א-רפב

וְעוֹד הָיָה מַעֲשֶׂה, שֶׁרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה אָמַר לוֹ בִּשְׁעַת הַהִתְקָרְבוּת: "אַתְנֶה עִמְּךָ שֶׁלֹּא תְּהֵא חָסִיד" וְהִסְבִּיר לוֹ שֶׁכַּוָּנָתוֹ בְּעִנְיַן הַנְּקִיּוּת וְהַתֵּה בְּשַׁחֲרִית וּבַ"לִילְקֶא" [=עִשּׁוּן מִקְטֶרֶת] וְכוּ'. וּפַעַם אַחַת בִּשְׁעַת הִתְקָרְבוּתוֹ לְאַדְמוּ"ר זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי יוּדְל שֶׁרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה כּוֹעֵס עָלָיו, וַיִּירָא לִכְנֹס אֶצְלוֹ. וְאַחַר שְׁלשָׁה יָמִים שֶׁלֹּא נִכְנַס, נִתְיַשֵּׁב לִכְנֹס וְהִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ וְנִכְנַס, וְאָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זַצַ"ל: "כְּשֶׁרוֹצִין לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת, אָז מִתְגַּבֵּר הַשֶּׁקֶר, וּכְשֶׁמִּתְגַּבְּרִין עַל הַמְּנִיעוֹת וּמְשַׁבְּרִין אוֹתָם, אָז נַעֲשֶׂה מֵהַ"שֶּׁקֶר" "קֶשֶׁר"..." "וֶועסְטוּ שׁוֹין זַיין מְקֻשָּׁר צוּ מִיר וַוייל דּוּ וֶועסְט לֶעבִּין" [=כְּבָר תִּהְיֶה מְקֹרָב אֵלַי כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ!]. וְרַבִּי יוּדְל כְּשֶׁהָיָה נוֹסֵעַ מִמֶּדְוֶדִיבְקֶה לְאוּמַן עַל צִיּוּנוֹ הַקָּדוֹשׁ, נָסַע דֶּרֶךְ בְּרַסְלֶב, וְהָיָה שָׁם אֵצֶל הָרַב רַבִּי הִירְשׁ לֵייבּ, רַב דִּבְּרַסְלֶב, וְהָיָה מְסַפֵּר לוֹ בְּכָל שָׁנָה הִתְקָרְבוּתוֹ לְרַבֵּנוּ זַצַ"ל, וְהַסּוֹף מִזֶּה הַמַּעֲשֶׂה הָיָה מְסַיֵּם: "אֶפְשָׁר אֶצְלְכֶם זֶה יָשָׁן, בַּיי מִיר אִיז דָאס שְׁפִּיגְל נַיי" [=אֶצְלִי הוּא עֲדַיִן חָדָשׁ וּמַבְרִיק כִּרְאִי]. (שָׁם).