א-תקי (תקט)

דַּרְכּוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל הָיָה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, שֶׁאֲפִלּוּ מִפְּנֵי חוֹתְנוֹ הָיָה מַסְתִּיר אֶת עַצְמוֹ מְאֹד וּבְעֵת שֶׁנָּסַע חוֹתְנוֹ בַּחֹרֶף עַל הַנָּהָר הַקָּפוּא רָאָה אֶת רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל, שֶׁהָלַךְ שָׁם בַּנָּהָר לְשַׂחֵק שָׁם יַחַד עִם הַנְּעָרִים הַקְּטַנִּים וְסָבַר חוֹתְנוֹ, שֶׁהוּא מְבַטֵּל זְמַנּוֹ, וְאֵינוֹ לוֹמֵד כְּלָל, וְהִנֵּה הוּא הָיָה בַּעַל מַכְנִיס אֹרַח גָּדוֹל, וְכָל הַצַּדִּיקִים הָיוּ רְגִילִים לְהִתְאַכְסֵן אֶצְלוֹ. פַּעַם אַחַת נִתְאַכְסֵן אֶצְלוֹ אֶחָד מִתַּלְמִידֵי הַמַּגִּיד, וְסִפֵּר לְפָנָיו חוֹתְנוֹ צַעֲרוֹ, הֱיוֹת שֶׁלָּקַח לְחָתָן אֶת נֶכֶד הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב, אוּלָם דָּא עָקָא, שֶׁאֵינוֹ לוֹמֵד כְּלָל, עַד שֶׁאֲפִלּוּ אֶת קְרִיאַת הַתֵּבוֹת כָּרָאוּי בְּוַדַּאי שָׁכַח, וְאָמַר הָאוֹרֵחַ, שֶׁבְּוַדַּאי אֵינוֹ כֵּן, כִּי יָרֵא לְדַבֵּר עַל נֶכֶד הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב, וְחוֹתְנוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה הִתְוַכַּח עִמּוֹ, עַד שֶׁאָמַר לוֹ הָאוֹרֵחַ: "אִם-כֵּן אֶבְחֹן אוֹתוֹ", וְהִתְחִיל לִבְחֹן אֶת רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל בְּפֵרוּשׁ הַמִּשְׁנָה: "הַכֶּלֶב וְהַגְּדִי שֶׁקָּפְצוּ מֵרֹאשׁ הַגַּג" שֶׁבְּמַסֶּכֶת בָּבָא קַמָּא, וְעָשָׂה רַבֵּנוּ עַצְמוֹ כְּלֹא יוֹדֵעַ לִקְרֹא, וְאָמַר: "הַכֶּלֶב וְהַגָּדִי שֶׁקָּפְצוּ מַארְשׁ". נִתְבַּיֵּשׁ הָאוֹרֵחַ הַנַּ"ל מְאֹד, וַיֹּאמֶר לוֹ חוֹתְנוֹ הֲלֹא אָמַרְתִּי לָכֶם, שֶׁכְּבָר שָׁכַח אֲפִלּוּ כּשֶׁר הַקְּרִיאָה, עִם כָּל זֶה לֹא הִקְפִּיד הַצַּדִּיק הַנַּ"ל עַל רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל לִפְנֵי חוֹתְנוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה יָרֵא לַעֲשׂוֹת אֵבָה וְשִׂנְאָה בֵּינוֹ לְבֵין חוֹתְנוֹ, מֵחֲמַת שֶׁהוּא מִזֶּרַע הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב, אוּלָם כְּשֶׁפָּגַשׁ אֶת רַבֵּנוּ אַחַר-כָּךְ מִתַּחַת כֹּתֶל הַבַּיִת בְּהַצְנֵעַ, שְׁאָלוֹ: הֲיִתָּכֵן כָּזֹאת? הֲלֹא אַתָּה נֶכֶד הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב