א-שו

וְאֶפְשָׁר זֶה הַמַּעֲשֶׂה הוּא מֵ"רַבִּי חַייקְלְס שֶׁפַע", שֶׁמְּסֻפָּר בְּפִי אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ. שֶׁפַּעַם אַחַת נָסַע רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה בַּדֶּרֶךְ עִם רַבִּי חַייקְל זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה הָיָה אָז בִּדְבֵקוּת נִפְלָאָה, וְנִדְמֶה לְרַבִּי חַייקְל שֶׁרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה מִתְנַמְנֵם, וּבַדֶּרֶךְ שֶׁמִּן הַצַּד יָשַׁב וְדָר אָז אֶחָד שֶׁהָיָה מְקֹרָב מְעַט לְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה וְגַם הָיָה לוֹ צַד קֻרְבָה עִם רַבִּי חַייקְל, וְרָמַז רַבִּי חַייקְל לְהַבַּעַל-עֲגָלָה לִנְטוֹת אֶל קְרוֹבוֹ שֶׁדָּר שָׁם בְּדֶרֶךְ צְדָדִית, וּכְשֶׁבָּאוּ שָׁם צִוָּה רַבִּי חַייקְל לְהַבַּעַל-עֲגָלָה לַעֲמֹד שָׁם, וְעָמַד שָׁם. וְדֶרֶךְ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה הָיָה לִבְלִי לְהִתְעַקֵּשׁ עַל שׁוּם דָּבָר, וְעָשָׂה עַצְמוֹ כְּאִלּוּ לֹא יָדַע, וְיָרַד מֵהָעֲגָלָה וְנִכְנַס לְבֵית הָאִישׁ הַהוּא, וּכְשֶׁרָאָה הָאִישׁ הַבַּעַל-בַּיִת אֶת רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, נִתְפַּעֵל מְאֹד וְנָתַן לוֹ שָׁלוֹם בְּשִׂמְחָה, וְשָׁאַל אוֹתוֹ רַבִּי חַייקְל: "הַאִם יֵשׁ לְךָ מְעַט יַי"שׁ אוֹ מִינֵי מְתִיקָה לְכִבּוּד"? וְהֵשִׁיב: אֵין כְּלוּם וּבֵיתוֹ רֵיקָם אָמַר לוֹ: "לֵךְ אֶל הַ'קְּרֶעטְשְׁמֶע' (=אַכְסַנְיָה) הַסְּמוּכָה וְתָבִיא דְבַר-מָה לְכִבּוּד" וְהֵשִׁיב שֶׁאֵין לוֹ בַּמֶּה לִקְנוֹת. אָמַר לוֹ: "קַח אֵיזֶה חֵפֶץ לְמַשְׁכּוֹן" וְלָקַח אֶת מְנוֹרוֹת שַׁבָּת שֶׁל אִשְׁתּוֹ וְהֵבִיא מְעַט מַשְׁקֶה וּמַטְעַמִּים. וּכְשֶׁמִּלֵּא אֶת הַכּוֹס לִכְבוֹד רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, בְּתוֹךְ-כָּךְ עָבְרוּ הַיְלָדִים עֲרוּמִּים וִיחֵפִים, לְבוּשִׁים קָרוּעַ וּבָלוּא. רָמַז רַבִּי חַייקְל לְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה אֶת כָּל זֶה וְאָמַר לוֹ שֶׁיַּשְׁפִּיעַ לוֹ אֵיזֶה שֶׁפַע. עָנָה וְאָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה: "אֲנִי אֵין לִי שֶׁפַע בִּשְׁבִילוֹ, רַק אִם תִּרְצֶה, אַתָּה תִּתֶּן לוֹ שֶׁפַע"! עָנָה וְאָמַר: "רַבִּי, מִתְיָרֵא אֲנִי מִכֶּם אוּלַי תִּרְגְּזוּ עָלַי בִּשְׁבִיל זֶה וְתֹאמְרוּ, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁחַייקְל יָמוּת, וְיָמוּת, חַס וְשָׁלוֹם"! וַיַּעַן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה וַיֹּאמֶר לוֹ: "אַל תִּירָא"! וְשָׁאַל אוֹתוֹ כָּכָה שָׁלשׁ פְּעָמִים, וּבְכָל פַּעַם הֵשִׁיב רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה: "אַל תִּירָא, אֲנִי נוֹתֵן לְךָ רְשׁוּת"! וְהָיָה