א-רסג

וְגַם עַל זֹאת דָּוָה לִבּוֹ מְאֹד, וְנַפְשׁוֹ הָיְתָה מָרָה לוֹ עַל כָּל זֶה בְּלִי שִׁעוּר, כִּי כְּפִי שֶׁנִּקְבַּע בִּלְבָבוֹ זִכְרוֹן יוֹם הַמִּיתָה וְיוֹם הַקְּבוּרָה שֶׁמּוּכָנִים וְעוֹמְדִים לָזֶה בְּכָל עֵת וָרֶגַע, וְכָל הַיָּמִים שֶׁל הָאָדָם הֵם מְנוּיִים וּסְפוּרִים וּקְצוּבִים בְּמִסְפָּר אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכָל שָׁעָה שֶׁיִּתְבַּטֵּל בִּקְנִיַּת הַסְּחוֹרָה, הִיא אֲבֵדָה נִצְחִית... אֲבֵדָה שֶׁאינָהּ חוֹזֶרֶת, אֲבֵדָה וְהֶפְסֵד-רֶוַח נִפְלָא וְנוֹרָא... עַיִן לֹא רָאֲתָה וְכוּ', שֶׁהָיָה מַרְוִיחַ בְּהַשָּׁעוֹת הָאֵלֶּה, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן נִסְתַּפֵּק מְאֹד וְלֹא יָדַע לָתֵת עֵצָה בְּנַפְשׁוֹ אִם לְהִתְעַקֵּשׁ עִמָּהֶם גַּם בָּזֶה, כִּי כְבָר הִכְנִיסוּ דִּבְרֵיהֶם בְּדַעְתּוֹ, שֶׁיִּסְתַּפֵּק: אוּלַי כָּךְ הוּא רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁיַּעֲסֹק קְצָת בְּמַשָּׂא-וּמַתָּן, וְגַם זֶה נֶחְשָׁב לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, וּכְמוֹ שֶׁאמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה (בְּרָכוֹת ל"ה, ב'): "הַרְבֵּה עָשׂוּ כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן וְלֹא עָלְתָה", [כִּי הַדִּבּוּר יֵשׁ לוֹ כֹּחַ גָּדוֹל לִמְשֹׁךְ לֵב הָאָדָם, הֵן לְטוֹב, הֵן לְהִפּוּךְ, חַס וְשָׁלוֹם, כַּמּוּבָא מִזֶּה בִּדְבָרָיו זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה ("לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן" סִימָנִים: מ"ג, ס"ג, ע"ח: ח"ב צ"ו; "שִׂיחוֹת הָרַ"ן" רל"ז)]. עַל-כֵּן נִתְיַשֵּׁב בְּדַעְתּוֹ בַּלַּיְלָה שֶׁקֹּדֶם נְסִיעָתוֹ, שֶׁלְּעֵת-עַתָּה יֵלֵךְ גַּם עַכְשָׁו אֶל מְקוֹמוֹ אֲשֶׁר לוֹ מִחוּץ לָעִיר, וּכְצֵאתוֹ אֶת הָעִיר יִפְרֹשׂ אֶת כַּפָּיו לְפָנָיו בִּבְכִי וְתַחֲנוּנִים מֵעֹמֶק הַלֵּב, אוּלַי יָחוּס וִירַחֵם עָלָיו לְהַנְחוֹתוֹ בְּדֶרֶךְ הָאֱמֶת לְבִלְתִּי יָסוּר מֵרְצוֹנוֹ יָמִין וּשְׂמֹאל, חַס וְשָׁלוֹם. וְכֵן עָשָׂה, שֶׁהָלַךְ וְנִתְמַהְמַהּ שָׁם עַד שֶׁהֵאִיר הַשַּׁחַר, וּמִשָּׁם הָלַךְ לְבֵית-הַכְּנֶסֶת וְלָמַד קְצָת, וְאַחַר-כָּךְ הִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת-שַׁחֲרִית, וְאַחַר תְּפִלָּתוֹ נִתְיַשֵּׁב בְּדַעְתּוֹ שֶׁקֹּדֶם נְסִיעָתוֹ לְבֶּרְדִיצֶ'ב יִסַּע מִקֹּדֶם לִבְּרֶסְלֶב לְקַבֵּל רְשׁוּת מֵאַדְמוּ"ר זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, כִּי יָדַע שֶׁדֶּרֶךְ הַבַּעַל-עֲגָלָה הַנּוֹסֵעַ לְבֶּרְדִיצֶ'ב לְבַל יָשִׂים לַדֶּרֶךְ פְּעָמָיו עַד לִפְנוֹת עֶרֶב, וְאָז הַיָּמִים הַסְּמוּכִים לִתְקוּפַת תַּמּוּז, שֶׁהַיָּמִים אֲרֻכִּים מְאֹד, וּמִנֶּעמִירוֹב לִבְּרֶסְלֶב שְׁמוֹנָה-עָשָׂר מִיל (וֶוערְסְט), וְיִהְיֶה עוֹד בְּאֶפְשָׁרוּת לִסַּע וְלַחֲזֹר קֹדֶם נְסִיעָתוֹ. וְאַף שֶׁלְּפִי שָׁעָה לֹא נִמְצָא לוֹ עֲגָלָה לִנְסֹעַ לְשָׁם, אֲבָל מִגֹּדֶל תְּשׁוּקָתוֹ הִתְחִיל לֵילֵךְ לְשָׁם בְּרַגְלָיו (עַיֵּן עוֹד "יְמֵי מוֹהַרְנַ"תְּ" סִימָן כ'), וְאַגַּב אֹרְחָא עָסַק גַּם בִּצְעָקָה וּתְפִלָּה לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ (עַיֵּן לְקַמָּן בְּאוֹת ט"ו), וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִזְמִין לוֹ עֲגָלָה בְּדֶּרֶךְ הֲלִיכָתוֹ, וְנָסַע וּבָא לִבְּרֶסְלֶב. וּבְבוֹאוֹ לְאַדְמוּ"ר זַצַ"ל הִתְחִיל לְדַבֵּר וְלָשִׂיחַ עִמּוֹ כְּדַרְכּוֹ תָּמִיד, וּבְתוֹךְ שִׂיחָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה יָצָא עִמּוֹ לַחוּץ, וְהָיָה הוֹלֵךְ וּמְדַבֵּר עִמּוֹ עַד שֶׁבָּאוּ עַל הָהָר אֲשֶׁר מֵעֵבֶר לְהַנַּחַל הָעוֹבֵר שָׁם סָמוּךְ לְבֵיתוֹ, וְנִכְנַס עִמּוֹ בְּשִׂיחָה אֲרֻכָּה מְאֹד. (שָׁם י').