א-רלח

שָׁמַעְתִּי, מֵרַבִּי יְשַׁעְיָה שָׁלוֹם שֶׁשָּׁמַע מֵאָבִיו, שֶׁפַּעַם אַחַת סִפֵּר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה עִמָּהֶם מֵעִנְיַן עוֹלָם הַתֹּהוּ, וְאָז אָמַר עֵצָה לָזֶה, שֶׁיִּשָּׁבַע בִּנְקִיטַת חֵפֶץ כָּשֵׁר, שֶׁכָּל יְמֵי חַיָּיו לֹא יַעֲבֹר עָלָיו אֶחָד מִשְּׁלשָׁה זְמַנִּים הַקְּבוּעִים לִהְיוֹת אֶצְלוֹ. הַיְנוּ: עַל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה וְעַל שָׁבוּעוֹת וְעַל שַׁבַּת-חֲנֻכָּה, כִּי אָז הָיָה זְמַן קְהִלָּה לַכֹּל. וְהַשְּׁנֵי זְמַנִּים אֲחֵרִים הָיָה הַחִיּוּב רַק עַל אוֹתָם שֶׁאינָם רְחוֹקִים מִמְּקוֹמוֹ כָּל-כָּךְ. וְהָרְחוֹקִים הָיָה לָהֶם זְמַנִּים אֲחֵרִים, הַיְנוּ: שַׁבַּת-שִׁירָה וְשַׁבַּת-נַחֲמוּ, כִּי אָז הָיָה זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה נוֹסֵעַ אֲלֵיהֶם, וְגַם לְהִשָּׁבַע, שֶׁתֵּכֶף אַחַר הַמִּיתָה וְהַהִסְתַּלְּקוּת הוּא מֻכְרָח לָבֹא אֵלָיו זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, וְאָז יִהְיֶה הַכֹּל עַל נָכוֹן. (שָׁם).