א-תרטו

אַחַר-כָּךְ כְּשֶׁהֻכְרַח שׁוּב לֶאֱכוֹל עַל שֻׁלְחַן חָמִיו, הֵבִינוּ חֲבֵרָיו הַחֲסִידִים, שֶׁבְּבֵית חוֹתְנוֹ לֹא יוּכַל לְהִתְנַהֵג כְּחָסִיד וְעַל כֵּן יְעָצוּהוּ, שֶׁלֹּא יִסַּע עִם בְּנֵי בֵיתוֹ אֶל חָמִיו, רַק זוּגָתוֹ תִּסַּע אֵלָיו לְבַדָּהּ. וְאָז נָתַן ה' בְּרַעְיוֹנוֹתָיו, שֶׁלֹּא לְצַיֵּת לָהֶם וְנָתַן תָּמִיד שֶׁבַח וְהוֹדָאָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא שָׁמַע אֲלֵיהֶם, כִּי אִם הָיוּ נִפְרָדִים, חַס וְשָׁלוֹם, לֹא הָיָה יָכוֹל אַחַר-כָּךְ לְקַבֵּל דַּעַת רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל כָּרָאוּי. וְאָז מָסַר לוֹ אֶחָד אִגֶּרֶת, שֶׁיִּמְסְרֵהוּ לְיַד הָרַב רַבִּי מָרְדְּכַי מִקְרֶעמִינִיץ, וּמוֹהַרְנַ"תְּ, מֵחֲמַת שֶׁהָיָה יָרֵא מֵחָמִיו שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁ שֶׁנַּעֲשָׂה חָסִיד, לֹא נִכְנַס לְבֵית הָרַב רַבִּי מָרְדְּכַי זַצַ"ל עַד הַפֶּסַח. (אֲבָנֶי"הָ בַּרְזֶל, שם סעיף ד').