א-תקנג

פַּעַם פִּלְפְּלוּ וְהִתְוַכְּחוּ לִפְנֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה אֵיזֶה אֲנָשִׁים בְּאֵיזֶה בֵּאוּר וּפֵרוּשׁ אֵיזֶה דָּבָר, זֶה אָמַר שֶׁכֵּן הַפְּשָׁט וְזֶה אָמַר שֶׁכֵּן הַפְּשָׁט וְכֵן שְׁלִישִׁי וּרְבִיעִי אָמְרוּ פְּשָׁטִים אֲחֵרִים, עַד שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה עַל פְּשָׁט אֶחָד, שֶׁהוּא רוּחַ-הַקֹּדֶשׁ, וּפְשָׁט זֶה אָמַר הָאוֹמֵר בְּשֵׁם הַטַּ"ז. (אֲבָנֶי"הָ בַּרְזֶל, שם סעיף ס"ג).