א-תקכב

מְגִלַּת סְתָרִים הָרִאשׁוֹן (ראה ימי מוהרנ"ת סימן י"א), נֶאֱמַר, בְּעֵת שֶׁנָּסַע רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל בַּדֶּרֶךְ מִלָּאדִיזִין לִבְרַסְלֶב, וְעָבְרוּ חַיָּלִים הַנִּקְרָאִים קוֹזָקִים, וְהִתְחִיל רַבֵּנוּ זַצַ"ל לְדַבֵּר מִמְּדִינַת רוּסְיָא, וּמַה שֶּׁיִּהְיֶה לְעָתִיד כָּל סֵדֶר הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הַגְּאֻלָּה, וְיָשַׁב אֵצֶל רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל חוֹתְנוֹ, רַבִּי יוֹסְקָא, עִם מוֹהַרְנַ"תְּ וְרַבִּי נַפְתָּלִי זְצוּקַ"ל, וְצִוָּה רַבֵּנוּ לְמוֹהַרְנַ"תְּ וְרַבִּי נַפְתָּלִי, שֶׁלֹּא יְסַפְּרוּ זֹאת לְשׁוּם אָדָם, וְעַל רַבִּי יוֹסְקָא אָמַר רַבֵּנוּ: עָלָיו אֲנִי עָרֵב וְאַחְרַאי וְכֵן הָוָה. כְּשֶׁרָצָה אַחַר-כָּךְ מוֹהַרְנַ"תְּ לַחֲזֹר אֵיזֶה דִבּוּר עִם הָרַב, רַבִּי יוֹסְקָא, רָאָה שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלוּם, רַק סִפֵּר, שֶׁזֹּאת שָׁמַע, שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל לְבַסּוֹף: "אַ בּוֹים מִיט גִּילְדֶענֶע בְּלֶעטֶער", וְגַם הַשְּׁנֵי אֲנָשִׁים מִטֶּעפְּלִיק לֹא שָׁמְעוּ כְּלָל. (אֲבָנֶי"הָ בַּרְזֶל, שם סל"א).