַּכְלִית הָעֲלִיָּה, כִּי עַל־יְדֵי הַיְרִידָה דַיְקָא יִתְחַדֵּשׁ מֹחוֹ וְיַחֲזֹר וְיִכָּנֵס לְבֵיתוֹ מֵחָדָשׁ. וְעַל־כֵּן בְּכָל פַּעַם שֶׁנִּכְנָסִין וְחוֹזְרִין מֵהַחוּץ לְהַבַּיִת, צְרִיכִין גַּם־כֵּן לְהַנִּיחַ יָדוֹ עַל הַמְּזוּזָה וּלְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ קְדֻשַּׁת הַמְּזוּזָה, שֶׁהוּא קְדֻשַּׁת הַבַּיִת, מֵחָדָשׁ בְּהִתְחַדְּשׁוּת נִפְלָא, דַּיְקָא עַל־יְדֵי שֶׁהָיָה אֵיזֶה שָׁעָה אוֹ זְמַן חוּץ לְהַבָּיִת. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁלִּפְעָמִים נִתְגָּרֵשׁ אֶחָד מִבֵּיתוֹ לְאֵיזֶה זְמַן וְאַחַר־כָּךְ חוֹזֵר לְבֵיתוֹ, וְהַכֹּל לְטוֹבָה כַּנַּ"ל, עַיֵּן פְּנִים (הל' ס"ת ה"ג, אותיות כג כד כה כו).

10

The threads of tzitzis are in the aspect of the thread of lovingkindness [chut shel Chessed] — upon which the song of the future will be played on seventy-two strings [nimin] — the gematria of Chessed — through whose sound one can admonish Israel and add good fragrance to their souls. For tzitzis are in the aspect of admonition — admonishing a person to fulfill all the mitzvos and not to stray after their heart and after their eyes: "and you shall see it and remember". And through the mitzvah of tzitzis one will merit the aforementioned song that will be played in the future.

11

כָּל הַטִּלְטוּלִים וְהַנְּסִיעוֹת שֶׁל בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל הֵם בִּשְׁבִיל בֵּרוּר הַהֲלָכוֹת, כִּי הַהֲלָכוֹת הֵם בְּחִינַת רַגְלֵי הַקְּדֻשָּׁה, בְּחִינַת הֲלִיכוֹת עוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אַל תִּקְרֵי 'הֲלִיכוֹת' אֶלָּא 'הֲלָכוֹת', כִּי עִקַּר הַהִלּוּךְ דִּקְדֻשָּׁה לֵילֵךְ וּלְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי הַהֲלָכוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁל הַתּוֹרָה. וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר עַל הַתַּלְמִידֵי־חֲכָמִים (דברים לג): "וְהֵם תֻּכּוּ לְרַגְלֶךָ", וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁמְּכַתְּתִין רַגְלֵיהֶן מֵעִיר לְעִיר וְכוּ'. וְעַל־כֵּן הָיוּ הוֹלְכִין לִישִׁיבוֹת רְחוֹקוֹת לִלְמֹד תּוֹרָה, כִּי בֵּרוּר הַהֲלָכוֹת הֵם בִּבְחִינַת רַגְלַיִן, וּכְשֶׁלּוֹמֵד שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, לְהִתְיַהֵר וּלְקַנְטֵר, עַד שֶׁנַּעֲשֶׂה אֶצְלוֹ מֵהַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה שֶׁלּוֹמֵד, פֶּה לְדַבֵּר עָתָק עַל הַצַּדִּיק בְּגַאֲוָה וָבוּז - זֶה בְּחִינַת פְּגַם הָרַגְלַיִן, כִּי הַדִּבּוּר הַפָּגוּם נִקְרָא רֶגֶל, בְּחִינַת "לֹא רָגַל עַל לְשׁוֹנוֹ" (תהלים טו). וְזֶה בְּחִינַת הַנְּסִיעוֹת שֶׁהֻצְרְכוּ יִשְׂרָאֵל לִנְסֹעַ וּלְטַלְטֵל עַצְמָן בַּמִּדְבָּר כָּל הַמַּסָּעוֹת, הַכֹּל בִּשְׁבִיל לְהַגְבִּיהַּ וּלְהָרִים וּלְבָרֵר כָּל הַהֲלָכוֹת שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְדוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים שֶׁפָּגְמוּ בְּהַהֲלָכוֹת הַנַּ"ל, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וּבִשְׁבִיל זֶה הָלְכוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה וְנָסְעוּ בְּרַגְלֵיהֶם מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, לְבָרֵר וּלְהַעֲלוֹת הַהֲלָכוֹת מִנְּפִילָתָם בְּגֹדֶל כֹּחוֹ שֶׁל משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְעַל־כֵּן קִבְּלוּ בְּכָל פַּעַם הִלְכוֹת הַתּוֹרָה בַּהֲלִיכָתָם בַּמִּדְבָּר, כְּפִי מַה שֶּׁזָּכוּ לְבָרֵר בְּכָל פַּעַם, עַד שֶׁנַּעֲשׂוּ מֵהַמַּסָּעוֹת בְּעַצְמָם גַּם־כֵּן תּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר לג): "וַיִּכְתֹּב משֶׁה אֶת מוֹצָאֵיהֶם לְמַסְעֵיהֶם עַל פִּי ה'". כִּי כְּשֶׁזּוֹכִין לְבָרֵר הַהֲלָכוֹת שֶׁל תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה וּלְהַעֲלוֹת אוֹתָם מִנְּפִילָתָם, אֲזַי שְׁלֵמוּת תִּקּוּנָם לִמְצֹא אוֹתָם גַּם בְּתוֹךְ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, לְיַחֵד וּלְקַשֵּׁר תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה עִם תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי לֵיכָּא מִלְּתָא דְלָא רְמִיזָא בְּאוֹרָיְתָא. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַגָּלֻיּוֹת שֶׁהוֹלְכִין יִשְׂרָאֵל בַּגּוֹלָה נָע וָנָד, וְכָל הַנְּסִיעוֹת וְהַטִּלְטוּלִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל בִּכְלָל וּבִפְרָט, שֶׁהַכֹּל רַק בִּשְׁבִיל הַהֲלָכוֹת. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְכַוֵּן בִּנְסִיעָתוֹ וְהִלּוּכוֹ וְטִלְטוּלוֹ, שֶׁכַּוָּנָתוֹ לְבָרֵר עַל־יְדֵי־זֶה הַהֲלָכוֹת שֶׁנָּפְלוּ, שֶׁהֵם בְּחִינַת הֲלִיכוֹת עוֹלָם כַּנַּ"ל. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ בַּר־הָכִי וְאֵין בּוֹ כֹּחַ לָזֶה, וּנְסִיעָתוֹ וְטִלְטוּלוֹ בִּשְׁבִיל מָמוֹן וּפַרְנָסָה - צָרִיךְ לְכַוֵּן שֶׁכָּל הִלּוּכוֹ וּנְסִיעָתוֹ כְּדֵי שֶׁיַּרְוִיחַ וְיוּכַל לְהַחֲזִיק הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ, שֶׁהֵם מְבָרְרִים הֲלָכוֹת וְחִדּוּשֵׁי־תוֹרָה אֲמִתִּיִּים, כִּי כָל הַמָּמוֹן וְהָעֲשִׁירוּת וְהַפַּרְנָסָה נִמְשָׁךְ מֵהֶם, וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לְהִשְׁתַּדֵּל לְהַעֲלוֹת וּלְהַחֲזִיר הַפַּרְנָסָה וְהָעֲשִׁירוּת לְמָרָא קָמָא, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת (הלכות ראשית הגז ה"ה, אותיות טו טז).

