א-תרנג

כְּשֶׁהָיָה הָרַב נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין בְּעִיר יַאס שֶׁבְּרוֹמַנְיָה, כְּשֶׁצָּמָא לִשְׁתּוֹת בְּשַׁבָּת בַּבֹּקֶר אַחַר הַסְעֻדָּה, נִכְנַס לְבֵית רַב הָעִיר, נָתַן לוֹ הָרַב שָׁלוֹם, כַּנָּהוּג, וְשָׁאַל אוֹתוֹ: מֵאַיִן אַתֶּם? וְנִתְיָרֵא לוֹמַר, שֶׁהוּא מִבְּרֶסְלֶב, וְאָמַר לוֹ: מִטּוּלְטְשִׁין, וַיִּשְׁאַל אוֹתוֹ: אֵיפוֹא הִיא? וַיֹּאמֶר לוֹ סָמוּךְ לִבְרֶסְלֶב, אָמַר לוֹ הָרַב: "אֶפְשָׁר קָאנְט אִיר נָתָן'לֶע אַ בְּרֶסְלֶבֶר חָסִיד"?, וְהֵבִין רַבִּי נַחְמָן מִשְּׁאֵלָתוֹ, שֶׁאֵינוֹ מִתְנַגֵּד, וְסִפֵּר לוֹ שֶׁהוּא תַּלְמִידוֹ, וְסִפֵּר לוֹ הָרַב, מֵהֵיכָן הוּא מַכִּיר אֶת מוֹהַרְנַ"תְּ, כִּי אָבִיו הָיָה רַב בְּלֶעמְבֶּערְג וְהוּא הָיָה אָז אַבְרֵךְ צָעִיר, וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה נִתְאַכְסֵן לֹא רָחוֹק מִבֵּיתָם, וְהָיָה רָגִיל לִכְנֹס אֶל רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל, וְסִפֵּר לִי אָז מֵרַבִּי נָתָן וְאָמַר: "אַיי הָאבּ אִיךְ אַ נָתַלֶע, וְאִם אַתָּה תִּסַּע וְתָבוֹא אֵלַי לִבְרֶסְלֶב, אֶעֱשֶׂה מִמְּךָ חִדּוּשׁ כְּמוֹ נָתַלֶע", אוּלָם גַּשְׁמִיּוּת וְחֶשְׁכַת הָעוֹלָם הַזֶּה הֵבִיא שִׁכְחָה בְּלִבִּי וְשָׁכַחְתִּי מִלִּנְסֹעַ, וְהִבִּיט בַּסֵּפֶר "לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת" וְהִתְפַּעֵל וְאָמַר: "עֶס אִיז דֶעם רֶבִּינְס מֹחַ אוּן רַבִּי נָתָן'ס מוֹיל..." וּכְשֶׁבָּא רַבִּי נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין לְמוֹהַרְנַ"תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה וְסִפֵּר לוֹ זֹאת, אָמַר אֲנִי גַּם-כֵּן אוֹמֵר כָּךְ עַל הַ"לִּקּוּטֵי הֲלָכוֹת": "דֶּעם רַבִּינְס מֹחַ אוּן מַיין מוֹיל"... (אֲבָנֶי"הָ בַּרְזֶל, שם).