א-יב

תַּכְלִית הַיְדִיעָה אֲשֶׁר לֹא נֵדַע, זֶה הַתַּכְלִית אֵין מִי שֶׁזּוֹכֶה כִּי-אִם הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים מְאֹד, כִּי אַף-עַל-פִּי שֶׁהַכֹּל אוֹמְרִים, שֶׁתַּכְלִית הַיְדִיעָה אֲשֶׁר לֹא נֵדַע, אֲבָל אֵין מִי שֶׁיֵּדַע פֵּרוּשׁ דָּבָר זֶה בִּשְׁלֵמוּת, כִּי-אִם מִי שֶׁאוֹחֵז בָּזֶה, דְּהַיְינוּ: שֶׁזּוֹכֶה לָזֶה עַל-יְדֵי מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים, כַּאֲשֶׁר הֵבַנְתִּי מִפִּי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה. (שָׁם אוֹת ט"ו).