א-תקפב

סִפֵּר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה מַעֲשֶׂה, שֶׁהָיָה פַּעַם מֶלֶךְ אֶחָד וְהָיָה חוֹזֶה בַּכּוֹכָבִים וְרָאָה, שֶׁאִם לֹא יִקְצְרוּ הַתְּבוּאָה בְּשָׁנָה זוֹ עַד זְמַן מְסֻיָּם תִּתְקַלְקֵל כָּל הַתְּבוּאָה וְהַזְּמַן הָיָה קָצָר מְאֹד... וַיְּעָצוּהוּ יוֹעֲצָיו לִקַּח קוֹצְרִים וְלִתֵּן לָהֶם כָּל הַתַּעֲנוּגִים וְכָל צָרְכָּם, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם הַרְחָבַת הַדַּעַת לַעֲבֹד יוֹם וָלַיְלָה, כְּדֵי שֶׁיַּסְפִּיקוּ לִקְצֹר קֹדֶם הַזְּמַן הַנַּ"ל. וְהִנֵּה הֵם אַדְּרַבָּא הִתְעַנְּגוּ בְּתַעֲנוּגֵיהֶם וְשָׁכְחוּ מִצִּוּוּי הַמֶּלֶךְ, וְעָבַר הַזְּמַן הַנַּ"ל, וְלֹא קָצְרוּ הַתְּבוּאָה, וְנִתְקַלְקְלָה כָּל הַתְּבוּאָה... לֹא יָדְעוּ מַה לַּעֲשׂוֹת, כִּי הַמֶּלֶךְ יִכְעַס עֲלֵיהֶם עַד מְאֹד, וְיָעַץ לָהֶם חָכָם אֶחָד עֵצָה: הֱיוֹת שֶׁהַמֶּלֶךְ אוֹהֵב אֵיזֶה צִפּוֹר מְיֻחֶדֶת. וּבָזֶה שֶׁיָּבִיאוּ לוֹ זֶה הַצִּפּוֹר אָז עַל יְדֵי הַנַּחַת רוּחַ וְהַתַּעֲנוּג שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מִזֶּה, יְכַפֵּר לָהֶם עַל הַכֹּל. אוּלָם לְהַשִּׂיג צִפּוֹר זֶה הוּא קָשֶׁה מְאֹד, כִּי הוּא שׁוֹכֵן עַל עֵץ גָּבוֹהַּ וְלֹא הָיָה לָהֶם סוּלָם לַעֲלוֹת, וְהַזְּמַן קָצָר מְאֹד. נָתַן לָהֶם הֶחָכָם שׁוּב עֵצָה: הֱיוֹת שֶׁהֵם הַרְבֵּה אֲנָשִׁים, עַל-כֵּן יַעֲמִידוּ אֶת עַצְמָם אֶחָד עַל חֲבֵרוֹ, עַד שֶׁיַּגִּיעוּ לְהַצִּפּוֹר, וְהִתְחִילוּ לָרִיב זֶה עִם זֶה, כִּי כָּל אֶחָד רָצָה שֶׁהוּא יִהְיֶה לְמַעְלָה וַחֲבֵרוֹ תַּחְתָּו, וְכָךְ בְּאֶמְצַע מְרִיבָתָם פָּרַח הַצִּפּוֹר וּבָרַח... וְנִשְׁאַר לָהֶם רַק כַּעַס הַמֶּלֶךְ עַל הִתְרַשְּׁלוּתָם מִקְּצִירַת הַתְּבוּאָה כַּנִּזְכַּר-לְעֵיל. וְהָעִנְיָן הוּא, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא הָאָדָם וְנָתַן לוֹ כָּל הַתַּעֲנוּגִים וְכָל טוּב, כְּדֵי שֶׁיִּקְצֹר הַתְּבוּאָה קֹדֶם שֶׁיִּתְקַלְקֵל וְשֶׁיַּעֲבֹד אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּמֹחִין נְקִיִּים, אֲבָל הוּא מִתְרַשֵּׁל עַל-יְדֵי הַתַּעֲנוּגִים, עַד שֶׁנִּכְשַׁל בְּהַתְּבוּאָה, שֶׁכְּבָר נִתְקַלְקֵל וְנִפְגַּם הַמּוֹחִין מֵעֲווֹנוֹת, רַחֲמָנָא לִצְלַן, אוּלָם עֲדַיִן יֵשׁ תִּקְוָה עַל-יְדֵי הַצִּפּוֹר הַמְּרַמֵּז לַצַּדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, וּבָזֶה הָיָה נִתְכַּפֵּר לָהֶם הַכֹּל אוּלָם עַל-יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת וְהַקִּנְאָה, שֶׁכָּל אֶחָד רוֹצֶה לִהְיוֹת לְמַעְלָה מֵחֲבֵרוֹ, עַל-יְדֵי זֶה נִתְרַחֲקִים וְאֵין זוֹכִין לְהִתְקַשֵּׁר לְהַצַּדִּיק וְכוּ', וְדַי לַמֵּבִין. (מַעֲשִׂיוֹת וּמְשָׁלִים).