א-רלז

שָׁמַעְתִּי מֵאָבִי, שֶׁפַּעַם אַחַת נִתְקָרְבוּ אֲנָשִׁים חֲדָשִׁים אֵלָיו זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, וְהָיָה אוֹמֵר לִפְנֵיהֶם תּוֹרָה גְּבוֹהָה כְּדַרְכּוֹ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, אַחַר-כָּךְ סִפְּרוּ לְפָנָיו עַל אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים שֶׁאוֹמְרִים שֶׁאינָם מְבִינִים תּוֹרָתוֹ, כִּי מַאי נַפְקָא מִינָה לָהֶם בְּתוֹרָתוֹ הַגָּבוֹהַּ. כִּי הֵם צְרִיכִים תּוֹרָה פְּשׁוּטָה וְדִבְרֵי מוּסָר פְּשׁוּטִים כְּפִי מַדְרֵגָתָם הַפְּשׁוּטָה וְהַנְּמוּכָה, וְחָרָה לוֹ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה עֲלֵיהֶם, וְאָמַר אָז: "מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִמְצֹא עַצְמוֹ בְּדִבְרֵי תוֹרָתוֹ, הוּא אֶפִּיקוֹרוֹס" כִּי בֶּאֱמֶת תּוֹרָתוֹ הִיא כְּלָלִיּוּת גָּדוֹל מֵרֵישׁ כָּל דַּרְגִּין עַד סוֹף כָּל דַּרְגִּין. (שָׁם).