א-תח

לְעִנְיַן הָאֱמוּנָה בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ בְּאוֹתָם שֶׁאֵין נִרְאִים לָעֵינַיִם כִּכְשֵׁרִים, אָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: "אֵין צָרִיךְ לוֹמַר, אִם אֵינִי שׁוֹמֵעַ מִפִּיו כְּלוּם, בְּוַדַּאי יֵשׁ לִי אֱמוּנָה בּוֹ יוֹתֵר מִזֶּה, אֲפִלּוּ אִם שׁוֹמֵעַ אֲנִי מִפִּיו שֶׁמְּדַבֵּר מְאֹד רַע (אֶפִּיקוֹרְסוּת) - אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁרַק עִם הַפֶּה מְדַבֵּר הוּא כָּךְ, בְּלִבּוֹ חוֹשֵׁב הוּא אַחֶרֶת..." - "וֶוער שְׁמוּעֶסְט אַז אִיךְ הֶער פוּן אִיהם גָאר נִיט, הָאבּ אִיךְ אִין אִיהם אַוַדַּאי אֱמוּנָה נָאךְ מֶעהר, אֲפִלּוּ אַז אִיךְ הֶער שׁוֹין פוּן זַיין מוֹיל עֶר רֶעדְט זֶעהר שְׁלֶעכְטְ'ס אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה אַז נָאר מִיט דֶעם מוֹיל רֶעדְט עֶר אַזוֹי, אִין הַארְצִין מֵיינְט עֶר אַנְדֶערְשׁ..." כִּי עֶצֶם הַנְּקֻדָּה שֶׁבִּפְנִימִיּוּת דִּפְנִימִיּוּת הַלֵּב שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל - מַיִם רַבִּים וְעַזִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹתָהּ! אַף אִם יַעֲבֹר עָלָיו מַה שֶּׁיַּעֲבֹר. (שָׁם אוֹת ל"ג).