א-תרלו

אֶחָד שָׁאַל לְמוֹהַרְנַ"תְּ וְאָמַר לוֹ, שֶׁרוֹצֶה לַעֲזֹב אֶת עֲבוֹדָתוֹ בַּחֲנוּת וְלִחְיוֹת עַל נְדָבוֹת וְלַעֲבֹד אֶת ה' כִּדְבָּעִי. אָמַר לוֹ מוֹהַרְנַ"תְּ: "עַכְשָׁו לִבְּךָ בּוֹעֵר לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם-יִתְבָּרַךְ הַאלְסְטוּ דֶער בַּייא, אוּלָם אַחַר-כָּךְ, כְּשֶׁתִּפֹּל מִזּוֹ הַהִתְלַהֲבוּת, וְגַם לֹא יִהְיֶה לְךָ פַּרְנָסָה מַה תַּעֲשֶׂה אָז, וְלֹא הִסְכִּים מוֹהַרְנַ"תְּ לְמַחֲשַׁבְתּוֹ, אֶלָּא אָמַר לוֹ: "עֲשֵׂה לְךָ שִׁעוּרִים קֹדֶם שֶׁתֵּלֵךְ לַחֲנוּת, וְגַם בַּחֲנוּת עַצְמָהּ תָּכִין לְךָ סְפָרִים וּבְעֵת שֶׁלֹּא יִהְיֶה לְךָ קוֹנִים תִּלְמֹד בָּהֶם, וְתִשְׁתּוֹקֵק וְתִכְסוֹף, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְסַבֵּב סִבּוֹת לְטוֹבָה שֶׁתּוּכַל לְהִפָּטֵר מֵהָעֲבוֹדָה לְגַמְרֵי וְכוּ', וְשָׁמַע לַעֲצַת מוֹהַרְנַ"תְּ וְעָשָׂה כֵן וַעֲזָרוֹ הַשי"ת אַחַר-כָּךְ וְעָשָׂה לוֹ כִּרְצוֹנוֹ, וְיָכוֹל הָיָה לָשֶׁבֶת רַק עַל הַתּוֹרָה וְהָעֲבוֹדָה. כִּמְדֻמֶּה שֶׁהָאִישׁ הַנַּ"ל הָיָה רַבִּי חַיִּים לִירִסְמַן הַזָּקֵן. (אֲבָנֶי"הָ בַּרְזֶל, שם ס"ב).