א-יא

עִקַּר הַשִּׂמְחָה אִי-אֶפְשָׁר לִהְיוֹת, כִּי-אִם עַל-יְדֵי מִילֵי דִשְׁטוּתָא, כְּמוֹ שֶׁשָּׁמַעְתִּי מִפִּיו זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, שֶׁאָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: "סֶע הָאט אַ פָּנִים אַז מֶע קֶען מֶער נִיט פְרֵיילִיךְ זַיין נָאר מִיט נַארִישׁ מַאכְן זִיךְ", וְכֵן דִּבֵּר עוֹד מִזֶּה כַּמָּה פְּעָמִים, וְזֶהוּ הָעִנְיָן, מַה שֶּׁהָיוּ נוֹהֲגִין כָּל הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַמְּפֻרְסָמִים שֶׁהָיוּ בְּיָמֵינוּ, שֶׁעַל פִּי רֹב הָיוּ לָהֶם אֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ כְּמוֹ בַּדְחָנִים, וְהָיוּ עוֹשִׂים לִפְנֵיהֶם כָּל מִינֵי צְחוֹק וּשְׁטוּת כַּמְּפֻרְסָם וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל שִׂמְחָה, כִּי אֵין דָּבָר מַזִּיק לַעֲבוֹדַת ה' כְּמוֹ הָעַצְבוּת. (שָׁם הִלְכוֹת נְפִלַּת אַפַּיִם ד').