א-תרעב

רַק לִפְעָמִים רְחוֹקִים רָאוּ אַנַ"שׁ אֵצֶל רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל מוֹפְתִים בְּגָלוּי, וּמוֹהַרְנַ"תְּ הִתְרַחֵק מִזֶּה עוֹד הַרְבֵּה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְרַק לִפְעָמִים מוּעָטִים מְאֹד רָאוּ מִמֶּנּוּ מוֹפְתִים, וְאָמַר, שֶׁאִם הָיָה יוֹדֵעַ, אֲשֶׁר עוֹד הַרְבֵּה אֲנָשִׁים יִתְקָרְבוּ אֵלָיו, הָיָה מְדַבֵּר עִם רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל, שֶׁיִּמְסֹר לוֹ סוֹד הַכֹּחַ לַעֲשׂוֹת מוֹפְתִים. פַּעַם אַחַת תָּבַע מֵאִישׁ אֶחָד צְדָקָה עֲבוּר הַדְפָּסַת סִפְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, וְרָצָה הָאִישׁ לִתֵּן בִּתְנַאי, שֶׁיַּבְטִיחֵהוּ וִיבָרְכֵהוּ בְּבָנִים, וְלֹא רָצָה מוֹהַרְנַ"תְּ זְצוּקַ"ל וּכְשֶׁהִתְחִיל מוֹהַרְנַ"תְּ לִסַּע, זָרַק הָאִישׁ הַנַּ"ל אֶת הַמָּעוֹת לְמוֹהַרְנַ"תְּ שֶׁיִּקַּח הַמָּעוֹת. וּפַעַם אַחַת עָמְדָה אִשָּׁה אַחַת עַל פֶּתַח מוֹהַרְנַ"תְּ וְלֹא נָתְנָה לוֹ לֵילֵךְ, עַד שֶׁיַּבְטִיחַ לָהּ עַל בָּנִים, וְהִבְטִיחַ לָהּ. אַחַר-כָּךְ אָמַר: עַתָּה אֲנִי מֻכְרָח לְהִתְפַּלֵּל עָלֶיהָ, וּפַעַם אַחַת בָּאוּ אֵלָיו נָשִׁים בִּשְׁבִיל בָּנִים, וְצָעַק מוֹהַרְנַ"תְּ זְצוּקַ"ל: "וְכִי הֲתַחַת אֱלֹקִים אָנֹכִי"? אַחַר-כָּךְ אָמַר, שֶׁיֵשׁ לוֹ חֲרָטָה עַל שֶׁצָּעַק, כִּי הָיָה לוֹ לוֹמַר בְּנִיחוּתָא, וְהוּא עַל-פִּי הַמִּדְרָשׁ, שֶׁאָמַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְיַעֲקֹב: וְכִי כָּךְ עוֹנִין אֶת הַמְּעִיקוֹת? וְכוּ', עַיֵּן שָׁם. (אֲבָנֶי"הָ בַּרְזֶל, שם סל"ה).