א-תמו

פַּעַם-אַחַת אָמַר מוֹהַרְנַ"תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: הָעִקָּר מַה שֶּׁהִכַּרְתִּי אֶת רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה הָיְתָה מִשִּׂיחוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת אֲשֶׁר בְּחֹל. כְּפִי אֲשֶׁר בְּכַמָּה עִתִּים וְיָמִים לֹא מָשׁ מִתּוֹךְ אָהֳלוֹ, וְשָׁקַד עַל דַּלְתוֹתָיו יוֹם יוֹם. וּבְהַלְבָּשַׁת רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה אוֹר תּוֹרָתוֹ וְהוֹדָעַת גְּדֻלָּתוֹ בְּשִׂיחוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת אֲשֶׁר בְּחֹל וְנִקְרְאוּ אֶצְלוֹ בְּשֵׁם שִׂיחוֹת חֻלִּין. (שָׁם).