א-תקסח

סִפֵּר רַבִּי שְׁמוּאֵל יִצְחָק מִטֶּעפְּלִיק, שֶׁפַּעַם אַחַת, כְּשֶׁהָיָה בְּלֶעמְבֶּערְג עִם רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, רָאוּ שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים גְּדוּדִים שֶׁל אַנְשֵׁי חַיִל, אָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, שֶׁיֵּלֵךְ וְיִסְפֹּר כָּךְ וְכָךְ שׁוּרוֹת וּבַשּׁוּרָה הַזֹּאת יִסְפֹּר כָּךְ וְכָךְ אֲנָשִׁים, אִין זָאל אִיהם אַרוֹיף רִיקְן דֶּעם פָּאלֶע, וְכֵן עָשָׂה, וְרָאָה שֶׁהוּא מְלֻבָּשׁ בְּתַכְרִיכִים, וְאָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, שֶׁכָּאן הוּא הַדֶּרֶךְ שֶׁהַמַּלְאֲכֵי חַבָּלָה מוֹלִיכִין אֶת הָאָדָם לְהַגֵּיהִנֹּם. (אֲבָנֶי"הָ בַּרְזֶל, המשך שו"ס מרביז"ל, סעיף ע"ד).