א-תב

דִּבֵּר פַּעַם אַחַת מִתַּבְעֵרַת הַלֵּב שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁהוּא הָיָה הָרִאשׁוֹן, שֶׁזָּכָה לַעֲבֹד אֶת בּוֹרְאוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה בִּמְסִירַת-נֶפֶשׁ וּלְפַרְסֵם שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ וְיִתְעַלֶּה בָּעוֹלָם, וּבְתוֹךְ שִׂיחָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה עָנָה אֶחָד לְפָנָיו בִּלְשׁוֹן צַעַר וּגְנִיחָה: "הֵיאַךְ לוֹקְחִים לֵב כָּזֶה" ? גָּעַר בּוֹ מוֹהַרְנַ"תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה וְאָמַר אֵלָיו: "גַּם אַתָּה יֶשׁ לְךָ לֵב כָּזֶה אֶלָּא שֶׁאֵין אַתָּה מְלַבֵּב אוֹתָהּ" ! - "דּוּ הָאסְט אוֹיךְ דָּאס הַארְץ, נָאר דּוּ בַּאהַארְצְט עֶס נִיט" ! כִּי הַבְּחִירָה חָפְשִׁיִּת אֵצֶל כָּל אָדָם, וְכָל אָדָם, אֲפִלּוּ הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים- יֵשׁ בְּכֹחוֹ לִזְכּוֹת לַמַּדְרֵגָה הַגְּדוֹלָה שֶׁבַּגְּדוֹלוֹת, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ-זִכְרוֹנָם-לִבְרָכָה (תָּנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ רַבָּא פכ"ה), שֶׁצָּרִיךְ כָּל אָדָם לוֹמַר: מָתַי יַגִּיעוּ מַעֲשַׂי לְמַעֲשֵׂה אֲבוֹתַי? (שָׁם אוֹת כ"ח).