א-שפט

פַּעַם-אַחַת בָּא אֵלָיו הָרַב מֵאִיר הַנַּ"ל, וְשָׁאַל אוֹתוֹ מוֹהַרְנַ"תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה עַל אִישׁ אֶחָד מִטֶעפְּלִיק, שֶׁהָיָה קְצָת כָּרוּךְ אַחֲרָיו, וְהֵשִׁיב לוֹ כִּלְאַחַר-יָד, כְּאוֹמֵר, שֶׁאֵין מִמִּי לְדַבֵּר. עָנָה וְאָמַר אֵלָיו: "שְׁמַע נָא בְּקוֹלִי! אִם תִּרְצֶה לְהַבִּיט בְּעַיִן כָּזוֹ - תְּחַיֵּב אֶת כָּל הָעוֹלָם! כִּי תְּנַסֶּה עַצְמְךָ וְתַבִּיט בְּכָל יוֹשְׁבֵי עִירְךָ הַנּוֹדָעִים לְךָ, וְתַתְחִיל מִן הַיּוֹשֵׁב בִּקְצֵה הָעִיר, וּכְשֶׁתַּבִּיט בּוֹ הֵיטֵב, בְּוַדַּאי תְּחַיְּבוֹ. וְכֵן תֵּלֵךְ מִבַּיִת לְבַיִת, עַד שֶׁתָּבוֹא לְבֵיתְךָ - שֶׁאַתָּה אִישׁ כָּשֵׁר [עֶרְלִיכֶער יוּד] מִכָּל הָעִיר"?! (בִּלְשׁוֹן שְׁאֵלָה). וְהֵשִׁיב לוֹ: "גַּם אֲנִי אֵינִי אִישׁ כָּשֵׁר"! עָנָה מוֹהַרְנַ"תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה וְאָמַר לוֹ: (בִּלְשׁוֹן תֵּמַהּ): "גַּם אַתָּה אֵינְךָ אִישׁ כָּשֵׁר?! אִם-כֵּן מִי הוּא הָאִישׁ הַכָּשֵׁר? אֲבָל כְּשֶׁתַּבִּיט בְּעַיִן יָפָה, אֲזַי גַּם כְּשֶׁתַּבִּיט הֵיטֵב בְּהַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, תִּמְצָא בּוֹ אֵיזֶה דָּבָר טוֹב, וּמִכָּל-שֶׁכֵּן בְּמִי שֶׁאֵינוֹ גָּרוּעַ כָּל-כָּךְ, וְכֵן בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד, וְגַם בְּךָ נִמְצָא טוֹב וּבְדֶרֶךְ זֶה יְכוֹלִים לְזַכּוֹת אֶת כָּל הָעוֹלָם", [וְהַשִּׂיחָה הַזֹּאת מוּבֶנֶת הֵיטֵב לַבָּקִי בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים]. (שָׁם אוֹת י"ח).