א-תרטז

כְּשֶׁנִּכְנַס רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל לָגוּר בִּבְרַסְלֶב, הִתְלַהֵב מוֹהַרְנַ"תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה וְאָמַר בְּהִתְעוֹרְרוּת: "אָט אַ צִינְד קָאן זַיין אַז אִיךְ וֶועל וֶוערְן אֵיין עֶרְלִיכֶער יוּד". וְהִנֵּה רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל ִאָמַר אָז לְרַבִּי יוּדְל זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, "אִיךְ זֶעה אַ נַייעֶ נְשָׁמָה אוֹיף דֶער אוּקְרַיינֶע סָמוּךְ לִבְרֶסְלֶב". וְהִפְלִיג רַבֵּנוּ בִּשְׁבַח נְשָׁמָה זוֹ, וּמֵחֲמַת רִבּוּי הַשְּׁבָחִים לֹא רָצָה רַבִּי יוּדְל לְהַאֲמִין שֶׁרַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל כִּוֵּן זֹאת עַל רַבִּי נָתָן. אַךְ אַחַר הִסְתַּלְּקוּת רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל, הֵבִין, שֶׁרַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל בֶּאֱמֶת כִּוֵּן זֹאת עַל מוֹהַרְנַ"תְּ. וְעַל-כֵּן שָׁלַח אֶת בָּנָיו אֶל מוֹהַרְנַ"תְּ זְצוּקַ"ל שֶׁיִּלְמְדוּ מִדַּרְכּוֹ. וְאָמַר פַּעַם: לִסְחֹר עִם נְעָרִים, הַיְינוּ: לַעֲסֹק עִם בְּנֵי הַנְּעוּרִים בְּעִנְיַן יִרְאַת שָׁמַיִם, מָסַר זֹאת רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל לְמוֹהַרְנַ"תְּ זַצַ"ל. (אֲבָנֶי"הָ בַּרְזֶל, שם סעיף ה').