11

Through tzitzis one rectifies the garments and vestments — which are the aspect of the medameh [imaginative faculty] — for the medameh is the garment of the intellect. And through this one merits to truly clarify the power of the medameh within one's mind — in order to merit complete faith in His unity and oneness and in the creation of the world anew. For tzitzis is a segulah for faith — and therefore the portion of tzitzis was embedded in the Krias Shema. And therefore the entire Torah depends on tzitzis — for faith is the foundation of the entire Torah.

12

יֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי עֲבוֹדוֹת, הַיְנוּ עֲבוֹדָה אַחַת הִיא שֶׁל כְּלַל עֵסֶק הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת, שֶׁהֵם עִקַּר הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהֵם בִּבְחִינַת 'מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ'; וְזֶה בְּחִינַת "בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ", כִּי זֹאת הַקְּדֻשָּׁה קְבִיעָא וְקָיְמָא לָעַד; וְיֵשׁ עוֹד בְּחִינַת עֲבוֹדָה, הַיְנוּ, שֶׁאֲפִלּוּ בִּשְׁעַת הַיְרִידָה, שֶׁמִּתְרַחֵק הָאָדָם מִכְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, גַּם שָׁם יְחַפֵּשׂ וִיבַקֵּשׁ אַחַר כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת 'אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ', עַד שֶׁיָּכוֹל עַל־יְדֵי־זֶה לִזְכּוֹת לַעֲלִיָּה גְדוֹלָה, שֶׁתִּהְיֶה הַיְרִידָה תַּכְלִית הָעֲלִיָּה. וְזֹאת הָעֲבוֹדָה שֶׁל הַבַּקָּשָׁה וְהַחִפּוּשׂ 'אַיֵּה' הַנַּ"ל הוּא בְּחִינַת "וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ", שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁאֵין לוֹ מָקוֹם קָבוּעַ, רַק הוּא נָע וָנָד וְלֹא נוֹדָע מְקוֹמוֹ אַיֵּה, כִּי הַיּוֹם מְקוֹמוֹ כָּאן וּמָחָר בְּמָקוֹם אַחֵר וְאֵין יוֹדְעִין אַיֵּה מְקוֹמוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַשָּׂא־וּמַתָּן וְדֶרֶךְ־אֶרֶץ, שֶׁרֹב הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן הוּא עַל־יְדֵי דְרָכִים, בִּבְחִינַת "נֹדֵד הוּא לַלֶּחֶם אַיֵּה" (איוב טו) - 'אַיֵּה' דַיְקָא, כִּי אָז עִקַּר הָעֲבוֹדָה לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁכְּלַל־יִשְׂרָאֵל נָעִים וְנָדִים וּמְטֻלְטָלִים בְּגָלֻיּוֹת הַרְבֵּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהֵפִיץ ה' אֶתְכֶם בָּעַמִּים וְכוּ', וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ וּמָצָאתָ, כִּי תִדְרְשֶׁנּוּ בְּכָל לְבָבְךָ וְכוּ'", כִּי אָז עִקַּר הַחִיּוּת רַק עַל־יְדֵי הַבַּקָּשָׁה וְחִפּוּשׂ 'אַיֵּה' הַנַּ"ל (הל' גביית חוב מהיתומים ה"ג, אותיות ד ה).

12

Cross-reference entry — see "Begadim" [Garments], Ois 7.

13

בְּאֵלּוּ הַמַּסָּעוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל הַכְּתוּבִים בַּתּוֹרָה כְּלוּלִים כָּל הָעֲלִיּוֹת שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּכָל הַדּוֹרוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא (הל' אפותיקי ה"ג אות ו).

