א-רסב

אַחַר-כָּךְ בִּימֵי הַקַּיִץ, כְּשֶׁרָאוּ אֶת אֹמֶץ לְבָבוֹ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְמָנְעוֹ מִזֶּה בְּשׁוּם אֹפֶן, הִתְחִיל אָבִיו מֵחָדָשׁ לְהִתְפַּיֵּס קְצָת וְאָמַר שֶׁיַּחֲזִיר לוֹ אֶת כָּל מְעוֹתָיו, וְעִם-כָּל-זֶה גֵּרָה עָלָיו אֶת שְׁאָר בְּנֵי-בֵיתוֹ שֶׁיִּתְעוֹרְרוּ מֵחָדָשׁ לְהִתְוַכֵּחַ עִמּוֹ, וַיַּעֲנוּ וַיֹּאמְרוּ לוֹ: הֲלוֹא זֶה כַּמָּה שָׁנִים שֶׁאתָּה סָמוּךְ עַל שֻׁלְחַן אָבִיךָ (כִּי אָז כְּבָר הָיָה בְּעֶרֶךְ עֶשֶׂר שָׁנִים מִיּוֹם חֲתֻנָּתוֹ), וְעַתָּה מָתַי תַּעֲשֶׂה גַּם אַתָּה לְבֵיתֶךָ? וּמַדּוּעַ לֹא תְרַחֵם עָלֶיךָ וְעַל בָּנֶיךָ? (וְעוֹד כַּיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלּוּ). וְהֵן אָמְנָם כִּי אָנוּ יוֹדְעִים מֵאֹמֶץ לְבָבְךָ בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה, עַד שֶׁאִי-אֶפְשָׁר לְךָ לְהִתְפָּרֵד מִזֶּה בְּשׁוּם אֹפֶן, אֲבָל אֵין אָנוּ אוֹמְרִים לְךָ, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁתִּתְבַּטֵּל לְגַמְרֵי מֵהַלִּמּוּד, רַק עֲצָתֵנוּ שֶׁנַּשְׂכִּיר לְךָ חֲנוּת, וְזוּגָתְךָ תֵּשֵׁב כָּל הַיּוֹם בַּחֲנוּת, וְאַתָּה לֹא יִהְיֶה לְךָ שׁוּם עֵסֶק בָּזֶה אֲבָל עַל-כָּל-פָּנִים דָּבָר אֶחָד אַתָּה מֻכְרָח לְהַבְטִיחַ לָנוּ, הַיְנוּ: שֶׁתִּסַּע לְבֶּרְדִיצֶ'ב עֲבוּר קְנִיַּת הַסְּחוֹרָה, וְאַף-עַל-פִּי שֶׁתִּהְיֶה מֻכְרָח לְהִתְבַּטֵּל בָּזֶה לִפְעָמִים אֵיזֶה יָמִים אֲבָל לְעֻמַּת זֶה לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּכָל אֹרֶךְ הַזְּמַן שֶׁבֵּינְתַיִם לֹא שׁוּם בִּלְבּוּל מִשּׁוּם אָדָם וְלֹא שׁוּם בִּטּוּל מִשּׁוּם דָּבָר, וְיִהְיֶה בִּיכָלְתְּךָ לַעֲסֹק בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם כִּרְצוֹנְךָ וְאַוַּת נַפְשְׁךָ בְּלִי שׁוּם מְנִיעָה. כָּאֵלֶּה וְכָאֵלֶּה דִּבְּרוּ עַל לְבָבוֹ כַּמָּה פְּעָמִים, וְהוּא לֹא חָשְׁקָה נַפְשׁוֹ גַּם בָּזֶה, וְגַם לֹא יָדְעוּ לִמְצֹא אֵיזֶה עֵת וּזְמַן לְהִתְוַכֵּחַ עִמּוֹ הַרְבֵּה בָּזֶה, אַחֲרֵי אֲשֶׁר כָּל הַיּוֹם יָשַׁב בְּבֵית-הַמִּדְרָשׁ, וּכְשֶׁבָּא לֶאֱכֹל נִזְהַר מְאֹד לִבְלִי לְהִתְמַהְמֵהַּ יוֹתֵר מֵהַהֶכְרֵחַ אֲפִלּוּ כְּרֶגַע, וְזֵרַז עַצְמוֹ בְּתַכְלִית הַזְּרִיזוּת לָשׁוּב לְלִמּוּדוֹ וְלַעֲבוֹדָתוֹ. וְנִתְיַעֲצוּ בְּנֵי-בֵּיתוֹ לִשְׁלֹחַ אֵלָיו לְהַבֵּית-מִדְרָשׁ אֶת אֲחִי אָבִיו שֶׁהָיָה אִישׁ פָּנוּי קְצָת, וְשָׁלְחוּ אוֹתוֹ בְּכָל יוֹם שֶׁיֵּלֵךְ אֵלָיו לְהַבֵּית-מִדְרָשׁ כְּדֵי לִטְעֹן עִמּוֹ עַל זֶה, וּבְרֹב טַעֲנָתָם עִמּוֹ חָזְקוּ עָלָיו דִּבְרֵיהֶם, וְהֻכְרַח לְהַבְטִיחָם עַל זֹאת, אֲבָל הִתְנָה עִמָּם שֶׁעַל-כָּל-פָּנִים לֹא יִהְיֶה לוֹ שׁוּם עֵסֶק אַחֵר זוּלַת הַנְּסִיעָה, כִּי הֵם בְּעַצְמָם יִשְׂכְּרוּ לוֹ עֲגָלָה וְיָכִינוּ לוֹ כָּל צָרְכֵי הַנְּסִיעָה, וְהוּא לֹא יִצְטָרֵךְ לַעֲשׂוֹת מְאוּמָה, רַק הַנְּסִיעָה וּקְנִיַּת הַסְּחוֹרָה לְבַד. (שָׁם ט').