א-תקנב

אָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה: "כַּמָּה צַדִּיקִים זֶענֶען עֶרְשְׁט אוֹיס גִּיבְּרָאכְן גִּיוָוארְן פוּן זֵייעֶרֶע תַּאֲווֹת עֶרְשְׁט אוֹיף דִּי עֶלְטֶער"; וְעִם זֶה יֵשׁ הֶמְשֵׁךְ לַשִּׂיחָה, שֶׁדִּבַרְתִּי עִם רַבִּי אַבְרָהָם זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, שֶׁבָּזֶה נִיחָא, מַה שֶּׁבִּיאֵר אָבִיו, רַבִּי נַחְמָן טוּלְטְשִׁינֶער זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, מַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה אוֹדוֹת זִקְנֵי עַם-הָאָרֶץ: כָּל זְמַן שֶׁמַּזְקִינִים דַּעְתָּן מִטַּרֶפֶת וְכוּ', עַל-פִּי הַמָּשָׁל מִסּוֹחֵר אֶחָד, שֶׁנָּסַע עִם בַּעַל-עֲגָלָה גּוֹי שִׁכּוֹר בְּכָל מָקוֹם שֶׁהִגִּיעוּ לִקְרֶעטְשְׁמֶע, נִכְנַס הַגּוֹי לִשְׁתּוֹת וְשָׁתָה עִם הַשִׁכּוֹרִים זְמַן רַב וְאַגַּב הִגִּיעוּ גַּם לִקְרֶעטְשְׁמֶע שֶׁהָיְתָה חֲרֵבָה, וְגַם אָז יָרַד הַגּוֹי מֵהָעֲגָלָה אֶל הַחֻרְבָּה, וּבְכָל חַלּוֹן פָּתַח וְהִסְתַּכֵּל וְגָנַח. כְּשֶׁעָלָה בַּחֲזָרָה עַל הָעֲגָלָה, שְׁאָלוֹ הַסּוֹחֵר: "מַה זֶּה שֶׁגַּם אֵצֶל הַחֻרְבָּה יָרַדְתָּ מֵהָעֲגָלָה לְהִסְתַּכֵּל וְלִגְנֹחַ"? הֵשִׁיב לוֹ הַגּוֹי, שֶׁזֹּאת עָשָׂה בְּזָכְרוֹ אֶת הַיָּמִים הַטּוֹבִים שֶׁהָיָה לִי כָּאן, שֶׁהָיִיתִי שׁוֹתֶה יַחַד עִם הַחֲבֵרִים וְאָכַלְנוּ וְשָׁתִינוּ וְשָׁכַרְנוּ וְהָיִינוּ שְׂמֵחִים, וְעַכְשָׁיו אוֹי וַאֲבוֹי עַל זֶה יֵשׁ לְקוֹנֵן. כֵּן, זִקְנֵי עַם-הָאָרֶץ שֶׁמִּנְעוּרֵיהֶם הֻרְגְּלוּ בְּתַאֲווֹתֵיהֶם וְלֹא הָיָה לָהֶם שׁוּם גַּעְגּוּעִים לִשְׁבֹּר אֵיזֶה תַּאֲוָה, וּבְכֵן לְעֵת זִקְנוּתָם, שֶׁהַיֵּצֶר מִתַּאֲווֹתֵיהֶם נִשְׁאַר, אֲבָל הַגּוּף וְאֵיבָרָיו חָרֵב, אֵין בְּמַה לְמַלְּאוֹת תַּאֲווֹתֵיהֶם, וְזוֹכְרִים אֵיךְ שֶׁבְּאֵיבָרִים אֵלּוּ עָשׂוּ מַה שֶּׁעָשׂוּ, וְהָיָה לָהֶם תַּעֲנוּג, וְעַכְשָׁו אֵינָם יְכוֹלִים לְמַלְּאוֹת תַּאֲווֹתֵיהֶם... אוֹי וַאֲבוֹי לָהֶם וְדַעְתָּם מְטֹרֶפֶת וּמְבֻלְבֶּלֶת וּמְשֻׁגָּע מִזֶּה, אֲבָל זִקְנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, שֶׁכָּל יְמֵי-נְעוּרֵיהֶם הָיוּ מְלֵאֵי גַּעְגּוּעִים לְאִי הִתְמַלְּאוּת הַתַּאֲווֹת וְחָפְצוּ רַק לְשַׁבְּרָם וּלְנַתְּצָם, אוּלָם בִּימֵי הַנְּעוּרִים הָיוּ מְלֵאֵי צַעַר מֵהַתַּאֲווֹת וְהָאֵיבָרִים הַבְּרִיאִים וְהַשְּׁלֵמִים הַמְסֻגָּלִים לָהֶם, וּבְכָל פַּעַם נִסּוּ לְשַׁבְּרָם וְהָיָה לָהֶם יִסּוּרִים וְכוּ', אָמְנָם, כְּשֶׁהִגִּיעוּ יְמֵי הַזִּקְנָה וְנֶחְלְשׁוּ הָאֵיבָרִים, וּבְכֵן דַּעְתָּן מִתְיַשֶּׁבֶת עֲלֵיהֶם. כִּי אֵין לָהֶם עוֹד מִלְחָמָה כְּמוֹ בִּימֵי נְעוּרֵיהֶם, וּשְׂמֵחִים, שֶׁעַל כָּל פָּנִים בְּסוֹף יְמֵיהֶם זָכוּ לְמַה שֶּׁרָצוּ. (אֲבָנֶי"הָ בַּרְזֶל מִכְּתַב-יַד ר"מ אַנְשִׁין).