שָׁם בַּבַּיִת כְּלִי עִם מַיִם, וְשָׁפַךְ רַבִּי חַייקְל אֶת הַכְּלִי הַנַּ"ל בְּאֶמְצַע הַבַּיִת, וְלָקַח הַ"קַאטְשֶׁערִי" [=מַעֲרוֹךְ] וְהֶחֱלִיק אֶת הַמַּיִם וְאָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: "שֶׁפַע לְמִזְרָח! שֶׁפַע לְמַעֲרָב! שֶׁפַע לְדָרוֹם! שֶׁפַע לְצָפוֹן"! וְהִגְבִּיהַּ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה אֶת הַ"קַאפְטִין" [=מְעִיל עֶלְיוֹן] שֶׁלּוֹ וְאָמַר אֵלָיו: "חַייקְל, לִי לֹא תִּתֵּן שֶׁפַע"! וְאַחַר-כָּךְ קִבְּלוּ רְשׁוּת מִבַּעַל-הַבַּיִת וְנָסְעוּ מִשָּׁם. וּכְשֶׁנָּסְעוּ מִשָּׁם, בָּאוּ מַחֲנֵה עֲרֵלִים הַמּוֹבִילִים לָעִיר מַפּוֹת פִּשְׁתָּן, שְֹעַר רְחֵלִים וְעוֹרוֹת וְכַדּוֹמֶה לִמְכֹּר; וְשָׁאֲלוּ אֶת בַּעַל-הַבַּיִת אִם יֶשׁ לוֹ לִמְכֹּר יַי"שׁ, שֵׁכָר, דָּג מָלוּחַ, עוּגוֹת וְכַדּוֹמֶה, וַיַּעַן לָהֶם שֶׁאֵין לוֹ כְּלוּם. וַיִּשְׁאֲלוּ אוֹתוֹ, מַדּוּעַ? וְהֵשִׁיב לָהֶם, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ כֶּסֶף. וַיֹּאמְרוּ לוֹ, שֶׁיַּלְווּ לוֹ אֵיזֶה סְכוּם לִסַּע הָעִירָה לִקְנוֹת כָּל הַנִּצְרָךְ, וּכְשֶׁיִּסְעוּ בַּחֲזָרָה יִקְנוּ מִמֶּנּוּ; וּמֵחֲמַת שֶׁאתָּה אִישׁ יָשָׁר, אֵין לָנוּ לִדְאֹג מֵהַכֶּסֶף; וְכַמְדֻמֶּה לִי שֶׁהִלְווּ לוֹ חֲמִשָּׁה רוּבַּל-כֶּסֶף. עַד הַיּוֹם הַהוּא דֶּרֶךְ הָעֲרֵלִים הָיָה לַעֲמֹד בְּהַ"קְרֶעטְשְׁמֶע" שֶׁעַל-יַד הַדֶּרֶךְ, וּמִן הַיּוֹם הַהוּא וָהָלְאָה הִתְחִילוּ לַעֲמֹד אֶצְלוֹ וְקָנוּ מִמֶּנּוּ כָּל מַה שֶּׁהָיוּ צְרִיכִים, וְהִתְחִיל לִהְיוֹת בַּעַל שֶׁפַע; וְגַם מָכְרוּ לוֹ כָּל מַה שֶּׁהָיָה לָהֶם – הֵן מִן הַשָּׂדֶה, קִטְנִיּוֹת וּתְבוּאָה וּפִשְׁתָּן, וְהֵן עוֹרוֹת חַיּוֹת וְגַם עוֹפוֹת וְכַדּוֹמֶה, וְהוּא מְכָרָם בָּעִיר וְהִרְוִיחַ אַחַת עַל אַחַת וְהִתְחִיל לַעֲלוֹת לְמַעְלָה לְמָעְלָה. וּכְשֶׁהִתְחִיל לְהַשִּׂיג מְעַט כֶּסֶף, קָנָה אֵיזֶה בְּהֵמוֹת וְעָשָֹה חֶמְאָה וּגְבִינָה, וְהִתְחִיל לְהוֹבִיל לָעִיר גַּם חָלָב לִמְכֹּר. וּבְבוֹאוֹ לָעִיר לִמְכֹּר כָּל הַנַּ"ל וְגַם לִקְנוֹת כָּל הַדְּבָרִים הַנִּצְרָכִים לוֹ, אַגַּב בָּא אֶל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה לְקַבֵּל שָׁלוֹם. וְכַעֲבֹר אֵיזֶה זְמַן וּכְבָר הָיָה טָרוּד וּבָהוּל, שֶׁכְּבָר לֹא הָיָה לוֹ פְּנַאי לִכְנֹס אֶל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה מֵחֲמַת שֶׁהָיָה צָרִיךְ לִמְכֹּר הַסְּחוֹרָה וְגַם לִקְנוֹת וְלַעֲשֹוֹת חֶשְׁבּוֹנוֹת, וּמִתּוֹךְ-כָּךְ מָנַע אֶת עַצְמוֹ מִלִּכְנֹס אֶל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, כִּי נִתְיָרֵא שֶׁלֹּא יַתְחִיל לְדַבֵּר עִמּוֹ וִיבַטֵּל זְמַנּוֹ, אוֹ אוּלַי אֶחָד מֵאֲנַ"שׁ יַתְחִיל לְדַבֵּר עִמּוֹ וְכַּנִּזְכַּר-לְעֵיל. (שָׁם).