א-תמז

וְכֵן הֵבַנְתִּי גַּם מֵאָבִי זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, שֶׁעִקַּר הַכָּרָתוֹ בִּגְדֻלַּת וְרוֹמְמוּת מוֹהַרְנַ"תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה וִידִיעוֹתָיו שֶׁזָּכָה עַל-יָדוֹ לֵידַע מִגְּדֻלַּת וְרוֹמְמוּת רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, הָיְתָה גַּם-כֵּן בְּרֹב שְׁקִידָתוֹ עַל דַּלְתֵי מוֹהַרְנַ"תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה וּנְסִיעוֹתָיו הַתְּמִידִיּוֹת שְׁנֵי פְּעָמִים בְּכָל חֹדֶשׁ: שַׁבָּת אַחַת בְּבֵיתוֹ בְּטוּלְטְשִׁין, וְשַׁבָּת אַחַת בְּבֵית מוֹהַרְנַ"תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, עִם קְצָת יָמִים קֹדֶם הַשַּׁבָּת וְכֵן לְאַחֲרָיו. וְחוּץ נְסִיעוֹתָיו אֲשֶׁר נָסַע אִתּוֹ לְשַׁמְּשׁוֹ לְעֵת זִקְנָתוֹ, וְהַנְּסִיעָה נִתְאָרְכָה כַּמָּה פְּעָמִים הֵן בְּקַיִץ וְהֵן בְּחֹרֶף. (שָׁם).