א-תקפז

כְּשֶׁנָּסַע רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה מִזְּלַאטִיפָּלְיֶע לִבְרֶסְלֶב דֶּרֶךְ אוּמַן כִּי כֵן הַדֶּרֶךְ שָׁבַת בְּאוּמַן, וְאָז הָיָה הַמַּעֲשֶׂה, שֶׁכְּשֶׁנָּסַע וְהֶרְאָה בְּיָדָיו לְכִוּוּן בֵּית-הַחַיִּים וְאָמַר: "פֹּה טוֹב לְהִקָּבֵר", "דָּא אִיז גוּט צוּ לִיגְן". הָיוּ אָז בְּאוּמַן שְׁלשָׁה אֶפִּיקוֹרְסִים גְּדוֹלִים מְאֹד: "חַיְקִיל" וּשְׁנֵי חֲתָנָיו, שֶׁאֶחָד הָיָה שְׁמוֹ "הִירְשׁ בֶּער" וְהַשֵּׁנִי הָיָה שְׁמוֹ "לַאנְדָא", שֶׁהָיָה רוֹפֵא בְּאוּמַן גַּם כֵּן אֶפִּיקוֹרֹס גָּדוֹל אֲבָל לֹא כְּהִירְשׁ בֶּער, שֶׁהָיָה אֶפִּיקוֹרֹס גָּדוֹל בְּיוֹתֵר. הֵם הָיוּ אֲנָשִׁים חֲשׁוּבִים וּמְכֻבָּדִים וּקְרוֹבִים לַמַּלְכוּת, וְקִבְּלוּ מַתָּנָה מֵהַמֶּלֶךְ חֶרֶב שֶׁל זָהָב, כִּי הָיוּ חֲכָמִים גְּדוֹלִים וְנוֹדְעוּ בְּכָל אֶרֶץ רוּסְיָא וְגַם בִּשְׁאָר אֲרָצוֹת. דַּרְכָּם הָיָה, כְּשֶׁבָּא צַדִּיק מְפֻרְסָם לְאוּמַן, הָלְכוּ אֶצְלוֹ לִשְׂחֹק מִמֶּנּוּ, וְאִם בֶּאֱמֶת הוּא חָכָם לְדַבֵּר אִתּוֹ וּפַעַם אַחַת, כְּשֶׁהָרַב הַצַּדִּיק מִבַּארְדִיטְשׁוֹב רָצָה לִהְיוֹת רַב בְּאוּמַן, הֵם לֹא הִנִּיחוּ, וְכֵן הָרַב מִשְׁפִּיטִיוְוקָא וְכוּ' וּכְשֶׁרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה שָׁבַת שָׁם, אָמַר חַיְקִיל, אֲנִי אֵלֵךְ לִתְהוֹת עַל קַנְקַנּוֹ, וְאַתֶּם תִּישְׁנוּ, וְאִם יֵשׁ עִם מִי לְדַבֵּר, אָז תֵּלְכוּ אַתֶּם גַּם-כֵּן. כְּשֶׁבָּא חַיְקִיל הַנַּ"ל לְבֵית-רַבֵּנוּ, שָׁאַל אוֹתוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה: "מַה רוֹצֶה יְהוּדִי? "וָואס וִויל אַ אִיד"? עָנָה וְאָמַר: "שָׁמַעְתִּי, שֶׁבָּא אָדָם גָּדוֹל, וּבָאתִי לִרְאוֹתוֹ". עָנָה רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה וְאָמַר: "הֲלֹא אָדָם גָּדוֹל דָּר מִמּוּלִי, כִּי מוּל הַבַּיִת, שֶׁהִתְאַכְסֵן שָׁם רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, הִתְאַכְסֵן שָׁם שַׂר אֶחָד גֶּענִירַאל, מַדּוּעַ לֹא תֵלֵךְ לִרְאוֹתוֹ"? וְהָיָה זֶה כְּמוֹ סְטִירָה בְּפָנָיו, וְשָׁתַק. וְאַחַר-כָּךְ, כְּשֶׁהָלַךְ לְבֵיתוֹ, עָנָה וְאָמַר לַחֲתָנָיו: "אַף שֶׁדִּבַּרְתִּי עִמּוֹ דְּבָרִים מוּעָטִים, וְהוּא נָתַן לִי בִּזָיוֹן קְצָת, אַף-עַל-פִּי-כֵן, אֲנִי רוֹאֶה, שֶׁיֵּשׁ עִם מִי לְדַבֵּר. (סִפּוּרִים נִפְלָאִים).