Sefer Tahara (Purity) - הלכות מטמאי משכב ומושב - פרק תשיעי

דבר שהיה מחובר בארץ או ממומר במסמרים. אם היה כחו יפה וחזק והקיש עליו הזב ובעת שהקיש הגיד כלי או אוכלין ומשקין מכח הכאתו או שהפילן הרי אלו טהורים. ואם לא היה כחו יפה וחזק אלא מתנדנד והקיש עליו הזב והפיל או הניד בכח הכאתו כלים או אוכלים ומשקין הרי אלו טמאין. וכאילו הסיטן שהרי מכחו נפלו. זה הכלל כל שנפל מכח היסטו טמא מכח הרעדה טהור. כיצד הקיש על אילן או סוכה שכחן רע. או על סולם מצרי שאינו קבוע במסמר. או על קורה ודלת וכבש שאינם מחוברים בטיט. או שהקיש על הנגר על המנעול והמשוט.

ובשעה שהקיש הפיל אוכלין ומשקין או כלים אפילו הנידן ולא נפלו הרי אלו טמאים. אבל אם הקיש על אילן או על סוכה שכחן יפה. או על סולם מסומר. או על כבש או על דלת או קורה המחוברין בטיט. או על המריש. או על התנור. ובשעה שהקיש הניד כלים או אוכלין ומשקין. אפילו הפילן הרי אלו טהורין וכן כל כיוצא באלו:

תנור שהיתה הפת דבוקה בו והקיש על התנור ונפל ככר אפילו היה תרומה הרי זה טהור. ואם היה חרס מן התנור מדובק בככר שנפל אפילו היה חולין הרי זה טמא:

אין המשכב או המרכב מטמא כלים או אוכלין ומשקין אלא במגע בלבד. אבל אם היו כלים או אוכלים ומשקין למעלה מן המדרס או שהיה המדרס למעלה מהן אפילו לא הפסיק ביניהם אלא נייר הואיל ולא נגע בהן הרי אלו טהורין. וכן אם הסיט המשכב את הכלים או את האוכלים והמשקין הרי אלו טהורין:

הזב והטהור שישבו בספינה קטנה היכולה להמיט באדם אחד או באסדא. או שרכבו ע''ג בהמה אף ע''פ שאין בגדיהן נוגעין זה בזה הרי בגדי הטהור טמאים מדרס וטומאתן בספק שמא דרס הזב עליהן. וכן נדה שישבה עם הטהור במטה בגדים טמאין מדרס חוץ מכיפה שבראשה. וכן הבגדים שבראש הנס שבספינה טהורין:

הנדחק בריחיים שהעכו''ם בתוכם או זב וכיוצא בו הרי בגדיו טמאין מדרס. באי זה ריחים אמרו ברחים שמנדנדין את הקרקע עד שעוקרין את העומד כאן ודוחפין אותו ממקומו. ודבר ברור הוא שטומאה זו בספק שמא נעקר הטמא ודרס על בגדי הטהור: