א-רסז

וּבִרְבוֹת הָעִתִּים וְהַיָּמִים נִתְמַעֵט אֶצְלוֹ הַרְבֵּה מֵהַמָּעוֹת שֶׁלּוֹ, כִּי רֶוַח הַחֲנוּת הָיָה מוּעָט מְאֹד, וְגַם כְּבָר הָיָה נִזּוֹן עַל שֻׁלְחָנוֹ עוֹד מִימֵי הַקַּיִץ הַנַּ"ל, וְזוּגָתוֹ כְּבָר הֻרְגְּלָה לְהִתְנַהֵג כְּדֶרֶךְ הָעֲשִׁירִים, וּכְמוֹ שֶׁרָאֲתָה מֵעוֹדָהּ בְּבֵית אָבִיהָ וְחוֹתְנָהּ, וּמֵחֲמַת כָּל זֶה נֶחְסַר אֶצְלוֹ הַרְבֵּה מְאֹד מֵהַמָּמוֹן שֶׁלּוֹ, וְהִיא הִתְחִילָה מֵחָדָשׁ לְהַרְבּוֹת דְּבָרֶיהָ כְּנֶגְדּוֹ עַל שֶׁפָּנָה אֶת עָרְפּוֹ כָּל-כָּךְ מֵעִסְקֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, וְהוּא כְּנֶגֶד זֶה הִתְחִיל מֵחָדָשׁ לֶאֱטֹם אָזְנוֹ מִדְּבָרֶיהָ כַּנִּזְכַּר-לְעֵיל. פַּעַם אַחַת בָּא לְבֵיתוֹ קֹדֶם סְעֻדַּת הָעֶרֶב, וְהֶעְתִּירָה עָלָיו בִּדְבָרֶיהָ עַד שֶׁנֶּחְלַשׁ דַּעְתּוֹ מְאֹד, כִּי הִרְבְּתָה לְסַפֵּר לוֹ מֵעֹצֶם דָּחְקָהּ, שֶׁכְּבָר הִיא חַיֶּבֶת קְצָת מָמוֹן לַאֲחֵרִים בְּעַד צָרְכֵי הַבַּיִת, כִּי רֶוַח הַחֲנוּת מוּעָט מְאֹד וְהַהוֹצָאָה מְרֻבָּה כַּנִּזְכַּר-לְעֵיל, עַד שֶׁנִּתְמַרְמֵר מְאֹד מִדְּבָרֶיהָ וְנִכְנַס בְּכֹבֶד-רֹאשׁ לְחֶדֶר אַחֵר וְיָשַׁב שָׁם וְעָנָה וְאָמַר: רִבּוֹנוֹ-שֶׁל-עוֹלָם, הֲלוֹא קֹדֶם שֶׁנַּעֲשִׂין אִישׁ כָּשֵׁר בֶּאֱמֶת, מֻכְרָח הַדָּבָר לְהִתְמַהְמֵהַּ הַרְבֵּה לְעֵת-עַתָּה תֵּן לִי פַּרְנָסָה וְסִפֵּר שֶׁאז נִתְקַיֵּם אֶצְלוֹ מַה שֶּׁכָּתוּב, יְשַׁעְיָה ס"ה, כ"ד: "וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה", כִּי עוֹד טֶרֶם דִּבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הִקְדִּים הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רְפוּאָה לְמַכָּתוֹ וְהִזְמִין לוֹ מָקוֹם לְהִתְפַּרְנֵס בְּלִי שׁוּם עֵסֶק, כִּי בְּשָׁעָה זֹאת נִתְוַעֵד אָבִיו עִם שֻׁתְּפֵי הַחֲנוּת אֲשֶׁר לוֹ, וּבְחֶמְלַת ה' עָלָיו נִכְמְרוּ רַחֲמֵיהֶם מְאֹד עַל מוֹהַרְנַ"תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, וְהִרְבּוּ לְהוֹכִיחַ אֶת אָבִיו עַל שֶׁפָּנָה אֶת עָרְפּוֹ מִבֵּן יָקָר וְנֶחְמָד כָּזֶה, וְהוּא תֵּרֵץ אֶת עַצְמוֹ וְאָמַר: "מַה לִּי לַעֲשׂוֹת? הֲלוֹא כְּבָר הֶחֱזַקְתִּיו עַל שֻׁלְחָנִי כַּמָּה שָׁנִים, וּכְבָר עָזַרְתִּי לוֹ קְצָת בִּמְעוֹתַי גַּם אַחַר-כָּךְ וּמָה אֵפוֹא אֶעֱשֶׂה לוֹ יוֹתֵר אַחֲרֵי אֲשֶׁר יֵשׁ לִי עוֹד בָּנִים קְטַנִּים הַמֻּטָּלִים עָלָי וְעוֹד כַּיּוֹצֵא בַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה. וְנָתְנוּ לוֹ הַשֻּׁתָּפִים עֵצָה, שֶׁיִּקַּח אֶת כָּל שְׁאֵרִית הַסְּחוֹרָה שֶׁבַּחֲנוּת שֶׁל מוֹהַרְנַ"תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, וְיֶאֱמֹד אוֹתָהּ בְּשָׁוְיָהּ, וִישַׁתֵּף אוֹתָהּ בְּתוֹךְ סְחוֹרוֹתֵיהֶם אֲשֶׁר בַּחֲנוּת הַמְשֻׁתֶּפֶת שֶׁהָיָה לָהֶם בְּאָדֶעס, וּמִמַּה שֶּׁיַּעֲלֶה חֵלֶק הָרֶוַח מִמְּעוֹתָיו חוּץ מַה שֶּׁיִּוָּתֵר קְצָת נֶגְדּוֹ, יִהְיֶה לוֹ מִמַּה לְהִתְפַּרְנֵס. וּמִיָּד שָׁלַח אָבִיו לִקְרֹא לוֹ לְהוֹדִיעוֹ מִזֶּה, וְכֵן עָשָׂה, וְנִשְׁתַּהָה הַדָּבָר אֵיזֶה שָׁנִים עַד אַחַר הִסְתַּלְּקוּת אַדְמוּ"ר זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, שֶׁהִתְפַּרְנֵס מִזֶּה בְּכָבוֹד. (שָׁם יד).