13

Tzitzis are in the aspect of the gathering of the dispersed — for the holiness of tzitzis is drawn from the master of power who can pray a prayer in the aspect of strict judgment — through which all the dispersed gather, as explained in the inner teachings. And through this one fulfills the debts of all the covenants and mutual guarantees which Israel undertook for the fulfillment of the Torah — and all of this is alluded to in the threads of tzitzis and their twisting, etc.

14

כָּל הַטִּלְטוּלִים וְהַנְּסִיעוֹת שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בִּפְרָטִיּוּת, הַכֹּל כְּדֵי לְהָרִים וּלְהַגְבִּיהַּ כְּלַל הַמְּקוֹמוֹת כֻּלָּן שֶׁיִּהְיוּ נִכְלָלִין בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּדֵי שֶׁיַּעֲלוּ לִבְחִינַת לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי בְּזֶה הָעוֹלָם. וְהָעִקָּר, כְּשֶׁהָאָדָם הוֹלֵךְ אוֹ נוֹסֵעַ לִדְבַר מִצְוָה, לְבֵית־הַכְּנֶסֶת וּלְבֵית־הַמִּדְרָשׁ, וְהָעִקָּר בְּיוֹתֵר כְּשֶׁהוֹלֵךְ לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק־הָאֱמֶת שֶׁיָּכוֹל לַעֲשׂוֹת רֹאשׁ־הַשָּׁנָה מֵחֲמַת שֶׁאוֹחֵז בְּכִסֵּא הַכָּבוֹד, שֶׁאֲזַי בְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה מְתַקֵּן הַרְבֵּה, כִּי מֵרִים וּמַגְבִּיהַּ אֶת הַמָּקוֹם לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַמָּקוֹם, מֵאַחַר שֶׁעַל־יְדֵי אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת הוּא הוֹלֵךְ לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיקִים, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַמָּקוֹם, בִּבְחִינַת מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת (תהלים לז): "מֵה' מִצְעֲדֵי גֶבֶר כּוֹנָנוּ וְדַרְכּוֹ יֶחְפָּץ", עַיֵּן פְּנִים (שם ה"ה אות לד; עי' גלות וגאולה אות יז).

14

Tzitzis are the rectification of the garments — and through this one draws upon oneself the rectification made through tzedakah — namely to subdue the forehead of the serpent, the root of the wisdom of nature — and one merits the revelation of the faith of the will: to know that everything is conducted only by His will without any compulsion of nature. And one merits strong desires and longings for His service — upon which the entire fulfillment of the Torah depends.