וְנֶכֶד רַבִּי נַחְמָן מֵהָארִידֶענְקָא וְחוֹתְנְכֶם פִּזֵּר לְנַדָּן סַךְ רַב מֵחֲמַת יִחוּסְךָ וְהִנְּךָ לֹא לוֹמֵד כְּלָל, עַד שֶׁאֲפִלּוּ שָׁכַחְתָּ אֵיךְ לִקְרֹא תֵּבוֹת כָּרָאוּי, וּבֵין אֵלּוּ הַדִּבּוּרִים שֶׁדִּבֵּר עִמּוֹ הִכָּה אוֹתוֹ עַל לֶחְיוֹ... וּבָכָה רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה הַרְבֵּה וְלֹא עָנָה אוֹתוֹ דָּבָר... כְּשֶׁנָּסַע הַצַּדִּיק הַנַּ"ל לְדַרְכּוֹ וְעָבַר דֶּרֶךְ הַיַּעַר שָׁמַע קוֹל צְעָקָה, וַיֹּאמֶר לְבַעַל-הָעֲגָלָה, שֶׁיַּטֶּה גַּם הוּא אֶת אָזְנוֹ לְקוֹל הַצְּעָקָה וְשָׁמְעוּ, שֶׁזֶּה קוֹל אָדָם וְהִטָּה אָזְנוֹ יוֹתֵר וְשָׁמַע, שֶׁזֶּה קוֹל תְּפִלָּה, וְיָרַד מִן הָעֲגָלָה וְהָלַךְ אַחַר הַקּוֹל, וּבָא עַד מְקוֹם רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל וּמָצְאוּ אֶת רַבֵּנוּ עוֹמֵד מְעֻטָּף בְּטַלִּית וּתְפִלִּין וְצוֹעֵק בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת עַד לֵב הַשָּׁמַיִם וּסְבִיבוֹ הָיְתָה הָאֲדָמָה לַחָה מֵהַדְּמָעוֹת שֶׁהִזִּיל וּמִנְעָלָיו הָיוּ רְטֻבּוֹת וּשְׁקוּעוֹת בְּלַחְלוּחִית הָאֲדָמָה שֶׁנֶּעֶשְׂתָה מִן הַדְּמָעוֹת וְהַבְּכִיּוֹת שֶׁבָּכָה וְנִבְהַל מְאֹד, וְהִמְתִּין, עַד שֶׁרַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל סִיֵּם אֶת תְּפִלָּתוֹ, וְאָז הִתְחִיל לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ, שֶׁיִּמְחֹל לוֹ עַל הַהַכָּאוֹת וְהַזִּלְזוּלִים שֶׁהִכָּהוּ וּבִזָּהוּ, אָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל, שֶׁהוּא מוֹחֵל לוֹ, בִּתְנַאי שֶׁיַּבְטִיחַ לוֹ, שֶׁלֹּא יְפַרְסֵם הַדָּבָר לְאַף אָדָם, וְכֵן שֶׁיַּחֲזֹר אֶל חוֹתְנוֹ וְיַשְׁלִים בֵּינוֹ לְבֵין חוֹתְנוֹ, וְחָזַר הַצַּדִּיק וְאָמַר לְחוֹתְנוֹ, וְכִי מַה יּוֹדְעִים אָנוּ פֵּרוּשִׁים עַל נֶכְדֵי הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב, וּבְכֵן מֵהַנָּכוֹן, שֶׁלֹּא יִתְעָרֵב בְּעִנְיָנָיו שֶׁל רַבֵּנוּ וּמֵחֲמַת שֶׁהוּא הֶאֱרִיךְ יָמִים אַחַר רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל, סִפֵּר כָּל הַמַּעֲשֶׂה הַנַּ"ל לִבְנוֹ, וּבְנוֹ סִפֵּר לְאַנַ"שׁ מַעֲשֶׂה זֶה שֶׁשְּׁמָעוֹ מֵאָבִיו זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה. (אֲבָנֶי"הָ בַּרְזֶל שיחות וסיפורים מרביז"ל, ס"ט).