א-תרכז

אַחַר-כָּךְ כְּשֶׁעָמַד פַּעַם אַחַת לְהִתְפַּלֵּל וְלֹא הָיָה יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי, רָצָה מְאֹד לִסֹּעַ לְרַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל, אַךְ הָיָה יָרֵא מִפְּנֵי הַהֶסְכֵּם הַנַּ"ל, וְהָיָה מַר לוֹ מְאֹד, וְחָשַׁב בְּדַעְתּוֹ בְּהִתְמַרְמְרוּת הֲלֹא בְּסָמוּךְ בִּבְרַסְלֶב יוֹשֵׁב אָדָם שֶׁיָּכוֹל לְהָאִיר לִי בַּעֲבוֹדַת ה' וַאֲנִי אֵינֶנִי יָכוֹל לִנְסוֹעַ אֵלָיו? וְהֶחְלִיט בְּדַעְתּוֹ, שֶׁבְּעֵת שֶׁאבִיו יֹאכַל אֶת סְעֻדַּת הַצָּהֳרַיִם, בְּתוֹךְ כָּךְ יִסַּע לְרַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל וְקֹדֶם סְעֻדַּת עַרְבִית כְּבָר יוּכַל לִהְיוֹת חֲזָרָה בְּבֵיתוֹ, וְלֹא יַרְגִּישׁ וְיֵדַע אָבִיו מִזֶּה כְּלָל. וְכֵן עָשָׂה, וְנָסַע. בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ יָרַד גֶּשֶׁם שׁוֹטֵף, וְלֹא יָכוֹל הָיָה לְהַגִּיעַ לִבְרֶסְלֶב רַק בַּלַּיְלָה וּכְשֶׁנִּכְנַס אֶל רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל לְאַחַר תְּפִלַּת עַרְבִית וְסִפֵּר לְרַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל אֶת כָּל הַמְּנִיעוֹת שֶׁהָיוּ לוֹ, אָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל: "אַז עֶס אִיז גָּאר שְׁלֶעכְט צִיהְט מֶען זִיךְ צוּם אֱמֶת וִוי אִיז פָארְט דֶּער אֱמֶת", וְאָז אָמַר לוֹ רַבֵּנו זְצוּקַ"ל הַתּוֹרָה שֶׁבְּסִימָן קי"ב צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה וְכוּ'. (אֲבָנֶי"הָ בַּרְזֶל, שם סעיף י"א).