א-תקצז

פַּעַם-אַחַת הָיָה אֶחָד אֵצֶל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה וְשְׁאָלוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה: "בַּמֶּה מְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בִּנְפִילָתוֹ מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ"? עָנָה וְאָמַר: "עִם דַּף גְּמָרָא". עָנָה רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה וְאָמַר אֵלָיו: "אֲנִי מְחַיֶּה אֶת עַצְמִי בְּ'בָרוּךְ אֱלֹקֵינוּ שֶׁבְּרָאָנוּ לִכְבוֹדוֹ וְהִבְדִילָנוּ מִן הַתּוֹעִים' וְכוּ', כִּי אֲנִי דָּר בְּעִיר גְּדוֹלָה, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ אֶפִּיקוֹרְסִים גְּדוֹלִים שֶׁכּוֹפְרִים בַּכֹּל". (סִפּוּרִים נִפְלָאִים).