א-תקצח

יֵשׁ אוֹמְרִים, שֶׁאֶחָד מֵהַטְּעָמִים, שֶׁבָּחַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה לָדוּר בְּאוּמַן הָיָה כְּדֵי לְרוֹמֵם וּלְנַשֵּׂא אֶת מוֹהַרְנַ"תְּ וְרַבִּי נַפְתָּלִי, שֶׁהָיָה לִבָּם נִשְׁבָּר מְאֹד וּכְשֶׁיִּרְאוּ, שֶׁיֵּשׁ אֶפִּיקוֹרְסִים גְּדוֹלִים כָּאֵלּוּ, יְחַיּוּ אֶת עַצְמָם עַל שֶׁהֵם לְפָחוֹת מַאֲמִינִים בַּה'. (סִפּוּרִים נִפְלָאִים).