א-רלד

שָׁמַעְתִּי, שֶׁאֶחָד מֵאַנַ"שׁ נָסַע לְאֵיזֶה מָחוֹז וּבָא לְאֵיזֶה עִיר בְּמֶרְחַקִּים, וְלֹא הָיָה לוֹ שׁוּם הֶכֵּרוּת עִם שׁוּם אִישׁ, וַיֵּלֶךְ לְבֵית הָרַב לְהִתְאַכְסֵן אֶצְלוֹ, כִּי הִפְלִיגוּ לוֹ בִּשְׁבַח הָרַב הַנַּ"ל, כִּי הוּא אִישׁ יָשָׁר וְלַמְדָן גָּדוֹל וּמְקֻבָּל, עַל-כֵּן בָּא אֵלָיו, וּכְשֶׁבָּא לְבֵיתוֹ רָאָה הַסֵּפֶר "לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן" מֻנַּח עַל שֻׁלְחָנוֹ, וְתֵכֶף שָׁאַל לְהָרַב: "מֵאַיִן לָכֶם זֶה הַסֵּפֶר"? הֵשִׁיב הָרַב: "וְכִי גַּם אַתֶּם יְדַעְתֶּם אוֹתוֹ? וּמִי מְחַבְּרוֹ"? עָנָה לְהָרַב: "הֲלֹא אֲנִי מַכִּיר גַּם אֶת הַמְחַבֵּר בְּעַצְמוֹ וְגַם אֲנִי מְקֹרָב אֵלָיו... בְּרֶסְלֶבֶר חָסִיד". הֵשִׁיב הָרַב: "אִמְרוּ בֶּאֱמֶת יֵשׁ לָכֶם אֵיזֶה תְּפִיסָה בַּסֵּפֶר הַזֶּה"? אָמַר הָאִישׁ: "לְפִי מַדְרֵגָתִי אֲנִי תּוֹפֵס". הֵשִׁיב הָרַב: "אֲדַמֶּה, כִּי אֵין שׁוּם אָדָם תּוֹפֵס גְּדֻלַּת הַסֵּפֶר הַזֶּה..." וְאָמַר עוֹד: "הֲלֹא תִּרְאוּ בְּעֵינֵיכֶם, שֶׁבִּתְחִלַּת הַסֵּפֶר תֵּכֶף אַחַר הַשִּׁיר נִכְתַּב הַמַּאֲמָר מֵרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר-יוֹחַאי, וּמַה שַּׁיָּכוּת לְכָתְבוֹ בִּתְחִלַּת הַסֵּפֶר הַיָּקָר הַזֶּה"? אָמַר הָאִישׁ הַנַ"ל: "אַדְרַבָּא, אִמְרוּ אַתֶּם" אָמַר לוֹ: "נִרְאֶה, שֶׁרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה רִמֵּז, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ נִשְׁמַת רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר-יוֹחַאי, כִּי רַבִּי "שִׁמְעוֹן בֶּן-יוֹחַאי" גִּימַטְרִיָּא רַבִּי "נַחְמָן בֶּן שִׂמְחָה..." יְהִי רָצוֹן, שֶׁנִזְכֶּה לְהָבִין הַשִּׂיחוֹת חֻלִּין שֶׁל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה בְּגַן-עֵדֶן, אָמֵן סֶלָה. (שָׁם).