א-תקצט

פַּעַם-אַחַת בָּא מוֹהַרְנַ"תְּ אֶצְלָם וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ אֵיזֶה חֶשְׁבּוֹן עָמֹק: הֱיוֹת שֶׁכֹּמֶר אֶחָד חָכָם גָּדוֹל יָגַע אֶת עַצְמוֹ כַּמָּה שָׁנִים עַל זֶה עַד שֶׁפְּתָרָהּ. בִּקֵּשׁ מֵהֶם מוֹהַרְנַ"תְּ, שֶׁיִּתְּנוּ לוֹ חֶדֶר מְיֻחָד וְשָׁהָה שָׁם עֵרֶךְ שָׁעָה וָחֵצִי וְעָמַד עִם רֶגֶל אֶחָד עַל הַסַּפְסָל וְהַשְּׁנִיָּה עַל הָאָרֶץ וְהִתְעַמֵּק בַּחֶשְׁבּוֹן וּפְתָרוֹ בַּמָּקוֹם. וְסִפְּרוּ לוֹ, שֶׁזֶּה הַכֹּמֶר יָגַע אֶת עַצְמוֹ כַּמָּה שָׁנִים בְּפִתְרוֹן הַחֶשְׁבּוֹן וּכְשֶׁפָּתְרוֹ עָשָׂה יוֹם-טוֹב וּסְעֻדָּה מֵרֹב שִׂמְחָה. לָקַח מוֹהַרְנַ"תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה אֶת הַחֶשְׁבּוֹן שׁוּב וְצֵרֵף אֵלֶיהָ אֵיזֶה מִסְפָּר, וְאָמַר לָהֶם: "עַתָּה אֲפִלּוּ יְיַגֵּעַ אֶת עַצְמוֹ הַכֹּמֶר כַּמָּה שָׁנִים לֹא יַעֲמֹד עָלֶיהָ"! (סִפּוּרִים נִפְלָאִים).