15

כָּל הַסַּכָּנוֹת וְהַפְּחָדִים שֶׁבַּדֶּרֶךְ הֵם בְּחִינַת יְרָאוֹת הַנְּפוּלוֹת, שֶׁמִּתְיָרְאִין פֶּן יִפְגָעֶנּוּ, חַס וְשָׁלוֹם, אֵיזֶה עֲלִילָה מִשַּׂר וְאָדוֹן אוֹ מִגַּנָּבִים וְלִסְטִים אוֹ אֵיזֶה חַיָּה רָעָה. וְעִקַּר הַיְרָאוֹת הַנְּפוּלוֹת שֶׁמִּתְיָרְאִין מֵהֶן בַּדֶּרֶךְ בְּיוֹתֵר הוּא מֵחֲמַת שִׁנּוּי הָרָשׁוּיוֹת שֶׁיֵּשׁ כְּשֶׁיּוֹצְאִים מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, כִּי בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם יֵשׁ שַׂר אוֹ פָּקִיד אַחֵר, וְהַכֹּל כְּפִי יְנִיקָתָם מִשֹּׁרֶשׁ שֶׁל מַעְלָה, שֶׁיֵּשׁ שָׁם גַּם־כֵּן שָׂרִים וּפְקִידִים שְׁנִיִּים וּשְׁלִישִׁים, כִּי מַלְכוּתָא דְאַרְעָא כְּעֵין מַלְכוּתָא דִרְקִיעָא. וּמֵחֲמַת שִׁנּוּי הָרָשֻׁיּוֹת שֶׁבַּדֶּרֶךְ, מֵחֲמַת זֶה עִקַּר סַכָּנַת הַדֶּרֶךְ, שֶׁהוּא מִבְּחִינַת יְרָאוֹת הַנְּפוּלוֹת, שֶׁיְּנִיקָתָם מִבְּחִינַת רִבּוּי הָרָשֻׁיּוֹת. הַיְנוּ כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁהַכֹּל רַק בְּרָשׁוּת אֶחָד, הַיְנוּ בְּרָשׁוּתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבִלְתִּי רָשׁוּתוֹ אֵין כֹּחַ לְשׁוּם נִבְרָא לְהָרַע אוֹ לְהֵיטִיב, אַף־עַל־פִּי־כֵן לִפְעָמִים כְּשֶׁאֵין דִּין לְמַטָּה, הַיְנוּ כְּשֶׁאֵין הָאָדָם דָּן וְשׁוֹפֵט אֶת עַצְמוֹ כָּרָאוּי, אָז יֵשׁ דִּין לְמַעְלָה, וַאֲזַי הַדִּין וְהַיִּרְאָה נִתְלַבֵּשׁ בִּדְבָרִים חִיצוֹנִיִּים: בְּשַׂר וְאָדוֹן אוֹ לִסְטִים וְכַיּוֹצֵא, לְהִפָּרַע מִן הָאָדָם, וְזֶה נִשְׁתַּלְשֵׁל מִבְּחִינַת רִבּוּי הָרָשֻׁיּוֹת, הַיְנוּ שֶׁלִּפְעָמִים הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַסְתִּיר פָּנָיו כִּבְיָכוֹל וּמוֹסֵר רָשׁוּתוֹ לְמַלְאָךְ לְהוֹלִיךְ אֶת יִשְׂרָאֵל, וְלִפְעָמִים נִשְׁתַּלְשֵׁל מִזֶּה כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁנִּתָּן רָשׁוּת לְמַשְׁחִית חַס וְשָׁלוֹם וְכוּ', וּמִשָּׁם אֲחִיזַת כָּל הַיְרָאוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, יְרָאוֹת הַנְּפוּלוֹת הַנַּ"ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁיּוֹצְאִין חוּץ לַסְּפָר, לִמְקוֹם מַלְכוּת אַחֶרֶת לְגַמְרֵי, שֶׁשָּׁם הָרָשׁוּת מְשֻׁנָּה בְּיוֹתֵר מֵחֲמַת שֶׁהַמָּקוֹם הַזֶּה תַּחַת רָשׁוּת מַלְכוּת אַחֶרֶת, עַל כֵּן יֵשׁ שָׁם חֲשַׁשׁ סַכָּנָה מִירָאוֹת הַנְּפוּלוֹת בְּיוֹתֵר. וְעַל־ כֵּן קֹדֶם שֶׁיּוֹצְאִין לַדֶּרֶךְ צְרִיכִין לְאַמְלָכָא בְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הַיְנוּ לְהִתְבּוֹדֵד בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, לְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו וְלִשְׁפֹּט עַצְמוֹ הֵיטֵב, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַעֲלֶה כָּל הַיְרָאוֹת הַנְּפוּלוֹת הַשְּׁכִיחִים בַּדֶּרֶךְ בְּיוֹתֵר. וְעִקַּר מַה שֶּׁמֻּכְרָח הָאָדָם לָצֵאת לִפְעָמִים בַּדֶּרֶךְ הוּא רַק בִּשְׁבִיל זֶה, כְּדֵי שֶׁיְּבָרֵר וְיַעֲלֶה כָּל הַיְרָאוֹת הַנְּפוּלוֹת הַשְּׁכִיחִים בַּדָּרֶךְ. וּכְשֶׁהוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ בִּקְדֻשָּׁה כָּרָאוּי וּמְקַשֵּׁר עַצְמוֹ בְּכָל עֵת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי הַהוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ, הַשְּׁכִינָה מַקְדֶמֶת לְפָנָיו, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ - בָּזֶה מַעֲלֶה כָּל הַיְרָאוֹת הַנְּפוּלוֹת לְשָׁרְשָׁם. וְזֶהוּ סוֹד מַסְעֵי בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, לְתַקֵּן חֵטְא הָעֵגֶל, שֶׁבִּקְשׁוּ שְׁתֵּי רָשֻׁיּוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, וּלְבָרֵר וּלְהַעֲלוֹת בְּכָל פַּעַם הַיְרָאוֹת הַנְּפוּלוֹת שֶׁהָיוּ שָׁם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הַמּוֹלִיכֲךָ בַּמִּדְבָּר הַגָּדוֹל וְ'הַנּוֹרָא' הַזֶּה וְכוּ'". וְעַל־כֵּן נוֹהֲגִין לִטֹּל רְשׁוּת מִגְּדוֹלִים וְצַדִּיקִים כְּשֶׁיּוֹצְאִין לַדֶּרֶךְ, כִּי הֵם דְּבֵקִים בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּכְלוּלִים בְּאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְשֶׁנּוֹטְלִין רְשׁוּת מֵהֶם, כְּאִלּוּ נוֹטְלִין רְשׁוּת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטְּלִין בְּחִינַת שִׁנּוּי הָרָשֻׁיּוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת יְרָאוֹת הַנְּפוּלוֹת, שֶׁמִּשָּׁם כָּל סַכָּנוֹת