א-תשא

אָמַר רַבִּי נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה לְאֶחָד, שֶׁהָיָה מְשַׁבֵּחַ מְאֹד דַּוְקָא אֶת הַפַּרְנָסָה עִם אֵיזֶה מִשְׂרָה בַּיַּעַר, מֵחֲמַת גֹּדֶל יִקְרַת הַהִתְבּוֹדְדוּת עַל-פִּי דֶּרֶךְ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה: בענין ההליכה והשהייה לבד ביער, או שאפשר לזכות ולהיות על ידה יהודי כשר - על-ידי התבודדות כראוי, או שאפשר להיות על ידה פוחז וריק חס-ושלום - "צוּ גֵּיין כְּסֵדֶר אַלֵיין אִין אֵיין וַואלְד, אָבֶּער מֶען קָאן וֶוערְן אֵיין גְּרוֹיסֶער עֶרְלִיכֶער יוּד עַל יְדֵי הִתְבּוֹדְדוּת כָּרָאוּי, אָבֶּער פַארְקֶערְט מֶען קָאן וֶוערְן אֵיין גְּרוֹיסֶער הוֹלְטַאיי" עַל יְדֵי מַחֲשָׁבוֹת וְהִרְהוּרִים, רַחֲמָנָא-לִצְלַן. (אֲבָנֶי"הָ בַּרְזֶל, שם עמ' תצ"ד).