א-רעד

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר אָרְכוּ לוֹ שָׁם הַיָּמִים, אִיתְרַמֵּי פַּעַם אַחַת, שֶׁהִתְגַּבֵּר עָלָיו מְאֹד מָרָה שְׁחוֹרָה וְצַעַר גָּדוֹל מֵאֵיזֶה יִסּוּרִים שֶׁעָבְרוּ אָז עָלָיו (כִּמְדֻמֶּה לִי שֶׁהַיִּסּוּרִים שֶׁלּוֹ הָיוּ בְּעִנְיַן בָּנִים, וְהוּא הָאֶחָד הַמּוּבָא בְּ"חַיֵּי-מוֹהֲרַ"ן", סִימָן תע"ז, בְּהַשִּׂיחוֹת עֲבוֹדַת-הַשֵּׁם בְּאוֹת ל"ד. עַיֵּן מַה שֶּׁכָּתוּב שָׁם, שֶׁקֹּדֶם אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל בִּקֵּשׁ אֶחָד מֵאִתּוֹ עַל הַבָּנִים וְכוּ', עַיֵּן שָׁם), וְנִתְקַיֵּם אָז אֶצְלוֹ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים ד', ל'): "בַּצַּר לְךָ וּמְצָאוּךָ וְכוּ', וְשַׁבְתָּ וְכוּ'", כִּי עַל-יְדֵי-זֶה נִכְנַס לְאַדְמוּ"ר זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה וְהִכִּיר אֶת אֲמִתָּתוֹ וַאֲמִתַּת דְּבָרָיו הַנּוֹרָאִים, וּמֵאָז וָהָלְאָה הִתְחִיל לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּהִתְעוֹרְרוּת וּבְיִרְאָה גְדוֹלָה וְנִפְלָאָה, וְגַם בְּצִמְצוּם נִפְלָא כְּפִי פְּקֻדָּתוֹ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, כְּפִי אֲשֶׁר יָדַע בְּמַהוּת נַפְשׁוֹ שֶׁצָּרִיךְ לְהִשָּׁמֵר בְּיוֹתֵר מֵרִבּוּי אוֹר, לְבַל יִגְרֹם לְגַמְרֵי כִּבּוּי הַנֵּר. וְיֵשׁ בָּזֶה כַּמָּה דִּבּוּרִים, וְאֵינִי רוֹצֶה לְהַאֲרִיךְ (כִּי מֵאַהֲבַת הַקִּצּוּר דִּלַּגְתִּי הַרְבֵּה דְבָרִים גַּם בִּשְׁאָר הַסִּפּוּרִים שֶׁבַּחֵלֶק הַזֶּה, כַּנּוֹדָע לְהַבָּקִי בָּהֶם). וְאַחַר אֵיזֶה זְמַן סִבֵּב הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּצְרַךְ שֵׁנִית לִנְסֹעַ לְבֵית חוֹתְנוֹ בְּדַאשִׁיב עִם זוּגָתוֹ, וְשָׁאַל אֶת אַדְמוּ"ר אֵיךְ לְהִתְנַהֵג מֵעַתָּה עִם רַבִּי יוּדְל, וְהִזְהִיר אוֹתוֹ לְבַל יֹאבֶה וְיִשְׁמַע אֵלָיו כְּלָל אִם יַקְפִּיד עָלָיו, חַס וְשָׁלוֹם, מֵחֲמַת זֶה. (שָׁם כ"א).