א-שצא

פַּעַם-אַחַת דִּבֵּר עִם אֵיזֶה אֲנָשִׁים, שֶׁהָיוּ נוֹטִים לְדַרְכֵי הַחֲקִירָה, וְהִתְוַכְּחוּ עִמּוֹ אוֹדוֹת מַאֲמַר חֲכָמֵינוּ-זִכְרוֹנָם-לִבְרָכָה (בְּרָכוֹת י"ח, ב'): "קָשָׁה רִמָּה לַמֵּת כְּמַחַט בַּבָּשָׂר הֶחָי", כַּיָּדוּעַ, שְׁאֵלָתָם בָּזֶה. וְהֵשִׁיב לָהֶם מַה שֶּׁמּוּבָא בְּסִפְרֵי אֱמֶת, שֶׁאַחַר מוֹת הָאָדָם, אַף-עַל-פִּי שֶׁהַנְּשָׁמָה יוֹצֵאת מִמֶּנּוּ וְאֵינוֹ יָכוֹל לָזוּז בְּשׁוּם אֵיבָר, אַף-עַל-פִּי-כֵן נִשְׁאָר בּוֹ קִסְטָא דְּחַיּוּתָא, וּבְזֶה הַחַיּוּת הַנִּשְׁאָר בּוֹ, נִרְגָּשׁ גַּם אַחַר-כָּךְ צַעַר הָרִמָּה וְתוֹלֵעָה, וְעוֹד בְּדִבּוּרִים כָּאֵלֶּה הִסְבִּיר לָהֶם עַד שֶׁהִשְׁתִּיקָם. וְאַחַר שֶׁיָּצָא מֵהֶם, הָלַךְ עִמּוֹ אֶחָד מֵאֲנָשָׁיו, וְהִתְחִיל זֶה הָאִישׁ לַחֲזֹר לְפָנָיו כָּל דִּבְרֵי תְּשׁוּבָתוֹ שֶׁהֵשִׁיב לָהֶם, וְרָמַז לוֹ, שֶׁהוּא נֶהֱנֶה מְאֹד מַה שֶּׁסִּלֵּק גַּם לוֹ מִלִּבּוֹ הַמְּבוּכָה הַנַּ"ל. עָנָה וְאָמַר לוֹ מוֹהַרְנַ"תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה בִּלְשׁוֹן תֵּמַהּ: "גַּם אַתָּה רוֹצֶה לְהָבִין בְּשִׂכְלְךָ? אוֹי לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה הֲלוֹא כְּשֶׁרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה אָמְרוּ (שם): 'קָשָׁה רִמָּה לַמֵּת כְּמַחַט בַּבָּשָׂר הֶחָי', אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהוּא אֱמֶת וְיַצִּיב וְנָכוֹן וְקַיָּם, וְאֵינִי רוֹצֶה כְּלָל לְהָבִין". (שָׁם אוֹת כ').