הַדְּרָכִים, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, מֵאַחַר שֶׁהוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ רַק בִּנְטִילַת רְשׁוּת (רָשׁוּת) מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, כִּי הוּא מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַכֹּל בִּרְשׁוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד וּבִרְשׁוּת הַצַּדִּיקִים הַדְּבוּקִים בּוֹ, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת "צַדִּיק מוֹשֵׁל", וּבִרְשׁוּתָם לְבַד הוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ, וְאָז אֵין לוֹ שׁוּם פַּחַד וּמוֹרָא מִשּׁוּם דָּבָר, בְּחִינַת "בַּה' בָּטַחְתִּי לֹא אִירָא וְכוּ'" (הלכות הרשאה הלכה ג, אות יג כא).

15

Through the mitzvah of tzitzis one merits to draw the light of faith from its root — from the aspect of Atika D'Atikin [the Ancient of Ancients] — from which the light of tzitzis is drawn. This is the aspect of the Holy One blessed be He wrapping Himself in a white tallis and arranging the Thirteen Attributes of Mercy drawn from Atika. And this is the aspect of wrapping in a tallis on Shabbos at Minchah when reciting: "and I — my prayer is to You, Hashem, at an auspicious time" — for the auspicious time is the aspect of ra'ava d'ra'avin [the will of all wills] — the thirteen measures of mercy drawn from Atika. And therefore through the mitzvah of tzitzis specifically — which are drawn from Atika — through them one merits to receive and fulfill the 613 counsels of the Torah [taryag ittin d'Oraisa]. As it is written of them: "that you may remember and fulfill all My commandments" — for through this one merits complete faith, since the tzitzis draw the light of faith from its root in Atika D'Atikin — and it descends level by level and world by world — all in the aspect of faith — to vivify the holy faith in every world. Until the faith descends below — to reveal His holy faith even within the dwelling-place of the husks — to fulfill: "His kingship prevails over all." And therefore tzitzis are a protection — for they nullify the power of the husks — by revealing to them the holy faith. And therefore there are four tzitzis corresponding to the four aspects of Atika in the four worlds — from which faith is drawn in each world. For the Atika between one world and the next is the aspect of faith — the aspect of malchus of the upper world — which in the world below it becomes the aspect of Atika — through which all the lights and spiritual intelligences of that lower world are drawn, down to the aspect of faith within that world. For faith is the beginning and end of all the worlds and all the spiritual intelligences — and all receive from the root of faith which is the aspect of Atika D'Atikin — and from there the tzitzis are drawn at their root. And therefore tzitzis vivify all the aspects of faith-sparks rooted in every person of Israel — until through this one has the power to receive the counsel of the Tzadikim — the aspect of the 613 counsels of the Torah — and to be saved from the counsel of the wicked. For all of this itself requires faith — to believe in the counsel of the Tzadikim and to reject the counsel of the wicked. But this one merits through the mitzvos — for through them one vivifies the root of the point of faith rooted within — and through receiving through this the counsel of the Tzadikim which is the aspect of the seed of truth — one afterward merits faith in ever greater fullness. Until through this the redemption will come. And therefore tzitzis come before tefilin — for tefilin are the aspect of the mochin which are the aspect of the totality of Torah and the 613 counsels. And therefore our Rabbis of blessed memory said: "the entire Torah is compared to tefilin." But it is impossible to receive the totality of the counsels and mochin of tefilin except through tzitzis as above. Therefore one must first wrap in tzitzis. And therefore tzitzis are worn even on Shabbos unlike tefilin, as explained in the inner teachings.

