א-שעו

פַּעַם-אַחַת עָמַד לְפָנָיו רַבִּי נַחְמָן בְּרַבִּי יוּדְל לֵייבּ, שֶׁהָיָה אִישׁ כָּשֵׁר וְיָרֵא וְחָרֵד לִדְבַר הַשֵּׁם, וְעָסַק יוֹמָם וָלַיְלָה בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה, וּבְבֵיתוֹ אֵין לֶחֶם וְשִׂמְלָה, כִּי הָיָה עָנִי גָדוֹל, וְגַם אִשְׁתּוֹ הָיְתָה רָעָה וְכַעֲסָנִית וְהָיְתָה מְקַלֶּלֶת אוֹתוֹ תָּמִיד. וְעָמַד לְפָנָיו פַּעַם אַחַת בְּיוֹם חֲמִשִּׁי, שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ עֲדַיִן עַל צָרְכֵי שַׁבָּת. וְעוֹד אִישׁ אֶחָד עָמַד אָז לְפָנָיו, וְהִתְחִיל זֶה הָאִישׁ לְהִתְאַנֵּחַ עַל רַבִּי נַחְמָן הַנַּ"ל, עַל גֹּדֶל עֲנִיּוּתוֹ וְדָחְקוֹ הֶעָצוּם, כִּי הָיָה לוֹ רַחֲמָנוּת גָּדוֹל עָלָיו; וְגָעַר בּוֹ מוֹהַרְנַ"תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה וְאָמַר לוֹ בִּלְשׁוֹן תֵּמַהּ: "עָלָיו אַתָּה מִתְאַנֵּחַ?! שֶׁקָּם בַּחֲצוֹת-לַיְלָה וְעָסַק מֵאָז וְעַד הֵנָּה בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה וּבַקָּשׁוֹת וְתַחֲנוּנִים, וְגַם הוּא עָנִי וּבַעַל יִסּוּרִים, וְיֵשׁ לוֹ אִשָּׁה רָעָה, אֲשֶׁר עַל-יְדֵי כָּל זֶה לֹא יִרְאֶה פְּנֵי גֵּיהִנּוֹם... (עֵירוּבִין מ"א, א') - אַשְׁרֵי לוֹ וְאַשְׁרֵי חֶלְקוֹ לְעוֹלְמֵי עַד! וְכוּ', הֲלוֹא עַל הַנָּגִיד משֶׁה וְכוּ' יֵשׁ לְהִתְאַנֵּחַ, אֲשֶׁר אָכַל סְעֻדַּת הַצָּהֳרַיִם בְּהַרְחָבָה גְּדוֹלָה, וְגַם שָׁתָה אַחַר-כֵּן יַיִן טוֹב, גַּם שָׁכַב עַצְמוֹ לִישֹׁן אַחַר-כָּךְ, [וְעָבַר עָלָיו מַה שֶּׁעָבַר, כַּיָּדוּעַ]... - עָלָיו יֵשׁ לְהִתְאַנֵּחַ! כִּי מִי יוֹדֵעַ כַּמָּה שָׁנִים יִהְיֶה מֻכְרָח לְהִזְדַּכֵּךְ בָּעֳנָשִׁים קָשִׁים וּמָרִים, עַד אֲשֶׁר יִזְדַּכֵּךְ וְיִצְטָרֵף מִזֻּהֲמַת הָעוֹלָם הַזֶּה"1 (שָׁם אוֹת ו').