א-קכח

כְּבָר הִזְהִיר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה כַּמָּה פְּעָמִים לוֹמַר תְּחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת הַרְבֵּה בְּכָל יוֹם, כָּל מִינֵי תְּחִנּוֹת הַנִּמְצָאוֹת בְּאֵיזֶה סִדּוּר מִסִּדּוּרִים הַגְּדוֹלִים אוֹ בְּשַׁעֲרֵי צִיּוֹן וּבִשְׁאָר מְקוֹמוֹת, מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן לַעֲסֹק בְּסֵפֶר תְּהִלִּים, וּמִי שֶׁרוֹצֶה לְקַיֵּם דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, וְלַעֲסֹק בִּתְפִלּוֹת לִזְכּוֹת לְחַיֵּי-עוֹלָם, בְּוַדַּאי יֶעֱרַב לְנַפְשׁוֹ מְאֹד מְאֹד אֵלּוּ הַתְּפִלּוֹת, כִּי אֵין שׁוּם תְּפִלּוֹת בָּעוֹלָם, שֶׁיּוּכַל הָאָדָם לִמְצֹא אֶת עַצְמוֹ בָּהֶם כְּמוֹ בְּאֵלּוּ הַתְּפִלּוֹת הַמְּדַבְּרִים מִכָּל הַמִּדּוֹת וּמִכָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְכַאֲשֶׁר יִרְאֶה הָרוֹאֶה בְּעֵינָיו, אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחַז בָּהֶם. (שָׁם).

ליקוטים-ימי מוֹהַרְנַ"תְּ