16

עַל־יְדֵי כָּל הַהֲלִיכוֹת וּנְסִיעוֹת שֶׁהוֹלְכִין וְנוֹסְעִין לִדְבַר־מִצְוָה, עַל־יְדֵי־זֶה מְקַשֵּׁר וּמַעֲלֶה כָּל אֶחָד אֶת בְּחִינַת מְקוֹמוֹ לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַמָּקוֹם, שֶׁשָּׁם דָּנִין הַכֹּל לְכַף־ זְכוּת וְשָׁם נִתְתַּקֵּן הַכֹּל. גַּם עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לֵידַע, שֶׁגַּם הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַמָּקוֹם, הַכֹּל נִתְהַוָּה מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַמָּקוֹם (הל' שלוחין ה"ד אות יח).

16

The matter of wrapping in tzitzis immediately upon waking in the morning. Cross-reference entry — see "Begadim" [Garments], Ois 8.

17

עַל־יְדֵי כָּל הַנְּסִיעוֹת לַדְּרָכִים, שֶׁצְּרִיכִין לִזְכֹּר אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּנְסִיעָתוֹ בַּדֶּרֶךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְדִבַּרְתָּ בָּם שעא וְכוּ' וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ", וְעִקַּר הַנְּסִיעָה צָרִיךְ לְכַוֵּן רַק בִּשְׁבִיל הַתַּכְלִית הַנִּצְחִי, כְּגוֹן בְּמַשָּׂא־ וּמַתָּן, שֶׁנּוֹסֵעַ לְהַרְוִיחַ מָמוֹן כְּדֵי שֶׁיִּתֵּן צְדָקָה; מִכָּל־שֶׁכֵּן כְּשֶׁנּוֹסֵעַ לְדָבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה; בִּפְרָט כְּשֶׁנּוֹסֵעַ לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֲזַי עַל־יְדֵי כָּל נְסִיעוֹת אֵלּוּ מְתַקֵּן תִּקּוּן גָּדוֹל, כִּי כּוֹלֵל וּמַעֲלֶה וּמְקַשֵּׁר עַל־יְדֵי־זֶה הַמְדַמֶּה בְּהַשֵּׂכֶל הָאֲמִתִּי, שֶׁזֶּה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם, וְעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה (שם ה"ה אות כה).

17

The matter of tzitzis: it is in the aspect of drawing the spirit of life from the upper spirit [ruach d'le'eila] — which is the aspect of potential [koach] — to the lower spirit [ruach d'lisata] — which is the aspect of actualization [po'el]. And this too is the aspect of the tekheles in the tzitzis, as explained in the inner teachings.

18

עִקַּר הַנְּסִיעָה - הֵן כְּשֶׁנּוֹסְעִין עִם בְּהֵמוֹת וְסוּסִים, הֵן הַהוֹלֵךְ וְנוֹסֵעַ בְּרַגְלָיו - הַכֹּל הוּא כְּדֵי לְהַגְבִּיר הָרוֹכֵב עַל הַסּוּס, הָרֹאשׁ עַל הָרַגְלַיִן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁמַּגְבִּירִין הַשֵּׂכֶל עַל הַמְדַמֶּה. וּבְיוֹתֵר צְרִיכִין לִזָּהֵר בָּזֶה בַּדֶּרֶךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'צֵאתְךָ', שֶׁשָּׁם הִתְגַּבְּרוּת הַמַּחֲשָׁבוֹת הַמְבֻלְבָּלוֹת שֶׁל זֻהֲמַת בִּלְבּוּל הַמְדַמֶּה בְּיוֹתֵר. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר בֵּרוּר הַמְדַמֶּה הוּא עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הַמַּדְרֵגוֹת שֶׁבַּנְּבוּאָה, עַל־כֵּן הִזְהִירוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּיוֹתֵר לַעֲסֹק בַּדֶּרֶךְ בְּדִבְרֵי־ תוֹרָה (שם אות לד).

18

The matter of the rectification of garments through the mitzvah of tzitzis. Cross-reference entry — see "Begadim" [Garments], Ois 12; "Emunah" [Faith], Ois 87.

