א-רלה

שָׁמַעְתִּי מֵאָבִי, שֶׁשָּׁמַע מֵאַנַ"שׁ הַמְּקֹרָבִים אֵלָיו זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, שֶׁפַּעַם אַחַת בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה אָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה לַאֲנָשָׁיו: "מַה אַתֶּם נוֹסְעִים אֵלַי? מַה אַתֶּם רוֹצִים מִמֶּנִּי? הֲלֹא אִם לֹא הֱיִיתֶם אֶצְלִי הָיִיתִי יָשֵׁן, וּכְשֶׁהָיוּ תּוֹקְעִין בַּשּׁוֹפָר הָיִיתִי נֵעוֹר..." וּבְלָשׁוֹן אַשְׁכְּנַז: "וָואלְט אִיךְ מִיר גֶּעשֶׁאפִין מֶען וָואלְט אַ בְּלָאז גֶּעטָאהן מִיט דֶּעם שׁוֹפָר וָואלְט אִיךְ מִיךְ אוֹף גֶּעחַאפְּט..." וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין עַד הֵיכָן הַדְּבָרִים מַגִּיעִים. (שָׁם).