א-תרנב

אָמַר מוֹהַרְנַ"תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה: עֲבוּר עִנְיַן רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל צְרִיכִין לִהְיוֹת נָקִי מִן הַקִּנְאָה וְהַתַּאֲוָה וְהַכָּבוֹד מִכֹּל וָכֹל לְגַמְרֵי, אַךְ מַה יְּכוֹלִין לַעֲשׂוֹת אִם הָאָדָם מְקַנֵּא אוֹ נִכְשַׁל בְּתַאֲוָה, הֲלֹא אָנוּס הוּא, וְעַל-כֵּן אַף-עַל-פִּי-כֵן מְקָרֵב אוֹתוֹ רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל, אוּלָם כְּשֶׁרוֹצֶה עוֹד גַּם כָּבוֹד, "נוּ שְׁטֵייזְשֶׁע אִין דֶּער זַייט", וְכֵן אָמַר פַּעַם בְּלָשׁוֹן אַחֵר: אִם יֵשׁ בְּךָ קִנְאָה וְתַאֲוָה, הָרַבִּי מְקַבֵּל אוֹתְךָ, אֲבָל אֶת כְּבוֹדְךָ אַתָּה מֻכְרָח לִזְרֹק לְגַמְרֵי. (אֲבָנֶי"הָ בַּרְזֶל, שם). (וע"ע לעיל בסעיפים: קעג, ו-קעה).