א-תרעג

מוֹהַרְנַ"תְּ זְצוּקַ"ל רָאָה פַּעַם, אֶחָד שֶׁיּוֹשֵׁב וְלוֹמֵד בְּהַתְמָדָה אוּלָם הֵבִין בּוֹ, שֶׁיֵּשׁ לוֹ צַעַר גָּדוֹל מֵהָרְעָבוֹן הַמֵּצִּיק לוֹ פָּנָה אֵלָיו וְאָמַר לוֹ: "הֶער שׁוֹין אוֹיף הָאבְּן תַּאֲוַת אֲכִילָה". (אֲבָנֶי"הָ בַּרְזֶל, שם סל"ז).