א-תשכד

בְּעֵת שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל הַתּוֹרָה ס"ו, דִּבֵּר עִם מוֹהַרְנַ"תְּ מֵעִנְיַן מְעָרַת אֵלִיָּהוּ, זָכוּר לַטּוֹב, וְהֵבִין מוֹהַרְנַ"תְּ מֵרַבֵּנוּ, שֶׁלֹּא בָּא אֵלִיָּהוּ לְמַדְרֵגָתוֹ כִּי-אִם עַל-יְדֵי הִתְבּוֹדְדוּת, וְנִתְעוֹרֵר מִזֶּה מוֹהַרְנַ"תְּ זְצוּקַ"ל וְהָלַךְ אַחַר-כָּךְ לְאֵיזֶה עֶזְרַת נָשִׁים וְעָסַק בִּתְּהִלִּים וְהִתְבּוֹדְדוּת בְּהִתְעוֹרְרוּת גְּדוֹלָה. בְּתוֹךְ כַּךְ הָיָה אֶחָד מֵאַנְשֵׁי הָעִיר עוֹשֶׂה סְעֻדַּת אֵרוּסִין, וְרָצָה שֶׁמוֹהַרְנַ"תְּ גַּם-כֵּן יִהְיֶה עַל הַתְּנָאִים, וְחִפְּשׂוּ אוֹתוֹ וְלֹא מָצְאוּ אוֹתוֹ, וְהֵבִינוּ: מִסְתָּמָא הוּא עוֹסֵק בְּהִתְבּוֹדְדוּת וְהִתְחִילוּ לִצְעֹק בָּרְחוֹבוֹת: "רַבִּי נָתָן", "רַבִּי נָתָן", וְאָז יָצָא לַחוּץ וְהָלַךְ עִמּוֹ לַסְּעֻדָּה. (אֲבָנֶי"הָ בַּרְזֶל, שיחות וסיפורים ממוהרנ"ת סכ"ד; וע"ע לעיל סעיף שצ"ד).