א-תשכג

פַּעַם בְּלַיְלָה אֶחָד הִתְנַפְּלוּ רוֹצְחִים בְּבֵית אִישׁ כָּשֵׁר אֶחָד מִבְּרֶסְלֶב, שֶׁשְּׁמוֹ הָיָה רַבִּי נָתָן אַפְּטֵייקֶער, עַיֵּן בְּמִכְתְּבֵי מוֹהַרְנַ"תְּ, וְהָרְגוּ אוֹתוֹ וְאֶת כָּל בְּנֵי בֵיתוֹ, וּבְאוֹתוֹ לַיְלָה שָׁמַע שַׁמַּשׁ בֵּית-הַקְּבָרוֹת רַעַשׁ גָּדוֹל הַבּוֹקֵעַ מִקִּבְרוֹ שֶׁל אָבִיו שֶׁל רַבִּי נָתָן, וּבַבֹּקֶר, כְּשֶׁשָּׁמַע הַשַּׁמָּשׁ, שֶׁהָרְגוּ אֶת בְּנוֹ, רַבִּי נָתָן הַנַּ"ל, סִפֵּר זֹאת, וְהֵבִינוּ הַתּוֹשָׁבִים, שֶׁהָרַעַשׁ, שֶׁבָּקַע מֵהַקֶּבֶר, הָיָה מֵחֲמַת שֶׁרָצָה לְהַצִּילוֹ וְלֹא הָיָה יָכוֹל... (שם, עיי"ש).

[עד כאן סיפורים נפלאים; וההמשך לעיל סעיפים: תקס"ג-תקס"ח; תקע"ה-תרד; ולהלן תשכ"ז.עתה חוזר להמשך אבני"ה ברזל.]