א-שנח

הַמַּעֲשֶׂה מֵרַבִּי לֵייבּ מִכְּפָר וָואטְשֶׁעק, שֶׁהָיָה אַדְמוּ"ר זַצַ"ל אֶצְלוֹ עַל בְּרִית-מִילָה, וְאָמַר אָז, שֶׁהָיָה טוֹב פֹּה לְהַעֲמִיד חֻפָּה. וְאַחַר-כָּךְ כְּשֶׁהִגִּיעַ הַזְּמַן, שֶׁבָּא לִטְשִׁיקֶעוו, שֶׁכֵּן הָיָה הַמְדֻבָּר, יָרַד מָטָר וְלֹא רָצָה לִנְסֹעַ לְשָׁם, וְהָיָה בִּכְפָר וָאטְשֶׁעק הַחֲתֻנָּה. וְאַחַר-כָּךְ מֵעִנְיַן רַבִּי יַעֲקֹב בַּעַל-מַגִּיהַּ שֶׁאָמַר לוֹ וְכוּ', שָׁמַעְתִּי כָּל זֹאת מֵחֲתָנוֹ, הָרַב רַבִּי זַלְמָן מַגִּיד-מֵישָׁרִים, וְשָׁאַל אוֹתוֹ, אִם הָיָה בָּזֶה אֵיזֶה עִנְיָן, וְהֵשִׁיב לוֹ: הֵן גַּם שָׁמַעְתִּי, שֶׁסִּפֵּר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי לֵייבּ הַנַּ"ל, שֶׁאַחַר-כָּךְ בְּשַׁבָּת שֶׁאַחַר הַחֻפָּה לָקַח רַבִּי לֵייבּ שְׁנֵי דְּלָיִים עַל כְּתֵפוֹ וְנָשָׂא אוֹתָם מִן הַפְּרוֹזְדוֹר אֶל הַבַּיִת לְהַעֲמִידָם עַל הַשֻּׁלְחָן כְּעִנְיַן הַשִּׂמְחָה. וַיֹּאמֶר לְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה שֶׁיְּבָרְכוֹ, שֶׁלַּשָּׁנָה הַבָּאָה יִתֵּן לוֹ גַּם-כֵּן כָּזֶה. וְהֵשִׁיב לוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה: "אֱלֹקִים יוֹדֵעַ"! "גָּאט וֵוייסְט"! וְנִבְהַל מְאֹד מִן הַמַּעֲנֶה הַזֹּאת, וּבִקֵּשׁ מֵרַבִּי לֵייבֶּלִי אַפְּטֶער, שֶׁהָיָה אָז הַמְלַמֵּד שֶׁלּוֹ, שֶׁיִּשְׁאַל עַל זֶה מֵרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, וְשָׁאַל אוֹתוֹ, וְהֵשִׁיב לוֹ שֶׁיְּצַוֶּה עָלָיו, שֶׁיָּבוֹא בְּעַצְמוֹ, וּבָא אֵלָיו, וְצִוָּה עָלָיו, שֶׁיָּבוֹא אֵלָיו לְאַחַר שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת. וְאַחַר שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת בָּא אֵלָיו עוֹד הַפַּעַם, וַיֹּאמֶר אֵלָיו, שֶׁהֶחֱלִיף זֹאת בַּעֲנִיּוּת, שֶׁיְּחַזֵּר עַל הַפְּתָחִים, וְהִתְחִיל לִבְכּוֹת לְפָנָיו מְאֹד... וְצִוָּה עָלָיו, שֶׁיָּבוֹא עוֹד הַפַּעַם לְאַחַר שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת, וְחָזַר וּבָא אֵלָיו, וְאָמַר לוֹ שֶׁזֶּה אִי-אֶפְשָׁר, [שֶׁלֹּא יִהְיֶה עָנִי], רַק עַל-כָּל-פָּנִים לֹא יְחַזֵּר עַל הַפְּתָחִים, וְיִגְנְבוּ אֶצְלְךָ בְּשָׁנָה זוֹ אֵיזֶה פְּעָמִים וְכוּ', וְאַחַר-כָּךְ יְרַחֵם עָלֶיךָ הָאָדוֹן וְיִבְנֶה לְךָ "קְרֶעטְשְׁמֶע" קְטַנָּה, וּמִמֶּנָּה תִּתְפַּרְנֵס בְּדֹחַק גָּדוֹל כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ, עַד שֶׁכָּל בָּנֶיךָ יִהְיוּ מֻכְרָחִים לְהִפָּרֵד מִמְּךָ, אוֹ שֶׁיַּעַבְדוּ אֵצֶל אֲחֵרִים, אוֹ שֶׁיְּפַרְנְסוּ אֶת עַצְמָם בְּעִנְיָן אַחֵר. וְגַם גִּלָּה לוֹ כַּמָּה שָׁנִים יִחְיֶה, וְשֶׁבְּשָׁבוּעַ אֶחָד יָמוּתוּ הוּא וְאִשְׁתּוֹ, וְאַחַר-כָּךְ הָיָה מְכֻוָּן כְּכָל הַנַּ"ל, רַק שֶׁבְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן הַהוּא צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ גַּם בְּעֹצֶם דָּחְקוֹ לְקַבֵּץ וְלֶאֱסֹף עַל-יָד עַל-יָד מָעוֹת לִכְתִיבַת סֵפֶר-תּוֹרָה לְבֵית-הַמִּדְרָשׁ דְּפֹה אוּמַן, וְחָקַק עָלָיו אֶת שְׁמוֹ וְנָתַן אוֹתָהּ לְהַבֵּית-הַמִּדְרָשׁ עַל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה שֶׁקֹּדֶם פְּטִירָתוֹ. גַּם אָז כְּשֶׁאמַר לוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה כְּכָל הַנַּ"ל, פִּזֵּר מִיָּד בְּכָל יְכָלְתּוֹ מָעוֹת הַרְבֵּה לִצְדָקָה, כִּי יָדַע בְּבֵרוּר, שֶׁלֹּא יוֹעִיל לוֹ כְּלָל, אִם יִרְצֶה לְהִתְחַכֵּם בָּזֶה. (שָׁם אוֹת מ"א).