19

כָּל הַנְּסִיעוֹת וְהַטִּלְטוּלִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל הֵם בִּשְׁבִיל קִלְקוּל הָאֱמוּנָה שֶׁל חֵטְא הָעֵגֶל, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעִקַּר הַפְּגָם הָיָה, שֶׁפָּגְמוּ תְּחִלָּה בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים וְאָמְרוּ: "כִּי זֶה משֶׁה הָאִישׁ לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ", עַד שֶׁאָמְרוּ אַחַר־כָּךְ: "אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל". כִּי עַל־יְדֵי שֶׁפּוֹגְמִין בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים, עַל־יְדֵי־זֶה בָּאִין לִכְפִירוֹת גְּמוּרוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ. וּבִשְׁבִיל זֶה בָּאוּ כָּל הַנְּסִיעוֹת וְהַטִּלְטוּלִים בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת, וְזֶה בְּחִינַת הַגָּלֻיּוֹת שֶׁיִּשְׂרָאֵל גּוֹלִים וּמְטֻלְטָלִים וְכוּ' וְאֵין לָהֶם מָנוֹחַ לְכַף רַגְלָם, וְהַכֹּל מֵחֲמַת קִלְקוּל הָאֱמוּנָה שֶׁעִקָּרָהּ אֱמוּנַת חֲכָמִים. אֲבָל כַּוָּנַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל זֶה לְטוֹבָה, בִּשְׁבִיל שֶׁיִּזְכֹּר כָּל אֶחָד אֶת עַצְמוֹ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה עַל פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁכּוֹלֵל כָּל הַפְּגָמִים, וְאָז הַנְּסִיעָה וְהַטִּלְטוּל הוּא כַּפָּרָה וְתִקּוּן עַל פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים. כִּי בֶּאֱמֶת כָּל הַגָּלֻיּוֹת וְהַנְּסִיעוֹת וְהַטִּלְטוּלִים הוּא רַק בִּשְׁבִיל לְהָרִים וּלְהַגְבִּיהַּ כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁבָּא לְשָׁם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כַּמּוּבָן בְּכִתְבֵי הָאֲרִיזַ"ל; וּבְוַדַּאי אִישׁ פָּשׁוּט, אֲפִלּוּ אִם הוּא אִישׁ כָּשֵׁר אֵין לוֹ כֹּחַ לָזֶה, בִּפְרָט שֶׁיֵּשׁ מְקוֹמוֹת בַּדֶּרֶךְ שֶׁהֵם רְחוֹקִים מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי רֹב הַדָּרִים שָׁם הֵם עַכּוּ"ם וְכוּ'. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁאָדָם בַּדֶּרֶךְ, בִּפְרָט בְּדֶרֶךְ רְחוֹקָה, בִּפְרָט כְּשֶׁמְּטֻלְטָל בִּמְקוֹמוֹת כָּאֵלּוּ, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, אֲזַי צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק מְאֹד בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה עַל פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁלֶמֶת הַתּוֹרָה בְּאוֹר גָּדוֹל וְנִכְלֶלֶת בְּחָכְמָה עִלָּאָה, שֵׂכֶל הַכּוֹלֵל, וְנִמְתָּקִין כָּל הַצִּמְצוּמִים וְהַדִּינִים עַל־יְדֵי הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה, שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ כָּל הַגְּבוּלִים וְהַצִּמְצוּמִים, כִּי מִמֶּנּוּ הֻשְׁתַּת הָעוֹלָם, וְשָׁם עִקַּר הֶאָרַת חָכְמָה עִלָּאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קֹדֶשׁ־קָדָשִׁים, וְשָׁם עוֹמֵד הָאָרוֹן עִם לוּחוֹת הָאֶבֶן, כַּמְבֹאָר כָּל זֶה בִּפְנִים, וַאֲזַי נִתְבַּטְּלִים כָּל הַגְּבוּלִים וְהַמְּצָרִים, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר כָּל הַגָּלֻיּוֹת וְהַטִּלְטוּלִים, בִּבְחִינַת (איכה א) "כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים", כִּי נִכְלָל הַכֹּל בְּשָׁרְשׁוֹ בִּבְחִינַת אֶבֶן־שְׁתִיָּה, קָדְשֵׁי־קָדָשִׁים, שֶׁמִּמֶּנָּה הֻשְׁתַּת הָעוֹלָם, שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ כָּל הַגְּבוּלִים שֶׁל כָּל הָאַקְלִימִים וְכָל הַמְּדִינוֹת וְכָל הָעֲיָרוֹת וְכָל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁבָּעוֹלָם. וְכָל אֵלּוּ הַגְּבוּלִים שֶׁל כָּל אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת צְרִיכִין לַחֲזֹר לְשָׁרְשָׁם וּלְהִכָּלֵל בְּתוֹךְ הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה בְּתַכְלִית הָאַחְדוּת, עַד שֶׁיִּהְיוּ נִכְלָלִין בְּשָׁרְשָׁן בְּהַבּוֹרֵא הַכֹּל יִתְבָּרַךְ. וְכָל זֶה נִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁזּוֹכִין דַּיְקָא עַל־יְדֵי הַנְּסִיעוֹת וְהַטִּלְטוּלִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְעוֹרְרִין לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה עַל פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים. וְאָז נִתְרַבִּין הַסְּפָרִים שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי חוֹזְרִין וְנֶחְשָׁבִין בְּעֵינָיו הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁלֹּא הָיָה מַאֲמִין בָּהֶם כְּלָל, אוֹ שֶׁנִּתְעוֹרֵר בְּעַצְמוֹ עַל־יְדֵי־זֶה לְחַדֵּשׁ חִדּוּשִׁים אֲמִתִּיִּים וּלְחַבֵּר סְפָרִים קְדוֹשִׁים בַּתּוֹרָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעַל־יְדֵי כָּל זֶה נִשְׁלֶמֶת הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה נִכְלָלִין כָּל הַמְּקוֹמוֹת וְכָל הַגְּבוּלִים וְהַצִּמְצוּמִים בְּתוֹךְ הָאֶבֶן־שְׁתִיָּה, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן כָּל הַמְּקוֹמוֹת, כִּי מַגְבִּיהַּ וּמַחֲזִיר אוֹתָם לְשָׁרְשָׁם כַּנַּ"ל; נִמְצָא שֶׁעַל־יְדֵי נְסִיעוֹת יִשְׂרָאֵל נִתְרַבִּין סְפָרִים וְחִדּוּשֵׁי־ תוֹרָה. וְזֶה בְּחִינַת נְסִיעַת יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, וְהָאָרוֹן עִם הַלּוּחוֹת הָיָה נוֹסֵעַ לִפְנֵיהֶם, וְיִשְׂרָאֵל דִּבְּקוּ מַחֲשַׁבְתָּם וְכָל חֶפְצָם בְּהָאָרוֹן וְהַלּוּחוֹת, אֲתַר דְּכָל רְעוּתִין תְּקוּעִין תַּמָּן, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִכְלְלוּ בִּשְׁעַת נְסִיעָתָם בִּבְחִינַת קָדְשֵׁי־קָדָשִׁים, חָכְמָה עִלָּאָה, שֵׂכֶל הַכּוֹלֵל, וְעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַנְּסִיעוֹת, כִּי נַעֲשָׂה מִכָּל נְסִיעָתָם תּוֹרָה, עַד אֲשֶׁר כָּל נְסִיעוֹתֵיהֶם נִכְתָּבִין בְּהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, בִּבְחִינַת "וַיִּכְתֹּב משֶׁה אֶת מוֹצָאֵיהֶם וְכוּ'", וְעַל־כֵּן בְּכָל מְקוֹמוֹת נְסִיעָתָם שֶׁבָּאוּ לְשָׁם קִבְּלוּ שָׁם תּוֹרָה הַרְבֵּה. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: 'וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרוֹן' הוּא סֵפֶר בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וְהוּא פֶּלֶא גָדוֹל, מַדּוּעַ הַפָּרָשָׁה הַקְּטַנָּה הַזֹּאת תִּהְיֶה נֶחְשֶׁבֶת יוֹתֵר לְסֵפֶר בִּפְנֵי עַצְמוֹ מִשְּׁאָר פָּרָשִׁיּוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה? אַךְ כָּל זֶה מֵחֲמַת הַנִּזְכָּר לְעֵיל, כִּי עַל־יְדֵי הַנְּסִיעוֹת, שֶׁהֵם תִּקּוּן עַל פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים, עַל־יְדֵי־זֶה נִתּוֹסְפִין סְפָרִים קְדוֹשִׁים בְּהַתּוֹרָה. וּמִמֵּילָא מוּבָן, שֶׁכְּמוֹ שֶׁעִקַּר תִּקּוּן נְסִיעוֹת יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר הָיָה עַל־יְדֵי שֶׁדִּבְּקוּ מַחֲשַׁבְתָּם בְּהָאָרוֹן הַנּוֹסֵעַ לִפְנֵיהֶם, שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה עִלָּאָה, שֵׂכֶל הַכּוֹלֵל, כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הַנְּסִיעוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל גַּם עַכְשָׁו הוּא רַק בְּכֹחַ הַצַּדִּיקֵי־הָאֱמֶת שֶׁמַּאֲמִין בָּהֶם, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֶבֶן־שְׁתִיָּה, שֵׂכֶל הַכּוֹלֵל, חָכְמָה עִלָּאָה, שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁנִּכְלָלִין בָּהֶם בֶּאֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה נִמְתָּקִין כָּל הַגְּבוּלִים וְכָל הַצִּמְצוּמִים וְנִתְתַּקֵּן הַכֹּל כַּנַּ"ל (הל' פקדון ה"ה, אותיות יט כ כא; עי' פורים אות פו).

19

The matter of how the essential holiness of the sacred union [zivug d'kedushah] is through the mitzvah of tzitzis — which are in the aspect of the four heads [streams] drawn from the river that goes out from Eden — which is the aspect of Binah — the world to come — from which comes the essential greatness of faith. Cross-reference entry — see "Mikveh," Ois 23.

20

אֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ נוֹסֵעַ לַדְּרָכִים, בְּוַדַּאי בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיְּטַלְטֵל עַצְמוֹ לִפְעָמִים לֵילֵךְ לְחוּץ לְעִירוֹ בִּשְׁבִיל עֲסָקָיו וּפַרְנָסָתוֹ, וּבְכָל הַטִּלְטוּלִים וְהַנְּסִיעוֹת צָרִיךְ לַחְשֹׁב וּלְכַוֵּן לְתַקֵּן אֱמוּנַת חֲכָמִים, לְהַרְבּוֹת סְפָרִים קְדוֹשִׁים בַּתּוֹרָה. כִּי שֹׁרֶשׁ הַנְּסִיעָה בִּקְדֻשָּׁה, מַה שֶּׁהוּא יִתְבָּרַךְ מְסַבֵּב שעג שֶׁיִּצְטָרֵךְ הָאָדָם לֵילֵךְ לַחוּץ וְלִסַּע מִמָּקוֹם לְמָקוֹם בְּעִירוֹ אוֹ לְעִיר אַחֶרֶת, מִכָּל־שֶׁכֵּן לִמְקוֹמוֹת רְחוֹקִים, כָּל אֶחָד כְּפִי טִלְטוּלוֹ וּנְסִיעוֹתָיו, הַכֹּל רַק בִּשְׁבִיל שְׁלֵמוּת הַתּוֹרָה, כִּי שֹׁרֶשׁ כָּל דָּבָר הִיא הַתּוֹרָה, כַּיָּדוּעַ, כִּי חוּץ מִזֶּה הַכֹּל הָבֶל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לְהַאֲמִין, שֶׁעִקַּר כַּוָּנַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַה שֶּׁמְּסַבֵּב שֶׁיִּסַּע הָאָדָם, הוּא רַק בִּשְׁבִיל שְׁלֵמוּת הַתּוֹרָה, הַיְנוּ שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לִפְעָמִים לָצֵאת מִבֵּיתוֹ לֵילֵךְ אוֹ לִנְסֹעַ לְמָקוֹם אַחֵר, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהִתְוַעֵד עִם אָדָם אַחֵר אוֹ עִם כַּמָּה אֲנָשִׁים לְדַבֵּר עִמָּהֶם מֵהַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי וְהַנִּצְחִי, שֶׁיְּעוֹרְרוּ זֶה אֶת זֶה אֶל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, וְכָל אָדָם צָרִיךְ לְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ בְּיִרְאַת־שָׁמַיִם בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת, וְעַל־כֵּן מְסַבֵּב הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיֵּלֵךְ וְיִסַּע הָאָדָם, וְהַכֹּל רַק בִּשְׁבִיל זֶה. רַק זֶה יָדוּעַ, שֶׁכָּל הַדְּבָרִים שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּתְלַבְּשׁוּ בַּמֶּה שֶׁמִּתְלַבְּשִׁים, עַל־כֵּן עַל־פִּי־רֹב מִתְלַבְּשִׁים הַנְּסִיעוֹת וְהַטִּלְטוּלִים בְּעִסְקֵי חֹל. אֲבָל הֶחָפֵץ בֶּאֱמֶת, צָרִיךְ לָשׂוּם לִבּוֹ לְשֹׁרֶשׁ הַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כִּי בְּוַדַּאי כָּל דָּבָר יֶשׁ לוֹ שֹׁרֶשׁ בַּקְּדֻשָּׁה, עַל־כֵּן כָּל אֶחָד צָרִיךְ לָשׂוּם לִבּוֹ וּלְהַאֲמִין, שֶׁעִקַּר נְסִיעָתוֹ וְטִלְטוּלוֹ כְּדֵי שֶׁיִּתְוַעֵד עִם בְּנֵי־אָדָם, אוּלַי יוּכַל לְדַבֵּר עִמָּהֶם דִּבְרֵי אֱמֶת, שֶׁיְּקַבְּלוּ מִמֶּנּוּ אוֹ שֶׁיְּקַבֵּל הוּא מֵהֶם, אוֹ שֶׁיְּקַבְּלוּ וְיָאִירוּ זֶה בָּזֶה בִּבְחִינַת 'וּמְקַבְּלִין דֵּין מִן דֵּין', כִּי בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ נְקֻדָּה טוֹבָה, וּצְרִיכִין לְקַבֵּל הֶאָרָה מִמֶּנּוּ לְהָאִיר בְּנַפְשׁוֹ לְבַל יִישַׁן אֶת יָמָיו שִׁינַת עוֹלָם, חַס וְשָׁלוֹם, וְזֶה עִקַּר שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּסִיעוֹת שֶׁבָּעוֹלָם. וְזֶה בְּחִינַת: "וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ", וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: 'וְדִבַּרְתָּ בָּם' וְלֹא בִדְבָרִים בְּטֵלִים, כִּי בְּכָל הַסִּבּוּבִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְסַבֵּב עִם הָאָדָם, הֵן בְּשִׁבְתּוֹ בְּבֵיתוֹ, הֵן בְּלֶכְתּוֹ בַדֶּרֶךְ, בְּשָׁכְבוֹ וּבְקוּמוֹ, צָרִיךְ רַק לְדַבֵּר בְּדִבְרֵי־תוֹרָה, וְהָעִקָּר הוּא לְהַכְנִיס בְּעַצְמוֹ וּבַאֲחֵרִים קִיּוּם הַתּוֹרָה, כִּי זֶה הָעִקָּר כַּיָּדוּעַ, וְרַק בִּשְׁבִיל זֶה הֵם כָּל הַנְּסִיעוֹת. וְזֶה בְּחִינַת (משלי ו): "בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ", שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם בִּנְסִיעָתוֹ לְקַדֵּשׁ מַחֲשַׁבְתּוֹ לְקַשְּׁרָהּ אֶל הַתּוֹרָה, לְכַוֵּן בִּנְסִיעָתוֹ שֶׁנּוֹסֵעַ בִּשְׁבִיל אַהֲבָה וְשָׁלוֹם, לְהִתְוַעֵד עִם בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל לַעֲסֹק בְּדִבְרֵי־תוֹרָה בֶּאֱמֶת, וְאָז הַתּוֹרָה תֵּלֵךְ לְפָנָיו וְתַנְחֵהוּ, בְּחִינַת "בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ", שֶׁזֶּה בְּחִינַת נְסִיעוֹת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, שֶׁהָיָה הָאָרוֹן עִם הַלּוּחוֹת נוֹסֵעַ לִפְנֵיהֶם (שם אות טל).

20

Tzitzis are in the aspect of the totality of the Torah novellae that the Tzadikim combine for the good for the rectification of the souls of Israel — for they are in the aspect of the scholarly robe [chaluka d'rabbanan]. And through this one merits to rectify and purify the garments from the hold of the dirty garments [begadim tzoa'im] — from which come all the obstacles to the service of Hashem — and the essential obstacle is the obstacle of the mind. Cross-reference entry — see inner teachings. Likutay Halachos, Hilchos Orla, Halachah 5, Ois 10.

Keyboard Shortcuts

Hebrew modeH
English modeE
Both columnsB
Toggle nikudN
FullscreenF
Search in textCtrl+F
Save bookmarkS
Listen / PauseL
PrintP
Next segmentJ / ↓
Prev segmentK / ↑
Toggle favoriteG
Previous/Next← →
Show shortcuts?

💬 Comments

Loading comments…